שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
חמאם מקדוניה פאלאס
#חמאם מעולה בסלוניקי
אם רציתם חמאם נהדר בעיר סלוניקי, חמאם מקדוניה (Makedonia Palace hamam baths) ייתן תשובה יותר מראויה לחוויית חמאם שלמה.
אם רציתם חמאם נהדר בעיר סלוניקי, חמאם מקדוניה (Makedonia Palace hamam baths) ייתן תשובה יותר מראויה לחוויית חמאם שלמה.
ארמון דולמבחצ'ה
#על הארמון ששימש את הסולטן במאה ה-19
ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahçe Sarayı), או ארמון דולמה באחצ'ה, הוא הארמון ששימש את שליטי טורקיה החל מהמאה ה-19. הוא נבנה בשנת 1854, על ידי הסולטן עבדול מג'יד.
הארמון, המעוצב בסגנון הרנסאנס הטורקי, נמצא ברובע בשיקטאש שבאיסטנבול, על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס.
זהו ארמון "צנוע", המשתרע על פני כמעט 45 אלף מ"ר. בתוכו מכיל הארמון המרהיב 285 חדרים, 43 אולמות, 68 חדרי שירותים, 6 חדרי אמבטיה, ו-6 מרפסות.
פירוש שמו של ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahce Sarayi) הוא "גן ממולא".
ואכן, הגנים של הדולמה בהצ'ה הם אחד הפלאים המדהימים באיסטנבול.
#תולדות הארמון
ארמון דולמבחצ'ה נבנה בשנת 1856 עבור הסולטאן עבד אל מג'יד. הסולטן מאס באותה תקופה בארמון טופקפי. ברצונו להרשים מלכים ושליטים בעולם הגדול, הוא ביקש לעצמו ארמון מודרני ושונה מזה שבידיו, ארמון טופקאפי. במקום ארמונו, המעוצב לפי המסורת העות'מנית, הוא החליט על ארמון כמו באירופה. כך נולד הארמון הזה, הנראה כשכיית חמדה אימפריאלית אבל הוא טורקי לחלוטין.
דולמבחצ'ה נבנה די מהר, במפרץ יפה ופנוי לבנייה. בנו אותו על קרקע שנוצרה לאחר מילוי של החוף במצר הבוספורוס באדמה. מאז בנייתו שימש הארמון כמקום המגורים העיקרי של הסולטנים. זה נמשך עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, עם תום הסולטנות והאימפריה העות'מנית, בשל התבוסה במלחמת העולם הראשונה.
לאורך כל התקופה הזו השקיפו מהארמון ומגניו היפים, הסולטן ועוזריו, על האימפריה העות'מנית השוקעת שלהם, זו שהיסטוריונים מכנים "האיש החולה של אירופה", כשהיא הולכת ונמוגה ושוקעת לקראת סופה.
אחרי שאתאטורק עלה לשלטון, בתום מלחמת העולם הראשונה, גם הוא בחר לבלות כאן את שנותיו האחרונות. הוא מת כאן ב-1938. עד היום מורים כל השעונים בארמון על שעת מותו של המנהיג וגדול האומה הטורקית.
כיום הארמון משמש מוזיאון. הממשל הטורקי משתמש בו לקבלות פנים ולטקסים רשמיים שונים.
#מה רואים כאן?
הכניסה לארמון היא דרך השער האימפריאלי. אם תגיעו לארמון בחודשי הקיץ, תוכלו לחזות בתזמורת של חיילים יניצ'רים, המנגנת בימי שלישי אחר הצהריים, בסגנון שהיה מקובל בתקופת האימפריה העות'מנית.
לארמון 3 חלקים עיקריים: החלק המיועד לסולטן, האזור הטקסי והרשמי שלו וההרמון, בו התגוררו וחיו נשות הסולטן ופילגשיו.
כבר בכניסה לארמון תוכלו לראות את הפאר הרב בו חיו הסולטנים הטורקיים. במבואת הבדולח וחדר המדרגות עתיר הקריסטלים, עשויים כל מעקות המדרגות, הנברשות והמנורות מקריסטל באקארה, בדולח מבהיק ומפואר. זהו המפורסם מבין חללי וחדרי הארמון.
גם בהמשך, במיוחד באולם המרכזי, ממשיך הסיור ומציג שטיחים מרהיבים ומגוון חפצי יוקרה בארמון. לצד שפע הרהיטים, השטיחים הרבים ופאר הקריסטלים שבארמון המפואר, תראו כאן גם את חדר האמבטיה המלכותי, מראה מרתק הממחיש את הפאר שמצוי כאן, בכל פרט בחיי הסולטנים הטורקיים.
מרכיב היסטורי בסיור בארמון הוא זה של אתאטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית. המנהיג, המכונה "אבי הטורקים", בילה בארמון את שנותיו האחרונות. בביקור בארמון דולמבחצ'ה תוכלו לראות את המיטה שעליה שכב אתאטורק ברגעי מותו. שימו לב לשעונים בארמון, המורים על השעה שבה מת המנהיג הנערץ.
הסיור מסתיים בדרך כלל ברחבה המובילה אל שפת הים. מגניו המטופחים של דולמבחצ'ה נשקף נופם המרהיב של הבוספורוס ושל הגדה האסייתית של איסטנבול.
#טיפים
מומלץ לקנות כרטיסים מראש ולא להמתין ליום הביקור.
הביקור בארמון הוא עם הדרכה - סיור יוצא במוזיאון כל כמה דקות, עם מדריכי המוזיאון.
שווה לשבת בקפטריה מול הבוספורוס שבארמון!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jB61qRTSEy4
ביקור במקום:
https://youtu.be/LmVN2TsdCfo
הדרכה:
https://youtu.be/OSrqsPxLoVY
ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahçe Sarayı), או ארמון דולמה באחצ'ה, הוא הארמון ששימש את שליטי טורקיה החל מהמאה ה-19. הוא נבנה בשנת 1854, על ידי הסולטן עבדול מג'יד.
הארמון, המעוצב בסגנון הרנסאנס הטורקי, נמצא ברובע בשיקטאש שבאיסטנבול, על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס.
זהו ארמון "צנוע", המשתרע על פני כמעט 45 אלף מ"ר. בתוכו מכיל הארמון המרהיב 285 חדרים, 43 אולמות, 68 חדרי שירותים, 6 חדרי אמבטיה, ו-6 מרפסות.
פירוש שמו של ארמון דולמבחצ'ה (Dolmabahce Sarayi) הוא "גן ממולא".
ואכן, הגנים של הדולמה בהצ'ה הם אחד הפלאים המדהימים באיסטנבול.
#תולדות הארמון
ארמון דולמבחצ'ה נבנה בשנת 1856 עבור הסולטאן עבד אל מג'יד. הסולטן מאס באותה תקופה בארמון טופקפי. ברצונו להרשים מלכים ושליטים בעולם הגדול, הוא ביקש לעצמו ארמון מודרני ושונה מזה שבידיו, ארמון טופקאפי. במקום ארמונו, המעוצב לפי המסורת העות'מנית, הוא החליט על ארמון כמו באירופה. כך נולד הארמון הזה, הנראה כשכיית חמדה אימפריאלית אבל הוא טורקי לחלוטין.
דולמבחצ'ה נבנה די מהר, במפרץ יפה ופנוי לבנייה. בנו אותו על קרקע שנוצרה לאחר מילוי של החוף במצר הבוספורוס באדמה. מאז בנייתו שימש הארמון כמקום המגורים העיקרי של הסולטנים. זה נמשך עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, עם תום הסולטנות והאימפריה העות'מנית, בשל התבוסה במלחמת העולם הראשונה.
לאורך כל התקופה הזו השקיפו מהארמון ומגניו היפים, הסולטן ועוזריו, על האימפריה העות'מנית השוקעת שלהם, זו שהיסטוריונים מכנים "האיש החולה של אירופה", כשהיא הולכת ונמוגה ושוקעת לקראת סופה.
אחרי שאתאטורק עלה לשלטון, בתום מלחמת העולם הראשונה, גם הוא בחר לבלות כאן את שנותיו האחרונות. הוא מת כאן ב-1938. עד היום מורים כל השעונים בארמון על שעת מותו של המנהיג וגדול האומה הטורקית.
כיום הארמון משמש מוזיאון. הממשל הטורקי משתמש בו לקבלות פנים ולטקסים רשמיים שונים.
#מה רואים כאן?
הכניסה לארמון היא דרך השער האימפריאלי. אם תגיעו לארמון בחודשי הקיץ, תוכלו לחזות בתזמורת של חיילים יניצ'רים, המנגנת בימי שלישי אחר הצהריים, בסגנון שהיה מקובל בתקופת האימפריה העות'מנית.
לארמון 3 חלקים עיקריים: החלק המיועד לסולטן, האזור הטקסי והרשמי שלו וההרמון, בו התגוררו וחיו נשות הסולטן ופילגשיו.
כבר בכניסה לארמון תוכלו לראות את הפאר הרב בו חיו הסולטנים הטורקיים. במבואת הבדולח וחדר המדרגות עתיר הקריסטלים, עשויים כל מעקות המדרגות, הנברשות והמנורות מקריסטל באקארה, בדולח מבהיק ומפואר. זהו המפורסם מבין חללי וחדרי הארמון.
גם בהמשך, במיוחד באולם המרכזי, ממשיך הסיור ומציג שטיחים מרהיבים ומגוון חפצי יוקרה בארמון. לצד שפע הרהיטים, השטיחים הרבים ופאר הקריסטלים שבארמון המפואר, תראו כאן גם את חדר האמבטיה המלכותי, מראה מרתק הממחיש את הפאר שמצוי כאן, בכל פרט בחיי הסולטנים הטורקיים.
מרכיב היסטורי בסיור בארמון הוא זה של אתאטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית. המנהיג, המכונה "אבי הטורקים", בילה בארמון את שנותיו האחרונות. בביקור בארמון דולמבחצ'ה תוכלו לראות את המיטה שעליה שכב אתאטורק ברגעי מותו. שימו לב לשעונים בארמון, המורים על השעה שבה מת המנהיג הנערץ.
הסיור מסתיים בדרך כלל ברחבה המובילה אל שפת הים. מגניו המטופחים של דולמבחצ'ה נשקף נופם המרהיב של הבוספורוס ושל הגדה האסייתית של איסטנבול.
#טיפים
מומלץ לקנות כרטיסים מראש ולא להמתין ליום הביקור.
הביקור בארמון הוא עם הדרכה - סיור יוצא במוזיאון כל כמה דקות, עם מדריכי המוזיאון.
שווה לשבת בקפטריה מול הבוספורוס שבארמון!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jB61qRTSEy4
ביקור במקום:
https://youtu.be/LmVN2TsdCfo
הדרכה:
https://youtu.be/OSrqsPxLoVY
חמאם צ'גאלוגלו
#על החמאם המומלץ של איסטנבול
אם מרבית המקומות מסוגו הם תיירותיים, חמאם צ'גאלוגלו (Çağaloğlu Hamam) הוא חמאם אותנטי, שנבנה לראשונה במאה ה-18.
למעשה, החמאם הזה ניתן ב-1741 במתנה לעיר איסטנבול, על ידי הסולטאן מחמוד. במהלך השנים נהנו כאן רבים משליטי העולם ומפורסמים רבים, בעת שבקרו בעיר. בנוסף לרחצה, מוצע בו מגוון טיפולים נהדר והמקום מומלץ למי שרוצה לחוות חמאם טורקי אמיתי של ממש.
בחמאם, שנמצא ברחוב פרופסור קזים גורקאן שבעיר העתיקה מספר 34, תיכנסו אל המבואה, היישר לחדר עתיר שיש ועמודים קורינתיים, אל ערפל של אדים חמימים. גברים ונשים יופנו כל אחד לחלק נפרד, בו יעניקו לכם שלל טיפולים לפי הסדר, כולל סיבון הגוף, קרצוף יבש, עיסויים, רחצה, סיבון חוזר, עוד עיסוי ולבסוף חפיפה.
בחמאם תוכלו לחוות גם סאונה רטובה וכמה סוגי טיפולים, ליהנות על דרגשי המנוחה וללגום כוס תה חם. כשתסיימו, תגלו שהשרתם מעצמכם את כל הלכלוך שהצטבר בעיר ונטענתם באנרגיות חדשות להמשך הטיולים בעיר.
#מהו החמאם?
ה"חמאם", המילה הערבית לבית מרחץ טורקי, הוא מקום רחצה לח שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. יש בו סאונה רטובה ויבשה, עם חום מפנק שחודר לעצמות ורחצה קרה אחרי הזעה. בחמאם רובצים ומזיעים בנחת וכשחם נשטפים במים קרירים.
השם "מרחץ תורכי" הוא שם שגוי שנתנו לו האירופאים, כיוון שהם הכירו את החמאם במגעיהם עם האימפריה העות'מאנית. אבל המקור אינו תורכי, אלא בית המרחץ הרומי, שהיה נהוג בערים רבות ברחבי האימפריה הרומית. החוט המקשר אל החמאם הטורקי בא מהתקופה שבה העיר נקראה קונסטנטינופול ונשלטה על ידי האימפריה הביזנטית.
תרבותית וחברתית שימש החמאם, במשך מאות שנים, כמקום מפגש נפרד לגברים ולנשים. כאן שמעו אנשי העיר את הרכילויות החמות של השבוע והסירו מעליהם מעט מהעול השמרני של המסורת. במיוחד זה בלט אצל הנשים, שכן היה זה המקום היחידי שבו התירו לעצמן נשות העיר להיות חופשיות מהשליטה הגברית הנוקשה שסבבה אותן בכל מקום אחר. הגברים, מצידם, פיתחו פנטזיות וסיפרו מעשיות על המתרחש בין כותלי האגף הנשי של החמאם.
כיום יש ברחבי העולם כולו "סאונות" שהן מקבילות לבתי המרחץ התורכיים, באפשרויות הנקיון והבריאות שהן מציעות - להזיע היטב ואז לרחוץ במים קרים ולעתים גם לקבל מסאז' מפנק. אבל הקסם של המזרח והחמאם, עדיין מושך רבים.
#טיפים
בכל חמאם, בקשו טוריסט מסאז', אלא אם אתם מנוסים ורוצים לקבל טורקיש מסאז' - חוויה מפרקת במיוחד...
רוצים לבקר בחמאם אחר? - נסו את חמאם צ’מברליטש (Çemberlitaş Hamami), שליד הבזאר הגדול בעיר העתיקה. זהו החמאם הגדול והחשוב באיסטנבול.
חמאם אמין סינאן הוא חמאם קטן יותר אך היסטורי ושווה גם הוא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OQFWpi1iTJQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/c6rlg5D755I
אם מרבית המקומות מסוגו הם תיירותיים, חמאם צ'גאלוגלו (Çağaloğlu Hamam) הוא חמאם אותנטי, שנבנה לראשונה במאה ה-18.
למעשה, החמאם הזה ניתן ב-1741 במתנה לעיר איסטנבול, על ידי הסולטאן מחמוד. במהלך השנים נהנו כאן רבים משליטי העולם ומפורסמים רבים, בעת שבקרו בעיר. בנוסף לרחצה, מוצע בו מגוון טיפולים נהדר והמקום מומלץ למי שרוצה לחוות חמאם טורקי אמיתי של ממש.
בחמאם, שנמצא ברחוב פרופסור קזים גורקאן שבעיר העתיקה מספר 34, תיכנסו אל המבואה, היישר לחדר עתיר שיש ועמודים קורינתיים, אל ערפל של אדים חמימים. גברים ונשים יופנו כל אחד לחלק נפרד, בו יעניקו לכם שלל טיפולים לפי הסדר, כולל סיבון הגוף, קרצוף יבש, עיסויים, רחצה, סיבון חוזר, עוד עיסוי ולבסוף חפיפה.
בחמאם תוכלו לחוות גם סאונה רטובה וכמה סוגי טיפולים, ליהנות על דרגשי המנוחה וללגום כוס תה חם. כשתסיימו, תגלו שהשרתם מעצמכם את כל הלכלוך שהצטבר בעיר ונטענתם באנרגיות חדשות להמשך הטיולים בעיר.
#מהו החמאם?
ה"חמאם", המילה הערבית לבית מרחץ טורקי, הוא מקום רחצה לח שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. יש בו סאונה רטובה ויבשה, עם חום מפנק שחודר לעצמות ורחצה קרה אחרי הזעה. בחמאם רובצים ומזיעים בנחת וכשחם נשטפים במים קרירים.
השם "מרחץ תורכי" הוא שם שגוי שנתנו לו האירופאים, כיוון שהם הכירו את החמאם במגעיהם עם האימפריה העות'מאנית. אבל המקור אינו תורכי, אלא בית המרחץ הרומי, שהיה נהוג בערים רבות ברחבי האימפריה הרומית. החוט המקשר אל החמאם הטורקי בא מהתקופה שבה העיר נקראה קונסטנטינופול ונשלטה על ידי האימפריה הביזנטית.
תרבותית וחברתית שימש החמאם, במשך מאות שנים, כמקום מפגש נפרד לגברים ולנשים. כאן שמעו אנשי העיר את הרכילויות החמות של השבוע והסירו מעליהם מעט מהעול השמרני של המסורת. במיוחד זה בלט אצל הנשים, שכן היה זה המקום היחידי שבו התירו לעצמן נשות העיר להיות חופשיות מהשליטה הגברית הנוקשה שסבבה אותן בכל מקום אחר. הגברים, מצידם, פיתחו פנטזיות וסיפרו מעשיות על המתרחש בין כותלי האגף הנשי של החמאם.
כיום יש ברחבי העולם כולו "סאונות" שהן מקבילות לבתי המרחץ התורכיים, באפשרויות הנקיון והבריאות שהן מציעות - להזיע היטב ואז לרחוץ במים קרים ולעתים גם לקבל מסאז' מפנק. אבל הקסם של המזרח והחמאם, עדיין מושך רבים.
#טיפים
בכל חמאם, בקשו טוריסט מסאז', אלא אם אתם מנוסים ורוצים לקבל טורקיש מסאז' - חוויה מפרקת במיוחד...
רוצים לבקר בחמאם אחר? - נסו את חמאם צ’מברליטש (Çemberlitaş Hamami), שליד הבזאר הגדול בעיר העתיקה. זהו החמאם הגדול והחשוב באיסטנבול.
חמאם אמין סינאן הוא חמאם קטן יותר אך היסטורי ושווה גם הוא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/OQFWpi1iTJQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/c6rlg5D755I
מגדל הבתולה
#על המגדל שבאי הקטן
מגדל הבתולה (Virgin Tower) הוא מגדל מהמאה ה-18, הניצב על אי זעיר במיצרי הבוספורס, ליד איסטנבול.
כיום שוכנים במגדל בית קפה ומסעדה, אבל במקור ניצב כאן מגדל שנבנה במאה ה-12 ושימש להגנה על העיר. גם המגדל הנוכחי, שנבנה מאבן בשנת 1790, נועד למטרות צבאיות.
האגדה מספרת שהמגדל המקורי נבנה על ידי סולטן, שחשש מחלום שחלם ובו נבואה שלפיה תביא הכשת נחש למותה של בתו התמימה והיפה. המלך, נחוש להגן על הבת האהובה, נעל אותה במגדל. כך, הוא האמין, הוא יצליח לשמור עליה והנבואה לא תתגשם.
אבל נבואות כאלה, לפחות באגדות, סופן להתגשם. לצערו של המלך האוהב והמגונן, הצליח נחש להשתחל לתוך סל האוכל ומשהובא המזון אל הנסיכה שבמגדל, יצא הנחש מהסל והכיש אותה. כך מתה הנסיכה הכלואה במגדל והנבואה, כמה עצוב, התגשמה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/cgc8hLQQWTw
ועוד מבט על איסטנבול, המגדל ועוד:
https://youtu.be/nL5R9INoRFM
מגדל הבתולה (Virgin Tower) הוא מגדל מהמאה ה-18, הניצב על אי זעיר במיצרי הבוספורס, ליד איסטנבול.
כיום שוכנים במגדל בית קפה ומסעדה, אבל במקור ניצב כאן מגדל שנבנה במאה ה-12 ושימש להגנה על העיר. גם המגדל הנוכחי, שנבנה מאבן בשנת 1790, נועד למטרות צבאיות.
האגדה מספרת שהמגדל המקורי נבנה על ידי סולטן, שחשש מחלום שחלם ובו נבואה שלפיה תביא הכשת נחש למותה של בתו התמימה והיפה. המלך, נחוש להגן על הבת האהובה, נעל אותה במגדל. כך, הוא האמין, הוא יצליח לשמור עליה והנבואה לא תתגשם.
אבל נבואות כאלה, לפחות באגדות, סופן להתגשם. לצערו של המלך האוהב והמגונן, הצליח נחש להשתחל לתוך סל האוכל ומשהובא המזון אל הנסיכה שבמגדל, יצא הנחש מהסל והכיש אותה. כך מתה הנסיכה הכלואה במגדל והנבואה, כמה עצוב, התגשמה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/cgc8hLQQWTw
ועוד מבט על איסטנבול, המגדל ועוד:
https://youtu.be/nL5R9INoRFM
אתרי חובה באיסטנבול
המסגד הכחול
#על המסגד שנועד להאפיל על האיה סופיה
אומרים שקנאה תרבה חוכמה, אבל במקרה של המסגד הכחול (Blue Mosque) היא הביאה כבר לפאר וליופי לא רגילים. המסגד הזה, אחד המסגדים המפוארים בעולם, נולד כשהסולטן הצעיר אחמט הורה לאדריכל המלכותי שלו, סדפאר מחמט אגה, לבנות את המבנה האיסלאמי הנפלא בתבל. הסולטן דרש מבנה שינצח את כנסיית איה סופיה שבעירו איסטנבול.
המסגד, שניצב בקרבת ארמון טופקאפי וידוע גם בשם מסגד סולטאן אחמט (Sultanahmet Camii), על שם הסולטן שיזם וקבור בו, נבנה במכוון אל מול כנסיית איה סופיה. בכך הוא נועד להביא להכרה בעליונות של הבנייה האסלאמית על הבנייה הנוצרית. מה דעתכם? האם הוא הצליח בכך?
כך או כך, הבנייה התנהלה במהירות. במהלכה הסולטן עקב באופן אישי וצמוד אחרי התקדמות העבודות ומוראו הביא לכך שאכן הושגו כאן שיאים של הקפדה ואיכות אמנותית והנדסית. הסולטן גם לא חסך בכסף ובמשאבים לפרויקט הדגל הזה, מה שאפשר לבונים להביא את מיטב המומחים, הטכנולוגיות של התקופה והחומרים הנדרשים. ניתן לראות זאת לדוגמה, באבנים מהכעבה הקדושה שבמכה, ששובצו ב"מיח'רב". זוהי נישת התפילה של המוסלמים, הפונה לכיוון העיר מכה.
בתוך 7 שנים בלבד, הושלם המסגד הענקי ונחנך בשנת 1616. התוצאה הנפלאה היא אכן אחד המבנים האיסלאמיים היפים ביותר בעולם. גם מי שלא מתחברים לאדריכלות המוסלמית ולמסגדים ייהנו מהאור המיוחד הזה ומהמבנה המופלא כל כך.
גם אם הוא לא הצליח לגמד את האיה סופיה, המסגד הכחול מצליח להתחרות די יפה עם היופי וההוד שלה. הסולטנים אהבו אותו מאד ובכל יום שישי נהגו לצעוד אליו בצעידה טקסית וחגיגית. אפילו במאה ה-20, כשחצר המלוכה עקרה מארמון טופקפי הסמוך, הוא שמר על מעמדו היוקרתי. מכל אחת ממרפסותיו נהגו אז 16 מואזינים, לא פחות, לקרוא בו-זמנית למאמינים לתפילה.
את שמו של המסגד הכחול הוא קיבל מ-20 אלף האריחים הכחולים, שמצפים את קירותיו ושהובאו לכאן מהעיר התורכית איזניק.
#למה כעסו חכמי הדת על המסגד הזה?
עד לבנייה המודרנית של המאה ה-20, נחשב המסגד, שהוא היחיד בעיר שיש לו 6 מינרטים, מגדלי התפילה המוסלמיים, לאחת מהיצירות האדריכליות הנחשבות, גם אם מהיותר יומרניות, שנבנו במזרח התיכון ובעולם כולו.
כשנחנך, המסגד הזה עורר את כעסם של חכמי הדת המוסלמיים. הללו זעמו על נסיונותיו של מחמט לבנות מסגד שידמה ואף ישתווה לעיר הקודש למכה. הסולטן, שהבין שהסתבכות עם הדת היא סכנה לשלטונו, נכנע להם. הוא הסכים לממן משהו שיסמל את יתרונותיה של העיר מכה על פני איסטנבול. בתור פשרה הוגנת, הוא שילם ממון רב, בכדי לממן את בנייתו של מינרט שביעי שייבנה במסגד הכעבה שבמכה. המגדל השביעי הזה הפגין את עליונותו של המסגד ההוא, על פני המסגד הכחול, המסגד בעל 6 המינרטים בלבד.
#אדריכלות ומה רואים כאן?
שימו לב למסגד הייחודי הזה. במקום שבו הוא עומד היום, ניצבו בעבר ארמונות ביזנטיים. שימו לב ל-6 המינרטים, צריחי המואזין שלו, שחיקו את מסגד הכעבה שבעיר מכה.
לאורך קירות המסגד הנהדר, המצופה כולו באריחים כחולים, תראו את 260 החלונות מעוטרי האבנים הצבעוניות בשוליהם. החלונות הללו יוצרים אור כחול שמכניס אווירה מיסטית, כמעט קדושה, למסגד. האור הזה, הנופל על 20 אלף האריחים התכולים של המסגד הוא מלאכת מחשבת של תכנון אדריכלי מוקפד וחכם במיוחד.
בתוך המבנה המרשים והמעוטר יש כאמור אלפי אריחים מעוטרים ביד, עם יותר מ-200 חלונות ויטראז' מרהיבים ולידם איורי קליגרפיה ומנורות שמן מסוגננות,ששימשו להאיר את המסגד, טרם המצאת הנורה החשמלית.
ליד המסגד תראו מזרקה שהוענקה לסולטן עבד אל חמיד השני, על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. בסמוך גם כיכר סולטן אהמט.
צאו מהמסגד הכחול דרך השער מהחצר ותגיעו לרחבה גדולה. אתם נמצאים בהיפודרום מהמאה ה-3 לספירה. זהו מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהוקם על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס. הוא מכיל 100,000 מקומות ושימש למרוצים רבי משתתפים באימפריות הרומית והביזנטית.
#מה גרמו האריחים של המסגד לאיזניק?
העיר איזניק, ששמה נגזר מהשם היווני שלה ניקאה, היא עיר היסטורית. היא נודעה בימי הביניים בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה.
למעשה, העיר הזו איזניק, הייתה בירת האימפריה של ניקאה שבאסיה הקטנה, אך הכיבוש העות'מני ב-1331 שינה את שמה ל"איזניק". כשהעות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, היא ירדה בחשיבותה, אבל עם השנים הלכה איזניק ונודעה כמרכז של תעשיית הקרמיקה והאריחים.
האריחים וכלי הקרמיקה שלה עשו להם שם בכל העולם. באותה תקופה השתמשו בהם בבנייני פאר ברחבי האימפריה העות'מנית, כולל בקבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים.
לפי המסורת הטורקית, מספרים שבשל כמות האריחים העצומה שנדרשה לבניית מסגד הכחול, המסורת הקדרית של איזניק ממש נפלה. הקדרים האמנים של העיר לא העזו להמרות את דרישת הסולטן, לעשרות אלפי האריחים עבור המסגד שבו חשק. הכמות שנדרשה למסגד הכחול הייתה חסרת תקדים, אבל הם עמדו במשימה. מורא הסולטן פעל והם עבדו על האריחים הללו עד שהותשו לגמרי, אבל עם תום העבודה על אריחי המסגד, הם לא הצליחו לחזור ולהחזיר את אומנות הקרמיקה של איזניק לימיה הגדולים. במהלך השנים שאחר כך, מספרים הטורקים, הלכה התעשייה הזו בעיר וירדה.
#טיפים
הכניסה חופשית.
לבוש הולם כאן מחייב לבוש צנוע, ללא בגדים קצרים, נשים עם כיסוי ראש (מומלץ להביא מטפחת, אך תוכלו לקבל בכניסה).
הגברים צריכים לחלוץ נעליים בכניסה.
המסגד סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1IAGs6Xio4w
ובפנים בתפילות:
https://youtu.be/lWSp2kYBsno
אומרים שקנאה תרבה חוכמה, אבל במקרה של המסגד הכחול (Blue Mosque) היא הביאה כבר לפאר וליופי לא רגילים. המסגד הזה, אחד המסגדים המפוארים בעולם, נולד כשהסולטן הצעיר אחמט הורה לאדריכל המלכותי שלו, סדפאר מחמט אגה, לבנות את המבנה האיסלאמי הנפלא בתבל. הסולטן דרש מבנה שינצח את כנסיית איה סופיה שבעירו איסטנבול.
המסגד, שניצב בקרבת ארמון טופקאפי וידוע גם בשם מסגד סולטאן אחמט (Sultanahmet Camii), על שם הסולטן שיזם וקבור בו, נבנה במכוון אל מול כנסיית איה סופיה. בכך הוא נועד להביא להכרה בעליונות של הבנייה האסלאמית על הבנייה הנוצרית. מה דעתכם? האם הוא הצליח בכך?
כך או כך, הבנייה התנהלה במהירות. במהלכה הסולטן עקב באופן אישי וצמוד אחרי התקדמות העבודות ומוראו הביא לכך שאכן הושגו כאן שיאים של הקפדה ואיכות אמנותית והנדסית. הסולטן גם לא חסך בכסף ובמשאבים לפרויקט הדגל הזה, מה שאפשר לבונים להביא את מיטב המומחים, הטכנולוגיות של התקופה והחומרים הנדרשים. ניתן לראות זאת לדוגמה, באבנים מהכעבה הקדושה שבמכה, ששובצו ב"מיח'רב". זוהי נישת התפילה של המוסלמים, הפונה לכיוון העיר מכה.
בתוך 7 שנים בלבד, הושלם המסגד הענקי ונחנך בשנת 1616. התוצאה הנפלאה היא אכן אחד המבנים האיסלאמיים היפים ביותר בעולם. גם מי שלא מתחברים לאדריכלות המוסלמית ולמסגדים ייהנו מהאור המיוחד הזה ומהמבנה המופלא כל כך.
גם אם הוא לא הצליח לגמד את האיה סופיה, המסגד הכחול מצליח להתחרות די יפה עם היופי וההוד שלה. הסולטנים אהבו אותו מאד ובכל יום שישי נהגו לצעוד אליו בצעידה טקסית וחגיגית. אפילו במאה ה-20, כשחצר המלוכה עקרה מארמון טופקפי הסמוך, הוא שמר על מעמדו היוקרתי. מכל אחת ממרפסותיו נהגו אז 16 מואזינים, לא פחות, לקרוא בו-זמנית למאמינים לתפילה.
את שמו של המסגד הכחול הוא קיבל מ-20 אלף האריחים הכחולים, שמצפים את קירותיו ושהובאו לכאן מהעיר התורכית איזניק.
#למה כעסו חכמי הדת על המסגד הזה?
עד לבנייה המודרנית של המאה ה-20, נחשב המסגד, שהוא היחיד בעיר שיש לו 6 מינרטים, מגדלי התפילה המוסלמיים, לאחת מהיצירות האדריכליות הנחשבות, גם אם מהיותר יומרניות, שנבנו במזרח התיכון ובעולם כולו.
כשנחנך, המסגד הזה עורר את כעסם של חכמי הדת המוסלמיים. הללו זעמו על נסיונותיו של מחמט לבנות מסגד שידמה ואף ישתווה לעיר הקודש למכה. הסולטן, שהבין שהסתבכות עם הדת היא סכנה לשלטונו, נכנע להם. הוא הסכים לממן משהו שיסמל את יתרונותיה של העיר מכה על פני איסטנבול. בתור פשרה הוגנת, הוא שילם ממון רב, בכדי לממן את בנייתו של מינרט שביעי שייבנה במסגד הכעבה שבמכה. המגדל השביעי הזה הפגין את עליונותו של המסגד ההוא, על פני המסגד הכחול, המסגד בעל 6 המינרטים בלבד.
#אדריכלות ומה רואים כאן?
שימו לב למסגד הייחודי הזה. במקום שבו הוא עומד היום, ניצבו בעבר ארמונות ביזנטיים. שימו לב ל-6 המינרטים, צריחי המואזין שלו, שחיקו את מסגד הכעבה שבעיר מכה.
לאורך קירות המסגד הנהדר, המצופה כולו באריחים כחולים, תראו את 260 החלונות מעוטרי האבנים הצבעוניות בשוליהם. החלונות הללו יוצרים אור כחול שמכניס אווירה מיסטית, כמעט קדושה, למסגד. האור הזה, הנופל על 20 אלף האריחים התכולים של המסגד הוא מלאכת מחשבת של תכנון אדריכלי מוקפד וחכם במיוחד.
בתוך המבנה המרשים והמעוטר יש כאמור אלפי אריחים מעוטרים ביד, עם יותר מ-200 חלונות ויטראז' מרהיבים ולידם איורי קליגרפיה ומנורות שמן מסוגננות,ששימשו להאיר את המסגד, טרם המצאת הנורה החשמלית.
ליד המסגד תראו מזרקה שהוענקה לסולטן עבד אל חמיד השני, על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. בסמוך גם כיכר סולטן אהמט.
צאו מהמסגד הכחול דרך השער מהחצר ותגיעו לרחבה גדולה. אתם נמצאים בהיפודרום מהמאה ה-3 לספירה. זהו מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהוקם על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס. הוא מכיל 100,000 מקומות ושימש למרוצים רבי משתתפים באימפריות הרומית והביזנטית.
#מה גרמו האריחים של המסגד לאיזניק?
העיר איזניק, ששמה נגזר מהשם היווני שלה ניקאה, היא עיר היסטורית. היא נודעה בימי הביניים בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה.
למעשה, העיר הזו איזניק, הייתה בירת האימפריה של ניקאה שבאסיה הקטנה, אך הכיבוש העות'מני ב-1331 שינה את שמה ל"איזניק". כשהעות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, היא ירדה בחשיבותה, אבל עם השנים הלכה איזניק ונודעה כמרכז של תעשיית הקרמיקה והאריחים.
האריחים וכלי הקרמיקה שלה עשו להם שם בכל העולם. באותה תקופה השתמשו בהם בבנייני פאר ברחבי האימפריה העות'מנית, כולל בקבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים.
לפי המסורת הטורקית, מספרים שבשל כמות האריחים העצומה שנדרשה לבניית מסגד הכחול, המסורת הקדרית של איזניק ממש נפלה. הקדרים האמנים של העיר לא העזו להמרות את דרישת הסולטן, לעשרות אלפי האריחים עבור המסגד שבו חשק. הכמות שנדרשה למסגד הכחול הייתה חסרת תקדים, אבל הם עמדו במשימה. מורא הסולטן פעל והם עבדו על האריחים הללו עד שהותשו לגמרי, אבל עם תום העבודה על אריחי המסגד, הם לא הצליחו לחזור ולהחזיר את אומנות הקרמיקה של איזניק לימיה הגדולים. במהלך השנים שאחר כך, מספרים הטורקים, הלכה התעשייה הזו בעיר וירדה.
#טיפים
הכניסה חופשית.
לבוש הולם כאן מחייב לבוש צנוע, ללא בגדים קצרים, נשים עם כיסוי ראש (מומלץ להביא מטפחת, אך תוכלו לקבל בכניסה).
הגברים צריכים לחלוץ נעליים בכניסה.
המסגד סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1IAGs6Xio4w
ובפנים בתפילות:
https://youtu.be/lWSp2kYBsno
גשר הבוספורוס
#על הגשר שמחבר בין אסיה לאירופה
גשר הבוספורוס (Bosphorus Bridge) הוא גשר באיסטנבול, המקשר בין החלק האסייתי של העיר לבין חלקה האירופאי. חציית הגשר היא מעל מיצרי הבוספורוס, המיצרים המפרידים כאן בין היבשות.
הגשר עצמו הוא גשר תלוי, שאורכו 1,510 מטרים ורוחבו 39 מטרים. למרות שחלמו לבנות אותו עוד מאז המאה ה-5 לפני הספירה, הוא הוקם רק בשנת 1973, כשעלות בנייתו הייתה כ-200 מיליון דולר.
הגשר הזה מרהיב ביופיו, הן בנוף הנשקף ממנו והן בחווייה המיוחדת של המעבר דרכו, בין שתי היבשות.
#טיפים
כדי לעבור על הגשר יש לשלם אגרה בצדו האסייתי של הגשר.
בשל מקרי התאבדות רבים ממנו, בלתי אפשרי כיום לחצות את גשר הבוספורוס בהליכה, אלא רק בכלי רכב.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/6K3IKI3tiV8
גשר הבוספורוס (Bosphorus Bridge) הוא גשר באיסטנבול, המקשר בין החלק האסייתי של העיר לבין חלקה האירופאי. חציית הגשר היא מעל מיצרי הבוספורוס, המיצרים המפרידים כאן בין היבשות.
הגשר עצמו הוא גשר תלוי, שאורכו 1,510 מטרים ורוחבו 39 מטרים. למרות שחלמו לבנות אותו עוד מאז המאה ה-5 לפני הספירה, הוא הוקם רק בשנת 1973, כשעלות בנייתו הייתה כ-200 מיליון דולר.
הגשר הזה מרהיב ביופיו, הן בנוף הנשקף ממנו והן בחווייה המיוחדת של המעבר דרכו, בין שתי היבשות.
#טיפים
כדי לעבור על הגשר יש לשלם אגרה בצדו האסייתי של הגשר.
בשל מקרי התאבדות רבים ממנו, בלתי אפשרי כיום לחצות את גשר הבוספורוס בהליכה, אלא רק בכלי רכב.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/6K3IKI3tiV8
הבזאר הגדול
#על השוק הענקי והמלהיב של איסטנבול
עם למעלה מ-3,000 חנויות, הבזאר הגדול (Grand Bazaar), או השוק המקורה (Kapalı Çarşı), הוא אחד השווקים הגדולים בעולם והשוק המקורה הגדול בתבל. הגרנד בזאר, שהוקם על ידי הסולטן מהמט השני בין השנים 1445-1461, הוא גם מהשווקים המקורים העתיקים באירופה.
הוא גדול, מרתק ואפשר לבלות בו ימים ארוכים. מבגדים, תכשיטים, קדרות, תבלינים, שטיחים, קישוטים מזרחיים, נעליים יד שנייה ועד לבתי קפה, מסעדות ומזנוני תה - השוק הזה, הידוע גם בכינוי "השוק המקורה", מציע פשוט הכל.
בשוק מבקרים כרבע מיליון אנשים מדי יום ויש בו 10 מסגדים. למעשה, הבזאר הגדול משתרע ממערב למזרח, על פני יותר מ-60 רחובות. זהו רובע עירוני עצמאי, שנמתח ממסגד בייזיט (Beyazit) ועד המסגד של נורוסמאניה (Nuruosmaniye). הרובע נקרא היום גם הוא על שם השוק "שכונת הבזאר הגדול" (Kapalıçarşı).
#תולדות הבזאר הגדול ומה יש בו
עוד בימי ביזנטיון שימש הבזאר כמרכז למסחר עממי. אי שם, בשנת 1453, הקים כאן מחמט השני, המכונה "מחמט הכובש" את הבזאר הראשון והקטן, כשוק עממי.
במאה ה-16 הוא הורחב משמעותית, על ידי סולימאן הראשון. מאז הוא הלך וגדל כשבהדרגה הוא משתלט על כל האזור, עד כדי כך שהשכונה עתידה להיקרא על שמו.
במאה ה-20, המאה בה פרצה התיירות העממית והפכה לתופעה כלכלית ותרבותית עצומה, הלך אותו שוק שוקק חיים אך מקומי והתפתח. בהדרגה הוא הפך לבזאר הנוכחי, העצום ועתיר התיירים.
במרכז הבזאר תמצאו את מרכז השטיחים והעתיקות (IC Bedester). בצידו האחד מזרקת שיש ובצד השני שער כניסה עם סמל האימפריה הביזנטית. אם תעברו בו, יוביל אתכם השער אל אזור הכסף והזהב.
ובכלל, הבזאר הגדול של היום, עם אלפי החנויות שבו, מחולק לאזורים שונים. אלו מעין "גילדות" של בעלי מקצוע ועסקים. יש אזורים של תכשיטים, אחרים של עתיקות, שטיחים, ביגוד, בדים, ציוד לבית, מוצרי עור, קישוטים ועוד.
בשוק גם אינספור חנויות של מזכרות אוריינטליות, אריחי קרמיקה וכלי חרס בסגנון טורקי, לצד מזכרות לתיירים ומתנות מהמאפים והמתוקים הטורקיים המיוחדים.
בשוק פזורים אינספור מסעדות עממיות, בתי קפה שבהם לוגמים תה או קפה טורקי אמיתי ודוכני מזון ושתייה, בהם כיף להתענג על מאכלי רחוב טורקיים מקומיים.
#טיפים
שונאים צפיפות? בואו על הבוקר, כשהשוק דליל. אז גם תוכלו ליהנות ממחירי "סיפתח", למכירה הראשונה של הסוחרים שבה הם נדיבים יותר.
השוק עצום. הקציבו זמן מראש וצאו כשאתם מרגישים מסוחררים.
כדאי לבדוק את הסחורה היטב ובזהירות.
המיקוח בבזאר לגיטימי ומומלץ.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/C4dIfhBacU4
על הבוקר:
https://youtu.be/Upycqau-hUw
בלוגרים:
https://youtu.be/MtEaYaJDKXs
סיור מודרך? - לחצו על הכפתור הצף...
https://youtu.be/wdN1qihg-CI
עם למעלה מ-3,000 חנויות, הבזאר הגדול (Grand Bazaar), או השוק המקורה (Kapalı Çarşı), הוא אחד השווקים הגדולים בעולם והשוק המקורה הגדול בתבל. הגרנד בזאר, שהוקם על ידי הסולטן מהמט השני בין השנים 1445-1461, הוא גם מהשווקים המקורים העתיקים באירופה.
הוא גדול, מרתק ואפשר לבלות בו ימים ארוכים. מבגדים, תכשיטים, קדרות, תבלינים, שטיחים, קישוטים מזרחיים, נעליים יד שנייה ועד לבתי קפה, מסעדות ומזנוני תה - השוק הזה, הידוע גם בכינוי "השוק המקורה", מציע פשוט הכל.
בשוק מבקרים כרבע מיליון אנשים מדי יום ויש בו 10 מסגדים. למעשה, הבזאר הגדול משתרע ממערב למזרח, על פני יותר מ-60 רחובות. זהו רובע עירוני עצמאי, שנמתח ממסגד בייזיט (Beyazit) ועד המסגד של נורוסמאניה (Nuruosmaniye). הרובע נקרא היום גם הוא על שם השוק "שכונת הבזאר הגדול" (Kapalıçarşı).
#תולדות הבזאר הגדול ומה יש בו
עוד בימי ביזנטיון שימש הבזאר כמרכז למסחר עממי. אי שם, בשנת 1453, הקים כאן מחמט השני, המכונה "מחמט הכובש" את הבזאר הראשון והקטן, כשוק עממי.
במאה ה-16 הוא הורחב משמעותית, על ידי סולימאן הראשון. מאז הוא הלך וגדל כשבהדרגה הוא משתלט על כל האזור, עד כדי כך שהשכונה עתידה להיקרא על שמו.
במאה ה-20, המאה בה פרצה התיירות העממית והפכה לתופעה כלכלית ותרבותית עצומה, הלך אותו שוק שוקק חיים אך מקומי והתפתח. בהדרגה הוא הפך לבזאר הנוכחי, העצום ועתיר התיירים.
במרכז הבזאר תמצאו את מרכז השטיחים והעתיקות (IC Bedester). בצידו האחד מזרקת שיש ובצד השני שער כניסה עם סמל האימפריה הביזנטית. אם תעברו בו, יוביל אתכם השער אל אזור הכסף והזהב.
ובכלל, הבזאר הגדול של היום, עם אלפי החנויות שבו, מחולק לאזורים שונים. אלו מעין "גילדות" של בעלי מקצוע ועסקים. יש אזורים של תכשיטים, אחרים של עתיקות, שטיחים, ביגוד, בדים, ציוד לבית, מוצרי עור, קישוטים ועוד.
בשוק גם אינספור חנויות של מזכרות אוריינטליות, אריחי קרמיקה וכלי חרס בסגנון טורקי, לצד מזכרות לתיירים ומתנות מהמאפים והמתוקים הטורקיים המיוחדים.
בשוק פזורים אינספור מסעדות עממיות, בתי קפה שבהם לוגמים תה או קפה טורקי אמיתי ודוכני מזון ושתייה, בהם כיף להתענג על מאכלי רחוב טורקיים מקומיים.
#טיפים
שונאים צפיפות? בואו על הבוקר, כשהשוק דליל. אז גם תוכלו ליהנות ממחירי "סיפתח", למכירה הראשונה של הסוחרים שבה הם נדיבים יותר.
השוק עצום. הקציבו זמן מראש וצאו כשאתם מרגישים מסוחררים.
כדאי לבדוק את הסחורה היטב ובזהירות.
המיקוח בבזאר לגיטימי ומומלץ.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/C4dIfhBacU4
על הבוקר:
https://youtu.be/Upycqau-hUw
בלוגרים:
https://youtu.be/MtEaYaJDKXs
סיור מודרך? - לחצו על הכפתור הצף...
https://youtu.be/wdN1qihg-CI
מיצר בוספורוס
#על המיצר שמפריד בין אסיה ואירופה
מיצר בוספורוס, או מיצרי הבוספורוס, הם שמותיו של מיצר ים שמפריד בין הים התיכון לים השחור. למעשה איסטנבול בנויה לאורך חופי המיצר, המפריד לאורך 30 קילומטרים בין אירופה לאסיה, מה שמאפשר לעיר ליהנות משני העולמות.
אסיה בצד אחד ואירופה בצד השני - אין הרבה מקומות כאלה בעולם ואין כמו מיצרי הבוספורוס (Bosphorus Strait) בכדי להמחיש באופן פיזי את התפקיד התרבותי והגיאוגרפי של איסטנבול וטורקיה בהיסטוריה של שתי היבשות.
חופי הבוספורוס הם תערובת מעניינת של ניגודים, בין צניעות ופאר ובין עבר והווה. מצד אחד הם משובצים בכפרי דייגים פשוטים, כשלידם בתי מלון מודרניים. תראו בהם ארמונות פאר ולידם מבצרים עתיקים ולעתים מתפוררים.
רבים אומרים שביקור באיסטנבול אינו מושלם ללא שיט בבוספורוס. במהלכו תוכלו ליהנות מאוויר פתוח ונוף נפלא. בשייט תוכלו לראות את גדות הבוספורוס המנוקדות בווילות ובבתי עשירים, חלקם חדשים וחלקם עומדים כאן שנים רבות. תוכלו לראות מכאן לא מעט מאיסטנבול, כולל כמה ממסגדיה היפים ביותר.
שימו לב גם לשתי המצודות השוכנות משני צידי המיצר. מצודות ההגנה הללו נקראות אנדולו היסרי ורומלי היסרי והן נבנו כדי לגבות מס מכל העוברים במיצרים. גם אליהן שווה להגיע ולסייר, כמו גם לקבל נקודות תצפית נפלאות על הסביבה והעיר המרשימה הזו.
#טיפים
הדרך הטובה ביותר לראות את המיצר היא מספינה היוצאת מנמל אמינונו ומפליגה מחוף אחד לשני, בין אסיה לאירופה.
ניתן גם לשוט בספינה עם ארוחת צהרים מאזור גשר הגלטה. הספינות עוצרות במקומות שונים ומעניינים בדרך, בהם ניתן לרדת לטייל ולשוב לספינה להמשך השייט.
שייט במצר הבוספורוס:
https://youtu.be/MkLnUR0OsUQ
בהילוך מהיר:
https://youtu.be/JMczEw7DrR0
שיט מודרך על הבוספורוס? - לחצו על הכפתור הצף
https://youtu.be/_-9czmaiCEM
מיצר בוספורוס, או מיצרי הבוספורוס, הם שמותיו של מיצר ים שמפריד בין הים התיכון לים השחור. למעשה איסטנבול בנויה לאורך חופי המיצר, המפריד לאורך 30 קילומטרים בין אירופה לאסיה, מה שמאפשר לעיר ליהנות משני העולמות.
אסיה בצד אחד ואירופה בצד השני - אין הרבה מקומות כאלה בעולם ואין כמו מיצרי הבוספורוס (Bosphorus Strait) בכדי להמחיש באופן פיזי את התפקיד התרבותי והגיאוגרפי של איסטנבול וטורקיה בהיסטוריה של שתי היבשות.
חופי הבוספורוס הם תערובת מעניינת של ניגודים, בין צניעות ופאר ובין עבר והווה. מצד אחד הם משובצים בכפרי דייגים פשוטים, כשלידם בתי מלון מודרניים. תראו בהם ארמונות פאר ולידם מבצרים עתיקים ולעתים מתפוררים.
רבים אומרים שביקור באיסטנבול אינו מושלם ללא שיט בבוספורוס. במהלכו תוכלו ליהנות מאוויר פתוח ונוף נפלא. בשייט תוכלו לראות את גדות הבוספורוס המנוקדות בווילות ובבתי עשירים, חלקם חדשים וחלקם עומדים כאן שנים רבות. תוכלו לראות מכאן לא מעט מאיסטנבול, כולל כמה ממסגדיה היפים ביותר.
שימו לב גם לשתי המצודות השוכנות משני צידי המיצר. מצודות ההגנה הללו נקראות אנדולו היסרי ורומלי היסרי והן נבנו כדי לגבות מס מכל העוברים במיצרים. גם אליהן שווה להגיע ולסייר, כמו גם לקבל נקודות תצפית נפלאות על הסביבה והעיר המרשימה הזו.
#טיפים
הדרך הטובה ביותר לראות את המיצר היא מספינה היוצאת מנמל אמינונו ומפליגה מחוף אחד לשני, בין אסיה לאירופה.
ניתן גם לשוט בספינה עם ארוחת צהרים מאזור גשר הגלטה. הספינות עוצרות במקומות שונים ומעניינים בדרך, בהם ניתן לרדת לטייל ולשוב לספינה להמשך השייט.
שייט במצר הבוספורוס:
https://youtu.be/MkLnUR0OsUQ
בהילוך מהיר:
https://youtu.be/JMczEw7DrR0
שיט מודרך על הבוספורוס? - לחצו על הכפתור הצף
https://youtu.be/_-9czmaiCEM
ארמון טופקאפי
#על ארמון הסולטן שכמו יצא מסיפורי אלף לילה ולילה
ארמון טופקאפי, או טופקאפי סאראי מוזסי (Topkapi Muzesi Sarayi) הוא ארמון גדול ומרשים שבמאות 15-19 שימש למגורי הסולטנים של טורקיה העות'מנית. הוא נמצא ברובע סולטאנאחמט (Sultanahmet) שבעיר העתיקה, בצד האירופי של איסטנבול. זהו אחד הארמונות המרתקים בעולם.
בשיאו גרו ועבדו בארמון טופקאפי המרהיב הזה כ-5,000 איש. פירוש שמו הוא "ארמון שער התותח", על שום השער באותו שם הפונה אל הבוספורוס וממוקם בסמוך לארמון.
במשך 400 שנה, בימים עברו, הארמון שימש כארמון הרשמי של הסולטנים העות'מאנים. הארמון המפואר משובץ באריחים נפלאים ופסיפסים נהדרים וטובל בעושר של קישוטים מזהב, אבני חן יקרות ויהלומים נפלאים.
במאה ה-19 הוא גם היה המרכז השלטוני של האימפריה העות'מנית כולה. המבנים השונים שבו נועדו לשרת את צורכי האימפריה ואת אלו של הסולטן ומשפחתו.
החלק הפופולארי בטופקפי הוא ה"הארם". זהו "הרמון" בו שכנה המשפחה. מבנה זה הוא בן 300 חדרים וזה שניצב הכי גבוה. זה האזור שבו התגוררו אם הסולטן, לצד נשותיו ופילגשיו. "הארם" בתורכית פירושו "אסור", שכן האזור היה אסור לכניסה למי שאינם הסולטן ובני משפחתו. אגב, על מה שעשה כאן הסולטן לא נדבר כאן, אבל מי ששלטה בהרמון הייתה... אימו!
כיום שוכן בארמון טופקאפי מוזיאון של המלוכה, המציג את אוצרות הסולטנים, כלי הנשק שלהם ושלל חפצים יקרים שהותירו אחריהם. יש כאן גם מוזיאונים נהדרים, כמו המוזיאון הארכיאולוגי שבו ממצאים עתיקים מאיסטנבול ומהעיר קונסטנטינופול, הבירה הביזנטית שקדמה לה.
#מה רואים כאן?
במתחם הארמון תראו פארק נרחב, מספר חצרות ומבנים שונים, שחלקם מוזיאונים בימינו. כמו כן יש כאן גם כנסייה מהתקופה הביזנטית.
בתוככי ארמון טופקפי תוכלו לצפות בהמון דברים מעניינים, החל מאוסף התכשיטים המפואר של בני המלוכה, דרך כתרים משובצי יהלומים, שלל אבנים יקרות, תלבושות מפוארות, כלי נשק עתיקים של הסולטנות, אפיריון וכסאות מלכות עם יהלומים.
שימו לב למטבח הארמון הענקי, שבו הכינו בכל יום כ-20,000 מנות לתושבי הארמון ואורחיו. שימו לב לכלי החרסינה הסינית, שהאמונה כאן הייתה שבמקרה של מזון מורעל - צבעם ישתנה.
ראו את ה"דיואן" בו נהגה להתכנס המועצה האימפריאלית, זו שעימה התייעץ הסולטן בקבלת ההחלטות שלו ובניהול האימפריה העות'מנית האדירה.
בנוסף, תראו כאן גם ספרייה גדולה בסגנון עות'מני, אולם אירועים מרשים ועוד. מחלונות הארמון הענקי תוכלו לראות את ים המרמרה ואת העיר.
אחרי שראיתם בארמון את אוסף הכלים הענקי, עם למעלה מ-15,000 כלי חרסינה ופורצלן סיני, חפשו את יהלום הקאשיק'צי, שמשקלו 86 קאראט!
ממרפסת הארמון תוכלו להשקיף, ממש כמו הסולטנים בעבר, אל הבוספורוס, אל חומות העיר העתיקות, בנות 1300 השנים, ואל בתי העיר העתיקה שמסביב.
בארמון יש 4 חצרות עיקריות ובהן שלל מבנים, שנועדו אז לשרת את צורכי האימפריה, את 4,000 תושבי הארמון ואת משפחת הסולטן:
החצר הראשונה - כוללת פארק נרחב עם משרד הכרטיסים המקומי. בצד שמאל נמצאת כנסיית איה איריני (Aya Irini), שהשתמרה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. שער הכניסה למוזיאון הוא גם השער המפריד בין החצר הזו לחצר השנייה.
החצר השנייה - כוללת את מטבחי הארמון ותצוגת כלי החרסינה והזכוכית. לידם נמצאים הכניסה להרמון הנשים ואולם המועצה האימפריאלית.
החצר השלישית - כאן נמצאים הספרייה, האוצר שבו נמצא היהלום המפורסם, אולם התלבושות, חדר קבלת הקהל ואולם השרידים המקודשים.
החצר הרביעית - ובה נמצא בית בגדד, חדר המילה, בית הרופא ומסעדה יקרה, עם נוף מרהיב עין.
#תולדות הארמון
ארמון טופקאפי נבנה במאה ה-15, על ידי הסולטן מהמט השני. הוא שימש באותה תקופה כמרכז המנהלי של האימפריה העות'מאנית החזקה.
הארמון, שלמעשה מהווה מתחם גדול, בן 4 חצרות עיקריות וכמה מבנים, תוכנן והתפתח להיות מעין "עיר בתוך עיר". הוא המשיך לשמש את סולטני טורקיה, כשהוא מורחב, נשרף, משופץ ונעזב, כשעבר הסולטן במאה ה-19 אל ארמון הדולמבחצ'ה, שבנה לעצמו כארמון אירופי, עדכני ואופנתי יותר לתקופתו.
במאה ה-20 הפך הארמון למוזיאון היסטורי, בו מוצגים תחומי החיים השונים באימפריה העות'מאנית, בדגש על הסולטנות והאצולה שלה. במוזיאון מוצגים תכשיטי בית המלוכה העות'מני, לצד ממצאים ארכיאולוגיים ואוצרות עתיקים. במקום גם פאביליון, ביתן קדוש ביותר למוסלמים, שבו מוצגים שרידים של הנביא מוחמד, שיניים ושערות שלו, כמו גם שרידיהם של כמה מהחליפים שליוו והמשיכו אותו.
#טיפים
יש לרכוש בנפרד כרטיס לסיור מודרך ב"הרמון", בו התגוררו בשיאו 600 מנשות הסולטן, פילגשיו, נסיכים ובני משפחה אחרים של הסולטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/6sQ1bkyR6ao
ביקור בארמון:
https://youtu.be/J3Ki7ZV0aYM
מוזיאון התכשיטים שבו:
https://youtu.be/_xhCSfE72a0
והדרכה:
https://youtu.be/0zvyMapOP5c
https://youtu.be/G4mTOJt12Ic
ארמון טופקאפי, או טופקאפי סאראי מוזסי (Topkapi Muzesi Sarayi) הוא ארמון גדול ומרשים שבמאות 15-19 שימש למגורי הסולטנים של טורקיה העות'מנית. הוא נמצא ברובע סולטאנאחמט (Sultanahmet) שבעיר העתיקה, בצד האירופי של איסטנבול. זהו אחד הארמונות המרתקים בעולם.
בשיאו גרו ועבדו בארמון טופקאפי המרהיב הזה כ-5,000 איש. פירוש שמו הוא "ארמון שער התותח", על שום השער באותו שם הפונה אל הבוספורוס וממוקם בסמוך לארמון.
במשך 400 שנה, בימים עברו, הארמון שימש כארמון הרשמי של הסולטנים העות'מאנים. הארמון המפואר משובץ באריחים נפלאים ופסיפסים נהדרים וטובל בעושר של קישוטים מזהב, אבני חן יקרות ויהלומים נפלאים.
במאה ה-19 הוא גם היה המרכז השלטוני של האימפריה העות'מנית כולה. המבנים השונים שבו נועדו לשרת את צורכי האימפריה ואת אלו של הסולטן ומשפחתו.
החלק הפופולארי בטופקפי הוא ה"הארם". זהו "הרמון" בו שכנה המשפחה. מבנה זה הוא בן 300 חדרים וזה שניצב הכי גבוה. זה האזור שבו התגוררו אם הסולטן, לצד נשותיו ופילגשיו. "הארם" בתורכית פירושו "אסור", שכן האזור היה אסור לכניסה למי שאינם הסולטן ובני משפחתו. אגב, על מה שעשה כאן הסולטן לא נדבר כאן, אבל מי ששלטה בהרמון הייתה... אימו!
כיום שוכן בארמון טופקאפי מוזיאון של המלוכה, המציג את אוצרות הסולטנים, כלי הנשק שלהם ושלל חפצים יקרים שהותירו אחריהם. יש כאן גם מוזיאונים נהדרים, כמו המוזיאון הארכיאולוגי שבו ממצאים עתיקים מאיסטנבול ומהעיר קונסטנטינופול, הבירה הביזנטית שקדמה לה.
#מה רואים כאן?
במתחם הארמון תראו פארק נרחב, מספר חצרות ומבנים שונים, שחלקם מוזיאונים בימינו. כמו כן יש כאן גם כנסייה מהתקופה הביזנטית.
בתוככי ארמון טופקפי תוכלו לצפות בהמון דברים מעניינים, החל מאוסף התכשיטים המפואר של בני המלוכה, דרך כתרים משובצי יהלומים, שלל אבנים יקרות, תלבושות מפוארות, כלי נשק עתיקים של הסולטנות, אפיריון וכסאות מלכות עם יהלומים.
שימו לב למטבח הארמון הענקי, שבו הכינו בכל יום כ-20,000 מנות לתושבי הארמון ואורחיו. שימו לב לכלי החרסינה הסינית, שהאמונה כאן הייתה שבמקרה של מזון מורעל - צבעם ישתנה.
ראו את ה"דיואן" בו נהגה להתכנס המועצה האימפריאלית, זו שעימה התייעץ הסולטן בקבלת ההחלטות שלו ובניהול האימפריה העות'מנית האדירה.
בנוסף, תראו כאן גם ספרייה גדולה בסגנון עות'מני, אולם אירועים מרשים ועוד. מחלונות הארמון הענקי תוכלו לראות את ים המרמרה ואת העיר.
אחרי שראיתם בארמון את אוסף הכלים הענקי, עם למעלה מ-15,000 כלי חרסינה ופורצלן סיני, חפשו את יהלום הקאשיק'צי, שמשקלו 86 קאראט!
ממרפסת הארמון תוכלו להשקיף, ממש כמו הסולטנים בעבר, אל הבוספורוס, אל חומות העיר העתיקות, בנות 1300 השנים, ואל בתי העיר העתיקה שמסביב.
בארמון יש 4 חצרות עיקריות ובהן שלל מבנים, שנועדו אז לשרת את צורכי האימפריה, את 4,000 תושבי הארמון ואת משפחת הסולטן:
החצר הראשונה - כוללת פארק נרחב עם משרד הכרטיסים המקומי. בצד שמאל נמצאת כנסיית איה איריני (Aya Irini), שהשתמרה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. שער הכניסה למוזיאון הוא גם השער המפריד בין החצר הזו לחצר השנייה.
החצר השנייה - כוללת את מטבחי הארמון ותצוגת כלי החרסינה והזכוכית. לידם נמצאים הכניסה להרמון הנשים ואולם המועצה האימפריאלית.
החצר השלישית - כאן נמצאים הספרייה, האוצר שבו נמצא היהלום המפורסם, אולם התלבושות, חדר קבלת הקהל ואולם השרידים המקודשים.
החצר הרביעית - ובה נמצא בית בגדד, חדר המילה, בית הרופא ומסעדה יקרה, עם נוף מרהיב עין.
#תולדות הארמון
ארמון טופקאפי נבנה במאה ה-15, על ידי הסולטן מהמט השני. הוא שימש באותה תקופה כמרכז המנהלי של האימפריה העות'מאנית החזקה.
הארמון, שלמעשה מהווה מתחם גדול, בן 4 חצרות עיקריות וכמה מבנים, תוכנן והתפתח להיות מעין "עיר בתוך עיר". הוא המשיך לשמש את סולטני טורקיה, כשהוא מורחב, נשרף, משופץ ונעזב, כשעבר הסולטן במאה ה-19 אל ארמון הדולמבחצ'ה, שבנה לעצמו כארמון אירופי, עדכני ואופנתי יותר לתקופתו.
במאה ה-20 הפך הארמון למוזיאון היסטורי, בו מוצגים תחומי החיים השונים באימפריה העות'מאנית, בדגש על הסולטנות והאצולה שלה. במוזיאון מוצגים תכשיטי בית המלוכה העות'מני, לצד ממצאים ארכיאולוגיים ואוצרות עתיקים. במקום גם פאביליון, ביתן קדוש ביותר למוסלמים, שבו מוצגים שרידים של הנביא מוחמד, שיניים ושערות שלו, כמו גם שרידיהם של כמה מהחליפים שליוו והמשיכו אותו.
#טיפים
יש לרכוש בנפרד כרטיס לסיור מודרך ב"הרמון", בו התגוררו בשיאו 600 מנשות הסולטן, פילגשיו, נסיכים ובני משפחה אחרים של הסולטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/6sQ1bkyR6ao
ביקור בארמון:
https://youtu.be/J3Ki7ZV0aYM
מוזיאון התכשיטים שבו:
https://youtu.be/_xhCSfE72a0
והדרכה:
https://youtu.be/0zvyMapOP5c
https://youtu.be/G4mTOJt12Ic
איה סופיה
#על הכנסייה המופלאה שהפכה מסגד והיום מוזיאון
במשך מאות שנים נחשבה כנסיית איה סופיה (Hagia Sophia) לכנסייה המפוארת והגדולה בעולם. זהו מבנה יפה להפליא ומרשים במיוחד.
כנסיית איה סופיה, שפירוש שמה הוא "כנסיית החוכמה הקדושה", נבנתה במאה ה-6, בתקופת האימפריה הביזנטית. לאורך כ-1,000 שנים היא היוותה את מרכז האימפריה הביזנטית. במאה ה- 15, כשהשתלטו התורכים העות'מנים על איסטנבול, הם הסבו אותה למסגד.
האיה סופיה נחשבת לאחד הבניינים המפורסמים בעולם. זהו מבנה מרשים מאוד ואדיר ממדים, שגודלו מתחרה ביופיו. למעשה, מדובר בקתדרלה הנוצרית הגדולה ביותר בטורקיה. אל תפספסו את עיטורי הפסיפס הנהדרים שבה.
מול איה סופיה תראו את האבן המסמנת את נקודת האפס. האבן הזו שרדה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. היא שימשה באותה תקופה כנקודת ציון של "מרכז היקום", כפי שראו את העולם באותה תקופה. ממנה סומנו באבני מייל, המרחקים לכל רחבי האימפריה.
#תולדות איה סופיה
בין המאות ה-4 וה-6 נבנתה כנסיית האגיה סופיה מספר פעמים בקונסטנטינופוליס, בירת האימפריה הביזנטית שהייתה באיסטנבול של היום ונשרפה. המבנה הנוכחי הוא האחרון שבהם ושרד 1,400 שנה, מאז המאה ה-6 שבה נבנה ככנסייה של קונסטנטינופול.
היא נבנתה אז, בהוראת הקיסר יוסטיניאוס הראשון, על ידי 10 אלף פועלים ובנאים. בסוף 536 לספירה היא נחנכה, כשמאז ולמשך 1,000 שנים היא נחשבה לכנסייה הגדולה ביותר בעולם.
במאה ה-15, לאחר שהאימפריה של ביזנטיון שקעה, נכבשה קונסטנטינופול בידי העות'מנים, שמיהרו להפוך אותה למסגד איה סופיה. הם הוסיפו לה מזרקות ומינרטים גבוהים, צריחי המואזין האופיינים למסגדים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הפך המסגד למוזיאון וככזה הוא משמש עד היום.
#אדריכלות הכנסייה
איה סופיה, במקור כנסייה יוונית-אורתודוכסית, היא מהדוגמאות הבולטות בעולם לאמנות ולאדריכלות של האימפריה הביזנטית. הכנסייה שנהרסה במהלך המאה ה-6 לספירה, שופצה ושומרה בטכניקות שפותחו באופן ייעודי בשבילה, מה שמקנה לה את התהילה של המבנה החשוב ביותר של האדריכלות הביזנטית.
המראה החיצוני והמעט אפרורי שלה מבחוץ, עשוי להטעות. כי הכנסייה עצומת הממדים הזו מתוכננת היטב.
וזה לא רק בגלל הגודל, שכנסיית איה סופיה, שהפכה למסגד, יכולה להיחשב ליצירת אמנות אדריכלית. יש בה פסיפסי זהב נפלאים ומיוחדים, הגורמים לנשימה להיעתק כבר מהכניסה אליה. בפסיפסים המוזהבים הללו תוכלו לראות דמויות איקוניות בתולדות הנצרות, כמו מרים הבתולה, המלאך גבריאל ולצידם קיסרים ביזנטיים שונים.
גם באכסדרה שלה, לפני היציאה מהכנסייה, בדרך לשער היציאה הגדול והמרשים שלה, הביטו לאחור ולמעלה. ראו ושימו לב לפסיפס הנהדר, בו נראים ישו והמדונה במרכז, מימינם אוחז הקיסר יוסטיניאנוס את דגם האיה סופיה ומשמאלם הקיסר קונסטנטינוס המגיש את דגם העיר.
אז גם מבחינה אמנותית וגם אדריכלית זוהי יצירת מופת שהיא לא פחות מבלתי נתפסת. אתם זכאים להרגיש ברי מזל - מיום בנייתה ועד היום השפיעה האיה סופיה על מבנים וכנסיות רבות בעולם והיא אייקון עולמי של ממש!
#טיפים
שווה לעלות אל הגלריה שבקומה השנייה ולהשקיף אל חלל הכנסייה העצום. שימו לב למעלה גם לפסיפסים המיוחדים מימי הביניים.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/e4SUrFdWLfE
תמונות הכנסייה:
https://youtu.be/fFqnMcDC4Ts
ושיטוט בה:
https://youtu.be/8mgGDfcYza4
במשך מאות שנים נחשבה כנסיית איה סופיה (Hagia Sophia) לכנסייה המפוארת והגדולה בעולם. זהו מבנה יפה להפליא ומרשים במיוחד.
כנסיית איה סופיה, שפירוש שמה הוא "כנסיית החוכמה הקדושה", נבנתה במאה ה-6, בתקופת האימפריה הביזנטית. לאורך כ-1,000 שנים היא היוותה את מרכז האימפריה הביזנטית. במאה ה- 15, כשהשתלטו התורכים העות'מנים על איסטנבול, הם הסבו אותה למסגד.
האיה סופיה נחשבת לאחד הבניינים המפורסמים בעולם. זהו מבנה מרשים מאוד ואדיר ממדים, שגודלו מתחרה ביופיו. למעשה, מדובר בקתדרלה הנוצרית הגדולה ביותר בטורקיה. אל תפספסו את עיטורי הפסיפס הנהדרים שבה.
מול איה סופיה תראו את האבן המסמנת את נקודת האפס. האבן הזו שרדה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. היא שימשה באותה תקופה כנקודת ציון של "מרכז היקום", כפי שראו את העולם באותה תקופה. ממנה סומנו באבני מייל, המרחקים לכל רחבי האימפריה.
#תולדות איה סופיה
בין המאות ה-4 וה-6 נבנתה כנסיית האגיה סופיה מספר פעמים בקונסטנטינופוליס, בירת האימפריה הביזנטית שהייתה באיסטנבול של היום ונשרפה. המבנה הנוכחי הוא האחרון שבהם ושרד 1,400 שנה, מאז המאה ה-6 שבה נבנה ככנסייה של קונסטנטינופול.
היא נבנתה אז, בהוראת הקיסר יוסטיניאוס הראשון, על ידי 10 אלף פועלים ובנאים. בסוף 536 לספירה היא נחנכה, כשמאז ולמשך 1,000 שנים היא נחשבה לכנסייה הגדולה ביותר בעולם.
במאה ה-15, לאחר שהאימפריה של ביזנטיון שקעה, נכבשה קונסטנטינופול בידי העות'מנים, שמיהרו להפוך אותה למסגד איה סופיה. הם הוסיפו לה מזרקות ומינרטים גבוהים, צריחי המואזין האופיינים למסגדים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הפך המסגד למוזיאון וככזה הוא משמש עד היום.
#אדריכלות הכנסייה
איה סופיה, במקור כנסייה יוונית-אורתודוכסית, היא מהדוגמאות הבולטות בעולם לאמנות ולאדריכלות של האימפריה הביזנטית. הכנסייה שנהרסה במהלך המאה ה-6 לספירה, שופצה ושומרה בטכניקות שפותחו באופן ייעודי בשבילה, מה שמקנה לה את התהילה של המבנה החשוב ביותר של האדריכלות הביזנטית.
המראה החיצוני והמעט אפרורי שלה מבחוץ, עשוי להטעות. כי הכנסייה עצומת הממדים הזו מתוכננת היטב.
וזה לא רק בגלל הגודל, שכנסיית איה סופיה, שהפכה למסגד, יכולה להיחשב ליצירת אמנות אדריכלית. יש בה פסיפסי זהב נפלאים ומיוחדים, הגורמים לנשימה להיעתק כבר מהכניסה אליה. בפסיפסים המוזהבים הללו תוכלו לראות דמויות איקוניות בתולדות הנצרות, כמו מרים הבתולה, המלאך גבריאל ולצידם קיסרים ביזנטיים שונים.
גם באכסדרה שלה, לפני היציאה מהכנסייה, בדרך לשער היציאה הגדול והמרשים שלה, הביטו לאחור ולמעלה. ראו ושימו לב לפסיפס הנהדר, בו נראים ישו והמדונה במרכז, מימינם אוחז הקיסר יוסטיניאנוס את דגם האיה סופיה ומשמאלם הקיסר קונסטנטינוס המגיש את דגם העיר.
אז גם מבחינה אמנותית וגם אדריכלית זוהי יצירת מופת שהיא לא פחות מבלתי נתפסת. אתם זכאים להרגיש ברי מזל - מיום בנייתה ועד היום השפיעה האיה סופיה על מבנים וכנסיות רבות בעולם והיא אייקון עולמי של ממש!
#טיפים
שווה לעלות אל הגלריה שבקומה השנייה ולהשקיף אל חלל הכנסייה העצום. שימו לב למעלה גם לפסיפסים המיוחדים מימי הביניים.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/e4SUrFdWLfE
תמונות הכנסייה:
https://youtu.be/fFqnMcDC4Ts
ושיטוט בה:
https://youtu.be/8mgGDfcYza4
מגדל גלאטה
#על המגדל העתיק עם ראש העיפרון והתצפית הפנורמית
במרכז העיר החדשה, על הגדה הצפונית של קרן הזהב ובלב המרכז המסחרי, השוק והנמל של קונסטנטינופול, ניצב מגדל גלאטה (Galata Külesi), המזוהה לפי כיפתו המחודדת, המזכירה חוד של עיפרון.
גובהו הוא 62 מטר בלבד, אבל מגדל גלאטה הוא עדיין מהמבנים הבולטים בקו הרקיע הצפוני של איסטנבול. ניתן לעלות ולצפות, מהמרפסת שבבסיס הכיפה, על קרן הזהב, על העיר העתיקה ואל הנוף המרהיב של העיר איסטנבול. התצפית הנהדרת מציעה 360 מעלות אל העיר וסביבתה והיא יפה במיוחד בשעות אחר-הצהריים והערב.
בנוסף לתצפית, יש כיום בראש מגדל גלטה, גם מסעדה ומועדון לילה. כך הפך מה שהיה נקודת תצפית על אזור גאלטה לתצפית מובהקת לתיירים נפעמים מנופה של איסטנבול.
המגדל נמצא בשכונת גנואה הימי-ביניימית. זה אזור בעיר שהיה ידוע בעבר כאזור קשה ועני, עם לא מעט פשע ואלימות. כיום, הוא עבר שינוי משמעותי ונחשב לאחד ממוקדי הבילויים של איסטנבול.
#תולדות המגדל
מגדל גלטה הוקם במקור בתקופה הביזנטית, כחלק מביצורי העיר. הוא נהרס בהמשך ההיסטוריה, נבנה ונהרס, שופץ והופל מספר פעמים, כולל בתקופת האימפריה העות'מנית.
הפעם המשמעותית הבאה שהוא נבנה בה מחדש, הייתה במאה ה-14. בנייה זו, בשנת 1348, הייתה בידי איטלקים בכלל. הוא נבנה אז בלב מושבת הסוחרים שהייתה כאן. אלו הגיעו לכאן מגנואה שבאיטליה והמגדל שימש להם כאתר ההגנה הצפוני ביותר על חומות העיר.
בתקופה העות'מנית שימש המגדל למטרות שונות, ביניהן תצפית אזהרה מפני שריפות בתקופות מסוימות, בימי הסולטן סולימאן כבית סוהר, ובמאה ה-16, בימי שלטונו של מוראט השלישי, כמצפה כוכבים.
בעידן המודרני חדל המגדל סופית להיות רלוונטי לביטחון העיר. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הפך מגדל גלאטה למוקד תיירות ובשנת 1990 הוא שוקם ונפתח לציבור הרחב. כיום הוא ידוע במיוחד בצורתו המחודדת ובמרפסת שבראשו, ממנה יש תצפית נהדרת אל העיר העתיקה ואל קרן הזהב, המפרץ הנהדר שיוצא מהבוספורוס.
#האם בגלאטה נולדה התעופה?
ההיסטוריה המקומית יודעת לספר שממגדל גלאטה קפץ מדען עות'מני בשם אהמט צ'לבי, אי שם במאה ה-17, והחל לעוף מהמגדל כשהוא משתמש בכנפיים מלאכותיות. לפי האגדה, הוא נפנף בכנפיים, עד שהצליח לעוף ולהגיע אל צידו השני של מיצר הבוספורוס.
לא ברור עד כמה האגדות הללו נכונות, אבל ההיסטוריה מגבה חלק מהן. הזארפן אהמט צ'לבי, היה אכן מדען מהאימפריה העות'מאנית של תחילת המאה ה-17, שחי בימי הסולטן מוראד הרביעי. הוא ערך ממש כאן את הניסויים שלו בטיסה. בשלב מסוים ניסה הטייס ההרפתקן, לעוף מהמגדל הזה לכיוון אוסקודר. הוא אכן עשה שימוש בכנפיים מלאכותיות. יש המדווחים שהוא נכשל ונאלץ לנחות נחיתת אונס, בעוד אחרים מספרים שהוא הגיע לגדה השנייה של הבוספורוס.
כך או כך, הסולטן העריך את הישגו של איקרוס הטורקי והעניק לו פרס כספי גדול. אבל בהשפעת אנשי דת ובניסיון למנוע מאחרים לחקות את הטייס הנועז, הוא הגלה את הטייס לאלג'יריה.
יתכן, אם כך, שהמדען העות'מני שקדם לאחים רייט ואפילו למונגולפייה בחקר התעופה, הצליח לעופף באמצעות שריריו וכנפיים שהוכנו מכנפי נשר, למרחק לא מבוטל.
העדויות לכך מופיעות בספר של היסטוריון ונוסע בשם אווליה צ'לבי, איש שנוהגים להתייחס בספקנות לתיאוריו, במיוחד בשל נטייתו להגזים ולתת פרטים שלא נמצאו להם סימוכין עובדתיים. אבל הטורקים מאמינים בעניין ועל שמו של חלוץ התעופה שלהם נקרא היום שדה התעופה הזארפן שבאיסטנבול. כבוד!
#טיפים
שווה להגיע לתצפית מהמגדל בשעות אחר-הצהריים או בערב.
מהמסעדה וממועדון הלילה שבמגדל קשה לראות את הנוף והם עצמם נחמדים בלבד. לשיקולכם.
ביקור במקום:
https://youtu.be/EdPZvWKzUaI
ומהאוויר:
https://youtu.be/WopUYO2hbRU
במרכז העיר החדשה, על הגדה הצפונית של קרן הזהב ובלב המרכז המסחרי, השוק והנמל של קונסטנטינופול, ניצב מגדל גלאטה (Galata Külesi), המזוהה לפי כיפתו המחודדת, המזכירה חוד של עיפרון.
גובהו הוא 62 מטר בלבד, אבל מגדל גלאטה הוא עדיין מהמבנים הבולטים בקו הרקיע הצפוני של איסטנבול. ניתן לעלות ולצפות, מהמרפסת שבבסיס הכיפה, על קרן הזהב, על העיר העתיקה ואל הנוף המרהיב של העיר איסטנבול. התצפית הנהדרת מציעה 360 מעלות אל העיר וסביבתה והיא יפה במיוחד בשעות אחר-הצהריים והערב.
בנוסף לתצפית, יש כיום בראש מגדל גלטה, גם מסעדה ומועדון לילה. כך הפך מה שהיה נקודת תצפית על אזור גאלטה לתצפית מובהקת לתיירים נפעמים מנופה של איסטנבול.
המגדל נמצא בשכונת גנואה הימי-ביניימית. זה אזור בעיר שהיה ידוע בעבר כאזור קשה ועני, עם לא מעט פשע ואלימות. כיום, הוא עבר שינוי משמעותי ונחשב לאחד ממוקדי הבילויים של איסטנבול.
#תולדות המגדל
מגדל גלטה הוקם במקור בתקופה הביזנטית, כחלק מביצורי העיר. הוא נהרס בהמשך ההיסטוריה, נבנה ונהרס, שופץ והופל מספר פעמים, כולל בתקופת האימפריה העות'מנית.
הפעם המשמעותית הבאה שהוא נבנה בה מחדש, הייתה במאה ה-14. בנייה זו, בשנת 1348, הייתה בידי איטלקים בכלל. הוא נבנה אז בלב מושבת הסוחרים שהייתה כאן. אלו הגיעו לכאן מגנואה שבאיטליה והמגדל שימש להם כאתר ההגנה הצפוני ביותר על חומות העיר.
בתקופה העות'מנית שימש המגדל למטרות שונות, ביניהן תצפית אזהרה מפני שריפות בתקופות מסוימות, בימי הסולטן סולימאן כבית סוהר, ובמאה ה-16, בימי שלטונו של מוראט השלישי, כמצפה כוכבים.
בעידן המודרני חדל המגדל סופית להיות רלוונטי לביטחון העיר. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הפך מגדל גלאטה למוקד תיירות ובשנת 1990 הוא שוקם ונפתח לציבור הרחב. כיום הוא ידוע במיוחד בצורתו המחודדת ובמרפסת שבראשו, ממנה יש תצפית נהדרת אל העיר העתיקה ואל קרן הזהב, המפרץ הנהדר שיוצא מהבוספורוס.
#האם בגלאטה נולדה התעופה?
ההיסטוריה המקומית יודעת לספר שממגדל גלאטה קפץ מדען עות'מני בשם אהמט צ'לבי, אי שם במאה ה-17, והחל לעוף מהמגדל כשהוא משתמש בכנפיים מלאכותיות. לפי האגדה, הוא נפנף בכנפיים, עד שהצליח לעוף ולהגיע אל צידו השני של מיצר הבוספורוס.
לא ברור עד כמה האגדות הללו נכונות, אבל ההיסטוריה מגבה חלק מהן. הזארפן אהמט צ'לבי, היה אכן מדען מהאימפריה העות'מאנית של תחילת המאה ה-17, שחי בימי הסולטן מוראד הרביעי. הוא ערך ממש כאן את הניסויים שלו בטיסה. בשלב מסוים ניסה הטייס ההרפתקן, לעוף מהמגדל הזה לכיוון אוסקודר. הוא אכן עשה שימוש בכנפיים מלאכותיות. יש המדווחים שהוא נכשל ונאלץ לנחות נחיתת אונס, בעוד אחרים מספרים שהוא הגיע לגדה השנייה של הבוספורוס.
כך או כך, הסולטן העריך את הישגו של איקרוס הטורקי והעניק לו פרס כספי גדול. אבל בהשפעת אנשי דת ובניסיון למנוע מאחרים לחקות את הטייס הנועז, הוא הגלה את הטייס לאלג'יריה.
יתכן, אם כך, שהמדען העות'מני שקדם לאחים רייט ואפילו למונגולפייה בחקר התעופה, הצליח לעופף באמצעות שריריו וכנפיים שהוכנו מכנפי נשר, למרחק לא מבוטל.
העדויות לכך מופיעות בספר של היסטוריון ונוסע בשם אווליה צ'לבי, איש שנוהגים להתייחס בספקנות לתיאוריו, במיוחד בשל נטייתו להגזים ולתת פרטים שלא נמצאו להם סימוכין עובדתיים. אבל הטורקים מאמינים בעניין ועל שמו של חלוץ התעופה שלהם נקרא היום שדה התעופה הזארפן שבאיסטנבול. כבוד!
#טיפים
שווה להגיע לתצפית מהמגדל בשעות אחר-הצהריים או בערב.
מהמסעדה וממועדון הלילה שבמגדל קשה לראות את הנוף והם עצמם נחמדים בלבד. לשיקולכם.
ביקור במקום:
https://youtu.be/EdPZvWKzUaI
ומהאוויר:
https://youtu.be/WopUYO2hbRU
מסגד הסולימאניה
#על המסגד הגדול בעיר שרבים רואים בו מסגד מושלם
לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.
זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.
העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.
מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.
ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.
#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.
המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.
שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.
גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.
#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.
הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.
ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.
המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.
מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.
קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.
#טיפים
הכניסה למסגד חופשית
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
הדרכה:
https://youtu.be/G2rePZHydl8
בלוגר:
https://youtu.be/kUVJkwYWvEo
לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.
זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.
העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.
מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.
ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.
#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.
המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.
שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.
גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.
#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.
הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.
ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.
המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.
מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.
קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.
#טיפים
הכניסה למסגד חופשית
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
הדרכה:
https://youtu.be/G2rePZHydl8
בלוגר:
https://youtu.be/kUVJkwYWvEo
גשר גלאטה
#על הגשר המתרומם הכי גדול בעולם
גשר גלאטה (Galata Bridge) הוא גשר שנבנה ב-1994 מעל הבוספורוס ונחשב לאחת מנקודות התצפית הטובות בעיר. זהו הגשר המתרומם הגדול בעולם.
מגשר גלאטה מתגלית תצפית נפלאה על קו הרקיע של איסטנבול, המרוצף צריחי מסגדים וכנסיות. זהו נוף עירוני מסעיר, של אחת הערים העתיקות והמרשימות בעולם וללא ספק אחת ההיסטוריות ומעוררות ההשראה שבהן. אם בעבר גבו שלטונות העיר מהתושבים מס חצייה, כיום תוכלו לצפות מכאן בנוף ללא תשלום.
הגשר הנוכחי אינו הראשון שנבנה כאן. תכניות לגשר על הבוספורוס נעשו בעיר כבר במאה ה-15. גם לאונרדו דה וינצ'י היה בעניין ומיכלאנג'לו אף הוא הוזמן לתכנן גשר כזה, אך דחה את הבקשה.
הגשר הראשון נבנה כאן לבסוף, רק באמצע המאה ה-19. במקום שבו הוא ניצב נבנו מאז גשרים שונים בשם זה, שגישרו כולם בין העיר העתיקה של איסטנבול לבין השכונות החדשות יותר שבצד השני. 5 פעמים נבנו הגשרים כאן, עד לגשר הנוכחי, זה של ימינו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/d2d04CE948Q
גשר גלאטה (Galata Bridge) הוא גשר שנבנה ב-1994 מעל הבוספורוס ונחשב לאחת מנקודות התצפית הטובות בעיר. זהו הגשר המתרומם הגדול בעולם.
מגשר גלאטה מתגלית תצפית נפלאה על קו הרקיע של איסטנבול, המרוצף צריחי מסגדים וכנסיות. זהו נוף עירוני מסעיר, של אחת הערים העתיקות והמרשימות בעולם וללא ספק אחת ההיסטוריות ומעוררות ההשראה שבהן. אם בעבר גבו שלטונות העיר מהתושבים מס חצייה, כיום תוכלו לצפות מכאן בנוף ללא תשלום.
הגשר הנוכחי אינו הראשון שנבנה כאן. תכניות לגשר על הבוספורוס נעשו בעיר כבר במאה ה-15. גם לאונרדו דה וינצ'י היה בעניין ומיכלאנג'לו אף הוא הוזמן לתכנן גשר כזה, אך דחה את הבקשה.
הגשר הראשון נבנה כאן לבסוף, רק באמצע המאה ה-19. במקום שבו הוא ניצב נבנו מאז גשרים שונים בשם זה, שגישרו כולם בין העיר העתיקה של איסטנבול לבין השכונות החדשות יותר שבצד השני. 5 פעמים נבנו הגשרים כאן, עד לגשר הנוכחי, זה של ימינו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/d2d04CE948Q
שדרות איסטיקלל
#על המדרחוב התוסס של איסטנבול
שדרות איסטיקלל (Istiklal Caddesi), בעברית "שדרת העצמאות", הוא המדרחוב המרכזי של הרובע ההיסטורי בייאולו ומהרחובות החשובים בעיר. אורכו של המדרחוב הוא כ-1.6 ק"מ והוא משתרע מתחנת הטונל העליונה שבגלאטה (Karaköy) ועד לכיכר טקסים המרכזית בעיר. לאורך השדרה האלגנטית תראו את קו החשמלית הנוסטלגי העובר ומקשר בין קצותיה.
השדרה היא רחוב מרכזי בעיר ובו מתרכזות הפגנות, מחאות, תהלוכות וכינוסים אזרחיים. בכל יום מימי סוף השבוע מבקרים בה 3 מיליון בני אדם.
איסטיקלל הוא גם מדרחוב ארוך וגדוש בחנויות יוקרה ותכשיטים, לצד סניפים של רשתות אופנה בינלאומיות, חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות, כנסיות, מועדונים, בתי קולנוע, גלריות לאמנות, שגרירויות ובתי מגורים יוקרתיים.
#מה תראו כאן?
שדרות איסטיקלל מתחילות משכונת גנואה, שכונה שנבנתה על ידי איטלקים שהגרו לעיר בימי הביניים ובה המוכר ביותר הוא מגדל גלאטה המחודד.
באותו רובע היסטורי, רובע קראקוי (Karaköy) שנקרא גם גלאטה, תוכלו לראות את תחנת הרכבת התחתית המכונה כאן "Tunel", בעברית "המנהרה". היא התחילה לפעול בשנת 1875 ונחשבת לתחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם, אחרי זו שבלונדון. בתחילת שנות ה- 90 הותקנה בשדרת איסטיקלל מחדש החשמלית הנוסטלגית שנעה מה"טונל" אל כיכר טקסים והחייתה מעט מהאווירה ההיסטורית של האזור.
בערך במרכז השדרה נמצאת כיכר גלאטסראי (Galatasaray), שהיא בית לאחד ממוסדות החינוך הטובים שהוקמו בטורקיה בתקופה העות'מנית.
סמוך לארמון גלאטה תראו גם את סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı) המקורה. זו שימשה במאה ה-19 למגורים והייתה רחוב מסחרי מקורה, בסגנון האיטלקי. כיום יש בה הרבה מסעדות ובסמוך לה נמצא שוק הדגים (Balık Pazarı) המצוין של גלאטה.
הרחוב מסתיים בכיכר טקסים, הכיכר המרכזית באיסטנבול המודרנית והלב הפועם של העיר.
#אדריכלות באיסטיקלאל
חלק מהמבנים בשדרה נבנו במאות ה-19 ותחילת ה-20, ממש בסוף העידן העות'מני. בשדרות איסטיקלאל יש לא מעט מאפיינים עירוניים מהמאה ה-19, כמו הסגנון הניאו-קלאסי, המשתמש בתבניות רומיות ויווניות עתיקות.
עוד סגנון אדריכלי נפוץ ברחוב הוא האר-נובו. סגנון קישוטי זה התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית וממש כמו האמנות האיסלאמית העדיף מוטיבים קישוטיים מהחי והצומח. זאת במקום עיטור וקישוט של בניינים לפי אוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר.
ליד המבנים בעלי האופי העות'מני יש גם מספר מבנים משנות ה-20, שנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, שנבנו בסגנון האר-דקו, שפרץ באותן שנים בדיוק. הם מאופיינים בעיטורים גאומטריים ובאמנות קישוטית ומסוגננת, כשהסגנון מושפע בבירור מזרמים אוונגרדיים באמנות, שהיו אז אופנתיים, כמו קוביזם ופוטוריזם.
מטבע הדברים ברחוב כה מרכזי וחשוב בעיר, תראו כאן גם מבנים חדשים שנבנו בסגנון האדריכלות המודרנית.
#טיפים
במדרחוב ניתן לערוך קניות בחנויות של מותגים בינלאומיים רבים, לצד חנויות מקומיות עם בגדים מעיצוב מקומי, שטיחים, מוצרי עור, כלי נחושת, קרמיקה, תכשיטים ותבלינים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/L4sRDhTynRs
ביקור במקום:
https://youtu.be/wz3QlMAyiro
שדרות איסטיקלל (Istiklal Caddesi), בעברית "שדרת העצמאות", הוא המדרחוב המרכזי של הרובע ההיסטורי בייאולו ומהרחובות החשובים בעיר. אורכו של המדרחוב הוא כ-1.6 ק"מ והוא משתרע מתחנת הטונל העליונה שבגלאטה (Karaköy) ועד לכיכר טקסים המרכזית בעיר. לאורך השדרה האלגנטית תראו את קו החשמלית הנוסטלגי העובר ומקשר בין קצותיה.
השדרה היא רחוב מרכזי בעיר ובו מתרכזות הפגנות, מחאות, תהלוכות וכינוסים אזרחיים. בכל יום מימי סוף השבוע מבקרים בה 3 מיליון בני אדם.
איסטיקלל הוא גם מדרחוב ארוך וגדוש בחנויות יוקרה ותכשיטים, לצד סניפים של רשתות אופנה בינלאומיות, חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות, כנסיות, מועדונים, בתי קולנוע, גלריות לאמנות, שגרירויות ובתי מגורים יוקרתיים.
#מה תראו כאן?
שדרות איסטיקלל מתחילות משכונת גנואה, שכונה שנבנתה על ידי איטלקים שהגרו לעיר בימי הביניים ובה המוכר ביותר הוא מגדל גלאטה המחודד.
באותו רובע היסטורי, רובע קראקוי (Karaköy) שנקרא גם גלאטה, תוכלו לראות את תחנת הרכבת התחתית המכונה כאן "Tunel", בעברית "המנהרה". היא התחילה לפעול בשנת 1875 ונחשבת לתחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם, אחרי זו שבלונדון. בתחילת שנות ה- 90 הותקנה בשדרת איסטיקלל מחדש החשמלית הנוסטלגית שנעה מה"טונל" אל כיכר טקסים והחייתה מעט מהאווירה ההיסטורית של האזור.
בערך במרכז השדרה נמצאת כיכר גלאטסראי (Galatasaray), שהיא בית לאחד ממוסדות החינוך הטובים שהוקמו בטורקיה בתקופה העות'מנית.
סמוך לארמון גלאטה תראו גם את סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı) המקורה. זו שימשה במאה ה-19 למגורים והייתה רחוב מסחרי מקורה, בסגנון האיטלקי. כיום יש בה הרבה מסעדות ובסמוך לה נמצא שוק הדגים (Balık Pazarı) המצוין של גלאטה.
הרחוב מסתיים בכיכר טקסים, הכיכר המרכזית באיסטנבול המודרנית והלב הפועם של העיר.
#אדריכלות באיסטיקלאל
חלק מהמבנים בשדרה נבנו במאות ה-19 ותחילת ה-20, ממש בסוף העידן העות'מני. בשדרות איסטיקלאל יש לא מעט מאפיינים עירוניים מהמאה ה-19, כמו הסגנון הניאו-קלאסי, המשתמש בתבניות רומיות ויווניות עתיקות.
עוד סגנון אדריכלי נפוץ ברחוב הוא האר-נובו. סגנון קישוטי זה התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית וממש כמו האמנות האיסלאמית העדיף מוטיבים קישוטיים מהחי והצומח. זאת במקום עיטור וקישוט של בניינים לפי אוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר.
ליד המבנים בעלי האופי העות'מני יש גם מספר מבנים משנות ה-20, שנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, שנבנו בסגנון האר-דקו, שפרץ באותן שנים בדיוק. הם מאופיינים בעיטורים גאומטריים ובאמנות קישוטית ומסוגננת, כשהסגנון מושפע בבירור מזרמים אוונגרדיים באמנות, שהיו אז אופנתיים, כמו קוביזם ופוטוריזם.
מטבע הדברים ברחוב כה מרכזי וחשוב בעיר, תראו כאן גם מבנים חדשים שנבנו בסגנון האדריכלות המודרנית.
#טיפים
במדרחוב ניתן לערוך קניות בחנויות של מותגים בינלאומיים רבים, לצד חנויות מקומיות עם בגדים מעיצוב מקומי, שטיחים, מוצרי עור, כלי נחושת, קרמיקה, תכשיטים ותבלינים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/L4sRDhTynRs
ביקור במקום:
https://youtu.be/wz3QlMAyiro