שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
עיר המתים של קהיר
קהיר העתיקה
מסגד אבן טולון
בית הכנסת בן עזרא
כיכר א-תחריר
הפירמידות של גִיזָה
שוק חאן אל חלילי
הסיטדל, מצודת צלאח א-דין
המוזיאון המצרי
#על המקום שבו אנשים חיים בין קברי המתים
עיר המתים (City of the Dead), או בשפת המקומיים ה"מוקאבר" (Mkaaber), היא אכן העיר התחתית של קהיר, מקום שבו חיים אנשים ומשפחות ממש בין ובתוך הקברים.
בעיר המתים תוכלו לראות משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי. בשיטוט בה תוכלו לראות את פניו של העוני המצרי והלא-פשוט. חוטי כביסה מתוחים בין המצבות, כשלבנים ובגדים תלויים עליהם. ילדים קטנים משחקים בין, על ובתוך הקברים ואבני קבר משמשים כשולחנות לימוד מזדמנים לאכילה או להכנה של שיעורי הבית מבית הספר.
עניים מרודים ישנים שם באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים מחצרות מלכי מצרים והצבא המצרי. לא נדיר לראות אנשים שאימצו את אישיותו של האיש שטמון בקבר "שלהם". מי שישן ליד קברו של חכם דת חשוב מרבה למלמל תפילות מהקוראן ומי שגנרל מהעבר טמון בסמוך אליו מצדיע למבקרים ליד ביתו. כך, באופן מיסטי ומשונה, ממשיכים המתים לחיות דרך העניים החיים באחוזת הקבר שלהם.
#טיפים
נהגו בנדיבות בילדים המבקשים בקשיש או ממתק. יש אמנם משפחות שבקיץ משכירות את דירתם בעיר ועוברות לכאן לגייס כסף, אבל העוני, גם שלהן, הוא אמיתי לחלוטין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/RHHBn-nvOCA
וסיפורים ממנו:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
עיר המתים (City of the Dead), או בשפת המקומיים ה"מוקאבר" (Mkaaber), היא אכן העיר התחתית של קהיר, מקום שבו חיים אנשים ומשפחות ממש בין ובתוך הקברים.
בעיר המתים תוכלו לראות משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי. בשיטוט בה תוכלו לראות את פניו של העוני המצרי והלא-פשוט. חוטי כביסה מתוחים בין המצבות, כשלבנים ובגדים תלויים עליהם. ילדים קטנים משחקים בין, על ובתוך הקברים ואבני קבר משמשים כשולחנות לימוד מזדמנים לאכילה או להכנה של שיעורי הבית מבית הספר.
עניים מרודים ישנים שם באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים מחצרות מלכי מצרים והצבא המצרי. לא נדיר לראות אנשים שאימצו את אישיותו של האיש שטמון בקבר "שלהם". מי שישן ליד קברו של חכם דת חשוב מרבה למלמל תפילות מהקוראן ומי שגנרל מהעבר טמון בסמוך אליו מצדיע למבקרים ליד ביתו. כך, באופן מיסטי ומשונה, ממשיכים המתים לחיות דרך העניים החיים באחוזת הקבר שלהם.
#טיפים
נהגו בנדיבות בילדים המבקשים בקשיש או ממתק. יש אמנם משפחות שבקיץ משכירות את דירתם בעיר ועוברות לכאן לגייס כסף, אבל העוני, גם שלהן, הוא אמיתי לחלוטין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/RHHBn-nvOCA
וסיפורים ממנו:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
#על העיר העתיקה של קהיר
קהיר העתיקה (Old Cairo), בערבית "מצר אל-קדימה", היא מקום ייסודה של קהיר - העיר העצומה שאנו מכירים היום. היא ידועה בתור פוּסְטָאט (Fustat), הגרעין ההיסטורי של קהיר, ומכילה שלל אתרים המיוחדים לשלוש הדתות המונותאיסטיות.
קהיר העתיקה שכאן היא למעשה האתר שממנה החלה ההתיישבות בקהיר. ההתיישבות הזו נקראה בהתחלה פוסטאט וממנה נולדה בהמשך השנים העיר הערבית שתתפשט אל צפונה ותיקרא אל-קהיארה, או אלְקָאהִרַה, שמשמעותה "המנצחת", או בערבית "עיר הכוכב מארס".
בעיר העתיקה מבחר של אתרים מעניינים לביקור, כמו בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא, בו נמצאה הגניזה הקהירית, כנסיית סנט ג'ורג' והכנסייה התלויה. בנסיעה תוכלו להגיע אל הסיטדלה, היא מצודת קהיר, או למצודת "צלאח א-דין", הממוקמת על גבעה מעל קהיר העתיקה וקהיר בכלל, לצד מסגד מוחמד עלי.
בסיור שבתגית "סיור קהיר העתיקה" תוכלו לעבור בכל המקומות הללו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/2av6HQdgp3w
והנה קהיר העתיקה בימים עברו:
https://youtu.be/2sSbLu1MoKg
קהיר העתיקה (Old Cairo), בערבית "מצר אל-קדימה", היא מקום ייסודה של קהיר - העיר העצומה שאנו מכירים היום. היא ידועה בתור פוּסְטָאט (Fustat), הגרעין ההיסטורי של קהיר, ומכילה שלל אתרים המיוחדים לשלוש הדתות המונותאיסטיות.
קהיר העתיקה שכאן היא למעשה האתר שממנה החלה ההתיישבות בקהיר. ההתיישבות הזו נקראה בהתחלה פוסטאט וממנה נולדה בהמשך השנים העיר הערבית שתתפשט אל צפונה ותיקרא אל-קהיארה, או אלְקָאהִרַה, שמשמעותה "המנצחת", או בערבית "עיר הכוכב מארס".
בעיר העתיקה מבחר של אתרים מעניינים לביקור, כמו בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא, בו נמצאה הגניזה הקהירית, כנסיית סנט ג'ורג' והכנסייה התלויה. בנסיעה תוכלו להגיע אל הסיטדלה, היא מצודת קהיר, או למצודת "צלאח א-דין", הממוקמת על גבעה מעל קהיר העתיקה וקהיר בכלל, לצד מסגד מוחמד עלי.
בסיור שבתגית "סיור קהיר העתיקה" תוכלו לעבור בכל המקומות הללו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/2av6HQdgp3w
והנה קהיר העתיקה בימים עברו:
https://youtu.be/2sSbLu1MoKg
#על המסגד העתיק בקהיר
מסגד אבן טולון (Mosque of Ibn Tulun) הוא המסגד הגדול בקהיר והשלישי בגודלו בעולם. הוא נבנה בשנת 879 והוא העתיק שבמסגדי בקהיר. הוא נשמר בצורתו המקורית.
המסגד נבנה בידי השליט הפטימי אחמד אבן טולון, שהוא דמות מרתקת בפני עצמה. הוא הגיע לקהיר בתפקיד של מושל מצרים, מטעם הח'ליפות העבאסית. אבל לאחר זמן מה, הוא ניצל הזדמנות, בגד בשולחיו וייסד בקהיר מדינה מצרית עצמאית, שבה הוא גם שלט.
אגב, במסגד ובמוזיאון גרייר-אנדרסון צולמו חלקים מהסרט המפורסם בסדרת ג'יימס בונד "המרגלת שאהבה אותי".
מעניין גם שהשלב השלישי של משחק המחשב "Serious Sam 3: BFE" כולל לא מעט חלקים שמתרחשים ממש במסגד הזה.
#תולדות המסגד
המסגד נבנה על ידי אחמד אבן טולון, מי שהיה מושל מצרים, תחת החליפות העבאסית, עד שנת 884. הוא נבנה על גבעה קטנה בשם "גבעת ההודיה", או בערבית "ג'אבל יאשקור". על פי אגדה מקומית, זוהי הגבעה שבה נעצרה תיבת נח.
המסגד היה צמוד לארמונו של אבן טולון והייתה ממנו דלת, שאפשרה לו ולמשפחתו מעבר ישיר מהארמון למסגד. ואגב, המסגד הוא השריד האחרון והיחיד ששרד, מהעיר אל קאטא'י - עיר הבירה של שושלת טולון, שאבן טולון הוא הראשון בה ושהמסגד עצמו היה המרכז שלה.
במהלך ימי הביניים נבנו מספר בתים לאורך הקירות החיצוניים של המסגד. רובם נהרסו ב-1928, במטרה לשמר את המסגד, כמו שהיה במקור. רק שני הבתים נשארו כשהיו ושלא נהרסו. הראשון שבהם הוא "בּית אל-כריתילייה", בעברית "בית האישה הכרתית" - שהיה הבית הישן ביותר במתחם והפך ל"מוזיאון גרייר-אנדרסון". השני שהושאר הוא הבית השמור ביותר כאן, "בּית אמנה בינת סאלם", בעברית "בית אמנה בת סאלם".
במהלך השנים שוחזר מסגד אבן טולון ושופץ מספר פעמים, כולל השיחזור הגדול ביותר, שנעשה כאן ב-2004. השיחזור הראשון היה זה של הווזיר הפטימי בּדר אל-ג'מאלי, שהוסיף על אחד מקירות המסגד את המשפט "ועלי הוא הואלי של אללה"("وعلي ولي اللة").
#האגדה על המינרט
במבט אחד ניתן להבחין שהמינרט, צריח המסגד שממנו קורא המואזין למאמינים אל התפילה, לא מתחבר בסגנונו עם המסגד הראשי. שמתם לב לזה?
האגדה יודעת לספר כיצד קיבל המינרט, את צורתו המשונה. זה קרה כשאבן טולון, מושל מצרים מטעם החליפות העבאסית ומקים המסגד, ישב עם יועציו ותכנן את הפרויקט. בשלב מסוים ובהיסח הדעת, כרך אבן טולון חתיכת קלף, גוויל, מסביב לאחת מאצבעותיו. אחד מיועציו העיז ושאל אותו מה הוא עושה. אז אבן טולון, מפוצץ מחשיבות עצמית ומנסה להסתיר את מבוכתו, לא יכול להודות שסתם כרך את הגוויל על אצבעו, אמר שהוא מתכנן את המינרט... כך יצא המינרט שונה מהמקובל ואפילו משונה, תודות לגחמת המנהיג הנפוח.
#אדריכלות המסגד
מיד בכניסה למסגד אבן טולון בולטת הפשטות המרהיבה שלו. החצר המוקפת בשדרות עמודים ושבמרכזה באר קדושה, הבנייה הזו מוכרת ממסגדים אחרים, אבל כאן יש קסם שנדמה בו שהכל צמח כאן מתוך הקרקע.
המסגד שבו אתם נמצאים הוא דוגמה מרהיבה לאדריכלות הפטימית העתיקה. סגנון אדריכלי זה היה מקובל בקהיר, עד להתחלפותו בסגנון הארכיטקטוני הממלוכי ואחריו העות'מני.
שימו לב למינרט, הצריח הגבוה שממנו קורא המואזין למאמינים לבוא להתפלל. לא ידוע בדיוק מתי הוא נבנה, אבל ברור שהמדרגות הלולייניות שסובבות אותו הן פרי סגנון אדריכלי שונה ונבנו אחרי זמן. נראה שהוא לא נבנה באותו זמן עם המסגד כולו. חלק מהמומחים מעריכים שהמינרט נבנה ב-1296, בהוראתו של הסולטן לאג'ין לשפץ את המסגד.
אותו סולטן, לאג'ין, בנה אז מזרקה עם כיפה, במרכז החצר של המסגד. לשם כך הוא הרס סביל, מעין מזרקת רחצה, שהייתה כאן במסגד המקורי.
היכנסו אל תוך המסגד והרימו ראש. שימו לב לקשתות המחודדות שבו. אנו מכירים את הקשתות בסגנון הזה, במבנים גותיים. באירופה תראו אותם בדרך כלל בכנסיות וארמונות שנבנו לפי האסתטיקה והאדריכלות הגותית. אבל כאן במסגד, נבנו קשתות כאלה 200 שנה לפני ימי הביניים ולפני שנולדה האדריכלות הגותית. הנה שוב הוכחה לקידמה המוסלמית בתקופה שבה אירופה הייתה שרוייה בחשכת ימי הביניים. ואם כבר קידמה - הייתכן שמכאן שאב הסגנון הגותי את הרעיון?
#טיפים
מראש המינרט, או מחומות המסגד המבוצרות, לסובלים מפחד גבהים, תוכלו לצפות בנוף המרהיב של העיר העתיקה. ראו מכאן את מסגד סולטן חסן הענקי המתרומם מעל הסיטדלה של צלאח א-דין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/6Oz-JTH4oOg
כך הוא הוקם במאות הקודמות:
https://youtu.be/xOBgFOt7RIg
מסגד אבן טולון (Mosque of Ibn Tulun) הוא המסגד הגדול בקהיר והשלישי בגודלו בעולם. הוא נבנה בשנת 879 והוא העתיק שבמסגדי בקהיר. הוא נשמר בצורתו המקורית.
המסגד נבנה בידי השליט הפטימי אחמד אבן טולון, שהוא דמות מרתקת בפני עצמה. הוא הגיע לקהיר בתפקיד של מושל מצרים, מטעם הח'ליפות העבאסית. אבל לאחר זמן מה, הוא ניצל הזדמנות, בגד בשולחיו וייסד בקהיר מדינה מצרית עצמאית, שבה הוא גם שלט.
אגב, במסגד ובמוזיאון גרייר-אנדרסון צולמו חלקים מהסרט המפורסם בסדרת ג'יימס בונד "המרגלת שאהבה אותי".
מעניין גם שהשלב השלישי של משחק המחשב "Serious Sam 3: BFE" כולל לא מעט חלקים שמתרחשים ממש במסגד הזה.
#תולדות המסגד
המסגד נבנה על ידי אחמד אבן טולון, מי שהיה מושל מצרים, תחת החליפות העבאסית, עד שנת 884. הוא נבנה על גבעה קטנה בשם "גבעת ההודיה", או בערבית "ג'אבל יאשקור". על פי אגדה מקומית, זוהי הגבעה שבה נעצרה תיבת נח.
המסגד היה צמוד לארמונו של אבן טולון והייתה ממנו דלת, שאפשרה לו ולמשפחתו מעבר ישיר מהארמון למסגד. ואגב, המסגד הוא השריד האחרון והיחיד ששרד, מהעיר אל קאטא'י - עיר הבירה של שושלת טולון, שאבן טולון הוא הראשון בה ושהמסגד עצמו היה המרכז שלה.
במהלך ימי הביניים נבנו מספר בתים לאורך הקירות החיצוניים של המסגד. רובם נהרסו ב-1928, במטרה לשמר את המסגד, כמו שהיה במקור. רק שני הבתים נשארו כשהיו ושלא נהרסו. הראשון שבהם הוא "בּית אל-כריתילייה", בעברית "בית האישה הכרתית" - שהיה הבית הישן ביותר במתחם והפך ל"מוזיאון גרייר-אנדרסון". השני שהושאר הוא הבית השמור ביותר כאן, "בּית אמנה בינת סאלם", בעברית "בית אמנה בת סאלם".
במהלך השנים שוחזר מסגד אבן טולון ושופץ מספר פעמים, כולל השיחזור הגדול ביותר, שנעשה כאן ב-2004. השיחזור הראשון היה זה של הווזיר הפטימי בּדר אל-ג'מאלי, שהוסיף על אחד מקירות המסגד את המשפט "ועלי הוא הואלי של אללה"("وعلي ولي اللة").
#האגדה על המינרט
במבט אחד ניתן להבחין שהמינרט, צריח המסגד שממנו קורא המואזין למאמינים אל התפילה, לא מתחבר בסגנונו עם המסגד הראשי. שמתם לב לזה?
האגדה יודעת לספר כיצד קיבל המינרט, את צורתו המשונה. זה קרה כשאבן טולון, מושל מצרים מטעם החליפות העבאסית ומקים המסגד, ישב עם יועציו ותכנן את הפרויקט. בשלב מסוים ובהיסח הדעת, כרך אבן טולון חתיכת קלף, גוויל, מסביב לאחת מאצבעותיו. אחד מיועציו העיז ושאל אותו מה הוא עושה. אז אבן טולון, מפוצץ מחשיבות עצמית ומנסה להסתיר את מבוכתו, לא יכול להודות שסתם כרך את הגוויל על אצבעו, אמר שהוא מתכנן את המינרט... כך יצא המינרט שונה מהמקובל ואפילו משונה, תודות לגחמת המנהיג הנפוח.
#אדריכלות המסגד
מיד בכניסה למסגד אבן טולון בולטת הפשטות המרהיבה שלו. החצר המוקפת בשדרות עמודים ושבמרכזה באר קדושה, הבנייה הזו מוכרת ממסגדים אחרים, אבל כאן יש קסם שנדמה בו שהכל צמח כאן מתוך הקרקע.
המסגד שבו אתם נמצאים הוא דוגמה מרהיבה לאדריכלות הפטימית העתיקה. סגנון אדריכלי זה היה מקובל בקהיר, עד להתחלפותו בסגנון הארכיטקטוני הממלוכי ואחריו העות'מני.
שימו לב למינרט, הצריח הגבוה שממנו קורא המואזין למאמינים לבוא להתפלל. לא ידוע בדיוק מתי הוא נבנה, אבל ברור שהמדרגות הלולייניות שסובבות אותו הן פרי סגנון אדריכלי שונה ונבנו אחרי זמן. נראה שהוא לא נבנה באותו זמן עם המסגד כולו. חלק מהמומחים מעריכים שהמינרט נבנה ב-1296, בהוראתו של הסולטן לאג'ין לשפץ את המסגד.
אותו סולטן, לאג'ין, בנה אז מזרקה עם כיפה, במרכז החצר של המסגד. לשם כך הוא הרס סביל, מעין מזרקת רחצה, שהייתה כאן במסגד המקורי.
היכנסו אל תוך המסגד והרימו ראש. שימו לב לקשתות המחודדות שבו. אנו מכירים את הקשתות בסגנון הזה, במבנים גותיים. באירופה תראו אותם בדרך כלל בכנסיות וארמונות שנבנו לפי האסתטיקה והאדריכלות הגותית. אבל כאן במסגד, נבנו קשתות כאלה 200 שנה לפני ימי הביניים ולפני שנולדה האדריכלות הגותית. הנה שוב הוכחה לקידמה המוסלמית בתקופה שבה אירופה הייתה שרוייה בחשכת ימי הביניים. ואם כבר קידמה - הייתכן שמכאן שאב הסגנון הגותי את הרעיון?
#טיפים
מראש המינרט, או מחומות המסגד המבוצרות, לסובלים מפחד גבהים, תוכלו לצפות בנוף המרהיב של העיר העתיקה. ראו מכאן את מסגד סולטן חסן הענקי המתרומם מעל הסיטדלה של צלאח א-דין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/6Oz-JTH4oOg
כך הוא הוקם במאות הקודמות:
https://youtu.be/xOBgFOt7RIg
#על בית הכנסת של הגניזה הקהירית המפורסמת
בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא (Ben Ezra Synagogue), אבן עזרא או איבן עזרא, הוא בית הכנסת העתיק של קהיר. הוא נמצא בעיר העתיקה ומוקף בכנסיות ומסגדים.
האגדה המקומית מספרת כאן, או ליתר דיוק אלו תושבי העיר, שמספרים שבהיותו במצרים, התפלל כאן, ממש במקום הזה שבו ניצב עתה בית הכנסת, לא פחות ממשה רבנו...
אבל משהו שהוא לחלוטין אמיתי ומעורר פליאה עצומה, דווקא בשל הכאילו סתמיות שלו, היא שבבית הכנסת אבן-עזרא התגלתה הגניזה הקהירית. הגניזה הזו, אוסף בן 1000 שנה, של מגוון חומרים כתובים, ממסמכי יום יום ועד ספרי קודש יהודיים, הוטמנו כאן בחדר אטום ומיוחד להטמנה כזו, בשל האיסור על השמדתם.
עובדה זו היקנתה לבית הכנסת את התואר הסמלי "בית הכנסת של הגניזה". משהתגלה האוצר התרבותי הזה, הוא הפך למקור מחקר נפלא. לשם כך הוא הועבר לאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה וכיום הוא מחולק בין אוניברסיטאות שונות בעולם. ההישגים המחקריים שהוא אפשר, בהבנת החיים היהודיים והכלליים, בקהיר של ימי הביניים והרנסאנס, הם עצומים.
במהלך השנים שומר בית הכנסת אבן עזרא ונשמר בקפדנות. כיום הוא מוקד של ביקורים, הן של תיירים רבים והן של חוקרים, היסטוריונים וחוקרי יהדות מהאקדמיה. לשימוש דתי, של תפילות, הוא משמש בעיקר בחגים היהודיים.
#איפה נמצאת הגניזה?
אל החדר של הגניזה לא תוכלו להיכנס בביקור כאן. מדובר בעליית הגג של בית הכנסת, שבה נגנזו כתבים בעברית, החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-16.
אם תעמדו בצד ימין של בית הכנסת ותביטו אל הקומה השנייה, הגלריה על העמודים של בית הכנסת, תראו למעלה, בצד הנגדי לכניסה, מעין פתח מרובע בקיר, בגודל של מטר רבוע בערך, בצמוד לתקרה. זהו הפתח שמוביל אל עליית הגז של הגניזה.
#מהי גניזת קהיר?
גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.
כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.
הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.
המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.
חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.
#טיפים
בכניסה למתחם בית הכנסת יש בדיקה ביטחונית.
ביקור במקום:
https://youtu.be/4UvgA_usEP8?t=7s
הדרכה:
https://youtu.be/8EVrrOKfIMw
וב-360 מעלות:
https://youtu.be/jmPX6ZA_I04
בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא (Ben Ezra Synagogue), אבן עזרא או איבן עזרא, הוא בית הכנסת העתיק של קהיר. הוא נמצא בעיר העתיקה ומוקף בכנסיות ומסגדים.
האגדה המקומית מספרת כאן, או ליתר דיוק אלו תושבי העיר, שמספרים שבהיותו במצרים, התפלל כאן, ממש במקום הזה שבו ניצב עתה בית הכנסת, לא פחות ממשה רבנו...
אבל משהו שהוא לחלוטין אמיתי ומעורר פליאה עצומה, דווקא בשל הכאילו סתמיות שלו, היא שבבית הכנסת אבן-עזרא התגלתה הגניזה הקהירית. הגניזה הזו, אוסף בן 1000 שנה, של מגוון חומרים כתובים, ממסמכי יום יום ועד ספרי קודש יהודיים, הוטמנו כאן בחדר אטום ומיוחד להטמנה כזו, בשל האיסור על השמדתם.
עובדה זו היקנתה לבית הכנסת את התואר הסמלי "בית הכנסת של הגניזה". משהתגלה האוצר התרבותי הזה, הוא הפך למקור מחקר נפלא. לשם כך הוא הועבר לאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה וכיום הוא מחולק בין אוניברסיטאות שונות בעולם. ההישגים המחקריים שהוא אפשר, בהבנת החיים היהודיים והכלליים, בקהיר של ימי הביניים והרנסאנס, הם עצומים.
במהלך השנים שומר בית הכנסת אבן עזרא ונשמר בקפדנות. כיום הוא מוקד של ביקורים, הן של תיירים רבים והן של חוקרים, היסטוריונים וחוקרי יהדות מהאקדמיה. לשימוש דתי, של תפילות, הוא משמש בעיקר בחגים היהודיים.
#איפה נמצאת הגניזה?
אל החדר של הגניזה לא תוכלו להיכנס בביקור כאן. מדובר בעליית הגג של בית הכנסת, שבה נגנזו כתבים בעברית, החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-16.
אם תעמדו בצד ימין של בית הכנסת ותביטו אל הקומה השנייה, הגלריה על העמודים של בית הכנסת, תראו למעלה, בצד הנגדי לכניסה, מעין פתח מרובע בקיר, בגודל של מטר רבוע בערך, בצמוד לתקרה. זהו הפתח שמוביל אל עליית הגז של הגניזה.
#מהי גניזת קהיר?
גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.
כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.
הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.
המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.
חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.
#טיפים
בכניסה למתחם בית הכנסת יש בדיקה ביטחונית.
ביקור במקום:
https://youtu.be/4UvgA_usEP8?t=7s
הדרכה:
https://youtu.be/8EVrrOKfIMw
וב-360 מעלות:
https://youtu.be/jmPX6ZA_I04
אתרי חובה בקהיר
#על כיכר השחרור שהצדיקה את שמה שוב
כיכר א-תחריר (A-Tahrir Square) הגדולה, הממוקמת במרכז קהיר, התפרסמה בכל העולם, בשרשרת ההפגנות שהתרחשו בה בתחילת 2011. ההפגנות הובילו אז לפרישתו של הנשיא המצרי של אותם ימים, חוסני מובארכ ולמה שקרוי כאן המהפכה.
כאן בכיכר, מתנוסס דגל מצרים על התורן שמעל בניין ה"מוגמע". זהו הבניין הגדול והביורוקרטי, שבו מתרכזים רבים ממשרדי הממשלה המצרית. אליו התנקזו ומתנקזים לא פעם תסכוליהם של המצרים הפשוטים, מי שהיו אותם המונים שיצאו אז לרחובות ודרשו להחליף את השליט.
"כיכר השחרור", פירוש השם "א-תחריר", נקראה בעבר "כיכר איסמעיליה", על שם איסמעיל פאשה. אותו איסמעיל פאשה זכה לכבוד מכיוון שהיה בין 1863 ל-1879 השליט הבלתי מעורער של מצרים. לכינוי "כיכר השחרור" זכתה הכיכר לראשונה לאחר מהומות 1919. אבל זה היה הכינוי שלה ועל אף שמאז הכיכר נודעה ברבים ככיכר "א-תחריר" (שחרור), רק ב-1952, אחרי מהפכת הקצינים החופשיים, הפך שם זה לשמה הרשמי.
חוץ מבניין ה"מוגמע", המשמש כאמור את חלק ממשרדי ממשלת מצריים, תוכלו למצוא סביב הכיכר עוד מבנים חשובים, בהם מטה המפלגה הלאומית הדמוקרטית, המטה של הליגה הערבית שמצרים מנהיגה במשך שנים רבות, מלון הנילוס, הקמפוס של האוניברסיטה האמריקאית בעיר והמוזיאון המצרי.
#טיפים
אל הכיכר מגיעים דרך תחנת המטרו אנואר סאדאת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QEmRVjVi0zc
ביקור במקום:
https://youtu.be/i9mq98oryOU
כיכר א-תחריר (A-Tahrir Square) הגדולה, הממוקמת במרכז קהיר, התפרסמה בכל העולם, בשרשרת ההפגנות שהתרחשו בה בתחילת 2011. ההפגנות הובילו אז לפרישתו של הנשיא המצרי של אותם ימים, חוסני מובארכ ולמה שקרוי כאן המהפכה.
כאן בכיכר, מתנוסס דגל מצרים על התורן שמעל בניין ה"מוגמע". זהו הבניין הגדול והביורוקרטי, שבו מתרכזים רבים ממשרדי הממשלה המצרית. אליו התנקזו ומתנקזים לא פעם תסכוליהם של המצרים הפשוטים, מי שהיו אותם המונים שיצאו אז לרחובות ודרשו להחליף את השליט.
"כיכר השחרור", פירוש השם "א-תחריר", נקראה בעבר "כיכר איסמעיליה", על שם איסמעיל פאשה. אותו איסמעיל פאשה זכה לכבוד מכיוון שהיה בין 1863 ל-1879 השליט הבלתי מעורער של מצרים. לכינוי "כיכר השחרור" זכתה הכיכר לראשונה לאחר מהומות 1919. אבל זה היה הכינוי שלה ועל אף שמאז הכיכר נודעה ברבים ככיכר "א-תחריר" (שחרור), רק ב-1952, אחרי מהפכת הקצינים החופשיים, הפך שם זה לשמה הרשמי.
חוץ מבניין ה"מוגמע", המשמש כאמור את חלק ממשרדי ממשלת מצריים, תוכלו למצוא סביב הכיכר עוד מבנים חשובים, בהם מטה המפלגה הלאומית הדמוקרטית, המטה של הליגה הערבית שמצרים מנהיגה במשך שנים רבות, מלון הנילוס, הקמפוס של האוניברסיטה האמריקאית בעיר והמוזיאון המצרי.
#טיפים
אל הכיכר מגיעים דרך תחנת המטרו אנואר סאדאת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QEmRVjVi0zc
ביקור במקום:
https://youtu.be/i9mq98oryOU
#על פלא העולם העתיק שליד קהיר
בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות בגִיזָה. פירמידות גיזה (Pyramids of Giza) הן קברי הפרעונים מהשושלת ה-4 של מצרים העתיקה. יש כאן 3 פירמידות ענקיות, מהגדולה של ח'ופו, הבינונית של חָאפְרוֹ והקטנה יותר של מנכאורע, פרעה ששלט במצרים העתיקה, במהלך השושלת הרביעית.
ליד המיפרמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאורע עוד מספר פירמידות קטנות של בני משפחת המלוכה. לצידן שומר הספינקס, גופו חיה וראשו אדם.
במבט על הפירמידות, קשה לתפוס כיצד נבנו מבנים כה גדולים ומסובכים, עם חומרי בנייה שהובאו ממרחק של מאות קילומטרים וללא שימוש במנופים ובולדוזרים מודרניים.
באתר זה, שהוא חובה לכל מבקר במצרים, נמצא גם הספינקס, פסל אדיר, שגובהו 22 מטרים, צורתו של גוף אריה וראשו ראש אדם. הוא נחשב לשומר הנאמן של הפירמידות.
בשנת 1979 הוכרזו ממפיס, סקארה ושדה הפירמידות מדחשור ועד גיזה, על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#פלא הפירמידות
פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מהזמן, אבל הזמן חושש מהפירמידות. אתם אכן נמצאים באחד המקומות האייקוניים, החלומיים, הבלתי נתפסים, שכל בן תרבות בעולם מכיר וחולם לראות מקרוב.
כשמדובר על גיזה, הפירמידות או הספינקס, זכרו שאתם מביטים באתרים שניצבים כאן מעל 5,000 שנה. ישו הגיע רק לפני 2,000 שנה ומוחמד 500 שנה אחריו - אתם מביטים במותג הכי מוכר בעולם מהעת העתיקה.
הפירמידות מייצגות את השלב הראשון, הקדום ביותר, של הציוויליזציה המצרית העתיקה. לאחר הממלכה העתיקה, הפרעונים כבר הבינו שפירמידות מושכות שודדי קברים והחליטו שנצח והנצחה צריכים תנאים אנושיים כדי להתקיים. לכן הם חדלו מבנייה של פירמידות ענק חדשות.
אבל הפירמידות המשיכו לעמוד במקומן ולמשוך תיירים ונוסעים כבר מהתקופה הפרעונית המאוחרת, דרך התקופה הרומית, ימי הביניים ועד ימינו. רק לשם השוואה, החומה הגדולה בסין, למשל, הפכה לאתר תיירות רק לפני 200 שנה.
אבל המראה המדברי של הפירמידות קצת מטעה. למעשה, הן ניצבות על פיסת מדבר זעירה, שצמודה לפרבר גיזה. הפרבר עצמו הוא עירוני, צפוף, מאובק ולא נקי. ההפתעה הגדולה של לפגוש דווקא פרבר כזה, בסמוך לערש התרבות האנושית, היא מההפתעות של קהיר ושל מצרים כולה.
את הפירמידות עצמן יהיה קשה שלא להעריץ. הן מלאות הוד ומרשימות יותר מכל תמונה או סרט, במיוחד אם תבחרו להתבונן מהן ממרחק מה, על רקע המדבר ופסל הספינקס, שכבר 4,000 שנה משגיח ושומר על שלומן.
אז קחו אוויר, תפסו נקודה, התעלמו מכל הבזאר שמסביב, מהמדריכים המטרידים, מרוכבי הגמלים והסוסים ומהידענים שינסו להדריך אתכם, שאפו מאוויר המדבר ותנו לעצמכם להתרשם מהגודל האדיר והפרופורציות הבלתי מוכרות שלהן.
#כיצד נבנו הפירמידות?
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.
חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.
גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.
בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית".
#טיפים
ניתן להגיע אל הפירמידות בגיזה בעזרת המטרו של קהיר. סעו לתחנת גיזה וקחו משם מונית קצרה לפירמידות.
ממול לשער התחתון יש בית קפה שכיף לשבת בקומה השלישית שלו, או על הגג ולסעוד ולשתות אל מול נוף הפירמידות.
שווה לוותר על הכניסה לפירמידות עצמן. המחיר יקר והטיפוס המייגע, לא פעם בקומה שפופה. התוצאה - חדר אבן קטנטן, שכל מה שרואים בו היא תיבת קבר ריקה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RTP_Mfkeqic
מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
ועוד מבט:
https://youtu.be/p4n2Yr-zt5c
והנה סרטון על בניית הפירמידות:
https://youtu.be/zfYFwXqknjM
בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות בגִיזָה. פירמידות גיזה (Pyramids of Giza) הן קברי הפרעונים מהשושלת ה-4 של מצרים העתיקה. יש כאן 3 פירמידות ענקיות, מהגדולה של ח'ופו, הבינונית של חָאפְרוֹ והקטנה יותר של מנכאורע, פרעה ששלט במצרים העתיקה, במהלך השושלת הרביעית.
ליד המיפרמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאורע עוד מספר פירמידות קטנות של בני משפחת המלוכה. לצידן שומר הספינקס, גופו חיה וראשו אדם.
במבט על הפירמידות, קשה לתפוס כיצד נבנו מבנים כה גדולים ומסובכים, עם חומרי בנייה שהובאו ממרחק של מאות קילומטרים וללא שימוש במנופים ובולדוזרים מודרניים.
באתר זה, שהוא חובה לכל מבקר במצרים, נמצא גם הספינקס, פסל אדיר, שגובהו 22 מטרים, צורתו של גוף אריה וראשו ראש אדם. הוא נחשב לשומר הנאמן של הפירמידות.
בשנת 1979 הוכרזו ממפיס, סקארה ושדה הפירמידות מדחשור ועד גיזה, על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#פלא הפירמידות
פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מהזמן, אבל הזמן חושש מהפירמידות. אתם אכן נמצאים באחד המקומות האייקוניים, החלומיים, הבלתי נתפסים, שכל בן תרבות בעולם מכיר וחולם לראות מקרוב.
כשמדובר על גיזה, הפירמידות או הספינקס, זכרו שאתם מביטים באתרים שניצבים כאן מעל 5,000 שנה. ישו הגיע רק לפני 2,000 שנה ומוחמד 500 שנה אחריו - אתם מביטים במותג הכי מוכר בעולם מהעת העתיקה.
הפירמידות מייצגות את השלב הראשון, הקדום ביותר, של הציוויליזציה המצרית העתיקה. לאחר הממלכה העתיקה, הפרעונים כבר הבינו שפירמידות מושכות שודדי קברים והחליטו שנצח והנצחה צריכים תנאים אנושיים כדי להתקיים. לכן הם חדלו מבנייה של פירמידות ענק חדשות.
אבל הפירמידות המשיכו לעמוד במקומן ולמשוך תיירים ונוסעים כבר מהתקופה הפרעונית המאוחרת, דרך התקופה הרומית, ימי הביניים ועד ימינו. רק לשם השוואה, החומה הגדולה בסין, למשל, הפכה לאתר תיירות רק לפני 200 שנה.
אבל המראה המדברי של הפירמידות קצת מטעה. למעשה, הן ניצבות על פיסת מדבר זעירה, שצמודה לפרבר גיזה. הפרבר עצמו הוא עירוני, צפוף, מאובק ולא נקי. ההפתעה הגדולה של לפגוש דווקא פרבר כזה, בסמוך לערש התרבות האנושית, היא מההפתעות של קהיר ושל מצרים כולה.
את הפירמידות עצמן יהיה קשה שלא להעריץ. הן מלאות הוד ומרשימות יותר מכל תמונה או סרט, במיוחד אם תבחרו להתבונן מהן ממרחק מה, על רקע המדבר ופסל הספינקס, שכבר 4,000 שנה משגיח ושומר על שלומן.
אז קחו אוויר, תפסו נקודה, התעלמו מכל הבזאר שמסביב, מהמדריכים המטרידים, מרוכבי הגמלים והסוסים ומהידענים שינסו להדריך אתכם, שאפו מאוויר המדבר ותנו לעצמכם להתרשם מהגודל האדיר והפרופורציות הבלתי מוכרות שלהן.
#כיצד נבנו הפירמידות?
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.
חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.
גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.
בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית".
#טיפים
ניתן להגיע אל הפירמידות בגיזה בעזרת המטרו של קהיר. סעו לתחנת גיזה וקחו משם מונית קצרה לפירמידות.
ממול לשער התחתון יש בית קפה שכיף לשבת בקומה השלישית שלו, או על הגג ולסעוד ולשתות אל מול נוף הפירמידות.
שווה לוותר על הכניסה לפירמידות עצמן. המחיר יקר והטיפוס המייגע, לא פעם בקומה שפופה. התוצאה - חדר אבן קטנטן, שכל מה שרואים בו היא תיבת קבר ריקה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RTP_Mfkeqic
מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
ועוד מבט:
https://youtu.be/p4n2Yr-zt5c
והנה סרטון על בניית הפירמידות:
https://youtu.be/zfYFwXqknjM
#על הבזאר הגדול של חאן אל ח'לילי
שוק חאן אל חלילי (Khan el-Khalili) הוא הבזאר הגדול של קהיר. זהו שוק צבעוני ומלא חיים, ריחות ופירמידות של ממתקים. הוא מתקיים כאן מאז המאה ה-14 ברציפות והיום הוא תיירותי מתמיד.
השוק נמצא בקהיר הפטימית, אותה שכונה מוסלמית שבה נמצאים גם מסגד אל אזהר והאוניברסיטה המפורסמת שלידו.
חאן אל ח'לילי, שנולד כנקודת מפגש של שיירות הסוחרים, משמש כיום כבזאר הגדול של העיר ופרוס על סמטאות צרות ומתפתלות. בדוכני השוק הזה תוכלו למצוא כל דבר שיעלה על הדעת - מבגדים, מזכרות, תבלינים, תיקים, שטיחים, בדים, משי, חרבות ופגיונות, תכשיטים, כלי בית, הנעלה, הלבשה, בשמים בהכנה עצמית, דגים מיובשים, פרחים ועוד.
לידם מככבים דוכני אוכל רחוב ובתי קפה אפופים בריח נרגילה מתקתק, מסעדות שהמלצרים מזמינים אותך להיכנס (לא מומלץ), מוכרים שינסו לזהות מאיפה באת ולפנות בשפתך ושלל ברנשים שיציעו את עזרתם "ללא תשלום" אבל ישמחו בדיעבד ל"בַּקְשִיש" ויעשו הכל לרצות.
#טיפים
בשווקים מומלץ לנשים להתלבש בצניעות.
הימנעו ממארחי מסעדות שאוחזים בתפריטים ומזמינים אתכם פנימה. לרוב האוכל רע...
מזכרות בזול? - חפשו בפינות הלא מרכזיות של השוק והמחיר יצנח לחמישית ואפילו עשירית ממחירי החנויות המרכזיות. בכל מקרה שווה להתמקח.
ממגדל המסגד שנמצאים מעל שער הכניסה לעיר העתיקה, תוכלו ליהנות מתצפית יפה על האיזור.
יקר וממוסחר מדי? - בירידה לכיוון המחלף הגדול, תמצאו את שוק אלעטבה המקומי והעממי מכל הבחינות. עוד שוק עממי יש ממש בצד השני של הכביש שממנו נכנסים אל חאן אל חלילי, בצד של מסגד אל אזהר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O8lf1zGTd5Y
ועוד אחד:
https://youtu.be/wOn1afd3XOA
שוק חאן אל חלילי (Khan el-Khalili) הוא הבזאר הגדול של קהיר. זהו שוק צבעוני ומלא חיים, ריחות ופירמידות של ממתקים. הוא מתקיים כאן מאז המאה ה-14 ברציפות והיום הוא תיירותי מתמיד.
השוק נמצא בקהיר הפטימית, אותה שכונה מוסלמית שבה נמצאים גם מסגד אל אזהר והאוניברסיטה המפורסמת שלידו.
חאן אל ח'לילי, שנולד כנקודת מפגש של שיירות הסוחרים, משמש כיום כבזאר הגדול של העיר ופרוס על סמטאות צרות ומתפתלות. בדוכני השוק הזה תוכלו למצוא כל דבר שיעלה על הדעת - מבגדים, מזכרות, תבלינים, תיקים, שטיחים, בדים, משי, חרבות ופגיונות, תכשיטים, כלי בית, הנעלה, הלבשה, בשמים בהכנה עצמית, דגים מיובשים, פרחים ועוד.
לידם מככבים דוכני אוכל רחוב ובתי קפה אפופים בריח נרגילה מתקתק, מסעדות שהמלצרים מזמינים אותך להיכנס (לא מומלץ), מוכרים שינסו לזהות מאיפה באת ולפנות בשפתך ושלל ברנשים שיציעו את עזרתם "ללא תשלום" אבל ישמחו בדיעבד ל"בַּקְשִיש" ויעשו הכל לרצות.
#טיפים
בשווקים מומלץ לנשים להתלבש בצניעות.
הימנעו ממארחי מסעדות שאוחזים בתפריטים ומזמינים אתכם פנימה. לרוב האוכל רע...
מזכרות בזול? - חפשו בפינות הלא מרכזיות של השוק והמחיר יצנח לחמישית ואפילו עשירית ממחירי החנויות המרכזיות. בכל מקרה שווה להתמקח.
ממגדל המסגד שנמצאים מעל שער הכניסה לעיר העתיקה, תוכלו ליהנות מתצפית יפה על האיזור.
יקר וממוסחר מדי? - בירידה לכיוון המחלף הגדול, תמצאו את שוק אלעטבה המקומי והעממי מכל הבחינות. עוד שוק עממי יש ממש בצד השני של הכביש שממנו נכנסים אל חאן אל חלילי, בצד של מסגד אל אזהר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O8lf1zGTd5Y
ועוד אחד:
https://youtu.be/wOn1afd3XOA
#על מצודת קהיר עם התצפית הנהדרת על העיר
מצודת "צלאח א-דין", או מצודת קהיר (Cairo Citadel) היא נקודת ציון מאד משמעותית בעיר העתיקה של קהיר. מדובר במבצר רם החולש על רחובות וסמטאות העיר העתיקה.
מוקף חומה ובתוכו מבנים היסטוריים, שערים, מסגדים וחומות, חלקו משופץ ומואר בלילה וחלקו האחר נותר כשהיה במאה ה-19. המבצר של קהיר הוא אזור תצפית מדהים על עברה של קהיר, כמו גם על העיר כולה. שכן המצודה מציעה תצפית נהדרת על העיר הגדולה.
במעטפת החיצונית של המצודה, היושבת על גבעה הסמוכה לקהיר העתיקה, תראו מספר נקודות תצפית. אם בעבר הן נועדו לתצפת על קהיר העתיקה, כיום הן מציעות תצפיות מרהיבות עין על קהיר המודרנית והעתיקה, הפרושות ממש מתחת, עד האופק.
בתחומי מצודת צלאח א-דין נמצא גם מסגד מוחמד עלי המשמש גם כקברו של מוחמד עלי, גדול שליטי מצרים בעת החדשה. כמו מצודת צלאח א-דין, או מצודת קהיר, גם מסגד מוחמד עלי הוא מרכיב משמעותי בקהיר של המאה ה-19. המסגד מזכיר את מסגדי איסטנבול, הבנויים בסגנון תורכי, כמו המסגד הכחול ומסגד הסולימאניה. שימו לב לכיפות הרבות שיש לו ותוכלו לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני.
במצודה יושבים גם מוזיאון הצבא ומוזיאון המשטרה.
#מי היה צלאח א-דין?
מצודת "צלאח א-דין" נבנתה בידי צלאח א-דין הגדול, כובש ירושלים ומגדולי המצביאים הערבים בהיסטוריה. מטבע הדברים היא גם נקראת על שמו. אגב, באירופה הוא כונה "סלאדין".
צלאח א-דין עצמו לא היה מצרי או ערבי, אלא כורדי. הוא נולד בעיראק בשנת 1138, כאחד מבניה של משפחת אל איובי הכורדית. כמו כל השליטים ששלטו במצרים במהלך ההיסטוריה, למעשה עד למהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, הוא היה סוג של זר למרבית העמים שבהם שלט, כולל מצרים.
החל משנת 1174 הפך צלאח א-דין להיות סולטן מצרים. בקיץ 1187 הוא פלש בראש צבאו אל ארץ הקודש, שנשלטה אז בידי הצלבנים. לאחר שכבש את דמשק ואת מבצרי עבר הירדן המזרחי, הגיע ניצחונו הגדול והמבריק על הצלבנים, בקרב קרני חיטין שבגליל, ניצחון שהפך אותו לאחת הדמויות החשובות אצל המוסלמים ולמצביא דגול בהיסטוריה העולמית בכלל.
לאחר שניצח את הצלבנים ליד קרני חיטין, יצא צלאח א-דין לכיבוש ירושלים. לאחר 5 ימי מצור על העיר, שלא ממש צלח, חפרו חייליו מנהרה מתחת לחומה החיצונית של העיר, מילאו אותה בעצים ובלהט האש שהציתו בתחתית אבני החומה, מוטטו אותה וכבשו את העיר. מאז רואים בו המוסלמים את "כובש ירושלים".
ככל שליט גדול, הותיר אחריו צלאח א-דין לא מעט "מזכרות מונומנטליות". המצודה שנקראת על שמו בקהיר יכולה בקלות להיחשב לאחת מיצירות המופת. האדריכליות והיפות ביותר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gWPEzbTtFt0
וסיור במצודה:
https://youtu.be/pNoIvT4cWUo
מצודת "צלאח א-דין", או מצודת קהיר (Cairo Citadel) היא נקודת ציון מאד משמעותית בעיר העתיקה של קהיר. מדובר במבצר רם החולש על רחובות וסמטאות העיר העתיקה.
מוקף חומה ובתוכו מבנים היסטוריים, שערים, מסגדים וחומות, חלקו משופץ ומואר בלילה וחלקו האחר נותר כשהיה במאה ה-19. המבצר של קהיר הוא אזור תצפית מדהים על עברה של קהיר, כמו גם על העיר כולה. שכן המצודה מציעה תצפית נהדרת על העיר הגדולה.
במעטפת החיצונית של המצודה, היושבת על גבעה הסמוכה לקהיר העתיקה, תראו מספר נקודות תצפית. אם בעבר הן נועדו לתצפת על קהיר העתיקה, כיום הן מציעות תצפיות מרהיבות עין על קהיר המודרנית והעתיקה, הפרושות ממש מתחת, עד האופק.
בתחומי מצודת צלאח א-דין נמצא גם מסגד מוחמד עלי המשמש גם כקברו של מוחמד עלי, גדול שליטי מצרים בעת החדשה. כמו מצודת צלאח א-דין, או מצודת קהיר, גם מסגד מוחמד עלי הוא מרכיב משמעותי בקהיר של המאה ה-19. המסגד מזכיר את מסגדי איסטנבול, הבנויים בסגנון תורכי, כמו המסגד הכחול ומסגד הסולימאניה. שימו לב לכיפות הרבות שיש לו ותוכלו לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני.
במצודה יושבים גם מוזיאון הצבא ומוזיאון המשטרה.
#מי היה צלאח א-דין?
מצודת "צלאח א-דין" נבנתה בידי צלאח א-דין הגדול, כובש ירושלים ומגדולי המצביאים הערבים בהיסטוריה. מטבע הדברים היא גם נקראת על שמו. אגב, באירופה הוא כונה "סלאדין".
צלאח א-דין עצמו לא היה מצרי או ערבי, אלא כורדי. הוא נולד בעיראק בשנת 1138, כאחד מבניה של משפחת אל איובי הכורדית. כמו כל השליטים ששלטו במצרים במהלך ההיסטוריה, למעשה עד למהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, הוא היה סוג של זר למרבית העמים שבהם שלט, כולל מצרים.
החל משנת 1174 הפך צלאח א-דין להיות סולטן מצרים. בקיץ 1187 הוא פלש בראש צבאו אל ארץ הקודש, שנשלטה אז בידי הצלבנים. לאחר שכבש את דמשק ואת מבצרי עבר הירדן המזרחי, הגיע ניצחונו הגדול והמבריק על הצלבנים, בקרב קרני חיטין שבגליל, ניצחון שהפך אותו לאחת הדמויות החשובות אצל המוסלמים ולמצביא דגול בהיסטוריה העולמית בכלל.
לאחר שניצח את הצלבנים ליד קרני חיטין, יצא צלאח א-דין לכיבוש ירושלים. לאחר 5 ימי מצור על העיר, שלא ממש צלח, חפרו חייליו מנהרה מתחת לחומה החיצונית של העיר, מילאו אותה בעצים ובלהט האש שהציתו בתחתית אבני החומה, מוטטו אותה וכבשו את העיר. מאז רואים בו המוסלמים את "כובש ירושלים".
ככל שליט גדול, הותיר אחריו צלאח א-דין לא מעט "מזכרות מונומנטליות". המצודה שנקראת על שמו בקהיר יכולה בקלות להיחשב לאחת מיצירות המופת. האדריכליות והיפות ביותר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gWPEzbTtFt0
וסיור במצודה:
https://youtu.be/pNoIvT4cWUo
#על מוזיאון העתיקות המצרי בקהיר
איפה עוד תמצאו במקום אחד מומיות מימי הפרעונים, את אוצרות קברו של תות ענך אמון סרקופגים של מלכים ועתיקות מימי הביזנטים?
במרכז קהיר, בסמוך לכיכר אל תחריר, ניצב אחד המוזיאונים הטובים של מצרים, הוא מוזיאון העתיקות המצרי (Egyptian Museum) של קהיר. במוזיאון שהוא אחד המוזיאונים היפים בעולם, תוכלו לחזות בחדרים עמוסי ממצאים ואוצרות מרשימים ממצרים העתיקה.
למעשה, המוזיאון המצרי הוא המוזיאון הארכיאולוגי המקיף ביותר בעולם, לתרבות המצרית העתיקה. זה לא מובן מאליו, בהתחשב בעובדה שמעצמות ואימפריות דאגו להבריח מכאן בעבר לא מעט ממצאים נהדרים שהותירה תרבות מצרים העתיק. המוזיאון מציג כאן מגוון ענק של ממצאים ארכיאולוגיים מימי הפרעונים ומההיסטוריה של מצרים.
במוזיאון מפורסמים במיוחד הממצאים מקברי הפרעונים, כשמקום של כבוד תופס כאן אוסף המומיות של הפרעונים, לצד פפירוסים מרתקים שהשתמרו ממצרים העתיקה, פסלי אלים ופרעוני מצרים.
במיוחד בולט כאן האוסף היקר והמרשים מקברו של תות ענך אמון. הוא תופס במוזיאון מקום של כבוד ויהיה חוויה שלא תמהר להישכח. תוכלו לראות כאן פרטי לבוש של המלך הצעיר ואוסף של פריטים מהממים וזכרונות ממגוון אוצרותיו האדירים שנקברו עימו, כדי לשמש אותו בעולם הבא ונמצאו בקברו.
אגב, המוזיאון לא מסודר בצורה הטובה ביותר, אבל למרות זאת הוא מוזיאון חובה, שאין להחמיץ בעת הביקור בקהיר.
#שווה לראות כאן
היות ולא ניתן לראות כאן הכל בביקור אחד, כדאי להתרכז באזורים הבאים:
בכניסה - כאן תראו את הספינה של פרעה חופו, את פסלי הענק של הפרעונים, את ארונות הקבורה מאבן, הסרקופגים, שבהם נקברו הפרעונים ובני המלוכה ומגוון של כלים ואביזרים מהתקופה.
חדרי הממלכה העתיקה - תראו אותם בקומה הראשונה. בהם מככבים קלסתרי אחתנאתון, מי שהיה מונותיאיסט ושנוא במיוחד ואשתו היפה נפרטיטי. חפשו גם את פסלו השחור של פרעה חֶפְרֶן, מי שנקבר בפירמידה הגדולה ביותר בגיזה. בקומה זו שימו לב גם לפסל הכוהן הגדול ואשתו הנאה.
בקומה השנייה תראו את אוצרות הזהב הרבים שנתגלו בקברו של תות ענח' אמון. כאן מפורסמת מסיכת המוות המוזהבת שלו, הנחשבת לאחד האוצרות היפים והמיוחדים בתולדות הארכיאולוגיה ומהיפים שאפשר לראות במצרים. ראו גם את התכשיטים של תות, עשויי הזהב והמשובצים באבנים יקרות.
שימו לב לכס המלכות המרהיב שלו, המעוטר בגילופי אריות, את הכרכרות המלכותיות שנשמרו בקברו ואת בקבוקי הבושם עשויי השנהב שלו.
אגב, הקבר של תות הוא מהיחידים בקברי הפרעונים, שהתגלו על כל תכולתם. בזכות העובדה שהוא הוסתר מתחת לקבר אחר, הוא לא נשדד במהלך הדורות. המשעשע הוא שתות, מי שהיה פרעה כבר מילדות, לא עשה דברים משמעותיים במלכותו. חוץ מהעובדה שקברו שרד והתגלה כממצא ארכיאולוגי ולא נשדד, זוכרים אותו בעיקר על שהחריב וביטל את הרפורמות המונותיאיסטיות שהכניס אביו אחנאתון בממלכה.
#חדר המומיות
על הכניסה לחדר המומיות תשלמו לא מעט, אולי אף יותר מהכניסה למוזיאון כולו, אבל חובבי פרעונים או סרטי אינדיאנה ג'ונס מוזמנים לפגוש כאן את הפרעונים ממש מקרוב.
כאן תראו מעין ארונות זכוכית, שנועדו לשמור על המומיות מהתפוררות. ארונות הזכוכית הללו הם מבוקרי אקלים וטמפרטורה. כל מומיה שוכבת בתוך ארון כזה. לא הרבה ייצא לכם "לפגוש", פנים אל פנים, אנשים כה עתיקים. תוכלו לראות ממש את הפנים, את שיער הידיים והאצבעות ועוד.
אגב, ליד כל מומיה מתוארת באיזו תקופה חי ומה הגיל שבו מת האדם שלפניכם. לגבי חלקן אף מצוין בדיוק במי מדובר ומה שמו!
#טיפים
עבור מצלמה דורשים כאן כרטיס נפרד. אם היא לא הכרחית, אז הפקידו אותה מראש עם התיקים.
ביציאה מהמוזיאון שימו לב שבודקים תיקים, מחשש שאנשים יאמצו ממצאים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9NTnSCiu1HQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/XG3Du0SOFik
איפה עוד תמצאו במקום אחד מומיות מימי הפרעונים, את אוצרות קברו של תות ענך אמון סרקופגים של מלכים ועתיקות מימי הביזנטים?
במרכז קהיר, בסמוך לכיכר אל תחריר, ניצב אחד המוזיאונים הטובים של מצרים, הוא מוזיאון העתיקות המצרי (Egyptian Museum) של קהיר. במוזיאון שהוא אחד המוזיאונים היפים בעולם, תוכלו לחזות בחדרים עמוסי ממצאים ואוצרות מרשימים ממצרים העתיקה.
למעשה, המוזיאון המצרי הוא המוזיאון הארכיאולוגי המקיף ביותר בעולם, לתרבות המצרית העתיקה. זה לא מובן מאליו, בהתחשב בעובדה שמעצמות ואימפריות דאגו להבריח מכאן בעבר לא מעט ממצאים נהדרים שהותירה תרבות מצרים העתיק. המוזיאון מציג כאן מגוון ענק של ממצאים ארכיאולוגיים מימי הפרעונים ומההיסטוריה של מצרים.
במוזיאון מפורסמים במיוחד הממצאים מקברי הפרעונים, כשמקום של כבוד תופס כאן אוסף המומיות של הפרעונים, לצד פפירוסים מרתקים שהשתמרו ממצרים העתיקה, פסלי אלים ופרעוני מצרים.
במיוחד בולט כאן האוסף היקר והמרשים מקברו של תות ענך אמון. הוא תופס במוזיאון מקום של כבוד ויהיה חוויה שלא תמהר להישכח. תוכלו לראות כאן פרטי לבוש של המלך הצעיר ואוסף של פריטים מהממים וזכרונות ממגוון אוצרותיו האדירים שנקברו עימו, כדי לשמש אותו בעולם הבא ונמצאו בקברו.
אגב, המוזיאון לא מסודר בצורה הטובה ביותר, אבל למרות זאת הוא מוזיאון חובה, שאין להחמיץ בעת הביקור בקהיר.
#שווה לראות כאן
היות ולא ניתן לראות כאן הכל בביקור אחד, כדאי להתרכז באזורים הבאים:
בכניסה - כאן תראו את הספינה של פרעה חופו, את פסלי הענק של הפרעונים, את ארונות הקבורה מאבן, הסרקופגים, שבהם נקברו הפרעונים ובני המלוכה ומגוון של כלים ואביזרים מהתקופה.
חדרי הממלכה העתיקה - תראו אותם בקומה הראשונה. בהם מככבים קלסתרי אחתנאתון, מי שהיה מונותיאיסט ושנוא במיוחד ואשתו היפה נפרטיטי. חפשו גם את פסלו השחור של פרעה חֶפְרֶן, מי שנקבר בפירמידה הגדולה ביותר בגיזה. בקומה זו שימו לב גם לפסל הכוהן הגדול ואשתו הנאה.
בקומה השנייה תראו את אוצרות הזהב הרבים שנתגלו בקברו של תות ענח' אמון. כאן מפורסמת מסיכת המוות המוזהבת שלו, הנחשבת לאחד האוצרות היפים והמיוחדים בתולדות הארכיאולוגיה ומהיפים שאפשר לראות במצרים. ראו גם את התכשיטים של תות, עשויי הזהב והמשובצים באבנים יקרות.
שימו לב לכס המלכות המרהיב שלו, המעוטר בגילופי אריות, את הכרכרות המלכותיות שנשמרו בקברו ואת בקבוקי הבושם עשויי השנהב שלו.
אגב, הקבר של תות הוא מהיחידים בקברי הפרעונים, שהתגלו על כל תכולתם. בזכות העובדה שהוא הוסתר מתחת לקבר אחר, הוא לא נשדד במהלך הדורות. המשעשע הוא שתות, מי שהיה פרעה כבר מילדות, לא עשה דברים משמעותיים במלכותו. חוץ מהעובדה שקברו שרד והתגלה כממצא ארכיאולוגי ולא נשדד, זוכרים אותו בעיקר על שהחריב וביטל את הרפורמות המונותיאיסטיות שהכניס אביו אחנאתון בממלכה.
#חדר המומיות
על הכניסה לחדר המומיות תשלמו לא מעט, אולי אף יותר מהכניסה למוזיאון כולו, אבל חובבי פרעונים או סרטי אינדיאנה ג'ונס מוזמנים לפגוש כאן את הפרעונים ממש מקרוב.
כאן תראו מעין ארונות זכוכית, שנועדו לשמור על המומיות מהתפוררות. ארונות הזכוכית הללו הם מבוקרי אקלים וטמפרטורה. כל מומיה שוכבת בתוך ארון כזה. לא הרבה ייצא לכם "לפגוש", פנים אל פנים, אנשים כה עתיקים. תוכלו לראות ממש את הפנים, את שיער הידיים והאצבעות ועוד.
אגב, ליד כל מומיה מתוארת באיזו תקופה חי ומה הגיל שבו מת האדם שלפניכם. לגבי חלקן אף מצוין בדיוק במי מדובר ומה שמו!
#טיפים
עבור מצלמה דורשים כאן כרטיס נפרד. אם היא לא הכרחית, אז הפקידו אותה מראש עם התיקים.
ביציאה מהמוזיאון שימו לב שבודקים תיקים, מחשש שאנשים יאמצו ממצאים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9NTnSCiu1HQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/XG3Du0SOFik
הטיילת על הנילוס
#על הטיילת הרומנטית שעל הנילוס הקהירי
הטיילת שעל הנילוס (The Nile Corniche), היא אחת הפינות הייחודיות של העיר הגדולה הזו. צאו מכיוון גשר ה-6 לאוקטובר אל האי גֶזִירָה, שעל הנילוס. הטיילת הנהדרת שעל האי גֶזִירָה וצופה אל הנילוס, אולי אינה משתווה ליופי של טיילות באירופה, אבל היא נעימה, ציורית ורומנטית.
אל תפספסו את הטיילת הזו שעל הנילוס, עורק החיים של מצרים. היא מעוטרת בעצים ומוארת בתאורה יפה, המשתקפת במימי הנילוס הכחולים כהים. תראו כאן לא מעט זוגות מצריים, המבלים בהליכה רוגעת ושיחה שקטה. הם יודעים מה הם עושים. זה מקום מתאים לבילוי רומנטי ושליו, באחת הפינות השקטות בקהיר.
#קצת על הנילוס
נהר הנילוס (Nile), שזורם באפריקה ואורכו 6,650 קילומטרים, הוא הנהר השני באורכו בעולם והארוך ביותר באפריקה.
"הנילוס הלבן", אחד משני יובליו של הנהר, מתחיל את דרכו בימת ויקטוריה, אגם ענקי שממנו הוא יוצא, דרך אוגנדה וסודן, עד לעיר חרטום שבסודן, מקום שבו הוא מתאחד עם הנילוס הכחול שמקורו הוא באגם טאנה, האגם הגדול ביותר באתיופיה. שניהם ממשיכים ביחד צפונה כנהר אחד, שחוצה את סודן ואז את מצרים. מצפון לקהיר הוא מתפצל לשני ערוצים, רוזטה ודמייטה, שביניהם ייווצר המשולש החקלאי העצום שנקרא "הדלתה של הנילוס", ממנה נשפכים מי הנילוס אל הים התיכון. אגב, שמה של הדלתא לקוח מהאות היוונית דלתא, שצורתה משולשת (Δ).
הנילוס, או "מתת הנילוס" כמו שקראו לו במצרים הקדומה, תרם לארץ המדברית היבשה המון. עד כדי כך שהמצרים הקדמונים ראו בו נהר קדוש וערכו טקסים דתיים רבים שהוקדשו לו. במשך דורות רבים התקיימה מצרים בזכות מימיו והוא נחשב לעורק החיים של המדינה. ההוכחה היפה לכך היא שבעמק הנילוס הפורה מרוכזים כ-90 אחוזים מהאוכלוסייה.
הנהר השיט סוחרים לארצות רחוקות, קיים את החקלאות של מצרים, השקה במי שתייה את המצרים וקיים כפרים ויישובים רבים לאורכו. על גדות הנהר הארוך נולדה ממלכת מצרים הקדומה, מהתרבויות המפוארות והחשובות בהיסטוריה. לאורכו של הנילוס היא הותירה כמה מהאתרים הארכאולוגיים החשובים בעולם.
השם "נילוס" הוא שמו היווני והמוכר בעולם של הנהר. היאור, שאתם זוכרים מסיפור משה בתיבה, הוא השם העברי שלו, שמופיע בתנ"ך.
ביקור במקום:
https://youtu.be/2FGXvLbTc8M
בלילה:
https://youtu.be/Y-HIMKfTFno
הטיילת שעל הנילוס (The Nile Corniche), היא אחת הפינות הייחודיות של העיר הגדולה הזו. צאו מכיוון גשר ה-6 לאוקטובר אל האי גֶזִירָה, שעל הנילוס. הטיילת הנהדרת שעל האי גֶזִירָה וצופה אל הנילוס, אולי אינה משתווה ליופי של טיילות באירופה, אבל היא נעימה, ציורית ורומנטית.
אל תפספסו את הטיילת הזו שעל הנילוס, עורק החיים של מצרים. היא מעוטרת בעצים ומוארת בתאורה יפה, המשתקפת במימי הנילוס הכחולים כהים. תראו כאן לא מעט זוגות מצריים, המבלים בהליכה רוגעת ושיחה שקטה. הם יודעים מה הם עושים. זה מקום מתאים לבילוי רומנטי ושליו, באחת הפינות השקטות בקהיר.
#קצת על הנילוס
נהר הנילוס (Nile), שזורם באפריקה ואורכו 6,650 קילומטרים, הוא הנהר השני באורכו בעולם והארוך ביותר באפריקה.
"הנילוס הלבן", אחד משני יובליו של הנהר, מתחיל את דרכו בימת ויקטוריה, אגם ענקי שממנו הוא יוצא, דרך אוגנדה וסודן, עד לעיר חרטום שבסודן, מקום שבו הוא מתאחד עם הנילוס הכחול שמקורו הוא באגם טאנה, האגם הגדול ביותר באתיופיה. שניהם ממשיכים ביחד צפונה כנהר אחד, שחוצה את סודן ואז את מצרים. מצפון לקהיר הוא מתפצל לשני ערוצים, רוזטה ודמייטה, שביניהם ייווצר המשולש החקלאי העצום שנקרא "הדלתה של הנילוס", ממנה נשפכים מי הנילוס אל הים התיכון. אגב, שמה של הדלתא לקוח מהאות היוונית דלתא, שצורתה משולשת (Δ).
הנילוס, או "מתת הנילוס" כמו שקראו לו במצרים הקדומה, תרם לארץ המדברית היבשה המון. עד כדי כך שהמצרים הקדמונים ראו בו נהר קדוש וערכו טקסים דתיים רבים שהוקדשו לו. במשך דורות רבים התקיימה מצרים בזכות מימיו והוא נחשב לעורק החיים של המדינה. ההוכחה היפה לכך היא שבעמק הנילוס הפורה מרוכזים כ-90 אחוזים מהאוכלוסייה.
הנהר השיט סוחרים לארצות רחוקות, קיים את החקלאות של מצרים, השקה במי שתייה את המצרים וקיים כפרים ויישובים רבים לאורכו. על גדות הנהר הארוך נולדה ממלכת מצרים הקדומה, מהתרבויות המפוארות והחשובות בהיסטוריה. לאורכו של הנילוס היא הותירה כמה מהאתרים הארכאולוגיים החשובים בעולם.
השם "נילוס" הוא שמו היווני והמוכר בעולם של הנהר. היאור, שאתם זוכרים מסיפור משה בתיבה, הוא השם העברי שלו, שמופיע בתנ"ך.
ביקור במקום:
https://youtu.be/2FGXvLbTc8M
בלילה:
https://youtu.be/Y-HIMKfTFno
הספינקס הגדול של גיזה
#על השומר הנאמן של הפירמידות בגיזה
הספינקס (Sphinx) הגדול הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס. זהו פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם.
הסיפור ההיסטורי הוא שעם השנים הספינקס כבר כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...
אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.
כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.
#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.
#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
ביקור במקום:
https://youtu.be/c2PTplLWvxo
הסבר:
https://youtu.be/NMvLhuWtJoc
הדרכה:
https://youtu.be/y8x7zKy2U5E
הספינקס (Sphinx) הגדול הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס. זהו פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם.
הסיפור ההיסטורי הוא שעם השנים הספינקס כבר כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...
אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.
כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.
#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.
#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
ביקור במקום:
https://youtu.be/c2PTplLWvxo
הסבר:
https://youtu.be/NMvLhuWtJoc
הדרכה:
https://youtu.be/y8x7zKy2U5E
קניון סיטי סטאר
#על קניון הענק היוקרתי של הליופוליס
קניון סיטי סטאר (Citystars Heliopolis) הוא אחד הקניונים החדישים והמפוארים של קהיר. הוא ממוקם בשכונת הפאר הליופוליס ונחשב אחד הקניונים הגדולים בעולם.
מדובר בקומפלקס אדיר שכולל מרכז בילוי וקניות, קניון ענק עם אינספור חנויות של המותגים היוקרתיים והחזקים בעולם, מסעדות יוקרה, בתי קולנוע מפוארים, בתי קפה מודרניים, חנויות אלקטרוניקה, עיצוב ועוד.
נדמה שלמול הקניון הלא נגמר הזה, המורכב מכמה בניינים רבי קומות של חנויות, מתגמדים אפילו קניוני ענק במדינות המתקדמות והצרכניות בעולם. גם המחירים כאן הם מחירי עשירים. לפחות ביחס לקהיר של הדאונטאון או אפילו ביחס לסתם שכונות שאינן הליופוליס או מעדי. ועדיין, יש כאן סיילים וסוף עונה, כמו בכל מקום, מה שאומר שבשופינג משולב בבילוי, קניות ומדידות, אין ספק שתוכלו למצוא לא מעט הזדמנויות.
סיור בקניון:
https://youtu.be/RWHQHgT-1WA
קניון סיטי סטאר (Citystars Heliopolis) הוא אחד הקניונים החדישים והמפוארים של קהיר. הוא ממוקם בשכונת הפאר הליופוליס ונחשב אחד הקניונים הגדולים בעולם.
מדובר בקומפלקס אדיר שכולל מרכז בילוי וקניות, קניון ענק עם אינספור חנויות של המותגים היוקרתיים והחזקים בעולם, מסעדות יוקרה, בתי קולנוע מפוארים, בתי קפה מודרניים, חנויות אלקטרוניקה, עיצוב ועוד.
נדמה שלמול הקניון הלא נגמר הזה, המורכב מכמה בניינים רבי קומות של חנויות, מתגמדים אפילו קניוני ענק במדינות המתקדמות והצרכניות בעולם. גם המחירים כאן הם מחירי עשירים. לפחות ביחס לקהיר של הדאונטאון או אפילו ביחס לסתם שכונות שאינן הליופוליס או מעדי. ועדיין, יש כאן סיילים וסוף עונה, כמו בכל מקום, מה שאומר שבשופינג משולב בבילוי, קניות ומדידות, אין ספק שתוכלו למצוא לא מעט הזדמנויות.
סיור בקניון:
https://youtu.be/RWHQHgT-1WA
