שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
סנטה מריה דיי פְרָארִי
גלריית האקדמיה
מוזיאון פגי גוגנהיים
כנסיית מדונה דל אורטו
קא ד'אורו, בית הזהב
הארסנאלה של ונציה
#על הבזיליקה עם יצירות האמנות הגדולות
אם נדמה לכם שמישהו ממליץ לכם על פרארי כשאתם בוונציה, הוא לא מנסה למכור לכם מכונית יוקרה בשם "פֶרָארִי". סביר יותר שהוא ממליץ שתבקרו בבזיליקת סנטה מריה דיי פְרָארִי (Basilica di Santa Maria Gloriosa dei Frari). הבזיליקה, המכונה בקיצור "פְרָארִי", היא כנסייה שמוקדשת לעליית מרים, אימו של ישו, לשמיים.
היא נמצאת בכיכר דיי פרארי, ברובע סן פולו של ונציה. למעשה, זוהי הכנסייה הראשית של המחוז הכנסייתי סן פולו - סנטה קרוצ'ה - דורסודורו.
#תולדות הכנסייה
השטח שעליו הכנסייה ניצבת כיום הוענק בשנת 1250 למסדר הפרנציסקנים. לא יאומן אבל עבודות הבנייה הסתיימו רק בשנת 1338. עוד יותר מדהים הוא שזמן קצר לאחר מכן הורחבה הבנייה והחלו להקים את הכנסייה העיקרית.
כך הושלם בשנת 1396 מגדל הפעמונים של הכנסייה, שהוא היום השני בגובהו בעיר, שני רק לקמפנילה של סן מרקו.
הכנסייה עצמה בנויה לבנים והיא מופת לכנסיות בסגנון הגותי.
#יצירות אמנות
כנסיית סנטה מריה דיי פְרָארִי מכילה אוסף מדהים של יצירות אמנות נהדרות. ביניהן תוכלו ליהנות מ:
"עלייתה של הבתולה השמיימה" - שיצר טיציאן, על המזבח הראשי של הכנסייה.
"המדונה והילד" - של ג'ובאני בליני.
"המדונה ופרנסיס הקדוש" - שצייר ברטולומאו בון.
"יוחנן המטביל" - שתי יצירות, אחת של דונאטלו ואחת מעשה ידיו של יאקופו סאנסווינו.
"מדונת פזארו" מעשה ידי טיציאן.
"הדוג'ה דאנדולו ואשתו" של פאולו ונציאנו.
"ישו קם לתחייה" ו"הירונימוס הקדוש" - שיצר אלסנדרו ויטוריה.
"אמברוז הקדוש" - של אלויזה ויוואריני.
בכנסייה קבורים רבים וטובים, כולל המלחין הנודע קלאודיו מונטוורדי והצייר טיציאן.
ראויים לציון מספר קברים מרהיבים:
קבר הדוג'ה פרנצ'סקו פוסקארי - שמומחים מעריכים שנוצר בידי האחים האמנים אנטוניו ופאולו ברגנו.
קבר הדוג'ה ניקולו טרון - מעשה ידיו של אנטוניו ריצו.
קברו של פייטרו ברנרדי - של טוליו לומברדו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ITQdluAZkS4
קונצרט בפנים הבזיליקה:
https://youtu.be/dYkArfyZ4O8
אם נדמה לכם שמישהו ממליץ לכם על פרארי כשאתם בוונציה, הוא לא מנסה למכור לכם מכונית יוקרה בשם "פֶרָארִי". סביר יותר שהוא ממליץ שתבקרו בבזיליקת סנטה מריה דיי פְרָארִי (Basilica di Santa Maria Gloriosa dei Frari). הבזיליקה, המכונה בקיצור "פְרָארִי", היא כנסייה שמוקדשת לעליית מרים, אימו של ישו, לשמיים.
היא נמצאת בכיכר דיי פרארי, ברובע סן פולו של ונציה. למעשה, זוהי הכנסייה הראשית של המחוז הכנסייתי סן פולו - סנטה קרוצ'ה - דורסודורו.
#תולדות הכנסייה
השטח שעליו הכנסייה ניצבת כיום הוענק בשנת 1250 למסדר הפרנציסקנים. לא יאומן אבל עבודות הבנייה הסתיימו רק בשנת 1338. עוד יותר מדהים הוא שזמן קצר לאחר מכן הורחבה הבנייה והחלו להקים את הכנסייה העיקרית.
כך הושלם בשנת 1396 מגדל הפעמונים של הכנסייה, שהוא היום השני בגובהו בעיר, שני רק לקמפנילה של סן מרקו.
הכנסייה עצמה בנויה לבנים והיא מופת לכנסיות בסגנון הגותי.
#יצירות אמנות
כנסיית סנטה מריה דיי פְרָארִי מכילה אוסף מדהים של יצירות אמנות נהדרות. ביניהן תוכלו ליהנות מ:
"עלייתה של הבתולה השמיימה" - שיצר טיציאן, על המזבח הראשי של הכנסייה.
"המדונה והילד" - של ג'ובאני בליני.
"המדונה ופרנסיס הקדוש" - שצייר ברטולומאו בון.
"יוחנן המטביל" - שתי יצירות, אחת של דונאטלו ואחת מעשה ידיו של יאקופו סאנסווינו.
"מדונת פזארו" מעשה ידי טיציאן.
"הדוג'ה דאנדולו ואשתו" של פאולו ונציאנו.
"ישו קם לתחייה" ו"הירונימוס הקדוש" - שיצר אלסנדרו ויטוריה.
"אמברוז הקדוש" - של אלויזה ויוואריני.
בכנסייה קבורים רבים וטובים, כולל המלחין הנודע קלאודיו מונטוורדי והצייר טיציאן.
ראויים לציון מספר קברים מרהיבים:
קבר הדוג'ה פרנצ'סקו פוסקארי - שמומחים מעריכים שנוצר בידי האחים האמנים אנטוניו ופאולו ברגנו.
קבר הדוג'ה ניקולו טרון - מעשה ידיו של אנטוניו ריצו.
קברו של פייטרו ברנרדי - של טוליו לומברדו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ITQdluAZkS4
קונצרט בפנים הבזיליקה:
https://youtu.be/dYkArfyZ4O8
#על מוזיאון האמנות הוונציאנית החשוב ביותר בעיר
גלריית האקדמיה (Gallerie dell Accademia) בוונציה היא מוזיאון מומלץ מאוד למתעניינים באמנות בכלל ובציור קלאסי בפרט. בגלריה מוצגות יצירות מופת של אמנים ונציאניים ידועי שם.
הגלריה נמצאת בסמוך לגשר האקדמיה המפורסם, שעל התעלה הגדולה. הבניין שבו היא שוכנת הוא מאמצע המאה ה-14. הגלריה מוקמה כאן בידי המצביא המפורסם נפוליאון בונפרטה, שכבש את העיר ונציה בראשית המאה ה-19 וביצע בה שינויים ארגוניים שונים, כמקובל אצלו.
בגלריה נמצא מה שהוא אולי האוסף החשוב ביותר בעיר ונציה, שבה כידוע, מגוון גדול של גלריות, מוזיאונים ואוספי אמנות נהדרים.
מוצגת כאן אמנות הציור הוונציאנית, החל מתקופותיה המוקדמות מאוד ועד לאמנות בת זמננו, עם דגש ברור על עבודות האמנות שעד למאה ה-18, עם תוספות מאוחרות יותר ומעטות יחסית של אמנות ונציאנית בת זמננו.
#יצירות האמנות שבמוזיאון
גלריית האקדמיה מציעה ריכוז מדהים של יצירות מופת, פרי מכחולם של אמנים ונציאניים מתקופות שונות בהיסטוריה של העיר והרפובליקה.
תראו כאן יצירות המתפרשות על מאות רבות, החל מהתקופה הביזנטית, כשהעיר ונציה נוסדה, דרך ימי הביניים, אמנות הרנסאנס כשהעיר ונציה שגשגה והייתה בשיאה הכלכלי, הצבאי והאמנותי ועד לאמנות העכשווית בעיר, שבה מתקיים הביאנלה, מהאירועים השנתיים החשובים בעולם בתחום האמנות החזותית.
בגלריית האקדמיה מוצגות יצירות מופת של אמני ונציה, כולל שמות ידועים כמו טינטורטו (Tintoretto), טיציאנו (Tiziano), בליני (Bellini) ואחרים. העבודות מסודרות כאן בדרך כלל בסדר כרונולוגי, עם פה ושם מוקדי ארגון לפי נושא.
בולטים כאן גם ציירי סגנון הוודוטה (Veduta), ציור שמתמחה בהנצחת נופים נרחבים וסביבה כפרית ועירונית באזור. בין הציירים הללו היו שמות כמו קנלטו (Canaletto), בלוטו (Bellotto) וגוארדי (Guardi). ציורים כאלה היו אז מזכרות אמנות פופולאריות אצל מבקרים בעלי הון בוונציה.
מטבע הדברים מרוכזות היצירות החשובות בגלריה באולמות 2-10, שבהם ציורים מתקופת הרנסאנס, ימי השיא של האמנות בוונציה. אגב, תקופת הרנסאנס הגיעה לעיר באיחור מסוים, מה שלא מנע ממנה להפוך, מבחינה תרבותית ואמנותית, לתקופת הזוהר והשיא של העיר.
#טיפים
אם זמנכם מוגבל, התרכזו באולמות 2-10, המוקדשים לתקופת הרנסאנס. שם מרוכזות העבודות החשובות ביותר כאן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KWP9wqwouys
והנה דוגמאות ליצירות שבו:
https://youtu.be/oLFwxFHjLsg
גלריית האקדמיה (Gallerie dell Accademia) בוונציה היא מוזיאון מומלץ מאוד למתעניינים באמנות בכלל ובציור קלאסי בפרט. בגלריה מוצגות יצירות מופת של אמנים ונציאניים ידועי שם.
הגלריה נמצאת בסמוך לגשר האקדמיה המפורסם, שעל התעלה הגדולה. הבניין שבו היא שוכנת הוא מאמצע המאה ה-14. הגלריה מוקמה כאן בידי המצביא המפורסם נפוליאון בונפרטה, שכבש את העיר ונציה בראשית המאה ה-19 וביצע בה שינויים ארגוניים שונים, כמקובל אצלו.
בגלריה נמצא מה שהוא אולי האוסף החשוב ביותר בעיר ונציה, שבה כידוע, מגוון גדול של גלריות, מוזיאונים ואוספי אמנות נהדרים.
מוצגת כאן אמנות הציור הוונציאנית, החל מתקופותיה המוקדמות מאוד ועד לאמנות בת זמננו, עם דגש ברור על עבודות האמנות שעד למאה ה-18, עם תוספות מאוחרות יותר ומעטות יחסית של אמנות ונציאנית בת זמננו.
#יצירות האמנות שבמוזיאון
גלריית האקדמיה מציעה ריכוז מדהים של יצירות מופת, פרי מכחולם של אמנים ונציאניים מתקופות שונות בהיסטוריה של העיר והרפובליקה.
תראו כאן יצירות המתפרשות על מאות רבות, החל מהתקופה הביזנטית, כשהעיר ונציה נוסדה, דרך ימי הביניים, אמנות הרנסאנס כשהעיר ונציה שגשגה והייתה בשיאה הכלכלי, הצבאי והאמנותי ועד לאמנות העכשווית בעיר, שבה מתקיים הביאנלה, מהאירועים השנתיים החשובים בעולם בתחום האמנות החזותית.
בגלריית האקדמיה מוצגות יצירות מופת של אמני ונציה, כולל שמות ידועים כמו טינטורטו (Tintoretto), טיציאנו (Tiziano), בליני (Bellini) ואחרים. העבודות מסודרות כאן בדרך כלל בסדר כרונולוגי, עם פה ושם מוקדי ארגון לפי נושא.
בולטים כאן גם ציירי סגנון הוודוטה (Veduta), ציור שמתמחה בהנצחת נופים נרחבים וסביבה כפרית ועירונית באזור. בין הציירים הללו היו שמות כמו קנלטו (Canaletto), בלוטו (Bellotto) וגוארדי (Guardi). ציורים כאלה היו אז מזכרות אמנות פופולאריות אצל מבקרים בעלי הון בוונציה.
מטבע הדברים מרוכזות היצירות החשובות בגלריה באולמות 2-10, שבהם ציורים מתקופת הרנסאנס, ימי השיא של האמנות בוונציה. אגב, תקופת הרנסאנס הגיעה לעיר באיחור מסוים, מה שלא מנע ממנה להפוך, מבחינה תרבותית ואמנותית, לתקופת הזוהר והשיא של העיר.
#טיפים
אם זמנכם מוגבל, התרכזו באולמות 2-10, המוקדשים לתקופת הרנסאנס. שם מרוכזות העבודות החשובות ביותר כאן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KWP9wqwouys
והנה דוגמאות ליצירות שבו:
https://youtu.be/oLFwxFHjLsg
#על מוזיאון האמנות המודרנית של ונציה
מוזיאון פגי גוגנהיים (Collezione Peggy Guggenheim) הוא מוזיאון לאמנות מודרנית, שנמצא בווילה רחבת ידיים, בדרום ונציה, ליד התעלה הגדולה שבעיר.
המוזיאון, שהוא אחד האתרים המתויירים בוונציה, ממוקם במה שהיה ביתה הפרטי של פגי גוגנהיים, אחייניתו העשירה של סלומון גוגנהיים, מייסד קרן גוגנהיים הידועה ומי שבעצמה הייתה אספנית אמנות אמריקאית.
הווילה הזו היא למעשה הקומה הראשונה, שרק היא הושלמה ממה שהיה אמור להיות ארמון ונייר די ליאוני (Palazzo Venier dei Leoni). הארמון, שנבנה במאה ה-18 על ידי אדריכל לורנצו בוסקטי (Lorenzo Boschetti), נרכש בשנת 1949 על ידי פגי גוגנהיים. אין אכסניה יפה יותר מזו לעבודות אמנות שכאלה. ואגב, מעניין לציין שיש במוזיאון כמה יצירות חשובות של מקס ארנסט, צייר ידוע וחשוב, שהיה במקרה גם בעלה השלישי של פגי גוגנהיים.
#מה במוזיאון?
אוסף פגי גוגנהיים הוא אמנם מהמקומות המתויירים בוונציה, אך הוא מומלץ לביקור בעיקר לאוהבי אמנות מודרנית. בכל מקרה הוא מציע צפייה באמנות שונה מהאמנות האופיינית לעיר ונציה.
במוזיאון מוצג אוסף האמנות המודרנית של פגי גוגנהיים, שבו תוכלו לראות עבודות של אמנים אמריקאים ואיטלקים, בשלל הסגנונות המודרניים, כמו קוביזם, סוריאליזם והאימפרסיוניזם המופשט.
בנוסף לאוסף המרשים שמוצג כאן, של עבודות אמנות נהדרות מהמאה ה-20, כולל יצירות של פיקאסו, ג'קומטי, ג'קסון פולוק, מארק שאגאל, חואן מירו, פול קליי וסלבדור דאלי, יש במוזיאון גם הרבה פסלים מודרניים. תמצאו אותם בגן הפסלים המהנה והלא פחות מרשים ומעניין.
כמו כן תוכלו למצוא במוזיאון גם ספריה נחמדה עם אלפי כותרים וספרים על אמנות מודרנית.
#טיפים
רוב המבקרים מקדישים למוזיאון הזה בין שעה וחצי לשעתיים.
מומלץ לשלב את הביקור במוזיאון עם ארמון דאריו (Palazzo Dario) שנמצא במרחק שני בתים ממנו.
מבט מקרוב על גן המוזיאון:
https://youtu.be/WKAmXRwuqWQ
ועל המוזיאון עצמו:
https://youtu.be/y8qj7Kd-pzg
מוזיאון פגי גוגנהיים (Collezione Peggy Guggenheim) הוא מוזיאון לאמנות מודרנית, שנמצא בווילה רחבת ידיים, בדרום ונציה, ליד התעלה הגדולה שבעיר.
המוזיאון, שהוא אחד האתרים המתויירים בוונציה, ממוקם במה שהיה ביתה הפרטי של פגי גוגנהיים, אחייניתו העשירה של סלומון גוגנהיים, מייסד קרן גוגנהיים הידועה ומי שבעצמה הייתה אספנית אמנות אמריקאית.
הווילה הזו היא למעשה הקומה הראשונה, שרק היא הושלמה ממה שהיה אמור להיות ארמון ונייר די ליאוני (Palazzo Venier dei Leoni). הארמון, שנבנה במאה ה-18 על ידי אדריכל לורנצו בוסקטי (Lorenzo Boschetti), נרכש בשנת 1949 על ידי פגי גוגנהיים. אין אכסניה יפה יותר מזו לעבודות אמנות שכאלה. ואגב, מעניין לציין שיש במוזיאון כמה יצירות חשובות של מקס ארנסט, צייר ידוע וחשוב, שהיה במקרה גם בעלה השלישי של פגי גוגנהיים.
#מה במוזיאון?
אוסף פגי גוגנהיים הוא אמנם מהמקומות המתויירים בוונציה, אך הוא מומלץ לביקור בעיקר לאוהבי אמנות מודרנית. בכל מקרה הוא מציע צפייה באמנות שונה מהאמנות האופיינית לעיר ונציה.
במוזיאון מוצג אוסף האמנות המודרנית של פגי גוגנהיים, שבו תוכלו לראות עבודות של אמנים אמריקאים ואיטלקים, בשלל הסגנונות המודרניים, כמו קוביזם, סוריאליזם והאימפרסיוניזם המופשט.
בנוסף לאוסף המרשים שמוצג כאן, של עבודות אמנות נהדרות מהמאה ה-20, כולל יצירות של פיקאסו, ג'קומטי, ג'קסון פולוק, מארק שאגאל, חואן מירו, פול קליי וסלבדור דאלי, יש במוזיאון גם הרבה פסלים מודרניים. תמצאו אותם בגן הפסלים המהנה והלא פחות מרשים ומעניין.
כמו כן תוכלו למצוא במוזיאון גם ספריה נחמדה עם אלפי כותרים וספרים על אמנות מודרנית.
#טיפים
רוב המבקרים מקדישים למוזיאון הזה בין שעה וחצי לשעתיים.
מומלץ לשלב את הביקור במוזיאון עם ארמון דאריו (Palazzo Dario) שנמצא במרחק שני בתים ממנו.
מבט מקרוב על גן המוזיאון:
https://youtu.be/WKAmXRwuqWQ
ועל המוזיאון עצמו:
https://youtu.be/y8qj7Kd-pzg
#על הכנסייה שהוקמה במקום שבו הופיעה הבתולה מריה
כנסיית מדונה דל'אורטו (Madonna dell'Orto), שברובע קאנארג'ו של ונציה, היא כנסייה אדומה, שמהווה אכסניה ליצירות אמנות רבות, כולל פסלים וציורים נוצריים שונים.
הכנסייה ידועה באורגן שלה, שנמצא ממש מעל הכניסה. הוא הותקן בה בשנת 1878 ונחשב לעוגב הגדול ביותר בוונציה.
פירוש שמה של הכנסייה באיטלקית הוא "המדונה מהפרדס". מקור השם בסיפור שבו פסל מדונה (Madonna), הבתולה מריה ואימו של ישו, הופיע בדרך נס בפרדס כלשהו. אורטו (Orto) באיטלקית הוא "פרדס".
#תולדות הכנסייה שהועברה מיד ליד
את הכנסייה תכנן במאה ה-10 טיבריו דה פארמה, שגם קבור בה. הקים אותה אז זרם ההומיליאטי, שהקדישו את הכנסייה לכריסטופר הקדוש, המגן לפי האמונה הנוצרית על עוברי האורח.
במאה ה-11 השתנו הדברים והקדשת הכנסייה השתנתה למרים, או מריה, אם ישו, שבאורח נס התגלה פסל שלה בפרדס.
בשל יסודותיה הרעועים שופצה הכנסייה בשנת 1399 שיפוץ נרחב. בשנת 1462, משגורשו ההומיליאטי מהעיר, היא הועברה לידי מסדר גאורגיוס הקדוש. בשנת 1668 המסדר הזה בוטל, והכנסייה הועברה שוב כשהפעם היא ניתנה למסדר הקיסטראקיני מלומברדיה.
בשנת 1787 העבירו את כנסיית המדונה דל אורטו לחזקת העיר. משנת 1841 עד 1869, היא שופצה בהוראת הממשל האוסטרי ששלט בעיר ומאז זו צורתה.
#אדריכלות ויצירות אמנות
חזית הכנסייה, עם החזית הגבוהה משני הצדדים, נבנתה במאה ה-15. היא בנויה לבנים אדומות עם עיטורי אבן לבנה, כשבמרכז חזית המבנה ממוקם חלון רוזטה גדול. בחלונות הכנסייה ישנם מוטיבים גותיים שונים.
את החלק העליון של החזית המרכזית מעטרות קשתות קטנות, בעוד שבצידי החזית פעורות 12 גומחות שבהן פסלי השליחים הנוצריים.
בראש הגמלון של הכנסייה ניצבים פסליהם של מרים, אימו של ישו, כריסטופר הקדוש והמלאך גבריאל. את הפסלים יצרו האמנים ניקולו די ג'ובאני פיורנטינו ואנטוניו ריצו.
מבנה הכנסייה הגותי מחולק, כמו רבות מהכנסיות בסגנון זה, לספינה מרכזית, שממנה יוצאות שתי ספינות לצדדים. עמודי שיש התומכים במבנה, תורמים גם ליצירת הפרדה בין הספינה המרכזית לספינות הצידיות.
בנוסף לעמודי השיש והקשתות העגולות שנותנות תמיכה למבנה, שימו לב בכנסייה לרצפת המעויינים עשויית השיש המבריק שלה.
#יצירות האמנות שתראו כאן
נתחיל דווקא ביצירה שלא תראו כאן. בקפלת ואלייר הרנסאנסית שבכנסייה, הוצג בעבר הציור של ג'ובאני בליני, "המדונה והילד" משנת 1481. אבל בשנת 1993 הוא נגנב מהכנסייה הזו ולא נמצא עד היום.
מי שכן תוכלו לראות כאן הם הציורים "יום הדין", "הסגידה לעגל הזהב", "ארבע התכונות הטובות" ו"ההצגה בבית המקדש" שצייר האמן טינטורטו במאה ה-16.
בחלקה האחורי של הכנסייה יש אפסיס מחומש, המעוטר בציור, מעשה ידיו של אותו טינטורטו, שהוא עצמו קבור בכנסייה. מדובר באחד מציורי הקיר, הפרסקאות, היפים שמעטרים את קפלות הכנסייה ושמו "אגנס הקדושה".
ציור פרסקו יפה נוסף הוא זה שמוצג בקפלת קונטאריני, הקפלה הרביעית משמאל. הציור הוא "יוחנן המטביל עם הקדושים" שצייר קימה דה קונליאנו.
#על מגדל הפעמונים
כמו הכנסייה, גם מגדל הפעמונים שלה עשוי מלבנים אדומות. בניית המגדל הסתיימה בשנת 1503, כמה שנים לאחר תום בניית הכנסייה עצמה. בשנת 1883 הוחלפו בה הפעמונים, שהוותיק מביניהם היה משנת 1424.
בראש מגדל הפעמונים חדר בעל חלונות מעוגלים, כשבראשו חלונות מקושתים. בראשו של החדר המעגלי שמעל חדר זה בנוייה כיפה דמוית בצל בסגנון מזרח אירופאי. בראש המגדל ניצב פסל עשוי שיש לבן של ישו. בצידי המגדל ניצבים ארבעת פסליהם של מבשרי הבשורה, מעשה ידי אמנים איטלקיים, מתלמידיו של פייטרו לומבארדו.
הסביבה:
https://youtu.be/rPPMcZlCf9Q
ומבט מקרוב:
https://youtu.be/uYUFsxvJ9PI
כנסיית מדונה דל'אורטו (Madonna dell'Orto), שברובע קאנארג'ו של ונציה, היא כנסייה אדומה, שמהווה אכסניה ליצירות אמנות רבות, כולל פסלים וציורים נוצריים שונים.
הכנסייה ידועה באורגן שלה, שנמצא ממש מעל הכניסה. הוא הותקן בה בשנת 1878 ונחשב לעוגב הגדול ביותר בוונציה.
פירוש שמה של הכנסייה באיטלקית הוא "המדונה מהפרדס". מקור השם בסיפור שבו פסל מדונה (Madonna), הבתולה מריה ואימו של ישו, הופיע בדרך נס בפרדס כלשהו. אורטו (Orto) באיטלקית הוא "פרדס".
#תולדות הכנסייה שהועברה מיד ליד
את הכנסייה תכנן במאה ה-10 טיבריו דה פארמה, שגם קבור בה. הקים אותה אז זרם ההומיליאטי, שהקדישו את הכנסייה לכריסטופר הקדוש, המגן לפי האמונה הנוצרית על עוברי האורח.
במאה ה-11 השתנו הדברים והקדשת הכנסייה השתנתה למרים, או מריה, אם ישו, שבאורח נס התגלה פסל שלה בפרדס.
בשל יסודותיה הרעועים שופצה הכנסייה בשנת 1399 שיפוץ נרחב. בשנת 1462, משגורשו ההומיליאטי מהעיר, היא הועברה לידי מסדר גאורגיוס הקדוש. בשנת 1668 המסדר הזה בוטל, והכנסייה הועברה שוב כשהפעם היא ניתנה למסדר הקיסטראקיני מלומברדיה.
בשנת 1787 העבירו את כנסיית המדונה דל אורטו לחזקת העיר. משנת 1841 עד 1869, היא שופצה בהוראת הממשל האוסטרי ששלט בעיר ומאז זו צורתה.
#אדריכלות ויצירות אמנות
חזית הכנסייה, עם החזית הגבוהה משני הצדדים, נבנתה במאה ה-15. היא בנויה לבנים אדומות עם עיטורי אבן לבנה, כשבמרכז חזית המבנה ממוקם חלון רוזטה גדול. בחלונות הכנסייה ישנם מוטיבים גותיים שונים.
את החלק העליון של החזית המרכזית מעטרות קשתות קטנות, בעוד שבצידי החזית פעורות 12 גומחות שבהן פסלי השליחים הנוצריים.
בראש הגמלון של הכנסייה ניצבים פסליהם של מרים, אימו של ישו, כריסטופר הקדוש והמלאך גבריאל. את הפסלים יצרו האמנים ניקולו די ג'ובאני פיורנטינו ואנטוניו ריצו.
מבנה הכנסייה הגותי מחולק, כמו רבות מהכנסיות בסגנון זה, לספינה מרכזית, שממנה יוצאות שתי ספינות לצדדים. עמודי שיש התומכים במבנה, תורמים גם ליצירת הפרדה בין הספינה המרכזית לספינות הצידיות.
בנוסף לעמודי השיש והקשתות העגולות שנותנות תמיכה למבנה, שימו לב בכנסייה לרצפת המעויינים עשויית השיש המבריק שלה.
#יצירות האמנות שתראו כאן
נתחיל דווקא ביצירה שלא תראו כאן. בקפלת ואלייר הרנסאנסית שבכנסייה, הוצג בעבר הציור של ג'ובאני בליני, "המדונה והילד" משנת 1481. אבל בשנת 1993 הוא נגנב מהכנסייה הזו ולא נמצא עד היום.
מי שכן תוכלו לראות כאן הם הציורים "יום הדין", "הסגידה לעגל הזהב", "ארבע התכונות הטובות" ו"ההצגה בבית המקדש" שצייר האמן טינטורטו במאה ה-16.
בחלקה האחורי של הכנסייה יש אפסיס מחומש, המעוטר בציור, מעשה ידיו של אותו טינטורטו, שהוא עצמו קבור בכנסייה. מדובר באחד מציורי הקיר, הפרסקאות, היפים שמעטרים את קפלות הכנסייה ושמו "אגנס הקדושה".
ציור פרסקו יפה נוסף הוא זה שמוצג בקפלת קונטאריני, הקפלה הרביעית משמאל. הציור הוא "יוחנן המטביל עם הקדושים" שצייר קימה דה קונליאנו.
#על מגדל הפעמונים
כמו הכנסייה, גם מגדל הפעמונים שלה עשוי מלבנים אדומות. בניית המגדל הסתיימה בשנת 1503, כמה שנים לאחר תום בניית הכנסייה עצמה. בשנת 1883 הוחלפו בה הפעמונים, שהוותיק מביניהם היה משנת 1424.
בראש מגדל הפעמונים חדר בעל חלונות מעוגלים, כשבראשו חלונות מקושתים. בראשו של החדר המעגלי שמעל חדר זה בנוייה כיפה דמוית בצל בסגנון מזרח אירופאי. בראש המגדל ניצב פסל עשוי שיש לבן של ישו. בצידי המגדל ניצבים ארבעת פסליהם של מבשרי הבשורה, מעשה ידי אמנים איטלקיים, מתלמידיו של פייטרו לומבארדו.
הסביבה:
https://youtu.be/rPPMcZlCf9Q
ומבט מקרוב:
https://youtu.be/uYUFsxvJ9PI
אמנות בוונציה
#על ארמון בית הזהב של ונציה
על גדת התעלה הגדולה, לאורך הגרנד קנל בוונציה, נמצא פאלאצו קא ד'אורו, ארמון קא' ד'אורו (Ca' d'Oro), או בית הזהב של ונציה.
לשמו, קא' ד'אורו, שפירושו "בית הזהב", זכה הארמון, ששמו הרישמי הוא ארמון סנטה סופיה (Palazzo Santa Sofia), בשל ציפוי הזהב שקישט בעבר את חזיתו.
כאן נמצאת כיום גלריית האמנות עם אוסף האמנות של האספן הברון ג'ורג'יו פרנצ'טי (Giorgio Franchetti), שהוא תרם בשנת 1916 לממשלת איטליה. האוסף מורכב מציורים, פסלים ומדליות מתקופת הרנאסנס ועד עידן האמנות הקלאסית.
מעבר לתערוכה הנאה שבו, הביקור בארמון מומלץ במיוחד למתעניינים באמנות של ונציה ובאדריכלות ונציאנית.
#תולדות הארמון
קא ד'אורו, בית הזהב של ונציה, הוא מהמבנים המפורסמים ביותר של ונציה. האדריכלים ג'יובאני וברתולומאו בון החלו לבנות אותו בתחילת המאה ה-15, עבור משפחת קונטריני.
במהלך השנים החליף המבנה מספר ידיים ובעלים שונים הותירו בו סימנים. במאה ה-19, למשל, הסירה הבעלים, רקדנית הבלט מארי טגליוני, את המדרגות הגותיות של המבנה ואת המרפסות שקישטו אותו. ב-1894 הארמון נרכש בידי הברון גאורגיו פרנצ'טי, שהחזיר את הארמון לימיו הגדולים ושיחזר את המדרגות והמרפסות שנהרסו בידי מארי טגליוני. בשנת 1917 העביר הברון את הארמון לבעלות ממשלת איטליה.
כיום משמש בית הזהב כגלריה לאמנות והיא נקראת על שם התורם, גלריית גאורגיו פרנצ'טי שבבית הזהב (Galleria Giorgio Franchetti alla Ca' d'Oro).
#אדריכלות
הקא ד'אורו שנחשב אחד המבנים היפים בעיר ובו אחת הגלריות הנחשבות בה, מהווה בעצמו סיבה מספיק טובה לביקור במקום.
יש 3 קומות למבנה, הבנוי מלבנים ושחזיתו מצופה שיש לבן. כמו בארמונות רבים בעיר ונציה, גם כאן קיימת חצר פנימית יפה.
מרבית המבקרים בעיר נוטים להסתפק בהצצה מבחוץ אל המבנה מרהיב העין, מה שקצת חבל, כי לראות רק את החלונות הנאים שלו, זה פשוט לא מספיק. הסגנון הגותי שבא לידי ביטוי בקא ד'אורו, היה סגנון הבניה שמרבית אדריכלי ונציה העדיפו במאה ה-15 והחלונות הללו הם מסימני הסגנון הזה.
למעשה, יש מספר סגנונות בניה המשתלבים בבית הזהב, בנוסף לסגנון הגותי. אותו סגנון, אגב, בא לידי ביטוי גם בארמון דוקאלה (Palazzo Ducale), הדומה מאד במראהו החיצוני לבית הזהב. בין הסגנונות שניתן לראות בקא ד'אורו נמצאים הסגנון הביזנטי והאיסלמי, כמו גם הסגנון האיטלקי וההשפעות של אזור לומברדיה.
חלקיו החיצוניים של הארמון מעוטרים בעמודים ובקשתות, המשלבים כמה מסגנונות הבנייה הללו. במובן הזה ניתן לראות בהם סוג של פסלים, בעיקר משום שהם מכילים פרטים רבים ויפים במיוחד, הרבה יותר מסתם עמודים.
#טיפים
מתחת לגיל 18 ומעל 65 הכניסה חופשית.
הזמן המומלץ לביקור כאן הוא כשעה עד שעתיים.
יש בארמון סיורים מודרכים בתשלום ובאנגלית, לקבוצות של עד 30 איש. ההזמנה לפחות 15 ימים מראש
מבט מקרוב:
https://youtu.be/nCIdvypY3CI
הנה הארמון - אז והיום:
https://youtu.be/0WPk-fKwSxI
על גדת התעלה הגדולה, לאורך הגרנד קנל בוונציה, נמצא פאלאצו קא ד'אורו, ארמון קא' ד'אורו (Ca' d'Oro), או בית הזהב של ונציה.
לשמו, קא' ד'אורו, שפירושו "בית הזהב", זכה הארמון, ששמו הרישמי הוא ארמון סנטה סופיה (Palazzo Santa Sofia), בשל ציפוי הזהב שקישט בעבר את חזיתו.
כאן נמצאת כיום גלריית האמנות עם אוסף האמנות של האספן הברון ג'ורג'יו פרנצ'טי (Giorgio Franchetti), שהוא תרם בשנת 1916 לממשלת איטליה. האוסף מורכב מציורים, פסלים ומדליות מתקופת הרנאסנס ועד עידן האמנות הקלאסית.
מעבר לתערוכה הנאה שבו, הביקור בארמון מומלץ במיוחד למתעניינים באמנות של ונציה ובאדריכלות ונציאנית.
#תולדות הארמון
קא ד'אורו, בית הזהב של ונציה, הוא מהמבנים המפורסמים ביותר של ונציה. האדריכלים ג'יובאני וברתולומאו בון החלו לבנות אותו בתחילת המאה ה-15, עבור משפחת קונטריני.
במהלך השנים החליף המבנה מספר ידיים ובעלים שונים הותירו בו סימנים. במאה ה-19, למשל, הסירה הבעלים, רקדנית הבלט מארי טגליוני, את המדרגות הגותיות של המבנה ואת המרפסות שקישטו אותו. ב-1894 הארמון נרכש בידי הברון גאורגיו פרנצ'טי, שהחזיר את הארמון לימיו הגדולים ושיחזר את המדרגות והמרפסות שנהרסו בידי מארי טגליוני. בשנת 1917 העביר הברון את הארמון לבעלות ממשלת איטליה.
כיום משמש בית הזהב כגלריה לאמנות והיא נקראת על שם התורם, גלריית גאורגיו פרנצ'טי שבבית הזהב (Galleria Giorgio Franchetti alla Ca' d'Oro).
#אדריכלות
הקא ד'אורו שנחשב אחד המבנים היפים בעיר ובו אחת הגלריות הנחשבות בה, מהווה בעצמו סיבה מספיק טובה לביקור במקום.
יש 3 קומות למבנה, הבנוי מלבנים ושחזיתו מצופה שיש לבן. כמו בארמונות רבים בעיר ונציה, גם כאן קיימת חצר פנימית יפה.
מרבית המבקרים בעיר נוטים להסתפק בהצצה מבחוץ אל המבנה מרהיב העין, מה שקצת חבל, כי לראות רק את החלונות הנאים שלו, זה פשוט לא מספיק. הסגנון הגותי שבא לידי ביטוי בקא ד'אורו, היה סגנון הבניה שמרבית אדריכלי ונציה העדיפו במאה ה-15 והחלונות הללו הם מסימני הסגנון הזה.
למעשה, יש מספר סגנונות בניה המשתלבים בבית הזהב, בנוסף לסגנון הגותי. אותו סגנון, אגב, בא לידי ביטוי גם בארמון דוקאלה (Palazzo Ducale), הדומה מאד במראהו החיצוני לבית הזהב. בין הסגנונות שניתן לראות בקא ד'אורו נמצאים הסגנון הביזנטי והאיסלמי, כמו גם הסגנון האיטלקי וההשפעות של אזור לומברדיה.
חלקיו החיצוניים של הארמון מעוטרים בעמודים ובקשתות, המשלבים כמה מסגנונות הבנייה הללו. במובן הזה ניתן לראות בהם סוג של פסלים, בעיקר משום שהם מכילים פרטים רבים ויפים במיוחד, הרבה יותר מסתם עמודים.
#טיפים
מתחת לגיל 18 ומעל 65 הכניסה חופשית.
הזמן המומלץ לביקור כאן הוא כשעה עד שעתיים.
יש בארמון סיורים מודרכים בתשלום ובאנגלית, לקבוצות של עד 30 איש. ההזמנה לפחות 15 ימים מראש
מבט מקרוב:
https://youtu.be/nCIdvypY3CI
הנה הארמון - אז והיום:
https://youtu.be/0WPk-fKwSxI
#על המספנה של ונציה שהפכה מוקד לאמנות מודרנית ופורצת דרך
הארסנאלה של ונציה (Arsenale di Venezia), או פשוט הארסנאלה, היא המספנה העתיקה שברובע קסטלו של ונציה ובהמשך האזור המרכזי של ייצור הנשק עבור רפובליקת ונציה.
אבל המקום הזה, שכה הרשים את דנטה אליגיירי, עד שהוא התייחס אליו בתיאור הגיהנום בספר המונומנטלי של "הקומדיה האלוהית", הוא הרבה יותר מסתם מספנה.
המספנה הזו הפכה לאחד המקומות החשובים בעולם, לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר. עם הזמן היא הפכה לייצור של נשק מתקדם, כמו בומבארדים ותותחים קלים ומתניידים. הצירוף של ספינות מעולות ונשק יעיל וחדשני הפך אז את ונציה לאימפריה של ממש.
בימינו נוהרים לכאן בכל שנה המוני אמנים, מומחי אמנות, מבקרים ואספנים, שכן בארסנאלה נערך אחד מהאירועים השנתיים החשובים בעולם האמנות המודרנית, הביאנלה של ונציה.
מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.
#היסטוריה
המספנה נולדה בסביבות המאה ה-8, כאחת המספנות של האימפריה הביזנטית. בתחילת המאה ה-12 נבנו המבנים שאתם רואים במספנה. אם הארסנאלה נולדה במטרה לבנות ספינות פרטיות, במאה ה-14 הוקמה ה"ארסנאלה החדשה" (Arsenal Nuovo) שנועדה לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר.
באותה מאה החלו לייצר כאן גם בומבארדים, סוג מתקדם של בליסטראות. ייצור כלי הנשק יילך ויתפתח ובהמשך החלו לייצר בארסנלה גם ארטילריה. ממש כאן נולד התותח הנייד, שהומצא בידי ברטולומאו קולאוני, שהציב לראשונה תותחים קלים, על גבי עגלות.
במאה ה-16 כבר בנו כאן ספינות תותחים. בשיאה הגיעה המספנה ליותר מ-16 אלף עובדים, שמדי יום השלימו על קו הייצור המהיר שלה ספינה חדשה ומחומשת לחלוטין.
בתקופת שלטון נפוליאון בונפרטה בוונציה, נהרסה מרבית הארסנאלה. כשקמה איטליה המודרנית הפך חלק מהמתחם לבסיס חיל הים האיטלקי. בחלק אחר בארסנאלה הוקמו מרכז לשימור ושחזור של ספינות היסטוריות וחלקים אחרים שימשו למחקר. חלקים נוספים הוקדשו לאמנות ועד היום נערכת בהם הביאנלה של ונציה, מאירועי האמנות המודרנית החשובים ביותר בעולם.
מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.
#אדריכלות הארסנלה
שימו לב לשער הכניסה הקלאסי של הארסנאלה. הוא מכונה "פורטה מאגנה" והוקם במאה ה-15. השער תוכנן בידי יאקופו בליני ונבנה ככל הנראה על ידי אנטוניו גאמבלו.
בשלהי המאה ה-17 הוצבו בשני צידיו של השער פסלי אריות שהובאו מיוון. אחד מהם זכה לכינוי "אריה פיראוס". תוכלו לזהות אותו על ידי סימני הגרפיטי שמכסים אותו ושצוירו על ידי שכירי חרב מסקנדינביה ששמרו בעבר על הארסנאלה.
מבט מקרוב אל הארסנאלה:
https://youtu.be/HkzNPp0lOBY
והפעילות האמנותית ואפילו הספורטיבית שלה כיום:
https://youtu.be/eFttCb8pars
הביאנלה שבארסנאלה של ונציה:
https://youtu.be/kQlTuKk6rTM
הארסנאלה של ונציה (Arsenale di Venezia), או פשוט הארסנאלה, היא המספנה העתיקה שברובע קסטלו של ונציה ובהמשך האזור המרכזי של ייצור הנשק עבור רפובליקת ונציה.
אבל המקום הזה, שכה הרשים את דנטה אליגיירי, עד שהוא התייחס אליו בתיאור הגיהנום בספר המונומנטלי של "הקומדיה האלוהית", הוא הרבה יותר מסתם מספנה.
המספנה הזו הפכה לאחד המקומות החשובים בעולם, לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר. עם הזמן היא הפכה לייצור של נשק מתקדם, כמו בומבארדים ותותחים קלים ומתניידים. הצירוף של ספינות מעולות ונשק יעיל וחדשני הפך אז את ונציה לאימפריה של ממש.
בימינו נוהרים לכאן בכל שנה המוני אמנים, מומחי אמנות, מבקרים ואספנים, שכן בארסנאלה נערך אחד מהאירועים השנתיים החשובים בעולם האמנות המודרנית, הביאנלה של ונציה.
מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.
#היסטוריה
המספנה נולדה בסביבות המאה ה-8, כאחת המספנות של האימפריה הביזנטית. בתחילת המאה ה-12 נבנו המבנים שאתם רואים במספנה. אם הארסנאלה נולדה במטרה לבנות ספינות פרטיות, במאה ה-14 הוקמה ה"ארסנאלה החדשה" (Arsenal Nuovo) שנועדה לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר.
באותה מאה החלו לייצר כאן גם בומבארדים, סוג מתקדם של בליסטראות. ייצור כלי הנשק יילך ויתפתח ובהמשך החלו לייצר בארסנלה גם ארטילריה. ממש כאן נולד התותח הנייד, שהומצא בידי ברטולומאו קולאוני, שהציב לראשונה תותחים קלים, על גבי עגלות.
במאה ה-16 כבר בנו כאן ספינות תותחים. בשיאה הגיעה המספנה ליותר מ-16 אלף עובדים, שמדי יום השלימו על קו הייצור המהיר שלה ספינה חדשה ומחומשת לחלוטין.
בתקופת שלטון נפוליאון בונפרטה בוונציה, נהרסה מרבית הארסנאלה. כשקמה איטליה המודרנית הפך חלק מהמתחם לבסיס חיל הים האיטלקי. בחלק אחר בארסנאלה הוקמו מרכז לשימור ושחזור של ספינות היסטוריות וחלקים אחרים שימשו למחקר. חלקים נוספים הוקדשו לאמנות ועד היום נערכת בהם הביאנלה של ונציה, מאירועי האמנות המודרנית החשובים ביותר בעולם.
מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.
#אדריכלות הארסנלה
שימו לב לשער הכניסה הקלאסי של הארסנאלה. הוא מכונה "פורטה מאגנה" והוקם במאה ה-15. השער תוכנן בידי יאקופו בליני ונבנה ככל הנראה על ידי אנטוניו גאמבלו.
בשלהי המאה ה-17 הוצבו בשני צידיו של השער פסלי אריות שהובאו מיוון. אחד מהם זכה לכינוי "אריה פיראוס". תוכלו לזהות אותו על ידי סימני הגרפיטי שמכסים אותו ושצוירו על ידי שכירי חרב מסקנדינביה ששמרו בעבר על הארסנאלה.
מבט מקרוב אל הארסנאלה:
https://youtu.be/HkzNPp0lOBY
והפעילות האמנותית ואפילו הספורטיבית שלה כיום:
https://youtu.be/eFttCb8pars
הביאנלה שבארסנאלה של ונציה:
https://youtu.be/kQlTuKk6rTM
