#על "כיכר המזרח" של מדריד

הכיכר שנמצאת בסמוך לארמון המלוכה ועל בית האופרה, פלאסה דה אוריינטה (Plaza de Oriente), היא אחת הכיכרות המרשימות בעיר. הגנים המטופחים שבה, יותר מ-40 הפסלים המציגים את בני המלוכה והמזרקה שבהם, הופכים את המקום ליפה ונעים במיוחד והכי מתאים לאתנחתא באמצע היום.

במרכז הכיכר ניצב פסלו של המלך פיליפה ה-4, מלך שהוכתר בגיל צעיר וניהל המון מלחמות, שרוששו והחלישו את ספרד מאד.

כיכר אוריינטה, בספרדית "כיכר המזרח", שכן היא נמצאת ממזרח לארמון המלכותי, הוקמה על ידי המלך הצרפתי חוסה בונפרטה, אחיו של נפוליאון. הוא ניסה לעזור לעיר ולהשקיע בה. לא שזה עזר לו, שכן מרבית התושבים במדריד שנאו אותו...

היום הכיכר מאפשרת כניסה להולכי רגל בלבד, מה שהופך אותה לנעימה אפילו יותר. אם הגעתם למדריד בימי הקיץ, צאו לטיול ערב נעים בה ותיהנו ממלוא יופייה.


ביקור בכיכר:

https://youtu.be/0MH_DN85s1c


ועוד מעט ממנה:

https://youtu.be/wV1ljYKEt8o

#על בית הקפה העתיק ברומא

קפה גרקו (Caffè Greco) הוא בית קפה המהווה אתר היסטורי מוכרז ברומא. הוא נחשב למפורסם בין בתי הקפה בעולם ולאחד העתיקים הפעילים עד היום. לשתות כאן קפוצ'ינו או אספרסו ולפנק את הילדים בגלידה וצ'וקולטה, הוא לא דבר של מה בכך.

את בית הקפה הזה, שמכנים אותו כאן גם אנטיקו קפה גרקו (Antico Caffè Greco), פתחו בשנת 1760, ממש כאן, במיקומו הנוכחי שברחוב קונדוטי האלגנטי, בבניין שכתובתו ויה קונדוטי 86.

גרקו נחשב לבית הקפה השני הכי עתיק בעולם, שעדיין פעיל. עוקף אותו רק קפה פלוריאן שבוונציה, שנפתח בשנת 1720, 40 שנה לפניו.

המלצרים של גרקו ענובי פפיון ומשרתים את הסועדים והשותים בחדרי הקפה המעוצבים בעיצוב אריסטוקרטי. זה קצת מזכירים מבוך, עם חדרים עמוסים בכיסאות עץ, כורסאות קטיפה ושולחנות שיש. על קירותיהם החדרים כאן תלויים ציורים עתיקים, לצד מראות זהובות מסגרת, פסלים מימים עברו, מנורות עתיקות ונברשות מרשימות.

בגרקו 4 חדרים. בחדר הראשון נמצא בר הקפה, ובשאר החדרים שפע של מקומות ישיבה. באחד החדרים הללו, אגב, תוכלו לראות את הכורסה שעליה נהג לשבת הסופר הידוע הנס כריסטיאן אנדרסן, שהתגורר תקופה בקומה שמעל בית הקפה.

ידוענים היסטוריים נוספים שנהגו לשבת ולסעוד כאן בקביעות הם אנשי המילים לורד ביירון, גתה, הנריק איבסן וג'ון קיטס. הסופר הרוסי ניקולאי גוגול כתב כאן בקפה גרקו את ספרו "נפשות מתות".

ישבו כאן גם המלחינים פרנץ ליסט, ריכרד וגנר ופליקס מנדלסון, שפגש ממש כאן לראשונה את המלחין ברליוז והפך לידידו רב השנים. ממש כאן גם נהג רוסיני המלחין לשבת ולהלחין מוסיקה בראשו, ללא פסנתר. אחר כך היה שב הביתה ורושם את התווים...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xEn9X0O07Zc


ביקור במקום:

https://youtu.be/xGaFOyIWuK0

#על הפסל של פיליפה ה-4

במרכזה של פלאסה דה אוריינטה (Plaza de Oriente) ניצב פסלו של המלך פיליפה ה-4 (Statue of Philip IV), מי שהיה מלך ספרד במאה ה-17. פסלו של פליפה ה-4 על סוסו הוא מעשה ידי הפסל פייטרו טאקה (Taca). את ההשראה לפסל הוא קיבל מציור של הצייר המפורסם דִיֵיגוּ וֶלָסְקז.

בכיכר מוקף הפסל בפסלי המלכים הוויזיגוטים, שמשלו בספרד לפני הכיבוש הערבי. בטרם הועברו לכיכר, תכננו בארמון המלוכה שהפסלים הללו יוצגו בו. זמנים משתנים ויוקרה עולה ויורדת ולבסוף מצאו עצמם הפסלים מועברים אחר כבוד לכיכר האוריינטה.


#על מלך ספרד, פליפה הרביעי

את תקופת מלכותו של פיליפה הרביעי, מלך ספרד בין השנים 1621-1665, לא מכתירים כתקופה זוהרת במיוחד לממלכה. למעשה, זו הייתה תקופה של התדרדרות צבאית ופוליטית ותושבים רבים האשימו את המלך בדעיכתה של ספרד. אין ספק כי המלך הוכתר כשהיה כנראה צעיר מדי, בגיל 16. למרות צי היועצים שעמדו לצדו, הביא המלך הצעיר את הממלכה למצב שניתן להגדיר בעדינות כ"לא טוב". המגינים עליו אומרים שבגלל גילו הצעיר, למעשה היו אלה היועצים ששלטו בממלכה באותה תקופה ושהם האחראים האמתיים להתדרדרות של ספרד בתקופתו.

כך או כך, את דעותיו הפוליטיות אימץ המלך הצעיר מאביו ומסבו. הוא האמין כי עליו להגן על בית הבסבורג, לתמוך בכנסייה הקתולית ולנסות ככל הניתן להרחיב את שטחי משפחתו. כתוצאה מכך, הותשה הממלכה הספרדית בשורה של מלחמות קשות שניהלה ספרד, אל מול הולנד, צרפת, פורטוגל, בריטניה וכוחות פרוטסטנטיים באימפריה הרומית הקדושה.


מבט מקרוב על הפסל:

https://youtu.be/HHypMemmQZk

#על זירת לוחמת השוורים המפורסמת ביותר בעולם

כמו במקומות רבים בספרד, היו בעבר מלחמות השוורים במדריד מצורות הבידור הפופולריות להמונים. בתחילת המאה ה-20 לא הצליחה הזירה הישנה שהייתה בעיר להכיל את כמות הקהל שרצה לצפות במופעי לוחמת השוורים הפופולריים כל כך. כך קם לו אחד מגדולי לוחמי השוורים של אותה תקופה, חוסה גומז אורטגה (José Gómez Ortega) והכריז על הצורך בהקמת זירה גדולה ומכובדת יותר, שתאפשר לכל תושבי העיר להגיע למקום ולצפות בלוחמי השוורים. המיזם התקדם ועבודת התכנון הופקדה בידי האדריכל חוסה אספליו (José Espeliú).

משפחת חרדון (Jardón), מהמשפחות העשירות במדריד, הייתה זו שתרמה את האדמה לעיריית מדריד. נחתמה אז עסקה שלפיה הם יהיו אלו שינהלו את הזירה החדשה שתיבנה, ב-50 השנים הראשונות. ההסכם אושר ב-1920 ובניית הזירה הסתיימה בשנת 1929.

וכך, בשנת 1931, נפתחה זירת לוחמת השוורים לס ונטאס, או בשמה המלא "פלאסה דה טורוס לס ונטאס (Plaza de Toros Las Ventas). עד היום היא נחשבת לאחת מזירות המלחמה בשוורים החשובות ביותר בעולם. האדריכל חוסה אספליו תכנן אותה בסגנון נאו-מורי. קוטר הזירה כ-65 מטרים ויכולים לשבת בה כ-25,000 צופים. המושבים בזירה מתפרשים על פני 10 יציעים שונים והמחירים משתנים בהתאם לאור והצל שמגיע אל המושבים וקרבתם לזירה עצמה.

אורך הקרבות נע בין שעתיים לשלוש שעות ולרוב מתחילים בשעה 18:00 בערב. עונת מלחמות השוורים היא בין החודשים מרץ ועד דצמבר, בעיקר בימי ראשון ובחגים.

הזירה ממוקמת ברובע סלמנקה שבמזרח מדריד ומגיעים אליה כל אמצעי התחבורה הציבורית - הרכבות התחתיות והאוטובוסים העירוניים.


מבט מקרוב על לס ונטס:

https://youtu.be/NKF6r7osPgw


ולוחמת שוורים במקום:

https://youtu.be/xnEA6e2qa_U