#על הפסל המפורסם של חואן מירו

גובה הפסל של הפסל הידוע חואן מירו הוא 22 מטרים. הוא ממוקם בפארק חואן מירו שבברצלונה. הפסל היה חלק מטרילוגיה של יצירות אמנות שהוזמנו ממירו בכדי לקבל את פני המבקרים בברצלונה. כשהמבקרים הגיעו מברצלונה ברכב, הם יכלו לזהות את צבעיהם החזקים של האריחים, שהעידו מיד על סגנונו של מירו. היצירה הראשונה הוצבה בשנת 1968 בשדה התעופה והיצירה השנייה היא הפסיפס הגדול שנמצא ברמבלה. כאן נמצא הפסל השלישי מהטרילוגיה.

הפסל נוצר בשנת 1983 (חלק מהמקורות טוענים ששנה קודם) והוא אחד מהפסלים הגדולים והאחרונים של חואן מירו. האמן עצמו לא הספיק להגיע לפתיחה, מכיוון שהיה מאד חולה. הוא מת פחות משנה לאחר מכן. הפסל חופה באריחים על ידי שותפו של מירו, האמן חוֹאַן גַרְדִי אַרְטִיגַס (Joan Gardy Artigas).

העבודה עצמה עוסקת בכמה נושאים החוזרים על עצמם בעבודותיו של מירו - נשים וציפורים. בשל צורתו הפאלית, ניתן להבין כי הפסל מסמל איבר מין זכרי והחור שבחלקו העליון מסמל את איבר המין הנקבי. הרעיון של פסלים העוסקים באיברי מין לא היה חדש בתקופה ההיא. פסלים כאלה נוצרו כבר מימי האדם הקדמון ובחברות פרימיטיביות ברחבי העולם כולו.

הפסל ממוקם בליבו של פארק פופולרי ופסטורלי. פארק חואן מירו עצמו מחולק לשני אזורים נפרדים: האזור התחתון מכיל צמחים, שביניהם ניתן לראות עצי אקליפטוס, עצי אורן ודקלים. באזור הגבוה והסלול יש אגם מלאכותי, שבו ניצב הפסל במלוא הדרו.


מבט מקרוב על הפסל:

https://www.youtube.com/watch?v=6LSHz4pMc38

#על שכונת לה ברצלונטה

ברצלונה הקטנה היא שכונה שלאורך ההיסטוריה השתייכה דווקא לדייגים עניים ופועלי נמל. במאה ה-18 הוחלט לנקות את השטח מהבתים הדלים שהיו בו ולהקים רובע חדש ומסודר. המטרה הראשונית הייתה לשכן את התושבים שנותרו חסרי בית אחרי ההריסות של שנת 1714, לצורך בניית מבצר סיוטדלה. כחלק מהשינוי, תוכננו בתים נמוכים, בכדי לאפשר לרוח להגיע מהים ולמלא את העיר. הרובע כולו הוא בעצם מעין לשון יבשתית הפולשת לתוך הים. גם היום עדיין מנסים לשמור על רוח בנייה כזו, אך לא מעט בתים הוסיפו קומות שניות שחסמו מעט את האוויר והאור.

במאה ה-19 הפך השטח לאזור של מסחר ודיג ולכן נבנתה מסילת רכבת שהפרידה בין השכונה לבין שאר העיר. זה הביא לצמיחתה של קהילה עצמאית ומשגשגת. בשנות התשעים החופים בשכונה חודשו והותאמו למתרחצים, זה הביא לכך שהרבה מהדייגים איבדו את מקור עבודתם.

לשכונה אופי עממי ואותנטי, עם מסעדות דגים ופירות ים הממוקמות לאורך הטיילת שמגיעים היישר מחכותיהם של הדייגים. בסוף הטיילת תוכלו לראות את פסלו של חואן מוניוז ומאחוריו בריכת השחייה האזורית. בכיכר המרכזית של הרובע ישנו גם שוק אוכל מקורה. השכונה כולה מעט מבודדת משאר השכונות עמוסות המבקרים שבעיר.

בשכונה אין כמות גדולה של מלונות. היא נחשבת אזור מגורים יחסית יקר, אך תוכלו למצוא כאן דירה להשכרה בקלות. לרוב המקומות המתוירים יותר של ברצלונה תצטרכו לצעוד לא מעט, אך האזור הנעים והרגוע בקרבת הים כנראה שווה את זה. חיי הלילה בשכונה עמוסים במועדונים וברים.


#אמנות בשכונה
במהלך העבודה על מתן חשיבות לאזורים הפריפיאליים של העיר, הוצבו יצירות אמנות ששימשו כנקודות ציון ברחובות השונים. אמנים מקומיים ובינלאומיים יצרו עבודות שהוצבו בעיר, במסגרת הפרויקט הגדול מסוגו בעולם. יצירות האמנות שימשו כנקודות ציון ברחובות השונים. בשכונת ברצלונטה תמצאו למשל את היצירות האלה:


#פסל רבקה הורן
הפסל שנקרא Wounded Star מציג ערמה של קוביות חלודות, שהיא סוג של מחווה לצריפי הדייגים ולמזנוני מאכלי הים שמילאו עד שנות ה-80 את רצועת החוף ונהרסו. הם נהרסו כדי לפנות מקום לחוף הים החדש של ברצלונה. כיום הפסל הוא נקודת מפגש מוכרת בברצלונה ומשפט כמו "אני ליד הקוביות" נאמר שם המון...


#פסל ג'ניס קונליס
הפסל Roman Scales של ג'ניס קונלי נמצא ברחוב Almirall Cervera ומזכיר גם הוא את היסטוריית המסחר הימי של הרובע. הוא בנוי מ-6 משקולות מאזניים, התלויות מקורת ברזל באורך של 18 מטרים, כשמכל אחת מהן משתלשלים שקי קפה. הפסל, שנתקל בתחילה בהתנגדות התושבים המקומיים, זוכה כיום להערכה רבה.


#הפסל של רוי ליכטנשטיין
פסלו של רוי ליכטנשטיין "ראש ברצלונה" (Barcelona Head) נמצא בצומת שבין Via Laietana ו-Passieg Colom. ניתן לזהות את הנקודות המוכרות מציוריו של ליכטנשטיין גם בפסל הפופ-ארט הצבעוני, המשעשע ומעט חצוף הזה. הצלחות הקרמיות, שהוא שילב כאן הן מעין מחווה לטכניקת האריחים השבורים של גאודי.


מבט מקרוב על השכונה:

https://www.youtube.com/watch?v=qddmBKuaNE0

#על המוזיאון שהוקם ומוקדש לצייר המודרני טאפייס

מרכז התרבות והמוזיאון הנפלא הזה מוקדש לעבודותיו של הצייר אנטוני טַאפְּיֵיס. אחת הדרכים של אמנים לוודא שלא ישכחו אותם היא לתרום עבודות רבות, לטובת מוזיאון שינציח את מורשתם. את הסוד הזה ידע גם טאפייס עצמו, שתרם רבות מהעבודות שלו למוזיאון, שהוקם בשנת 1984. הוא הצהיר אז שמטרתו העיקרית היא לעודד לימוד של אמנות מודרנית ובת זמננו.

המוזיאון נפתח בשנת 1990 והוא ממוקם בבניין מודרניסטי בן שלוש קומות שנבנה כבר בשנת 1886 ותוכנן על ידי לואיס דומנק אי מונטאנר. בבניית הבניין שולבו לבנים וברזל והוא נבנה בסגנון של מבנה תעשייתי. מאוחר יותר הוא שוקם על ידי האדריכלים רוסר אַמַאדוֹ (Roser Amadó) ולואיס דוֹמֵנֶק גירְבָּאוּ (Lluís Domènech Girbau).

במוזיאון תוכלו לראות תערוכות, להגיע לכנסים ולהקשיב להרצאות בנושאים שונים הקשורים לאמנות מודרנית, במיוחד בנוגע ליצירותיו של טאפייס. שימו לב במיוחד ליצירתו של טאפייס הממוקמת על גג המבנה, "ענן וכיסא". היא מוארת בשעות הלילה ובהחלט שווה ביקור.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=J5ThjrFnCbc

#על המוזיאון
בראש גבעת הר היהודים, בתוך מבנה הארמון הלאומי הגדול, תוכלו לראות את המוזיאון לאמנות של קטלוניה - פנינה אמנותית ותרבותית אמיתית. הוא נפתח בשנת 1990 ומוקדש לאמנים קטלאניים, אמנים מרחבי ספרד ובכלל.

במוזיאון הזה 70 אולמות תצוגה, שבהם מגוון יצירות וחפצים, בעיקר מהמאות ה-11 ועד ה-18. יש כאן ציורים, פסלים, חפצי אמנות, תחריטים, מטבעות ועוד. תמצאו כאן גם עבודות אמנות מהתקופה הרומנסקית והגותית. אחד מהאוספים המעניינים מביניהם הוא אוסף הפרסקאות מהתקופה הרומנסקית, ציורי פרסקו, שלוקטו מקירות הכנסיות המתפוררים של קטלוניה.

לאחר השיפוץ שעבר בשנים האחרונות, תמצאו במוזיאון גם אוספים משני המוזיאונים שאוחדו: המוזיאון לאמנות מודרנית (שהועבר מפארק הסיוטאדלה) והמוזיאון ההיסטורי לאמנות קטלאנית.

בחצר המוזיאון תוכלו למצוא נקודת תצפית מרהיבה על הנוף ועל מזרקת הקסם, שבה מתרחש בכל חצי שעה מופע אורות ומוזיקה מדליק. מזרקת הקסם פועלת לאורך השנה בערבי שישי ושבת ובקיץ גם בערב יום חמישי.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=yunrxhtuM2Q

#על המוזיאון המודרני של ברצלונה

המוזיאון לאמנות עכשווית הוא בעצם החלק המודרני של המוזיאון לאמנות של ברצלונה. חובבי אמנות שמחפשים לא רק יצירות קלאסיות אלא מגוון רחב יותר של אמנות, ימצאו בו הרבה מאד עניין. יש בו שלוש קומות שבהן מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית, מעשה ידי אמנים שונים, שיצרו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20. במוזיאון יש תערוכות מתחלפות של אמנים מכל העולם, אך גם תערוכות ארוכות טווח של אמנים קטלאניים, ספרדיים וזרים.

המוזיאון נפתח בשנת 1995 והייחודיות הארכיטקטונית שלו באה לידי ביטוי כבר בכניסה. השילוב של הבנייה המעוגלת והישרה גם יחד, תקרת הזכוכית המאפשרת לראות את סוליות נעלי המבקרים שמתהלכים בקומה למעלה, הקירות הנעים והמדרגות הייחודיות - כל אלו יוצרים מבנה מרתק, מסקרן ומפתיע.

בכניסה למוזיאון תוכלו לצפות במבקרים שמנצלים את הרחבה הגדולה לרכיבה על סקייטבורד ורולרבליידס. הם מכנים את האזור הזה "הפיל הלבן" ואתם יכולים לנצל את דקות המנוחה עד הנקודה הבאה בצפייה בלולייני האופניים המתאמנים כאן. תיהנו!

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/sDHHMDT1ZC0?t=1m8s

#על המוזיאון שמוקדש ליצירותיו של הצייר יליד העיר

אחד המוזיאונים המקיפים ביותר, המציגים את עבודתו של חואן מירו באירופה, ב-20 השנים האחרונות לחייו, נמצא ממש כאן, בעיר הולדתו ברצלונה. ואכן, חואן מירו נולד בברצלונה בשנת 1893. מרכז מירו ממוקם בתוך כנסייה ישנה, בסמוך לכיכר שהחל משנת 1979 קרויה על שמו. לכאן מבקרים יכולים להגיע וללמוד על חייו ויצירותיו של מירו.

אמנם יצירותיו של מירו מפוזרות ברחבי ברצלונה, אך המוזיאון הזה נוסד על ידי האמן עצמו. מטרתו העיקרית הייתה להציג את יצירותיו ולעודד את הפצתן, אך הוא תכנן גם להביא למודעות הציבור את האמנות העכשווית על כל מרכיביה.

המוזיאון נפתח בשנת 1975, על פסגת הר המונז'ואיק (Montjuic) וסביבו גנים ופסלים. הר היהודים, אתם כבר יודעים, קיבל את שמו מכך שבימי הביניים היהודים קברו כאן את מתיהם, שכן לא הורשו לקבור אותם בעיר, ביחד עם הנוצרים.

את הבניין עיצב האדריכל ז'וסף יואיס סֶרְט (Josep Lluís Sert), שהיה ידידו של מירו אך גם אחד האדריכלים המובילים בתחום.

במוזיאון תוכלו לראות 225 ציורים וכ-150 פסלים של האמן מתקופות שונות שבהן יצר. גם סקירה של חיי מירו מובאת כאן לידי ביטוי, מאז לידתו בברצלונה בשנת 1893 ועד מותו. בסה"כ במוזיאון 14,000 עבודות, רובן לא גמורות, המוצגות בשלוש קומות מלאות.

במוזיאון תראו גם יצירות של אמנים נוספים מהמאה העשרים. שימו לב שבקומת הכניסה מוקדש מקום מיוחד לאמנים צעירים.

בשל מיקומו המצוין של המוזיאון בראש ההר, המרפסת שלו מהווה נקודת תצפית מרהיבה על העיר וניתן לראות ממנה פסלים נוספים של האמן.


#על חואן מירו
חואן מירו נחשב לאחד האמנים המקוריים והמעניינים ביותר במאה ה-20. הוא נולד בשנת 1893 בברצלונה. בגיל 27, לאחר שכשל בלימודי העסקים שאליהם דחף אותו אביו, הוא נסע לפריז ללמוד אמנות. לברצלונה הוא חזר בשנת 1940, בזמן מלחמת האזרחים. מירו הושפע ביצירותיו מזרמי אמנות שונים - הקוביזם, הפוֹבִיזְם ומהתנועה הסוריאליסטית.

יצירותיו, הנראות לעתים ילדותיות, לא הולמות את חזותו הרצינית ואופי עבודתו הקשה. ציוריו ופסליו מוכרים מאד, במיוחד בזכות הצבעים החזקים והצורות הגאומטריות שבהם. ביצירותיו השתמש מירו בחומרים מגוונים, כולל צבעי מים, דיו וצבעי פסטל, אך גם בחומרים כמו חול וזפת.


#על הסוריאליזם

מירו היה מושפע מאד ביצירותיו מזרם הסוריאליזם. מהו הזרם הזה?

משמעותו של זרם הסוריאליזם באמנות היא "מעל למציאות". זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. ביצירות סוריאליסטיות משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע. אנדרה ברטון הוא שייסד את התנועה ואימץ בשבילה את השם "סוריאליזם", שנתן המשורר גיום אפולינר ב-1917.

במקום להתבונן החוצה אל העולם החיצוני שמחוץ לחלונו של האמן, הסוראליזם מבקש לשנות את כיוון ההסתכלות ולהתבונן פנימה, אל תוך המחשבה האנושית, ואל תוך נפש האדם. הזרם הזה הרבה להשתמש בחלומות, בדמיונות ובתת-המודע, כמקור להשראה אמנותית.

התנועה נולדה כתגובה להלם העולמי שאחז את האמנים בעקבות מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הגדולה הזו הולידה תחושת כישלון קשה של ההיגיון והסדר, שהיו נהוגים עד אז. לכן באו הסוריאליסטיים וניסו להוליד זרם חדש של אמנות, כזה שפועל ללא היגיון, סיבה וסדר, אלא מתוך אקראיות, יצירתיות ותיקון לבעיות הנפש והקשיים של בני-האדם. השפיעו על הסוריאליזם גם רעיונותיו של זיגמונד פרויד לגבי הלא-מודע.


#טיפ:
נסו לא לוותר על הסרטון המוקרן בקומה התחתונה, אורכו 15 דקות והוא שווה כל רגע.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=Vaayenk9meY

#על המוזיאון שמוקדש לאמן הדגול

הצייר הידוע פַּאבְלוֹ פִּיקָאסוֹ אמנם נולד וגדל בעיר מָאלָגָה, אך בין השנים 1895-1904 הוא התגורר בברצלונה והאמת היא שאלה היו השנים הבולטות והחשובות ביותר, בתקופה שבה הוא יצר ולמד אמנות. בזכות הקשר ואהבתו הרבה לעיר, הוא החליט לתרום רבות מיצירותיו למוזיאון. לאחר שמת, הוסיפה ז'קלין, אלמנתו של פיקאסו, עוד המון יצירות לטובת הצגתן במוזיאון.

המוזיאון הוקם בשנת 1963 ויש בו למעלה מ-3500 יצירותיו של פיקאסו מתקופות שונות. מרביתן הן דווקא מהתקופות המוכרות פחות, במיוחד מהתקופה שבה היה אמן צעיר בתחילת דרכו ובתקופת לימודיו. בין המוצגים יש ציורים, איורים, רישומים, עבודות גילוף, קרמיקה ועוד. התצוגה במוזיאון בנויה בסדר כרונולוגי, לפי הערים שבהן יצר פיקאסו. מקסים לראות את ההתפתחות האמנותית שלו במהלך השנים והשפעת המקומות שבהם יצר, על עבודותיו.

ציורים מפורסמים ומומלצים לצפייה במוזיאון הם למשל "הזונות של רחוב שאפל", "הליצן", "רקדניות הקאן קאן", ו"האדם עם הבארט".

מעבר לתצוגה הקבועה, יש כאן גם תערוכה מתחלפת שמציגה יצירות של אמנים שונים, שאינם בהכרח של פיקאסו.

במהלך עבודות שיפוץ שנעשו במוזיאון, נחשף כאן ציור מדהים מהמאה ה-13, המתאר את כיבוש מיורקה ונשמר היום במוזיאון לאמנות של קטלוניה. אגב, מוזיאון פיקאסו הפופולרי הוא בעל כמות המבקרים הגדולה ביותר בשנה ואתר התיירות התשיעי בכמות המבקרים בו בספרד כולה.

כדי להמחיש את גודלו העצום של המוזיאון, הוא מתפרש על פני חמישה בתי אצולה מימי הביניים, הפרושים סביב חצרות פאטיו מטופחות ומזמינות. בחצר תוכלו לראות פסלים גותיים מקסימים, של הפסל מארק ספונט.


#מי היה פבלו פיקאסו?
מי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות.

פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן היצירה שלו. היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.

פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, מייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. הוא גם האמן הפורה ביותר במאה ה-20. כיום, נחשבים ציוריו ופסליו מהיקרים ביותר בעולם.


#טיפים
הכניסה חינם - בכל יום ראשון החל מ-15:00 ובכל יום ראשון הראשון של החודש.

בימי החינם כדאי להקדים, כי בימים ובשעות בהם הכניסה חינם, לא פעם לא נשארים כרטיסים.

בשל התורים הארוכים למוזיאון, מומלץ להזמין מקום מראש למוזיאון.

הנחות לסטודנטים עד גיל 25 ולפנסיונרים מעל גיל 65 זכאים להנחה.