שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
שכונת נווה צדק
מוזיאון נחום גוטמן
פארק המסילה
נווה צדק
#על השכונה היהודית הוותיקה מתל אביב
לא כולם יודעים שנווה צדק הוקמה עוד לפני שנולדה העיר תל אביב, בתור "אחוזת בית", השכונה היהודית החדשה שמחוץ לחומותיה של יפו.
האחראים לכך הם בני משפחת שלוש, משפחה שהגיעה ליפו שנים בסוף המאה ה-19, מאלג'יריה והחלה לעסוק במסחר. אהרון שלוש, אבי המשפחה, התעשר מעסקיו ואז העיז ויצא מחומות יפו, אל שכונה חדשה שיקים - זו שהיסטורית תהיה השכונה הראשונה של תל אביב, היא נווה צדק.
נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו. היו שנים שהיא התיישנה והפכה לשכונת עוני של ממש. באותה תקופה היו אפילו מחשבות על הריסת השכונה ובנייה של מבנים חדשים במקומה.
אבל בשנות ה-80 החלה השכונה מושכת אליה צעירים ואמנים, שאהבו את פשטותה, המחירים הזולים של הדירות בה ואת קרבתה לים, לשוק הכרמל ועוד. מאז ובמהלך העשורים האחרונים, היא הפכה לאחת השכונות הנחשבות בתל אביב, גם למגורים וגם ליעד תיירותי אהוב. שימור המבנים הישנים הפך מקובל והתנועה של תושבים אל נווה צדק הפכה פופולרית ויקרה מאד.
השיטוט בסמטאות נווה צדק הוא מהסיורים הנעימים בתל אביב. דווקא הצפיפות והרחובות הצרים מצליחים להפוך את הטיול בשכונה הישנה למיוחד במינו. חנויות אמנים יצירתיות, בוטיקים של מעצבי אופנה צעירים, גלידריות ובתי קפה נעימים - כל אלה הופכים את השהייה בנווה צדק לבילוי נעים לשבת בבוקר או בערבו של יום.
#תולדות נווה צדק
סיפורה של נווה צדק מתחיל בשנת 1838, כשאהרון שלוש הצעיר מגיע בסירת מפרש מאורן שבאלג'יר אל ארץ ישראל. הוא מגיע לארץ כחלק ממשפחה ענפה, עובד כצורף ביפו ודי מהר עושה חיל בעסקיו וקונה אדמות מחוץ ליפו. שלוש מבין שיפו הופכת צפופה ובקרוב יתחילו לבנות שכונות מחוץ לה. ואכן, אלה ימי העליה הראשונה. עשרות אלפי עולים חדשים מגיעים לארץ וחלקם מתיישב ביפו הצפופה. ב-1887 מקימים שני אחים מירושלים, אלעזר ושמעון רוקח, חברה בשם "עזרת ישראל". באמצעות אגודת "נווה צדק לבניין בתים ביפו" הם מייסדים שכונה יהודית מרווחת, מחוץ לחומותיה של יפו. ההשראה שלהם היא מפרויקט מוצלח שנעשה בירושלים, ליציאה אל מחוץ לחומות. את שם השכונה הם לקחו מספר ירמיהו: "בשובי את שבותם יברכך ה', נווה צדק הר הקדש".
שלוש, שראה בהקמת השכונה אבן דרך משמעותית בביסוס היישוב היהודי, מציע לאחים שהחברה תרכוש את אדמותיו בהנחה ובתנאים נוחים ולבסוף סוכם שהקונים ירכשו את החלקות במחיר של שליש מהמחיר המקורי שהוא הציע. שלוש גם התחייב להקצות סכום נכבד לתחזוקת בית הכנסת הסמוך לביתו שכבר נבנה, בקצה השכונה.
נווה צדק שווקה ליהודי יפו האמידים. 48 בתים נבנו בה ובכוונה תחילה לא נעשתה בה הפרדה בין העדות. להיפך - נעשה שם עירוב מכוון בין יוצאי עדות שונות, כמקובל באותו הזמן בקרב יהודי הארץ. בשנת 1904 כבר מנתה השכונה כ-100 משפחות.
נווה צדק הייתה לתחילתה של התיישבות, שלימים תהפוך לשטח המאוכלס ביותר בישראל, גוש דן ומטרופולין תל אביב. תרמה להצלחתה ההחלטה שבניגוד ליפו, שם התנאים הסניטריים היו ירודים והשירותים היו בור ספיגה, תהיה זאת שכונה מסודרת שבה בכל בית ייבנה גם מטבח (בית תבשיל) ושירותים (בית כבוד).
נווה צדק הצליחה מאד. משכונה צעירה ונעימה, שהעזה ויצאו מיפו, היא הייתה לשכונה פתוחה, רחבת ידיים ומלאת אוויר צח ואנשים שכולם יהודים וחיים בבתים מרווחים ומרוחקים זה מזה. החידושים האדריכליים, הסמטאות הצרות, המסודרות והנקיות, כמו גם הפעילות האמנותית והתרבותית שבה - כל אלה הפכו את השכונה הצעירה למעין שלוחה של אירופה במזרח התיכון.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 כמעט והרסה עירית תל אביב את השכונה. הכוונה הייתה להקים על חורבותיה מרכז עסקים חדש, בסמוך לחוף. בהתנגדות של אישים וגופים שונים, שעוד הצטערו על הריסת הגימנסיה הרצליה, לצורכי בניית מגדל שלום, נעצרה הכוונה להרוס את השכונה היפה והמוזנחת. בסוף שנות ה-80 אושרה תכנית שימור ושיקום של השכונה וכדי לפתח את השכונה, ניתנו לצעירים הטבות שונות. מאז עוברת השכונה תהליך של התחדשות האוכלוסיה, ג'נטריפיקציה בלעז, כשאנשים צעירים ומבוססים רוכשים בה בתים ומשפצים אותם לצרכיהם. ניסיון לבנות בנינים רבי קומות בשכונה המתייקרת נתקל במאבק של תושבי תל אביב ונווה צדק. בסופו של דבר נמנע הדבר והוחלט לשמור על קו המתאר המקורי והנמוך של השכונה. בשוליה הוקמו בכל זאת מגדלים גבוהים ומודרניים, שלדעת רבים פוגמים במראה של נווה צדק ההיסטורית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/S3AZc4InZ0k
סיור במקום:
https://youtu.be/fJbp-N8B1zc
לא כולם יודעים שנווה צדק הוקמה עוד לפני שנולדה העיר תל אביב, בתור "אחוזת בית", השכונה היהודית החדשה שמחוץ לחומותיה של יפו.
האחראים לכך הם בני משפחת שלוש, משפחה שהגיעה ליפו שנים בסוף המאה ה-19, מאלג'יריה והחלה לעסוק במסחר. אהרון שלוש, אבי המשפחה, התעשר מעסקיו ואז העיז ויצא מחומות יפו, אל שכונה חדשה שיקים - זו שהיסטורית תהיה השכונה הראשונה של תל אביב, היא נווה צדק.
נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו. היו שנים שהיא התיישנה והפכה לשכונת עוני של ממש. באותה תקופה היו אפילו מחשבות על הריסת השכונה ובנייה של מבנים חדשים במקומה.
אבל בשנות ה-80 החלה השכונה מושכת אליה צעירים ואמנים, שאהבו את פשטותה, המחירים הזולים של הדירות בה ואת קרבתה לים, לשוק הכרמל ועוד. מאז ובמהלך העשורים האחרונים, היא הפכה לאחת השכונות הנחשבות בתל אביב, גם למגורים וגם ליעד תיירותי אהוב. שימור המבנים הישנים הפך מקובל והתנועה של תושבים אל נווה צדק הפכה פופולרית ויקרה מאד.
השיטוט בסמטאות נווה צדק הוא מהסיורים הנעימים בתל אביב. דווקא הצפיפות והרחובות הצרים מצליחים להפוך את הטיול בשכונה הישנה למיוחד במינו. חנויות אמנים יצירתיות, בוטיקים של מעצבי אופנה צעירים, גלידריות ובתי קפה נעימים - כל אלה הופכים את השהייה בנווה צדק לבילוי נעים לשבת בבוקר או בערבו של יום.
#תולדות נווה צדק
סיפורה של נווה צדק מתחיל בשנת 1838, כשאהרון שלוש הצעיר מגיע בסירת מפרש מאורן שבאלג'יר אל ארץ ישראל. הוא מגיע לארץ כחלק ממשפחה ענפה, עובד כצורף ביפו ודי מהר עושה חיל בעסקיו וקונה אדמות מחוץ ליפו. שלוש מבין שיפו הופכת צפופה ובקרוב יתחילו לבנות שכונות מחוץ לה. ואכן, אלה ימי העליה הראשונה. עשרות אלפי עולים חדשים מגיעים לארץ וחלקם מתיישב ביפו הצפופה. ב-1887 מקימים שני אחים מירושלים, אלעזר ושמעון רוקח, חברה בשם "עזרת ישראל". באמצעות אגודת "נווה צדק לבניין בתים ביפו" הם מייסדים שכונה יהודית מרווחת, מחוץ לחומותיה של יפו. ההשראה שלהם היא מפרויקט מוצלח שנעשה בירושלים, ליציאה אל מחוץ לחומות. את שם השכונה הם לקחו מספר ירמיהו: "בשובי את שבותם יברכך ה', נווה צדק הר הקדש".
שלוש, שראה בהקמת השכונה אבן דרך משמעותית בביסוס היישוב היהודי, מציע לאחים שהחברה תרכוש את אדמותיו בהנחה ובתנאים נוחים ולבסוף סוכם שהקונים ירכשו את החלקות במחיר של שליש מהמחיר המקורי שהוא הציע. שלוש גם התחייב להקצות סכום נכבד לתחזוקת בית הכנסת הסמוך לביתו שכבר נבנה, בקצה השכונה.
נווה צדק שווקה ליהודי יפו האמידים. 48 בתים נבנו בה ובכוונה תחילה לא נעשתה בה הפרדה בין העדות. להיפך - נעשה שם עירוב מכוון בין יוצאי עדות שונות, כמקובל באותו הזמן בקרב יהודי הארץ. בשנת 1904 כבר מנתה השכונה כ-100 משפחות.
נווה צדק הייתה לתחילתה של התיישבות, שלימים תהפוך לשטח המאוכלס ביותר בישראל, גוש דן ומטרופולין תל אביב. תרמה להצלחתה ההחלטה שבניגוד ליפו, שם התנאים הסניטריים היו ירודים והשירותים היו בור ספיגה, תהיה זאת שכונה מסודרת שבה בכל בית ייבנה גם מטבח (בית תבשיל) ושירותים (בית כבוד).
נווה צדק הצליחה מאד. משכונה צעירה ונעימה, שהעזה ויצאו מיפו, היא הייתה לשכונה פתוחה, רחבת ידיים ומלאת אוויר צח ואנשים שכולם יהודים וחיים בבתים מרווחים ומרוחקים זה מזה. החידושים האדריכליים, הסמטאות הצרות, המסודרות והנקיות, כמו גם הפעילות האמנותית והתרבותית שבה - כל אלה הפכו את השכונה הצעירה למעין שלוחה של אירופה במזרח התיכון.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 כמעט והרסה עירית תל אביב את השכונה. הכוונה הייתה להקים על חורבותיה מרכז עסקים חדש, בסמוך לחוף. בהתנגדות של אישים וגופים שונים, שעוד הצטערו על הריסת הגימנסיה הרצליה, לצורכי בניית מגדל שלום, נעצרה הכוונה להרוס את השכונה היפה והמוזנחת. בסוף שנות ה-80 אושרה תכנית שימור ושיקום של השכונה וכדי לפתח את השכונה, ניתנו לצעירים הטבות שונות. מאז עוברת השכונה תהליך של התחדשות האוכלוסיה, ג'נטריפיקציה בלעז, כשאנשים צעירים ומבוססים רוכשים בה בתים ומשפצים אותם לצרכיהם. ניסיון לבנות בנינים רבי קומות בשכונה המתייקרת נתקל במאבק של תושבי תל אביב ונווה צדק. בסופו של דבר נמנע הדבר והוחלט לשמור על קו המתאר המקורי והנמוך של השכונה. בשוליה הוקמו בכל זאת מגדלים גבוהים ומודרניים, שלדעת רבים פוגמים במראה של נווה צדק ההיסטורית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/S3AZc4InZ0k
סיור במקום:
https://youtu.be/fJbp-N8B1zc
#על המוזיאון של הצייר הכי תל אביבי
מוזיאון נחום גוטמן לאמנות נולד בשנת 1998, כדי להנציח את נחום גוטמן - צייר, מאייר, פסל וסופר של ספרי ילדים מצוינים. את אוסף העבודות של האמן תרמה משפחתו של נחום גוטמן, שביקשה להנציח כך את פועלו האמנותי. פריטים מהסטודיו של גוטמן הועברו גם הם למוזיאון, שבו גם שוחזר מחדש הסטודיו כולו, באחד מחדריו של המוזיאון.
המוזיאון ממוקם בבניין "בית הסופרים" ההיסטורי, מבנה שנבנה בשנת 1887 והיה לאחד הבניינים הראשונים של שכונת נווה-צדק שבתל אביב. את השם "בית הסופרים" קיבל המבנה מכיוון שבתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כבית מגוריהם של סופרים עבריים שונים, ביניהם דבורה בארון, אשר ברש, יהודה בורלא, יוסף אהרונוביץ ואחרים. לאחר המלחמה הפך הבניין לבית מגורים רגיל ובשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא ננטש לחלוטין. רק בשנות ה-90 הוחל בשיפוץ מקיף שלו, במסגרת תכנית שימור המבנים של תל אביב.
כיום מפגישות לא פעם התערוכות שמתקיימות במוזיאון, את יצירתו של נחום גוטמן עם אלה של אמנים עכשוויים אחרים הפועלים בארץ, כשהאחרונים מנהלים דיאלוג עם האמן המת, דיאלוג חי בין התקופות השונות ובין נקודות המבט שלהם לשלו.
הנה מעט מהפעילויות שנערכות במוזיאון:
https://youtu.be/mvHswBoaAWU
מוזיאון נחום גוטמן לאמנות נולד בשנת 1998, כדי להנציח את נחום גוטמן - צייר, מאייר, פסל וסופר של ספרי ילדים מצוינים. את אוסף העבודות של האמן תרמה משפחתו של נחום גוטמן, שביקשה להנציח כך את פועלו האמנותי. פריטים מהסטודיו של גוטמן הועברו גם הם למוזיאון, שבו גם שוחזר מחדש הסטודיו כולו, באחד מחדריו של המוזיאון.
המוזיאון ממוקם בבניין "בית הסופרים" ההיסטורי, מבנה שנבנה בשנת 1887 והיה לאחד הבניינים הראשונים של שכונת נווה-צדק שבתל אביב. את השם "בית הסופרים" קיבל המבנה מכיוון שבתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כבית מגוריהם של סופרים עבריים שונים, ביניהם דבורה בארון, אשר ברש, יהודה בורלא, יוסף אהרונוביץ ואחרים. לאחר המלחמה הפך הבניין לבית מגורים רגיל ובשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא ננטש לחלוטין. רק בשנות ה-90 הוחל בשיפוץ מקיף שלו, במסגרת תכנית שימור המבנים של תל אביב.
כיום מפגישות לא פעם התערוכות שמתקיימות במוזיאון, את יצירתו של נחום גוטמן עם אלה של אמנים עכשוויים אחרים הפועלים בארץ, כשהאחרונים מנהלים דיאלוג עם האמן המת, דיאלוג חי בין התקופות השונות ובין נקודות המבט שלהם לשלו.
הנה מעט מהפעילויות שנערכות במוזיאון:
https://youtu.be/mvHswBoaAWU
#על הפארק הסביבתי של תל אביב
פארק המסילה (Park Hamesila) הוא פארק נעים לשעות הפנאי, שהוקם על תוואי מסילת הרכבת ההיסטורית שחיברה בימי הטורקים והמנדט הבריטי את יפו עם ירושלים.
מתחת לפארק נמצאות מנהרות הרכבת הקלה ומעליהן טיילת ארוכה שמתחילה מיהודה הלוי, הרצל, אמזלג ומסתיימת בכניסה ליפו וליד גן צ'רלס קלור.
הפארק ממוקם בתווך שבין שכונת פלורנטין לבין נווה-צדק ומוצע לתושבים ולרווחת המבקרים בתל-אביב.
#מה תעשו כאן?
בדיוק כמו אחיו הירושלמי, שגם הוא הוקם על תוואי מסילת הרכבת ההיסטורית ההיא, גם פארק המסילה משתרע כפארק נעים ובו מסלולי הליכה ומסלול רכיבה על אופניים, עם המון עצים, מתקני כושר ופינות חמד מגוונות.
עוד בפארק בתי קפה ומקומות קהילתיים לרוחב הפארק. יש בו מגרשי גרפיטי ופינות אמנות רחוב והרבה ירק.
#טיפים
- הכניסה חינם
- הפארק נגיש, עם חניות נכים וגישה לכיסאות גלגלים
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0_WFXfioE2s
אחרי הנטיעות והשדרוג:
https://youtu.be/A-8RMTuP0zo
הסיפור שלו:
https://youtu.be/TgnaCK1uSVg
פארק המסילה (Park Hamesila) הוא פארק נעים לשעות הפנאי, שהוקם על תוואי מסילת הרכבת ההיסטורית שחיברה בימי הטורקים והמנדט הבריטי את יפו עם ירושלים.
מתחת לפארק נמצאות מנהרות הרכבת הקלה ומעליהן טיילת ארוכה שמתחילה מיהודה הלוי, הרצל, אמזלג ומסתיימת בכניסה ליפו וליד גן צ'רלס קלור.
הפארק ממוקם בתווך שבין שכונת פלורנטין לבין נווה-צדק ומוצע לתושבים ולרווחת המבקרים בתל-אביב.
#מה תעשו כאן?
בדיוק כמו אחיו הירושלמי, שגם הוא הוקם על תוואי מסילת הרכבת ההיסטורית ההיא, גם פארק המסילה משתרע כפארק נעים ובו מסלולי הליכה ומסלול רכיבה על אופניים, עם המון עצים, מתקני כושר ופינות חמד מגוונות.
עוד בפארק בתי קפה ומקומות קהילתיים לרוחב הפארק. יש בו מגרשי גרפיטי ופינות אמנות רחוב והרבה ירק.
#טיפים
- הכניסה חינם
- הפארק נגיש, עם חניות נכים וגישה לכיסאות גלגלים
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0_WFXfioE2s
אחרי הנטיעות והשדרוג:
https://youtu.be/A-8RMTuP0zo
הסיפור שלו:
https://youtu.be/TgnaCK1uSVg
