שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הַיִיט אָשּבֶּרי
#על שכונת ההיפים ותרבות הנגד בסן פרנסיסקו
שכונת הַיִיט אָשּבֶּרי (Ashbury Haight) בסן פרנסיסקו היא סמל ומזכרת חיה למהפכה ההיפית של שנות ה-60 שהתרחשה ממש כאן. מדהים שבמרחק 40 דקות הליכה מהמקום בו החלה מהפכת הגייז, ברחוב קסטרו, שוכן סמל נוסף זה של תרבות הנגד בארה"ב ובעולם כולו.
במיוחד נודע כאן "קיץ האהבה" של שנת 1967, בו הגיעו לשכונה הזו 100 אלף היפים וילדי פרחים, מכל רחבי ארה"ב. כאן צמחו למעשה, מרבית הרעיונות של מי שכונו אז "ילדי הפרחים".
הרובע ידוע בבתים הוויקטוריאניים הצבעוניים שלו. כיום הוא רובע בורגני למדי, אבל משהו מהאווירה ההיא, של ילדי הפרחים, עדיין קיים בו.
יש כאן המון חנויות וינטג' וכיף לעשות כאן שופינג לכל מיני דברים מיוחדים, כמו תקליטים יד שנייה, חולצות טאי דאי (בטיק) ואופנת וינטג'.
פה ושם תוכלו עדיין לראות כאן ברחובות טיפוסים שמזכירים את שנות ה-60 העליזות, היפים מזדקנים והומלסים מבחירה או לא, המהלכים ברחוב ובפארק עם כלבי הפיטבול שלהם.
#תולדות השכונה
בשנות ה-60 נודעה הייט אשבורי כבירת ההיפים ותרבות הנגד. אלה היו זמנים של חיפוש אחרי אידיאלים חדשים, התנגדות למלחמת וייטנאם, סמי אל אס די משני תודעה, מוסיקה חדשנית ומרתקת, אמנות פסיכדלית והמון אהבה חופשית.
הכל החל כשהיפים רבים החלו לזרום אל סן פרנסיסקו. הם החלו להתיישב בשכונת הייט אשבורי ודי מהר היא הפכה לאבן שואבת לרבים נוספים. בהדרגה הם השרישו כאן את תרבות "ילדי הפרחים", שהגיעה לשיא ברחובות השכונה ב-1967.
סן פרנסיסקו בכלל והשכונה בפרט עמדו אז במרכזו של "קיץ של אהבה" המפורסם של 1967. עליהן נכתב הלהיט ההיפי San Francisco - Be sure to wear some flowers in your hair.
מכאן יצאו מנהיגי ההיפים אל פסטיבל וודסטוק המפורסם, שיאם המהמם של אותם זמנים. אז ביקרו כאן גם חברי "הביטלס" ונדהמו מהרוח ההיפית ששרתה על השכונה, שנדמתה להם כעולם אחר.
הייט אשבורי של אותן שנים התאפיינה בתרבות של סקס, סמים ורוקנ'רול. ההיפית המפורסמת ביותר שהתגוררה ופעלה כאן אז הייתה ג'ניס ג'ופלין, זמרת הרוק שהזניקה מכאן קריירה מדהימה ולמרבה הצער קצרה מדי, בשל מותה מסמים, בגיל 27.
אבל ב-1968 קלקלו השלטונות והמשטרה את החגיגות כאן. זה היה ניסיון שדי הצליח, לבער את הסמים הקשים ואת מאפייני ההתנגדות ותרבות הנגד בכלל, שהובילה השכונה באמריקה של אותן שנים.
עד היום, תוכלו לחוש ולחוות בשכונה את סממני ההיפיות והאווירה המיוחדת שעדיין נשמרת, בידי בוגרי הסיקסטיז שחיים כאן. רק צריך להביט היטב, להקשיב ומעט גם להריח...
#מה לקנות כאן?
בהַיִיט אָשּבֶּרי קונים אנשים שמחפשים משהו נוסטלגי לקחת הביתה. מעין שופינג בניחוח נוסטלגי. אז הפעילו את הארנק וצאו למסע בחנויות מהעבר.
ברחוב הראשי תוכלו לקנות חפצים מהעבר, כמו בחנויות של חולצות ה"בטיק" ומכנסי ה"טאי דאי" הצבעוניים, בסגנון הסיקסטיז.
רבים מבקרים כאן בציפייה לחנויות העישון למיניהן. מוכרים כאן מנרגילות ועד כלי עישון מעניינים אחרים...
עוד תמצאו בקסטרו בגדי וינטג', תקליטים משומשים וספרים מיד שנייה. אבל בהיות הרובע מעט היפסטרי וטרנדי גם היום, יש כאן כמה וכמה חנויות של מעצבים צעירים ומוצרים עדכניים אחרים.
#טיפים
ברובע תוכלו להצטרף לסיור הליכה בעקבות חלק מדייריו המפורסמים, כמו להקת "הגרייטפול דד" והזמרת ג'ניס ג'ופלין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/p3PIb8BMUFE
ביקור במקום:
https://youtu.be/ybW7Nd8bA-c
בלוגרים נהדר
https://youtu.be/uR-ZR0zJXms
היום לומדים על קיץ האהבה שהיה כאן:
https://youtu.be/ObF2aPJJ3wg
שכונת הַיִיט אָשּבֶּרי (Ashbury Haight) בסן פרנסיסקו היא סמל ומזכרת חיה למהפכה ההיפית של שנות ה-60 שהתרחשה ממש כאן. מדהים שבמרחק 40 דקות הליכה מהמקום בו החלה מהפכת הגייז, ברחוב קסטרו, שוכן סמל נוסף זה של תרבות הנגד בארה"ב ובעולם כולו.
במיוחד נודע כאן "קיץ האהבה" של שנת 1967, בו הגיעו לשכונה הזו 100 אלף היפים וילדי פרחים, מכל רחבי ארה"ב. כאן צמחו למעשה, מרבית הרעיונות של מי שכונו אז "ילדי הפרחים".
הרובע ידוע בבתים הוויקטוריאניים הצבעוניים שלו. כיום הוא רובע בורגני למדי, אבל משהו מהאווירה ההיא, של ילדי הפרחים, עדיין קיים בו.
יש כאן המון חנויות וינטג' וכיף לעשות כאן שופינג לכל מיני דברים מיוחדים, כמו תקליטים יד שנייה, חולצות טאי דאי (בטיק) ואופנת וינטג'.
פה ושם תוכלו עדיין לראות כאן ברחובות טיפוסים שמזכירים את שנות ה-60 העליזות, היפים מזדקנים והומלסים מבחירה או לא, המהלכים ברחוב ובפארק עם כלבי הפיטבול שלהם.
#תולדות השכונה
בשנות ה-60 נודעה הייט אשבורי כבירת ההיפים ותרבות הנגד. אלה היו זמנים של חיפוש אחרי אידיאלים חדשים, התנגדות למלחמת וייטנאם, סמי אל אס די משני תודעה, מוסיקה חדשנית ומרתקת, אמנות פסיכדלית והמון אהבה חופשית.
הכל החל כשהיפים רבים החלו לזרום אל סן פרנסיסקו. הם החלו להתיישב בשכונת הייט אשבורי ודי מהר היא הפכה לאבן שואבת לרבים נוספים. בהדרגה הם השרישו כאן את תרבות "ילדי הפרחים", שהגיעה לשיא ברחובות השכונה ב-1967.
סן פרנסיסקו בכלל והשכונה בפרט עמדו אז במרכזו של "קיץ של אהבה" המפורסם של 1967. עליהן נכתב הלהיט ההיפי San Francisco - Be sure to wear some flowers in your hair.
מכאן יצאו מנהיגי ההיפים אל פסטיבל וודסטוק המפורסם, שיאם המהמם של אותם זמנים. אז ביקרו כאן גם חברי "הביטלס" ונדהמו מהרוח ההיפית ששרתה על השכונה, שנדמתה להם כעולם אחר.
הייט אשבורי של אותן שנים התאפיינה בתרבות של סקס, סמים ורוקנ'רול. ההיפית המפורסמת ביותר שהתגוררה ופעלה כאן אז הייתה ג'ניס ג'ופלין, זמרת הרוק שהזניקה מכאן קריירה מדהימה ולמרבה הצער קצרה מדי, בשל מותה מסמים, בגיל 27.
אבל ב-1968 קלקלו השלטונות והמשטרה את החגיגות כאן. זה היה ניסיון שדי הצליח, לבער את הסמים הקשים ואת מאפייני ההתנגדות ותרבות הנגד בכלל, שהובילה השכונה באמריקה של אותן שנים.
עד היום, תוכלו לחוש ולחוות בשכונה את סממני ההיפיות והאווירה המיוחדת שעדיין נשמרת, בידי בוגרי הסיקסטיז שחיים כאן. רק צריך להביט היטב, להקשיב ומעט גם להריח...
#מה לקנות כאן?
בהַיִיט אָשּבֶּרי קונים אנשים שמחפשים משהו נוסטלגי לקחת הביתה. מעין שופינג בניחוח נוסטלגי. אז הפעילו את הארנק וצאו למסע בחנויות מהעבר.
ברחוב הראשי תוכלו לקנות חפצים מהעבר, כמו בחנויות של חולצות ה"בטיק" ומכנסי ה"טאי דאי" הצבעוניים, בסגנון הסיקסטיז.
רבים מבקרים כאן בציפייה לחנויות העישון למיניהן. מוכרים כאן מנרגילות ועד כלי עישון מעניינים אחרים...
עוד תמצאו בקסטרו בגדי וינטג', תקליטים משומשים וספרים מיד שנייה. אבל בהיות הרובע מעט היפסטרי וטרנדי גם היום, יש כאן כמה וכמה חנויות של מעצבים צעירים ומוצרים עדכניים אחרים.
#טיפים
ברובע תוכלו להצטרף לסיור הליכה בעקבות חלק מדייריו המפורסמים, כמו להקת "הגרייטפול דד" והזמרת ג'ניס ג'ופלין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/p3PIb8BMUFE
ביקור במקום:
https://youtu.be/ybW7Nd8bA-c
בלוגרים נהדר
https://youtu.be/uR-ZR0zJXms
היום לומדים על קיץ האהבה שהיה כאן:
https://youtu.be/ObF2aPJJ3wg
פטרה נרגילה בר
#על בר הנרגילות הנינוח שבין יפו לתל אביב
חובבי ה"שישא" או ה"הוקא", היא הנרגילה, ימצאו לכך פינה נחמדה שיושבת ממש על הגבול שבין תל אביב ליפו, לא הרחק מחוף הים.
פטרה נרגילה בר (Petra huckah bar), שפתוח 24/7, מציע חוויית נרגילה נהדרת בעיר. אם תרגישו כאן בבית זה מפני שהאווירה והחבורה שכאן עושים מאמץ לתת למבקרים הרגשה ביתית ומשפחתית.
אם אלה הקבועים הרבים ואם תיירים שבאים להתמזג - כמעט בכל שעה תמצאו כאן אנשים, שבאים לתפוס שעה של שלווה ורוגע עירוני.
לצד נרגילות בטעמים רבים, המציעות דרך נהדרת לסיים את היום, פטרה בר מציע גם בירה, נשנושים וקפה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/h-N_kYmix9I
נרגילה בתל אביב:
https://youtu.be/3BdMVrNUw-c
חובבי ה"שישא" או ה"הוקא", היא הנרגילה, ימצאו לכך פינה נחמדה שיושבת ממש על הגבול שבין תל אביב ליפו, לא הרחק מחוף הים.
פטרה נרגילה בר (Petra huckah bar), שפתוח 24/7, מציע חוויית נרגילה נהדרת בעיר. אם תרגישו כאן בבית זה מפני שהאווירה והחבורה שכאן עושים מאמץ לתת למבקרים הרגשה ביתית ומשפחתית.
אם אלה הקבועים הרבים ואם תיירים שבאים להתמזג - כמעט בכל שעה תמצאו כאן אנשים, שבאים לתפוס שעה של שלווה ורוגע עירוני.
לצד נרגילות בטעמים רבים, המציעות דרך נהדרת לסיים את היום, פטרה בר מציע גם בירה, נשנושים וקפה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/h-N_kYmix9I
נרגילה בתל אביב:
https://youtu.be/3BdMVrNUw-c
קאמפונג גלאם
#על השכונה המוסלמית שקיבלה את שמה מעצי הגלאם
באזור קאמפונג גלאם (Kampong Glam) בסינגפור ישבה בעבר שושלת המלכות המלאית בסינגפור. השכונה הזו מרכזת בסינגפור של היום את האוכלוסייה המוסלמית של העיר.
מסגד הסולטן קמפונג גלאם קמפונג גלאם היא שכונה שמקומה מצפון לנהר סינגפור. השכונה הזו מתרכזת ברובה סביב רחוב עראב.
הרובע הערבי (Arab street) הוא רובע קטן ונחמד לשיטוט בו. הוא מפורסם בשוק האתני התוסס והעממי שלו ובמסגדיו המרשימים, כשבראשם המסגד המפורסם, עם כיפת הזהב הגדולה שלו.
#אווירה
היפה ואפילו המדהים, בשכונת קאמפונג גלאם, הוא שמוסדות דת מרכזיים בשכונה שוכנים, בהרמוניה וללא כל בעיות, בסמוך לאזור הברים, עתיר האלכוהול (האסור בדת האיסלאם). המוסלמים כאן, רובם ממוצא מלאי, אינם מוסלמים קיצוניים וזה מתבטא גם בכך שהם מקבלים בברכה תיירים שנכנסים למסגד הסולטן (Masjid Sultan). גם הגברים וגם הנשים מקבלים בפתח בגדים ארוכים, לכיסוי הכתפיים והרגליים שלהם.
מוסקט (Muscat), בגדאד (Bagdad) ובוסורה (Bussorah), המדרחובים של קאמפונג גלאם, הם נעימים ומלאים שמחת חיים ופעילות. מסתובבים בהם הרבה צעירים, שמגיעים לברים עם הבירה הלא יקרה ולחנויות הבגדים השוות.
#תולדות המקום
ההיסטוריה של קאמפונג גלאם היא ארוכה. היא מתחילה בתקופה בה סולטן סינגפור התיישב באזור והיא הייתה כפר דייגים קטן, של בני השבטים הבוגינזים והמאלזים שבאזור. הכפר קיבל את שמו מעצי הגלאם (Gelam), השם המלאי לזן של עצים שגדלו כאן באותה תקופה. העצים הללו שימשו אז כמקור לשמנים רפואיים. בקליפות העצים הללו השתמשו דייגי הכפר לבניית הסירות שלהם.
אבל הכפר התפתח ביחד עם המושבה הבריטית, תחילת עיר הנמל שקמה לידו. בשנת 1822 הכריז סטמפורד ראפלס, מייסד העיר ומי שהיה אז המושל הבריטי, על חלוקת המושבה החדשה, לימים העיר סינגפור, ל"קמפונגים". הקמפונגים היו מעין יחידות אתניות שבכל אחת מהווה ריכוז של אוכלוסיית מהגרים מעדה מסוימת. כך הייתה שכונת קמפונג גלאם (Kampong Glam) לאזור של הקהילה המוסלמית בעיר, שהלכה וגדלה כל הזמן. האבסורד היה אז שמרכז הגרעין ההיסטורי של השכונה היה "הרחוב הערבי" (Arab Street), בעוד שמרבית דיירי השכונה היו בכלל ממוצא אינדונזי או מלאי.
במחצית השנייה של המאה ה-20, בשנות ה-70 וה-80, נהרסו בהוראת הממשלה לא מעט מבתי השכונה. הדבר התרחש במסגרת התכנית הממשלתית המפורסמת, של אותה תקופה, לניקוי שכונות העוני בעיר ולבנייתן מחדש. אגב, ההריסה הופסקה בשלב מסוים, כשהחלו להטמיע את תהליכי שימור המבנים העתיקים בשורות של בתים דו-קומתיים אופייניים לשכונה הזו. כיום מרביתם משמשים לחנויות, מסעדות, פאבים וברים.
#מה תראו כאן?
ברחוב הערבי תמצאו שוק אתני מלהיב, עם שלל חנויות אותנטיות (יחסית) ומגוון מסעדות נחמדות, עם אווירה ואוכל אותנטי ממגוון המטבח המלאי, שמרבית תושבי הרובע נמנים עליו. אם זמנכם בידכם, שבו כאן ותוכלו לספוג מעט מהאווירה כאן. חובבי הנרגילה יוכלו לשבת זמן ארוך ולהנות מהשלווה הנעימה בשכונה. כיף.
בקצה הרחוב ימתין לכם המסגד המרהיב עם כיפות הזהב והצריחים הנהדרים שלו. המסגד הגדול הזה נבנה בתחילת המאה הקודמת והביקור בו הוא חובה אסתטית של ממש.
עוד בקמפונג גלאם תוכלו לבקר בארמון הסולטן הישן. כיום שוכן בו המרכז למורשת המלאית (Malay Heritage Centre). נחמד.
#קניות
מומלץ לשוטט מעט בסימטאות רחוב עראב (Arab), הרחוב הערבי ולקנות בו וברחוב בוגיס (Bugis) שלידו. שני צידיו של הרחוב הזה עמוסים בחנויות שטיחים, תכשיטים, בדים, שמלות, משי, עבודות יד, עתיקות וכיסויי ראש לנשים.
ברחוב עראב יש מעין בזאר אתני, שמוכרים בו גם אוכל, בנוסף לעבודות האמנות, התכשיטים והבדים האיכותיים ועוד.
ברחוב בוסורה (Bussorah) תראו שלל חלונות ראווה וקניות נוספות, בו תוכלו לאכול ממיטב המטבח המלאי בעיר.
#אוכל
אם תרצו לאכול משהו קל בקמפונג גלאם, נסו את ה"מורטאבאק" (Murtabak), הגרסה הסינגפורית לפיצה.
בארוחה של ממש תוכלו למצוא מקום לאכול ברחוב קאנדאהאר (Kandahar), שבסמוך למסגד השולטן, או ב"ז'אלאן פיסאנג" (Jalan Pisang) המעולה.
כאן שווה להזמין את מנות ה"נאסי פאדאנג" (Nasi Padang), שהוא אורז עם מבחר תוספות כמו רנדאנג (Rendang), שהוא כבש או בקר חריף, איקאן באקאר (Ikan Bakar), המכילה דג בגריל עם רוטב סויה כהה, פלפלים בגריל ובצלים קצוצים, או את ה"סאיור לאדה" (Sayur lodeh), מנה של ירקות מבושלים ברוטב קוקוס.
מתלבטים לגבי שתייה? - נסו את בירה לאקי בודהא (Lucky Buddha) המקומית והפופולרית כאן.
#בילויים
יש ברחוב הערבי לא מעט פינות וחנויות חמודות. תוכלו לעשן נרגילה בכיף, לשתות בירה, להזמין ב"קפה סלפי" כוס קפה עם תמונתכם למעלה.
תרגיל בלשי
=========
נסו לגלות ולהגיע אל אחד המסגדים העתיקים בסינגפור - מסגד Jamae. זה לא המסגד הגדול והמפואר על שם הסולטן. מדובר במסגד אחר.
מה דעתכם עליו?
מבט מקרוב:
https://youtu.be/S_-f51qqUlQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/6LRLw_7H0J8
אטרקציות ברחוב הערבי:
https://youtu.be/moKcn8uhIjk
באזור קאמפונג גלאם (Kampong Glam) בסינגפור ישבה בעבר שושלת המלכות המלאית בסינגפור. השכונה הזו מרכזת בסינגפור של היום את האוכלוסייה המוסלמית של העיר.
מסגד הסולטן קמפונג גלאם קמפונג גלאם היא שכונה שמקומה מצפון לנהר סינגפור. השכונה הזו מתרכזת ברובה סביב רחוב עראב.
הרובע הערבי (Arab street) הוא רובע קטן ונחמד לשיטוט בו. הוא מפורסם בשוק האתני התוסס והעממי שלו ובמסגדיו המרשימים, כשבראשם המסגד המפורסם, עם כיפת הזהב הגדולה שלו.
#אווירה
היפה ואפילו המדהים, בשכונת קאמפונג גלאם, הוא שמוסדות דת מרכזיים בשכונה שוכנים, בהרמוניה וללא כל בעיות, בסמוך לאזור הברים, עתיר האלכוהול (האסור בדת האיסלאם). המוסלמים כאן, רובם ממוצא מלאי, אינם מוסלמים קיצוניים וזה מתבטא גם בכך שהם מקבלים בברכה תיירים שנכנסים למסגד הסולטן (Masjid Sultan). גם הגברים וגם הנשים מקבלים בפתח בגדים ארוכים, לכיסוי הכתפיים והרגליים שלהם.
מוסקט (Muscat), בגדאד (Bagdad) ובוסורה (Bussorah), המדרחובים של קאמפונג גלאם, הם נעימים ומלאים שמחת חיים ופעילות. מסתובבים בהם הרבה צעירים, שמגיעים לברים עם הבירה הלא יקרה ולחנויות הבגדים השוות.
#תולדות המקום
ההיסטוריה של קאמפונג גלאם היא ארוכה. היא מתחילה בתקופה בה סולטן סינגפור התיישב באזור והיא הייתה כפר דייגים קטן, של בני השבטים הבוגינזים והמאלזים שבאזור. הכפר קיבל את שמו מעצי הגלאם (Gelam), השם המלאי לזן של עצים שגדלו כאן באותה תקופה. העצים הללו שימשו אז כמקור לשמנים רפואיים. בקליפות העצים הללו השתמשו דייגי הכפר לבניית הסירות שלהם.
אבל הכפר התפתח ביחד עם המושבה הבריטית, תחילת עיר הנמל שקמה לידו. בשנת 1822 הכריז סטמפורד ראפלס, מייסד העיר ומי שהיה אז המושל הבריטי, על חלוקת המושבה החדשה, לימים העיר סינגפור, ל"קמפונגים". הקמפונגים היו מעין יחידות אתניות שבכל אחת מהווה ריכוז של אוכלוסיית מהגרים מעדה מסוימת. כך הייתה שכונת קמפונג גלאם (Kampong Glam) לאזור של הקהילה המוסלמית בעיר, שהלכה וגדלה כל הזמן. האבסורד היה אז שמרכז הגרעין ההיסטורי של השכונה היה "הרחוב הערבי" (Arab Street), בעוד שמרבית דיירי השכונה היו בכלל ממוצא אינדונזי או מלאי.
במחצית השנייה של המאה ה-20, בשנות ה-70 וה-80, נהרסו בהוראת הממשלה לא מעט מבתי השכונה. הדבר התרחש במסגרת התכנית הממשלתית המפורסמת, של אותה תקופה, לניקוי שכונות העוני בעיר ולבנייתן מחדש. אגב, ההריסה הופסקה בשלב מסוים, כשהחלו להטמיע את תהליכי שימור המבנים העתיקים בשורות של בתים דו-קומתיים אופייניים לשכונה הזו. כיום מרביתם משמשים לחנויות, מסעדות, פאבים וברים.
#מה תראו כאן?
ברחוב הערבי תמצאו שוק אתני מלהיב, עם שלל חנויות אותנטיות (יחסית) ומגוון מסעדות נחמדות, עם אווירה ואוכל אותנטי ממגוון המטבח המלאי, שמרבית תושבי הרובע נמנים עליו. אם זמנכם בידכם, שבו כאן ותוכלו לספוג מעט מהאווירה כאן. חובבי הנרגילה יוכלו לשבת זמן ארוך ולהנות מהשלווה הנעימה בשכונה. כיף.
בקצה הרחוב ימתין לכם המסגד המרהיב עם כיפות הזהב והצריחים הנהדרים שלו. המסגד הגדול הזה נבנה בתחילת המאה הקודמת והביקור בו הוא חובה אסתטית של ממש.
עוד בקמפונג גלאם תוכלו לבקר בארמון הסולטן הישן. כיום שוכן בו המרכז למורשת המלאית (Malay Heritage Centre). נחמד.
#קניות
מומלץ לשוטט מעט בסימטאות רחוב עראב (Arab), הרחוב הערבי ולקנות בו וברחוב בוגיס (Bugis) שלידו. שני צידיו של הרחוב הזה עמוסים בחנויות שטיחים, תכשיטים, בדים, שמלות, משי, עבודות יד, עתיקות וכיסויי ראש לנשים.
ברחוב עראב יש מעין בזאר אתני, שמוכרים בו גם אוכל, בנוסף לעבודות האמנות, התכשיטים והבדים האיכותיים ועוד.
ברחוב בוסורה (Bussorah) תראו שלל חלונות ראווה וקניות נוספות, בו תוכלו לאכול ממיטב המטבח המלאי בעיר.
#אוכל
אם תרצו לאכול משהו קל בקמפונג גלאם, נסו את ה"מורטאבאק" (Murtabak), הגרסה הסינגפורית לפיצה.
בארוחה של ממש תוכלו למצוא מקום לאכול ברחוב קאנדאהאר (Kandahar), שבסמוך למסגד השולטן, או ב"ז'אלאן פיסאנג" (Jalan Pisang) המעולה.
כאן שווה להזמין את מנות ה"נאסי פאדאנג" (Nasi Padang), שהוא אורז עם מבחר תוספות כמו רנדאנג (Rendang), שהוא כבש או בקר חריף, איקאן באקאר (Ikan Bakar), המכילה דג בגריל עם רוטב סויה כהה, פלפלים בגריל ובצלים קצוצים, או את ה"סאיור לאדה" (Sayur lodeh), מנה של ירקות מבושלים ברוטב קוקוס.
מתלבטים לגבי שתייה? - נסו את בירה לאקי בודהא (Lucky Buddha) המקומית והפופולרית כאן.
#בילויים
יש ברחוב הערבי לא מעט פינות וחנויות חמודות. תוכלו לעשן נרגילה בכיף, לשתות בירה, להזמין ב"קפה סלפי" כוס קפה עם תמונתכם למעלה.
תרגיל בלשי
=========
נסו לגלות ולהגיע אל אחד המסגדים העתיקים בסינגפור - מסגד Jamae. זה לא המסגד הגדול והמפואר על שם הסולטן. מדובר במסגד אחר.
מה דעתכם עליו?
מבט מקרוב:
https://youtu.be/S_-f51qqUlQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/6LRLw_7H0J8
אטרקציות ברחוב הערבי:
https://youtu.be/moKcn8uhIjk
סִימְפְּלָה
#על חלוץ הטרנד של ברים בבניינים נטושים
רבים רואים בבר-קפה הסִימְפְּלָה (Szimpla) את מקום הבילוי מספר 1 בבודפשט. סימפלה הוא מתחם ענק, המתאפיין בעיצוב היפסטרי המזכיר דירה שכורה של חברים, הופעות חיות ואווירה מיוחדת ויוצאת מהכלל.
הבר ההיפסטרי הזה נחשב לאחד הברים הטובים באירופה. בחצר הגדולה או באחד החדרים והברים, המתפרשים על כל קומותיו, ניתן לשבת עם בירה ונרגילה, באווירה רגועה, עם מוסיקה המשתנה מחלל לחלל ומפינה לפינה.
הסימפלה הוא שפתח את הטרנד של הברים בבניינים הנטושים בעיר. גם היום הוא תופס מקום מרכזי בטרנד האלטרנטיבי הזה שנקרא "קֶרְט" (Kert). משמעות הקרט הם מקומות בילוי צעירים ומחתרתיים, שנפתחו בחצרות של בניינים המיועדים להריסה ובבניינים עצמם, לרוב ברובע היהודי של העיר. מדוע כאן דווקא? - מדובר באזור שהוזנח מאד בתקופה הקומוניסטית.
הבר הזה מציע אווירה קלילה ומהנה, עיצוב צעיר ומחתרתי, מרצפות חורקות, פינות ישיבה המתבססות על ריהוט לא תואם, שכמו נאסף בשוקי פשפשים ועם קישוטים מאולתרים ויצירתיים. המקום מושך מגוון של בליינים מכל רחבי העולם, שבאים אליו לשתות, לרקוד ולדבר.
הסימפלה משתרע על פני חדרים רבים וחצר, שבכל אחד מהם שולט סגנון מוסיקה שונה, מה שמבטיח שהמקום יתאים לכולם. לצד אווירה תוססת ועיצוב אקלקטי, ה"שימפזלה", כמו שמכנים אותו לעתים, מציע גם תפריט מוצלח של אוכל, קפה ואלכוהול מגוון.
#מהו הקרט בבודפשט?
ברובע היהודי בבודפשט ניתן למצוא עשרות ברים, מועדונים ופאבים שנקראים Ruin Bars או קרט. המקומות ההיפסטריים הללו, שנמנים על המקומות המובילים בחיי הלילה בבודפשט, הוקמו על חורבות הרובע, שבמשך שנים רבות היה נטוש והרוס, בחסות ההזנחה הקומוניסטית.
#טיפים
הפעילות האמיתית מתחילה מ-23:00. במשך היום כמעט אין כאן כלום.
המקום הומה כל לילה, אבל גודלו מבטיח שכמעט תמיד יהיה בו מקום.
בחורף יש כאן יין חם. מומלץ!
הימנעו מ"פרוטץ", יין לבן גרוע עם סודה שהוא השם ההונגרי לשפריץ. רצוי לדלג גם על "אדאס", שהוא יין עם קולה ורצוי לא להתוודע אליו כשאתם בהכרה...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/uQAyTi0ZX2k
ביקור במקום:
https://youtu.be/YwaA9dAM5yQ
צעירים מספרים:
https://youtu.be/xZJHIgb8eMQ
בואו מהר:
https://youtu.be/lV-1lGxpfZ0
רבים רואים בבר-קפה הסִימְפְּלָה (Szimpla) את מקום הבילוי מספר 1 בבודפשט. סימפלה הוא מתחם ענק, המתאפיין בעיצוב היפסטרי המזכיר דירה שכורה של חברים, הופעות חיות ואווירה מיוחדת ויוצאת מהכלל.
הבר ההיפסטרי הזה נחשב לאחד הברים הטובים באירופה. בחצר הגדולה או באחד החדרים והברים, המתפרשים על כל קומותיו, ניתן לשבת עם בירה ונרגילה, באווירה רגועה, עם מוסיקה המשתנה מחלל לחלל ומפינה לפינה.
הסימפלה הוא שפתח את הטרנד של הברים בבניינים הנטושים בעיר. גם היום הוא תופס מקום מרכזי בטרנד האלטרנטיבי הזה שנקרא "קֶרְט" (Kert). משמעות הקרט הם מקומות בילוי צעירים ומחתרתיים, שנפתחו בחצרות של בניינים המיועדים להריסה ובבניינים עצמם, לרוב ברובע היהודי של העיר. מדוע כאן דווקא? - מדובר באזור שהוזנח מאד בתקופה הקומוניסטית.
הבר הזה מציע אווירה קלילה ומהנה, עיצוב צעיר ומחתרתי, מרצפות חורקות, פינות ישיבה המתבססות על ריהוט לא תואם, שכמו נאסף בשוקי פשפשים ועם קישוטים מאולתרים ויצירתיים. המקום מושך מגוון של בליינים מכל רחבי העולם, שבאים אליו לשתות, לרקוד ולדבר.
הסימפלה משתרע על פני חדרים רבים וחצר, שבכל אחד מהם שולט סגנון מוסיקה שונה, מה שמבטיח שהמקום יתאים לכולם. לצד אווירה תוססת ועיצוב אקלקטי, ה"שימפזלה", כמו שמכנים אותו לעתים, מציע גם תפריט מוצלח של אוכל, קפה ואלכוהול מגוון.
#מהו הקרט בבודפשט?
ברובע היהודי בבודפשט ניתן למצוא עשרות ברים, מועדונים ופאבים שנקראים Ruin Bars או קרט. המקומות ההיפסטריים הללו, שנמנים על המקומות המובילים בחיי הלילה בבודפשט, הוקמו על חורבות הרובע, שבמשך שנים רבות היה נטוש והרוס, בחסות ההזנחה הקומוניסטית.
#טיפים
הפעילות האמיתית מתחילה מ-23:00. במשך היום כמעט אין כאן כלום.
המקום הומה כל לילה, אבל גודלו מבטיח שכמעט תמיד יהיה בו מקום.
בחורף יש כאן יין חם. מומלץ!
הימנעו מ"פרוטץ", יין לבן גרוע עם סודה שהוא השם ההונגרי לשפריץ. רצוי לדלג גם על "אדאס", שהוא יין עם קולה ורצוי לא להתוודע אליו כשאתם בהכרה...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/uQAyTi0ZX2k
ביקור במקום:
https://youtu.be/YwaA9dAM5yQ
צעירים מספרים:
https://youtu.be/xZJHIgb8eMQ
בואו מהר:
https://youtu.be/lV-1lGxpfZ0
עישון
שוק חאן אל חלילי
#על הבזאר הגדול של חאן אל ח'לילי
שוק חאן אל חלילי (Khan el-Khalili) הוא הבזאר הגדול של קהיר. זהו שוק צבעוני ומלא חיים, ריחות ופירמידות של ממתקים. הוא מתקיים כאן מאז המאה ה-14 ברציפות והיום הוא תיירותי מתמיד.
השוק נמצא בקהיר הפטימית, אותה שכונה מוסלמית שבה נמצאים גם מסגד אל אזהר והאוניברסיטה המפורסמת שלידו.
חאן אל ח'לילי, שנולד כנקודת מפגש של שיירות הסוחרים, משמש כיום כבזאר הגדול של העיר ופרוס על סמטאות צרות ומתפתלות. בדוכני השוק הזה תוכלו למצוא כל דבר שיעלה על הדעת - מבגדים, מזכרות, תבלינים, תיקים, שטיחים, בדים, משי, חרבות ופגיונות, תכשיטים, כלי בית, הנעלה, הלבשה, בשמים בהכנה עצמית, דגים מיובשים, פרחים ועוד.
לידם מככבים דוכני אוכל רחוב ובתי קפה אפופים בריח נרגילה מתקתק, מסעדות שהמלצרים מזמינים אותך להיכנס (לא מומלץ), מוכרים שינסו לזהות מאיפה באת ולפנות בשפתך ושלל ברנשים שיציעו את עזרתם "ללא תשלום" אבל ישמחו בדיעבד ל"בַּקְשִיש" ויעשו הכל לרצות.
#טיפים
בשווקים מומלץ לנשים להתלבש בצניעות.
הימנעו ממארחי מסעדות שאוחזים בתפריטים ומזמינים אתכם פנימה. לרוב האוכל רע...
מזכרות בזול? - חפשו בפינות הלא מרכזיות של השוק והמחיר יצנח לחמישית ואפילו עשירית ממחירי החנויות המרכזיות. בכל מקרה שווה להתמקח.
ממגדל המסגד שנמצאים מעל שער הכניסה לעיר העתיקה, תוכלו ליהנות מתצפית יפה על האיזור.
יקר וממוסחר מדי? - בירידה לכיוון המחלף הגדול, תמצאו את שוק אלעטבה המקומי והעממי מכל הבחינות. עוד שוק עממי יש ממש בצד השני של הכביש שממנו נכנסים אל חאן אל חלילי, בצד של מסגד אל אזהר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O8lf1zGTd5Y
ועוד אחד:
https://youtu.be/wOn1afd3XOA
שוק חאן אל חלילי (Khan el-Khalili) הוא הבזאר הגדול של קהיר. זהו שוק צבעוני ומלא חיים, ריחות ופירמידות של ממתקים. הוא מתקיים כאן מאז המאה ה-14 ברציפות והיום הוא תיירותי מתמיד.
השוק נמצא בקהיר הפטימית, אותה שכונה מוסלמית שבה נמצאים גם מסגד אל אזהר והאוניברסיטה המפורסמת שלידו.
חאן אל ח'לילי, שנולד כנקודת מפגש של שיירות הסוחרים, משמש כיום כבזאר הגדול של העיר ופרוס על סמטאות צרות ומתפתלות. בדוכני השוק הזה תוכלו למצוא כל דבר שיעלה על הדעת - מבגדים, מזכרות, תבלינים, תיקים, שטיחים, בדים, משי, חרבות ופגיונות, תכשיטים, כלי בית, הנעלה, הלבשה, בשמים בהכנה עצמית, דגים מיובשים, פרחים ועוד.
לידם מככבים דוכני אוכל רחוב ובתי קפה אפופים בריח נרגילה מתקתק, מסעדות שהמלצרים מזמינים אותך להיכנס (לא מומלץ), מוכרים שינסו לזהות מאיפה באת ולפנות בשפתך ושלל ברנשים שיציעו את עזרתם "ללא תשלום" אבל ישמחו בדיעבד ל"בַּקְשִיש" ויעשו הכל לרצות.
#טיפים
בשווקים מומלץ לנשים להתלבש בצניעות.
הימנעו ממארחי מסעדות שאוחזים בתפריטים ומזמינים אתכם פנימה. לרוב האוכל רע...
מזכרות בזול? - חפשו בפינות הלא מרכזיות של השוק והמחיר יצנח לחמישית ואפילו עשירית ממחירי החנויות המרכזיות. בכל מקרה שווה להתמקח.
ממגדל המסגד שנמצאים מעל שער הכניסה לעיר העתיקה, תוכלו ליהנות מתצפית יפה על האיזור.
יקר וממוסחר מדי? - בירידה לכיוון המחלף הגדול, תמצאו את שוק אלעטבה המקומי והעממי מכל הבחינות. עוד שוק עממי יש ממש בצד השני של הכביש שממנו נכנסים אל חאן אל חלילי, בצד של מסגד אל אזהר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O8lf1zGTd5Y
ועוד אחד:
https://youtu.be/wOn1afd3XOA
קופי שופס
#על חוויית הגראס החוקי באמסטרדם
בשנות ה-70 הולנד הפכה למדינה הראשונה שהתירה שימוש במריחואנה. מאז אמסטרדם התפרסמה כבירה האירופאית הראשונה ומהיחידות שחרטו על דגלן את דגל החירות והלגליזציה של הסמים. עיר החטאים ההולנדית מאפשרת גם לתיירים לשבת כאן ולחוות עישון חוקי של עשבים שונים. ואכן, אחת מצורות הבילוי הייחודיות בשעות הערב באמסטרדם, מעבר לפאבים, המועדונים והברים שבעיר, היא הישיבה ב"קופי שופ" (Coffeeshop). אלו המקומות שבהם מותר ולא יהססו למכור לכם גראס חוקי באמסטרדם.
כ-200 קופי שופס באמסטרדם יספקו לכם את הנדרש. מטבע הדברים הם מושכים "תיירות עישון", של מי שמשתמשים בלי חשש במריחואנה וחשיש לסוגיו. מי שלא מעוניינים להתחיל לעשן, זוכים לנסות עוגיות חשיש או סוכריות על מקל שעשויות גראס. אז אז אם אתם מחפשים ג'וינט שמן, עסיסי ומגולגל מהעשב הנבחר מראש, או שעוגיות וסוכריות המכילות גראס מגרות אתכם יותר, אלה המקומות.
לכל קופי שופ באמסטרדם יש את הסגנון שלו. יש קופי שופס טרנדיים להיפסטרים, אחרים טחובים ויושבים בהם במרתף חשוך. יש המציעים שאנטי-סטייל ומלווים באווירה ובמוסיקת עולם וכך הלאה.
איננו מעודדים אתכם לצרוך סמים. אבל אם תבחרו לעשות זאת, עדיפים מקומות מוכרים ומסודרים. ניווטנו אתכם כאן אל כיכר ליידספליין עתירת הקופי שופס, אבל יש לא מעט כאלה גם בכיכר דאם המרכזית.
#קופי שופס שווים
הנה כמה המלצות לקופי שופס טובים:
"מלו יילואו" (Mellow Yellow) הוא האותנטי, רגוע ומאוכלס במקומיים וותיק הקופי שופס בעיר.
"דה דולפינז" (The Dolphins) שמנוהל בידי נשים בלבד, יציע לכם סגנון תת-ימי, בחוויית אוקיינוס לחיזוק ה"טריפ" וספות נוחות שאין כמעט בסצנה הזו.
ב"גרין האוס" (Green House) תקבלו קרחנה שמזכירה רייב, או מסיבת טראנס, עם עיצוב פסיכדלי ומוסיקת הארד קור.
"אברקסס" (Abraxas) האהוב על רבים, עם 2 קומות צבעוניות להפליא ורקע מוסיקלי של Soul ו-Old school R&B. בסמטה סמוכה לכיכר דאם.
"האנטרס" (Hunter’s) ישמיע לכם קלאסיקות מהסוונטיז ביחד עם העניין.
#יש עוד...
1e hulp מדהים בריבוע
Buldog אחד המצטיינים.
Old church מאוד נחמד.
katsu אווירה נחמדה שלא תאכזב.
#טיפים
שימו לב שהכניסה לקופי שופ מגיל 18 ויש להציג תעודה מזהה.
לא לקנות החוצה. החוק מתיר למקומיים להסתובב עם 5 גרם של עשב בלבד.
מרבית הקופי שופס נפתחים בבוקר בשעות 08:00-10:00 ונסגרים באזור 1:00 אחרי חצות.
אם התחברתם למקום, אל תחליפו כל הזמן. יהיו נפילות.
בלוגרים:
https://youtu.be/_zQ78kRSWvg
בשנות ה-70 הולנד הפכה למדינה הראשונה שהתירה שימוש במריחואנה. מאז אמסטרדם התפרסמה כבירה האירופאית הראשונה ומהיחידות שחרטו על דגלן את דגל החירות והלגליזציה של הסמים. עיר החטאים ההולנדית מאפשרת גם לתיירים לשבת כאן ולחוות עישון חוקי של עשבים שונים. ואכן, אחת מצורות הבילוי הייחודיות בשעות הערב באמסטרדם, מעבר לפאבים, המועדונים והברים שבעיר, היא הישיבה ב"קופי שופ" (Coffeeshop). אלו המקומות שבהם מותר ולא יהססו למכור לכם גראס חוקי באמסטרדם.
כ-200 קופי שופס באמסטרדם יספקו לכם את הנדרש. מטבע הדברים הם מושכים "תיירות עישון", של מי שמשתמשים בלי חשש במריחואנה וחשיש לסוגיו. מי שלא מעוניינים להתחיל לעשן, זוכים לנסות עוגיות חשיש או סוכריות על מקל שעשויות גראס. אז אז אם אתם מחפשים ג'וינט שמן, עסיסי ומגולגל מהעשב הנבחר מראש, או שעוגיות וסוכריות המכילות גראס מגרות אתכם יותר, אלה המקומות.
לכל קופי שופ באמסטרדם יש את הסגנון שלו. יש קופי שופס טרנדיים להיפסטרים, אחרים טחובים ויושבים בהם במרתף חשוך. יש המציעים שאנטי-סטייל ומלווים באווירה ובמוסיקת עולם וכך הלאה.
איננו מעודדים אתכם לצרוך סמים. אבל אם תבחרו לעשות זאת, עדיפים מקומות מוכרים ומסודרים. ניווטנו אתכם כאן אל כיכר ליידספליין עתירת הקופי שופס, אבל יש לא מעט כאלה גם בכיכר דאם המרכזית.
#קופי שופס שווים
הנה כמה המלצות לקופי שופס טובים:
"מלו יילואו" (Mellow Yellow) הוא האותנטי, רגוע ומאוכלס במקומיים וותיק הקופי שופס בעיר.
"דה דולפינז" (The Dolphins) שמנוהל בידי נשים בלבד, יציע לכם סגנון תת-ימי, בחוויית אוקיינוס לחיזוק ה"טריפ" וספות נוחות שאין כמעט בסצנה הזו.
ב"גרין האוס" (Green House) תקבלו קרחנה שמזכירה רייב, או מסיבת טראנס, עם עיצוב פסיכדלי ומוסיקת הארד קור.
"אברקסס" (Abraxas) האהוב על רבים, עם 2 קומות צבעוניות להפליא ורקע מוסיקלי של Soul ו-Old school R&B. בסמטה סמוכה לכיכר דאם.
"האנטרס" (Hunter’s) ישמיע לכם קלאסיקות מהסוונטיז ביחד עם העניין.
#יש עוד...
1e hulp מדהים בריבוע
Buldog אחד המצטיינים.
Old church מאוד נחמד.
katsu אווירה נחמדה שלא תאכזב.
#טיפים
שימו לב שהכניסה לקופי שופ מגיל 18 ויש להציג תעודה מזהה.
לא לקנות החוצה. החוק מתיר למקומיים להסתובב עם 5 גרם של עשב בלבד.
מרבית הקופי שופס נפתחים בבוקר בשעות 08:00-10:00 ונסגרים באזור 1:00 אחרי חצות.
אם התחברתם למקום, אל תחליפו כל הזמן. יהיו נפילות.
בלוגרים:
https://youtu.be/_zQ78kRSWvg
כריסטיאניה
#על "העיר החופשית" - השכונה ההיפית של דנמרק
כריסטיאניה (Freetown Christiania) היא שכונה פריקית, צבעונית ופרועה הטוענת לעצמאות מקופנהגן. היא כל כך הפוכה ושונה מקופנהגן הנקייה והסטרילית, עד שקשה להאמין שהיא חלק ממנה.
מדובר באוטופיה מבולגנת ומגניבה, בנוסח שנות ה-60. חיה כאן קהילה אלטרנטיבית בת כמעט 1,000 תושבים, החיה בשכונה ששטחה 340 דונם, באזור עירוני, המזכיר הכלאה משונה בין אירוע של ברנינג מן, הופעה של טופאק שאקור ובית קפה, המבוסס על גראס חופשי באמסטרדם.
השכונה, שזכתה לכינויים כמו "עיר החירות" ו"אמסטרדם הקטנה", הוקמה במחנה צבאי נטוש, בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הייתה כאן חבורת היפים, צעירים אוונגרדיים ונערי פרחים דניים שתפסה אז מתחם של מבנים וחורבות שפינה ועזב אז הצבא הבריטי מאחור. הרבה לפני כן שכן כאן מחנה צבאי, שבנה המלך כריסטיאן הרביעי ונקרא Christianhavn. בתחילה המשטרה ניסתה לפנות את "המהפכנים ועושי הצרות" שהתנחלו בה, אבל זה לא עזר להם ורבים נוספים הצטרפו.
כיום כריסטיאניה היא שכונה צעירה, צבעונית ומבוקשת מאד, הטוענת לעצמאות מקופנהגן. תושבי השכונה מקיימים בה קומונה שיתופית ומאמינים בסמים חופשיים לכולם. היא מרגישה יותר כמו אמסטרדם וביחד עם סחר בסמים קלים, היא מהווה מרכז של מוסיקה ואמנות פרינג'. יש בה גרפיטי על כל הקירות, הרבה גינות, פארקים מקסימים ובתי קפה מגניבים.
מוכרים ומגדלים כאן באופן חופשי לגמרי, חשיש, מריחואנה וגראס. ברחובות ובסמטאות השכונה, השומרת על צביון ליברלי, תראו מוכרי מריחואנה, לצד חנויות ודוכנים. הסטטוס קוו שהתגבש כאן במהלך השנים מרחיק את המשטרה, שכמעט ולא נכנסת לכאן.
#מה תראו כאן?
נקדים ונאמר שלמרות כל האזהרות, באים לכריסטיאניה תיירים רבים. הם בעיקר צעירים וצעירים ברוחם וכיף כאן מאד - לבלות וליהנות ממוסיקה טובה, מאווירה חופשית של שנות ה-60 ומהרבה בירה ויין.
ברחובות כריסטיאניה תראו אמנות רחוב וגרפיטי בכל פינה. על קירות הבתים מתנוססים להם ציורי ענק מרהיבים וכאלו מצוירים גם על מכולות הפזורות בשכונה כמחסנים.
יש כאן גם גלריות רבות והמון מקומות לשמוע מוסיקה טובה. לטובת שוחרי הירק יש כאן פארקים וגינות נהדרות.
גם בתחום האוכל והשתייה לא תישארו רעבים. בכריסטיאניה תמצאו פאבים, ברים ובתי קפה מגניבים וכמה מסעדות, חלקן הגדול אורגניות. בחנות של הקומונה מוכרים תושבי השכונה את האוכל והתוצרת החקלאית, שהם מגדלים בגינותיהם.
בכריסטיאניה תראו לא מעט את "אופני כריסטיאניה" (Christiania Blacksmith) הייחודיים, שהומצאו ומיוצרים כאן והפכו לסמל המסחרי של הקהילה הזו. האופניים בעלות עגלת הילדים מקדימה, הלכו והחליפו את כלי הרכב הממונעים, שהכניסה אליה אסורה להם.
בערב פועלים כאן לא מעט ברים עמוסים בצעירים תוססים. יש כאן דוכנים לממכר אביזרי עישון ודברים מגוונים לעשן איתם. מה שמזכיר שבכריסטיאניה מותר לעשן, לצרוך ואף למכור חשיש, אך רק חשיש ורק בשטח כריסטיאניה עצמה.
#טיפים
אם אין סיבה טובה ללילה, בקרו כאן בשעות היום.
אל תצלמו אנשים המעשנים או מוכרים חשיש.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AZDfwHqW2ls
ביקור במקום:
https://youtu.be/ezwMj426dMg
בלוגרים:
https://youtu.be/jambZCUtxa4
הדרכה:
https://youtu.be/BprhsBk_m_4?t=29s
כריסטיאניה (Freetown Christiania) היא שכונה פריקית, צבעונית ופרועה הטוענת לעצמאות מקופנהגן. היא כל כך הפוכה ושונה מקופנהגן הנקייה והסטרילית, עד שקשה להאמין שהיא חלק ממנה.
מדובר באוטופיה מבולגנת ומגניבה, בנוסח שנות ה-60. חיה כאן קהילה אלטרנטיבית בת כמעט 1,000 תושבים, החיה בשכונה ששטחה 340 דונם, באזור עירוני, המזכיר הכלאה משונה בין אירוע של ברנינג מן, הופעה של טופאק שאקור ובית קפה, המבוסס על גראס חופשי באמסטרדם.
השכונה, שזכתה לכינויים כמו "עיר החירות" ו"אמסטרדם הקטנה", הוקמה במחנה צבאי נטוש, בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הייתה כאן חבורת היפים, צעירים אוונגרדיים ונערי פרחים דניים שתפסה אז מתחם של מבנים וחורבות שפינה ועזב אז הצבא הבריטי מאחור. הרבה לפני כן שכן כאן מחנה צבאי, שבנה המלך כריסטיאן הרביעי ונקרא Christianhavn. בתחילה המשטרה ניסתה לפנות את "המהפכנים ועושי הצרות" שהתנחלו בה, אבל זה לא עזר להם ורבים נוספים הצטרפו.
כיום כריסטיאניה היא שכונה צעירה, צבעונית ומבוקשת מאד, הטוענת לעצמאות מקופנהגן. תושבי השכונה מקיימים בה קומונה שיתופית ומאמינים בסמים חופשיים לכולם. היא מרגישה יותר כמו אמסטרדם וביחד עם סחר בסמים קלים, היא מהווה מרכז של מוסיקה ואמנות פרינג'. יש בה גרפיטי על כל הקירות, הרבה גינות, פארקים מקסימים ובתי קפה מגניבים.
מוכרים ומגדלים כאן באופן חופשי לגמרי, חשיש, מריחואנה וגראס. ברחובות ובסמטאות השכונה, השומרת על צביון ליברלי, תראו מוכרי מריחואנה, לצד חנויות ודוכנים. הסטטוס קוו שהתגבש כאן במהלך השנים מרחיק את המשטרה, שכמעט ולא נכנסת לכאן.
#מה תראו כאן?
נקדים ונאמר שלמרות כל האזהרות, באים לכריסטיאניה תיירים רבים. הם בעיקר צעירים וצעירים ברוחם וכיף כאן מאד - לבלות וליהנות ממוסיקה טובה, מאווירה חופשית של שנות ה-60 ומהרבה בירה ויין.
ברחובות כריסטיאניה תראו אמנות רחוב וגרפיטי בכל פינה. על קירות הבתים מתנוססים להם ציורי ענק מרהיבים וכאלו מצוירים גם על מכולות הפזורות בשכונה כמחסנים.
יש כאן גם גלריות רבות והמון מקומות לשמוע מוסיקה טובה. לטובת שוחרי הירק יש כאן פארקים וגינות נהדרות.
גם בתחום האוכל והשתייה לא תישארו רעבים. בכריסטיאניה תמצאו פאבים, ברים ובתי קפה מגניבים וכמה מסעדות, חלקן הגדול אורגניות. בחנות של הקומונה מוכרים תושבי השכונה את האוכל והתוצרת החקלאית, שהם מגדלים בגינותיהם.
בכריסטיאניה תראו לא מעט את "אופני כריסטיאניה" (Christiania Blacksmith) הייחודיים, שהומצאו ומיוצרים כאן והפכו לסמל המסחרי של הקהילה הזו. האופניים בעלות עגלת הילדים מקדימה, הלכו והחליפו את כלי הרכב הממונעים, שהכניסה אליה אסורה להם.
בערב פועלים כאן לא מעט ברים עמוסים בצעירים תוססים. יש כאן דוכנים לממכר אביזרי עישון ודברים מגוונים לעשן איתם. מה שמזכיר שבכריסטיאניה מותר לעשן, לצרוך ואף למכור חשיש, אך רק חשיש ורק בשטח כריסטיאניה עצמה.
#טיפים
אם אין סיבה טובה ללילה, בקרו כאן בשעות היום.
אל תצלמו אנשים המעשנים או מוכרים חשיש.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AZDfwHqW2ls
ביקור במקום:
https://youtu.be/ezwMj426dMg
בלוגרים:
https://youtu.be/jambZCUtxa4
הדרכה:
https://youtu.be/BprhsBk_m_4?t=29s