#על הרובע ההיסטורי של ברצלונה ומהיפים שבה

תחילתו של הרובע הגותי, הבריו גותיק, שהוא עד היום אחד מהמרכזים, היפים והנעימים שבעיר העתיקה של ברצלונה, הייתה במאות ה-14 וה-15. מכיוון שהוא נבנה על עיירה בשם ברסינו, כשתסתובבו ברובע תוכלו להיתקל בשרידיה ההיסטוריים. עיירה זו, שסיפקה לברצלונה את שמה, בעצם סמלה את תחילתה של ברצלונה. שימו לב ברובע במיוחד לכיכר רמון ברנגר, שבה ניתן לראות שרידים מהחומה הרומית שעמדה כאן בעת ההיא.

בשנים שלאחר מכן, עד גירוש ספרד, הרובע הפך למרכז חייהם של היהודים שהיו מדינאים, רופאים ואנשי מדע. מומלץ מאד לטייל באזור שבו היה ה“קאל“ - הרובע היהודי העתיק. עוד שרידים מתקופת היהודים ניתן לראות בבית הכנסת "מאיור". הרובע הגותי מושך אליו לא רק חובבי אדריכלות, כיוון שניתן למצוא בו גם פסלים, שלטים מיוחדים ופסיפסים מרהיבים.

ברובע הזה תמצאו סמטאות צרות ואפלוליות, המרוצפות באבן. יש כאן לא מעט מבנים גותיים, ארמונות וכנסיות. אופיו של הרובע מושפע מאמנות ומאמנים שונים שציירו את נופיו ורחובותיו, במהלך השנים, ביניהם שמות מפורסמים מאד, כמו פיקאסו וחואן מירו. הכיכרות העתיקות, השווקים, חנויות הבגדים וגלריות האמנות, בשילוב עם אמני הרחוב, הנגנים והליצנים - כל אלה מקנים למקום אווירה ציורית, שהופכת אותו ליעד חובה בביקור בברצלונה.

ברובע יש כמה מקומות ששווה לבקר בהם. ביניהם מומלץ להיכנס אל הקתדרלה הגותית והחצר המיוחדת שלה, אל כנסיית סנטה מריה דל מאר, למוזיאון פיקאסו, אוניברסיטת ברצלונה ובית הכנסת מאיור. תהנו!


#שופינג ברובע
בריו גותיק הוא אחד מאזורי הקניות הטובים של ברצלונה. לצד חנויות של הרשתות הגדולות, יש בו גם לא מעט חנויות מעצבים חמודות.

בכיכר Placa de Sant Jaume שבמרכז הרובע, אל מול קתדרלת אולליה הקדושה, תמצאו את השוק העירוני של ברצלונה. בסופי שבוע, משעה 12:00 בצהריים, רוקדים שם את הסרדנה, הריקוד הקטלוני המפורסם.


מבט מקרוב על הרובע:

https://www.youtube.com/watch?v=MT8Ea7pE5WM

#על שוק האוכל המדהים של ברצלונה

השוק הזה הוא שם דבר בכל אירופה ואחד משוקי האוכל הנעימים והמגוונים בתבל. אחד המקומות הצבעוניים ביותר בברצלונה הוא שוק לה בוקריה (Mercado de La Boqueria). מאכלים, צבעים, תבלינים, פירות, ירקות, משקאות, שייקים וממתקים - הכל תוכלו למצוא כאן. השוק יוצא מתוך שדרת הרמבלאס והוא עומד כאן כבר מאות שנים. ה"לה בוקריה" מקורה ותקרתו מעוצבת בצורה מעוררת השראה. אחרי הליכה של בערך חמש דקות מהכניסה אל השוק תוכלו לראות את עבודת האמנות של חואן מירו, שגם היא נמצאת בו.

בעבר, עמד כאן מנזר בשם סנט ג'וזף. עוד במאה ה-12, התחיל השוק כמקום מפגש של קצבים, שמכרו חזירים ליד המנזר. רק במאה ה-19 המקום החל לקבל את מעמדו כשוק שבו התרכזו החקלאים והדייגים של ברצלונה. בשנים אלו גם חרב המנזר בהתפרעות אנרכיסטית עממית.

אם אנחנו רגילים לחשוב על שוק כעל מקום הומה אדם, רועש, לא נקי במיוחד ומבולגן, שוק לה בוקריה מייצג את ההפך - שוק מסודר ונקי, המקיים סמינר לבישול ובית ספר גסטרונומי, יש לו אתר אינטרנט, עמותה המתפעלת אותו והנהלה מסודרת.

עם זאת, הקסם של שוק רגיל נשמר כאן. ריחות המאכלים, צפיפות הדוכנים, שפע המוצרים והמולת הסוחרים. תמצאו כאן דוכני פירות מפתים המציעים מנות מוכנות של פירות חתוכים ורחוצים, דוכני מיצי פרי סחוטים טריים בכוסות צבעוניות, דוכני ממתקים, פירות יבשים, דגים ופירות ים, קפה, שוקולד, יינות ועוד ועוד. גם דוכנים קצת פחות אסתטיים תוכלו לראות כאן, כמו ראשים ורגליים של חזיר, בשר צייד תלוי, תולעים לבישול, חרקים למאכל ועוד.

יש בשוק האוכל לה בוקריה גם מקומות בהם תוכלו לשבת לארוחת צהריים של ממש, במגוון טעמים וממגוון מטבחים וסגנונות בישול. השוק הזה זכה בלא מעט פרסים וגם נבחר לא פעם לשוק המזון הטוב ביותר בעולם. מה אתם אומרים? נאכל משהו?


בלוגרים:

https://youtu.be/PnCeMV8P5J8


ביקור במקום:

https://youtu.be/p4vlfuIhAzY


הדרכה:

https://youtu.be/ci1PbHuX93M

#על הכפר הספרדי עם העתקים בגודל טבעי של מבנים מכל הסגנונות שבספרד

הפואבלו אספניול הוא כפר ספרדי מדומה, שנבנה בשנת 1929 לטובת היריד העולמי שנערך בברצלונה. בגלל שתפס תאוצה והפך לפופולרי במיוחד, הוא נשאר גם לאחר התערוכה ואפילו שופץ. היום הוא מהווה מוזיאון לאמנות ולבנייה הספרדית. הכפר נמצא במעלה גבעת מונז'ואיק, "הר היהודים". על קירות הבניינים בכפר תוכלו לראות מפות שיעזרו לכם להתמצא במקום.

בכפר עצמו תוכלו לראות 117 מבנים, רחובות וכיכרות בגודל טבעי, שעוצבו בסגנון ספרדי ומטרתם הייתה לחקות בצורה מדויקת את המבנים הבנויים באזורים שונים בספרד, כל אזור, חומרי הבנייה והסגנונות האופייניים לו. זהו מדגם של האדריכלות הספרדית המגוונת, באזורים השונים שלה.

בכפר תראו גם חנויות ובתי קפה, מסעדות ודוכני מזכרות. בערב נפתחים גם הפאבים והמועדונים, שבהם תוכלו לחטוף בירה קרה, או סתם להקשיב לתזמורת שמנגנת למטיילים.

בבתי המלאכה המפוזרים בכפר, תוכלו לפעמים לראות את בעלי המלאכה עובדים בגילוף, שזירה, נגרות ועוד. בסדנאות האמנים ובסטודיו שלהם, תוכלו לראות עבודות יד מרשימות ויצירות אמנות. אחד מהמבנים המרשימים בכפר, ששווה ללכת לראות, הוא האוטבו (Utebo) מאזור סאראגוסה, אבל מעניינים לא פחות גם מבנים מאזורים כמו סגוביה, סביליה, מדריד, ברצלונה ועוד.

למעוניינים ללמוד על האמנות העממית של ספרד, כדאי להגיע בתוך הכפר אל מוזיאון האמנויות העממיות (Museo de artes Populares), שמשקיף על פלאזה מאיור (Plaza Mayor).


#הכפר לתיירים
היום אני נמצאת בפואבלו אספניול, כפר ספרדי מדומה ואחת מהאטרקציות הייחודיות של ברצלונה. פואבלו אספניול הוא כפר אותנטי מוקף בחומה, הממוקם על גבעה המשקיפה על כל ברצלונה היפה. הכפר עוצב בעבור התערוכה העולמית של 1929 והפך מאז לאחת מהאטרקציות הפולריות ביותר באזור. 80 שנה מאוחר יותר, זה עדיין מקום נפלא לספוג בו אווירה מגוונת של אמנות, ארכיטקטורה, תרבות ואוכל - כולם באותו היום.

אוהבי ארכיטקטורה ייהנו מטיול באזורים הספרדיים השונים בעלי המאפיינים הארכיטקטוניים המעניינים. אתם בטיול משפחתי? - תוכלו להעביר בכפר יום מהנה במיוחד, אם תרכשו שם עבור הילדים את המדריך הסודי לכפר (Secret guides to the village), שבאמצעותו ועם העזרים וכתבי החידה שבו, הם יוכלו לגלות מקומות מעניינים בכפר ולחוות המון פעילויות מלאות הנאה.

הכפר ידוע גם בזכות האומנים הרבים שנמצאים בו שמציגים לראווה את עבודות היד שיצרו. תוכלו להיכנס לצפות בהם בזמן העבודה בבתי המלאכה שלהם. גם בחנויות תמצאו לא מעט פיסות אמנות אותם תוכלו לרכוש, כמו גם להסתובב בין המסעדות ובתי הקפה ולטעום את המטעמים והקינוחים הייחודיים שנמכרים שם. כל המשפחה תהנה כאן והכפר בהחלט שווה ביקור!



# סיפור הקמת הכפר
ברוכים הבאים לפובלה אספניול, הכפר הספרדי הממוקם בראש הר המונז'ואיק. הכפר הקטן הזה הוא ממש כמו נווה מדבר בלב ברצלונה. בעת הכניסה, תרגישו איך אתם עוברים ברגע אחד מהנוף העירוני המודרני לכפר ייחודי, אותנטי והיסטורי. בכפר תוכלו להיחשף לארכיטקטורה, תרבות, סגנון חיים ואמנות מהאזורים השונים של ספרד, המתערבבים יחד בהרמוניה ונותנים תחושה של עיירה אמיתית. אם אתם רוצים ללמוד על ספרד בזמן קצוב, זה המקום המושלם לעשות זאת.

הכפר המדומה נבנה במקור עבור התערוכה העולמית של שנת 1929, כאשר הרעיון שעמד מאחורי היוזמה היה לתת למבקרים סקירה פשוטה, חווייתית וייחודית של דרכי החיים השונות של אזורי ספרד המגוונים.

הכפר תוכנן על ידי שני ארכיטקטים ספרדיים מוכרים, שני אמנים. בכדי להשיג את המראה הכולל של הכפר, נסעו האדריכלים בכל רחבי הארץ, החל מאזור אנדלוסיה שבדרום ועד אסטוריאס שבצפון, על מנת לאסוף חומרים שהם צריכים. בסך הכל עברו השניים ביותר מ-1600 ערים וכפרים, כדי לאסוף מאות תמונות, פתקים וציורים, שעזרו להם לבחור את המרכיבים המתאימים ביותר לתכנון ויצירת הכפר המדומה. בכפר יש מעל 100 מבנים ספרדיים מסורתיים.

התכנית המקורית הייתה לבנות את הכפר כמיצג זמני ולהרוס אותו בסוף התערוכה. אבל הכפר הפך להצלחה כה מסחררת בקרב התיירים, שהשלטונות החליטו להשאירו.

במהלך מלחמת האזרחים של ספרד, בשנת 1930, הכפר חדל לקבל מבקרים בשל המציאות הקשה שפקדה את תושבי ספרד. באותו הזמן, שימש הכפר כמרכז הקבורה של האזור. אחרי המלחמה, הכפר שופץ ונפתח שוב לציבור. בשנת 1988, במהלך ההכנות לקראת האולימפיאדה של 1992, שמו דגש בכפר גם על אמנות ותרבות, מה שהביא אותו לאיך שהוא נראה היום.

מבט מקרוב על הכפר:
https://www.youtube.com/watch?v=jEOa4EpXKT4

#על הקתדרלה הגותית המרשימה של ברצלונה
הקתדרלה של ברצלונה, קתדרלת אולליה הקדושה, היא מבנה גדול ומרשים, שצריחיו מתנשאים לגובה והוא עטוף בעיטורים התואמים את המסורת הגותית של המאות ה-13 וה-14. מסביב לקתדרלה חומה בעלת קירות עבים וגבוהים.

בקתדרלה יושב הארכיבישוף של העיר. ארכיבישוף הוא תואר כבוד אדמיניסטרטיבי בנצרות, שנתנו לבישוף שעומד בראש פרובינציה כנסייתית, אזור מסוים. היא הייתה הקתדרלה השלישית שנבנתה באותו המקום. לפניה עמדו כאן כבר 2 כנסיות עתיקות יותר ולפני כן שימש האזור כאזור פולחן פגאני שהוקדש כולו לאלים הרומיים.

כיום מגיעים מאמינים רבים, בכל הגילאים, אל הקתדרלה. הם נסחפים אל הגודל והעוצמה שלה. בני קטלוניה ותושבי ברצלונה הדתיים, מנהלים בה עד היום טקסי פולחן דתי .

בימי ראשון אחר הצהריים, תוכלו לבוא ולראות תושבים רבים המתרכזים בכיכר שנמצאת לפני הקתדרלה ורוקדים את מחול הסרנדה - הריקוד המסורתי של הקטלונים. לאחר שידליקו המבקרים נר בקתדרלה, יתפללו או ייקחו חלק בטקס המיסה, הם יסתדרו במעגלים גדולים וירקדו את הריקוד האהוב עליהם.


#אדריכלות הקתדרלה
הקתדרלה בנויה בסגנון גותי, סגנון שהתפתח באירופה בימי הביניים. המאפיינים הבולטים של המבנים הגותיים הם ללא ספק הגובה של הכנסייה, הקשתות המחודדות, הזיזים המעוגלים והחלונות הגדולים. בתוך הקתדרלה האפלולית מורגש העושר הרב המושקע בה. העמודים שבתוכה מגיעים לגובה של 26 מטרים.

הקתדרלה מורכבת מ-28 קאפלות. האור הטבעי ששוטף את פנים הקתדרלה עובר דרך הוויטראז'ים הצבעוניים, שמספקים אור וצבעים יפים במיוחד.

מתחת לרצפתה של הקתדרלה קבורים אנשים, שניתן לזהותם על פי הסמלים שחרוטים על הרצפות. שימו לב לציור של מגש אפיה עם שתי לחמניות - זהו סמל למשפחת האופים הקבורה כאן. במקומות שבהם תראו את סמל הגולגולת, סביר שמתחת למרצפות קבורים מתים שמתו במגיפה הגדולה שפקדה את העיר בשנת 1348.

למרות שהיא ותיקה ועומדת כאן כבר המון שנים, החזית הניאו-גותית של הקתדרלה הוקמה במאה ה-19. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 היא שוב עברה לא מעט שיפוצים. את הפיגומים שליוו את השיפוץ, המון צינורות פלדה שעזרו לתמוך במבנה בזמן השיפוץ, הורידו רק בשנת 2012.


#מי הייתה אולליה מברצלונה?
בוודאי תהיתם לגבי משמעות שם הכנסייה. הכנסייה מוקדשת לקדושה המגינה על העיר ברצלונה - אולליה מברצלונה. היא חיה בעיר במהלך התקופה הרומית, עד שנפלה בידי הרומים בשנת 476 לספירה. בגיל 13 הייתה אולליה נוצריה אדוקה. למרות שהקיסר דיוקלטיאנוס נתן הוראה מפורשת לעזוב את דת הנצרות ברחבי האימפריה הרומית, אולליה סרבה ונגזר עליה גזר דין מוות. החיילים הרומיים הפשיטו את הצעירה והעמידו אותה בכיכר העיר.

האמונה הנוצרית מספרת שבנקודה זו החל לרדת שלג וכיסה את הקדושה במערומיה. החיילים הרומיים רתחו מזעם והכניסו אותה לתוך חבית שבתוך דפנותיה היו נעוצים סכינים. הם גלגלו את החבית במורד הרחוב, צלבו אותה ולבסוף כרתו את ראשה. לאחר שראשה נכרת, מספרת האגדה האיומה, עפה יונה מצווארה אל השמיים.

בשנת 1339 הועברה גופתה של אולליה לארון שהונח בקתדרלה, שברובע העתיק של ברצלונה. אולליה, הצעירה הנוצרייה, מוזכרת ברחובות ברצלונה ויש פסלים שלה ברחבי העיר. מדי שנה, ב-12 בפברואר, נהוג לחוג כאן את חגה של אולליה.


#חוויות
בואו מדי יום ראשון לראות את הקטלנים רוקדים את ריקודי הסרדנה (Sardana), בכיכר העירייה שבכניסה לקתדרלה. החל מ-12:00 בצהריים בימי שבת וראשון.


#טיפים
שוק חג המולד - שמוקם בכל שנה ברחבה שלפני הקתדרלה, לקראת חג המולד, מאפשר לחוות את החג בשוק חג מולד טיפוסי, עם מאות דוכנים והצצה לאווירה בעיר לקראת החג.


הקטלנים רוקדים סרדנה בחזית הכנסייה:

https://youtu.be/slnGYnt4sXY

#על המוזיאון שמוקדש לאמן הדגול

הצייר הידוע פַּאבְלוֹ פִּיקָאסוֹ אמנם נולד וגדל בעיר מָאלָגָה, אך בין השנים 1895-1904 הוא התגורר בברצלונה והאמת היא שאלה היו השנים הבולטות והחשובות ביותר, בתקופה שבה הוא יצר ולמד אמנות. בזכות הקשר ואהבתו הרבה לעיר, הוא החליט לתרום רבות מיצירותיו למוזיאון. לאחר שמת, הוסיפה ז'קלין, אלמנתו של פיקאסו, עוד המון יצירות לטובת הצגתן במוזיאון.

המוזיאון הוקם בשנת 1963 ויש בו למעלה מ-3500 יצירותיו של פיקאסו מתקופות שונות. מרביתן הן דווקא מהתקופות המוכרות פחות, במיוחד מהתקופה שבה היה אמן צעיר בתחילת דרכו ובתקופת לימודיו. בין המוצגים יש ציורים, איורים, רישומים, עבודות גילוף, קרמיקה ועוד. התצוגה במוזיאון בנויה בסדר כרונולוגי, לפי הערים שבהן יצר פיקאסו. מקסים לראות את ההתפתחות האמנותית שלו במהלך השנים והשפעת המקומות שבהם יצר, על עבודותיו.

ציורים מפורסמים ומומלצים לצפייה במוזיאון הם למשל "הזונות של רחוב שאפל", "הליצן", "רקדניות הקאן קאן", ו"האדם עם הבארט".

מעבר לתצוגה הקבועה, יש כאן גם תערוכה מתחלפת שמציגה יצירות של אמנים שונים, שאינם בהכרח של פיקאסו.

במהלך עבודות שיפוץ שנעשו במוזיאון, נחשף כאן ציור מדהים מהמאה ה-13, המתאר את כיבוש מיורקה ונשמר היום במוזיאון לאמנות של קטלוניה. אגב, מוזיאון פיקאסו הפופולרי הוא בעל כמות המבקרים הגדולה ביותר בשנה ואתר התיירות התשיעי בכמות המבקרים בו בספרד כולה.

כדי להמחיש את גודלו העצום של המוזיאון, הוא מתפרש על פני חמישה בתי אצולה מימי הביניים, הפרושים סביב חצרות פאטיו מטופחות ומזמינות. בחצר תוכלו לראות פסלים גותיים מקסימים, של הפסל מארק ספונט.


#מי היה פבלו פיקאסו?
מי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות.

פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן היצירה שלו. היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.

פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, מייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. הוא גם האמן הפורה ביותר במאה ה-20. כיום, נחשבים ציוריו ופסליו מהיקרים ביותר בעולם.


#טיפים
הכניסה חינם - בכל יום ראשון החל מ-15:00 ובכל יום ראשון הראשון של החודש.

בימי החינם כדאי להקדים, כי בימים ובשעות בהם הכניסה חינם, לא פעם לא נשארים כרטיסים.

בשל התורים הארוכים למוזיאון, מומלץ להזמין מקום מראש למוזיאון.

הנחות לסטודנטים עד גיל 25 ולפנסיונרים מעל גיל 65 זכאים להנחה.

#על הכנסייה
עוד אחת מיצירותיו המדהימות של גאודי, היא כנסיית סגרדה פמיליה (La Sagrada Família), בעברית "המשפחה הקדושה". זוהי אחת מהאטרקציות המובילות בברצלונה וכשתסתיים בנייתה, היא תהיה ללא ספק אחת הכנסיות המרשימות בעולם.

בנייתה של הכנסייה החלה בשנת 1883. שבשנת 1926, עם מותו הפתאומי של גאודי בתאונה, הופסקה הבנייה. היא חודשה רק בשנת 1946, אחרי מחלוקות רבות, שנבעו מכך שגאודי לא השאיר תכניות לגבי המשך הבנייה.

בזמן מלחמת האזרחים הספרדית, הבנייה הופסקה בשנית. הכנסייה עצמה אף ניזוקה עקב הלחימה בעיר. בתום המלחמה, חודשה הבנייה שוב והאמת היא שבנייתה נמשכת עד ימינו.

אם תעלו באמצעות המעלית לראשי הצריחים שכבר בנויים, תוכלו לצפות בתצפית מרהיבה על כל ברצלונה. במתחם גם תמצאו מוזיאון, שבו מוצגת ההיסטוריה של תולדות הכנסייה, החל מהרגע שבו החלה להיבנות ועד ימינו. תוכלו לראות שם שרטוטים ודגמים שונים, משלבים שונים שלה.


#אדריכלות הכנסייה
לא מפתיע שסגנון הבנייה של הכנסייה הוא סגנון המודרניסטה, שאפיין מאד את בנייתו של גאודי ושל ברצלונה בכלל. רוב האלמנטים הקישוטיים שתראו על המבנה פוסלו על ידי גאודי בעצמו.

הכנסייה מורכבת מ-12 צריחים בגובה של 100 מטרים כל אחד, המסמלים את 12 השליחים. היום, תוכלו לראות רק 8 מהם, כיוון שהשאר עדיין נמצאים בבניה. הצריחים מחולקים ל-3 חזיתות המסמלות את לידת ישו, מותו ותחייתו. עוד עתיד להיבנות כאן צריח נוסף בגובה של 170 מטרים שיסמל את ישו עצמו. מסביבו יוקמו 4 צריחים נוספים ונמוכים, שיסמלו את ארבעת האוונגליסטים, תלמידיו ושליחיו של ישו. עוד צריח יוקם בכדי לסמל את הבתולה.

גובה הכנסייה גבוה והרבה אדריכלים שלומדים היום על התכניות של גאודי מתפלאים איך הצליח לתכנן אותה גבוהה כל כך, לפני שנכנס המחשב לתמונה. העמודים המשמשים את המבנה, אותם יצר גאודי, היו דומים לעצים עם צמרת וענפים, המחזיקים את כל משקל הגזע עליהם. הוא למד, הושפע וקיבל השראה רבה מהטבע.


#בניית הכנסייה
בנייתה של כנסיית סגרדה פמיליה, שהיא מפעל חייו של גאודי, החלה בשנת 1883. בתחילת הדרך, חשב גאודי שידרשו לו רק 10 שנים לבנייה, תוך שימוש בתקציב של 360,000 פזטות בשנה. אך בגלל המלחמות שפרצו בספרד ובעולם בכלל ובעיקר בגלל שהפרויקט התבסס על תרומות בלבד, התנאי לא הצליח להתקיים. גאודי, שבשנים האחרונות לחייו התקרב מאד לדת, העביר את מרבית זמנו באתר הבניה. ככל שעבר הזמן, החל גאודי להרגיש כי יכול להיות שבנייתה של הכנסייה לא תסתיים בעודו בחיים. למרבה האירוניה, בשנת 1926, נדרס גאודי מחשמלית שעברה מחוץ לאתר הבניה של הכנסייה. קברו נמצא עד היום בקריפטה שלה.

לכנסייה אין עדיין תאריך סיום ולא ברור מתי תושלם הבניה, אך ללא כל צל של ספק, לכשתושלם, היא עתידה להיות אחת מהכנסיות הגדולות והמרשימות בעולם.


# חזיתות הבניין
הכנסייה נמצאת עד היום בתהליך שבו נוספים אליה פרטים נוספים בכל פעם. כל פרט בה תוכנן ונבנה ביסודיות, בעקבות לימוד ומחקר מעמיק של כתבי הקודש. בסך הכל תוכננו בכנסייה שלוש חזיתות, שכולן אמורות להיות מוקדשות לחייו של ישו. עד כה הושלמה בנייתן של רק 2 מהן - חזית הפסיון וחזית המולד.

על פי חזית הפסיון תוכלו ללמוד על ימיו האחרונים של ישו. חזית המולד פונה לכיוון זריחת השמש, בה המון פסלים וקשתות ובמרכזה וירטאז' יפהפה. בכל אחת מהחזיתות תוכלו לראות 4 מגדלי פעמונים בגובה 100 מטרים, שכל אחד מהם מוקדש לאחד מ-12 השליחים של ישו. מגדל נוסף ומרכזי, שאמור להתווסף, עתיד להתנשא לגובה של 170 מטרים והוא יוקדש ויסמל את ישו. הביטו על החזיתות, עלו למגדלים ובקרו בקבר של גאודי. תהנו!


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/-3MeOIZ5UIg


הדרכה:

https://youtu.be/4Pe9hyMOk_Y

#על הפארק שתכנן האדריכל המיתולוגי של ברצלונה - אנטוני גאודי

פארק גואל הוא פארק שלם, שתוכנן ועוצב על ידי האדריכל המוכר אנטוני גאודי. הפארק מזוהה במיוחד עם תנועת המודרניסטה, שהיא הגרסא הספרדית לסגנון האדריכלות הנקרא בצרפתית "אַר-נוֹבוֹ", שיש בה צבעוניות רבה והיא שמה דגש על השראה מהצומח, על קווים טבעיים ומעוגלים ושימוש בחומרים פשוטים ומקומיים. הפארק נבנה בין השנים 1900-1914 ובשנת 2005 הוא אף הוכרז כאתר מורשת בינלאומית. בשיטוט בפארק תוכלו לראות את אחת מנקודות התצפית המרהיבות ביותר על ברצלונה.

הקרקע שעליה ממוקם הפארק מעולם לא יושרה על ידי גאודי. לכן התוואי המקורי של השטח נשאר ממש כמו שהיה בהתחלה. זה הופך את הטיול בעליות, הירידות והשבילים המתעקלים למעניין במיוחד.

בהרבה מהמבנים תראו שברי קרמיקה צבעוניים, היוצרים פסיפס מופשט וצבעוני, בסגנון שנקרא טְרֶנְקֶדִיס (Trencadis). ציפוי זה נמצא גם על שטחים ישרים וגם על משטחים מתעגלים וזה מספק מראה ייחודי לפארק ולאובייקטים שבו.

אבל רגע, אם את הפארק עיצב ותכנן גאודי, האדריכל המפורסם והידוע, למה שמו של הפארק הוא "פארק גּוֹאֵל"? - ובכן, הפארק הוקם כמיזם נדל"ן של הפטרון אזוביו דה גּוֹאֵל, שהתרשם ממיזמים דומים, שאליהם נחשף באנגליה. הוא שכר את האדריכל גאודי וביקש ממנו לתכנן את המתחם, שעדיין השתייך לו ונקרא על שמו.


#על התכנון של גאודי
מטרתו הראשונית של גאודי הייתה לעצב מתחם דיור עבור המעמד הגבוה, הניצב על גבעה ומשקיף על כל העיר. לשם כך גאודי בנה את שער הכניסה ושתי וילות לדוגמה. הן נמצאות עד היום בפארק. הווילות נועדו להתמזג עם הנוף הכללי ולכן אינן בולטות במיוחד. תוכלו לזהות אותן בזכות הגג החרוטי הכחול-לבן, שבקצהו צלב של האחת, והגג של השנייה, עם הכיפה הלבנה שמעל בסיס חום. המיזם לא צלח ורק 2 מתוך 60 החלקות שהוצעו למכירה נמכרו. במשך שנים רבות הפארק נותר עזוב ומוזנח, עד שנרכש על ידי העירייה ונפתח כפארק לציבור הרחב.

כמה מטרים מרחבת הכניסה ניתן לראות את הלטאה-דרקון הפולט מים. הפסל הזה הפך לאחד הסמלים של האדריכל גאודי. בכניסה גם שני ביתני כניסה צבעוניים ומתחם שנקרא "חדר מאה העמודים". מטרתו להגן על התושבים מפני הגשם. ספסלי האבן שבפארק בנויים בצורת נחש מעוטר ומאפשרים ישיבה נוחה במיוחד, זאת בזכות הצורה המותאמת במיוחד בעבור הגב האנושי.

בפארק גואל גם מוזיאון קטן, המוקדש כולו לאדריכל המפורסם. המבנה הזה שימש כבית מגוריו של גאודי בתקופה שבה הוא תכנן את הפארק. במוזיאון תמצאו הרבה מהחפצים שבהם השתמש הגאון, כשגר כאן. מתחם המוזיאון הוא החלק היחיד בפארק שהוא בתשלום.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=3gy8gAVywfs

#על השדרה הכי מרכזית של ברצלונה

לה רַמְבְּלָה (La Rambla), השדרה המרכזית של ברצלונה, היא קילומטר ורבע של תיירות פרופר. לאורך השדרה כמה נקודות נוספות בהן שווה לבקר, כמו שוק הבוקריה למשל. יש בה לא מעט סוחרים, חלק מטרידים, קבצנים וטיפוסים צבעוניים נוספים. השדרה מטופחת ותמצאו בה מגוון חנויות ומסעדות.

מקור השם, אם תהיתם, הוא בעצם שיבוש של המילה "רמל" שפירושה חול בשפה הערבית (אגב, זה גם מקור שמה של העיר הישראלית רמלה). במקור הייתה זו שדרה שישבה על נתיבי נחלים שהתייבשו.

היום כוללת השדרה מלונות, שלטים, פסלים, מופעי רחוב של שחקנים מוכשרים ובניינים עתיקים, כמו בניין התאטרון, השעון הראשון של ברצלונה ומבנה האוניברסיטה העתיק. בין היתר, תוכלו לראות כאן את הפסיפס הצבעוני שבכניסה לשוק. יצר אותו האמן חואן מירו, בשנת 1976 והוא מציין את נקודת הכניסה לרובע הגותי.

בסוף השדרה, תוכלו לראות את הפסל לזכר קולומבוס, הידוע כ"אנדרטת קולום", את מוזיאון השעווה, בניין האופרה ומבנים מעניינים נוספים.

לפני משחקים בינלאומיים הנערכים בין קבוצת הכדורגל של ברצלונה לבין קבוצה אירופאית אחרת, ניתן לראות כאן מאות אוהדים נרגשים צועדים, שרים וצועקים בקולי קולות. זוהי אחת מהשדרות שוקקות החיים וניתן למצוא כאן המון תיירים, המטיילים ומסתובבים בין כל מוקדי התיירות. לפעמים בסופי שבוע מתקיימים כאן ירידי אמנים, המושכים אלפי מבקרים ושבהם דוכנים רבים עם עבודות יד המוצעות למכירה. בימים צפופים במיוחד, שימו לב היטב לתיקים שלכם, כי גם כייסים מקצועיים לא חסרים כאן.


מבט מקרוב על שדרת ראמבלה:

https://www.youtube.com/watch?v=Fu4fHfpf2LQ

#על המבנה

אחד מהמבנים היפים והמרשימים של גאודי בברצלונה, הוא הפַּלַאוֹ גואל - בית המגורים של משפחת גואל, המכונה לעתים "ארמון גואל". הוא ממוקם בשכונת רבל, ממש ליד שדרות הרמבלס. לא סתם שכר התעשיין הקטלאני העשיר אוסביו דה גואל (Eusebio de Güell) את שירותיו של גאודי המוכשר. הוא התרשם מאד מעבודות קודמות שלו ורצה מעט מהקסם. אין ספק שיצירה זו הייתה חלק חשוב במה שהפך את גאודי בהמשך לאייקון אדריכלי. בזכות יופיו הוכרז הפלאו גואל כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו.

למעט ימי הקיץ החמים בהם נסעו לחופשה, המשפחה התגוררה בבית הזה משנת 1890 ועד 1936. בשנת 1914 עבר אב המשפחה לגור ב"כפר לדוגמה", שלימים הפך להיות פארק גואל המפורסם.

למרות שבתקופה זו עוד היה אמן חסר ניסיון, גאודי קיבל תקציב חופשי, לטובת בניית הבית. הוא עצמו תכנן ובנה את כל האובייקטים המצויים בו. הרבה מהמוטיבים המאפיינים את גאודי באים כאן לידי ביטוי: סמלים ניאו גותיים, סמלי חיות וקשתות רבות, ארובות מעניינות (ומקוריות, יש לציין) ואזכורים קטלוניים עתיקים. כאן מגיע גם לידי ביטוי השימוש של גאודי במוצרי בניה שונים וטבעיים, כמו שיש ועץ, אותו הוא הלך ופיתח עם השנים ביצירות הבאות שלו.

בבניית הבית תכנן גאודי גם כניסה מיוחדת בעבור מרכבות המשפחה. הכניסה הייתה גדולה מספיק כך שניתן היה אפילו להסתובב בה ולהוריד נוסעים. כמו כן, בחדר קבלת האורחים היו חרכי הצצה, שמהם יכלו בעלי הבית להציץ ולראות מי הגיע לבקרם, מבלי להיראות. בתקרת חדר האוכל הוא קבע חלונות זעירים שנותנים תחושה של שמיים מלאי כוכבים. זאת בעיקר בזכות העששיות שהודלקו בשעות החשיכה מעל החלונות.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

#על האזור
הר היהודים, מהגבעות המפורסמות של ברצלונה, הוא אחד מאתרי החובה לביקור בברצלונה. בשנים הראשונות של ברצלונה שימשה הגבעה כאזור מרעה וגידול חקלאי.

מקור הכינוי "הר היהודים" לגבעה, הוא על שם היהודים שנהגו לקבור את יקיריהם מחוץ לעיר. זאת שלא כמו הנוצרים, שקברו אותם בתחומי חומות העיר. את השרידים מאותם קברים עתיקים תוכלו לראות במוזיאון ההיסטורי ברובע הגותי. כמו כן, בשנת 1992 נבנו באזור אתרי ספורט שונים, לקראת האולימפיאדה שנערכה בברצלונה. לכן ניתן לשמוע שיש למקום כינויים נוספים, כמו "ההר האולימפי".

הגבעה, שגובהה 200 מטר, טומנת בחובה עבר היסטורי עשיר ויופי מרהיב. בראש הגבעה עמד מגדלור, ששימש כמורה דרך לספינות, שהיו מגיעות לעגון בנמל פורט וול וגם כאמצעי התרעה מפני כלי שיט עוינים הקרבים לחוף.

על חורבות המגדלור, הוקם בשנת 1640 מבצר מרשים. הוא שימש כבית כלא עד שנת 1960 והיום נמצא בו מוזיאון צבאי. מראש הגבעה תוכלו לצפות בתצפית עוצרת נשימה של 360 מעלות אל נופי העיר והים.

הטירה עצמה שממוקמת על ראש הגבעה נבנתה במאה ה-17 והיא הפכה להיות מקום מושבו של הצבא ששמר על העיר והגן עליה מפני מרידות בממשל. אל ראש הגבעה תוכלו לעלות באמצעות רכבל, במדרגות נעות, באמצעות אוטובוסים, או ברגל.

האזור כולו הוא מעין פארק גדול, שבו תוכלו למצוא בילויים נוספים כמו מוזיאונים, גלריות, מבנים היסטוריים, גנים, מסעדות ובתי קפה. המבקרים שמגיעים לכאן לא משתעממים לרגע.

טיפ? - כיף לעלות אל ההר בפוניקולר, רכבת שיניים שיוצאת מתחנת Paral-lel ומגיעה למבצר.


הנה הפארק של הר היהודים:

https://youtu.be/hX84FHIf83E

#על הבניין
בית המגורים המדהים הזה מושך תיירים ומבקרים רבים, בעיקר כאלה שמתעניינים באדריכלות ועיצוב. זוהי אחת מעבודותיו הבולטות של האדריכל הידוע של ברצלונה, אנטוני גאודי. כמו הרבה מבנים באזור זה, גם הוא נבנה בסגנון המודרניסטה ובנייתו לקחה 4 שנים (בין השנים 1906-1910). בשנת 1969 המבנה הוכרז כמונומנט לאומי ובשנת 1984 הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

הסגנון המוכר והידוע של גאודי מגיע כאן לידי ביטוי, בעיקר בקירות המעוגלים ודמויי הגלים, שלא מכילים משטחים ישרים. גאודי סיים לבנות את הבית בשנת 1912 ולמעשה היה זה הפרויקט האחרון שלו, לפני שהחל להקדיש את כל זמנו לבניית "הסגרדה פמיליה", הקתדרלה הגדולה שתהפוך למפעל חייו.

מתוך ששת הקומות של המבנה, רק הקומה התחתונה ושתי החצרות הפנימיות, האחת עגולה והשנייה אליפטית, הן ששימשו את בני המשפחה בבית.

המבנה הדומיננטי לא התחבב בהתחלה על תושבי העיר ויש שמועות שמספרות שאפילו בני משפחת מילה עצמה, שהזמינו אותו, לא התאהבו בו במבט ראשון. כתוצאה מכך, בשל השנאה שחשו כלפיו רבים, זכה המבנה לכינוי המעליב "לה פֶּדְרֶרָה" - "המחצבה".

היום יש במבנה סיורים ותערוכות, הרבה מהם מוקדשים לגאודי עצמו.


#על אדריכלות הקאסה מילָה
את מבנה הקאסה מילָה כדאי לבחון בסמוך לשני המבנים הסמוכים לו. שלושתם מכונים שלישיית ה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה".

בקאסה מילה ניתן לזהות הרבה מאפיינים שמוכרים לנו מעבודות קודמות של גאודי. אין בו קווים ישרים בכלל והגלים שאתם רואים מבחוץ נראים ממש כמו גלים או כמו דיונות של חול. מוטיב הגלים חוזר שוב בעיטורים הפנימיים של המבנה (בדמויות של תמנונים, קונכיות וצמחייה ימית). מעקות הברזל במרפסות מזכירים במעט אצות ים או צמחים ימיים מטפסים. המבנה כולו מעוקל ועשוי מאבן גיר, חוץ מהחלק העליון המשלב אריחים לבנים שיוצרים דימוי של הר מושלג. אין ספק כי הבניין המרשים מושך הרבה תשומת לב.

הבניין כולו נישא לגובה של שש קומות. בחלק התחתון שתי חצרות פנימיות - אחת עגולה והשנייה אליפטית. בקומה העליונה תראו גרמי מדרגות שיובילו אתכם אל הגג, הנתמך באמצעות שורה של קשתות פרבוליות, ממנו נשקף נוף השכונה האורבנית. הארובות המעוצבות הנמצאות בגג המבנה ומצופות באריחי קרמיקה, קיבלו את הכינוי "מפחידי המכשפות", בשל החזות המעניינת שלהם.

על פי תוכניותיו של גאודי, חזית הבניין הייתה אמורה לקבל משמעות דתית באמצעות פסלים של הבתולה והמלאכים גבריאל ומיכאל משני צדדיה, כל אחד מהם בגובה 4 מטר. גם אם אלה אינם כאן, בחזית המבנה תוכלו לראות בכל זאת שער גדול, שעל המשקוף שמעליו כתוב המשפט: "הו, מריה מלאת החסד, אדוני עימך".


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.


#טיפ
המלצה חמה - עלו לגג של הבניין, שימו לב לנוף המדהים הנשקף ממנו, במיוחד לכיוונה של שכונת ה"אַישַמְפְֹּלָה".


מבט מקרוב על הקאזה מילה:

https://www.youtube.com/watch?v=YNB_DxirjHA

#על המוזיאון
בראש גבעת הר היהודים, בתוך מבנה הארמון הלאומי הגדול, תוכלו לראות את המוזיאון לאמנות של קטלוניה - פנינה אמנותית ותרבותית אמיתית. הוא נפתח בשנת 1990 ומוקדש לאמנים קטלאניים, אמנים מרחבי ספרד ובכלל.

במוזיאון הזה 70 אולמות תצוגה, שבהם מגוון יצירות וחפצים, בעיקר מהמאות ה-11 ועד ה-18. יש כאן ציורים, פסלים, חפצי אמנות, תחריטים, מטבעות ועוד. תמצאו כאן גם עבודות אמנות מהתקופה הרומנסקית והגותית. אחד מהאוספים המעניינים מביניהם הוא אוסף הפרסקאות מהתקופה הרומנסקית, ציורי פרסקו, שלוקטו מקירות הכנסיות המתפוררים של קטלוניה.

לאחר השיפוץ שעבר בשנים האחרונות, תמצאו במוזיאון גם אוספים משני המוזיאונים שאוחדו: המוזיאון לאמנות מודרנית (שהועבר מפארק הסיוטאדלה) והמוזיאון ההיסטורי לאמנות קטלאנית.

בחצר המוזיאון תוכלו למצוא נקודת תצפית מרהיבה על הנוף ועל מזרקת הקסם, שבה מתרחש בכל חצי שעה מופע אורות ומוזיקה מדליק. מזרקת הקסם פועלת לאורך השנה בערבי שישי ושבת ובקיץ גם בערב יום חמישי.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=yunrxhtuM2Q

#על השדרה המפוארת של ברצלונה

השדרה המפוארת הזו, שהיא גם אחת המרכזיות והיפות ביותר בברצלונה, הייתה בעבר נתיב מוקף גנים שחיבר בין ברצלונה העתיקה לבין הכפר גראסיה. בשנת 1821, מועצת העיר הציעה את תוכנית העיור ובשנת 1824 השדרה הורחבה ל-42 מטרים ושימשה כמקום מועדף של האריסטוקרטים, להפגנת כישורי הרכיבה והצגת הכרכרות שלהם.

בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות צד. בשנים אלו היא כבר החלה לתפוס מקום כשדרה אופנתית במיוחד. היום השדרה היא אחד מאזורי הקניות הפופולריים של ברצלונה. לכן יש בה הרבה תיירים ומבקרים.

השדרה עצמה מטופחת ומושקעת מאד. חלונות הראווה של חנויות היוקרה מושכות את העין. זוהי אחת השדרות היוקרתיות, מכיוון שהיא מלאה בחנויות אופנה יוקרתיות (שאנל, דולצ'ה וגבאנה ועוד). לצידן נמצאות גם חנויות עממיות יותר, כמו מנגו, זארה, נייק ועוד. אבל השדרה לא מיועדת רק לקנייני בגדים, כי יש פה גם חנויות לעיצוב הבית, חנויות ספרים וצעצועים, בתי קפה, מסעדות וטאפאס ברים.

בשדרה כמה נקודות אדריכלות חשובות, הבנויות בסגנון "המודרניסטה" (הסגנון המזוהה ביותר עם ברצלונה). במיוחד שימו לב לקאסה מילָה (שתוכננה על ידי אנטוניו גאודי), הקאסה בַּאטְיוׂ, פַּלַאוֹ רוברט (שהיום נמצאת בו לשכת התיירות הקטלונית) ומתחם המָארִיבַּה, שבו נמצאים מבנים של גאודי, מונטנר ופוץ'.


#תולדות השדירה
אחד מאזורי העסקים ומרכזי הקניות המובילים בברצלונה היא השדרה שבה אתם נמצאים כרגע. זוהי הפסאז' דה גְרָאסְיַה (Passeig de Gràcia) - ה"שאנז אליזה", אם תרצו, של ברצלונה.

במונחי נדל"ן, השדרה הזו היא היקרה ביותר בברצלונה ובספרד בכלל. ממוקמים בה כמה מאתרי האדריכלות פופולריים במיוחד של העיר - קאסה מילה, קאסה בליו, מתחם המריבה ועוד. אלו גם המבנים שהופכים את השדרה הזו לאחת השדרות התיירותיות והיוקרתיות ביותר בעיר.

שמה הקודם של השדרה היה "קאמי דה חסוס", בספרדית "רחוב ישן". בתחילת המאה ה-19 ובמיוחד מאז שנת 1827, היא הפכה להיות המקום המרכזי שבו הגיעו אריסטוקרטים להפגין את כישורי הרכיבה שלהם והציגו את הכרכרות המפוארות שלהם - מה שנמשך לכל אורך המאה ה-19.

בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות הצד המפורסמות שלה. כבר אז היא נתפסה כאופנתית במיוחד, שכן עמדו כאן לא מעט מבנים שנבנו בידי אדריכלים מוכרים.


#מה בשדרה?
הבה נביט בשלושה בתים צמודים ומרשימים מאד, שתכננו שלושה אדריכלי מודרניסטה נודעים.

הראשון הוא כמובן האדריכל אנטוני גאודי הנודע, שתכנן כאן את קאסה באטיו (Casa Batlló), הימני מהשלושה. את הבית שהיה בנוי כבר, גאודי רק שיפץ. המזמין היה איש עסקים עשיר בשם ז'וזף באטיו. שימו לב למוטיבים שחוזרים בכל בנייניו ועבודותיו של גאודי. אם אלו הצבעים העזים שעל הבניין ובגג, השימוש בויטראז’ים ועוד משהו שלפיו תוכלו לזהות את המבנה - גאודי שילב בבית סמלים נאו-גותיים שמזכירים עצמות וגולגולות. זו הסיבה שלא מעט מתושבי ברצלונה מכנים את המבנה "בית העצמות" (Casa dels ossos).

לא מצליחים לראות? - נסו לשים לב למרפסות...

באמצע שלישיית מבני המודרניסטה נמצא גם "קאסה לֵיאוֹ מוֹרֶרָה" (Casa Lleo Morera) הנפלא, על המרפסות העגולות שלו, עם העמודים. האדריכל שתכנן את המבנה הנפלא הזה הוא לואיס דומנק אי מונטאנר, עוד אדריכל מודרניסטה נודע. הוא ידוע גם כמי שתכנן את ארמון המוסיקה הקטלאנית (Palau de la Musica Catalana) המרהיב של ברצלונה, על עיטורי המוזאיקה וכיפת הזכוכית שלו עם הוויטראז'ים. עוד בניין מופת שתכנן הוא בית החולים דה סנט פאו, מהיפים בעולם.

האדריכל ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק (Josep Puig I Cadafalch) הוא השלישי שתרם את חלקו לשלישיית המבנים שבפסץ' דה גראסיה. סגנונו האופייני חוזר בכל המבנים שהוא שתכנן. אם זה בית אַמַטְיֵיה (Casa Amatller) הראוותני שכאן, על אולם הכניסה המעוטר בעמודים וחזיתו המגולפת. שימו לב לכותרת המדורגת של הבניין המרשים. בניינים נוספים של קאדאפאלק בברצלונה, הם בית קוּאַדְרַאס (Casa Quadras) הניאו-גותי, מבנה שכל חזיתו מעוטרת בפסלים ובגילופים מרהיבים ובית פונצ'ס (Casa de las Punxes), בעל 6 הצריחים המחודדים והחזית הלבנה, שגם היא מוקפת בעמודים מקושתים.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.


#טיפים
בין חנויות היוקרה של שדרת הקניות הגדולה ביותר בעיר, אתרו את ענקיות הביגוד הבינלאומיות ואת חנויות העיצוב הנהדרות, ממוצרים לבית ועד רהיטים.


מבט מקרוב על השדרה:

https://www.youtube.com/watch?v=f2KN2PYzElc

#על האצטדיון של בארסה

גבירותי ורבותי - הגעתם אל בית המקדש של הכדורגל האירופי. הגעתם למעונה של בארסה, קבוצת הכדורגל המהוללת של ברצלונה. ואם כבר בארסה - כולם יודעים שאין בארסה בלי קאמפ נואו (Camp Nou). כאן תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של אחת מקבוצות הכדורגל האהודות בעולם והפופולרית ביותר בקרב חובבי הכדורגל אצלנו.

אצטדיון הכדורגל של קבוצת מועדון הכדורגל ברצלונה הוא הקאמפ נואו, "המגרש החדש". יש בו כמעט 100,000 מקומות ישיבה ושטחו הכולל הוא 55,000 מטרים רבועים, מה שהופך אותו לאצטדיון הגדול ביותר באירופה ואחד האצטדיונים הגדולים בעולם.

בשנת 1954 נערך הטקס הראשון בקאמפ נואו. אז הגיע אליו קהל של 60,000 צופים ומאז הוא המשיך להתרחב עוד ועוד. במשחק הבכורה של ברצלונה באצטדיון כבר הגיעו 90,000 צופים וכמות המושבים רק הולכת וגדלה. כמות המושבים כיום כבר הגיעה ל-99,354 מקומות ישיבה.


#סיור במוזיאון של בארסה
באצטדיון נמצא גם המוזיאון הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה, הידוע בשמו "בארסה". אם תזמינו סיור בקאמפ נואו תוכלו לבקר במוזיאון של המועדון, עם מבחר המזכרות והפריטים ההיסטוריים שבו, באולם הגביעים, חדר המולטימדיה, חדר ההלבשה, מנהרת הכניסה למגרש, העליה ליציעים, הירידה לכר הדשא המפורסם וכן, גם כניסה, כנהוג בקרב עדות התיירים, לחנות הרשמית שבמקום.

מעבר לאירועי הספורט הגדולים שמתקיימים כאן, יש פה גם לא מעט אירועי תרבות - הופעות של אמנים מפורסמים וקונצרטים של נגנים מוכשרים.

במהלך הסיור באצטדיון תוכלו לבקר גם במוזיאון הספורט. זהו מוזיאון חדשני עם מערכת אור קולית ותצוגה אינטראקטיבית. יש בו שתי קומות שבהן מוצגים פריטים נוסטלגיים הקשורים במועדון. בקומה הראשונה תראו בעיקר פסלים וחפצים מהענפים השונים ובקומה השנייה רישומים ותמונות של כל שחקני "בארסה" לדורותיהם וסרטי וידאו.


#עיצוב חדש

בשנת 2007, המועדון פתח בתחרות בינלאומית שמטרתה הייתה לעצב את האצטדיון מחדש, כך שיתאים לצרכים החדשים של המועדון. מעל 80 אדריכלים הגישו רעיונות לאצטדיון החדש ולבסוף נבחר העיצוב של פוסטר ושות', שעיצבו גם את אצטדיון וומבלי. לעיצוב הוקצבו 250 מיליון יורו והיו 2 תנאים חשובים: האחת היא לכבד את המבנה המקורי של האצטדיון והשני - לסיים את העיצוב בזמן הקצר ביותר ולהמשיך לקיים משחקים גם בזמן השיפוצים. בסופו של דבר התכנית ירדה מהפרק בשל חוסר יכולתה של הקבוצה לממן את זה.

7 שנים אחר כך, בשנת 2014, הוחלט לשפץ אותו בכל זאת ונבנתה תכנית הכוללת את הרחבת מקומות הישיבה ל-105,000, החלפת המושבים, קירוי היציעים, הוספת תאי VIP וחידוש החזית החיצונית של האצטדיון. העבודות יסתיימו ב-2021.


מבט מקרוב על הקאמפ נואו:

https://youtu.be/huOQ_IHXcy8


חוויית הסיור באיצטדיון:

https://youtu.be/UDkyCPhZ6nw