שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
פסל המלך פדרו הרביעי
רובע בָּאִישַה
מנזר קָארְמוֹ
כיכר רוּסִיוּ
המעלית של סַנְטָה ז'וּסְטָה
#על הפסל של מלך פורטוגל שמלך על ברזיל
פסלו של המלך פדרו הרביעי (Pedro IV statue) מעטר את כיכר רוסיו וניצב ליד המזרקות. הפסל עומד בראש עמוד בגובה של 27 מטר.
הפסל בדמותו של דום פדרו הרביעי הוא של אחד המלכים שהפורטוגזים אוהבים. דום פדרו הכריז על עצמו פדרו הראשון קיסר ברזיל והצליח לשמור על ברזיל בשליטת משפחת המלוכה הפורטוגלית, מה ששמר על עושרה של פורטוגל ומנע הפיכה בברזיל והפיכתה לרפובליקה. דום פדרו המשיך וכיכב בתפקידו כקיסר ברזיל. הוא הוביל את ברזיל לעצמאות מפורטוגל ועד היום הוא נחשב על ידי הברזילאים ל"אבי האומה".
אבל בעקבות פלישת נפוליאון לפורטוגל, פדרו הגיע למצב שבו הוא הפך להיות גם מלך פורטוגל וגם קיסר ברזיל בו בזמן. בעיני אזרחים רבים בשתי הארצות, זה היה מצב פוליטי בעייתי ולכן החליט פדרו הרביעי, בסופו של דבר, להישאר בתפקיד קיסר ברזיל בלבד. את מלכות פורטוגל הוא נתן לבתו, מריה השנייה. גם זה יצר בעיות לא קטנות, אבל אחרי תמרונים רבים ואחרי שאחיו מיגל ניסה לגנוב את המלוכה לבתו, הוא עזב את ברזיל וחזר לפורטוגל, לקרב ירושה באח המורד. הוא ניצח, שלט בפורטוגל עד גיל 36 ומת. בתו הייתה אז למריה השנייה, מלכת פורטוגל ומלכה בה שנים רבות.
הפורטוגזים, שעדיין מעריכים את פדרו מאד, הקדישו לו את הפסל שבלב הכיכר. גם שמה של הכיכר הוא על שמו, "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל המציאות בליסבון היא שונה, כי כאן קוראים לה כיכר רוסיו על שמה של תחנת הרכבת רוסיו, שנמצאת כאן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/wRg6pXbcC1U
ועוד קצת:
https://youtu.be/v41gbKqgyYM
פסלו של המלך פדרו הרביעי (Pedro IV statue) מעטר את כיכר רוסיו וניצב ליד המזרקות. הפסל עומד בראש עמוד בגובה של 27 מטר.
הפסל בדמותו של דום פדרו הרביעי הוא של אחד המלכים שהפורטוגזים אוהבים. דום פדרו הכריז על עצמו פדרו הראשון קיסר ברזיל והצליח לשמור על ברזיל בשליטת משפחת המלוכה הפורטוגלית, מה ששמר על עושרה של פורטוגל ומנע הפיכה בברזיל והפיכתה לרפובליקה. דום פדרו המשיך וכיכב בתפקידו כקיסר ברזיל. הוא הוביל את ברזיל לעצמאות מפורטוגל ועד היום הוא נחשב על ידי הברזילאים ל"אבי האומה".
אבל בעקבות פלישת נפוליאון לפורטוגל, פדרו הגיע למצב שבו הוא הפך להיות גם מלך פורטוגל וגם קיסר ברזיל בו בזמן. בעיני אזרחים רבים בשתי הארצות, זה היה מצב פוליטי בעייתי ולכן החליט פדרו הרביעי, בסופו של דבר, להישאר בתפקיד קיסר ברזיל בלבד. את מלכות פורטוגל הוא נתן לבתו, מריה השנייה. גם זה יצר בעיות לא קטנות, אבל אחרי תמרונים רבים ואחרי שאחיו מיגל ניסה לגנוב את המלוכה לבתו, הוא עזב את ברזיל וחזר לפורטוגל, לקרב ירושה באח המורד. הוא ניצח, שלט בפורטוגל עד גיל 36 ומת. בתו הייתה אז למריה השנייה, מלכת פורטוגל ומלכה בה שנים רבות.
הפורטוגזים, שעדיין מעריכים את פדרו מאד, הקדישו לו את הפסל שבלב הכיכר. גם שמה של הכיכר הוא על שמו, "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל המציאות בליסבון היא שונה, כי כאן קוראים לה כיכר רוסיו על שמה של תחנת הרכבת רוסיו, שנמצאת כאן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/wRg6pXbcC1U
ועוד קצת:
https://youtu.be/v41gbKqgyYM
#על הרובע הציורי של ליסבון
רובע באישה (Baixa) הוא אחד הרבעים המקסימים של ליסבון. חלק גדול מבתיו בנוי על הגבעות שמרכיבות את העיר. זהו הרובע הנמוך של העיר, שבמרכזו הרוסיו (Rossio). למעשה, פירוש המילה Baixa בפורטוגזית, הוא "עיר תחתית".
באישה הוא הרובע שנבנה בליסבון אחרי רעידת האדמה של 1755, שהתרחשה כאן בדיוק בזמן המיסה. בתוך רגעים קרס שם הכל בסערה. כנסיות, מנזרים וארמונות קרסו בפתאומיות, כשנרות השעווה מציתים אש בכל ושרפות מתפשטות בעיר במהירות. הניצולים ברחו מהאש והתמקמו ליד הנהר אבל אז הגיע גל צונאמי ענק מרעידת האדמה והרג אותם, תוך שהוא הורס את כל העיר התחתית.
רובע באישה היה התוצאה של שיקום ההרס הרב. ישבו אז ביחד שלושה אנשים חכמים, המרקיז דה פומבל, שמונה לשקם את העיר, האדריכל יוג’ניו דוס סנטוס והמהנדס מנואל דה מאיה, ויצרו עיר ובמיוחד רובע, מתוכננים לתפארת. צורתה של העיר המתוכננת הייתה מהפכנית לזמנה. היא כללה רחבות גדולות, שדרות ישרות ומבנים מסוגננים אך פשוטים. את כל אלה ניתן לראות כאן עד היום בבאישה והם נראים נפלא!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/r2M7j9JyRLU
רובע באישה (Baixa) הוא אחד הרבעים המקסימים של ליסבון. חלק גדול מבתיו בנוי על הגבעות שמרכיבות את העיר. זהו הרובע הנמוך של העיר, שבמרכזו הרוסיו (Rossio). למעשה, פירוש המילה Baixa בפורטוגזית, הוא "עיר תחתית".
באישה הוא הרובע שנבנה בליסבון אחרי רעידת האדמה של 1755, שהתרחשה כאן בדיוק בזמן המיסה. בתוך רגעים קרס שם הכל בסערה. כנסיות, מנזרים וארמונות קרסו בפתאומיות, כשנרות השעווה מציתים אש בכל ושרפות מתפשטות בעיר במהירות. הניצולים ברחו מהאש והתמקמו ליד הנהר אבל אז הגיע גל צונאמי ענק מרעידת האדמה והרג אותם, תוך שהוא הורס את כל העיר התחתית.
רובע באישה היה התוצאה של שיקום ההרס הרב. ישבו אז ביחד שלושה אנשים חכמים, המרקיז דה פומבל, שמונה לשקם את העיר, האדריכל יוג’ניו דוס סנטוס והמהנדס מנואל דה מאיה, ויצרו עיר ובמיוחד רובע, מתוכננים לתפארת. צורתה של העיר המתוכננת הייתה מהפכנית לזמנה. היא כללה רחבות גדולות, שדרות ישרות ומבנים מסוגננים אך פשוטים. את כל אלה ניתן לראות כאן עד היום בבאישה והם נראים נפלא!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/r2M7j9JyRLU
#על המנזר שהושאר הרוס כאנדרטה
מנזר קארמו (Largo do Carmo) הוא אחד המבנים המעניינים בליסבון. הקשתות חסרות הגג שלו וקירותיו החשופים מקנים לו מראה מהמם, של חצי חורבה הרוסה וקודרת, אך מרשימה מאד.
המנזר הזה, דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ בשנת 1755 דווקא כשפקדה את העיר ליסבון רעידת אדמה קשה, בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר. הרעידה העצומה, שהורגשה עד נורווגיה, גרמה להרס מבנים רבים בעיר, אך גם לשריפה גדולה ולגלי צונאמי אדירים ששטפו את ליסבון. 40,000 איש נהרגו וחלק גדול מהעיר, כולל ארמון המלך, נהרס עד היסוד.
מנזר קארמו הוא אחד מהמבנים היחידים בעיר, שלאחר רעידת האדמה הקשה שהתרחשה בליסבון בשנת 1755, לא נבנו מחדש ושופצו רק חלקית. למעשה, הוא הושאר במצבו זה, כאנדרטה וכהנצחה להרס של שנת 1755.
מנזר קארמו הוקם בשנת 1389, בהוראת נונו איברס פררה (Nuno Ivares Pereira). שרידיו מעידים על מבנה עם אדריכלות גותית, מהסוג שאפיין מבנים מעטים בעיר, עוד בתקופה שלפני רעידת האדמה. כיום הוא כמעט דוגמה בודדת של הסגנון הגותי בליסבון ואחד המבנים הבולטים בעיר.
בימינו שוכן במבנה המוזיאון הארכיאולוגי של העיר. בחצר פנימית במנזר תמצאו את חנות הספרים של המוזיאון והקפטריה-מסעדה שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CLhy9zTe7AM
מנזר קארמו (Largo do Carmo) הוא אחד המבנים המעניינים בליסבון. הקשתות חסרות הגג שלו וקירותיו החשופים מקנים לו מראה מהמם, של חצי חורבה הרוסה וקודרת, אך מרשימה מאד.
המנזר הזה, דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ בשנת 1755 דווקא כשפקדה את העיר ליסבון רעידת אדמה קשה, בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר. הרעידה העצומה, שהורגשה עד נורווגיה, גרמה להרס מבנים רבים בעיר, אך גם לשריפה גדולה ולגלי צונאמי אדירים ששטפו את ליסבון. 40,000 איש נהרגו וחלק גדול מהעיר, כולל ארמון המלך, נהרס עד היסוד.
מנזר קארמו הוא אחד מהמבנים היחידים בעיר, שלאחר רעידת האדמה הקשה שהתרחשה בליסבון בשנת 1755, לא נבנו מחדש ושופצו רק חלקית. למעשה, הוא הושאר במצבו זה, כאנדרטה וכהנצחה להרס של שנת 1755.
מנזר קארמו הוקם בשנת 1389, בהוראת נונו איברס פררה (Nuno Ivares Pereira). שרידיו מעידים על מבנה עם אדריכלות גותית, מהסוג שאפיין מבנים מעטים בעיר, עוד בתקופה שלפני רעידת האדמה. כיום הוא כמעט דוגמה בודדת של הסגנון הגותי בליסבון ואחד המבנים הבולטים בעיר.
בימינו שוכן במבנה המוזיאון הארכיאולוגי של העיר. בחצר פנימית במנזר תמצאו את חנות הספרים של המוזיאון והקפטריה-מסעדה שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CLhy9zTe7AM
#על הכיכר השלווה עם המזרקות, שפעם העלו בה על המוקד
הכיכר המפורסמת ביותר בליסבון היא כיכר רוּסִיוּ (Rossio square), שבלב שכונת הבאישה, במרכז העיר. משמעות שמה של הכיכר בפורטוגזית היא "כיכר ציבורית גדולה". ואכן, זו כיכר עתיקה ורחבת ידיים, עם יופי אירופאי קלאסי וקהל תיירים ומקומיים הפוקדים אותה בכל שעות היום. עוד מימי הביניים היא נחשבת למקום מפגש מרכזי ומוקד להתכנסות בעיר ליסבון.
קשה אולי להאמין וקצת אירוני, אבל הכיכר המרכזית הזו, שכל כך כיף לשוטט בה, לאכול במסעדותיה ולשבת בבתי הקפה הנהדרים שבה, הכיכר שוקקת החיים ומלאת רוחשת הפעילות, לאורך כל שעות היום, שימשה בתקופת האינקוויזיציה בעיקר להוצאות פומביות להורג. כן, ממש כאן העלו בימי הביניים על המוקד את מי שהואשמו בכפירה.
"אוֹטוֹ דָה פֶה" (Auto da fé) הם קראו לטקס הדתי החגיגי שנהגה האינקוויזיציה לערוך כאן, בעת שהוציאה לפועל את גזרי הדין של הנדונים למוות בשריפה. היום המצב כמובן אחר והשמש היוקדת מלמעלה היא היחידה ששורפת כאן משהו בגוף של מישהו...
את הכיכר מעטרות מזרקות ברונזה, שהובאו לכאן מצרפת, במאה ה-19. הכיכר הזו, עם המזרקות הצרפתיות שבה, מילאה תפקיד נכבד בתולדות העיר ובהיסטוריה של האימפריה הפורטוגלית העשירה של פעם. כאן התקיימו בעבר חגיגות גדולות, התרחשו בה התקוממויות עממיות סוערות, היו כאמור הוצאות להורג, ואפילו מלחמות שוורים.
פסלו של המלך פדרו הרביעי מעטר את הכיכר וניצב ליד המזרקות, בראש עמוד גבוה. ואכן, שמה האמיתי של הכיכר הוא "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל בליסבון קוראים לה כולם בשמה של תחנת הרכבת רוסיו, שנמצאת בה - כיכר רוסיו. תחנה זו, אגב, היא תחנת הרכבת לסינטרה ובנוסף לה נמצא בכיכר גם בניין התיאטרון הלאומי.
הפסל ניצב בקרבת שתי מזרקות, שהובאו מצרפת, או מעוצבות בסגנון המזרקות הצרפתיות.
שימו לב גם לפסיפס המסורתי שבו רוצפה הכיכר במאה ה-19. עיצובו המזכיר גלים, נוצר בכדי להזכיר את גלי הים שהציפו את הכיכר, ברעש האדמה המפורסם שפגע בעיר קשות.
#תולדות הכיכר
כיכר רוסיו היא כיכר חשובה בעיר ליסבון. למעמדה המשמעותי בעיר היא זכתה במהלך המאות ה-13 וה-14 לספירה, כשהיא הלכה ותפסה מקום חשוב ומרכזי בחיי העיר. זה קרה כשאוכלוסיית העיר הלכה וגדלה. רבים אז עברו להתגורר באזור הנמוך של העיר, מתחת לגבעת הטירה.
מדובר בתהליך שעברו בימי הביניים ערים רבות, כשרבים מהתושבים עברו לגור בשטח שמחוץ לטירות, שישבו על הגבעות המבוצרות של הערים.
מרבית הבניינים שניצבים כיום מסביב לכיכר רוסיו נבנו בתקופה שלאחר רעידת האדמה של שנת 1755, רעידת אדמה שהייתה מלווה בצונאמי ובשריפות ענק, שהחריבו את רוב בנייני העיר.
לאחר שבשנת 1874 הוצב במרכז הכיכר פסל של פדרו הרביעי, בראש עמוד גבוה, זכתה הכיכר בשמה הרשמי "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל דומה שהשם הזה מעולם לא תפס ולא התקבל על ידי הציבור. אם תאמרו לנהג המונית הממוצע בליסבון שהיעד שלכם הוא "כיכר פדרו הרביעי", די סביר שהוא יביט בכם בתמיהה ולא יידע להיכן לנסוע.
#טיפים
בכיכר תוכלו למצוא שלל בתי קפה ומסעדות.
מהכיכר יוצאת אָבֶנִידָה דֶה לִיבֶּרְדָדֶה, שהיא שדרה מהודרת, יפה וארוכה, שנוהגים לכנותה כאן "השאנז אליזה של ליסבון". טיול של ערב בה יכול להיות נחמד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IU_3Ifo-5Z0?si=NBBQJfj6A3FSpdhO
ביקור במקום:
https://youtu.be/PYARSEQiCU0
הכיכר המפורסמת ביותר בליסבון היא כיכר רוּסִיוּ (Rossio square), שבלב שכונת הבאישה, במרכז העיר. משמעות שמה של הכיכר בפורטוגזית היא "כיכר ציבורית גדולה". ואכן, זו כיכר עתיקה ורחבת ידיים, עם יופי אירופאי קלאסי וקהל תיירים ומקומיים הפוקדים אותה בכל שעות היום. עוד מימי הביניים היא נחשבת למקום מפגש מרכזי ומוקד להתכנסות בעיר ליסבון.
קשה אולי להאמין וקצת אירוני, אבל הכיכר המרכזית הזו, שכל כך כיף לשוטט בה, לאכול במסעדותיה ולשבת בבתי הקפה הנהדרים שבה, הכיכר שוקקת החיים ומלאת רוחשת הפעילות, לאורך כל שעות היום, שימשה בתקופת האינקוויזיציה בעיקר להוצאות פומביות להורג. כן, ממש כאן העלו בימי הביניים על המוקד את מי שהואשמו בכפירה.
"אוֹטוֹ דָה פֶה" (Auto da fé) הם קראו לטקס הדתי החגיגי שנהגה האינקוויזיציה לערוך כאן, בעת שהוציאה לפועל את גזרי הדין של הנדונים למוות בשריפה. היום המצב כמובן אחר והשמש היוקדת מלמעלה היא היחידה ששורפת כאן משהו בגוף של מישהו...
את הכיכר מעטרות מזרקות ברונזה, שהובאו לכאן מצרפת, במאה ה-19. הכיכר הזו, עם המזרקות הצרפתיות שבה, מילאה תפקיד נכבד בתולדות העיר ובהיסטוריה של האימפריה הפורטוגלית העשירה של פעם. כאן התקיימו בעבר חגיגות גדולות, התרחשו בה התקוממויות עממיות סוערות, היו כאמור הוצאות להורג, ואפילו מלחמות שוורים.
פסלו של המלך פדרו הרביעי מעטר את הכיכר וניצב ליד המזרקות, בראש עמוד גבוה. ואכן, שמה האמיתי של הכיכר הוא "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל בליסבון קוראים לה כולם בשמה של תחנת הרכבת רוסיו, שנמצאת בה - כיכר רוסיו. תחנה זו, אגב, היא תחנת הרכבת לסינטרה ובנוסף לה נמצא בכיכר גם בניין התיאטרון הלאומי.
הפסל ניצב בקרבת שתי מזרקות, שהובאו מצרפת, או מעוצבות בסגנון המזרקות הצרפתיות.
שימו לב גם לפסיפס המסורתי שבו רוצפה הכיכר במאה ה-19. עיצובו המזכיר גלים, נוצר בכדי להזכיר את גלי הים שהציפו את הכיכר, ברעש האדמה המפורסם שפגע בעיר קשות.
#תולדות הכיכר
כיכר רוסיו היא כיכר חשובה בעיר ליסבון. למעמדה המשמעותי בעיר היא זכתה במהלך המאות ה-13 וה-14 לספירה, כשהיא הלכה ותפסה מקום חשוב ומרכזי בחיי העיר. זה קרה כשאוכלוסיית העיר הלכה וגדלה. רבים אז עברו להתגורר באזור הנמוך של העיר, מתחת לגבעת הטירה.
מדובר בתהליך שעברו בימי הביניים ערים רבות, כשרבים מהתושבים עברו לגור בשטח שמחוץ לטירות, שישבו על הגבעות המבוצרות של הערים.
מרבית הבניינים שניצבים כיום מסביב לכיכר רוסיו נבנו בתקופה שלאחר רעידת האדמה של שנת 1755, רעידת אדמה שהייתה מלווה בצונאמי ובשריפות ענק, שהחריבו את רוב בנייני העיר.
לאחר שבשנת 1874 הוצב במרכז הכיכר פסל של פדרו הרביעי, בראש עמוד גבוה, זכתה הכיכר בשמה הרשמי "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל דומה שהשם הזה מעולם לא תפס ולא התקבל על ידי הציבור. אם תאמרו לנהג המונית הממוצע בליסבון שהיעד שלכם הוא "כיכר פדרו הרביעי", די סביר שהוא יביט בכם בתמיהה ולא יידע להיכן לנסוע.
#טיפים
בכיכר תוכלו למצוא שלל בתי קפה ומסעדות.
מהכיכר יוצאת אָבֶנִידָה דֶה לִיבֶּרְדָדֶה, שהיא שדרה מהודרת, יפה וארוכה, שנוהגים לכנותה כאן "השאנז אליזה של ליסבון". טיול של ערב בה יכול להיות נחמד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IU_3Ifo-5Z0?si=NBBQJfj6A3FSpdhO
ביקור במקום:
https://youtu.be/PYARSEQiCU0
רובע באישה
#על המעלית שמחברת בין שכונות שונות בליסבון
ליסבון היא עיר הררית ומכאן גם הכינוי שלה "עיר שבע הגבעות". כדי לפתור את הפרשי הגבהים שבין שכונות העיר, נבנו במהלך השנים בעיר מעליות שונות, שמקילות על ההתניידות ומנגישות את שכונותיה למקומיים ולתיירים הרבים המבקרים בה.
מבין מספר מעליות שמשמשות למעבר בין שכונות העיר ליסבון, המעלית של סַנְטָה ג'וּסְטָה (Santa Justa Lift) היא הפופולרית והמפורסמת ביותר. מעלית "סנטה ג'וסטה", או מעלית סנטה ז'וסטה, כפי שהפורטוגזים מבטאים את שמה, היא כבר מזמן אחד מסמלי העיר ליסבון, ממש כמו הביג בן של לונדון או מגדל אייפל לפריז.
המעלית עולה לגובה של 45 מטרים. שני תאי נוסעים, כל אחד מהם מכיל 29 איש, מעלים את המבקרים בה, לתצפית אל הנוף המיוחד של רחובות ליסבון.
המעלית הזו היא ייחודית בעיר, שכן היא המעלית היחידה שבנויה בצורה אנכית לחלוטין, בעוד השאר פועלות באלכסון. היא נועדה לחבר בין כיכר קארמו (Carmo), שבאזור שיאדו שעל הגבעה, ובין השכונה התחתית של הבאישה (Baixa).
כיום המעלית משמשת בעיקר תיירים, העומדים בתור ארוך כדי לעלות בה אל נקודת התצפית המרהיבה, הנשקפת מהמפלס העליון. שם היא מתחברת למנזר קָארְמוֹ, אחד המבנים הבולטים בעיר, שקירותיו והקשתות שלו חסרי גג. זהו מנזר שנהרס במהלך רעידת האדמה ומעולם לא נבנה מחדש. בצד אחד שלו נמצאת חצר פנימית שבה תמצאו קפטריה נעימה לקפה ומנוחה וחנות ספרים נחמדה.
#על הקשר המעניין שבין המעלית למגדל אייפל
לא רבים יודעים שהמעלית של סנטה ג'וסטה (Santa Justa) נבנתה בשנת 1902, בהשראת מגדל אייפל שבפריז. את המעלית, מופת של הנדסה בסגנון של סוף המאה ה-19, תכנן אדריכל יליד פורטוגל, שהיה תלמידו של גוסטב אייפל המפורסם. בדומה למגדל אייפל, גם המעלית והתשתית שלה בנויים מברזל, מה שיוצר קשר עיצובי ניכר למגדל הפריזאי המפורסם.
כדי להתאים עצמה לאופי המבנים שמסביבה, המעלית מעוצבת בסגנון ניאו-גותי והיא מעוטרת בקשתות רבות.
ב-5 השנים הראשונות להפעלתה, המעלית פעלה על קיטור. בשנת 1907 היא חוברה למערכת החשמל והוסבה להנעה חשמלית.
ואגב, עבודות הבנייה של המעלית החלו בשנת 1900 ונמשכו כשנתיים, מה שלא מנע מהמלך לחנוך את גשר המעלית כשנה לפני סיומן, בשנת 1901. בטקס רב רושם והדר, בהשתתפות משפחת המלוכה, עיתונאים רבים ומכובדים אינספור, חנכו אז את הפרויקט שטרם הסתיים...
#משימה בלשית
למעלית יש כניסה האחורית שדרכה ניתן להיכנס בחינם ולחסוך 5 יורו. נראה אתכם מגלים היכן היא...
#טיפים
מנקודת התצפית שבראש המעלית אפשר להשקיף על רובע באישה (Baixa), שכונת אלפאמה ונהר הטז'ו הנהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SiFWcru9twg
ליסבון היא עיר הררית ומכאן גם הכינוי שלה "עיר שבע הגבעות". כדי לפתור את הפרשי הגבהים שבין שכונות העיר, נבנו במהלך השנים בעיר מעליות שונות, שמקילות על ההתניידות ומנגישות את שכונותיה למקומיים ולתיירים הרבים המבקרים בה.
מבין מספר מעליות שמשמשות למעבר בין שכונות העיר ליסבון, המעלית של סַנְטָה ג'וּסְטָה (Santa Justa Lift) היא הפופולרית והמפורסמת ביותר. מעלית "סנטה ג'וסטה", או מעלית סנטה ז'וסטה, כפי שהפורטוגזים מבטאים את שמה, היא כבר מזמן אחד מסמלי העיר ליסבון, ממש כמו הביג בן של לונדון או מגדל אייפל לפריז.
המעלית עולה לגובה של 45 מטרים. שני תאי נוסעים, כל אחד מהם מכיל 29 איש, מעלים את המבקרים בה, לתצפית אל הנוף המיוחד של רחובות ליסבון.
המעלית הזו היא ייחודית בעיר, שכן היא המעלית היחידה שבנויה בצורה אנכית לחלוטין, בעוד השאר פועלות באלכסון. היא נועדה לחבר בין כיכר קארמו (Carmo), שבאזור שיאדו שעל הגבעה, ובין השכונה התחתית של הבאישה (Baixa).
כיום המעלית משמשת בעיקר תיירים, העומדים בתור ארוך כדי לעלות בה אל נקודת התצפית המרהיבה, הנשקפת מהמפלס העליון. שם היא מתחברת למנזר קָארְמוֹ, אחד המבנים הבולטים בעיר, שקירותיו והקשתות שלו חסרי גג. זהו מנזר שנהרס במהלך רעידת האדמה ומעולם לא נבנה מחדש. בצד אחד שלו נמצאת חצר פנימית שבה תמצאו קפטריה נעימה לקפה ומנוחה וחנות ספרים נחמדה.
#על הקשר המעניין שבין המעלית למגדל אייפל
לא רבים יודעים שהמעלית של סנטה ג'וסטה (Santa Justa) נבנתה בשנת 1902, בהשראת מגדל אייפל שבפריז. את המעלית, מופת של הנדסה בסגנון של סוף המאה ה-19, תכנן אדריכל יליד פורטוגל, שהיה תלמידו של גוסטב אייפל המפורסם. בדומה למגדל אייפל, גם המעלית והתשתית שלה בנויים מברזל, מה שיוצר קשר עיצובי ניכר למגדל הפריזאי המפורסם.
כדי להתאים עצמה לאופי המבנים שמסביבה, המעלית מעוצבת בסגנון ניאו-גותי והיא מעוטרת בקשתות רבות.
ב-5 השנים הראשונות להפעלתה, המעלית פעלה על קיטור. בשנת 1907 היא חוברה למערכת החשמל והוסבה להנעה חשמלית.
ואגב, עבודות הבנייה של המעלית החלו בשנת 1900 ונמשכו כשנתיים, מה שלא מנע מהמלך לחנוך את גשר המעלית כשנה לפני סיומן, בשנת 1901. בטקס רב רושם והדר, בהשתתפות משפחת המלוכה, עיתונאים רבים ומכובדים אינספור, חנכו אז את הפרויקט שטרם הסתיים...
#משימה בלשית
למעלית יש כניסה האחורית שדרכה ניתן להיכנס בחינם ולחסוך 5 יורו. נראה אתכם מגלים היכן היא...
#טיפים
מנקודת התצפית שבראש המעלית אפשר להשקיף על רובע באישה (Baixa), שכונת אלפאמה ונהר הטז'ו הנהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SiFWcru9twg
