#על הפורום הרומאי של העיר

הפורום הרומאי של סלוניקי (Roman Forum) הוא אתר ארכאולוגי שהתגלה במקרה. זה קרה ב-1960, כשפועלים נתקלו בו, בעת שחפרו יסודות לבניין בית המשפט החדש של העיר.

הפורום הרומאי, שנבנה בתקופה הרומית על יסודות אגורה יוונית, היה הלב של העיר סלוניקי העתיקה, גם מבחינה מינהלית וכלכלית וגם בצד התרבותי והבידורי. הוא נבנה לפי התקן או המודלים של פורומים רומאיים, שכמותם נבנו אז בכל רחבי האימפריה.

כיום הפורום מוקף בנייני מגורים עמוסי דירות וזה שילוב מרתק ומעורר מחשבות, בין ההווה הפעיל והעסוק לבין העבר המרתק של סלוניקי.

הארכיאולוגים יודעים בבירור שרק חלק מהפורום הקדום התגלה כאן. חלקים רבים עדיין טמונים מתחת ליסודות הבתים שמסביב, בעיקר אלו שנבנו בעבר הרחוק יותר, כשהמודעות לעתיקות הייתה פחותה מהיום.


#מה רואים בפורום?
בפורום הרומי תוכלו לראות שרידים של רחוב מרוצף בשיש ומדרגות שעשויות גם הן משיש. מבט בוחן יגלה לכם מערכת ביוב מתקדמת, שכמותה התגלו במקומות מקבילים שנחפרו בעבר.

הביטו גם בחלקים ששרדו מאכסדרת עמודים מרשימה וברמזים לחנויות שהיו כאן, כמו גם אודיאון קדום, סוג של תאטרון רומי, שתראו בסמוך.

חפשו את שרידי בית המרחץ הרומי, עם העמודים הקטנים ברצפה, שריד למערכת החימום התת-רצפתית, שנהגו להתקין אז. שימו לב, בין שרידי בית המרחץ, גם לגומחות שהותאמו לרגליים ואפשרו ככל הנראה סוג קדום של מסז' לכפות הרגליים...


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/MkwIHgQseIY

#על הכנסייה שנבנתה בידי קיסר פגאני והפכה למסגד

הרוֹטַנְדַה (Rotunda) היא מבנה עגול מתחילת המאה הרביעית, שנבנה כמאוזוליאום והוקדש לקיסר גלריוס, לאחר שניצח את הפרסים בקרב. יש השערה שהרוטונדה נועדה להיות המאוזוליאום של גלריוס, היכל הקבר שלו. אבל גלריוס נקבר במקום אחר ולכן חוקרים אחרים משערים שהרוטונדה נועדה במקור להיות מקדש פגאני דווקא, מקום לפולחן ועבודת אלילים.

כך או כך, זהו מבנה עתיק מאד שעבר תהפוכות שונות ושימש גם בהמשך כמקום פולחן דתי, בשלבים שונים בהיסטוריה שלו.

היה זה השליט הביזנטי קוסטנטין הראשון, שהורה להפוך את המבנה העגול לכנסיה והוחלט להקדיש אותה לגיאורגיוס הקדוש, מי שלחם לפי האמונה, בדרקון. אבל אם במהלך התקופה הביזנטית הפך המבנה לכנסיה, בימי הכיבוש העות'מני שאחריו הוסבה הרוטונדה למסגד מוסלמי ואף נבנה בסמוך אליו מינרט ערבי, צריח של מגדל מואזין גבוה.

עם הכיבוש העות'מאני ב-1430, הפסיקו להשתמש ברוטונדה ככנסייה. 150 שנה אחר כך, בשנת 1590, הפכו את הכנסייה למסגד. רק בשנת 1912, עם כיבוש העיר על ידי היוונים, הפך המסגד שוב לכנסייה.

הרוטונדה והמינרט מוכרים כיום כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות הרוטונדה
הרוטונדה (Rotunda) היא מבנה עגול שהוקם כמאוזוליאום במאה ה-4 לספירה. זהו אחד המבנים העתיקים בכל יוון והמרשים ביותר בסלוניקי.

קוטרו של המבנה העגול הוא 24.5 מטר ועובי קירותיו הוא כ-6 מטרים. מעל הקירות המסיביים הללו מתנוססת כיפה מרשימה, הבנויה מלבנים ומגיעה לגובה של 30 מטר.

בראש הכיפה של הבניין המקורי במאוזוליאום, יצרו אוקולוס, מעין פתח עגול שדרכו הוכנס אור טבעי למבנה. אוקולוס כזה ניתן לראות בפנתאון שברומא. עם השנים ולרגל השימושים החדשים והדתיים של המבנה, הוא נאטם.

הכנסיה הביזנטית היתה מעוטרת במקור בפסיפסים שונים, מהם שרדו רק מעטים, שניתן עדיין לראות ברוטונדה.

בתקופת השלטון העות'ומאני בעיר, נבנה בצמוד לרוטונדה מינרט, צריח של מסגד, שהפך אותו רשמית לבית תפילה מוסלמי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/P9z3tGns_gI


ומבפנים:

https://youtu.be/S8QeLo6J0bw

#על המוזיאון שמציג את הארכיאולוגיה של האזור כולו

במוזיאון הארכיאולוגי (Archaeological Museum), אחד משלושת המוזיאונים הגדולים והמרתקים ביותר של יוון בתחום הארכאולוגי, תוכלו להתרשם מאוסף מרהיב של ממצאים מתקופות שונות בהיסטוריה של העיר סלוניקי ושל חבל מקדוניה בכלל. הפריטים שתראו במוזיאון ישקפו לכם 200,000 שנים של היסטוריה ארוכה.

המוזיאון, שנמצא בקרבת המגדל הלבן, סוקר את התקופות השונות ומשתמש במולטימדיה, הסברים וממצאים מגוונים, כדי להציג את התפתחות התרבות המקומית. תוכלו לראות כאן פריטים וממצאים מתקופות שונות, החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופות המוקדוניות וההליניסטיות הקדומות. בכך הוא גם מהווה נקודת פתיחה מצוינת למטיילים בחבל מקדוניה ובצפון יוון כולה.

המוזיאון של סלוניקי נחשב לשווה ביקור ומומלץ מאד. המוזיאון, שהוא כאמור אחד המוזיאונים החשובים של יוון, שני רק למוזיאון האקרופוליס העצום שבאתונה.


#מה תראו במוזיאון
המוזיאון בנוי מאולמות שונים, שבכל אחד מוצגת תקופה אחרת מתולדות מקדוניה, החל מהתקופה הפרהיסטורית, דרך מקדוניה של המאה ה-7 לפני הספירה, מקדוניה ההלניסטית ועד התקופה הרומית וימי קדם המאוחרים.

ישנן במוזיאון תערוכות ספציפיות, כמו זו של ממצאים מהעיר סלוניקי הקדומה, או תערוכת תכשיטי זהב עתיקים ועוד.

בנוסף מוצגות כאן תערוכות זמניות המתחלפות מזמן לזמן ואפילו תערוכות אמנות. במוזיאון גם חצר עם פסלים וממצאים גדולים ומרשימים.


#פגישה עם המלך פיליפוס השני
בין המוצגים המרשימים שבמוזיאון תוכלו לראות את שלד עצמותיו הנמוך, 157 סנטימטרים גובהו, של אביו של אלכסנדר הגדול, המלך פיליפוס השני (Philippos II). זו לא סתם פגישה, כי לפניכם לא רק "אבא של", אלא מלך מוקדון ומנהיג חכם שלא הספיק לעשות מספיק...

כי פיליפוס השני היה אולי אביו של אֲלֶכְּסַנְדָּר מוֹקְדוֹן, אבל עוד לפני שבנו הפך לאחד מגדולי המצביאים והשליטים בהיסטוריה, הספיק אביו להקים צבא משוכלל וחכם, לתקנן שיטות לוחמה חדשניות לזמנו ולאתגר את השלטון הפרסי ביוון, שנגדו תכנן למרוד.

אבל בשנת 336 לפני הספירה נרצח פיליפוס על ידי אחד משומרי ראשו. מכיוון ששומרי הראש האחרים הרגו מיד את המתנקש, לא ברורים המניעים להתנקשות. יש היסטוריונים חושדים שאשתו של פיליפוס, אולימפיאס, נטרה לו טינה ויזמה את ההתנקשות. היא ידעה שבנה אלכסנדר יירש את אביו, אבל לא ידעה עד כמה מוצלח הוא יהיה בתור מלך.


#טיפים
יש במוזיאון חוברת הסבר גם בשפה העברית.

אם אתם מתכוונים להיות גם במוזיאון הביזנטי ובפורום הרומי, שווה לרכוש כרטיס משולב במחיר של 8 אירו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/E5-L_4VOY4k

#על הכנסייה שנבנתה בהשראת כנסיית אייה סופיה שבאיסטנבול

כנסיית אָיַיה סוֹפִיַה (Agia Sofia), או האגיה סופיה שבסלוניקי, היא כנסיה שנבנתה במאה ה-7, בהשראת כנסיית אייה סופיה המפורסמת שבעיר איסטנבול, זו שהפכה בבירת תורכיה למסגד.

בראש כנסיית אייה סופיה של סלוניקי מתנוססת כיפה גדולה ומרשימה שנוספה לה אחרי שנים ובתוכה ציורי פרסקו נהדרים מהתקופה הביזנטית, כמו גם פסיפסים יפים להפליא.

מדובר בכנסייה יוונית-אורתודוקסית שנבנתה בתקופה הביזנטית. הכנסייה הנוכחית בנוייה על מקומה של כנסייה שעמדה במקום מאז שנת 315. לאחר כיבוש העיר במסע הצלב הרביעי, בשנת 1205, הוכרזה הכנסייה כקתדרלה, אבל במאה ה-15 הפכה הכנסייה למסגד, תחת הסולטאן העות'מאני מוראד השני, לאחר שכבש את העיר. רק 500 שנה אחר כך, עם כיבוש העיר על ידי היוונים ב-1912, שב המסגד והפך לכנסייה.

אייה סופיה הוכרזה בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו , ביחד עם מספר מבנים בעיר, המייצגים את פאר האדריכלות של התקופה הנוצרית המוקדמת והבנייה הביזנטית.


#אדריכלות אייה סופיה
הכנסייה הזו היא אחת הדוגמאות הבולטות והאופייניות של כנסייה ביזנטית. היא בנוייה כבזיליקה שבמרכזה אולם תווך וממנו יוצאות שתי סיטראות, במבנה נוצרי בצורתו, של "צלב יווני". מעליה מתנוססת הכיפה בקוטר של 10 מטרים.

בתקופה העות'מאנית הוסיפו לה מינרט, סוג של מגדל ערבי מוסלמי שממנו קורא המואזין לתפילה. כיום שרד ממנו רק החלק התחתון.

בתוך הכנסייה כדאי לראות את הפסיפס שבכיפה. מוצגת בו עלייתו של ישו לשמיים, כשהוא מוקף במרים אימו, בשני מלאכים וב-12 השליחים.

שימו לב גם לכותרות העמודים הקורינתיות, שעליהן עלי האקנתוס (Acanthus).


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JmtKVS8MM6Q


וביום שישי הטוב:

https://youtu.be/yhFanPBykDk

#על הכנסייה הגדולה ביוון

כנסיית אָיוֹס דֶמִיטְרִיוֹס (Aghios Dimitrios), או כנסיית דמיטריוס הקדוש, היא הכנסייה הגדולה ביותר ביוון. זוהי כנסיה מהתקופה הביזנטית שנחשבת למקום הקדוש ביותר לנצרות בסלוניקי. היא נקראת על שמו של הקדוש דימיטריוס, שעל קברו נבנתה.

כנסיית האגיוס דימיטריוס הוקמה במאה ה-4 לספירה, כבזיליקה, מבנה ציבור רומי, על חורבותיו של בית מרחץ רומי קדום. לאורך השנים נבנו בה נדבכים נוספים ונוספו לה בזיליקות, שרק אחת מהן שרדה עד ימינו.

כמה פעמים נהרסה הכנסייה במהלך השנים. היא ניזוקה באופן קשה במיוחד בשרפה הגדולה של שנת 1917. שנים לא רבות אחר כך, בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, החליטו לשפץ אותה. ואכן, בשנת 1948 שופצה הכנסייה ולמעשה היא נבנתה מחדש, על פי התכניות המקוריות. בשנת 1988 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.

הכנסיה כוללת פסיפסים מרהיבים ובחלקה התחתון ניתן לראות עדיין את שרידי הכנסייה העתיקה שחרבה כאן ושעליה נבנתה הכנסייה המשוחזרת.

עוד בכנסייה תוכלו לראות את ה"קריפטה", מערת הקבורה של דמיטריוס, הקדוש הנוצרי, שעל שמו קרויה הכנסייה. אותו דמיטריוס נכלא כאן על ידי הרומאים, שלבסוף גם הוציאו אותו כאן להורג.


#טיפים
הכניסה חינם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2ZnCedQXbRo

#על שער הניצחון של סלוניקי

מסתבר שפריז לא לבד ושגם לסלוניקי יש שער ניצחון שהוקדש למנצח הרומי של הפרסים, הקיסר גַלֶרְיוּס. גם כאן הונצחה עוצמתו של הקיסר, מביס הפרסים, באמצעות שער מפואר שקושט בתבליטים שהכילו תיאור של הקרבות, באמצעות סצנות שמזכירות קומיקס של ימינו, רק בלי ההומור.

שער גַלֶרְיוּס (Arch of Galerius), או קשת גלריוס, הוא שער שנבנה בין השנים 299-298 ונחנך ב-305, בפקודת הקיסר גלריוס, האחראי לניצחון הרומי על הפרסים הססאנים. השער הוא חלק ממתחם קיסרי רומי עתיק שרובו חרב עם השנים. ביחד עם מבנה הרוטונדה, שער גלריוס נותר מהמתחם הקיסרי שבנה כאן הקיסר.

מהמבנה הקדום נותרו כיום חלק קטן ו-3 עמודים מתוך ה-8 שהיו במקור. על שניים מהם עדיין נותרו תבליטי השיש, עם תיאור הקרבות. כמו הרוטונדה, גם השער מוכר כיום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות המבנה העתיק
הקשת היא חלק ממה שהיה מבנה בן שמונה עמודים. ארבעה העמודים הראשיים תמכו את הקשת המרכזית ואת הכיפה שמעליה ועוד שני עמודים תמכו בכל צד, את הקשתות המשניות.

המבנה הקדום שעמד כאן נבנה מאבנים לא מסותתות, כשהאבנים הגסות צופו בלבנים. על הלבנים נוסף אז חיפוי של לוחות שיש, שעליהם הוצבו תבליטים עם תיאור הקרבות של גלריוס בססאנים וניצחונו הגדול. המִפְתַח של הקשת המרכזית היה 9.7 מטר וגובהה 12.5 מטרים. מפתח הקשת המשנית היה 4.85 וגובהה 6.5 מטרים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/j-HKqc9EMYA

#על המגדל הלבן שנמצא על הטיילת בסלוניקי

לכל עיר יש מבנה או מונומנט כלשהו שהופך לסמל הבלתי מעורער שלה. בסלוניקי המבנה הזה הוא ללא ספק "המגדל הלבן". זהו מגדל עגול, מבצר שנבנה במהלך המאה ה-15, לצורכי הגנה על העיר שלחוף הים. בזמן הכיבוש העות'מני הוא שימש כבית סוהר ובשטחו הוצאו להורג אסירים רבים, מה שעתיד להקנות לו את הכינוי "מגדל הדמים". לאחר שחרור סלוניקי משליטת העות'מנים והכרזת העצמאות של יוון, סיידו את המגדל, במה שהפך סמל למחיקת השלטון הטורקי ביוון.

ודאי שמתם לב שכיום המגדל אינו לבן. הסיד הוסר עם הזמן אבל השם נשאר... בכל מקרה, 100 מדרגות בלבד יובילו אתכם אל גגו. מראשו תוכלו להשקיף על המפרץ הנפלא, על הנוף המרשים של העיר סלוניקי, על בתיה ורחובותיה ועל חבל הארץ הירוק והנפלא שמסביבה.

יש אומרים שהמגדל הלבן (White Tower), שעל הטיילת מול הים, מרשים יותר מרחוק, מאשר כשמתקרבים. אבל זהו הסמל של העיר ואחד ממוקדי התיירות העתיקים והמרשימים שלה. כיום המגדל הוא גם מוזיאון לתרבות ביזנטית.

לצד המגדל הלבן ניצב גם פסלו של אלכסנדר הרכוב על סוסו. אלכסנדר הגדול היה מגדולי המצביאים בכל הזמנים והוא נולד כאן בסביבה. מכאן יצא לכיבושיו העצומים והקים את אחת האימפריות הנרחבות בתולדות המין האנושי.


#תולדות המגדל הלבן
המגדל העגול הוא חלק ממבצר שנבנה במהלך המאה ה-15. הוא נועד אז לשמש להגנה על העיר שלחוף הים, כחלק מהמבצר של העיר. בתור מגדל המבצר של סלוניקי הגן המגדל על העיר, אבל זה לא החזיק שנים רבות. המגדל עבר תהפוכות רבות וממגדל להגנה צבאית הוא קיבל תפניות ושימש מאות שנים דווקא את הכובשים ולמטרות הרבה פחות נעימות ליוונים, מאשר הגנה.

בזמן הכיבוש העות'מני, למשל, הוא שימש כבית סוהר. בשטחו הוצאו להורג אסירים רבים, במיוחד בטבח שנערך כאן ב-1826, בהוראת הסולטאן מחמוד השני, שהורה להוציא להורג את היניצ'רים שהיו כלואים כאן, מה שהקנה לו את הכינוי "מגדל הדמים".

לאחר הכרזת העצמאות של יוון ושחרור סלוניקי משליטת העות'מנים, סייד את המגדל אסיר יהודי בשם נתן גידילי (Nathan Guidili), תמורת שיחרורו מהכלא. צביעת המגדל נועדה להוות סמל למחיקת השלטון הטורקי ביוון.

הסיד הוסר עם הזמן והמגדל של ימינו אינו לבן, אבל השם נשאר והמגדל הלבן ימשיך להיות מרכזי בחיי העיר והתיירות שלה. לא לבן, אבל אייקון!


#המוזיאון לתרבות ביזנטית
המוזיאון לתרבות ביזנטית (Museum of Byzantine Culture), השוכן במגדל הלבן, מציג שלל מוצגים מתקופת תור הזהב של התרבות הביזנטית בעיר סלוניקי ובאזור מקדוניה שבו היא נמצאת. בין הפריטים המוצגים ניתן לראות פסלים, יצירות אמנות וחפצי יום יום שימושיים, ציורי קיר ועוד. כל אלו היו אופייניים, בתקופה הביזנטית, לחיי התושבים כאן ובסביבה ולמעשה גם למותם. כי בין המוצגים ניתן לראות גם ארונות קבורה עתיקים שנמצאו בקברים עתיקים בסלוניקי ובסביבתה.

המוזיאון נחשב לאחד המוזיאונים החשובים ביוון והוא גם נושא הדגל של חקר התרבות הביזנטית ולמעשה הוא מתאר את סלוניקי מימי קדם ועד היום. ייעודו של המוזיאון הוא חקר ותיעוד של התפתחות התרבות הביזנטית בסלוניקי ובסביבתה.

המקום בהחלט שווה ביקור, מה גם שהוא חלק מהמגדל הלבן, אולי האייקון המרכזי של סלוניקי.


#טיפים
אם אתם בביקור בחורף, השתדלו לבוא למגדל באחד מימי השמש.

הכניסה חינם עד גיל 18 ולסטודנטים עם תעודה.

הכניסה חופשית לכל - בכל יום א' הראשון של החודש, בין ה-1 בנובמבר ועד ה-31 במרץ. פרטים באתר האינטרנט שלמטה.


מבט מבפנים:

https://youtu.be/OguU6rJj-Xs


מסביב:

https://youtu.be/pgsgIgEkiqc


ומלמעלה:

https://youtu.be/WM9xQ_DhuCw