#על הבית המשפחתי שהפך למוצג ברחוב שהוא מוזיאון
ברובע האַישַמְפְֹּלָה בברצלונה, תוכלו לראות את אחד המבנים המיוחדים של האזור - הקאזה באטיו, או או בשמו הנפוץ קאזה באליו (Casa Batlló). אם כבר נתקלתם בעבר בסגנונו של האדריכל המרתק גאודי, ודאי לא התקשיתם לזהות שגם הבניין הזה שייך לו. הבניין הוא חלק מגוש בניינים שנקרא "תפוח המריבה", גוש של בתים שעוצבו כולם בידי אדריכלים מודרניסטים. גם מבנה זה, כמו מבנים נוספים של גאודי, הוכרז כאתר מורשת לאומית.

על בניית המבנה עבדו במשך שנתיים, בין השנים 1875-1877, עוד לפני שגאודי נכנס לתמונה. כמה שנים לאחר שכבר עמד כאן, אך היה משעמם במקצת, הוא נרכש על ידי ז'וזף באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas), שעל שמו הוא נקרא היום. באליו, שלא אהב כל כך את מה שראה, שקל בהתחלה להרוס את הבניין ולבנות אחד אחר במקומו, אולם החליט במקום זה לפנות לאדריכל המוכשר אנטוני גאודי על מנת שיעצב אותו מחדש.

ואכן, גאודי סיפק את הסחורה. העבודות החדשות בניצוחו של גאודי נערכו בין השנים 1904-1906. הוא עיצב את הבניין בסגנון המודרניסטה כמובן, הסגנון המקושט והצבעוני המזוהה עימו כל כך. משפחת באליו החזיקה בו, עד שנמכר בשנת 1954. היופי במבנה הוא שניתן לשוטט בו הרבה פעמים ובכל פעם לגלות פינות נוספות שלא שמתם לב אליהן לב קודם לכן.


#אדריכלות הבית שתכנן גאודי
הקאזה באליו מלא במוטיבים ייחודיים המוכרים לנו מעבודות קודמות של אנטוני גאודי: הקירות המעוקלים, המרפסות המיוחדות שנראות כמעט כמו גולגלות, העמודים שנראים כמו עצמות, הצבעים וכו'.

לפני המבנה המעניין שאתם רואים פה מולכם, עמד פה מבנה אחר ומשעמם מאד. בשלב מסוים החליט בעל הבית, ז'וזף באליו, כי הוא רוצה לעצב אותו מחדש ופנה לגאודי שיעזור לו עם הפרויקט. גאודי עשה כמה שינויים מעניינים במבנה הישן, שהפך אותו למבנה המיוחד שאותו אתם רואים מולכם. קודם כל, הוא הוסיף לו קומה חמישית, שמטרתה הייתה לשמש את צוות המשרתים ושסייעה לו ליצור מראה חדש לבניין כולו. הוא התמקד בעיקר בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה.

גאודי בנה מרפסות נרחבות, מאבן חול מיוחדת שהובאה היישר מ"הר היהודים" הסמוך. המרפסות הללו, שעוצבו כגולגלות, נועדו לתרום לעיצוב החדש ולהכניס אור טבעי לקומה הראשונה, שבה התגוררו בעלי הבית. עמודי המרפסות עוצבו בהשראת מוטיבים מעולם הצומח. הצורות של המרפסות והקווים המעוגלים שלהן, הן אלו שנתנו למבנה את אחד מהכינויים המוכרים שלו בעיר: "בית העצמות". על חלונות המרפסות העגולים, יש זכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים. בין המרפסות תראו פיסות קטנות של קרמיקה בצבעים שונים, מעין מוזאיקות צבעוניות.

עליית הגג נבנתה כשעליה ארובות ססגוניות בעלות צורה מעוגלת אך לא ברורה במיוחד. היא נבנתה חלולה, מעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. הן מצופות בפסיפס וקרמיקה, מסתיימות בצורת חרוט ומוסיפות תיבול נוסף לחגיגת הארכיטקטורה במקום.

גם החצר הפנימית מעניינת, לא מעט בשל תקרת הזכוכית שלה, המאפשרת כניסה של אור במינון מושלם. החצר הפנימית הזו מוקפת בעמודים וקשתות, בסגנון שמזכיר סגנון יווני או רומי.


#ההשראה לעיצוב המבנה
יש מומחים הטוענים שאת ההשראה למבנה המרתק הזה קיבל גאודי מאגדה עממית. האגדה מספרת שגיאורגיוס הקדוש, אחד הקדושים הגדולים בנצרות, הצליח לגבור על דרקון אימתני. הם טוענים שהעיטורים הירוקים שעל חזית הבניין, נועדו לסמל את הדרקון. לפי פרשנות זו, נועדו המסדרונות הצרים הלבנים ולמעשה המבנה כולו, לספק חוויה של הליכה בתוך שלד של חיה ענקית...

זו אגב, רק פרשנות אחת. סלבדור דאלי חשב שגאודי בכלל ניסה לחקות במבנה מוטיביים ימיים של גלים.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על קאזה באליו:
https://www.youtube.com/watch?v=htnssp_H8Ik