שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הרובע היהודי של בודפשט
בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן
הערבה הבוכייה
המוזיאון היהודי של בודפשט
דה סְוִויט
גוּזְ'דוּ באזאר
#על הרובע היהודי שהפך למוקד חיי הלילה של בודפשט
לא השואה ולא המדיניות הקומוניסטית, לא הצליחו להעלים את היהודים מבודפשט, ודאי לא מהרובע היהודי, ברובע השביעי של העיר. יש בעיר כולה כ-25 בתי כנסת פעילים וברובע היהודי עצמו יש חנויות רבות שמוכרות אוכל כשר, עם שלטים בעברית שמדגישים זאת בחלונות הראווה שלהן.
בערבי שישי, תוכלו עדיין לראות ברובע היהודי של בודפשט (Budapest Jewish Quarter) חסידים חובשי שטריימלים, שסיימו את התפילה בבית הכנסת. גם בשבתות אפשר עדיין לראות כאן ילדים חבושי כיפות ונערות בשמלות ארוכות.
אבל הרובע היהודי, איש לא משלה כאן את עצמו, שייך היום לאחרים. מאז שעברו אליו צעירים רבים, בעיקר בשל מחירי הדירות הנמוכים, הוא נחשב למקום בילוי טרנדי ונעים, שמושך אליו קהל צעיר ואיכותי מכל רחבי העיר.
בשנת 1900 מנתה האוכלוסייה היהודית בבודפשט 170 אלף איש - רבע מאוכלוסיית העיר. כיום יש בעיר פחות מחצי הכמות ועל אף שזו הקהילה היהודית הגדולה ביותר במרכז אירופה, שיעורם באוכלוסיית העיר מזערי.
#טיפים
הרובע היהודי, הרובע השביעי של בודפשט, הוא היום לא רק מרכז הבילויים הטרנדי של העיר, אלא גם בעל הריכוז הגדול של אמנות הרחוב והגרפיטי בה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/clUZCUF9SE8
אמנות הרחוב ברובע ה-7:
https://youtu.be/pTaELKX3sPU
לא השואה ולא המדיניות הקומוניסטית, לא הצליחו להעלים את היהודים מבודפשט, ודאי לא מהרובע היהודי, ברובע השביעי של העיר. יש בעיר כולה כ-25 בתי כנסת פעילים וברובע היהודי עצמו יש חנויות רבות שמוכרות אוכל כשר, עם שלטים בעברית שמדגישים זאת בחלונות הראווה שלהן.
בערבי שישי, תוכלו עדיין לראות ברובע היהודי של בודפשט (Budapest Jewish Quarter) חסידים חובשי שטריימלים, שסיימו את התפילה בבית הכנסת. גם בשבתות אפשר עדיין לראות כאן ילדים חבושי כיפות ונערות בשמלות ארוכות.
אבל הרובע היהודי, איש לא משלה כאן את עצמו, שייך היום לאחרים. מאז שעברו אליו צעירים רבים, בעיקר בשל מחירי הדירות הנמוכים, הוא נחשב למקום בילוי טרנדי ונעים, שמושך אליו קהל צעיר ואיכותי מכל רחבי העיר.
בשנת 1900 מנתה האוכלוסייה היהודית בבודפשט 170 אלף איש - רבע מאוכלוסיית העיר. כיום יש בעיר פחות מחצי הכמות ועל אף שזו הקהילה היהודית הגדולה ביותר במרכז אירופה, שיעורם באוכלוסיית העיר מזערי.
#טיפים
הרובע היהודי, הרובע השביעי של בודפשט, הוא היום לא רק מרכז הבילויים הטרנדי של העיר, אלא גם בעל הריכוז הגדול של אמנות הרחוב והגרפיטי בה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/clUZCUF9SE8
אמנות הרחוב ברובע ה-7:
https://youtu.be/pTaELKX3sPU
#על בית הכנסת הגדול של בודפשט
"בית הכנסת דוהאני", או בית הכנסת הגדול שברחוב דוהני (Dohány utca Synagoga), נבנה בשנת 1859. זהו ללא ספק, האתר הבולט והחשוב ביותר ברובע היהודי שבעיר.
ה"טבק-שול", כמו שמכנים אותו לא פעם, הוא בית הכנסת הגדול ביותר באירופה. למה טבק, אתם שואלים? - ובכן "דוהני" פירושו בהונגרית "טבק". בשלוש קומותיו הוא מאפשר תפילה לכ-3,000 מתפללים. מעניין בו הניגוד שבין עיצוב המבנה, שכולל מאפיינים איסלאמיים, ובין מה שהוכנס לתוכו, שכלל מאפיינים נוצריים וכנסייתיים, כמו עוגב, במה בחזית ועוד.
בנוסף להיותו בית כנסת פעיל, בית הכנסת משמש גם אתר הנצחה ל-565,000 יהודי הונגריה שנספו בשואה. בימי הכיבוש הנאצי נכלל בית הכנסת, בתחומי הגטו היהודי והוא הפך למקום ריכוז ומעצר המוני ליהודים.
מבנה בית הכנסת כולל גם את המוזיאון היהודי של בודפשט וגם את קברי רבים מהיהודים של הרובע. יש בו גם אנדרטה ולוחות זיכרון לזכר יהודי הונגריה, שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ואלו שנרצחו בשואה, בידי הנאצים.
הכניסה לבית הכנסת היא בתשלום, שנועד לתחזוקת המקום.
#אדריכלות מבנה בית הכנסת
בית הכנסת תוכנן בסגנון מורי, איסלאמי צפון אפריקאי, המאופיין בקשתות ועיטורים החוזרים על עצמם. הסגנון כאן מערב אלמנטים גותיים עם מאפיינים איסלאמיים מגוונים.
האדריכל לודוויג פורסטר הציב בחזית המבנה שני מגדלים שגובהם 43 מטרים. בראש המגדלים הציב כיפות דמויות בצל. במרכז החזית פער האדריכל חלון בצורה של פרח גדול ולידו חלונות מקושתים.
המאפיינים האיסלאמיים באים לידי ביטוי גם באריחי הקרמיקה הצבעוניים שבהם מצופה בית הכנסת מבחוץ וברצפת בית הכנסת, שבה תוכלו לראות פסיפס עם איורים גאומטריים. גם קירותיו מקושטים בצורות גיאומטריות מוזהבות וצבעוניות.
פנים בית הכנסת מכיל כאמור, מרכיבים שונים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא העוגב, שהתווסף בכדי להקל על האווירה בבית הכנסת ולהפוך אותה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, שהלכה והתחזקה באותם זמנים. עוד מאפיין כזה הוא הצבה של בימת בית הכנסת בחזית ולא במרכזו של בית הכנסת, כמו שנהוג מאז ומעולם. שימו לב גם לשתי הנברשות הענקיות והמרשימות שמשתלשלות מהתקרה.
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה לאחר שקהילת יהודי העיר פשט גדלה במהירות ובמהלך המאות ה-18 וה-19, היא הגיעה ל-30 אלף איש.
כך נבנה בית הכנסת החדש, במהלך השנים 1854- 1859. הוא נבנה בסגנון מורי, סגנון צפון אפריקאי, בחירה אקזוטית שהייתה אז מעניינת ואפילו טרנדית. בשונה מבתי כנסת אחרים, הותקן בו עוגב ותכנון הפנים הזכיר יותר כנסייה נוצרית מאשר בית כנסת על פי המסורת המקובלת. העוגב הוא בעל 5,000 צינורות, וניגנו בו בין השאר מוסיקאים מהחשובים בתולדות המוסיקה כמו המלחין וגאון הפסנתר פרנץ ליסט והקומפוזיטור קָמִיל סֶן-סַאנְס.
ב-1939 שרפו תומכי הנאצים בבודפשט את בית הכנסת ובזמן המלחמה שימש המבנה בין השאר את רשות הרדיו הגרמני. בשלהי המלחמה נפגע בית הכנסת קשות, מהפצצות מטוסי בנות הברית.
לאחר המלחמה שב הבניין לרשות הקהילה היהודית של בודפשט, אבל המשאבים לשיפוצו היו מוגבלים.
בשנות ה-90, עם נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה, שוחזר ושופץ המבנה. אז גם נוסף לו מתחם ההנצחה של שואת יהודי הונגריה, כולל האנדרטאות לזכרם של יהודי בודפשט ולזכר רַאוּל וָלֶנְבֵּרְג (Raoul Wallenberg).
#יחודו של בית הכנסת הגדול של בודפשט
בתוך בית הכנסת ניתן להבחין במרכיבים רבים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא כמובן העוגב, שנוסף כדי להכניס אווירה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, תנועה ביהדות הונגריה, ששאפה להשתלב ולהיטמע בחברה ההונגרית הכללית ומאפייניה הבולטים ביותר היו הכנסת עוגבים לבתי הכנסת ומקהלות מעורבות, בנים ובנות ביחד.
מאפיינים בולטים נוספים כאן, הם מיקום הבימה בחזית בית הכנסת ולא במרכזו.
דברים שלא ניתן לראות בביקור כאן, הם כמנהג הנאולוגים:
שפת התפילות, שכמנהג הנאולוגים, היא השפה המקומית, במקרה הזה הונגרית.
מקהלת בית הכנסת מעורבת - מקהלה של נשים וגברים ביחד.
#שכונת ילדותו של הרצל
למעשה, אתם נמצאים בשכונת ילדותו של תיאודור הרצל, חוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל בשבילכם. ממש כאן גדל מי שעתיד להיות מחולל התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.
כאן, בבית שליד בית הכנסת ברחוב דוהני, נולד תיאודור הרצל. השכונה שמסביב הייתה האזור שבו גדל, שיחק ולמד הרצל הצעיר. דמיינו בבית הכנסת הזה את בנימין זאב הרצל, עולה לתורה בטקס בר המצווה שלו, בשנת 1873. אגב, הרצל מזכיר את האירוע כמה פעמים בספרו "בית הכנסת של הטבק" (Tabakschul).
ואכן, הכיכר הקטנה שבחזית בית הכנסת נקראת כיום "כיכר הרצל" (Herzl Ner).
ביקור בבית הכנסת עם צלילי העוגב ברקע:
https://youtu.be/qfUX2QdRwFs
הדרכה:
https://youtu.be/sPUyjl5qxDo
"בית הכנסת דוהאני", או בית הכנסת הגדול שברחוב דוהני (Dohány utca Synagoga), נבנה בשנת 1859. זהו ללא ספק, האתר הבולט והחשוב ביותר ברובע היהודי שבעיר.
ה"טבק-שול", כמו שמכנים אותו לא פעם, הוא בית הכנסת הגדול ביותר באירופה. למה טבק, אתם שואלים? - ובכן "דוהני" פירושו בהונגרית "טבק". בשלוש קומותיו הוא מאפשר תפילה לכ-3,000 מתפללים. מעניין בו הניגוד שבין עיצוב המבנה, שכולל מאפיינים איסלאמיים, ובין מה שהוכנס לתוכו, שכלל מאפיינים נוצריים וכנסייתיים, כמו עוגב, במה בחזית ועוד.
בנוסף להיותו בית כנסת פעיל, בית הכנסת משמש גם אתר הנצחה ל-565,000 יהודי הונגריה שנספו בשואה. בימי הכיבוש הנאצי נכלל בית הכנסת, בתחומי הגטו היהודי והוא הפך למקום ריכוז ומעצר המוני ליהודים.
מבנה בית הכנסת כולל גם את המוזיאון היהודי של בודפשט וגם את קברי רבים מהיהודים של הרובע. יש בו גם אנדרטה ולוחות זיכרון לזכר יהודי הונגריה, שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ואלו שנרצחו בשואה, בידי הנאצים.
הכניסה לבית הכנסת היא בתשלום, שנועד לתחזוקת המקום.
#אדריכלות מבנה בית הכנסת
בית הכנסת תוכנן בסגנון מורי, איסלאמי צפון אפריקאי, המאופיין בקשתות ועיטורים החוזרים על עצמם. הסגנון כאן מערב אלמנטים גותיים עם מאפיינים איסלאמיים מגוונים.
האדריכל לודוויג פורסטר הציב בחזית המבנה שני מגדלים שגובהם 43 מטרים. בראש המגדלים הציב כיפות דמויות בצל. במרכז החזית פער האדריכל חלון בצורה של פרח גדול ולידו חלונות מקושתים.
המאפיינים האיסלאמיים באים לידי ביטוי גם באריחי הקרמיקה הצבעוניים שבהם מצופה בית הכנסת מבחוץ וברצפת בית הכנסת, שבה תוכלו לראות פסיפס עם איורים גאומטריים. גם קירותיו מקושטים בצורות גיאומטריות מוזהבות וצבעוניות.
פנים בית הכנסת מכיל כאמור, מרכיבים שונים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא העוגב, שהתווסף בכדי להקל על האווירה בבית הכנסת ולהפוך אותה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, שהלכה והתחזקה באותם זמנים. עוד מאפיין כזה הוא הצבה של בימת בית הכנסת בחזית ולא במרכזו של בית הכנסת, כמו שנהוג מאז ומעולם. שימו לב גם לשתי הנברשות הענקיות והמרשימות שמשתלשלות מהתקרה.
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה לאחר שקהילת יהודי העיר פשט גדלה במהירות ובמהלך המאות ה-18 וה-19, היא הגיעה ל-30 אלף איש.
כך נבנה בית הכנסת החדש, במהלך השנים 1854- 1859. הוא נבנה בסגנון מורי, סגנון צפון אפריקאי, בחירה אקזוטית שהייתה אז מעניינת ואפילו טרנדית. בשונה מבתי כנסת אחרים, הותקן בו עוגב ותכנון הפנים הזכיר יותר כנסייה נוצרית מאשר בית כנסת על פי המסורת המקובלת. העוגב הוא בעל 5,000 צינורות, וניגנו בו בין השאר מוסיקאים מהחשובים בתולדות המוסיקה כמו המלחין וגאון הפסנתר פרנץ ליסט והקומפוזיטור קָמִיל סֶן-סַאנְס.
ב-1939 שרפו תומכי הנאצים בבודפשט את בית הכנסת ובזמן המלחמה שימש המבנה בין השאר את רשות הרדיו הגרמני. בשלהי המלחמה נפגע בית הכנסת קשות, מהפצצות מטוסי בנות הברית.
לאחר המלחמה שב הבניין לרשות הקהילה היהודית של בודפשט, אבל המשאבים לשיפוצו היו מוגבלים.
בשנות ה-90, עם נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה, שוחזר ושופץ המבנה. אז גם נוסף לו מתחם ההנצחה של שואת יהודי הונגריה, כולל האנדרטאות לזכרם של יהודי בודפשט ולזכר רַאוּל וָלֶנְבֵּרְג (Raoul Wallenberg).
#יחודו של בית הכנסת הגדול של בודפשט
בתוך בית הכנסת ניתן להבחין במרכיבים רבים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא כמובן העוגב, שנוסף כדי להכניס אווירה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, תנועה ביהדות הונגריה, ששאפה להשתלב ולהיטמע בחברה ההונגרית הכללית ומאפייניה הבולטים ביותר היו הכנסת עוגבים לבתי הכנסת ומקהלות מעורבות, בנים ובנות ביחד.
מאפיינים בולטים נוספים כאן, הם מיקום הבימה בחזית בית הכנסת ולא במרכזו.
דברים שלא ניתן לראות בביקור כאן, הם כמנהג הנאולוגים:
שפת התפילות, שכמנהג הנאולוגים, היא השפה המקומית, במקרה הזה הונגרית.
מקהלת בית הכנסת מעורבת - מקהלה של נשים וגברים ביחד.
#שכונת ילדותו של הרצל
למעשה, אתם נמצאים בשכונת ילדותו של תיאודור הרצל, חוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל בשבילכם. ממש כאן גדל מי שעתיד להיות מחולל התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.
כאן, בבית שליד בית הכנסת ברחוב דוהני, נולד תיאודור הרצל. השכונה שמסביב הייתה האזור שבו גדל, שיחק ולמד הרצל הצעיר. דמיינו בבית הכנסת הזה את בנימין זאב הרצל, עולה לתורה בטקס בר המצווה שלו, בשנת 1873. אגב, הרצל מזכיר את האירוע כמה פעמים בספרו "בית הכנסת של הטבק" (Tabakschul).
ואכן, הכיכר הקטנה שבחזית בית הכנסת נקראת כיום "כיכר הרצל" (Herzl Ner).
ביקור בבית הכנסת עם צלילי העוגב ברקע:
https://youtu.be/qfUX2QdRwFs
הדרכה:
https://youtu.be/sPUyjl5qxDo
#על אנדרטת קורבנות השואה מיהדות בודפשט
בחצר המוזיאון היהודי תוכלו לראות את אנדרטת הערבה הבוכייה המרשימה, לזכר קדושי השואה. צורת האנדרטה, שנתרמה על ידי יהודים יוצאי הונגריה ברחבי העולם, היא של עץ ערבה בוכייה, כשעל כל עלה בעץ חרוט שמו של יהודי שנספה בשואה.
האנדרטה עוצבה בשנת 1991 על ידי האמן ההונגרי אימרה וארגה. במבט הפוך תוכלו לשים לב שעץ הערבה הבוכייה שמפוסל בה, מקבל צורת מנורה בעלת שבעה קנים.
הפסל נמצא בחצר האחורית של הבניין, מקום בו נחפרו בלית ברירה 24 קברי אחים, בהם נקברו 2,281 מתים מהחורף הקר האחרון של השואה, מתים שנאספו מכל רחבי הגטו, בתום המלחמה.
את שמות הנספים שנחרטו על עלי העץ באנדרטה הזמינו תורמים והמנהג נמשך כל השנים, בטקס שנתי שבו מתווספים עלים חדשים ל"עץ". על העלה הלפני אחרון בכל ענף חרוט מספר, כמו שנהוג בבתי הקברות היהודיים בהונגריה.
#אנדרטאות נוספות במתחם
לא פחות חשובות מ"הערבה הבוכיה" הן שתי אנדרטאות שלידה. הראשונה היא בצורת לוח שיש שנועד להנציח את פועלו של ראול ולנברג. הוא היה דיפלומט שוודי, שהציל אלפים מיהודי בודפשט והוכר כחסיד אומות העולם, ככל הנראה המפורסם שבהם. גורלו האישי לא שפר עליו, שכן ולנברג נעלם, בתום המלחמה, ולאחר שנים התגלה שככל הנראה מת בשבי הסובייטי.
עוד בסמוך, מוצבים 4 לוחות שיש גדולים, שעליהם חקוקים שמות 240 חסידי אומות העולם ההונגרים, שהצילו יהודים בשואה, תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם.
#טיפים
גם אם המוזיאון ובית הכנסת סגורים, עדיין תוכלו לצפות באנדרטה, מעבר לגדר. פשוט פנו לצד האחורי של המבנה, מצד שמאל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/a4Eza6vX03Y
בחצר המוזיאון היהודי תוכלו לראות את אנדרטת הערבה הבוכייה המרשימה, לזכר קדושי השואה. צורת האנדרטה, שנתרמה על ידי יהודים יוצאי הונגריה ברחבי העולם, היא של עץ ערבה בוכייה, כשעל כל עלה בעץ חרוט שמו של יהודי שנספה בשואה.
האנדרטה עוצבה בשנת 1991 על ידי האמן ההונגרי אימרה וארגה. במבט הפוך תוכלו לשים לב שעץ הערבה הבוכייה שמפוסל בה, מקבל צורת מנורה בעלת שבעה קנים.
הפסל נמצא בחצר האחורית של הבניין, מקום בו נחפרו בלית ברירה 24 קברי אחים, בהם נקברו 2,281 מתים מהחורף הקר האחרון של השואה, מתים שנאספו מכל רחבי הגטו, בתום המלחמה.
את שמות הנספים שנחרטו על עלי העץ באנדרטה הזמינו תורמים והמנהג נמשך כל השנים, בטקס שנתי שבו מתווספים עלים חדשים ל"עץ". על העלה הלפני אחרון בכל ענף חרוט מספר, כמו שנהוג בבתי הקברות היהודיים בהונגריה.
#אנדרטאות נוספות במתחם
לא פחות חשובות מ"הערבה הבוכיה" הן שתי אנדרטאות שלידה. הראשונה היא בצורת לוח שיש שנועד להנציח את פועלו של ראול ולנברג. הוא היה דיפלומט שוודי, שהציל אלפים מיהודי בודפשט והוכר כחסיד אומות העולם, ככל הנראה המפורסם שבהם. גורלו האישי לא שפר עליו, שכן ולנברג נעלם, בתום המלחמה, ולאחר שנים התגלה שככל הנראה מת בשבי הסובייטי.
עוד בסמוך, מוצבים 4 לוחות שיש גדולים, שעליהם חקוקים שמות 240 חסידי אומות העולם ההונגרים, שהצילו יהודים בשואה, תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם.
#טיפים
גם אם המוזיאון ובית הכנסת סגורים, עדיין תוכלו לצפות באנדרטה, מעבר לגדר. פשוט פנו לצד האחורי של המבנה, מצד שמאל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/a4Eza6vX03Y
#על מוזיאון יהדות בודפשט
המוזיאון היהודי של בודפשט (Magyar Zsidó Múzeum) נבנה כבר ב-1930 בבית הולדתו של בנימין זאב הרצל, בשכנות לבית הכנסת הגדול של בודפשט. המוזיאון מספר ומציג את סיפורה של הקהילה היהודית בעיר, קהילה שהושמדה כמעט כולה בשואה.
המוזיאון, שהוא המוזיאון היהודי השני בגודלו באירופה, מכיל מוצגים רבים מהווי החיים היהודיים בהונגריה בכלל ובבודפשט בפרט. הוא מציג היטב את הקהילה המפוארת שחיה כאן במשך מאות שנים.
במוזיאון עצמו 4 חללים. כל אחד מהם מתמקד בהיבט מסוים של החיים היהודיים בהונגריה. הנושאים הם חיי היום יום של היהודים, חגים יהודיים, שואת יהודי הונגריה וחפצי יודאיקה ששימשו בשבתות. את חפצי היודאיקה שבתצוגה אספו מכל רחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר.
כמו בית הכנסת שלידו, גם המוזיאון היהודי נטל על עצמו את תפקיד ההנצחה. הוא מכיל חדר זיכרון שחושף תמונות רבות מזמן השואה, כמו שחוותה אותה קהילת יהודי הונגריה. יש גם עמוד זיכרון שמספר ומנציח את הצנחנית והמשוררת חנה סנש. בחצר המבנה אנדרטאות מרשימות ליהדות בודפשט, לדיפלומט וחסיד אומות העולם ראול ולנברג ולאחרים שעזרו ליהודי הונגריה להסתתר מפני הנאצים.
#תולדות המוזיאון
המוזיאון, שנבנה ב-1930 בבית הולדתו של תאודור הרצל, מילא תפקיד יחודי ואמיץ, בשנים בהן האנטישמיות בהונגריה התגברה ונאסר על אמנים יהודיים, להציג את יצירותיהם. דווקא אז התייצב המוזיאון, שכלל לא עסק עד אז באמנות. הוא החל להציג אז תערוכות של אמנים יהודים, שדתם היהודית מנעה מהם להציג במוזיאונים ובגלריות של בודפשט.
בשנות המלחמה הקשות עזרו עובדי המוזיאון הלאומי של הונגריה להסתיר את המוצגים של המוזיאון היהודי במרתפי המוזיאון הלאומי. בכך הצילו את המוצגים מההפצצות הקשות של מטוסי בנות הברית על העיר ומציפורני הנאצים עצמם.
המוזיאון היהודי של בודפשט (Magyar Zsidó Múzeum) נבנה כבר ב-1930 בבית הולדתו של בנימין זאב הרצל, בשכנות לבית הכנסת הגדול של בודפשט. המוזיאון מספר ומציג את סיפורה של הקהילה היהודית בעיר, קהילה שהושמדה כמעט כולה בשואה.
המוזיאון, שהוא המוזיאון היהודי השני בגודלו באירופה, מכיל מוצגים רבים מהווי החיים היהודיים בהונגריה בכלל ובבודפשט בפרט. הוא מציג היטב את הקהילה המפוארת שחיה כאן במשך מאות שנים.
במוזיאון עצמו 4 חללים. כל אחד מהם מתמקד בהיבט מסוים של החיים היהודיים בהונגריה. הנושאים הם חיי היום יום של היהודים, חגים יהודיים, שואת יהודי הונגריה וחפצי יודאיקה ששימשו בשבתות. את חפצי היודאיקה שבתצוגה אספו מכל רחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר.
כמו בית הכנסת שלידו, גם המוזיאון היהודי נטל על עצמו את תפקיד ההנצחה. הוא מכיל חדר זיכרון שחושף תמונות רבות מזמן השואה, כמו שחוותה אותה קהילת יהודי הונגריה. יש גם עמוד זיכרון שמספר ומנציח את הצנחנית והמשוררת חנה סנש. בחצר המבנה אנדרטאות מרשימות ליהדות בודפשט, לדיפלומט וחסיד אומות העולם ראול ולנברג ולאחרים שעזרו ליהודי הונגריה להסתתר מפני הנאצים.
#תולדות המוזיאון
המוזיאון, שנבנה ב-1930 בבית הולדתו של תאודור הרצל, מילא תפקיד יחודי ואמיץ, בשנים בהן האנטישמיות בהונגריה התגברה ונאסר על אמנים יהודיים, להציג את יצירותיהם. דווקא אז התייצב המוזיאון, שכלל לא עסק עד אז באמנות. הוא החל להציג אז תערוכות של אמנים יהודים, שדתם היהודית מנעה מהם להציג במוזיאונים ובגלריות של בודפשט.
בשנות המלחמה הקשות עזרו עובדי המוזיאון הלאומי של הונגריה להסתיר את המוצגים של המוזיאון היהודי במרתפי המוזיאון הלאומי. בכך הצילו את המוצגים מההפצצות הקשות של מטוסי בנות הברית על העיר ומציפורני הנאצים עצמם.
סיור ברובע היהודי בבודפשט
#קונדיטוריה מצוינת ברובע היהודי
דה סְוִויט (The Sweet) היא קונדיטוריה מעולה שממוקמת ברובע היהודי בבודפשט ומציעה מבחר מעולה של עוגות ועוגיות, טעימות להפליא ויפות לא פחות.
תמצאו כאן עוגות קרם נהדרות, קרמנשיט וטארטים מצוינים משלל סוגים, מגוון סוגי מוס ומיני עוגיות, במבחר שלא נגמר. אפשר לאכול במקום ויש גם קפה מצוין, או לחפש פארק נעים בסביבה ולטרוף כאילו אין מחר...
תהנו!
דה סְוִויט (The Sweet) היא קונדיטוריה מעולה שממוקמת ברובע היהודי בבודפשט ומציעה מבחר מעולה של עוגות ועוגיות, טעימות להפליא ויפות לא פחות.
תמצאו כאן עוגות קרם נהדרות, קרמנשיט וטארטים מצוינים משלל סוגים, מגוון סוגי מוס ומיני עוגיות, במבחר שלא נגמר. אפשר לאכול במקום ויש גם קפה מצוין, או לחפש פארק נעים בסביבה ולטרוף כאילו אין מחר...
תהנו!
#על היריד ברובע היהודי של בודפשט
יריד גוּזְ'דוּ באזאר (Gozsdu Bazaar) הוא יריד יום ראשון, שמתקיים בקרבת ה"טבק שול", בית הכנסת ברחוב דוהני. זהו היריד של הרובע היהודי בבודפשט והוא מתקיים רק בימי ראשון של קיץ, כלומר בחודשים אפריל-ספטמבר, בשעות 10:00 עד 18:00.
מקור השם גוּזְ'דוּ, אגב, הוא משמו של מתחם הבניינים שבו מתקיים היריד. היזם שמוביל את היריד הזה, שאב השראה משוק נחלת בנימין שראה בתל-אביב.
וזה לא שוק סתמי של שטויות בזול. יש כאן דוכני תכשיטים, קרמיקה, בגדים, תיקים, ספרים וכלי בית - מרביתם באיכות מצוינת. השוק לא מכוון לתיירים, מה שאומר שהמחירים ממש לא יקרים. זה המקום לקנות מתנות איכותיות, חלק משעשעות ומאד מקוריות, לנשארים בבית.
ביקור ביום:
https://youtu.be/P55JUdCkXkw
ובלילה:
https://youtu.be/iwpyFS7LXFE
יריד גוּזְ'דוּ באזאר (Gozsdu Bazaar) הוא יריד יום ראשון, שמתקיים בקרבת ה"טבק שול", בית הכנסת ברחוב דוהני. זהו היריד של הרובע היהודי בבודפשט והוא מתקיים רק בימי ראשון של קיץ, כלומר בחודשים אפריל-ספטמבר, בשעות 10:00 עד 18:00.
מקור השם גוּזְ'דוּ, אגב, הוא משמו של מתחם הבניינים שבו מתקיים היריד. היזם שמוביל את היריד הזה, שאב השראה משוק נחלת בנימין שראה בתל-אביב.
וזה לא שוק סתמי של שטויות בזול. יש כאן דוכני תכשיטים, קרמיקה, בגדים, תיקים, ספרים וכלי בית - מרביתם באיכות מצוינת. השוק לא מכוון לתיירים, מה שאומר שהמחירים ממש לא יקרים. זה המקום לקנות מתנות איכותיות, חלק משעשעות ומאד מקוריות, לנשארים בבית.
ביקור ביום:
https://youtu.be/P55JUdCkXkw
ובלילה:
https://youtu.be/iwpyFS7LXFE
