שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
חומת לונדון הרומית
בניין לוידס
אנדרטת הכבאים במלחמת העולם השנייה
האנדרטה לשריפה הגדולה של לונדון
דה גוֹלְדֶן הַיינְד
שוק בורו
גשר מצודת לונדון
מגדל "המלפפון"
קתדרלת סנט פול
#על החומה של לונדון מהתקופה הרומית
כשתגיעו לגשר מכיוון קתדרלת סנט פול תראו מצד שמאל את שרידי חומת לונדון שבנו הרומאים. החומה הזו הקיפה את המקום שבו נולדה לונדון ונקרא אז ברומית "לונדוניום" (Londonium).
כן, גם לונדון נשלטה בעבר על ידי האימפריה הרומית. כמובן שהרבה מהתקופה הרומית של לונדון לא נשאר, אבל כאן, על רחוב London Wall, תוכלו לפגוש לרגע את חומת לונדון הרומית.
החומה של לונדון הרומית נבנתה בסביבות שנת 200 לספירה, עד ככל הנראה שנת 220. היא המשיכה להגן על היישוב במשך כ-1000 שנים, הרבה אחרי שהרומאים גורשו מכאן בשנת 410. בשנת 457 החומה הזו הגנה על לונדון מהתקפת הסקסונים.
בימי הביניים חיזקו אנשי לונדון את החומה והיא המשיכה למלא את תפקידה בהגנה על העיר. בשריפה הגדולה של לונדון, בשנת 1666, הושמדה כמעט כל העיר שבתוך החומה. בשיקום העיר נשכחה החומה ונעלמה, לאחר שבנו את הבתים החדשים משני צידיה.
בשנת 1940, 300 שנה לאחר מכן, החומה התגלתה, כשהפצצות הגרמנים ב"בליץ" על לונדון הרסו את הבניינים שלידה. לאחר המלחמה היא שוקמה ומאז היא עברה שימור והפכה לפינה שבה אפשר לפגוש את העבר של לונדון - העיר לונדוניום.
מבט מקרוב על חומת לונדון:
https://youtu.be/jSgNaSZJuPs
כשתגיעו לגשר מכיוון קתדרלת סנט פול תראו מצד שמאל את שרידי חומת לונדון שבנו הרומאים. החומה הזו הקיפה את המקום שבו נולדה לונדון ונקרא אז ברומית "לונדוניום" (Londonium).
כן, גם לונדון נשלטה בעבר על ידי האימפריה הרומית. כמובן שהרבה מהתקופה הרומית של לונדון לא נשאר, אבל כאן, על רחוב London Wall, תוכלו לפגוש לרגע את חומת לונדון הרומית.
החומה של לונדון הרומית נבנתה בסביבות שנת 200 לספירה, עד ככל הנראה שנת 220. היא המשיכה להגן על היישוב במשך כ-1000 שנים, הרבה אחרי שהרומאים גורשו מכאן בשנת 410. בשנת 457 החומה הזו הגנה על לונדון מהתקפת הסקסונים.
בימי הביניים חיזקו אנשי לונדון את החומה והיא המשיכה למלא את תפקידה בהגנה על העיר. בשריפה הגדולה של לונדון, בשנת 1666, הושמדה כמעט כל העיר שבתוך החומה. בשיקום העיר נשכחה החומה ונעלמה, לאחר שבנו את הבתים החדשים משני צידיה.
בשנת 1940, 300 שנה לאחר מכן, החומה התגלתה, כשהפצצות הגרמנים ב"בליץ" על לונדון הרסו את הבניינים שלידה. לאחר המלחמה היא שוקמה ומאז היא עברה שימור והפכה לפינה שבה אפשר לפגוש את העבר של לונדון - העיר לונדוניום.
מבט מקרוב על חומת לונדון:
https://youtu.be/jSgNaSZJuPs
#על המגדל עם הקרביים בחוץ
בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.
תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.
המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.
יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק. אחרים, המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים, לעומתם, מדגישים את היתרון בהוצאת הקרביים החוצה למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות שלו החוצה.
כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.
מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...
מבט מקרוב על בניין לוידס:
https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y
בניין לוידס מבפנים:
https://youtu.be/KVmbq8gTRlM
בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.
תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.
המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.
יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק. אחרים, המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים, לעומתם, מדגישים את היתרון בהוצאת הקרביים החוצה למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות שלו החוצה.
כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.
מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...
מבט מקרוב על בניין לוידס:
https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y
בניין לוידס מבפנים:
https://youtu.be/KVmbq8gTRlM
#על האנדרטה
אנדרטת הכאבים מוקדשת לזכרם של הכבאים בבליץ במלחמת העולם השנייה. האנדרטה מורכבת משלושה פסלי ברונזה והיא ממוקמת על הטיילת מדרום לקתדרלת סנט פול. היא הוזמנה על ידי הקרן לזיכרון הכבאים והוקמה בשנת 1990.
בהתחלה היא שימשה מחווה לכל אותם הכבאים שלחמו באבירות בזמן הבליץ של מלחמת העולם השנייה, כאשר העיר ספגה פצצות במשך 57 לילות רצופים. אליזבת המלכה הסירה את הלוט מעל האנדרטה ב-4 במאי 1991. בשנת 1998 התקבלה ההחלטה להפוך את האנדרטה למקור הנצחה לא רק לכבאי מלחמת העולם השנייה אלא לכל הכבאים ברחבי הממלכה המאוחדת, שנהרגו בעת מילוי תפקידם.
בסך הכל חקוקים 1192 שמות על האנדרטה.
אנדרטת הכאבים מוקדשת לזכרם של הכבאים בבליץ במלחמת העולם השנייה. האנדרטה מורכבת משלושה פסלי ברונזה והיא ממוקמת על הטיילת מדרום לקתדרלת סנט פול. היא הוזמנה על ידי הקרן לזיכרון הכבאים והוקמה בשנת 1990.
בהתחלה היא שימשה מחווה לכל אותם הכבאים שלחמו באבירות בזמן הבליץ של מלחמת העולם השנייה, כאשר העיר ספגה פצצות במשך 57 לילות רצופים. אליזבת המלכה הסירה את הלוט מעל האנדרטה ב-4 במאי 1991. בשנת 1998 התקבלה ההחלטה להפוך את האנדרטה למקור הנצחה לא רק לכבאי מלחמת העולם השנייה אלא לכל הכבאים ברחבי הממלכה המאוחדת, שנהרגו בעת מילוי תפקידם.
בסך הכל חקוקים 1192 שמות על האנדרטה.
# על האנדרטה
האנדרטה לשריפה הגדולה של לונדון ממוקמת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, בסמוך למקום שבו פרצה השריפה המפורסמת בשנת 1666.
האגדה מספרת שהשריפה פרצה לאחר שאופה המלך שכח לכבות את התנור שבביתו. האש בערה במשך 5 ימים, כשהיו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק, בדמות אלפי בניינים, כנסיות ובתים, היה קשה. לאחר שכבתה האש נוכחו פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. האש הייתה כה חזקה והעיר בנויה כל כך רע, שלונדון הושמדה כמעט כליל.
למעשה, הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.
גובה האנדרטה הוא 61 מטרים, שזה גם המרחק המדויק ממקום האנדרטה למאפייה שבה פרצה השריפה. בכדי להגיע למרפסת שבראש האנדרטה תידרשו לטפס על 311 מדרגות. בעבר המרפסת אמנם הייתה פתוחה, אך היום יש סורגים המגנים מפני קפיצות. הסיבה היא שישה אנשים שכבר הספיקו להתאבד בקפיצה מהאנדרטה, עד שהוסיפו את הסורגים הללו.
בכל אחד מבסיסי האנדרטה תמצאו כתובות לטיניות, העוסקות כל אחת בנושא אחר: בדרום יש כתובות המתארות את הצעדים שנקט המלך צ'ארלס השני בעקבות השריפה, במזרח כתובות המתארות את בניית האנדרטה, בצפון יש כתובות המתארות את פרוץ השריפה ואת הנזק שנגרם לעיר.
מבט מקרוב על האנדרטה:
https://www.youtube.com/watch?v=C2_hfo-Yl0o
האנדרטה לשריפה הגדולה של לונדון ממוקמת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, בסמוך למקום שבו פרצה השריפה המפורסמת בשנת 1666.
האגדה מספרת שהשריפה פרצה לאחר שאופה המלך שכח לכבות את התנור שבביתו. האש בערה במשך 5 ימים, כשהיו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק, בדמות אלפי בניינים, כנסיות ובתים, היה קשה. לאחר שכבתה האש נוכחו פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. האש הייתה כה חזקה והעיר בנויה כל כך רע, שלונדון הושמדה כמעט כליל.
למעשה, הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.
גובה האנדרטה הוא 61 מטרים, שזה גם המרחק המדויק ממקום האנדרטה למאפייה שבה פרצה השריפה. בכדי להגיע למרפסת שבראש האנדרטה תידרשו לטפס על 311 מדרגות. בעבר המרפסת אמנם הייתה פתוחה, אך היום יש סורגים המגנים מפני קפיצות. הסיבה היא שישה אנשים שכבר הספיקו להתאבד בקפיצה מהאנדרטה, עד שהוסיפו את הסורגים הללו.
בכל אחד מבסיסי האנדרטה תמצאו כתובות לטיניות, העוסקות כל אחת בנושא אחר: בדרום יש כתובות המתארות את הצעדים שנקט המלך צ'ארלס השני בעקבות השריפה, במזרח כתובות המתארות את בניית האנדרטה, בצפון יש כתובות המתארות את פרוץ השריפה ואת הנזק שנגרם לעיר.
מבט מקרוב על האנדרטה:
https://www.youtube.com/watch?v=C2_hfo-Yl0o
סיור הסיטי של לונדון
#על הספינה
על גדת נהר התמזה הדרומית, קרוב לגשר לונדון, תראו את ספינתו המשוחזרת של סר פרנסיס דרייק, שודד ים מפורסם מהמאה ה-16, שהיה גם האנגלי הראשון שהקיף את העולם.
הספינה הזו הפליגה מסביב לעולם בין השנים 1577-1580. היום היא מוזיאון, שניתן לבקר בחמש קומות הסיפון שלו. כשלא מתקיימים בה אירועים פרטיים, תוכלו לסייר בה עם מפה ולאתר את הסיפון, את מחסן הנשק, מתחמי המגורים של הצוות ועוד. אנשי הצוות כאן לבושים בבגדי מלחים מהתקופה האליזבתנית והם גם מקיימים הפעלות ליליות. בין ההפעלות אפשר להשתתף בערב בלשי שבו תתבקשו לפתור תעלומת רצח ובמסיבת פיראטית. אם תרצו תוכלו לאכול ארוחת ימאים בחדר האוכל של המלחים, לישון בלילה על סיפון התותחים, או לרכוש מזכרות כמו חולצות מלחים וכדומה.
על אף ששמה המקורי של הספינה היה "פֶּלִיקָן" (Pelican), באמצע ההפלגה החליף דרייק את שמה ל"גולדן היינד" ("איילת הזהב"). הסיפור הוא שדרייק רצה לכבד כך את סר כריסטופר הייטון, שהיה בין הממונים הראשיים על ההפלגה ושאיילה מוזהבת עיטרה את סמל האצולה של משפחתו.
#סר פרנסיס דרייק
יורד הים סר פרנסיס דרייק, היה מה שנקרא "פיראט מורשה". דרייק החזיק את האוניה (אותה קיבל מרשויות השלטון) והוא קיבל אישור לתקוף אוניות אויב ולשדוד אותן. למרות שהתנהגותו הייתה כשל שודד ים, בעיני השלטונות הוא היה "יזם" ולכן קיבל את הכינוי "שודד הים של המלכה".
דרייק היה הנווט האנגלי הראשון שהקיף את העולם במסע אחד בו היה רב החובל הראשון ופיקד על המשלחת לכל אורכו. דרייק נחשב לגיבור בעיני האנגלים, אך הספרדים ראו בו פיראט מאיים וכינו אותו "דרקון". פליפה השני, מלך ספרד, אפילו הציע פרס בסך 20,000 דוּקָט (6.5 מיליון דולר) למי שיסגיר אותו לשלטונות.
את המסע מסביב לעולם התחיל דרייק כשהיחסים בין אנגליה לספרד היו ממש לפני פריצת מלחמה. דרייק שכנע את המלכה אליזבת' שהוא ייצא ללכוד אניות ספרדיות בעת יציאתן מנמלי פרו. לקצינים שיצאו למשימה נאמר כי הספינות יוצאות לגלות את יבשת אוסטרליה הבלתי נודעת, אך המעורבים האמיתיים בדבר, כלומר דרייק והמלכה, ידעו שהמטרה האמיתית היא לפגוע בנתיבי התחבורה של הספרדים ולשדוד את ספינות הזהב המפליגות מפרו לפנמה.
לאורך הדרך, בשל סופות ותקלות בספינות, נטשו שתיים מתוך שלושת הספינות שיצאו את המסע. דרייק נשאר לבדו עם הספינה ואנשי הצוות שעליה, למרות שלכל אורך הדרך היה משוכנע כי הן עדיין מפליגות בעקבותיו.
בשנת 1580 חזרה ה"גולדן היינד" לפלימות', על הסיפון שלה דרייק ו-50 מאנשי הצוות ששרדו, יחד עם תבלינים יקרים ושלל רב. דרייק התקבל בהתלהבות כ"אנגלי הראשון שהקיף את כדור הארץ". אחר כך המשיך את דרכו בפוליטיקה, כראש עיריית פלימות' וחבר פרלמנט.
מבט מקרוב על הספינה:
https://www.youtube.com/watch?v=S3gbFIuNEfM
על גדת נהר התמזה הדרומית, קרוב לגשר לונדון, תראו את ספינתו המשוחזרת של סר פרנסיס דרייק, שודד ים מפורסם מהמאה ה-16, שהיה גם האנגלי הראשון שהקיף את העולם.
הספינה הזו הפליגה מסביב לעולם בין השנים 1577-1580. היום היא מוזיאון, שניתן לבקר בחמש קומות הסיפון שלו. כשלא מתקיימים בה אירועים פרטיים, תוכלו לסייר בה עם מפה ולאתר את הסיפון, את מחסן הנשק, מתחמי המגורים של הצוות ועוד. אנשי הצוות כאן לבושים בבגדי מלחים מהתקופה האליזבתנית והם גם מקיימים הפעלות ליליות. בין ההפעלות אפשר להשתתף בערב בלשי שבו תתבקשו לפתור תעלומת רצח ובמסיבת פיראטית. אם תרצו תוכלו לאכול ארוחת ימאים בחדר האוכל של המלחים, לישון בלילה על סיפון התותחים, או לרכוש מזכרות כמו חולצות מלחים וכדומה.
על אף ששמה המקורי של הספינה היה "פֶּלִיקָן" (Pelican), באמצע ההפלגה החליף דרייק את שמה ל"גולדן היינד" ("איילת הזהב"). הסיפור הוא שדרייק רצה לכבד כך את סר כריסטופר הייטון, שהיה בין הממונים הראשיים על ההפלגה ושאיילה מוזהבת עיטרה את סמל האצולה של משפחתו.
#סר פרנסיס דרייק
יורד הים סר פרנסיס דרייק, היה מה שנקרא "פיראט מורשה". דרייק החזיק את האוניה (אותה קיבל מרשויות השלטון) והוא קיבל אישור לתקוף אוניות אויב ולשדוד אותן. למרות שהתנהגותו הייתה כשל שודד ים, בעיני השלטונות הוא היה "יזם" ולכן קיבל את הכינוי "שודד הים של המלכה".
דרייק היה הנווט האנגלי הראשון שהקיף את העולם במסע אחד בו היה רב החובל הראשון ופיקד על המשלחת לכל אורכו. דרייק נחשב לגיבור בעיני האנגלים, אך הספרדים ראו בו פיראט מאיים וכינו אותו "דרקון". פליפה השני, מלך ספרד, אפילו הציע פרס בסך 20,000 דוּקָט (6.5 מיליון דולר) למי שיסגיר אותו לשלטונות.
את המסע מסביב לעולם התחיל דרייק כשהיחסים בין אנגליה לספרד היו ממש לפני פריצת מלחמה. דרייק שכנע את המלכה אליזבת' שהוא ייצא ללכוד אניות ספרדיות בעת יציאתן מנמלי פרו. לקצינים שיצאו למשימה נאמר כי הספינות יוצאות לגלות את יבשת אוסטרליה הבלתי נודעת, אך המעורבים האמיתיים בדבר, כלומר דרייק והמלכה, ידעו שהמטרה האמיתית היא לפגוע בנתיבי התחבורה של הספרדים ולשדוד את ספינות הזהב המפליגות מפרו לפנמה.
לאורך הדרך, בשל סופות ותקלות בספינות, נטשו שתיים מתוך שלושת הספינות שיצאו את המסע. דרייק נשאר לבדו עם הספינה ואנשי הצוות שעליה, למרות שלכל אורך הדרך היה משוכנע כי הן עדיין מפליגות בעקבותיו.
בשנת 1580 חזרה ה"גולדן היינד" לפלימות', על הסיפון שלה דרייק ו-50 מאנשי הצוות ששרדו, יחד עם תבלינים יקרים ושלל רב. דרייק התקבל בהתלהבות כ"אנגלי הראשון שהקיף את כדור הארץ". אחר כך המשיך את דרכו בפוליטיקה, כראש עיריית פלימות' וחבר פרלמנט.
מבט מקרוב על הספינה:
https://www.youtube.com/watch?v=S3gbFIuNEfM
# על שוק המאכלים של לונדון
שוק בורו הלונדוני הוא ללא ספק מהמהנים שבשווקי האוכל של לונדון. במשך מאות שנים השוק הזה פעל כשוק מזון ומוצרי מאכל עממי ואופייני לאנגליה, אבל בשנים האחרונות הוא הפך לשוק ססגוני של תוצרת חקלאית טרייה ומזון גורמה, איכותי ויקר.
אמנם המחירים לא זולים ולא כדאי לסמוך על לאכול בו ארוחת בוקר, מהסיבה שהדוכנים והמסעדות לא נפתחים ממש מוקדם, אבל הכיף לשוטט ולעבור בדוכנים הוא גדול. רבים מהדוכנים נותנים לטעום מהסחורה שלהם.
אם אתם נקלעים לשוק בשעות אחר-הצהריים, תוכלו להמתין לסגירתו ולפנות לברים האפנתיים שמתמלאים במהירות בהמוני הלונדונים שמגיעים לשתות בו את הבירה של אחר הצהריים.
#המלצה למנת רחוב טעימה
רוצים לאכול פיש אנד צ'יפס מצוין? - נסו את מסעדת פיש (Fish) או דוכן Fish! Kitchen שעל הכביש שחוצה את שוק בורו. תוכלו לבחור כמה סוגי דגים. אחרי שקניתם, אם תרצו לאכול בשלווה, כדאי ללכת ולשבת באחד השולחנות שבאזור דוכני האוכל של השוק או בחצר הכנסייה הסמוכה.
וטיפ נחמד לתפרנים - אם תגיעו כשעה לפני שעת הסגירה, תגלו שדוכנים רבים מוכרים את הסחורה בחצי המחיר. תוכלו לקנות כך מאפים, לחם, עוגות, עוגיות, מרקים ומאכלים מבושלים.
#על ההיסטוריה של השוק בקצרה
שוק בורו קיים מאז ימי הרומאים, כשהם שלטו באזור שלימים יהיה לונדון. מדובר על העידן שלפני כ-2000 שנה והשוק שכן באזור אחר. בימי הביניים המשיך כל האזור הסמוך לגשר לונדון לשמש כמרכז מסחרי. בשנת 1756 עבר שוק האוכל בורו מרקט (Borough Market) אל מקומו הנוכחי. במקום הזה, סמוך לגשר לונדון, הוא נמצא כ-250 שנה.
בשנים האחרונות, לאחר שיפוץ רציני וקירוי שלו, הפך שוק בורו לשוק של מזון גורמה, איכותי ויקר בהתאם. מתוקף כך הוא החל לתפקד כמוקד חברתי ותרבותי ומתקיימות בו פעילויות רבות בתחום הקולינריה. מיטב השפים של בריטניה ואירופה מרבים לפקוד אותו ובאים לראות ולהיראות בו.
מבט מקרוב על שוק בורו:
https://www.youtube.com/watch?v=nN4OE4_WBrk
שוק בורו הלונדוני הוא ללא ספק מהמהנים שבשווקי האוכל של לונדון. במשך מאות שנים השוק הזה פעל כשוק מזון ומוצרי מאכל עממי ואופייני לאנגליה, אבל בשנים האחרונות הוא הפך לשוק ססגוני של תוצרת חקלאית טרייה ומזון גורמה, איכותי ויקר.
אמנם המחירים לא זולים ולא כדאי לסמוך על לאכול בו ארוחת בוקר, מהסיבה שהדוכנים והמסעדות לא נפתחים ממש מוקדם, אבל הכיף לשוטט ולעבור בדוכנים הוא גדול. רבים מהדוכנים נותנים לטעום מהסחורה שלהם.
אם אתם נקלעים לשוק בשעות אחר-הצהריים, תוכלו להמתין לסגירתו ולפנות לברים האפנתיים שמתמלאים במהירות בהמוני הלונדונים שמגיעים לשתות בו את הבירה של אחר הצהריים.
#המלצה למנת רחוב טעימה
רוצים לאכול פיש אנד צ'יפס מצוין? - נסו את מסעדת פיש (Fish) או דוכן Fish! Kitchen שעל הכביש שחוצה את שוק בורו. תוכלו לבחור כמה סוגי דגים. אחרי שקניתם, אם תרצו לאכול בשלווה, כדאי ללכת ולשבת באחד השולחנות שבאזור דוכני האוכל של השוק או בחצר הכנסייה הסמוכה.
וטיפ נחמד לתפרנים - אם תגיעו כשעה לפני שעת הסגירה, תגלו שדוכנים רבים מוכרים את הסחורה בחצי המחיר. תוכלו לקנות כך מאפים, לחם, עוגות, עוגיות, מרקים ומאכלים מבושלים.
#על ההיסטוריה של השוק בקצרה
שוק בורו קיים מאז ימי הרומאים, כשהם שלטו באזור שלימים יהיה לונדון. מדובר על העידן שלפני כ-2000 שנה והשוק שכן באזור אחר. בימי הביניים המשיך כל האזור הסמוך לגשר לונדון לשמש כמרכז מסחרי. בשנת 1756 עבר שוק האוכל בורו מרקט (Borough Market) אל מקומו הנוכחי. במקום הזה, סמוך לגשר לונדון, הוא נמצא כ-250 שנה.
בשנים האחרונות, לאחר שיפוץ רציני וקירוי שלו, הפך שוק בורו לשוק של מזון גורמה, איכותי ויקר בהתאם. מתוקף כך הוא החל לתפקד כמוקד חברתי ותרבותי ומתקיימות בו פעילויות רבות בתחום הקולינריה. מיטב השפים של בריטניה ואירופה מרבים לפקוד אותו ובאים לראות ולהיראות בו.
מבט מקרוב על שוק בורו:
https://www.youtube.com/watch?v=nN4OE4_WBrk
#על הגשר המפורסם ביותר של לונדון
הגשר המפורסם של לונדון מקשר בין גבעת מצודת לונדון ורובע סאת'רק. הוא נמצא מעל נהר תמזה ומשלב אלמנטים של גשר תלוי וגשר מתרומם.
אם אתם תוהים מדוע הוחלט להקים את הגשר המעניין הזה, הסיבה היא שבסוף המאה ה-19, עיריית לונדון ניסתה לפתור בדרך יצירתית 2 בעיות מרכזיות: האחת היא לאפשר תנועה להולכי הרגל ולכרכרות הסוסים, אך מצד שני לאפשר מעבר של אניות, שנכנסו לעגון במעגן הסמוך לגשר, מה שמכונה "בריכת לונדון". הציבור הוזמן לנסות ולחשוב על פתרון יצירתי ומתוך 50 הצעות שונות נבחרה התוכנית של הוראס ג'ונס, מהנדס העיר.
היופי והחכמה בגשר, הוא שבזמן שמגיעות ספינות ורוצות לעבור, חלקי הגשרים מתרוממים לזווית של 86 מעלות ומאפשרות מעבר חלק. לא רק זה - מעבר הספינות לא פוגע בהולכי הרגל, שיכולים להמשיך לצעוד על המעבר המוגבה המיוחד עבורם (61 מטרים). למרות זאת, המעבר המוגבה לא זכה לפופולריות רבה בגלל עשרות המדרגות שעליהן נדרשו הולכי הרגל לטפס בכדי להגיע למעבר, הם העדיפו להמתין עד שהאניות יחלפו. המעבר המוגבה שהיה נטוש ברוב הזמן, הפך למקום מפלטם של זונות וגנבים ולכן בשנת 1910 הוחלט לסגור אותו. בשנת 1982 הוא נפתח מחדש רק שהפעם מוצגת בו תערוכה המתעדת את היסטוריית הגשר המפורסם...
#בניית הגשר
הבניה של הגשר נמשכה 8 שנים והשתתפו בה 432 עובדים, שעליהם פיקחו 5 מהנדסים. אורך הגשר הוא 244 מטרים. הוא בנוי משני מגדלים זהים בגובה 65 מטרים, הממוקמים במרחק אחד מהשני. משקלו של כל אחד מהחלקים המתרוממים בגשר, למעבר הספינות, הוא 1000 טון. בשנת 1974, עם התפתחות הטכנולוגיה, הוחלפו מנועי הקיטור במנועים חשמליים.
הצבעים המאפיינים את הגשר (צבעי הדגל: כחול, אדום ולבן) נצבעו רק בשנת 1977, לכבוד חגיגות 25 שנה למלוכת אליזבת' השנייה.
לאחרונה התווספה רצפת זכוכית בגובה 42 מטרים, שמאפשרת תצפית מרהיבה על מי נהר התמזה, הכבישים והולכי הרגל. עלות הקמתה מסתכמת ב-6 מליון שקלים. רוחב פאנלי הזכוכית הוא 11 מטר ועוביים 8 סנטימטרים. הם שוקלים כחצי טון.
הגשר המפורסם של לונדון מקשר בין גבעת מצודת לונדון ורובע סאת'רק. הוא נמצא מעל נהר תמזה ומשלב אלמנטים של גשר תלוי וגשר מתרומם.
אם אתם תוהים מדוע הוחלט להקים את הגשר המעניין הזה, הסיבה היא שבסוף המאה ה-19, עיריית לונדון ניסתה לפתור בדרך יצירתית 2 בעיות מרכזיות: האחת היא לאפשר תנועה להולכי הרגל ולכרכרות הסוסים, אך מצד שני לאפשר מעבר של אניות, שנכנסו לעגון במעגן הסמוך לגשר, מה שמכונה "בריכת לונדון". הציבור הוזמן לנסות ולחשוב על פתרון יצירתי ומתוך 50 הצעות שונות נבחרה התוכנית של הוראס ג'ונס, מהנדס העיר.
היופי והחכמה בגשר, הוא שבזמן שמגיעות ספינות ורוצות לעבור, חלקי הגשרים מתרוממים לזווית של 86 מעלות ומאפשרות מעבר חלק. לא רק זה - מעבר הספינות לא פוגע בהולכי הרגל, שיכולים להמשיך לצעוד על המעבר המוגבה המיוחד עבורם (61 מטרים). למרות זאת, המעבר המוגבה לא זכה לפופולריות רבה בגלל עשרות המדרגות שעליהן נדרשו הולכי הרגל לטפס בכדי להגיע למעבר, הם העדיפו להמתין עד שהאניות יחלפו. המעבר המוגבה שהיה נטוש ברוב הזמן, הפך למקום מפלטם של זונות וגנבים ולכן בשנת 1910 הוחלט לסגור אותו. בשנת 1982 הוא נפתח מחדש רק שהפעם מוצגת בו תערוכה המתעדת את היסטוריית הגשר המפורסם...
#בניית הגשר
הבניה של הגשר נמשכה 8 שנים והשתתפו בה 432 עובדים, שעליהם פיקחו 5 מהנדסים. אורך הגשר הוא 244 מטרים. הוא בנוי משני מגדלים זהים בגובה 65 מטרים, הממוקמים במרחק אחד מהשני. משקלו של כל אחד מהחלקים המתרוממים בגשר, למעבר הספינות, הוא 1000 טון. בשנת 1974, עם התפתחות הטכנולוגיה, הוחלפו מנועי הקיטור במנועים חשמליים.
הצבעים המאפיינים את הגשר (צבעי הדגל: כחול, אדום ולבן) נצבעו רק בשנת 1977, לכבוד חגיגות 25 שנה למלוכת אליזבת' השנייה.
לאחרונה התווספה רצפת זכוכית בגובה 42 מטרים, שמאפשרת תצפית מרהיבה על מי נהר התמזה, הכבישים והולכי הרגל. עלות הקמתה מסתכמת ב-6 מליון שקלים. רוחב פאנלי הזכוכית הוא 11 מטר ועוביים 8 סנטימטרים. הם שוקלים כחצי טון.
#על המגדל שהפך לאייקון לונדוני
בזכות צורתו הייחודית, מגדל סוויס רה (Swiss Re Tower), בן 40 הקומות ו-180 המטרים, הוא אחד המגדלים המוכרים בלונדון. אבל השם הרשמי הזה כמעט ולא מוכר, אלא דווקא הכינויים המשעשעים שלהם הוא זכה, ביניהם שמות כמו "המלפפון החמוץ" (הגרקין), המלפפון החמוץ האירוטי, ה"דיק" ו"הרמיזה הגבוהה".
את הכינויים המשעשעים הללו קיבל הבניין בשל צורתו הייחודית, המזכירה משהו שבין מלפפון לוויברטור. תכנן אותו כך האדריכל נורמן פוסטר, מהאדריכלים המובילים בעולם ומי שכבר בנה כמה בניינים אייקוניים שקשה לשכוח.
מאז נחנך מגדל "המלפפון החמוץ" (The Gherkin), או פשוט "המלפפון", הוא הפך לאחד מסמליה הבולטים של לונדון, בולטים תרתי-משמע. מיקומו בסיטי של לונדון, אזור העסקים המרכזי שבבירה הבריטית, הפך אותו לאחד מבנייני המשרדים המבוקשים בקרב אנשי עסקים לונדוניים.
הבניין הייחודי הספיק להופיע בכמה סרטים וסדרות טלוויזיה שצולמו בלונדון מאז הוקם. בין השאר הוא נראה בסרטים כמו "הארי פוטר", "אינסטינקט בסיסי 2" ו"מסע בין כוכבים".
#תולדות הגרקין
מגדל "המלפפון" נבנה באזור הסיטי של לונדון על חורבות "הבורסה הבלטית", בניין ותיק, שנהרס על ידי פצצה שהטמינו בו בשנת 1992, אנשי המחתרת האירית, ה-IRA. לאחר שהבניין ההוא, בניין הבורסה, נהרס לחלוטין ומשהתברר שלא ניתן לשחזרו, החליטו בעלי הקרקע להקים במקומו בניין חדש לחלוטין, מודרניסטי וסביבתי.
כך החלה הבנייה בשנת 2000 ומגדל "המלפפון" הושלם בשנת 2004.
#אדריכלות הבניין
זמן קצר לאחר בנייתו, נבחר "המלפפון" לבניין החדש המוערך ביותר בעולם לשנת 2004, על ידי צוות שופטים, שהוא קבוצת אדריכלים מקצועית. נכון להיום המלפפון הוא המגדל השני בגובהו בסיטי של לונדון.
ואגב, "המלפפון" הוא לא רק בניין מרשים בצורתו. זהו גם בניין "ירוק", כלומר מבנה המנצל את משאבי הסביבה בצורה היעילה ביותר ומקטין את רמת הזיהום הסביבתי שלו למינימום.
מבט מקרוב על מגדל "המלפפון" בלונדון:
https://youtu.be/OujTCU6IBWc
ומהמסעדה שבראש המגדל:
https://youtu.be/ug0R_U_6BDU
בזכות צורתו הייחודית, מגדל סוויס רה (Swiss Re Tower), בן 40 הקומות ו-180 המטרים, הוא אחד המגדלים המוכרים בלונדון. אבל השם הרשמי הזה כמעט ולא מוכר, אלא דווקא הכינויים המשעשעים שלהם הוא זכה, ביניהם שמות כמו "המלפפון החמוץ" (הגרקין), המלפפון החמוץ האירוטי, ה"דיק" ו"הרמיזה הגבוהה".
את הכינויים המשעשעים הללו קיבל הבניין בשל צורתו הייחודית, המזכירה משהו שבין מלפפון לוויברטור. תכנן אותו כך האדריכל נורמן פוסטר, מהאדריכלים המובילים בעולם ומי שכבר בנה כמה בניינים אייקוניים שקשה לשכוח.
מאז נחנך מגדל "המלפפון החמוץ" (The Gherkin), או פשוט "המלפפון", הוא הפך לאחד מסמליה הבולטים של לונדון, בולטים תרתי-משמע. מיקומו בסיטי של לונדון, אזור העסקים המרכזי שבבירה הבריטית, הפך אותו לאחד מבנייני המשרדים המבוקשים בקרב אנשי עסקים לונדוניים.
הבניין הייחודי הספיק להופיע בכמה סרטים וסדרות טלוויזיה שצולמו בלונדון מאז הוקם. בין השאר הוא נראה בסרטים כמו "הארי פוטר", "אינסטינקט בסיסי 2" ו"מסע בין כוכבים".
#תולדות הגרקין
מגדל "המלפפון" נבנה באזור הסיטי של לונדון על חורבות "הבורסה הבלטית", בניין ותיק, שנהרס על ידי פצצה שהטמינו בו בשנת 1992, אנשי המחתרת האירית, ה-IRA. לאחר שהבניין ההוא, בניין הבורסה, נהרס לחלוטין ומשהתברר שלא ניתן לשחזרו, החליטו בעלי הקרקע להקים במקומו בניין חדש לחלוטין, מודרניסטי וסביבתי.
כך החלה הבנייה בשנת 2000 ומגדל "המלפפון" הושלם בשנת 2004.
#אדריכלות הבניין
זמן קצר לאחר בנייתו, נבחר "המלפפון" לבניין החדש המוערך ביותר בעולם לשנת 2004, על ידי צוות שופטים, שהוא קבוצת אדריכלים מקצועית. נכון להיום המלפפון הוא המגדל השני בגובהו בסיטי של לונדון.
ואגב, "המלפפון" הוא לא רק בניין מרשים בצורתו. זהו גם בניין "ירוק", כלומר מבנה המנצל את משאבי הסביבה בצורה היעילה ביותר ומקטין את רמת הזיהום הסביבתי שלו למינימום.
מבט מקרוב על מגדל "המלפפון" בלונדון:
https://youtu.be/OujTCU6IBWc
ומהמסעדה שבראש המגדל:
https://youtu.be/ug0R_U_6BDU
#על הקתדרלה
על גבעת הלודגייט שבמרכז הסיטי של לונדון, תראו את הקתדרלה סנט פול, מקום מושבו של הבישוף של לונדון. כאן גם התחתנו הנסיך צ'ארלס והנסיכה דיאנה וכאן חגגה המלכה אליזבת את יום הולדתה ה-80.
הקתדרלה בנויה בסגנון רנסנס ובארוק מאוחר. אם שילוב הסגנונות נשמע לכם מוזר, דעו שבלא מעט מהכנסיות שבנה כריסטופר רן, האדריכל של הקתדרלה, מופיע סגנון זה והוא נקרא היום "רן-נסנס". בקתדרלה זו הוצגו לראשונה אלמנטים אדריכליים מהפכניים כמו כיפת הקתדרלה, שנבנתה בהשראתה של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.
הגובה שלה הוא 108 מטרים ובחזית הקתדרלה יש שתי שורות של עמודים קורינתיים.
במרחק של 259 מדרגות מקומת הקרקע תמצאו את "גלריית הלחישות", שקיבלה את שמה בגלל ההד שנוצר בה בעת דיבורם של אנשים. 119 מדרגות מעליה, נמצאת "גלריית האבן", ועוד 152 מדרגות למעלה נמצאת "הגלריה המוזהבת". מראש הכיפה ניתן להתבונן למטה, באמצעות חלון זעיר ברצפה, שמציג את פנים הקתדרלה מגובה של 85 מטרים.
עוגב הכנסייה שמותקן כאן הוא השלישי בגודלו בבריטניה ויש לו 7,189 צינורות.
במרתף הכנסייה תמצאו כמה מהאוצרות שבה: קברו של האדריכל כריסטופר רן, קברו של אדמירל הוריישו נלסון, מנצח קרב טרפלגר שנפל בקרב הזה, וכמה לוחות זיכרון, כשביניהם לוח הזיכרון לחיילים שנהרגו בשנות המנדט הבריטי בפלשתינה.
מבט מקרוב על כנסיית סינט פול:
https://www.youtube.com/watch?v=7hJzhVRjv48
על גבעת הלודגייט שבמרכז הסיטי של לונדון, תראו את הקתדרלה סנט פול, מקום מושבו של הבישוף של לונדון. כאן גם התחתנו הנסיך צ'ארלס והנסיכה דיאנה וכאן חגגה המלכה אליזבת את יום הולדתה ה-80.
הקתדרלה בנויה בסגנון רנסנס ובארוק מאוחר. אם שילוב הסגנונות נשמע לכם מוזר, דעו שבלא מעט מהכנסיות שבנה כריסטופר רן, האדריכל של הקתדרלה, מופיע סגנון זה והוא נקרא היום "רן-נסנס". בקתדרלה זו הוצגו לראשונה אלמנטים אדריכליים מהפכניים כמו כיפת הקתדרלה, שנבנתה בהשראתה של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.
הגובה שלה הוא 108 מטרים ובחזית הקתדרלה יש שתי שורות של עמודים קורינתיים.
במרחק של 259 מדרגות מקומת הקרקע תמצאו את "גלריית הלחישות", שקיבלה את שמה בגלל ההד שנוצר בה בעת דיבורם של אנשים. 119 מדרגות מעליה, נמצאת "גלריית האבן", ועוד 152 מדרגות למעלה נמצאת "הגלריה המוזהבת". מראש הכיפה ניתן להתבונן למטה, באמצעות חלון זעיר ברצפה, שמציג את פנים הקתדרלה מגובה של 85 מטרים.
עוגב הכנסייה שמותקן כאן הוא השלישי בגודלו בבריטניה ויש לו 7,189 צינורות.
במרתף הכנסייה תמצאו כמה מהאוצרות שבה: קברו של האדריכל כריסטופר רן, קברו של אדמירל הוריישו נלסון, מנצח קרב טרפלגר שנפל בקרב הזה, וכמה לוחות זיכרון, כשביניהם לוח הזיכרון לחיילים שנהרגו בשנות המנדט הבריטי בפלשתינה.
מבט מקרוב על כנסיית סינט פול:
https://www.youtube.com/watch?v=7hJzhVRjv48
מצודת לונדון
#על המצודה
מצודת לונדון היא טירה מלכותית, הממוקמת על הגדה הצפונית של נהר התֶמְזָה, במרכז לונדון. היא הוקמה בשנת 1066 במסגרת כיבוש אנגליה על ידי הנורמנים. המצודה היא מתחם של כמה מבנים המוקפים בשתי חומות מגן בצורת טבעות.
המגדל הלבן שבו, הוא זה שנתן למצודה את שמה "Tower of London". הוא נבנה על ידי וויליאם הכובש, בסביבות שנת 1078. בתוך המגדל תמצאו את הקפלה של סנט ג'ון, אוסף כלי מלחמה ושריונים מימי הביניים ושלט תזכורת לפיגוע תופת שבוצע כאן בשנת 1974. בכניסה לחצר המצודה תוכלו לראות את "מגדל הדמים", שבו נרצחו ככל הנראה המלך אדוארד החמישי ואחיו הדוכס מיורק.
ליד "מגדל הדמים" ממוקם מגדל ווייקפילד שבו נשמרו תכשיטי הכתר. בבניין הנקרא "ג'ול האוס" תמצאו את התערוכה של תכשיטי הכתר ובקומת הכניסה תוכלו לראות את בגדי השריון, סמלי אצולה ואבירות, תכשיטים וכתרי מלכות.
בימי הביניים שימשה מצודת לונדון כבית סוהר. בבית הסוהר הזה נאסרו המתנגדים למלך ובדרך כלל גם נערף ראשם. עם הזמן זכתה מצודת לונדון למוניטין הקשור בעינויים ומוות. שבעה אנשים הוצאו להורג בגבעת המצודה ובמשך כ-400 שנים נערכו בה למעלה מ-100 הוצאות להורג. בין האסירים בכלא הייתה המלכה אליזבת הראשונה, שהצליחה להתחמק מההוצאה להורג.
המצודה שימשה גם כמקום מגוריהם של מלכי בריטניה. האמת היא, שהשלטון במצודה בעידן ההוא, היה קריטי בשביל כל מי שרצה לשלוט במדינה. אך היא לא הייתה רק בית מגורים, שכן היו לה הרבה שימושים - ממחסן נשק, דרך בית אוצר, גן חיות, מקום משכנה של המטבעה המלכותית, משרד למסמכים ציבוריים ומקום משכנם של תכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת.
כיום מהווה מצודת לונדון אתר תיירות בולט ופופולרי. היא עמוסה מאד במבקרים, שמגיעים לצפות במגדלים, בשומרים עם המדים האדומים ובעורבים.
בכל ערב בשעה 21:40 תוכלו לצפות ב"טקס המפתחות", המבוצע בידי השומרים. במהלך הטקס ננעלים שערי המצודה. את הטקס הזה מקפידים לבצע כך כבר 700 שנה!
# אימה במצודה
יש כמה סיפורים מצמררים לספר על מצודת לונדון. אבל האמת שזה לא מפתיע בהתחשב במה שהתרחש בין כותלי הקירות האלו. במשך מאות שנים התרחשו כאן עינויים, רציחות, הוצאות להורג, התאבדויות ואבל. אבל עד היום דומה שקול בכי חרישי מהדהד ברחבי המבנה העצום הזה, כנראה כדי להזכיר לנו שהעבר הוא עדיין חלק מההווה שלנו.
כל מי שגדל באנגליה, מכיר את סיפורי הרוחות שהופכים לחלק בלתי נפרד מהחיים. 40% מתושבי העיר מאמינים ברוחות ואחד מכל 7 אנשים יכול להישבע שהוא ראה אחת. בהיסטוריה רצופת שנים, מצודת לונדון היא אחד מהמקומות הבולטים ביותר לסיפורים מהסוג הזה.
לפרוטוקול, 2900 אסירים הוחזקו כאן במשך השנים שהמקום שימש בית סוהר. הם היו מפשוטי העם ועד האצילים המכובדים ביותר. אם תסתכלו אל הכיוון של המגדל הלבן, בו מוקם בעבר חדר העינויים, דעו כי לא מעט אנשים מתו כאן בייסורים. השומרים של המצודה, שנהגו לעשות פַטְרולים מסביב, סיפרו פעם על צעקות שנשמעו וחתכו את הדממה מכיוון דלת הבניין הלבן. הם הניחו שזוהי אן בּוּליין, אשתו השנייה של המלך הנרי השמיני. המלכה אן בּוּליין הוצאה לבסוף להורג, באשמת בגידה בבעלה.
מבט מקרוב וב-360 מעלות על המצודה:
https://www.youtube.com/watch?v=QfhbVmU4A-o
מצודת לונדון היא טירה מלכותית, הממוקמת על הגדה הצפונית של נהר התֶמְזָה, במרכז לונדון. היא הוקמה בשנת 1066 במסגרת כיבוש אנגליה על ידי הנורמנים. המצודה היא מתחם של כמה מבנים המוקפים בשתי חומות מגן בצורת טבעות.
המגדל הלבן שבו, הוא זה שנתן למצודה את שמה "Tower of London". הוא נבנה על ידי וויליאם הכובש, בסביבות שנת 1078. בתוך המגדל תמצאו את הקפלה של סנט ג'ון, אוסף כלי מלחמה ושריונים מימי הביניים ושלט תזכורת לפיגוע תופת שבוצע כאן בשנת 1974. בכניסה לחצר המצודה תוכלו לראות את "מגדל הדמים", שבו נרצחו ככל הנראה המלך אדוארד החמישי ואחיו הדוכס מיורק.
ליד "מגדל הדמים" ממוקם מגדל ווייקפילד שבו נשמרו תכשיטי הכתר. בבניין הנקרא "ג'ול האוס" תמצאו את התערוכה של תכשיטי הכתר ובקומת הכניסה תוכלו לראות את בגדי השריון, סמלי אצולה ואבירות, תכשיטים וכתרי מלכות.
בימי הביניים שימשה מצודת לונדון כבית סוהר. בבית הסוהר הזה נאסרו המתנגדים למלך ובדרך כלל גם נערף ראשם. עם הזמן זכתה מצודת לונדון למוניטין הקשור בעינויים ומוות. שבעה אנשים הוצאו להורג בגבעת המצודה ובמשך כ-400 שנים נערכו בה למעלה מ-100 הוצאות להורג. בין האסירים בכלא הייתה המלכה אליזבת הראשונה, שהצליחה להתחמק מההוצאה להורג.
המצודה שימשה גם כמקום מגוריהם של מלכי בריטניה. האמת היא, שהשלטון במצודה בעידן ההוא, היה קריטי בשביל כל מי שרצה לשלוט במדינה. אך היא לא הייתה רק בית מגורים, שכן היו לה הרבה שימושים - ממחסן נשק, דרך בית אוצר, גן חיות, מקום משכנה של המטבעה המלכותית, משרד למסמכים ציבוריים ומקום משכנם של תכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת.
כיום מהווה מצודת לונדון אתר תיירות בולט ופופולרי. היא עמוסה מאד במבקרים, שמגיעים לצפות במגדלים, בשומרים עם המדים האדומים ובעורבים.
בכל ערב בשעה 21:40 תוכלו לצפות ב"טקס המפתחות", המבוצע בידי השומרים. במהלך הטקס ננעלים שערי המצודה. את הטקס הזה מקפידים לבצע כך כבר 700 שנה!
# אימה במצודה
יש כמה סיפורים מצמררים לספר על מצודת לונדון. אבל האמת שזה לא מפתיע בהתחשב במה שהתרחש בין כותלי הקירות האלו. במשך מאות שנים התרחשו כאן עינויים, רציחות, הוצאות להורג, התאבדויות ואבל. אבל עד היום דומה שקול בכי חרישי מהדהד ברחבי המבנה העצום הזה, כנראה כדי להזכיר לנו שהעבר הוא עדיין חלק מההווה שלנו.
כל מי שגדל באנגליה, מכיר את סיפורי הרוחות שהופכים לחלק בלתי נפרד מהחיים. 40% מתושבי העיר מאמינים ברוחות ואחד מכל 7 אנשים יכול להישבע שהוא ראה אחת. בהיסטוריה רצופת שנים, מצודת לונדון היא אחד מהמקומות הבולטים ביותר לסיפורים מהסוג הזה.
לפרוטוקול, 2900 אסירים הוחזקו כאן במשך השנים שהמקום שימש בית סוהר. הם היו מפשוטי העם ועד האצילים המכובדים ביותר. אם תסתכלו אל הכיוון של המגדל הלבן, בו מוקם בעבר חדר העינויים, דעו כי לא מעט אנשים מתו כאן בייסורים. השומרים של המצודה, שנהגו לעשות פַטְרולים מסביב, סיפרו פעם על צעקות שנשמעו וחתכו את הדממה מכיוון דלת הבניין הלבן. הם הניחו שזוהי אן בּוּליין, אשתו השנייה של המלך הנרי השמיני. המלכה אן בּוּליין הוצאה לבסוף להורג, באשמת בגידה בבעלה.
מבט מקרוב וב-360 מעלות על המצודה:
https://www.youtube.com/watch?v=QfhbVmU4A-o
