שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
העיר פס
#על הבירה הדתית והתרבותית של מרוקו
פס (Fes), פז או פאז, היא אחת הערים החשובות והמעניינות ביותר במרוקו. העיר, שנוסדה במאה ה-8 או ה-9 על ידי המלכים האדריסיים, הייתה בעבר עיר הקיסרות של מרוקו.
כיום פס היא העיר השנייה בגודלה במדינה, זו שחולשת על עמדות הכוח בה והעיר הכי תיירותית בהרי האטלס התיכון.
פז נחשבת לבירתה הדתית והתרבותית של מרוקו, אחת הערים הקדושות ביותר לאיסלאם והעתיקה מבין ארבע הערים הקיסריות של הממלכה. היא הצליחה לשמור על צביון דתי מסורתי ועתיק.
זו עיר שכמעט בשום מקום בה לא יגישו שתייה חריפה ואם כן, אז יגישו אותה בקומה העליונה של המקום ומאחורי וילונות סגורים. רבים מגברי העיר עוטים זקן מרובע, המאפיין את הדתיים במדינה.
אבל פס היא עיר יפה מאוד. מהעיר העתיקה, אחד הרובעים המרתקים שתראו בכל מרוקו, ועד לשדרה הראשית של העיר, עם אורות שמזכיר את שדרות שאנז אליזה בפריז.
כשתפסעו בה דומה יהיה שבעיר העתיקה של פס הזמן עצר מלכת. בעלי המלאכה כאן עוסקים בדרך כלל במלאכות עתיקות ומסורתיות. כלי התחבורה העיקריים בחלק זה של העיר הם חמורים ופרדות.
פס החדשה היא פאס אל ג’דיד. זוהי העיר שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בפס אל ג'דיד מתגוררים תושבי העיר הנחשבים למשכילים שבאזרחי מרוקו.
#מה תראו כאן?
תצפית מהמצודה אל העיר מוקפת החומות יראה לכם את הארמון המלכותי בעל שבעת שערי הברונזה.
ברחוב בעלי המלאכה אפשר לראות ולהתרשם מעבודתם של נפחים, חרשי ברזל, נגרים וצבעי הצמר והבדים.
ברובע האנדלוסי תוכלו לראות פרדות עמוסות בעורות חדשים לעיבוד הפוסעים לאורך הסמטאות הצרות. בהמשך תראו עשרות בורסקאים שעובדים בבריכות ובגנים העגולים על ניקוי, עיבוד וצביעה של העורות.
בקצה העיר העתיקה תוכלו לבקר ב"סוק אל-עטארין", שוק התבלינים הגדול של העיר. השוק הססגוני ועתיר הניחוחות נחשב ללהיט תיירותי והתיירים העולים אליו לרגל מוצאים בו מתבלינים ועד מזכרות וחיקויים זולים של עתיקות.
#תולדות חלקי העיר
לעיר פס 3 חלקים שונים. הראשונה היא פס אל באלי, העיר העתיקה של פס. היא נוסדה בשנת 789 כעיר ימי בייניימית, מוקפת חומות ובהן שערים. במשך שנים רבות זו הייתה העיר פס. כולה בתוך החומות.
עם הזמן הלך המקום שבין חומות פס העתיקה ואזל. בהדרגה החלו לבנות בתים מחוץ לחומות. עוד ועוד בתים נבנו מחוץ לעיר העתיקה. חלק זה יהיה מה שלימים יקבל את השם "פס אל ג'דיד", כלומר פס החדשה.
במאה ה-20 נוסף לעיר החלק החדש ביותר שלה. זה היה כשבנו כאן את פס המודרנית, מעין חלק עכשווי, בהשפעה מערבית-אירופית ברורה, שקיבל את השם בצרפתית "ויל נובל".
#עוד אתרים בעיר
לשוהים כאן כמה ימים הנה אתרים ששווה לבקר בהם:
שער באב בו ג'לוד (Bab Bou Jeloud gate)
ה"מׇדינה" העתיקה (Old Medina)
הרובע היהודי (מלאח) (Mellah)
הבורסקאים (The Chaouwara Tanneries)
מסגד אל-קראוויין והאוניברסיטה (Al-Qarawiyyin Mosque and University)
מוזיאון הנשק של בורג' נורד (Borj Nord Arms Museum)
קברי מרניד (Merenid Tombs)
מוזיאון באטה (Batha Museum)
הארמון המלכותי (Royal Palace)
בו אינניה מדרסה (Bou Inania Medrasa)
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2V7ChAu2XPw
מקומות בעיר:
https://youtu.be/0ufkN6NNW1I
ביקור במקום:
https://youtu.be/VX5MuhfeSls
הדרכה:
https://youtu.be/5fesOgYB0as
בלוגרים:
https://youtu.be/rDFHbqu_jH0
עשרת המקומות לביקור:
https://youtu.be/anq5x7Q7NIc
פס (Fes), פז או פאז, היא אחת הערים החשובות והמעניינות ביותר במרוקו. העיר, שנוסדה במאה ה-8 או ה-9 על ידי המלכים האדריסיים, הייתה בעבר עיר הקיסרות של מרוקו.
כיום פס היא העיר השנייה בגודלה במדינה, זו שחולשת על עמדות הכוח בה והעיר הכי תיירותית בהרי האטלס התיכון.
פז נחשבת לבירתה הדתית והתרבותית של מרוקו, אחת הערים הקדושות ביותר לאיסלאם והעתיקה מבין ארבע הערים הקיסריות של הממלכה. היא הצליחה לשמור על צביון דתי מסורתי ועתיק.
זו עיר שכמעט בשום מקום בה לא יגישו שתייה חריפה ואם כן, אז יגישו אותה בקומה העליונה של המקום ומאחורי וילונות סגורים. רבים מגברי העיר עוטים זקן מרובע, המאפיין את הדתיים במדינה.
אבל פס היא עיר יפה מאוד. מהעיר העתיקה, אחד הרובעים המרתקים שתראו בכל מרוקו, ועד לשדרה הראשית של העיר, עם אורות שמזכיר את שדרות שאנז אליזה בפריז.
כשתפסעו בה דומה יהיה שבעיר העתיקה של פס הזמן עצר מלכת. בעלי המלאכה כאן עוסקים בדרך כלל במלאכות עתיקות ומסורתיות. כלי התחבורה העיקריים בחלק זה של העיר הם חמורים ופרדות.
פס החדשה היא פאס אל ג’דיד. זוהי העיר שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בפס אל ג'דיד מתגוררים תושבי העיר הנחשבים למשכילים שבאזרחי מרוקו.
#מה תראו כאן?
תצפית מהמצודה אל העיר מוקפת החומות יראה לכם את הארמון המלכותי בעל שבעת שערי הברונזה.
ברחוב בעלי המלאכה אפשר לראות ולהתרשם מעבודתם של נפחים, חרשי ברזל, נגרים וצבעי הצמר והבדים.
ברובע האנדלוסי תוכלו לראות פרדות עמוסות בעורות חדשים לעיבוד הפוסעים לאורך הסמטאות הצרות. בהמשך תראו עשרות בורסקאים שעובדים בבריכות ובגנים העגולים על ניקוי, עיבוד וצביעה של העורות.
בקצה העיר העתיקה תוכלו לבקר ב"סוק אל-עטארין", שוק התבלינים הגדול של העיר. השוק הססגוני ועתיר הניחוחות נחשב ללהיט תיירותי והתיירים העולים אליו לרגל מוצאים בו מתבלינים ועד מזכרות וחיקויים זולים של עתיקות.
#תולדות חלקי העיר
לעיר פס 3 חלקים שונים. הראשונה היא פס אל באלי, העיר העתיקה של פס. היא נוסדה בשנת 789 כעיר ימי בייניימית, מוקפת חומות ובהן שערים. במשך שנים רבות זו הייתה העיר פס. כולה בתוך החומות.
עם הזמן הלך המקום שבין חומות פס העתיקה ואזל. בהדרגה החלו לבנות בתים מחוץ לחומות. עוד ועוד בתים נבנו מחוץ לעיר העתיקה. חלק זה יהיה מה שלימים יקבל את השם "פס אל ג'דיד", כלומר פס החדשה.
במאה ה-20 נוסף לעיר החלק החדש ביותר שלה. זה היה כשבנו כאן את פס המודרנית, מעין חלק עכשווי, בהשפעה מערבית-אירופית ברורה, שקיבל את השם בצרפתית "ויל נובל".
#עוד אתרים בעיר
לשוהים כאן כמה ימים הנה אתרים ששווה לבקר בהם:
שער באב בו ג'לוד (Bab Bou Jeloud gate)
ה"מׇדינה" העתיקה (Old Medina)
הרובע היהודי (מלאח) (Mellah)
הבורסקאים (The Chaouwara Tanneries)
מסגד אל-קראוויין והאוניברסיטה (Al-Qarawiyyin Mosque and University)
מוזיאון הנשק של בורג' נורד (Borj Nord Arms Museum)
קברי מרניד (Merenid Tombs)
מוזיאון באטה (Batha Museum)
הארמון המלכותי (Royal Palace)
בו אינניה מדרסה (Bou Inania Medrasa)
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2V7ChAu2XPw
מקומות בעיר:
https://youtu.be/0ufkN6NNW1I
ביקור במקום:
https://youtu.be/VX5MuhfeSls
הדרכה:
https://youtu.be/5fesOgYB0as
בלוגרים:
https://youtu.be/rDFHbqu_jH0
עשרת המקומות לביקור:
https://youtu.be/anq5x7Q7NIc
קבר ללה סוליקא
#על קבר הקדושה היהודיה שסרבה להינשא ולהמיר את דתה
אתם ב"מֶלַאח" (Mellah), עומדים בבית הקברות היהודי של פס, אל מול קברה של מי שסירבה לפיתוי שהונח בפניה והעדיפה למות על קידוש השם.
זה קברה של ללה סוליקא (Lalla Suleika), נערה יהודיה שסירבה להפנות עורף ליהדות והפכה שלא ברצונה ןעל אף גילה לקדושה יהודית, מהצדיקות והחשובות ביותר במסורת של מרוקו.
רבים, גם במרוקו של היום, מדמים את סיפורה לסיפור עקדת יצחק או לחנה ושבעת בניה והיא הפכה לסמל של הקרבה עבור אמונתה הדתית.
#סיפורה של ללא סוליקה
בפַס, העיר המוסלמית הדתית ביותר במרוקו, חיו גם יהודים רבים. הסיפור הוא על נערה יהודיה בשם סול חגואל, המכונה סוליקא, שנולדה בטנג'יר לפני יותר מ-200 שנה.
סוליקא גדלה והייתה לנערה שיופיה עוצר נשימה. בשכנותה התגוררה נערה מוסלמית והשתיים היו לחברות קרובות. בשלב מסוים סול הכירה בחור מוסלמי שהתאהב בה. לפי הסיפורים הוא היה בנו של המושל המוסלמי של העיר ווהוא הצליח להביאה את הוריה לכדי הסכמה ונשא אותה לאישה.
יש ויכוח היסטורי אם בן המושל דרש מללה היפהפייה להמיר את דתה והיא סרבה להתאסלם, או שהיא סרבה להתאסלמות בדיעבד ולכן הוצאה להורג.
כי אם היא התאסלמה וחזרה בה, כמו שטוענים המוסלמים, זו בעיה שונה. לפי חוקי האיסלאם, העונש על מוסלמי או מוסלמית שהמירו את דתם לדת אחרת הוא מוות.
מכל מקום, סוליקא עמדה למשפט בעיר פס. היא טוענת שמעולם לא התאסלמה והיא יהודייה. גזר הדין הוא מוות. שליט פס, המלך עבדל רחמן ששלט בפאס ביד קשה, מנסה לשכנע אותה להישאר מוסלמית אבל היא טוענת שמעולם לא התאסלמה ומסרבת.
גזר הדין מתממש ומוציאים אותה להורג.
כך נקברה הנערה שכל רצונה היה לשמור על זהותה היהודית וזה עלה לה בחייה. היא קבורה בקבר זה שבעיר פס.
מאז מותה, הפך קברה של סול הצדיקה, שהיום נחשבת לסוליקא הקדושה, למקום עלייה לרגל עבור נשים מכל מרוקו. הן פוקדות את קברה בתפילה להצלחה, לזיווג ולבן זכר.
המדהים הוא שגם בקרב המוסלמים תפסה סוליקה מקום של כבוד. את הכינוי "ללה סוליקה" הם אלה שנתנו לה ופירושו "הגבירה הקדושה סוליקה". לא פחות מרתק לדעת שגם המוסלמים ועד היום, מעריצים אותה ואת דבקותה באמונתה, גם אם היא לא כשלהם.
#טיפים
עוד בבית הקברות הזה נמצא גם קברו של רבי חיים אבן עטר.
הנה קברה של ללה סוליקא:
https://youtu.be/P1MtTvSf6xM
בית הקברות היהודי במלאח של פס:
https://youtu.be/3lLVxx1IWP8
אתם ב"מֶלַאח" (Mellah), עומדים בבית הקברות היהודי של פס, אל מול קברה של מי שסירבה לפיתוי שהונח בפניה והעדיפה למות על קידוש השם.
זה קברה של ללה סוליקא (Lalla Suleika), נערה יהודיה שסירבה להפנות עורף ליהדות והפכה שלא ברצונה ןעל אף גילה לקדושה יהודית, מהצדיקות והחשובות ביותר במסורת של מרוקו.
רבים, גם במרוקו של היום, מדמים את סיפורה לסיפור עקדת יצחק או לחנה ושבעת בניה והיא הפכה לסמל של הקרבה עבור אמונתה הדתית.
#סיפורה של ללא סוליקה
בפַס, העיר המוסלמית הדתית ביותר במרוקו, חיו גם יהודים רבים. הסיפור הוא על נערה יהודיה בשם סול חגואל, המכונה סוליקא, שנולדה בטנג'יר לפני יותר מ-200 שנה.
סוליקא גדלה והייתה לנערה שיופיה עוצר נשימה. בשכנותה התגוררה נערה מוסלמית והשתיים היו לחברות קרובות. בשלב מסוים סול הכירה בחור מוסלמי שהתאהב בה. לפי הסיפורים הוא היה בנו של המושל המוסלמי של העיר ווהוא הצליח להביאה את הוריה לכדי הסכמה ונשא אותה לאישה.
יש ויכוח היסטורי אם בן המושל דרש מללה היפהפייה להמיר את דתה והיא סרבה להתאסלם, או שהיא סרבה להתאסלמות בדיעבד ולכן הוצאה להורג.
כי אם היא התאסלמה וחזרה בה, כמו שטוענים המוסלמים, זו בעיה שונה. לפי חוקי האיסלאם, העונש על מוסלמי או מוסלמית שהמירו את דתם לדת אחרת הוא מוות.
מכל מקום, סוליקא עמדה למשפט בעיר פס. היא טוענת שמעולם לא התאסלמה והיא יהודייה. גזר הדין הוא מוות. שליט פס, המלך עבדל רחמן ששלט בפאס ביד קשה, מנסה לשכנע אותה להישאר מוסלמית אבל היא טוענת שמעולם לא התאסלמה ומסרבת.
גזר הדין מתממש ומוציאים אותה להורג.
כך נקברה הנערה שכל רצונה היה לשמור על זהותה היהודית וזה עלה לה בחייה. היא קבורה בקבר זה שבעיר פס.
מאז מותה, הפך קברה של סול הצדיקה, שהיום נחשבת לסוליקא הקדושה, למקום עלייה לרגל עבור נשים מכל מרוקו. הן פוקדות את קברה בתפילה להצלחה, לזיווג ולבן זכר.
המדהים הוא שגם בקרב המוסלמים תפסה סוליקה מקום של כבוד. את הכינוי "ללה סוליקה" הם אלה שנתנו לה ופירושו "הגבירה הקדושה סוליקה". לא פחות מרתק לדעת שגם המוסלמים ועד היום, מעריצים אותה ואת דבקותה באמונתה, גם אם היא לא כשלהם.
#טיפים
עוד בבית הקברות הזה נמצא גם קברו של רבי חיים אבן עטר.
הנה קברה של ללה סוליקא:
https://youtu.be/P1MtTvSf6xM
בית הקברות היהודי במלאח של פס:
https://youtu.be/3lLVxx1IWP8
בית הרמב"ם
#על ביתו של הגאון היהודי הדגול בפס
ביתו של הרמב"ם (Maimonide house) בעיר פס היה ביתו של מי שנולד בקורדובה בספרד, אך עבר לכאן בשנת 1148, כשהיה נער צעיר. ביתו עומד כאן ולא השתנה מאז ימי הביניים ועד היום.
פאס ידועה בין השאר כעיר הולדתם של חלק מהאישים החשובים ביותר ביהדות מרוקו וביהדות בכלל. אחד מהם הוא הרמב"ם, הפילוסוף, התיאולוג, המשפטן, רופא והמדען היהודי הגדול.
משפחתו נאלצה לעזוב את קורדובה שבספרד, לאחר פלישתם של אנשי ה"אל-מֻוַוחִידוּן" מצפון אפריקה ורדיפת יהודי האזור בדרום ספרד. לאחר שנים מספר הוא עבר לחיות בקהיר שבמצרים.
כתבי הדת והפילוסופיה של הרמב"ם עשו שינוי משמעותי במחשבה היהודית והובילו לתפיסה רציונלית של החיים ומשמעות החיים. כאן, בבית הזה, ניסח הרמב"ם את איגרת השמד.
בביתו של הרמב"ם מתגוררת כיום משפחה מוסלמית אך לעתים אפשר להיכנס אליו לביקור קצר.
#למה זה "בית השעון"?
הבית, אגב, נקרא "בית השעון" (Dar al-Magana), כי ניתן לראות עליו את שרידי שעון המים, שנבנה עליו בזמנו ושנועד להזכיר את שעת התפילה. הוא הכיל 13 דרגשי עץ ארז מגולפים, שבתוכם הונחו קערות פליז משוקעות.
בהגיע שעת התפילה אותתו המים שעברו בהדרגה בין הקערות על זמן התפילה. את השעון עיצב במאה ה-14 אומן מקומי ובהוראת הסולטן אבו עינאן, קבעו אותו בקיר ביתו של הרמב"ם, אל מול המדרסה הסמוכה.
#על איגרת השמד
בשנת 1147 עולה לשלטון שושלת חדשה, האלמואחידין. הם מוסלמים קיצונים שרוצים אז להחזיר את המאמינים לדת הטהורה ולטהר את האיסלאם מפולחן הקדושים.
במגמה לאסלם את מי שאינם מוסלמים, הם ניהלו אז מלחמות קודש אלימות. הברירה שהם הציבו בפני מי שלא היו מוסלמים היתה להתאסלם או למות. יהודים רבים מסרו אז את חייהם על קידוש השם.
באותם ימים חיבר הרמב"ם שחי במרוקו את "איגרת השמד". הוא קרא בה ליהודים לברוח על נפשם ואף להתאסלם למראית עין, העיקר שיצליחו לשמור על חייהם. ואכן, בשל המצב הקשה, עזבו יהודים רבים באותם ימים את מרוקו.
#מי היה הרמב"ם? - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.
הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים.
כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.
לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית.
הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...
על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.
אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה.
אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.
לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.
הדרכה לבית:
https://youtu.be/Bi9Z6Lza_3g
סיפורו של הגאון:
https://youtu.be/bg4ZSl8tTLs
עלילותיו באנגלית:
https://youtu.be/O7QRX1EpCQ0
ביתו של הרמב"ם (Maimonide house) בעיר פס היה ביתו של מי שנולד בקורדובה בספרד, אך עבר לכאן בשנת 1148, כשהיה נער צעיר. ביתו עומד כאן ולא השתנה מאז ימי הביניים ועד היום.
פאס ידועה בין השאר כעיר הולדתם של חלק מהאישים החשובים ביותר ביהדות מרוקו וביהדות בכלל. אחד מהם הוא הרמב"ם, הפילוסוף, התיאולוג, המשפטן, רופא והמדען היהודי הגדול.
משפחתו נאלצה לעזוב את קורדובה שבספרד, לאחר פלישתם של אנשי ה"אל-מֻוַוחִידוּן" מצפון אפריקה ורדיפת יהודי האזור בדרום ספרד. לאחר שנים מספר הוא עבר לחיות בקהיר שבמצרים.
כתבי הדת והפילוסופיה של הרמב"ם עשו שינוי משמעותי במחשבה היהודית והובילו לתפיסה רציונלית של החיים ומשמעות החיים. כאן, בבית הזה, ניסח הרמב"ם את איגרת השמד.
בביתו של הרמב"ם מתגוררת כיום משפחה מוסלמית אך לעתים אפשר להיכנס אליו לביקור קצר.
#למה זה "בית השעון"?
הבית, אגב, נקרא "בית השעון" (Dar al-Magana), כי ניתן לראות עליו את שרידי שעון המים, שנבנה עליו בזמנו ושנועד להזכיר את שעת התפילה. הוא הכיל 13 דרגשי עץ ארז מגולפים, שבתוכם הונחו קערות פליז משוקעות.
בהגיע שעת התפילה אותתו המים שעברו בהדרגה בין הקערות על זמן התפילה. את השעון עיצב במאה ה-14 אומן מקומי ובהוראת הסולטן אבו עינאן, קבעו אותו בקיר ביתו של הרמב"ם, אל מול המדרסה הסמוכה.
#על איגרת השמד
בשנת 1147 עולה לשלטון שושלת חדשה, האלמואחידין. הם מוסלמים קיצונים שרוצים אז להחזיר את המאמינים לדת הטהורה ולטהר את האיסלאם מפולחן הקדושים.
במגמה לאסלם את מי שאינם מוסלמים, הם ניהלו אז מלחמות קודש אלימות. הברירה שהם הציבו בפני מי שלא היו מוסלמים היתה להתאסלם או למות. יהודים רבים מסרו אז את חייהם על קידוש השם.
באותם ימים חיבר הרמב"ם שחי במרוקו את "איגרת השמד". הוא קרא בה ליהודים לברוח על נפשם ואף להתאסלם למראית עין, העיקר שיצליחו לשמור על חייהם. ואכן, בשל המצב הקשה, עזבו יהודים רבים באותם ימים את מרוקו.
#מי היה הרמב"ם? - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
רבי משה בן מימון ידוע בראשי תיבות הרמב"ם. הוא היה פילוסוף ורופא נודע, משפטן חשוב והרב המפורסם של תקופתו. היהודים כינו אותו, בהערצה אין גבול, "הנשר הגדול". הוא היה מגדולי הפוסקים היהודיים ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.
הוא נולד בקורדובה שבספרד, אבל בגיל צעיר עברה משם משפחתו, לאחר שעל האזור השתלטו המורים, כובשים מוסלמים שהיהודים לא היו לרוחם. בנדודיו הוא היה והתגורר במקומות רבים, כולל בעכו ובירושלים.
כשהוא השתקע בקהיר שבמצרים, הוא הפך תוך זמן לא רב לראש הקהילה היהודית והאדם החשוב בה. משם הוא רק הלך והתפתח. הוא למד רפואה במשך שנים והפך לרופא הטוב במצרים. אליו הגיעו אנשי המלוכה המצרים והאצולה המצרית. הוא טיפל גם בגויים וגם ביהודים.
לצד עיסוק זה, שמילא את כל יומו, כתב הרמב"ם כתבים עצומי ממדים, שהיו לחשובים ביותר בתולדות היהדות. בין השאר הוא כתב את "משנה תורה" - האנציקלופדיה של היהדות. הוא הרבה לכתוב על חשיבות הרפואה המונעת, התזונה הבריאה והעיסוק בפעילות גופנית.
הוא גם כתב את "מורה נבוכים" - אחד הספרים מעוררי המחלוקת שלו, שגרם לרבים לערער על סמכותו, אבל עם השנים הפך את שמו לאגדה. מפסיקותיו המעניינות בספר נודעה הפסיקה שאמרה שלצד לימוד התורה יש לעבוד...
על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם בתרבות הערבית וגם בתרבות האירופית הוא מוכר כפילוסוף ורופא חשוב ונחשב כמי שכתביו עודדו דורות של תלמידים יהודיים ללמוד מדעים ורפואה.
אבל יש שם עוד תחומים שבהם עסק איש המדעים והחוכמה היהודי, שהוא היה. בצדק זכה הרמב"ם להימנות על האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות - הוא היה איש אשכולות וגאון של ממש - פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג, מומחה בלוגיקה, מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי ומי שחיבר לפחות 10 ספרי רפואה.
אם יש שורה ראשונה של אנשי דעת מבריקים בתולדות האדם, הוא ללא ספק ניצב שם בגאון, תרתי משמע, לצד לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין.
לפני מותו ביקש: "אל תקברוני במצרים" ולכן הועברו עצמותיו לטבריה ובה נקבר.
הדרכה לבית:
https://youtu.be/Bi9Z6Lza_3g
סיפורו של הגאון:
https://youtu.be/bg4ZSl8tTLs
עלילותיו באנגלית:
https://youtu.be/O7QRX1EpCQ0
הרובע היהודי של פס
#על המֶלַח, הרובע היהודי של העיר פס
בפאס הייתה שנים רבות קהילה יהודית מפוארת, שרובה הורכבה מיהודים שהגיעו לצפון אפריקה עם גירוש ספרד. כמו בערים העתיקות האחרות במרוקו, גם כאן נקרא הרובע היהודי "מֶלַאח" (Fes Mellah). אבל למעשה, כאן הוקם המלאח הראשון ליהודי מרוקו.
התקופה היא של שלטון שושלת האלמורבידים. יחסם של השליטים ליהודים היה אז טוב. אבל בשנת 1438 התפרצה התעוררות דתית מוסלמית בעיר ובעקבותיה החליט השליט להעביר את יהודי מרוקו לשכונה נפרדת.
כך אולצו יהודי פס לעבור ולהתגורר בשכונה מיוחדת, הראשונה מסוגה במרוקו, בה יתגוררו רק יהודים.
השכונה היהודית בפס נקראה “מֶלַאח” (Mellaha), משום שהוקמה על מה שהיה בעבר בִּיצָה של מים מלוחים.
במלאח היהודי כאן פעלו כמה מענקי הרוח היהודיים החשובים של יהדות צפון אפריקה. הבולט שבהם היה הרמב"ם, מי שניסח פה את אגרת השמד. עד היום ניתן לבקר בביתו של הרמב"ם מהתקופה בה התגורר בעיר.
עוד פעלו במלאח הרבנים יהודה אבן סוסן, יצחק אלפסי ואחרים. בזכותם עלתה העיר פס בימי הביניים לדרגה של מרכז תורני, שהתחרה במרכזים היהודיים המובילים שפעלו באותה תקופה במצרים ובבבל.
זכור בעיר גם בית הקברות היהודי. בבית העלמין של פס ביקור חובה הוא קבר ללה סוליקא, קבר של צעירה יהודיה שסרבה להינשא למוסלמי ולהמיר את דתה והוצאה בשל כך להורג.
שער המלאח:
https://youtu.be/Sifh4qN_2X8
ביקור במקום:
https://youtu.be/UqZjhsdTwU4
בלוגרים בבית הכנסת אבו דנאן:
https://youtu.be/OaXqQrICbYo
בפאס הייתה שנים רבות קהילה יהודית מפוארת, שרובה הורכבה מיהודים שהגיעו לצפון אפריקה עם גירוש ספרד. כמו בערים העתיקות האחרות במרוקו, גם כאן נקרא הרובע היהודי "מֶלַאח" (Fes Mellah). אבל למעשה, כאן הוקם המלאח הראשון ליהודי מרוקו.
התקופה היא של שלטון שושלת האלמורבידים. יחסם של השליטים ליהודים היה אז טוב. אבל בשנת 1438 התפרצה התעוררות דתית מוסלמית בעיר ובעקבותיה החליט השליט להעביר את יהודי מרוקו לשכונה נפרדת.
כך אולצו יהודי פס לעבור ולהתגורר בשכונה מיוחדת, הראשונה מסוגה במרוקו, בה יתגוררו רק יהודים.
השכונה היהודית בפס נקראה “מֶלַאח” (Mellaha), משום שהוקמה על מה שהיה בעבר בִּיצָה של מים מלוחים.
במלאח היהודי כאן פעלו כמה מענקי הרוח היהודיים החשובים של יהדות צפון אפריקה. הבולט שבהם היה הרמב"ם, מי שניסח פה את אגרת השמד. עד היום ניתן לבקר בביתו של הרמב"ם מהתקופה בה התגורר בעיר.
עוד פעלו במלאח הרבנים יהודה אבן סוסן, יצחק אלפסי ואחרים. בזכותם עלתה העיר פס בימי הביניים לדרגה של מרכז תורני, שהתחרה במרכזים היהודיים המובילים שפעלו באותה תקופה במצרים ובבבל.
זכור בעיר גם בית הקברות היהודי. בבית העלמין של פס ביקור חובה הוא קבר ללה סוליקא, קבר של צעירה יהודיה שסרבה להינשא למוסלמי ולהמיר את דתה והוצאה בשל כך להורג.
שער המלאח:
https://youtu.be/Sifh4qN_2X8
ביקור במקום:
https://youtu.be/UqZjhsdTwU4
בלוגרים בבית הכנסת אבו דנאן:
https://youtu.be/OaXqQrICbYo
פאז
העיר העתיקה של פס
#על ה”מדינה” של פס, פאס אל באלי
העיר העתיקה של פס, פס אל באלי (Fes El Bali), היא אחת הגדולות מסוגה בעולם. זו עיר עתיקה, "מׇדינה" כמו שנקראות הערים העתיקות במרוקו. יש בה כ-9,400 סמטאות ורחובות והתנועה בה היא לא במכוניות וכלי רכב, אלא באמצעות חמורים בלבד.
ה”מׇדינה של פס" הוא רובע עתיק שנחשב למעוז המסורתי, הדתי והאותנטי ביותר במרוקו. לא לחינם הוא זכה לכינוי "מֶכָּה של המערב".
עם חצי מיליון תושבים זו המדינה מהגדולות בעולם וללא ספק המעניינת במרוקו. מזה אלף שנים שהיא לא השתנתה ואורח החיים בה היום דומה לזה של ימי הביניים.
ניתן לסייר רגלית, בין הרחובות הצפופים והצבעוניים, בסמטאות הצרות ומתפתלות, בשוק הססגוני, מתחת קשתות וליד החצרות - והעיניים לא שובעות. בין מסגד לארמון, בסדנת אומן או אצל בעל מלאכה עתיקה שעל האריגה, הנפחות, הנגרות, אצל רוקעי נחושת, צובעי בדים או בורסקאים מעבדי עורות - זו חוויה שאסור להחמיץ.
כאן תפגשו את פס הציורית, פס של זמנים שלא ישובו עוד, אך הן הפכו אותה למה שהיא.
העיר העתיקה, המכונה גם פס אל באלי, הוכתרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי.
#טיפים
הרחובות בפס העתיקה מצטלמים ופוטוגניים במיוחד. צלמו בכיף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tglKHFaS8VM
ביקור במקום:
https://youtu.be/lkkoe7mu80U
הדרכה:
https://youtu.be/0ufkN6NNW1I
השוק:
https://youtu.be/SSgpYqHeuXk
העיר העתיקה של פס, פס אל באלי (Fes El Bali), היא אחת הגדולות מסוגה בעולם. זו עיר עתיקה, "מׇדינה" כמו שנקראות הערים העתיקות במרוקו. יש בה כ-9,400 סמטאות ורחובות והתנועה בה היא לא במכוניות וכלי רכב, אלא באמצעות חמורים בלבד.
ה”מׇדינה של פס" הוא רובע עתיק שנחשב למעוז המסורתי, הדתי והאותנטי ביותר במרוקו. לא לחינם הוא זכה לכינוי "מֶכָּה של המערב".
עם חצי מיליון תושבים זו המדינה מהגדולות בעולם וללא ספק המעניינת במרוקו. מזה אלף שנים שהיא לא השתנתה ואורח החיים בה היום דומה לזה של ימי הביניים.
ניתן לסייר רגלית, בין הרחובות הצפופים והצבעוניים, בסמטאות הצרות ומתפתלות, בשוק הססגוני, מתחת קשתות וליד החצרות - והעיניים לא שובעות. בין מסגד לארמון, בסדנת אומן או אצל בעל מלאכה עתיקה שעל האריגה, הנפחות, הנגרות, אצל רוקעי נחושת, צובעי בדים או בורסקאים מעבדי עורות - זו חוויה שאסור להחמיץ.
כאן תפגשו את פס הציורית, פס של זמנים שלא ישובו עוד, אך הן הפכו אותה למה שהיא.
העיר העתיקה, המכונה גם פס אל באלי, הוכתרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי.
#טיפים
הרחובות בפס העתיקה מצטלמים ופוטוגניים במיוחד. צלמו בכיף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tglKHFaS8VM
ביקור במקום:
https://youtu.be/lkkoe7mu80U
הדרכה:
https://youtu.be/0ufkN6NNW1I
השוק:
https://youtu.be/SSgpYqHeuXk