#על ארמון בית הזהב של ונציה

על גדת התעלה הגדולה, לאורך הגרנד קנל בוונציה, נמצא פאלאצו קא ד'אורו, ארמון קא' ד'אורו (Ca' d'Oro), או בית הזהב של ונציה.

לשמו, קא' ד'אורו, שפירושו "בית הזהב", זכה הארמון, ששמו הרישמי הוא ארמון סנטה סופיה (Palazzo Santa Sofia), בשל ציפוי הזהב שקישט בעבר את חזיתו.

כאן נמצאת כיום גלריית האמנות עם אוסף האמנות של האספן הברון ג'ורג'יו פרנצ'טי (Giorgio Franchetti), שהוא תרם בשנת 1916 לממשלת איטליה. האוסף מורכב מציורים, פסלים ומדליות מתקופת הרנאסנס ועד עידן האמנות הקלאסית.

מעבר לתערוכה הנאה שבו, הביקור בארמון מומלץ במיוחד למתעניינים באמנות של ונציה ובאדריכלות ונציאנית.


#תולדות הארמון
קא ד'אורו, בית הזהב של ונציה, הוא מהמבנים המפורסמים ביותר של ונציה. האדריכלים ג'יובאני וברתולומאו בון החלו לבנות אותו בתחילת המאה ה-15, עבור משפחת קונטריני.

במהלך השנים החליף המבנה מספר ידיים ובעלים שונים הותירו בו סימנים. במאה ה-19, למשל, הסירה הבעלים, רקדנית הבלט מארי טגליוני, את המדרגות הגותיות של המבנה ואת המרפסות שקישטו אותו. ב-1894 הארמון נרכש בידי הברון גאורגיו פרנצ'טי, שהחזיר את הארמון לימיו הגדולים ושיחזר את המדרגות והמרפסות שנהרסו בידי מארי טגליוני. בשנת 1917 העביר הברון את הארמון לבעלות ממשלת איטליה.

כיום משמש בית הזהב כגלריה לאמנות והיא נקראת על שם התורם, גלריית גאורגיו פרנצ'טי שבבית הזהב (Galleria Giorgio Franchetti alla Ca' d'Oro).


#אדריכלות
הקא ד'אורו שנחשב אחד המבנים היפים בעיר ובו אחת הגלריות הנחשבות בה, מהווה בעצמו סיבה מספיק טובה לביקור במקום.

יש 3 קומות למבנה, הבנוי מלבנים ושחזיתו מצופה שיש לבן. כמו בארמונות רבים בעיר ונציה, גם כאן קיימת חצר פנימית יפה.

מרבית המבקרים בעיר נוטים להסתפק בהצצה מבחוץ אל המבנה מרהיב העין, מה שקצת חבל, כי לראות רק את החלונות הנאים שלו, זה פשוט לא מספיק. הסגנון הגותי שבא לידי ביטוי בקא ד'אורו, היה סגנון הבניה שמרבית אדריכלי ונציה העדיפו במאה ה-15 והחלונות הללו הם מסימני הסגנון הזה.

למעשה, יש מספר סגנונות בניה המשתלבים בבית הזהב, בנוסף לסגנון הגותי. אותו סגנון, אגב, בא לידי ביטוי גם בארמון דוקאלה (Palazzo Ducale), הדומה מאד במראהו החיצוני לבית הזהב. בין הסגנונות שניתן לראות בקא ד'אורו נמצאים הסגנון הביזנטי והאיסלמי, כמו גם הסגנון האיטלקי וההשפעות של אזור לומברדיה.

חלקיו החיצוניים של הארמון מעוטרים בעמודים ובקשתות, המשלבים כמה מסגנונות הבנייה הללו. במובן הזה ניתן לראות בהם סוג של פסלים, בעיקר משום שהם מכילים פרטים רבים ויפים במיוחד, הרבה יותר מסתם עמודים.


#טיפים
מתחת לגיל 18 ומעל 65 הכניסה חופשית.

הזמן המומלץ לביקור כאן הוא כשעה עד שעתיים.

יש בארמון סיורים מודרכים בתשלום ובאנגלית, לקבוצות של עד 30 איש. ההזמנה לפחות 15 ימים מראש


מבט מקרוב:

https://youtu.be/nCIdvypY3CI


הנה הארמון - אז והיום:

https://youtu.be/0WPk-fKwSxI

#על הכנסייה שהוקמה במקום שבו הופיעה הבתולה מריה

כנסיית מדונה דל'אורטו (Madonna dell'Orto), שברובע קאנארג'ו של ונציה, היא כנסייה אדומה, שמהווה אכסניה ליצירות אמנות רבות, כולל פסלים וציורים נוצריים שונים.

הכנסייה ידועה באורגן שלה, שנמצא ממש מעל הכניסה. הוא הותקן בה בשנת 1878 ונחשב לעוגב הגדול ביותר בוונציה.

פירוש שמה של הכנסייה באיטלקית הוא "המדונה מהפרדס". מקור השם בסיפור שבו פסל מדונה (Madonna), הבתולה מריה ואימו של ישו, הופיע בדרך נס בפרדס כלשהו. אורטו (Orto) באיטלקית הוא "פרדס".


#תולדות הכנסייה שהועברה מיד ליד
את הכנסייה תכנן במאה ה-10 טיבריו דה פארמה, שגם קבור בה. הקים אותה אז זרם ההומיליאטי, שהקדישו את הכנסייה לכריסטופר הקדוש, המגן לפי האמונה הנוצרית על עוברי האורח.

במאה ה-11 השתנו הדברים והקדשת הכנסייה השתנתה למרים, או מריה, אם ישו, שבאורח נס התגלה פסל שלה בפרדס.

בשל יסודותיה הרעועים שופצה הכנסייה בשנת 1399 שיפוץ נרחב. בשנת 1462, משגורשו ההומיליאטי מהעיר, היא הועברה לידי מסדר גאורגיוס הקדוש. בשנת 1668 המסדר הזה בוטל, והכנסייה הועברה שוב כשהפעם היא ניתנה למסדר הקיסטראקיני מלומברדיה.

בשנת 1787 העבירו את כנסיית המדונה דל אורטו לחזקת העיר. משנת 1841 עד 1869, היא שופצה בהוראת הממשל האוסטרי ששלט בעיר ומאז זו צורתה.


#אדריכלות ויצירות אמנות
חזית הכנסייה, עם החזית הגבוהה משני הצדדים, נבנתה במאה ה-15. היא בנויה לבנים אדומות עם עיטורי אבן לבנה, כשבמרכז חזית המבנה ממוקם חלון רוזטה גדול. בחלונות הכנסייה ישנם מוטיבים גותיים שונים.

את החלק העליון של החזית המרכזית מעטרות קשתות קטנות, בעוד שבצידי החזית פעורות 12 גומחות שבהן פסלי השליחים הנוצריים.

בראש הגמלון של הכנסייה ניצבים פסליהם של מרים, אימו של ישו, כריסטופר הקדוש והמלאך גבריאל. את הפסלים יצרו האמנים ניקולו די ג'ובאני פיורנטינו ואנטוניו ריצו.

מבנה הכנסייה הגותי מחולק, כמו רבות מהכנסיות בסגנון זה, לספינה מרכזית, שממנה יוצאות שתי ספינות לצדדים. עמודי שיש התומכים במבנה, תורמים גם ליצירת הפרדה בין הספינה המרכזית לספינות הצידיות.

בנוסף לעמודי השיש והקשתות העגולות שנותנות תמיכה למבנה, שימו לב בכנסייה לרצפת המעויינים עשויית השיש המבריק שלה.


#יצירות האמנות שתראו כאן
נתחיל דווקא ביצירה שלא תראו כאן. בקפלת ואלייר הרנסאנסית שבכנסייה, הוצג בעבר הציור של ג'ובאני בליני, "המדונה והילד" משנת 1481. אבל בשנת 1993 הוא נגנב מהכנסייה הזו ולא נמצא עד היום.

מי שכן תוכלו לראות כאן הם הציורים "יום הדין", "הסגידה לעגל הזהב", "ארבע התכונות הטובות" ו"ההצגה בבית המקדש" שצייר האמן טינטורטו במאה ה-16.

בחלקה האחורי של הכנסייה יש אפסיס מחומש, המעוטר בציור, מעשה ידיו של אותו טינטורטו, שהוא עצמו קבור בכנסייה. מדובר באחד מציורי הקיר, הפרסקאות, היפים שמעטרים את קפלות הכנסייה ושמו "אגנס הקדושה".

ציור פרסקו יפה נוסף הוא זה שמוצג בקפלת קונטאריני, הקפלה הרביעית משמאל. הציור הוא "יוחנן המטביל עם הקדושים" שצייר קימה דה קונליאנו.


#על מגדל הפעמונים
כמו הכנסייה, גם מגדל הפעמונים שלה עשוי מלבנים אדומות. בניית המגדל הסתיימה בשנת 1503, כמה שנים לאחר תום בניית הכנסייה עצמה. בשנת 1883 הוחלפו בה הפעמונים, שהוותיק מביניהם היה משנת 1424.

בראש מגדל הפעמונים חדר בעל חלונות מעוגלים, כשבראשו חלונות מקושתים. בראשו של החדר המעגלי שמעל חדר זה בנוייה כיפה דמוית בצל בסגנון מזרח אירופאי. בראש המגדל ניצב פסל עשוי שיש לבן של ישו. בצידי המגדל ניצבים ארבעת פסליהם של מבשרי הבשורה, מעשה ידי אמנים איטלקיים, מתלמידיו של פייטרו לומבארדו.


הסביבה:

https://youtu.be/rPPMcZlCf9Q


ומבט מקרוב:

https://youtu.be/uYUFsxvJ9PI

#על המספנה של ונציה שהפכה מוקד לאמנות מודרנית ופורצת דרך

הארסנאלה של ונציה (Arsenale di Venezia), או פשוט הארסנאלה, היא המספנה העתיקה שברובע קסטלו של ונציה ובהמשך האזור המרכזי של ייצור הנשק עבור רפובליקת ונציה.

אבל המקום הזה, שכה הרשים את דנטה אליגיירי, עד שהוא התייחס אליו בתיאור הגיהנום בספר המונומנטלי של "הקומדיה האלוהית", הוא הרבה יותר מסתם מספנה.

המספנה הזו הפכה לאחד המקומות החשובים בעולם, לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר. עם הזמן היא הפכה לייצור של נשק מתקדם, כמו בומבארדים ותותחים קלים ומתניידים. הצירוף של ספינות מעולות ונשק יעיל וחדשני הפך אז את ונציה לאימפריה של ממש.

בימינו נוהרים לכאן בכל שנה המוני אמנים, מומחי אמנות, מבקרים ואספנים, שכן בארסנאלה נערך אחד מהאירועים השנתיים החשובים בעולם האמנות המודרנית, הביאנלה של ונציה.

מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.


#היסטוריה
המספנה נולדה בסביבות המאה ה-8, כאחת המספנות של האימפריה הביזנטית. בתחילת המאה ה-12 נבנו המבנים שאתם רואים במספנה. אם הארסנאלה נולדה במטרה לבנות ספינות פרטיות, במאה ה-14 הוקמה ה"ארסנאלה החדשה" (Arsenal Nuovo) שנועדה לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר.

באותה מאה החלו לייצר כאן גם בומבארדים, סוג מתקדם של בליסטראות. ייצור כלי הנשק יילך ויתפתח ובהמשך החלו לייצר בארסנלה גם ארטילריה. ממש כאן נולד התותח הנייד, שהומצא בידי ברטולומאו קולאוני, שהציב לראשונה תותחים קלים, על גבי עגלות.

במאה ה-16 כבר בנו כאן ספינות תותחים. בשיאה הגיעה המספנה ליותר מ-16 אלף עובדים, שמדי יום השלימו על קו הייצור המהיר שלה ספינה חדשה ומחומשת לחלוטין.

בתקופת שלטון נפוליאון בונפרטה בוונציה, נהרסה מרבית הארסנאלה. כשקמה איטליה המודרנית הפך חלק מהמתחם לבסיס חיל הים האיטלקי. בחלק אחר בארסנאלה הוקמו מרכז לשימור ושחזור של ספינות היסטוריות וחלקים אחרים שימשו למחקר. חלקים נוספים הוקדשו לאמנות ועד היום נערכת בהם הביאנלה של ונציה, מאירועי האמנות המודרנית החשובים ביותר בעולם.

מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.



#אדריכלות הארסנלה
שימו לב לשער הכניסה הקלאסי של הארסנאלה. הוא מכונה "פורטה מאגנה" והוקם במאה ה-15. השער תוכנן בידי יאקופו בליני ונבנה ככל הנראה על ידי אנטוניו גאמבלו.

בשלהי המאה ה-17 הוצבו בשני צידיו של השער פסלי אריות שהובאו מיוון. אחד מהם זכה לכינוי "אריה פיראוס". תוכלו לזהות אותו על ידי סימני הגרפיטי שמכסים אותו ושצוירו על ידי שכירי חרב מסקנדינביה ששמרו בעבר על הארסנאלה.


מבט מקרוב אל הארסנאלה:

https://youtu.be/HkzNPp0lOBY


והפעילות האמנותית ואפילו הספורטיבית שלה כיום:

https://youtu.be/eFttCb8pars


הביאנלה שבארסנאלה של ונציה:

https://youtu.be/kQlTuKk6rTM

#על הבזיליקה עם הכיפה המפורסמת של ונציה

על גדת הגרנד קאנל, אחת התעלות המרכזיות שחוצות את העיר. שוכנת אחת הכנסיות הידועות והמפוארות בוונציה, בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה (Santa Maria della Salute). כיפת הכנסייה המפוארת היא אחד הסמלים המזוהים והמוכרים ביותר של ונציה.

על הקמת הכנסיה הוחלט לאחר שבשנת 1629 פשטה בעיר מגפת הדבר השחור, שקטלה כשליש מתושבי ונציה. לאחר שתפילות המוניות לא עצרו אותה, החליטו פרנסי ונציה להקים כנסייה וכך לנסות ולעצור את המגפה.

הכנסייה שפירוש שמה בעברית הוא "בזיליקת מריה הקדושה של הישועה", נמצאת במצר יבשה צר, שבין התעלה הגדולה לתעלת ג'ודקה שמול כיכר סן מרקו. מיקום הכנסייה, המכונה כאן פשוט "סאלוטה" (Salute), נבחר מבין שמונה אפשרויות שונות ונקבע אל מול כיכר סן מרקו, מה שהקל על בניית גשר הסירות.

הכנסייה נבנתה בצורה של כתר, שהאדריכל המפורסם לונגנה (Longhena) העיד שהוקדש למריה, הבתולה הקדושה, מגינת העיר ומי שכל הכנסייה היא על שמה.

וכך הושלמה בניית הכנסייה בשנת 1681, חודשים ספורים לפני פטירתו של האדריכל שתכנן אותה, באלדאסארה לונגנה.


#אדריכלות הכנסייה
בסיס הכנסייה הגדולה בנוי על גבי 100 אלף יתדות עץ שהושקעו באדמת האי. חזית מבנה הכנסייה עצמה היא מאבן ומלבני מארמורינו, המכוסות באבק שיש.

כיפת הכנסייה הרחבה ניצבת מעל האולם המתומן והיא מסמלת את הכתר של מרים הקדושה, אם ישו.

אולם הכנסייה מסמל את הרחם של מרים, כשהמוטיב הקבוע בה הוא המספר 8, על שום סמלה של מרים, שהוא הכוכב המתומן, בעל 8 הקצוות.

גם 8 עמודי האכסדרה מסמלים את הכוכב המתומן, סמלה של מרים. פנים הכנסייה המתומנת עצמו בנוי בסגנון ביזנטיני.


#בתוך הכנסייה
הבזיליקה המרשימה מכילה לא מעט יצירות אמנות יפות מאד. בין היצירות המפורסמות בכנסייה ניתן לראות את הציור של טיציאן "מרקוס הקדוש, עם הקדושים קוסמאמס, דאמיאן, סבסטיאן ורוש". שימו לב גם ליצירה "חתונה בקנה" שצייר טינטורטו. האמן אף שילב את עצמו בציור, כאחד מאורחי החתונה.

מעניינים בבזיליקה גם ציורי התקרה שבהם נושאים תנ"כיים כמו "קין והבל" , "דוד וגוליית", "עקדת יצחק" ונושאי הבשורה הנוצריים.

שימו לב גם למזבח הראשי בסגנון הבארוק, של הכנסייה, המתכנן שלו הוא האמן לונגנה. במרכז המזבח הוצב בסביבות המאה ה-12 איקונין מצוייר בסגנון ביזנטי, שבו נראים ישו ומרים.

ליד המזבח קבוצת פסלים שמזכירה את אחת התקופות האיומות בתולדות העיר ואירופה כולה. תראו בה את תושבי ונציה הכורעים בפני הבתולה והילד ומתפללים שהמגיפה תגורש מהעיר. המגפה הזו, אגב, מוצגת כאן כאישה זקנה המסולקת מהמקום, בידי מלכת השמים. הפסל הזה, מעשה ידיו מ-1670 של הפסל הפלמי ז'וזה דה קורטה (Josse de Corte), פוסל בסגנון הבארוק.

לא רחוק משם, בחלק האחורי של הכנסייה, נמצא גם חדר האוצרות ועוד מזבח מפואר.


#טיפים
הכניסה חופשית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ccz3HZZuIE0


ועוד מבט:

https://youtu.be/PzHFxzmS1gU


ופנים הבזיליקה:

https://youtu.be/YSzH06TrqlY

#על מוזיאון האמנות המודרנית של ונציה

מוזיאון פגי גוגנהיים (Collezione Peggy Guggenheim) הוא מוזיאון לאמנות מודרנית, שנמצא בווילה רחבת ידיים, בדרום ונציה, ליד התעלה הגדולה שבעיר.

המוזיאון, שהוא אחד האתרים המתויירים בוונציה, ממוקם במה שהיה ביתה הפרטי של פגי גוגנהיים, אחייניתו העשירה של סלומון גוגנהיים, מייסד קרן גוגנהיים הידועה ומי שבעצמה הייתה אספנית אמנות אמריקאית.

הווילה הזו היא למעשה הקומה הראשונה, שרק היא הושלמה ממה שהיה אמור להיות ארמון ונייר די ליאוני (Palazzo Venier dei Leoni). הארמון, שנבנה במאה ה-18 על ידי אדריכל לורנצו בוסקטי (Lorenzo Boschetti), נרכש בשנת 1949 על ידי פגי גוגנהיים. אין אכסניה יפה יותר מזו לעבודות אמנות שכאלה. ואגב, מעניין לציין שיש במוזיאון כמה יצירות חשובות של מקס ארנסט, צייר ידוע וחשוב, שהיה במקרה גם בעלה השלישי של פגי גוגנהיים.


#מה במוזיאון?
אוסף פגי גוגנהיים הוא אמנם מהמקומות המתויירים בוונציה, אך הוא מומלץ לביקור בעיקר לאוהבי אמנות מודרנית. בכל מקרה הוא מציע צפייה באמנות שונה מהאמנות האופיינית לעיר ונציה.

במוזיאון מוצג אוסף האמנות המודרנית של פגי גוגנהיים, שבו תוכלו לראות עבודות של אמנים אמריקאים ואיטלקים, בשלל הסגנונות המודרניים, כמו קוביזם, סוריאליזם והאימפרסיוניזם המופשט.

בנוסף לאוסף המרשים שמוצג כאן, של עבודות אמנות נהדרות מהמאה ה-20, כולל יצירות של פיקאסו, ג'קומטי, ג'קסון פולוק, מארק שאגאל, חואן מירו, פול קליי וסלבדור דאלי, יש במוזיאון גם הרבה פסלים מודרניים. תמצאו אותם בגן הפסלים המהנה והלא פחות מרשים ומעניין.

כמו כן תוכלו למצוא במוזיאון גם ספריה נחמדה עם אלפי כותרים וספרים על אמנות מודרנית.


#טיפים
רוב המבקרים מקדישים למוזיאון הזה בין שעה וחצי לשעתיים.

מומלץ לשלב את הביקור במוזיאון עם ארמון דאריו (Palazzo Dario) שנמצא במרחק שני בתים ממנו.


מבט מקרוב על גן המוזיאון:

https://youtu.be/WKAmXRwuqWQ


ועל המוזיאון עצמו:

https://youtu.be/y8qj7Kd-pzg

#על הארמון של שליטי ונציה לאורך הדורות

ארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) הוא מה שבמשך מאות שנים היה ארמונם המרהיב של הדוג'ה, דוכס ונציה ושל שלטון הרפובליקה.

החל מהמאה ה-9 ובמשך יותר מ-100 שנה, נמשכה בנייתו של הארמון, שנמצא בסמוך לבזיליקה הגדולה שבפיאצה סן מרקו.

מבנה הארמון רב הרושם תוכנן בסגנון גותי. בנוסף להיותו מקום משכנו של הדוג'ה, שימשו אגפי הארמון במשך מאות שנים גם כזירת הכינוסים של המועצה השלטת בוונציה, ביחד עם אולם משפט ובית הכלא של העיר, שבינו לבין ארמון הדוצ'ה מחבר גשר אבן גבוה ומלא בעיטורים, שזכה לכינוי "גשר האנחות". זאת בשל האנחות שהשמיעו האסירים כשעברו בו בדרכם מבית המשפט לתא האסורים.

בארמון ממוקם כיום המוזיאון הכי מקיף למי שמעוניין להתרשם מהחיים של שליטי ונציה לפני מאות שנים.


הנה הארמון - אז והיום:

https://youtu.be/1hc_IhJGAHs


ומבפנים:

https://youtu.be/sI7FFxxSo0A

#על הגשר העצוב של ונציה

גשר האנחות (Ponte dei Sospiri) שבוונציה, באיטלקית "פונטה די סוספירי", הוא גשר מקורה ומקושט, שלמרות שהוא נראה עגול מבחוץ, המעבר הרגלי בתוכו הוא מישורי לחלוטין. הגשר נמצא בריו די פלאצו, בסמוך לכיכר סן מרקו שבוונציה. זהו גשר לבן ועשוי אבן גיר, שנבנה בסגנון בארוקי, בתחילת המאה ה-17.

אבל הגשר הזה, שפסלים קטנים ניצבים בשני צדדיו, הוא גם אחד הגשרים עם ההיסטוריה העגמומית ביותר בעולם. כי הדרמה של הגשר נעוצה בעובדה שהוא מחבר בין מה שהיה ארמון הדוג'ה של ונציה לבין מה שהיה פעם בית הכלא לפושעים קטנים ולחשודים באמונה פגומה בנצרות. רבים מאלה שחצו את הגשר הזה עשו זאת רק פעם אחת בחייהם, בדרכם אל המוות. הגשר, שחיבר בין בית הכלא לבין חדר האינקוויזיציה שבארמון הדוצ'ה, הוביל רבים מהם לעינויים איומים, עד מוות, על רקע חשדות שאמונתם הנוצרית אינה שלמה. רבים מהם הומתו בעינויים או הובלו משם אל מוקד השריפה.

כיום, בעידן התיירות הפורחת, הגשר מהווה מקום רומנטי, בשל אמונה שבני זוג שמתנשקים מתחת לו בשעת השקיעה ובעת צלצול הפעמונים של מגדל כנסיית סן מרקו, יזכו לאהבה נצחית.

השם "גשר האנחות" (Ponte dei Sospiri) מקורו בפואמה של המשורר הלורד ביירון, שסיפר על האסירים שהיו חולפים בתוך הגשר בעל החלונות ונאנחים ביאוש, תוך שהם מביטים מבעד לחלונותיו ורואים את ונציה שבחוץ, רגע לפני שהם נשאבים אל הזוועה, בדרכם האחרונה.

כך או כך, גשר האנחות הוא היום אחד האייקונים המוכרים של ונציה ורבים כוללים אותו באתרי חובה שלהם, מלמטה או מלמעלה - בשיט גונדולה מתחתיו, או במעבר, בלי להיאנח, בתוכו...


#אדריכלות גשר האנחות
הגשר שנבנה בשנת 1600, בסגנון הבארוק, תוכנן בידי אנטוניו קונטינו (Antonio Contino). הוא נבנה במסורת הימים ההם בוונציה, כגשר סגור, שמהווה מעין מסדרון בין המבנים שבשני צידי התעלה ושלא יאפשר בריחה, בדרך לבית הכלא.

הגשר עשוי מאבן גיר לבנה והוא בנוי באופן פונקציונלי, על מנת לשמש היטב את תפקידו כגשר למעבר של אסירים. דרך חלונותיו הקטנים והמסורגים, יש מי שאף יאמרו האשנבים שבקירותיו, ניתן להציץ החוצה אל התעלה שמתחת, אך לא לברוח.

על שום היותו סגור ומסוגר הוא התאים למעבר האסירים העוברים בו ונאנחים בעת שהם רואים את ונציה, חלקם הגדול בפעם האחרונה בחייהם.


מבט מקרוב על גשר האנחות בוונציה:

http://youtu.be/akJ9pcCsftQ

#על הגשר שהיה מוקד המסחר של ונציה העתיקה


גשר הריאלטו (Ponte di Rialto) הוא ללא ספק אחד האתרים התיירותיים הפופולאריים והמוכרים ביותר של ונציה. בעבר הוא היה הגשר היחיד מעל ה"גרנד קנאל", התעלה הגדולה והמרכזית של העיר ובימינו הוא סוג של סמל אייקוני לעיר. אם גשר הריאלטו הראשון נבנה מעץ, בשנת 1170, הגשר הנוכחי בנוי אבן והוא נבנה בסוף המאה ה-16.

אז התפתח עליו ובסביבתו מרכז המסחר העיקרי של ונציה. כאן סחרו אז בכל הסחורות שהובאו לוונציה מכל רחבי האימפריה שלה. הביאו אז לכאן סחורות אקזוטיות מארצות רחוקות. מסחורות כמו תה וקפה ועד לבדי משי ותבלינים - הכל הגיע מרחוק והעשיר את המטבח הוונציאני של פעם.

היום פעילים לא רחוק מהגשר שוק הירקות ושוק הדגים של העיר, שני השווקים הפתוחים של ונציה, בעוד גשר ריאלטו עצמו הוא מהאתרים התיירותיים ביותר של ונציה. במרכזו יש היום חנויות יוקרה שמוכרות סחורה שאינה שווה לכל נפש - תכשיטי יוקרה, יהלומים ואבני חן, כמו גם מזכרות וכלי זכוכית מ"אי הזכוכית", הוא האי מוראנו הסמוך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/61f5eRQ4AqM


ובסביבות הגשר:

https://youtu.be/EOr4PhwL51Q


כך היו החיים בגשר ובאזור בעבר:

https://youtu.be/oxvHg-Pthog

#על הבזיליקה שעל האי הזעיר שמול כיכר סן מרקו

הבזיליקה הנאה סן ג'ורג'יו מאג'ורה (San Giorgio Maggiore) נקראת על שם גורג'יו, גאורגיוס הקדוש, שלפי האמונה נלחם בדרקון והציל נערה. הכנסייה הזו מיוחדת בכך שהיא נמצאת על אי זעיר, כשחזיתה צופה אל כיכר סן מרקו.

הנוף שנשקף מראש מגדל הפעמונים שלה ידוע כנוף פנורמי מרהיב של ונציה וסביבתה. רבים מגיעים אליה כדי לעלות אל התצפית שלמעלה וליהנות ממנה.

הבזיליקה תוכננה ונבנתה באמצע המאה ה-16, על ידי אדריכל הרנסאנס הידוע אנדראה פאלאדיו. היא נבנתה על גבי כנסייה עתיקה שהוקמה באתר בתחילת המאה ה-9. בסוף המאה שאחריה תרם הדוג'ה של ונציה, טריבונו ממו, את האי למסדר הבנדיקטיני, שייסד במקום את מנזר סן ג'ורג'ו.

בבזיליקה מוצגות יצירות אמנות מעניינות, ביניהן ציורים מאוחרים של האמן ז'אקופו טִינְטוֹרֶטוֹ (Tintoretto), כמו "הסעודה האחרונה" ו"נפילת המן". בין היצירות העיקריות שמוצגות בכנסייה נמצאות "המדונה על כס המלכות עם הקדושים" של סבסטיאנו ריצ'י ויצירות מעשה ידי ז'אקופו באזאנו ופאלמה איל ג'ובאנה.


#תולדות האי
האי סן גורג'יו מאג'ורה הוא אחד החשובים מהאיים שנמצאים בלגונה של ונציה. הוא נמצא בקרבת האי ג'ודיקה, אל מול כיכר סן מרקו. לאחר שהעיר נוסדה קיבל האי את שמה של משפחת ממו, שתרמה אותו, וכונה מאז "איסולה ממיה".

הכנסייה שהוקמה באי בשנת 829 הוקדשה לגאורגיוס הקדוש ובהתאם שונה שם האי ל"סן ג'ורג'ו מג'ורה", סן ג'ורג' הגדול. השם הזה ניתן בכדי להבדילו מהאי "סן ג'ורג' אין אלגה" שבמזרח הלגונה.

חוץ מהכנסייה שהוקמה בו, הוקם בו גם מנזר לנזירים הבנדקטיניים. בתחילת המאה ה-19, עם נפילת רפובליקת ונציה, נסגר המנזר שבאי. בשנת 1812 הוקמו באי נמל ובסיסים צבאיים. כך הפך האי לנמל פתוח לצבא הוונציאני. בהמשך השנים, במהלך המאה ה-20, הוא הפך לחלק מהמרכז לאמנויות שפתחה בו משפחת ציני (Cini Foundation), מקום הכולל תאטרון פתוח, ספריה וחללי תצוגה.


#טיפים
הכניסה חופשית. רק העליה למגדל בתשלום.

הגיעו למגדל מוקדם - כדי להימנע מהתורים הארוכים אל המגדל.

מיסת יום ראשון מומלצת - בימי ראשון, בשעה 11:00 בבוקר, ניתן לשמוע מיסה גרגוריאנית נפלאה. תוכלו להאזין בה לנזירים הבנדיקטיניים מהמנזר שבמתחם, כשהם מתפללים ושרים מזמורי כנסייה עתיקים, שנקראים "שירים גריגוריאניים".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dZ3WySWf6Pc

#על הבזיליקה המרכזית של ונציה

בזיליקת סן מרקו (Basilica di San Marco) היא מהכנסיות המרהיבות באיטליה ואחת הכנסיות הביזנטיות החשובות והיפות בעולם.

הקתדרלה המרשימה נבנתה במאה ה-9. בשנת 976 הבזיליקה נשרפה כמעט לחלוטין ובשנת 1094 הסתיימה בנייתה מחדש. עד 1807 שימשה הבזיליקה כקפלה של ארמון הדוג'ה שלידו היא עומדת ובשנה זו היא שינתה את ייעודה והפכה לקתדרלה של ונציה כולה.

בזיליקת סן מרקו היא מהדוגמאות החשובות בעולם לאדריכלות ביזנטית. בזכות תקרתה המצופה פסיפסים מוזהבים היא קיבלה את הכינוי "בזיליקת הזהב". בכנסיה קבורים שרידיו של פטרון העיר ונציה, מרקו הקדוש, שגופתו הובאה ממצרים לוונציה בשנת 828.


#טיפים
בשל התור הארוך בכניסה לבזיליקה בעונת הקיץ, הזמינו מראש כרטיסים באתר האינטרנט של הבזיליקה.

הכניסה לבזיליקה בלבד חופשית.

השתדלו שלא להגיע בשעות העומס.

אין לצלם בתוך הבזיליקה.

הגיעו בלבוש צנוע.

אין להכניס תיקים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/IVG9iRzW8A4


חתונה בבזיליקה:

https://youtu.be/_tVb-XNaQYI


ועוד מבט מבפנים:

https://youtu.be/xiAmQY35M6k

#על הבזיליקה של האי מוראנו

הבזיליקה של סנטה מריה ודונטו (Basilica dei Santi Maria e Donato) שנמצאת באי מראנו, היא בזיליקה עתיקה ויפה מאד, ששומרת על אופייה הימי-ביניימי.

הכנסייה שנבנתה במאה ה-12 ויכולה להיחשב כאחד מפלאי האמנות הרומנסקית, עדיין שומרת על הצביון המיוחד של הבזיליקות הקתוליות מאותה תקופה.

גם אם לעומת הכנסיות בוונציה היא קצת מחווירה, יש לה כיפת זהב מרהיבה וקשתות נהדרות התומכות במבנה המרשים שלה.

ליד הכנסייה ניצב מגדל פעמונים גבוה ומרשים מאד.

פנים הבזיליקה, הבנוייה בהידור רב, מורכב משלושה אולמות, המופרדים ביניהם בעמודי שיש ונתמכים בקשתות עתיקות. שימו לב לרצפות היפהפיות של אולמות הבזיליקה, שעליהן מסומן נתיב החניכה הנוצרי.

בבזיליקה, שנותרה פחות או יותר כמו שהייתה בימי הביניים, ניתן לראות גם פסיפסי אבן מרשימים, מהמאה ה-12. הפסיפסים מכילים ציטוטים מהתנ"ך וציורים של נושאים שונים מהנצרות ומעולם החי והצומח.

בבזיליקה נשמרו שרידיו של סנט דונאטו, הקדוש מהעיר ארצו. מאחורי המזבח שמורות מה שאמורות להיות, לפי האמונה, עצמותיו הגדולות של הדרקון שנוצח בידי הקדוש.

חפשו גם את צלב הזכוכית המרהיב שבכנסייה, פריט שדומה שהוא צפוי באימפריית זכוכית כמו האי מוראנו. שימו לב גם לאפסיס היפה, הגומחה שבה ניצבת המדונה המתפללת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/35WcW1ISdss

#על אי התחרה הצבעוני שליד ונציה

האי בּוּרָאנוֹ (Isola di Burano), "אי התחרה" של ונציה, הוא אי שקט וססגוני השוכן בלגונה של ונציה, במרחק של פחות משעה בסירה מהעיר. בנוסף לרקמת התחרה המיומנת של נשות האי, בוראנו ידוע בבתיו הצבעוניים, שעל גדות תעלות המים העוברות ביניהם, צמודים זה לזה ויוצרים מניפת צבעים יפה להפליא.

כל בית ומבנה כאן צבוע בצבע אחר. בוראנו מתאפיין בשלווה ובשקט השוררים בו, שהם כה מנוגדים לרעש ולהמולה של ונציה השכנה והומת התיירים.

אמנם גם כאן ישנן תעלות, שעליהן נמתחים גשרוני הליכה צרים, אבל הקצב כאן איטי ונינוח. סירות עוגנות ברוגע, בתעלות המים, לצד הבתים הצבעוניים, כשהן ממתינות בשלווה

בוראנו הוא פנינת יופי שתשאיר בכם זיכרונות וגעגועים, עוד הרבה שנים אחר כך. כאן תהנו מביקור שליו ורגוע באי נעים. זה מתחיל מההפלגה אל האי, דרך השיטוט הרגלי המהנה ברחובותיו מלאי הצבע, דרך מוצרי התחרה (Lace) האמנותיים שמייצרות נשות האי והאוכל הטעים שבו.


#פרנסת האי - דיג ורקמה
מחוץ לתיירות, מהעיסוקים המרכזיים באי של ימינו, עוסקים תושבי האי החביבים ומסבירי הפנים, גם בדיג וברקמה. את שלל הדייג כאן תאכלו בתור מאכלי ים ודגים טריים, המוגשים במסעדות הקטנות הפזורות ברחבי האי בוראנו, לצד פסטות טעימות, קפה איטלקי וגלידה.

אבל אם האי מוראנו ידוע בתעשיית הזכוכית שפרחה בו, בבוראנו שגשג דווקא ייצור התחרה. שמו של האי בוראנו יצא למרחוק באומנות מעשה ידיהן של רוקמות התחרה שפרחה כאן. כי חוץ מהמראות והצבעים של בתי האי, דווקא התחרה של בוראנו היא שהפכה כאן לידועה בכל אירופה. זה קרה כשהחל מהמאה ה-16 פיתחו נשות האי מיומנות באמנות רקמת התחרה ויצרו דוגמת רקמה ייחודית ובעלת רמה, עדינות ואיכות, שזכתה לשם "פונטו אין אריה" (Punto in Aria), שפירושו "נקודות באוויר".


#שיטת הצבעים של האי
מכל חלון באי נשקף פסיפס הצבעים הייחודי של בוראנו, המנוקד בבתים ססגוניים. יש כאן מיקס מטורף של צבעים וגוונים, אבל תופתעו לשמוע ששום דבר כאן לא נצבע במקרה.

אולי קשה להאמין, אבל הבתים באי בוראנו לא צבועים כראות עיניהם של בעלי הבית. התקנות באי מחייבות כל בעל בית מגורים או עסק, המבקש לצבוע את המבנה שבבעלותו, לשלוח בקשה בכתב למנהלת האי ולקבל אישור רשמי לכך. האישור שיינתן יכלול את רשימת הצבעים שממנה יוכל לבחור את הצבע לבניין שלו או שלה.

השליטה הריכוזית הזו על צבעי הבניינים בבוראנו מתבססת על פאלטת צבעים עתיקה, מעין "מפת צבעים" השומרת על יופיו המאוזן של האי הססגוני ומוודאת שטעם רע של מי מהצובעים, לא יקלקל אותו.


#טיפים
קחו את השייט הזול יחסית, של כ-45 דקות, אל בוראנו ותרוויחו הצצה לאיים נוספים בדרך.

צלמו - באי הפוטוגני הזה יוכל גם צלם מתחיל לצלם תמונות מרהיבות!

קנו בזהירות - לא מעט מעבודות התחרה הנמכרות כאן, הן עבודות זולות המיובאות ממרחקים.

מבוראנו אפשר להגיע דרך גשר אל האי הקטנטן והירוק מזורבו (Mazzorbo).


מבט מקרוב על האי בוראנו:

https://youtu.be/pEDMEOSWjkY


ועוד מבט:

https://youtu.be/1UBvDcELYec