שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
שדות תות לנצח
פני ליין
שדות תות לנצח
#על שדה התות הכי מפורסם בעולם
בית היתומות סטרוברי פילד (Strawberry Field), בעברית "שדה תות", היה בילדותו של ג'ון לנון בית יתומים לנערות. על המקום הזה כתב לנון את שירו המפורסם "Strawberry Fields forever".
כאן נהג לנון, כפי שהוא תיאר, לשבת על עץ, לשחק ולחשוב על החיים. לצד זה, מדייקים כאן, הוא גם נהג לצפות בבנות המקום המשחקות.
המקום, על דרך ביקונספילד (Beaconsfield Road) שבשכונת וולטון, היה סמוך לבית של דודתו מימי, הבית בו הוא גדל. "שדה התות" היה מקום שאליו היה הולך לשחק וליהנות, אבל גם מקום מפלט מילדות עצובה של ילד שאיבד את אימו בגיל צעיר.
דודה מימי איימה על ג'ון שאם ימשיך לטפס על הגדר כדי לשחק או להתבונן בבנות ב"סטרוברי פילד" יהיו לו בעיות ואסרה עליו להמשיך בזה. ג'ון הגיב במשפט אופייני "הם לא יכולים לתלות אותך על זה". באנגלית מקומית המשפט הזה אומר משהו כמו "אין מה לדאוג", כך שיכול להיות שבשיר הוא השתמש בכפל משמעות, מה שהיה די אופייני לג'ון לנון השנון והמתוחכם.
ג'ון היה בעצמו סוג של יתום. הוא הרגיש נטוש על ידי הוריו, כי גדל ללא אימון ג'וליה, שככל הנראה סבלה ממחלת הנפש מאניה דיפרסיה. ג'וליה התקשתה לגדל את התינוק לבדה ולאחר שמימי אחותה התקשרה לשירותי הרווחה בתלונה על הדרך בה הוא מטופל, הוא הועבר אליה, לאחות הגדולה, "הדודה מימי".
אז ג'ון חונך על ידי דודתו והיא לא הייתה אישה של חיבוקים ושבחים. אביו נעלם מחייו לאורך כל ילדותו והתבגרותו. בנערותו, כשחודש הקשר שלו עם אימו ג'וליה, שגרה בקרבת מקום, זו תהיה היא שתקנה לו את הגיטרה הראשונה, תלמד את ג'ון הצעיר לנגן את האקורדים הראשונים בה ותחשוף אותו לרוקנ'רול האמריקאי. אבל זמן קצר לאחר מכן ג'וליה נהרגה בתאונת דרכים, רגעים אחרי שעזבה אותו בבית של הדודה מימי.
שנים אחר כך, ב-1967, כשהביטלס היו הלהקה המצליחה ביותר בעולם, לנון שמר לסטרוברי פילד חסד נעורים והחזיר לו באחד השירים היפים של המאה ה-20. השיר היא "Strawberry Fields Forever".
בראיון ל"רולינג סטון", לנון אמר ב-1968 שכשניסה לכתוב על ליברפול, עלו בזכרונו "חזיונות" של סטרוברי פילד, כי "סטרוברי פילדס זה בדיוק המקום שאליו תרצה ללכת."
המוסד עצמו פעל עד שנת 2005 ואז נסגר. בשנת 2019 פתח ארגון הצדקה "צבא הישע" את המקום מחדש, לאחר שהתקבלה תרומה שאפשרה לעשות בו שיפוץ וחידוש משמעותי.
#מה תראו כאן?
במשך 69 שנים, עד שנת 2005, פעל כאן בית היתומים "שדה תות", שהיה מקדש הילדות של ג'ון לנון.
רבים מהמבקרים באים לשער המוסד, כדי להצטלם על רקע שערי הברזל האדומים והמפורסמים שלו. כל מעריצי הביטלס שמעו על ג'ון הילד, שנהג לטפס מעל הגדר ולשחק כאן עם ילדים וילדות מבית היתומים. כאן הוא מצא כיף, שלווה ורוגע, במקום שהיה המקלט שלו ובאופן מסוים חש שהוא מיוחד בשבילו.
היום יש כאן, מעבר לחומה של שדות התות, שכונה סגורה ויוקרתית שנבנתה בשטחים ההם. בחצר המקום, בה שיחק ג'ון עם חבריו לא מעט, יש היום שבילים מסודרים ומושבי אבן שנלקחו מהבניין שג'ון הכיר כאן ונהרס ב-1971. על כל אבן כזו ישנו שלט ובו משפט מפתח אחר מהשיר שלנון כתב על המקום.
על השביל תראו גם את השער המקורי וההיסטורי של המקום, שנשמר כאן ומאובטח היטב, נגד גנבים. בשער עצמו הוצב העתק חדש במקומו.
המופע במקום מעניק למבקרים מעין סיור בשדה התות, עם תערוכות שמתעדות את חייו המוקדמים של לנון ואלו שלפני הפרסום ועידן הביטלס.
במקום מוצגים לא מעט חפצים שהושאלו מגרייסלנד וממחישים ומדגימים את אהבתו של לנון לאלביס פרסלי.
#צבא הישע
בנוסף למוזיאון שמספר על השיר וכל מה שמסביב, כולל מהו "צבא הישע" ותולדותיו, סטרוברי פילד הפך שוב למקום נהדר של בני נוער, ילדים ומבקרים.
כאן מסייעים עכשיו לבני נוער ולבני 18-25 עם קשיי למידה לרכוש כישורים שיאפשרו להם להתקדם ולמצוא עבודה. עובדים כאן עם בעלי לקויות למידה לסיוע במציאת תעסוקה. הכנסות המוזיאון עוברות לתכנית הזו.
#איך נוצר השיר?
"שדות התות לנצח" (Strawberry fields forever) הוא שיר נוסטלגי על ילדותו של לנון בליברפול. את השיר הזה ראה ג'ון לנון כהישגו הגדול ביותר מתקופת הביטלס.
השיר נכתב בקיץ של שנת 1966. זה היה כשג'ון הצטלם באלמריה שבספרד לקומגיה השחורה "איך ניצחתי במלחמה". בין ימי הצילום שלו בסרט היו כאלו שבהם לא השתתף. בימים הללו הוא נהג לטייל ולכתוב בהדרגה את השיר. אחרי כחודש וחצי של כתיבה היה השיר מוכן לדעתו להקלטה במסגרת הביטלס.
עם הצליל הפסיכדלי סוריאליסטי שלו, "שדות תות" הוא אולי גם ההקלטה המורכבת ביותר בתולדות הביטלס. הוא הוקלט למעשה בתור השיר הראשון שיועד לאלבום סרג'נט פפר (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band).
לנון, אגב, שינה את השם מ"סטרוברי פילד" ביחיד (כשם המוסד), בכוונה להביא את השיר לכך "שיזרום יותר".
לשיר הקליידוסקופי הזה מנגינה מקסימה ומיוחדת, מלאת נוסטלגיה וגעגועים מתרפקים לעבר שכמו התרחש מזמן. אבל להקלטה שלו יש גם היסטוריה הפקתית מפוארת. היא החלה בהקלטות עם הלהקה, זכתה בהמשך לעיבוד יצירתי ומלא דמיון, עם ליווי תזמורתי, תפקידי מיתרים מופלאים לצד כלי נשיפה מעץ, תוך שינוי מתבקש שעשה המפיק, שינוי של הסולם וגם של ה"טמפו", כלומר שינוי מהירות השיר.
בשרשרת בת מספר "טייקים" שונים, הביאו הביטלס והמפיק ג'ורג' מרטין מגוון רעיונות נהדרים ופסיכדליים אל תוך השיר. היו שם אפקטים, לופים וסאונד עשיר ורב שכבתי, לצד כלי הקשה שנוגנו גם רגיל וגם לאחור, על ידי נגינת סרט ההקלטה מהסוף להתחלה. כל אלה באו לצד תרומה אופייינית של מרטין עתיר הרקע הקלאסי - עיבוד קלאסי מהמם שהעניק לשיר של לנון צבע קליידוסקופי לא רגיל.
אבל אף אחת מהגרסאות שהוקלטו לשיר לא הייתה מה שלנון חיפש. הוא הרגיש שמשהו לא עובד שם ובשלב מסוים הוא החליט ושכנע את ג'ורג' מרטין לבשל שילוב של שתי הקלטות נפרדות, טייקים שונים ומוצלחים, אחד משל הלהקה ואחד כשברקע תזמורת המיתרים וכלי הנשיפה.
מרטין תהה ואמר שזה יהיה קשה, כי הטייקים שונים בסולם ובמהירות שלהם, אבל ג'ון אמר לו שהוא בטוח שיצליח. אז המפיק אכן התאמץ וחיבר בין שתיהן. הטריק שהוא מצא לחיבור טוב היה על ידי האטת הגרסה ה"קלאסית" והאצת ההקלטה בה הליווי היה של הלהקה.
החיבור הצליח בגדול. הביצוע המשולב היה מוצלח, קסום, משונה ומיוחד, מה שתרם לאווירה הציורית, הבדיונית והמעט פסיכדלית של השיר. רגע החיבור בין שתי ההקלטות הוא כמו מעבר בין שוט שחור לבן בסרט של פעם, לשוט צבעוני ופתוח. התגלות קטנה.
וכך הושלם Strawberry fields forever. הוא אמנם יועד לאלבום "סרג'נט פפר", אבל יצא מיד למכירה כאחד הצדדים בסינגל, תקליטון בן שני שירים, שכלל אותו יחד עם השיר הנוסטלגי של מקרטני "פני ליין" (Penny Lane). מכיוון שכך, כשהגיע הרגע לסגור את "סרג'נט פפר", ג'ורג' מרטין המפיק החליט שהשיר המופלא לא ייכלל בו ובמקום זאת הוא יצא באלבום הבא של הביטלס - האלבום "The Magicl Mystery Tour".
#טיפים
במקום יש גם בית קפה, בו תוכלו לשיר בציבור את שיריהם של ג'ון לנון והביטלס.
פתיחת המקום מחדש:
https://youtu.be/OIROVg98slc
ביקור במקום:
https://youtu.be/Yjh22QmJfF4?t=264
כתבה שמספרת על הכתיבה של השיר, בהשראת המקום:
https://youtu.be/-1FGXUalV-0
בלוגרים:
https://youtu.be/pT9p5j1InGg
הדרכה:
https://youtu.be/V2qg4SQKQ-c
והשיר:
https://youtu.be/HtUH9z_Oey8
בית היתומות סטרוברי פילד (Strawberry Field), בעברית "שדה תות", היה בילדותו של ג'ון לנון בית יתומים לנערות. על המקום הזה כתב לנון את שירו המפורסם "Strawberry Fields forever".
כאן נהג לנון, כפי שהוא תיאר, לשבת על עץ, לשחק ולחשוב על החיים. לצד זה, מדייקים כאן, הוא גם נהג לצפות בבנות המקום המשחקות.
המקום, על דרך ביקונספילד (Beaconsfield Road) שבשכונת וולטון, היה סמוך לבית של דודתו מימי, הבית בו הוא גדל. "שדה התות" היה מקום שאליו היה הולך לשחק וליהנות, אבל גם מקום מפלט מילדות עצובה של ילד שאיבד את אימו בגיל צעיר.
דודה מימי איימה על ג'ון שאם ימשיך לטפס על הגדר כדי לשחק או להתבונן בבנות ב"סטרוברי פילד" יהיו לו בעיות ואסרה עליו להמשיך בזה. ג'ון הגיב במשפט אופייני "הם לא יכולים לתלות אותך על זה". באנגלית מקומית המשפט הזה אומר משהו כמו "אין מה לדאוג", כך שיכול להיות שבשיר הוא השתמש בכפל משמעות, מה שהיה די אופייני לג'ון לנון השנון והמתוחכם.
ג'ון היה בעצמו סוג של יתום. הוא הרגיש נטוש על ידי הוריו, כי גדל ללא אימון ג'וליה, שככל הנראה סבלה ממחלת הנפש מאניה דיפרסיה. ג'וליה התקשתה לגדל את התינוק לבדה ולאחר שמימי אחותה התקשרה לשירותי הרווחה בתלונה על הדרך בה הוא מטופל, הוא הועבר אליה, לאחות הגדולה, "הדודה מימי".
אז ג'ון חונך על ידי דודתו והיא לא הייתה אישה של חיבוקים ושבחים. אביו נעלם מחייו לאורך כל ילדותו והתבגרותו. בנערותו, כשחודש הקשר שלו עם אימו ג'וליה, שגרה בקרבת מקום, זו תהיה היא שתקנה לו את הגיטרה הראשונה, תלמד את ג'ון הצעיר לנגן את האקורדים הראשונים בה ותחשוף אותו לרוקנ'רול האמריקאי. אבל זמן קצר לאחר מכן ג'וליה נהרגה בתאונת דרכים, רגעים אחרי שעזבה אותו בבית של הדודה מימי.
שנים אחר כך, ב-1967, כשהביטלס היו הלהקה המצליחה ביותר בעולם, לנון שמר לסטרוברי פילד חסד נעורים והחזיר לו באחד השירים היפים של המאה ה-20. השיר היא "Strawberry Fields Forever".
בראיון ל"רולינג סטון", לנון אמר ב-1968 שכשניסה לכתוב על ליברפול, עלו בזכרונו "חזיונות" של סטרוברי פילד, כי "סטרוברי פילדס זה בדיוק המקום שאליו תרצה ללכת."
המוסד עצמו פעל עד שנת 2005 ואז נסגר. בשנת 2019 פתח ארגון הצדקה "צבא הישע" את המקום מחדש, לאחר שהתקבלה תרומה שאפשרה לעשות בו שיפוץ וחידוש משמעותי.
#מה תראו כאן?
במשך 69 שנים, עד שנת 2005, פעל כאן בית היתומים "שדה תות", שהיה מקדש הילדות של ג'ון לנון.
רבים מהמבקרים באים לשער המוסד, כדי להצטלם על רקע שערי הברזל האדומים והמפורסמים שלו. כל מעריצי הביטלס שמעו על ג'ון הילד, שנהג לטפס מעל הגדר ולשחק כאן עם ילדים וילדות מבית היתומים. כאן הוא מצא כיף, שלווה ורוגע, במקום שהיה המקלט שלו ובאופן מסוים חש שהוא מיוחד בשבילו.
היום יש כאן, מעבר לחומה של שדות התות, שכונה סגורה ויוקרתית שנבנתה בשטחים ההם. בחצר המקום, בה שיחק ג'ון עם חבריו לא מעט, יש היום שבילים מסודרים ומושבי אבן שנלקחו מהבניין שג'ון הכיר כאן ונהרס ב-1971. על כל אבן כזו ישנו שלט ובו משפט מפתח אחר מהשיר שלנון כתב על המקום.
על השביל תראו גם את השער המקורי וההיסטורי של המקום, שנשמר כאן ומאובטח היטב, נגד גנבים. בשער עצמו הוצב העתק חדש במקומו.
המופע במקום מעניק למבקרים מעין סיור בשדה התות, עם תערוכות שמתעדות את חייו המוקדמים של לנון ואלו שלפני הפרסום ועידן הביטלס.
במקום מוצגים לא מעט חפצים שהושאלו מגרייסלנד וממחישים ומדגימים את אהבתו של לנון לאלביס פרסלי.
#צבא הישע
בנוסף למוזיאון שמספר על השיר וכל מה שמסביב, כולל מהו "צבא הישע" ותולדותיו, סטרוברי פילד הפך שוב למקום נהדר של בני נוער, ילדים ומבקרים.
כאן מסייעים עכשיו לבני נוער ולבני 18-25 עם קשיי למידה לרכוש כישורים שיאפשרו להם להתקדם ולמצוא עבודה. עובדים כאן עם בעלי לקויות למידה לסיוע במציאת תעסוקה. הכנסות המוזיאון עוברות לתכנית הזו.
#איך נוצר השיר?
"שדות התות לנצח" (Strawberry fields forever) הוא שיר נוסטלגי על ילדותו של לנון בליברפול. את השיר הזה ראה ג'ון לנון כהישגו הגדול ביותר מתקופת הביטלס.
השיר נכתב בקיץ של שנת 1966. זה היה כשג'ון הצטלם באלמריה שבספרד לקומגיה השחורה "איך ניצחתי במלחמה". בין ימי הצילום שלו בסרט היו כאלו שבהם לא השתתף. בימים הללו הוא נהג לטייל ולכתוב בהדרגה את השיר. אחרי כחודש וחצי של כתיבה היה השיר מוכן לדעתו להקלטה במסגרת הביטלס.
עם הצליל הפסיכדלי סוריאליסטי שלו, "שדות תות" הוא אולי גם ההקלטה המורכבת ביותר בתולדות הביטלס. הוא הוקלט למעשה בתור השיר הראשון שיועד לאלבום סרג'נט פפר (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band).
לנון, אגב, שינה את השם מ"סטרוברי פילד" ביחיד (כשם המוסד), בכוונה להביא את השיר לכך "שיזרום יותר".
לשיר הקליידוסקופי הזה מנגינה מקסימה ומיוחדת, מלאת נוסטלגיה וגעגועים מתרפקים לעבר שכמו התרחש מזמן. אבל להקלטה שלו יש גם היסטוריה הפקתית מפוארת. היא החלה בהקלטות עם הלהקה, זכתה בהמשך לעיבוד יצירתי ומלא דמיון, עם ליווי תזמורתי, תפקידי מיתרים מופלאים לצד כלי נשיפה מעץ, תוך שינוי מתבקש שעשה המפיק, שינוי של הסולם וגם של ה"טמפו", כלומר שינוי מהירות השיר.
בשרשרת בת מספר "טייקים" שונים, הביאו הביטלס והמפיק ג'ורג' מרטין מגוון רעיונות נהדרים ופסיכדליים אל תוך השיר. היו שם אפקטים, לופים וסאונד עשיר ורב שכבתי, לצד כלי הקשה שנוגנו גם רגיל וגם לאחור, על ידי נגינת סרט ההקלטה מהסוף להתחלה. כל אלה באו לצד תרומה אופייינית של מרטין עתיר הרקע הקלאסי - עיבוד קלאסי מהמם שהעניק לשיר של לנון צבע קליידוסקופי לא רגיל.
אבל אף אחת מהגרסאות שהוקלטו לשיר לא הייתה מה שלנון חיפש. הוא הרגיש שמשהו לא עובד שם ובשלב מסוים הוא החליט ושכנע את ג'ורג' מרטין לבשל שילוב של שתי הקלטות נפרדות, טייקים שונים ומוצלחים, אחד משל הלהקה ואחד כשברקע תזמורת המיתרים וכלי הנשיפה.
מרטין תהה ואמר שזה יהיה קשה, כי הטייקים שונים בסולם ובמהירות שלהם, אבל ג'ון אמר לו שהוא בטוח שיצליח. אז המפיק אכן התאמץ וחיבר בין שתיהן. הטריק שהוא מצא לחיבור טוב היה על ידי האטת הגרסה ה"קלאסית" והאצת ההקלטה בה הליווי היה של הלהקה.
החיבור הצליח בגדול. הביצוע המשולב היה מוצלח, קסום, משונה ומיוחד, מה שתרם לאווירה הציורית, הבדיונית והמעט פסיכדלית של השיר. רגע החיבור בין שתי ההקלטות הוא כמו מעבר בין שוט שחור לבן בסרט של פעם, לשוט צבעוני ופתוח. התגלות קטנה.
וכך הושלם Strawberry fields forever. הוא אמנם יועד לאלבום "סרג'נט פפר", אבל יצא מיד למכירה כאחד הצדדים בסינגל, תקליטון בן שני שירים, שכלל אותו יחד עם השיר הנוסטלגי של מקרטני "פני ליין" (Penny Lane). מכיוון שכך, כשהגיע הרגע לסגור את "סרג'נט פפר", ג'ורג' מרטין המפיק החליט שהשיר המופלא לא ייכלל בו ובמקום זאת הוא יצא באלבום הבא של הביטלס - האלבום "The Magicl Mystery Tour".
#טיפים
במקום יש גם בית קפה, בו תוכלו לשיר בציבור את שיריהם של ג'ון לנון והביטלס.
פתיחת המקום מחדש:
https://youtu.be/OIROVg98slc
ביקור במקום:
https://youtu.be/Yjh22QmJfF4?t=264
כתבה שמספרת על הכתיבה של השיר, בהשראת המקום:
https://youtu.be/-1FGXUalV-0
בלוגרים:
https://youtu.be/pT9p5j1InGg
הדרכה:
https://youtu.be/V2qg4SQKQ-c
והשיר:
https://youtu.be/HtUH9z_Oey8
#על סמטה אלמונית שהפכה מפורסמת בכל העולם
פני ליין (Penny Lane), הסמטה ש"מתחת לשמי הפרברים התכולים", היא סמטת פני המתוארת בשיר המפורסם ונמצאת בעיר הולדתם של הביטלס ליברפול.
פני ליין היא בסך הכל רחוב אנגלי טיפוסי, לא משהו מיוחד, עוד אחד מהרחובות בעיר ליברפול וכחצי מייל אורכו.
אלא שכאן עמד פעם פול מקרטני לאוטובוס. תחנת האוטובוס בה הוא המתין הייתה באותה תקופה מהמקומות היחידים בהם נפגשו אז בני נוער והכירו.
תוך כדי ההמתנה לאוטובוס שייקח אותו לביתו של ג'ון לנון, פול הביט מסביבו. זה היה רחוב אנגלי טיפוסי, עם דברים שאינם שונים מהרבה רחובות ומקומות אחרים באנגליה.
אולי בכוונה לכתוב על זה שיר ואולי סתם להשראה, פול רשם במחברת הרעיונות שלו כל מיני דברים שראה מולו ברחוב. הייתה שם מספרה לגברים, עם תמונות על הקירות של כל הלקוחות שהספר סיפר בעבר. היה בנקאי שאינו לובש מעיל-גשם כי יש לו רכב וכבאי שמנקה את רכב הכיבוי והייתה בחורה לבושה כאחות, שמכרה פרחים ליום הזיכרון (Remembrance Day) לסיום מלחמת העולם הראשונה. או במילים של פול "מאחורי המקלט, באמצע הכיכר, אחות נאה שמוכרת כלניות ממגש".
מראות אותו רחוב נשארו זמן רב במחברת. יום אחד הם עתידים להפוך לשיר מפורסם בכל העולם והרחוב - למוקד עלייה לרגל של מעריצים.
המבקרים היום בסמטת פני ימצאו את המספרה שמוזכרת בשיר. יתכן שגם הבנק עודנו שם. אבל הכי בולטת היא תחנת האוטובוס בה ישב פול וכתב. התחנה הזו הפכה עם השנים למסעדת "הביסטרו של סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Bistro).
אגב, מה שפול מציין בשיר כ"very strange", הוא לא משהו מסתורי או מוזר מדי שקורה בסמטה הזו, אלא בשנינות ביטלסית - משרד עורכי הדין סטריינג' שנמצא כאן.
#תולדות השיר
את השיר "פני ליין" הקליטו הביטלס בכוונה, כדי שיהיה חלק מהאלבום "סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band). לבסוף הוא לא שולב בו ויצא בתקליטון, ביחד עם "שדות תות לנצח" (Strawberry Fields Forever), שני להיטי ענק בשני צידיו של אותו תקליטון.
זה אגב דבר נדיר, שמוציאים שני להיטים באותו תקליטון. לביטלס היו כמה כאלה, שכונו אז "Double A side".
מכל מקום, השיר הוקלט בפסנתר, עם תופי קונגה וללא גיטרה. את קטע החצוצרה הכניס פול לעיבוד אחרי שראה ביצוע סימפוני בטלוויזיה, של הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 של יוהן סבסטיאן באך.
אגב, שם הרחוב פני ליין הוא על שם סוחר עבדים בשם ג'יימס פני, מי שהיה אנגלי אכזר שעשה הרבה כסף במאה ה-18 מחייהם של עבדים שחורים שהובאו בשלשלאות לאנגליה. כמה אירוני ששיר כה יפה נקרא על שם אדם שעסק במעשים כה איומים.
מבט מקרוב עם פול מקרטני בקארפול קריוקי:
https://youtu.be/D9k2RLivppA
ביקור במקום:
https://youtu.be/KBTPXRIDvIg
הדרכה:
https://youtu.be/QWwnks4-aX8
השיר "פני ליין":
https://youtu.be/S-rB0pHI9fU
פני ליין (Penny Lane), הסמטה ש"מתחת לשמי הפרברים התכולים", היא סמטת פני המתוארת בשיר המפורסם ונמצאת בעיר הולדתם של הביטלס ליברפול.
פני ליין היא בסך הכל רחוב אנגלי טיפוסי, לא משהו מיוחד, עוד אחד מהרחובות בעיר ליברפול וכחצי מייל אורכו.
אלא שכאן עמד פעם פול מקרטני לאוטובוס. תחנת האוטובוס בה הוא המתין הייתה באותה תקופה מהמקומות היחידים בהם נפגשו אז בני נוער והכירו.
תוך כדי ההמתנה לאוטובוס שייקח אותו לביתו של ג'ון לנון, פול הביט מסביבו. זה היה רחוב אנגלי טיפוסי, עם דברים שאינם שונים מהרבה רחובות ומקומות אחרים באנגליה.
אולי בכוונה לכתוב על זה שיר ואולי סתם להשראה, פול רשם במחברת הרעיונות שלו כל מיני דברים שראה מולו ברחוב. הייתה שם מספרה לגברים, עם תמונות על הקירות של כל הלקוחות שהספר סיפר בעבר. היה בנקאי שאינו לובש מעיל-גשם כי יש לו רכב וכבאי שמנקה את רכב הכיבוי והייתה בחורה לבושה כאחות, שמכרה פרחים ליום הזיכרון (Remembrance Day) לסיום מלחמת העולם הראשונה. או במילים של פול "מאחורי המקלט, באמצע הכיכר, אחות נאה שמוכרת כלניות ממגש".
מראות אותו רחוב נשארו זמן רב במחברת. יום אחד הם עתידים להפוך לשיר מפורסם בכל העולם והרחוב - למוקד עלייה לרגל של מעריצים.
המבקרים היום בסמטת פני ימצאו את המספרה שמוזכרת בשיר. יתכן שגם הבנק עודנו שם. אבל הכי בולטת היא תחנת האוטובוס בה ישב פול וכתב. התחנה הזו הפכה עם השנים למסעדת "הביסטרו של סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Bistro).
אגב, מה שפול מציין בשיר כ"very strange", הוא לא משהו מסתורי או מוזר מדי שקורה בסמטה הזו, אלא בשנינות ביטלסית - משרד עורכי הדין סטריינג' שנמצא כאן.
#תולדות השיר
את השיר "פני ליין" הקליטו הביטלס בכוונה, כדי שיהיה חלק מהאלבום "סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band). לבסוף הוא לא שולב בו ויצא בתקליטון, ביחד עם "שדות תות לנצח" (Strawberry Fields Forever), שני להיטי ענק בשני צידיו של אותו תקליטון.
זה אגב דבר נדיר, שמוציאים שני להיטים באותו תקליטון. לביטלס היו כמה כאלה, שכונו אז "Double A side".
מכל מקום, השיר הוקלט בפסנתר, עם תופי קונגה וללא גיטרה. את קטע החצוצרה הכניס פול לעיבוד אחרי שראה ביצוע סימפוני בטלוויזיה, של הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 של יוהן סבסטיאן באך.
אגב, שם הרחוב פני ליין הוא על שם סוחר עבדים בשם ג'יימס פני, מי שהיה אנגלי אכזר שעשה הרבה כסף במאה ה-18 מחייהם של עבדים שחורים שהובאו בשלשלאות לאנגליה. כמה אירוני ששיר כה יפה נקרא על שם אדם שעסק במעשים כה איומים.
מבט מקרוב עם פול מקרטני בקארפול קריוקי:
https://youtu.be/D9k2RLivppA
ביקור במקום:
https://youtu.be/KBTPXRIDvIg
הדרכה:
https://youtu.be/QWwnks4-aX8
השיר "פני ליין":
https://youtu.be/S-rB0pHI9fU
