שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
רובע קְרוֹיצְבֶּרְג
#על הרובע הצעיר והבוהמי של ברלין
אם חיפשתם טעימה שמזכירה קצת את הארץ, שכונת קְרוֹיצְבֶּרְג (פירוש השם הוא "הר הצלב") היא כנראה המקום המושלם. קירות הבתים הצבועים בגראפיטי, האוכלוסייה הצעירה עם התלבושות המגוונות והצבעוניות ואפילו הלכלוך, כל אלו יוצרים אזור מרתק. תוכלו להיתקל כאן במשפחות תורכיות ואפילו בישראלים.
האזור מלא בשווקי פשפשים, חנויות מוזרות ופרויקטים של אמנות אורבנית. במקום גם שוק תורכי, הפתוח בימי שלישי ושישי, הניצב על שפת תעלה. תוכלו לקנות בו ירקות ופירות, מעדנים, בגדים ותכשיטים.
בצפון הרובע תוכלו לראות את צ'ק פוינט צ'רלי והרובע כולו כולל אטרקציות היסטוריות שמושכות תיירים רבים.
#היסטוריית הרובע
ניתן לומר כי פני הרובע השתנו אחרי מלחמת העולם השניה. אם לפני המלחמה, האזור כולו היה תעשייתי וחשוב לעיר, שכנו בו בתי דפוס ומערכות עיתונים ביחד עם כמה מאות אלפי תושבים, המלחמה שינתה את הדברים. בהפצצות של בעלות הברית נפגעו חלקים רבים מהרובע. אמנם ניסו לשקם את הנזק, אך עד שהחלקים חזרו לתפעול, החומה שנבנתה בגרמניה הקיפה את הרובע משלושה כיוונים שלו ובעצם "סגרה עליו".
הרובע הפך לסגור ולא נגיש, מה שהביא לירידה במוניטין שלו. כמו כן, גם דמי השכירות במקום הוגבלו על מנת לעזור לרובע להשתקם, מה שגרם לבעלי הבניינים להימנע מלטפח את נכסיהם. הרובע הפך לאזור עני ומוזנח אליו נמשכו בעיקר מהגרים טורקים, פאנקיסטים וסקוואטרים.
ברגע שנפלה החומה סוף סוף קיבל האזור את היחס הראוי לו. הוא הפך לאחד מהאזורים המרכזיים והפופולריים ביותר בעיר. גם הממשלה תרמה את חלקה והשקיעה לא מעט כסף באזור. מחירי הנדל"ן החלו לעלות וגם האוכלוסייה השתפרה.
אזורים נרחבים ברובע, ביניהם גם הרחובות הקטנים, בהם תוכלו לראות הרבה בניינים מסוף המאה ה-19, היום יקרים מאד. תורמת ליוקרה גם האווירה מסביב, בתי הקפה המעוצבים, גלריות האמנות והלופטים התעשייתיים שהיום הם משרדים של חברות סטארט-אפ שיקיות. דמי השכירות במקום מגיעים עד 15 יורו למ"ר ומחירי הקנייה עד ל-3500 יורו למ"ר.
#הרובע לתיירים
בתור תיירים תוכלו בקלות להעביר כאן ימים שלמים. תוכלו להתחיל מהאטרקציות ההיסטוריות כמו צ'קפוינט צ'רלי, נקודת המעבר בין מזרח למערב ברלין. שם תוכלו להיכנס למוזיאון המתעד את היסטוריית חומת ברלין ונסיונות הבריחה של התושבים. עוד תוכלו לראות את המוזיאון היהודי ואת מוזיאון הטכנולוגיה.
אם אתם רוצים לעשות אתנחתא קלילה, פארק ויקטוריה עם התצפית בראש הגבעה שלו יעשה את העבודה. עוד פארק מקסים הוא פארק גורליצר, בו נערכות מסיבות והופעות בחינם.
הרובע מלא במוזיקאים ואומני רחוב וגם חיי הלילה יספקו לכם לא מעט שעות בילויים. תוכלו ללכת אל מועדון ההופעות המיתולוגי S036, או לשלל מועדוני הטכנו וההאוס כמו ווטרגייט, פרינס צ'רלס ועוד ועוד. עוד בר פופולרי במיוחד נמצא על גדת נהר השְפְּרֶה הגובל ברובע, הבאדהשיף, בו בריכת שחייה ענקית שנמצאת ממש על המים.
#טיפים
מקומות הבילוי בקרויצברג מתרכזים ברחוב Oranienstrasse שסמוך לתחנת הרכבת Kottbusser Tor.
הדרכה:
https://youtu.be/r25Y2YUX6s0
בלוגרים:
https://youtu.be/gF-MC9HVn5s
אמנות הרחוב:
https://youtu.be/vdW173Ozwyk
אם חיפשתם טעימה שמזכירה קצת את הארץ, שכונת קְרוֹיצְבֶּרְג (פירוש השם הוא "הר הצלב") היא כנראה המקום המושלם. קירות הבתים הצבועים בגראפיטי, האוכלוסייה הצעירה עם התלבושות המגוונות והצבעוניות ואפילו הלכלוך, כל אלו יוצרים אזור מרתק. תוכלו להיתקל כאן במשפחות תורכיות ואפילו בישראלים.
האזור מלא בשווקי פשפשים, חנויות מוזרות ופרויקטים של אמנות אורבנית. במקום גם שוק תורכי, הפתוח בימי שלישי ושישי, הניצב על שפת תעלה. תוכלו לקנות בו ירקות ופירות, מעדנים, בגדים ותכשיטים.
בצפון הרובע תוכלו לראות את צ'ק פוינט צ'רלי והרובע כולו כולל אטרקציות היסטוריות שמושכות תיירים רבים.
#היסטוריית הרובע
ניתן לומר כי פני הרובע השתנו אחרי מלחמת העולם השניה. אם לפני המלחמה, האזור כולו היה תעשייתי וחשוב לעיר, שכנו בו בתי דפוס ומערכות עיתונים ביחד עם כמה מאות אלפי תושבים, המלחמה שינתה את הדברים. בהפצצות של בעלות הברית נפגעו חלקים רבים מהרובע. אמנם ניסו לשקם את הנזק, אך עד שהחלקים חזרו לתפעול, החומה שנבנתה בגרמניה הקיפה את הרובע משלושה כיוונים שלו ובעצם "סגרה עליו".
הרובע הפך לסגור ולא נגיש, מה שהביא לירידה במוניטין שלו. כמו כן, גם דמי השכירות במקום הוגבלו על מנת לעזור לרובע להשתקם, מה שגרם לבעלי הבניינים להימנע מלטפח את נכסיהם. הרובע הפך לאזור עני ומוזנח אליו נמשכו בעיקר מהגרים טורקים, פאנקיסטים וסקוואטרים.
ברגע שנפלה החומה סוף סוף קיבל האזור את היחס הראוי לו. הוא הפך לאחד מהאזורים המרכזיים והפופולריים ביותר בעיר. גם הממשלה תרמה את חלקה והשקיעה לא מעט כסף באזור. מחירי הנדל"ן החלו לעלות וגם האוכלוסייה השתפרה.
אזורים נרחבים ברובע, ביניהם גם הרחובות הקטנים, בהם תוכלו לראות הרבה בניינים מסוף המאה ה-19, היום יקרים מאד. תורמת ליוקרה גם האווירה מסביב, בתי הקפה המעוצבים, גלריות האמנות והלופטים התעשייתיים שהיום הם משרדים של חברות סטארט-אפ שיקיות. דמי השכירות במקום מגיעים עד 15 יורו למ"ר ומחירי הקנייה עד ל-3500 יורו למ"ר.
#הרובע לתיירים
בתור תיירים תוכלו בקלות להעביר כאן ימים שלמים. תוכלו להתחיל מהאטרקציות ההיסטוריות כמו צ'קפוינט צ'רלי, נקודת המעבר בין מזרח למערב ברלין. שם תוכלו להיכנס למוזיאון המתעד את היסטוריית חומת ברלין ונסיונות הבריחה של התושבים. עוד תוכלו לראות את המוזיאון היהודי ואת מוזיאון הטכנולוגיה.
אם אתם רוצים לעשות אתנחתא קלילה, פארק ויקטוריה עם התצפית בראש הגבעה שלו יעשה את העבודה. עוד פארק מקסים הוא פארק גורליצר, בו נערכות מסיבות והופעות בחינם.
הרובע מלא במוזיקאים ואומני רחוב וגם חיי הלילה יספקו לכם לא מעט שעות בילויים. תוכלו ללכת אל מועדון ההופעות המיתולוגי S036, או לשלל מועדוני הטכנו וההאוס כמו ווטרגייט, פרינס צ'רלס ועוד ועוד. עוד בר פופולרי במיוחד נמצא על גדת נהר השְפְּרֶה הגובל ברובע, הבאדהשיף, בו בריכת שחייה ענקית שנמצאת ממש על המים.
#טיפים
מקומות הבילוי בקרויצברג מתרכזים ברחוב Oranienstrasse שסמוך לתחנת הרכבת Kottbusser Tor.
הדרכה:
https://youtu.be/r25Y2YUX6s0
בלוגרים:
https://youtu.be/gF-MC9HVn5s
אמנות הרחוב:
https://youtu.be/vdW173Ozwyk
אולפני האנזה
#על האולפן שבו הקליט דיוויד בואי בברלין
אולפני האנזה (Hansa Studios) שבברלין הם כנראה האולפנים הכי מפורסמים בגרמניה. האולפנים הללו נמצאים בשכונת קרויצברג, ממש בסמוך לפוטסדאמר פלאץ.
בעבר הם היו סמוכים לחומת ברלין המאיימת, עם מגדל שמירה מזרח ברלינאי סמוך ומפחיד. כאן הקליטו אחדים מהשמות הגדולים של הרוק העולמי. הראשון, המפורסם והחשוב שבהם היה דיוויד בואי, שבשנות ה-70 חי כמה שנים בברלין והקליט כאן שניים מהאלבומים הטובים ביותר שלו.
האלבום המעולה "Heroes", למשל, מעביר את רוח המלחמה הקרה ששררה באותה תקופה בברלין החצויה. בכדי להשיג איכויות צליל ייחודיות ומעניינות, בואי והשותף שלו להפקת האלבום, טוני ויסקונטי, שילבו בו טכניקות הקלטה יצירתיות וחדשניות.
שני האלבומים שהוקלטו בעיר נמנים על "הטרילוגיה הברלינאית" של בואי, שלושת האלבומים שיצר האמן, במשך 3 השנים שבהן חי בברלין, החל מ-1976. את האלבום השלישי הוא כתב אמנם בעיר, אך כבר לא הקליט כאן.
אבל למה דיוויד בואי התגורר בברלין, אתם שואלים? - אז בואי, בשנות העשרים לחייו, אחרי הפריצה שהכתירה אותו כמוסיקאי גאון והפכה אותו לדעת רבים למוסיקאי הרוק הבריטי החשוב ביותר באותה תקופה, התמכר לסמים קשים. הוא הגיע לכאן כדי לטפל בעצמו ולהיגמל. במקביל הוא יצר כאן שירים מופתיים, בהשפעה ברורה של המלחמה הקרה ושל ברלין החצויה למערב ומזרח.
בהמשך לבואי, אגב, הקליטו כאן במהלך השנים גם אמנים רבים אחרים, כמו איגי פופ, להקת דפש מוד ו-U2 - הלהקה האירית שנחשבת להקת הרוק המצליחה ביותר באייטיז.
בונו סולן U2 באולפני האנזה:
https://youtu.be/MUi9nIQsvJg
על ההקלטות של בואי שהתחילו את הכל:
https://youtu.be/nAvZWVw-kX4
אולפני האנזה (Hansa Studios) שבברלין הם כנראה האולפנים הכי מפורסמים בגרמניה. האולפנים הללו נמצאים בשכונת קרויצברג, ממש בסמוך לפוטסדאמר פלאץ.
בעבר הם היו סמוכים לחומת ברלין המאיימת, עם מגדל שמירה מזרח ברלינאי סמוך ומפחיד. כאן הקליטו אחדים מהשמות הגדולים של הרוק העולמי. הראשון, המפורסם והחשוב שבהם היה דיוויד בואי, שבשנות ה-70 חי כמה שנים בברלין והקליט כאן שניים מהאלבומים הטובים ביותר שלו.
האלבום המעולה "Heroes", למשל, מעביר את רוח המלחמה הקרה ששררה באותה תקופה בברלין החצויה. בכדי להשיג איכויות צליל ייחודיות ומעניינות, בואי והשותף שלו להפקת האלבום, טוני ויסקונטי, שילבו בו טכניקות הקלטה יצירתיות וחדשניות.
שני האלבומים שהוקלטו בעיר נמנים על "הטרילוגיה הברלינאית" של בואי, שלושת האלבומים שיצר האמן, במשך 3 השנים שבהן חי בברלין, החל מ-1976. את האלבום השלישי הוא כתב אמנם בעיר, אך כבר לא הקליט כאן.
אבל למה דיוויד בואי התגורר בברלין, אתם שואלים? - אז בואי, בשנות העשרים לחייו, אחרי הפריצה שהכתירה אותו כמוסיקאי גאון והפכה אותו לדעת רבים למוסיקאי הרוק הבריטי החשוב ביותר באותה תקופה, התמכר לסמים קשים. הוא הגיע לכאן כדי לטפל בעצמו ולהיגמל. במקביל הוא יצר כאן שירים מופתיים, בהשפעה ברורה של המלחמה הקרה ושל ברלין החצויה למערב ומזרח.
בהמשך לבואי, אגב, הקליטו כאן במהלך השנים גם אמנים רבים אחרים, כמו איגי פופ, להקת דפש מוד ו-U2 - הלהקה האירית שנחשבת להקת הרוק המצליחה ביותר באייטיז.
בונו סולן U2 באולפני האנזה:
https://youtu.be/MUi9nIQsvJg
על ההקלטות של בואי שהתחילו את הכל:
https://youtu.be/nAvZWVw-kX4
טֶמְפְּלהוֹף
#על נמל התעופה הנאצי שהפך לפארק לכל המשפחה
שדה התעופה טֶמְפְּלהוֹף הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עוד בסוף המאה ה-19 השתמשו בו להטסה הראשונה אי-פעם של ספינות אוויר. בתקופה הנאצית היה שדה התעופה הזה אחד מהמקומות שבהם ניסו להפגין הנאצים את עליונותם, על ידי בניית המבנה הגדול בעולם. זה היה הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורה של קשת, שאורכה 1.2 קילומטרים ושטחה 258 אלף מטרים רבועים!
במהלך המלחמה לא הופצץ שדה התעופה, ככל הנראה משום שכוחות הברית התכוונו להשתמש בו לאחר המלחמה.
בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.
כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.
#ההיסטוריה של טמפלהוף
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שְפֵּר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).
רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר. 12 שנה אחר-כך קבע בו אוֹרְוִויל רָיִיט (Orville Wright), אחד משני האחים רָיִיט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.
בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...
אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.
מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הניצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".
#אדריכלות הטמפלהוף
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית, המבוססת על בטון חשוף. מבנה הטרמינל והמשרדים הענקי תוכנן בידי אדריכל העל של הרייך השלישי, אלברט שְפֵּר. כמו תמיד הוא תוקצב ונבנה בהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית.
מלמטה לא תמיד ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל הליכה ארוכה לאורכו, כמו גם מבט מהאוויר מדגימים וממחישים את גודלו.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=T4YL8m61968
שדה התעופה טֶמְפְּלהוֹף הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עוד בסוף המאה ה-19 השתמשו בו להטסה הראשונה אי-פעם של ספינות אוויר. בתקופה הנאצית היה שדה התעופה הזה אחד מהמקומות שבהם ניסו להפגין הנאצים את עליונותם, על ידי בניית המבנה הגדול בעולם. זה היה הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורה של קשת, שאורכה 1.2 קילומטרים ושטחה 258 אלף מטרים רבועים!
במהלך המלחמה לא הופצץ שדה התעופה, ככל הנראה משום שכוחות הברית התכוונו להשתמש בו לאחר המלחמה.
בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.
כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.
#ההיסטוריה של טמפלהוף
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שְפֵּר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).
רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר. 12 שנה אחר-כך קבע בו אוֹרְוִויל רָיִיט (Orville Wright), אחד משני האחים רָיִיט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.
בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...
אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.
מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הניצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".
#אדריכלות הטמפלהוף
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית, המבוססת על בטון חשוף. מבנה הטרמינל והמשרדים הענקי תוכנן בידי אדריכל העל של הרייך השלישי, אלברט שְפֵּר. כמו תמיד הוא תוקצב ונבנה בהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית.
מלמטה לא תמיד ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל הליכה ארוכה לאורכו, כמו גם מבט מהאוויר מדגימים וממחישים את גודלו.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=T4YL8m61968
באדשיף
#על דוברת השחייה והבילויים על מי הנהר
היא מזכירה אי קסום על חופי הים התיכון, אבל הבאדשיף (Badeschiff) היא דוברה גדולה היוצרת מתחם שמכיל בריכת שחייה צפה בתוך נהר השפרה (River Spree) של ברלין.
כאן שוחים המבקרים תוך שהם נהנים משירותי חוף מושלמים, על רקע נוף העיר שמסביב ובילוי תרבותי עירוני. היפסטריים משתזפים על מיטות שיזוף, שומעים מוזיקה, עושים יוגה, שותים אלכוהול ונהנים מחוויה קייצית במים התכולים.
הבדשיף ממוקם למעשה במבנה ששימש בעבר כמסוף אוטובוסים. המקום שווה כל יורו. יש בו בר נחמד, עם קוקטיילים מעט יקרים וכמה סוגי בירות וממתקים שנמכרים לאורך כל היום.
עם שקיעה הופך המקום למועדון לילה באוויר הפתוח, רווי אלכוהול ודי ג'יי שמנגנים מוזיקה לריקודים.
בחורף נפתחות בבאדשיף סאונות והמקום מכוסה בכיסוי בצורת כיפה, שכמו נלקחה מהעתיד או מהחלל.
#טיפים
בבוקר יש בדרך כלל פחות אנשים והרבה יותר רגוע מאשר אחר הצהריים.
יש במקום לוקרים נוחים.
הקפידו להזמין מראש ותגיעו מוקדם כדי לתפוס מיקום טוב של הכיסאות.
בשל הביקוש יש סלוטים של זמן, משבצות זמן של שעתיים במחיר 7 יורו כולל כיסא נוח.
אפשר להזמין שני סלוטים ברציפות ולא צריכים לצאת ביניהם.
ניתן לרכוש מקסימום 4 כרטיסים להזמנה ועד 4 ימים לפני המכירה ומכירה חוזרת אסורה.
לכניסה מציגים את הברקוד בטלפון או מדפיסים.
תמונות:
https://youtu.be/BTJgfvUNICU
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bquFtsI4o04
ביקור במקום:
https://youtu.be/j2s_8Vvsd0U
היא מזכירה אי קסום על חופי הים התיכון, אבל הבאדשיף (Badeschiff) היא דוברה גדולה היוצרת מתחם שמכיל בריכת שחייה צפה בתוך נהר השפרה (River Spree) של ברלין.
כאן שוחים המבקרים תוך שהם נהנים משירותי חוף מושלמים, על רקע נוף העיר שמסביב ובילוי תרבותי עירוני. היפסטריים משתזפים על מיטות שיזוף, שומעים מוזיקה, עושים יוגה, שותים אלכוהול ונהנים מחוויה קייצית במים התכולים.
הבדשיף ממוקם למעשה במבנה ששימש בעבר כמסוף אוטובוסים. המקום שווה כל יורו. יש בו בר נחמד, עם קוקטיילים מעט יקרים וכמה סוגי בירות וממתקים שנמכרים לאורך כל היום.
עם שקיעה הופך המקום למועדון לילה באוויר הפתוח, רווי אלכוהול ודי ג'יי שמנגנים מוזיקה לריקודים.
בחורף נפתחות בבאדשיף סאונות והמקום מכוסה בכיסוי בצורת כיפה, שכמו נלקחה מהעתיד או מהחלל.
#טיפים
בבוקר יש בדרך כלל פחות אנשים והרבה יותר רגוע מאשר אחר הצהריים.
יש במקום לוקרים נוחים.
הקפידו להזמין מראש ותגיעו מוקדם כדי לתפוס מיקום טוב של הכיסאות.
בשל הביקוש יש סלוטים של זמן, משבצות זמן של שעתיים במחיר 7 יורו כולל כיסא נוח.
אפשר להזמין שני סלוטים ברציפות ולא צריכים לצאת ביניהם.
ניתן לרכוש מקסימום 4 כרטיסים להזמנה ועד 4 ימים לפני המכירה ומכירה חוזרת אסורה.
לכניסה מציגים את הברקוד בטלפון או מדפיסים.
תמונות:
https://youtu.be/BTJgfvUNICU
מבט מקרוב:
https://youtu.be/bquFtsI4o04
ביקור במקום:
https://youtu.be/j2s_8Vvsd0U
קרויצברג
קָארִי 36
#על (עוד מקום שמציע את) הנקניקייה הכי טובה בברלין
התור המשתרך לפניה מבטיח שבמסעדת "Curry 36" תוכלו לאכול את הנקניקייה הפופולארית ביותר בברלין. אומרים שזה בזכות הרוטב הנהדר שלה.
גרמניה היא הרי מטורפת על נקניקיות והן כאן ממש חלק מהתרבות והמורשת. בכל שנה אוכלים בגרמניה כ-800 מיליון נקניקיות, מה שאומר שהגרמנים בולסים בכל דקה 1500 חתיכות.
המומחיות כאן היא השדרוג הגרמני המנצח של הנקניקייה המוכרת לנו. הוא נקרא "קָארִי ווּרְסְט" (currywurst) ומדובר בנקניקייה פרוסה, עם רוטב שדומה לקטשופ אבל הוא ממש לא קטשופ. למעשה, הרוטב הזה משתנה ממקום למקום וכל דוכן מכין אותו בטעם משלו. כאן, אומרים הברלינאים, הוא הכי טוב בעיר!
אגב, הסיפור של הרטבים הללו נולד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשלא היה לחם ולכן הקארי וורסט נמכר ללא לחמניה. אבל גם קטשופ לא היה בגרמניה. לכן, ללא עגבניות וללא כסף להכין או לייבא קטשופ של ממש, המציאו דוכני הקארי וורסט רטבים שדמו לו אבל היו שונים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Q9cwVcjRPsA
ביקור במקום:
https://youtu.be/4aUWxBOoMd4
בלוגרים:
https://youtu.be/bjrn9KdstO8
התור המשתרך לפניה מבטיח שבמסעדת "Curry 36" תוכלו לאכול את הנקניקייה הפופולארית ביותר בברלין. אומרים שזה בזכות הרוטב הנהדר שלה.
גרמניה היא הרי מטורפת על נקניקיות והן כאן ממש חלק מהתרבות והמורשת. בכל שנה אוכלים בגרמניה כ-800 מיליון נקניקיות, מה שאומר שהגרמנים בולסים בכל דקה 1500 חתיכות.
המומחיות כאן היא השדרוג הגרמני המנצח של הנקניקייה המוכרת לנו. הוא נקרא "קָארִי ווּרְסְט" (currywurst) ומדובר בנקניקייה פרוסה, עם רוטב שדומה לקטשופ אבל הוא ממש לא קטשופ. למעשה, הרוטב הזה משתנה ממקום למקום וכל דוכן מכין אותו בטעם משלו. כאן, אומרים הברלינאים, הוא הכי טוב בעיר!
אגב, הסיפור של הרטבים הללו נולד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשלא היה לחם ולכן הקארי וורסט נמכר ללא לחמניה. אבל גם קטשופ לא היה בגרמניה. לכן, ללא עגבניות וללא כסף להכין או לייבא קטשופ של ממש, המציאו דוכני הקארי וורסט רטבים שדמו לו אבל היו שונים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Q9cwVcjRPsA
ביקור במקום:
https://youtu.be/4aUWxBOoMd4
בלוגרים:
https://youtu.be/bjrn9KdstO8