שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
העיר הפנימית
בור דובאי
כיכר סְטָרוֹמֶסְצְקֶה
מגדל הבתולה
המסגד הכחול
איה סופיה
ירבטאן סאראי
מגדל גלאטה
אל-מדינה מרקש
#על באקו הקדומה מוקפת החומה
העיר העתיקה של באקו, או "העיר הפנימית" (Icheri Sheher), היא עיר בת כמעט מילניום, שהוקמה במאות ה-11-12 לספירה.
כמו ערים היסטוריות רבות, היא מאופיינת במבוך של סימטאות בנויות כמבוך, רחובות צרים ובתים מאבן גיר. כל אלה לצד מסגדים קטנים, חאנים, בתי מרחץ ובתים משופצים עם מרפסות עץ.
בין חומות העיר העתיקה הזו, בה חלפו בעבר שיירות הגמלים שפניהן למסעות ארוכים בדרך המשי, הפכו ה"קראוון סאראי", החאנים או פונדקי הדרכים של אותם ימים, למסעדות עתירות אווירה ולחנויות המוכרות אמנות, חפצי נחושת, צעיפים, כלי קרמיקה, נרגילות, שטיחים, סמוברים, אבני חן ומוצרים אחרים במלאכת יד.
צורת העיר הפנימית היא של מצודה אליפטית, המוקפת משלושה צדדיה בחומה. בצד המערבי שלה אפשר למצוא את מוזיאון הספרים המיניאטוריים, את ארמון שושלת שירוואנשה שאחריו, ואחרי שיטוט קל גם את מגדל הבתולה העגול, שממוקם בסמוך לים.
העיר פנימית הוכרה בשנת 2000 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי, גם אם יותר מחצי מהמבנים שבה לא ממש נחשבים עתיקים.
שני המבנים הבולטים בעיר הפנימית הם מגדל הבתולה וארמון שושלת שירוואנשה.
#טיפים
מרבדי הדשא הירוקים שמפרידים בין העיר העתיקה לים הם מקום מצוין להתרגע בו כשעייפים או רוצים לנוח אחרי ארוחה במהלך היום.
העיר העתיקה יפה לטיול, גם במהלך היום וגם בשעות הערב.
בחנויות העיר העתיקה מותר ואפילו מצופה להתמקח (בנימוס) עם המוכרים.
העיר מוקפת חומה ויש בה מבנים עתיקים, שהבולטים בהם הם ארמון שירוואנשה, מהמאה ה-15 ומגדל הבתולה מהמאה ה-12.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/px_S-idMosI
ביקור במקום:
https://youtu.be/zib244i3eZQ
מהאוויר:
https://youtu.be/7MYSlK-PUZ0
העיר העתיקה של באקו, או "העיר הפנימית" (Icheri Sheher), היא עיר בת כמעט מילניום, שהוקמה במאות ה-11-12 לספירה.
כמו ערים היסטוריות רבות, היא מאופיינת במבוך של סימטאות בנויות כמבוך, רחובות צרים ובתים מאבן גיר. כל אלה לצד מסגדים קטנים, חאנים, בתי מרחץ ובתים משופצים עם מרפסות עץ.
בין חומות העיר העתיקה הזו, בה חלפו בעבר שיירות הגמלים שפניהן למסעות ארוכים בדרך המשי, הפכו ה"קראוון סאראי", החאנים או פונדקי הדרכים של אותם ימים, למסעדות עתירות אווירה ולחנויות המוכרות אמנות, חפצי נחושת, צעיפים, כלי קרמיקה, נרגילות, שטיחים, סמוברים, אבני חן ומוצרים אחרים במלאכת יד.
צורת העיר הפנימית היא של מצודה אליפטית, המוקפת משלושה צדדיה בחומה. בצד המערבי שלה אפשר למצוא את מוזיאון הספרים המיניאטוריים, את ארמון שושלת שירוואנשה שאחריו, ואחרי שיטוט קל גם את מגדל הבתולה העגול, שממוקם בסמוך לים.
העיר פנימית הוכרה בשנת 2000 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי, גם אם יותר מחצי מהמבנים שבה לא ממש נחשבים עתיקים.
שני המבנים הבולטים בעיר הפנימית הם מגדל הבתולה וארמון שושלת שירוואנשה.
#טיפים
מרבדי הדשא הירוקים שמפרידים בין העיר העתיקה לים הם מקום מצוין להתרגע בו כשעייפים או רוצים לנוח אחרי ארוחה במהלך היום.
העיר העתיקה יפה לטיול, גם במהלך היום וגם בשעות הערב.
בחנויות העיר העתיקה מותר ואפילו מצופה להתמקח (בנימוס) עם המוכרים.
העיר מוקפת חומה ויש בה מבנים עתיקים, שהבולטים בהם הם ארמון שירוואנשה, מהמאה ה-15 ומגדל הבתולה מהמאה ה-12.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/px_S-idMosI
ביקור במקום:
https://youtu.be/zib244i3eZQ
מהאוויר:
https://youtu.be/7MYSlK-PUZ0
#על העיר הישנה של דובאי העתידנית
גם מי שאינם חובבי היסטוריה מוכרחים להקדיש שעתיים שלוש לביקור בעיר העתיקה של דובאי.
בור דובאי (Bur Dubai) הוא הרובע העתיק של דובאי. הוא נראה שונה מאוד מהעיר האולטרה מודרנית, שלא לומר העתידנית שרואים בכול מקום.
כאזור הישן בחלקי העיר, בור דובאי אולי לא תמשוך את כולם, אבל היא ללא ספק שווה ביקור. יש בה אדריכלות ישנה ומיוחדת, הכוללת מבנים עתיקים, לצד בניינים משוחזרים וכאלה הבנויים בסגנון עתיק, חוויות נעימות מימים עברו ומוזיאונים נחמדים וחינמיים עד זולים מאוד - ראו בתגית "רובע בור דובאי".
בבור דובאי גם רחובות חמודים, בתי קפה ציוריים וריכוז של מסעדות עממיות, שוות וטעימות. במיוחד מככבות בה המסעדות הפרסיות וההודיות שהן גם זולות משמעותית מהמסעדות היוקרתיות ברובן שבחלקים החדשים של דובאי וגם טעימות מאוד.
בור דובאי היא ההיפך המוחלט מאזור מפרץ העסקים, על גורדי השחקים העתידניים שבו. זה סוד קסמו של המתחם העתיק ולכן שווה להכירו.
#טיפים
שתי תחנות מטרו יש לבור דובאי: תחנת Al Fahidi ותחנת Ghubaiba.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_gHgiWVCtkU
החדש בחלק הישן - ביקור במקום:
https://youtu.be/Burb5ce_fkY
הדרכה (מתורגם):
https://youtu.be/pLAyPjeWgu4
גם מי שאינם חובבי היסטוריה מוכרחים להקדיש שעתיים שלוש לביקור בעיר העתיקה של דובאי.
בור דובאי (Bur Dubai) הוא הרובע העתיק של דובאי. הוא נראה שונה מאוד מהעיר האולטרה מודרנית, שלא לומר העתידנית שרואים בכול מקום.
כאזור הישן בחלקי העיר, בור דובאי אולי לא תמשוך את כולם, אבל היא ללא ספק שווה ביקור. יש בה אדריכלות ישנה ומיוחדת, הכוללת מבנים עתיקים, לצד בניינים משוחזרים וכאלה הבנויים בסגנון עתיק, חוויות נעימות מימים עברו ומוזיאונים נחמדים וחינמיים עד זולים מאוד - ראו בתגית "רובע בור דובאי".
בבור דובאי גם רחובות חמודים, בתי קפה ציוריים וריכוז של מסעדות עממיות, שוות וטעימות. במיוחד מככבות בה המסעדות הפרסיות וההודיות שהן גם זולות משמעותית מהמסעדות היוקרתיות ברובן שבחלקים החדשים של דובאי וגם טעימות מאוד.
בור דובאי היא ההיפך המוחלט מאזור מפרץ העסקים, על גורדי השחקים העתידניים שבו. זה סוד קסמו של המתחם העתיק ולכן שווה להכירו.
#טיפים
שתי תחנות מטרו יש לבור דובאי: תחנת Al Fahidi ותחנת Ghubaiba.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_gHgiWVCtkU
החדש בחלק הישן - ביקור במקום:
https://youtu.be/Burb5ce_fkY
הדרכה (מתורגם):
https://youtu.be/pLAyPjeWgu4
#הכיכר המרכזית והיפה של פראג
כיכר סְטָרוֹמֶסְצְקֶה (Staroměstské Náměstí), שרבים רואים בה את הכיכר היפה בעולם, היא כיכר העיר העתיקה. הכיכר נחשבת לאחד ממוקדי התיירות המרכזיים של פראג ואכן מדובר בכיכר המרהיבה, מהיפות באירופה כולה ואולי הפופולארית ביותר בפראג עצמה.
הכיכר מוקפת במבנים מרהיבים, כולל פנינים אדריכליות כמו כנסיית טין, כנסיית ניקולאס הקדוש ובית העיריה הישן. הבניינים המרשימים שבכיכר מעוצבים בסגנון גותי ובסגנון הבארוק.
ההיסטוריה של כיכר סטרומסצקה מתחילה כבר במאה ה-10. אז היא שימשה כאזור שוק תוסס ומלא פעילות, המרכז שוקק החיים של המסחר בפראג העתיקה.
במרכז הכיכר ניצב פסל של יאן הוס, רפורמטור ומחדש ודמות חשובה בהיסטוריה הצ'כית.
על בית העירייה הישן נמצא השעון האסטרונומי, המצלצל בכל שעה עגולה וממגנט אליו המוני תיירים. כאשר זה קורה, הכיכר מתמלאת בהמון אדם שממתינים כולם לראות את השעון בפעולתו.
#טיפים
רוצים ליהנות מהמופע, מבלי לעמוד בדוחק, עם כל הקהל? - שבו להנאתכם לקראת כל שעה עגולה באחד מבתי הקפה שמול השעון והמגדל העתיק.
מבט מקרוב על כיכר העיר העתיקה:
https://youtu.be/zSmgwIkuovc
ועוד מבט:
https://youtu.be/4-yNWTw3ZTQ
כיכר סְטָרוֹמֶסְצְקֶה (Staroměstské Náměstí), שרבים רואים בה את הכיכר היפה בעולם, היא כיכר העיר העתיקה. הכיכר נחשבת לאחד ממוקדי התיירות המרכזיים של פראג ואכן מדובר בכיכר המרהיבה, מהיפות באירופה כולה ואולי הפופולארית ביותר בפראג עצמה.
הכיכר מוקפת במבנים מרהיבים, כולל פנינים אדריכליות כמו כנסיית טין, כנסיית ניקולאס הקדוש ובית העיריה הישן. הבניינים המרשימים שבכיכר מעוצבים בסגנון גותי ובסגנון הבארוק.
ההיסטוריה של כיכר סטרומסצקה מתחילה כבר במאה ה-10. אז היא שימשה כאזור שוק תוסס ומלא פעילות, המרכז שוקק החיים של המסחר בפראג העתיקה.
במרכז הכיכר ניצב פסל של יאן הוס, רפורמטור ומחדש ודמות חשובה בהיסטוריה הצ'כית.
על בית העירייה הישן נמצא השעון האסטרונומי, המצלצל בכל שעה עגולה וממגנט אליו המוני תיירים. כאשר זה קורה, הכיכר מתמלאת בהמון אדם שממתינים כולם לראות את השעון בפעולתו.
#טיפים
רוצים ליהנות מהמופע, מבלי לעמוד בדוחק, עם כל הקהל? - שבו להנאתכם לקראת כל שעה עגולה באחד מבתי הקפה שמול השעון והמגדל העתיק.
מבט מקרוב על כיכר העיר העתיקה:
https://youtu.be/zSmgwIkuovc
ועוד מבט:
https://youtu.be/4-yNWTw3ZTQ
#על המגדל שבאי הקטן
מגדל הבתולה (Virgin Tower) הוא מגדל מהמאה ה-18, הניצב על אי זעיר במיצרי הבוספורס, ליד איסטנבול.
כיום שוכנים במגדל בית קפה ומסעדה, אבל במקור ניצב כאן מגדל שנבנה במאה ה-12 ושימש להגנה על העיר. גם המגדל הנוכחי, שנבנה מאבן בשנת 1790, נועד למטרות צבאיות.
האגדה מספרת שהמגדל המקורי נבנה על ידי סולטן, שחשש מחלום שחלם ובו נבואה שלפיה תביא הכשת נחש למותה של בתו התמימה והיפה. המלך, נחוש להגן על הבת האהובה, נעל אותה במגדל. כך, הוא האמין, הוא יצליח לשמור עליה והנבואה לא תתגשם.
אבל נבואות כאלה, לפחות באגדות, סופן להתגשם. לצערו של המלך האוהב והמגונן, הצליח נחש להשתחל לתוך סל האוכל ומשהובא המזון אל הנסיכה שבמגדל, יצא הנחש מהסל והכיש אותה. כך מתה הנסיכה הכלואה במגדל והנבואה, כמה עצוב, התגשמה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/cgc8hLQQWTw
ועוד מבט על איסטנבול, המגדל ועוד:
https://youtu.be/nL5R9INoRFM
מגדל הבתולה (Virgin Tower) הוא מגדל מהמאה ה-18, הניצב על אי זעיר במיצרי הבוספורס, ליד איסטנבול.
כיום שוכנים במגדל בית קפה ומסעדה, אבל במקור ניצב כאן מגדל שנבנה במאה ה-12 ושימש להגנה על העיר. גם המגדל הנוכחי, שנבנה מאבן בשנת 1790, נועד למטרות צבאיות.
האגדה מספרת שהמגדל המקורי נבנה על ידי סולטן, שחשש מחלום שחלם ובו נבואה שלפיה תביא הכשת נחש למותה של בתו התמימה והיפה. המלך, נחוש להגן על הבת האהובה, נעל אותה במגדל. כך, הוא האמין, הוא יצליח לשמור עליה והנבואה לא תתגשם.
אבל נבואות כאלה, לפחות באגדות, סופן להתגשם. לצערו של המלך האוהב והמגונן, הצליח נחש להשתחל לתוך סל האוכל ומשהובא המזון אל הנסיכה שבמגדל, יצא הנחש מהסל והכיש אותה. כך מתה הנסיכה הכלואה במגדל והנבואה, כמה עצוב, התגשמה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/cgc8hLQQWTw
ועוד מבט על איסטנבול, המגדל ועוד:
https://youtu.be/nL5R9INoRFM
העיר העתיקה
#על המסגד שנועד להאפיל על האיה סופיה
אומרים שקנאה תרבה חוכמה, אבל במקרה של המסגד הכחול (Blue Mosque) היא הביאה כבר לפאר וליופי לא רגילים. המסגד הזה, אחד המסגדים המפוארים בעולם, נולד כשהסולטן הצעיר אחמט הורה לאדריכל המלכותי שלו, סדפאר מחמט אגה, לבנות את המבנה האיסלאמי הנפלא בתבל. הסולטן דרש מבנה שינצח את כנסיית איה סופיה שבעירו איסטנבול.
המסגד, שניצב בקרבת ארמון טופקאפי וידוע גם בשם מסגד סולטאן אחמט (Sultanahmet Camii), על שם הסולטן שיזם וקבור בו, נבנה במכוון אל מול כנסיית איה סופיה. בכך הוא נועד להביא להכרה בעליונות של הבנייה האסלאמית על הבנייה הנוצרית. מה דעתכם? האם הוא הצליח בכך?
כך או כך, הבנייה התנהלה במהירות. במהלכה הסולטן עקב באופן אישי וצמוד אחרי התקדמות העבודות ומוראו הביא לכך שאכן הושגו כאן שיאים של הקפדה ואיכות אמנותית והנדסית. הסולטן גם לא חסך בכסף ובמשאבים לפרויקט הדגל הזה, מה שאפשר לבונים להביא את מיטב המומחים, הטכנולוגיות של התקופה והחומרים הנדרשים. ניתן לראות זאת לדוגמה, באבנים מהכעבה הקדושה שבמכה, ששובצו ב"מיח'רב". זוהי נישת התפילה של המוסלמים, הפונה לכיוון העיר מכה.
בתוך 7 שנים בלבד, הושלם המסגד הענקי ונחנך בשנת 1616. התוצאה הנפלאה היא אכן אחד המבנים האיסלאמיים היפים ביותר בעולם. גם מי שלא מתחברים לאדריכלות המוסלמית ולמסגדים ייהנו מהאור המיוחד הזה ומהמבנה המופלא כל כך.
גם אם הוא לא הצליח לגמד את האיה סופיה, המסגד הכחול מצליח להתחרות די יפה עם היופי וההוד שלה. הסולטנים אהבו אותו מאד ובכל יום שישי נהגו לצעוד אליו בצעידה טקסית וחגיגית. אפילו במאה ה-20, כשחצר המלוכה עקרה מארמון טופקפי הסמוך, הוא שמר על מעמדו היוקרתי. מכל אחת ממרפסותיו נהגו אז 16 מואזינים, לא פחות, לקרוא בו-זמנית למאמינים לתפילה.
את שמו של המסגד הכחול הוא קיבל מ-20 אלף האריחים הכחולים, שמצפים את קירותיו ושהובאו לכאן מהעיר התורכית איזניק.
#למה כעסו חכמי הדת על המסגד הזה?
עד לבנייה המודרנית של המאה ה-20, נחשב המסגד, שהוא היחיד בעיר שיש לו 6 מינרטים, מגדלי התפילה המוסלמיים, לאחת מהיצירות האדריכליות הנחשבות, גם אם מהיותר יומרניות, שנבנו במזרח התיכון ובעולם כולו.
כשנחנך, המסגד הזה עורר את כעסם של חכמי הדת המוסלמיים. הללו זעמו על נסיונותיו של מחמט לבנות מסגד שידמה ואף ישתווה לעיר הקודש למכה. הסולטן, שהבין שהסתבכות עם הדת היא סכנה לשלטונו, נכנע להם. הוא הסכים לממן משהו שיסמל את יתרונותיה של העיר מכה על פני איסטנבול. בתור פשרה הוגנת, הוא שילם ממון רב, בכדי לממן את בנייתו של מינרט שביעי שייבנה במסגד הכעבה שבמכה. המגדל השביעי הזה הפגין את עליונותו של המסגד ההוא, על פני המסגד הכחול, המסגד בעל 6 המינרטים בלבד.
#אדריכלות ומה רואים כאן?
שימו לב למסגד הייחודי הזה. במקום שבו הוא עומד היום, ניצבו בעבר ארמונות ביזנטיים. שימו לב ל-6 המינרטים, צריחי המואזין שלו, שחיקו את מסגד הכעבה שבעיר מכה.
לאורך קירות המסגד הנהדר, המצופה כולו באריחים כחולים, תראו את 260 החלונות מעוטרי האבנים הצבעוניות בשוליהם. החלונות הללו יוצרים אור כחול שמכניס אווירה מיסטית, כמעט קדושה, למסגד. האור הזה, הנופל על 20 אלף האריחים התכולים של המסגד הוא מלאכת מחשבת של תכנון אדריכלי מוקפד וחכם במיוחד.
בתוך המבנה המרשים והמעוטר יש כאמור אלפי אריחים מעוטרים ביד, עם יותר מ-200 חלונות ויטראז' מרהיבים ולידם איורי קליגרפיה ומנורות שמן מסוגננות,ששימשו להאיר את המסגד, טרם המצאת הנורה החשמלית.
ליד המסגד תראו מזרקה שהוענקה לסולטן עבד אל חמיד השני, על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. בסמוך גם כיכר סולטן אהמט.
צאו מהמסגד הכחול דרך השער מהחצר ותגיעו לרחבה גדולה. אתם נמצאים בהיפודרום מהמאה ה-3 לספירה. זהו מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהוקם על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס. הוא מכיל 100,000 מקומות ושימש למרוצים רבי משתתפים באימפריות הרומית והביזנטית.
#מה גרמו האריחים של המסגד לאיזניק?
העיר איזניק, ששמה נגזר מהשם היווני שלה ניקאה, היא עיר היסטורית. היא נודעה בימי הביניים בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה.
למעשה, העיר הזו איזניק, הייתה בירת האימפריה של ניקאה שבאסיה הקטנה, אך הכיבוש העות'מני ב-1331 שינה את שמה ל"איזניק". כשהעות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, היא ירדה בחשיבותה, אבל עם השנים הלכה איזניק ונודעה כמרכז של תעשיית הקרמיקה והאריחים.
האריחים וכלי הקרמיקה שלה עשו להם שם בכל העולם. באותה תקופה השתמשו בהם בבנייני פאר ברחבי האימפריה העות'מנית, כולל בקבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים.
לפי המסורת הטורקית, מספרים שבשל כמות האריחים העצומה שנדרשה לבניית מסגד הכחול, המסורת הקדרית של איזניק ממש נפלה. הקדרים האמנים של העיר לא העזו להמרות את דרישת הסולטן, לעשרות אלפי האריחים עבור המסגד שבו חשק. הכמות שנדרשה למסגד הכחול הייתה חסרת תקדים, אבל הם עמדו במשימה. מורא הסולטן פעל והם עבדו על האריחים הללו עד שהותשו לגמרי, אבל עם תום העבודה על אריחי המסגד, הם לא הצליחו לחזור ולהחזיר את אומנות הקרמיקה של איזניק לימיה הגדולים. במהלך השנים שאחר כך, מספרים הטורקים, הלכה התעשייה הזו בעיר וירדה.
#טיפים
הכניסה חופשית.
לבוש הולם כאן מחייב לבוש צנוע, ללא בגדים קצרים, נשים עם כיסוי ראש (מומלץ להביא מטפחת, אך תוכלו לקבל בכניסה).
הגברים צריכים לחלוץ נעליים בכניסה.
המסגד סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1IAGs6Xio4w
ובפנים בתפילות:
https://youtu.be/lWSp2kYBsno
אומרים שקנאה תרבה חוכמה, אבל במקרה של המסגד הכחול (Blue Mosque) היא הביאה כבר לפאר וליופי לא רגילים. המסגד הזה, אחד המסגדים המפוארים בעולם, נולד כשהסולטן הצעיר אחמט הורה לאדריכל המלכותי שלו, סדפאר מחמט אגה, לבנות את המבנה האיסלאמי הנפלא בתבל. הסולטן דרש מבנה שינצח את כנסיית איה סופיה שבעירו איסטנבול.
המסגד, שניצב בקרבת ארמון טופקאפי וידוע גם בשם מסגד סולטאן אחמט (Sultanahmet Camii), על שם הסולטן שיזם וקבור בו, נבנה במכוון אל מול כנסיית איה סופיה. בכך הוא נועד להביא להכרה בעליונות של הבנייה האסלאמית על הבנייה הנוצרית. מה דעתכם? האם הוא הצליח בכך?
כך או כך, הבנייה התנהלה במהירות. במהלכה הסולטן עקב באופן אישי וצמוד אחרי התקדמות העבודות ומוראו הביא לכך שאכן הושגו כאן שיאים של הקפדה ואיכות אמנותית והנדסית. הסולטן גם לא חסך בכסף ובמשאבים לפרויקט הדגל הזה, מה שאפשר לבונים להביא את מיטב המומחים, הטכנולוגיות של התקופה והחומרים הנדרשים. ניתן לראות זאת לדוגמה, באבנים מהכעבה הקדושה שבמכה, ששובצו ב"מיח'רב". זוהי נישת התפילה של המוסלמים, הפונה לכיוון העיר מכה.
בתוך 7 שנים בלבד, הושלם המסגד הענקי ונחנך בשנת 1616. התוצאה הנפלאה היא אכן אחד המבנים האיסלאמיים היפים ביותר בעולם. גם מי שלא מתחברים לאדריכלות המוסלמית ולמסגדים ייהנו מהאור המיוחד הזה ומהמבנה המופלא כל כך.
גם אם הוא לא הצליח לגמד את האיה סופיה, המסגד הכחול מצליח להתחרות די יפה עם היופי וההוד שלה. הסולטנים אהבו אותו מאד ובכל יום שישי נהגו לצעוד אליו בצעידה טקסית וחגיגית. אפילו במאה ה-20, כשחצר המלוכה עקרה מארמון טופקפי הסמוך, הוא שמר על מעמדו היוקרתי. מכל אחת ממרפסותיו נהגו אז 16 מואזינים, לא פחות, לקרוא בו-זמנית למאמינים לתפילה.
את שמו של המסגד הכחול הוא קיבל מ-20 אלף האריחים הכחולים, שמצפים את קירותיו ושהובאו לכאן מהעיר התורכית איזניק.
#למה כעסו חכמי הדת על המסגד הזה?
עד לבנייה המודרנית של המאה ה-20, נחשב המסגד, שהוא היחיד בעיר שיש לו 6 מינרטים, מגדלי התפילה המוסלמיים, לאחת מהיצירות האדריכליות הנחשבות, גם אם מהיותר יומרניות, שנבנו במזרח התיכון ובעולם כולו.
כשנחנך, המסגד הזה עורר את כעסם של חכמי הדת המוסלמיים. הללו זעמו על נסיונותיו של מחמט לבנות מסגד שידמה ואף ישתווה לעיר הקודש למכה. הסולטן, שהבין שהסתבכות עם הדת היא סכנה לשלטונו, נכנע להם. הוא הסכים לממן משהו שיסמל את יתרונותיה של העיר מכה על פני איסטנבול. בתור פשרה הוגנת, הוא שילם ממון רב, בכדי לממן את בנייתו של מינרט שביעי שייבנה במסגד הכעבה שבמכה. המגדל השביעי הזה הפגין את עליונותו של המסגד ההוא, על פני המסגד הכחול, המסגד בעל 6 המינרטים בלבד.
#אדריכלות ומה רואים כאן?
שימו לב למסגד הייחודי הזה. במקום שבו הוא עומד היום, ניצבו בעבר ארמונות ביזנטיים. שימו לב ל-6 המינרטים, צריחי המואזין שלו, שחיקו את מסגד הכעבה שבעיר מכה.
לאורך קירות המסגד הנהדר, המצופה כולו באריחים כחולים, תראו את 260 החלונות מעוטרי האבנים הצבעוניות בשוליהם. החלונות הללו יוצרים אור כחול שמכניס אווירה מיסטית, כמעט קדושה, למסגד. האור הזה, הנופל על 20 אלף האריחים התכולים של המסגד הוא מלאכת מחשבת של תכנון אדריכלי מוקפד וחכם במיוחד.
בתוך המבנה המרשים והמעוטר יש כאמור אלפי אריחים מעוטרים ביד, עם יותר מ-200 חלונות ויטראז' מרהיבים ולידם איורי קליגרפיה ומנורות שמן מסוגננות,ששימשו להאיר את המסגד, טרם המצאת הנורה החשמלית.
ליד המסגד תראו מזרקה שהוענקה לסולטן עבד אל חמיד השני, על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. בסמוך גם כיכר סולטן אהמט.
צאו מהמסגד הכחול דרך השער מהחצר ותגיעו לרחבה גדולה. אתם נמצאים בהיפודרום מהמאה ה-3 לספירה. זהו מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהוקם על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס. הוא מכיל 100,000 מקומות ושימש למרוצים רבי משתתפים באימפריות הרומית והביזנטית.
#מה גרמו האריחים של המסגד לאיזניק?
העיר איזניק, ששמה נגזר מהשם היווני שלה ניקאה, היא עיר היסטורית. היא נודעה בימי הביניים בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה.
למעשה, העיר הזו איזניק, הייתה בירת האימפריה של ניקאה שבאסיה הקטנה, אך הכיבוש העות'מני ב-1331 שינה את שמה ל"איזניק". כשהעות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, היא ירדה בחשיבותה, אבל עם השנים הלכה איזניק ונודעה כמרכז של תעשיית הקרמיקה והאריחים.
האריחים וכלי הקרמיקה שלה עשו להם שם בכל העולם. באותה תקופה השתמשו בהם בבנייני פאר ברחבי האימפריה העות'מנית, כולל בקבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים.
לפי המסורת הטורקית, מספרים שבשל כמות האריחים העצומה שנדרשה לבניית מסגד הכחול, המסורת הקדרית של איזניק ממש נפלה. הקדרים האמנים של העיר לא העזו להמרות את דרישת הסולטן, לעשרות אלפי האריחים עבור המסגד שבו חשק. הכמות שנדרשה למסגד הכחול הייתה חסרת תקדים, אבל הם עמדו במשימה. מורא הסולטן פעל והם עבדו על האריחים הללו עד שהותשו לגמרי, אבל עם תום העבודה על אריחי המסגד, הם לא הצליחו לחזור ולהחזיר את אומנות הקרמיקה של איזניק לימיה הגדולים. במהלך השנים שאחר כך, מספרים הטורקים, הלכה התעשייה הזו בעיר וירדה.
#טיפים
הכניסה חופשית.
לבוש הולם כאן מחייב לבוש צנוע, ללא בגדים קצרים, נשים עם כיסוי ראש (מומלץ להביא מטפחת, אך תוכלו לקבל בכניסה).
הגברים צריכים לחלוץ נעליים בכניסה.
המסגד סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1IAGs6Xio4w
ובפנים בתפילות:
https://youtu.be/lWSp2kYBsno
#על הכנסייה המופלאה שהפכה מסגד והיום מוזיאון
במשך מאות שנים נחשבה כנסיית איה סופיה (Hagia Sophia) לכנסייה המפוארת והגדולה בעולם. זהו מבנה יפה להפליא ומרשים במיוחד.
כנסיית איה סופיה, שפירוש שמה הוא "כנסיית החוכמה הקדושה", נבנתה במאה ה-6, בתקופת האימפריה הביזנטית. לאורך כ-1,000 שנים היא היוותה את מרכז האימפריה הביזנטית. במאה ה- 15, כשהשתלטו התורכים העות'מנים על איסטנבול, הם הסבו אותה למסגד.
האיה סופיה נחשבת לאחד הבניינים המפורסמים בעולם. זהו מבנה מרשים מאוד ואדיר ממדים, שגודלו מתחרה ביופיו. למעשה, מדובר בקתדרלה הנוצרית הגדולה ביותר בטורקיה. אל תפספסו את עיטורי הפסיפס הנהדרים שבה.
מול איה סופיה תראו את האבן המסמנת את נקודת האפס. האבן הזו שרדה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. היא שימשה באותה תקופה כנקודת ציון של "מרכז היקום", כפי שראו את העולם באותה תקופה. ממנה סומנו באבני מייל, המרחקים לכל רחבי האימפריה.
#תולדות איה סופיה
בין המאות ה-4 וה-6 נבנתה כנסיית האגיה סופיה מספר פעמים בקונסטנטינופוליס, בירת האימפריה הביזנטית שהייתה באיסטנבול של היום ונשרפה. המבנה הנוכחי הוא האחרון שבהם ושרד 1,400 שנה, מאז המאה ה-6 שבה נבנה ככנסייה של קונסטנטינופול.
היא נבנתה אז, בהוראת הקיסר יוסטיניאוס הראשון, על ידי 10 אלף פועלים ובנאים. בסוף 536 לספירה היא נחנכה, כשמאז ולמשך 1,000 שנים היא נחשבה לכנסייה הגדולה ביותר בעולם.
במאה ה-15, לאחר שהאימפריה של ביזנטיון שקעה, נכבשה קונסטנטינופול בידי העות'מנים, שמיהרו להפוך אותה למסגד איה סופיה. הם הוסיפו לה מזרקות ומינרטים גבוהים, צריחי המואזין האופיינים למסגדים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הפך המסגד למוזיאון וככזה הוא משמש עד היום.
#אדריכלות הכנסייה
איה סופיה, במקור כנסייה יוונית-אורתודוכסית, היא מהדוגמאות הבולטות בעולם לאמנות ולאדריכלות של האימפריה הביזנטית. הכנסייה שנהרסה במהלך המאה ה-6 לספירה, שופצה ושומרה בטכניקות שפותחו באופן ייעודי בשבילה, מה שמקנה לה את התהילה של המבנה החשוב ביותר של האדריכלות הביזנטית.
המראה החיצוני והמעט אפרורי שלה מבחוץ, עשוי להטעות. כי הכנסייה עצומת הממדים הזו מתוכננת היטב.
וזה לא רק בגלל הגודל, שכנסיית איה סופיה, שהפכה למסגד, יכולה להיחשב ליצירת אמנות אדריכלית. יש בה פסיפסי זהב נפלאים ומיוחדים, הגורמים לנשימה להיעתק כבר מהכניסה אליה. בפסיפסים המוזהבים הללו תוכלו לראות דמויות איקוניות בתולדות הנצרות, כמו מרים הבתולה, המלאך גבריאל ולצידם קיסרים ביזנטיים שונים.
גם באכסדרה שלה, לפני היציאה מהכנסייה, בדרך לשער היציאה הגדול והמרשים שלה, הביטו לאחור ולמעלה. ראו ושימו לב לפסיפס הנהדר, בו נראים ישו והמדונה במרכז, מימינם אוחז הקיסר יוסטיניאנוס את דגם האיה סופיה ומשמאלם הקיסר קונסטנטינוס המגיש את דגם העיר.
אז גם מבחינה אמנותית וגם אדריכלית זוהי יצירת מופת שהיא לא פחות מבלתי נתפסת. אתם זכאים להרגיש ברי מזל - מיום בנייתה ועד היום השפיעה האיה סופיה על מבנים וכנסיות רבות בעולם והיא אייקון עולמי של ממש!
#טיפים
שווה לעלות אל הגלריה שבקומה השנייה ולהשקיף אל חלל הכנסייה העצום. שימו לב למעלה גם לפסיפסים המיוחדים מימי הביניים.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/e4SUrFdWLfE
תמונות הכנסייה:
https://youtu.be/fFqnMcDC4Ts
ושיטוט בה:
https://youtu.be/8mgGDfcYza4
במשך מאות שנים נחשבה כנסיית איה סופיה (Hagia Sophia) לכנסייה המפוארת והגדולה בעולם. זהו מבנה יפה להפליא ומרשים במיוחד.
כנסיית איה סופיה, שפירוש שמה הוא "כנסיית החוכמה הקדושה", נבנתה במאה ה-6, בתקופת האימפריה הביזנטית. לאורך כ-1,000 שנים היא היוותה את מרכז האימפריה הביזנטית. במאה ה- 15, כשהשתלטו התורכים העות'מנים על איסטנבול, הם הסבו אותה למסגד.
האיה סופיה נחשבת לאחד הבניינים המפורסמים בעולם. זהו מבנה מרשים מאוד ואדיר ממדים, שגודלו מתחרה ביופיו. למעשה, מדובר בקתדרלה הנוצרית הגדולה ביותר בטורקיה. אל תפספסו את עיטורי הפסיפס הנהדרים שבה.
מול איה סופיה תראו את האבן המסמנת את נקודת האפס. האבן הזו שרדה כאן עוד מהתקופה הביזנטית. היא שימשה באותה תקופה כנקודת ציון של "מרכז היקום", כפי שראו את העולם באותה תקופה. ממנה סומנו באבני מייל, המרחקים לכל רחבי האימפריה.
#תולדות איה סופיה
בין המאות ה-4 וה-6 נבנתה כנסיית האגיה סופיה מספר פעמים בקונסטנטינופוליס, בירת האימפריה הביזנטית שהייתה באיסטנבול של היום ונשרפה. המבנה הנוכחי הוא האחרון שבהם ושרד 1,400 שנה, מאז המאה ה-6 שבה נבנה ככנסייה של קונסטנטינופול.
היא נבנתה אז, בהוראת הקיסר יוסטיניאוס הראשון, על ידי 10 אלף פועלים ובנאים. בסוף 536 לספירה היא נחנכה, כשמאז ולמשך 1,000 שנים היא נחשבה לכנסייה הגדולה ביותר בעולם.
במאה ה-15, לאחר שהאימפריה של ביזנטיון שקעה, נכבשה קונסטנטינופול בידי העות'מנים, שמיהרו להפוך אותה למסגד איה סופיה. הם הוסיפו לה מזרקות ומינרטים גבוהים, צריחי המואזין האופיינים למסגדים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הפך המסגד למוזיאון וככזה הוא משמש עד היום.
#אדריכלות הכנסייה
איה סופיה, במקור כנסייה יוונית-אורתודוכסית, היא מהדוגמאות הבולטות בעולם לאמנות ולאדריכלות של האימפריה הביזנטית. הכנסייה שנהרסה במהלך המאה ה-6 לספירה, שופצה ושומרה בטכניקות שפותחו באופן ייעודי בשבילה, מה שמקנה לה את התהילה של המבנה החשוב ביותר של האדריכלות הביזנטית.
המראה החיצוני והמעט אפרורי שלה מבחוץ, עשוי להטעות. כי הכנסייה עצומת הממדים הזו מתוכננת היטב.
וזה לא רק בגלל הגודל, שכנסיית איה סופיה, שהפכה למסגד, יכולה להיחשב ליצירת אמנות אדריכלית. יש בה פסיפסי זהב נפלאים ומיוחדים, הגורמים לנשימה להיעתק כבר מהכניסה אליה. בפסיפסים המוזהבים הללו תוכלו לראות דמויות איקוניות בתולדות הנצרות, כמו מרים הבתולה, המלאך גבריאל ולצידם קיסרים ביזנטיים שונים.
גם באכסדרה שלה, לפני היציאה מהכנסייה, בדרך לשער היציאה הגדול והמרשים שלה, הביטו לאחור ולמעלה. ראו ושימו לב לפסיפס הנהדר, בו נראים ישו והמדונה במרכז, מימינם אוחז הקיסר יוסטיניאנוס את דגם האיה סופיה ומשמאלם הקיסר קונסטנטינוס המגיש את דגם העיר.
אז גם מבחינה אמנותית וגם אדריכלית זוהי יצירת מופת שהיא לא פחות מבלתי נתפסת. אתם זכאים להרגיש ברי מזל - מיום בנייתה ועד היום השפיעה האיה סופיה על מבנים וכנסיות רבות בעולם והיא אייקון עולמי של ממש!
#טיפים
שווה לעלות אל הגלריה שבקומה השנייה ולהשקיף אל חלל הכנסייה העצום. שימו לב למעלה גם לפסיפסים המיוחדים מימי הביניים.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/e4SUrFdWLfE
תמונות הכנסייה:
https://youtu.be/fFqnMcDC4Ts
ושיטוט בה:
https://youtu.be/8mgGDfcYza4
#על מאגר המים עם 336 העמודים וצורת הבזיליקה
ירבטאן סאראי (Yerebatan Sarayı), המכונה גם "הארמון השקוע", או בזיליקת בור המים (The Basilica Cistern) הוא מאגר מים תת קרקעי עתיק, שאת גגו מחזיקים לא פחות מ-336 עמודים.
המאגר, שנבנה בשנת 532 בידי 7,000 עבדים, הוא מופת להנדסה הביזנטית. המים שרוכזו בו הובאו לעיר ממרחק של 20 קילומטר.
העמודים המוארים בתאורה עמומה, יוצרים כאן אווירה מיוחדת, שמוסיקת הרקע תורמת לה באופן מיוחד. העמודים הללו משמשים כאן בבניה משנית. כלומר הם נלקחו מחורבות של אתרים קדומים שהיו בעיר ומשמשים בבנייה המאוחרת שכאן. המנהג להשתמש בחומרים ממוחזרים, שנלקחו מאתרים עתיקים, היה מאד מקובל בעולם העתיק ולא רק בטורקיה. הביקור כאן הוא רגע קסום בעיר איסטנבול.
#תולדות הבזיליקה
את בזיליקת בור המים בנה כאן הקיסר יוסטיניאנוס, בשנת 532 לפני הספירה. היא נועדה להיות מערכת להובלת מי שתייה אל תוך העיר ולאחסון המים לשימושם של הארמון וההבניינים הסמוכים לו.
העות'מנים ככל הנראה לא הבינו את חשיבותה, שכן בתקופתם היא הייתה למזבלה. האגדה מספרת שמדי פעם אף השליכו לתוכה גופות של מתים. במאה ה-20 שוחזרה ירבטאן סאראי מחדש ומאז היא הפכה לאטרקציה רומנטית שמארחת מזוגות לצילומי חתונה ועד לתיירים רבים המטיילים ומצטלמים בה בהנאה.
בימינו מוארת הבזיליקה בתאורה צבעונית ובמימיה שוחים דגי נוי רבים. בימי הקיץ מבקרים כאן גם תושבי העיר וגם תיירים רבים, הזוכים כאן למקום למפלט מהחום. מפעם לפעם ניתן ליהנות כאן גם ממופעים של מוסיקה ומחול.
משימת בילוש לילדים
================
חפשו את ראשי המדוזה שבבסיס שניים מהעמודים כאן. הם ייראו לכם הפוכים. בעבר הם היו שקועים מתחת למים. מצאתם?
חפשו גם את "עמוד הדמעות" המפוסל בצורת דמעות גדולות, שלפי האמונה אם תניחו את כף היד על החור שבו ותסובבו את כולה על החור, תזכו למזל טוב!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Ek19HGge3kg
הדרכה:
https://youtu.be/yEP1oWYgpTo
ירבטאן סאראי (Yerebatan Sarayı), המכונה גם "הארמון השקוע", או בזיליקת בור המים (The Basilica Cistern) הוא מאגר מים תת קרקעי עתיק, שאת גגו מחזיקים לא פחות מ-336 עמודים.
המאגר, שנבנה בשנת 532 בידי 7,000 עבדים, הוא מופת להנדסה הביזנטית. המים שרוכזו בו הובאו לעיר ממרחק של 20 קילומטר.
העמודים המוארים בתאורה עמומה, יוצרים כאן אווירה מיוחדת, שמוסיקת הרקע תורמת לה באופן מיוחד. העמודים הללו משמשים כאן בבניה משנית. כלומר הם נלקחו מחורבות של אתרים קדומים שהיו בעיר ומשמשים בבנייה המאוחרת שכאן. המנהג להשתמש בחומרים ממוחזרים, שנלקחו מאתרים עתיקים, היה מאד מקובל בעולם העתיק ולא רק בטורקיה. הביקור כאן הוא רגע קסום בעיר איסטנבול.
#תולדות הבזיליקה
את בזיליקת בור המים בנה כאן הקיסר יוסטיניאנוס, בשנת 532 לפני הספירה. היא נועדה להיות מערכת להובלת מי שתייה אל תוך העיר ולאחסון המים לשימושם של הארמון וההבניינים הסמוכים לו.
העות'מנים ככל הנראה לא הבינו את חשיבותה, שכן בתקופתם היא הייתה למזבלה. האגדה מספרת שמדי פעם אף השליכו לתוכה גופות של מתים. במאה ה-20 שוחזרה ירבטאן סאראי מחדש ומאז היא הפכה לאטרקציה רומנטית שמארחת מזוגות לצילומי חתונה ועד לתיירים רבים המטיילים ומצטלמים בה בהנאה.
בימינו מוארת הבזיליקה בתאורה צבעונית ובמימיה שוחים דגי נוי רבים. בימי הקיץ מבקרים כאן גם תושבי העיר וגם תיירים רבים, הזוכים כאן למקום למפלט מהחום. מפעם לפעם ניתן ליהנות כאן גם ממופעים של מוסיקה ומחול.
משימת בילוש לילדים
================
חפשו את ראשי המדוזה שבבסיס שניים מהעמודים כאן. הם ייראו לכם הפוכים. בעבר הם היו שקועים מתחת למים. מצאתם?
חפשו גם את "עמוד הדמעות" המפוסל בצורת דמעות גדולות, שלפי האמונה אם תניחו את כף היד על החור שבו ותסובבו את כולה על החור, תזכו למזל טוב!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Ek19HGge3kg
הדרכה:
https://youtu.be/yEP1oWYgpTo
#על המגדל העתיק עם ראש העיפרון והתצפית הפנורמית
במרכז העיר החדשה, על הגדה הצפונית של קרן הזהב ובלב המרכז המסחרי, השוק והנמל של קונסטנטינופול, ניצב מגדל גלאטה (Galata Külesi), המזוהה לפי כיפתו המחודדת, המזכירה חוד של עיפרון.
גובהו הוא 62 מטר בלבד, אבל מגדל גלאטה הוא עדיין מהמבנים הבולטים בקו הרקיע הצפוני של איסטנבול. ניתן לעלות ולצפות, מהמרפסת שבבסיס הכיפה, על קרן הזהב, על העיר העתיקה ואל הנוף המרהיב של העיר איסטנבול. התצפית הנהדרת מציעה 360 מעלות אל העיר וסביבתה והיא יפה במיוחד בשעות אחר-הצהריים והערב.
בנוסף לתצפית, יש כיום בראש מגדל גלטה, גם מסעדה ומועדון לילה. כך הפך מה שהיה נקודת תצפית על אזור גאלטה לתצפית מובהקת לתיירים נפעמים מנופה של איסטנבול.
המגדל נמצא בשכונת גנואה הימי-ביניימית. זה אזור בעיר שהיה ידוע בעבר כאזור קשה ועני, עם לא מעט פשע ואלימות. כיום, הוא עבר שינוי משמעותי ונחשב לאחד ממוקדי הבילויים של איסטנבול.
#תולדות המגדל
מגדל גלטה הוקם במקור בתקופה הביזנטית, כחלק מביצורי העיר. הוא נהרס בהמשך ההיסטוריה, נבנה ונהרס, שופץ והופל מספר פעמים, כולל בתקופת האימפריה העות'מנית.
הפעם המשמעותית הבאה שהוא נבנה בה מחדש, הייתה במאה ה-14. בנייה זו, בשנת 1348, הייתה בידי איטלקים בכלל. הוא נבנה אז בלב מושבת הסוחרים שהייתה כאן. אלו הגיעו לכאן מגנואה שבאיטליה והמגדל שימש להם כאתר ההגנה הצפוני ביותר על חומות העיר.
בתקופה העות'מנית שימש המגדל למטרות שונות, ביניהן תצפית אזהרה מפני שריפות בתקופות מסוימות, בימי הסולטן סולימאן כבית סוהר, ובמאה ה-16, בימי שלטונו של מוראט השלישי, כמצפה כוכבים.
בעידן המודרני חדל המגדל סופית להיות רלוונטי לביטחון העיר. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הפך מגדל גלאטה למוקד תיירות ובשנת 1990 הוא שוקם ונפתח לציבור הרחב. כיום הוא ידוע במיוחד בצורתו המחודדת ובמרפסת שבראשו, ממנה יש תצפית נהדרת אל העיר העתיקה ואל קרן הזהב, המפרץ הנהדר שיוצא מהבוספורוס.
#האם בגלאטה נולדה התעופה?
ההיסטוריה המקומית יודעת לספר שממגדל גלאטה קפץ מדען עות'מני בשם אהמט צ'לבי, אי שם במאה ה-17, והחל לעוף מהמגדל כשהוא משתמש בכנפיים מלאכותיות. לפי האגדה, הוא נפנף בכנפיים, עד שהצליח לעוף ולהגיע אל צידו השני של מיצר הבוספורוס.
לא ברור עד כמה האגדות הללו נכונות, אבל ההיסטוריה מגבה חלק מהן. הזארפן אהמט צ'לבי, היה אכן מדען מהאימפריה העות'מאנית של תחילת המאה ה-17, שחי בימי הסולטן מוראד הרביעי. הוא ערך ממש כאן את הניסויים שלו בטיסה. בשלב מסוים ניסה הטייס ההרפתקן, לעוף מהמגדל הזה לכיוון אוסקודר. הוא אכן עשה שימוש בכנפיים מלאכותיות. יש המדווחים שהוא נכשל ונאלץ לנחות נחיתת אונס, בעוד אחרים מספרים שהוא הגיע לגדה השנייה של הבוספורוס.
כך או כך, הסולטן העריך את הישגו של איקרוס הטורקי והעניק לו פרס כספי גדול. אבל בהשפעת אנשי דת ובניסיון למנוע מאחרים לחקות את הטייס הנועז, הוא הגלה את הטייס לאלג'יריה.
יתכן, אם כך, שהמדען העות'מני שקדם לאחים רייט ואפילו למונגולפייה בחקר התעופה, הצליח לעופף באמצעות שריריו וכנפיים שהוכנו מכנפי נשר, למרחק לא מבוטל.
העדויות לכך מופיעות בספר של היסטוריון ונוסע בשם אווליה צ'לבי, איש שנוהגים להתייחס בספקנות לתיאוריו, במיוחד בשל נטייתו להגזים ולתת פרטים שלא נמצאו להם סימוכין עובדתיים. אבל הטורקים מאמינים בעניין ועל שמו של חלוץ התעופה שלהם נקרא היום שדה התעופה הזארפן שבאיסטנבול. כבוד!
#טיפים
שווה להגיע לתצפית מהמגדל בשעות אחר-הצהריים או בערב.
מהמסעדה וממועדון הלילה שבמגדל קשה לראות את הנוף והם עצמם נחמדים בלבד. לשיקולכם.
ביקור במקום:
https://youtu.be/EdPZvWKzUaI
ומהאוויר:
https://youtu.be/WopUYO2hbRU
במרכז העיר החדשה, על הגדה הצפונית של קרן הזהב ובלב המרכז המסחרי, השוק והנמל של קונסטנטינופול, ניצב מגדל גלאטה (Galata Külesi), המזוהה לפי כיפתו המחודדת, המזכירה חוד של עיפרון.
גובהו הוא 62 מטר בלבד, אבל מגדל גלאטה הוא עדיין מהמבנים הבולטים בקו הרקיע הצפוני של איסטנבול. ניתן לעלות ולצפות, מהמרפסת שבבסיס הכיפה, על קרן הזהב, על העיר העתיקה ואל הנוף המרהיב של העיר איסטנבול. התצפית הנהדרת מציעה 360 מעלות אל העיר וסביבתה והיא יפה במיוחד בשעות אחר-הצהריים והערב.
בנוסף לתצפית, יש כיום בראש מגדל גלטה, גם מסעדה ומועדון לילה. כך הפך מה שהיה נקודת תצפית על אזור גאלטה לתצפית מובהקת לתיירים נפעמים מנופה של איסטנבול.
המגדל נמצא בשכונת גנואה הימי-ביניימית. זה אזור בעיר שהיה ידוע בעבר כאזור קשה ועני, עם לא מעט פשע ואלימות. כיום, הוא עבר שינוי משמעותי ונחשב לאחד ממוקדי הבילויים של איסטנבול.
#תולדות המגדל
מגדל גלטה הוקם במקור בתקופה הביזנטית, כחלק מביצורי העיר. הוא נהרס בהמשך ההיסטוריה, נבנה ונהרס, שופץ והופל מספר פעמים, כולל בתקופת האימפריה העות'מנית.
הפעם המשמעותית הבאה שהוא נבנה בה מחדש, הייתה במאה ה-14. בנייה זו, בשנת 1348, הייתה בידי איטלקים בכלל. הוא נבנה אז בלב מושבת הסוחרים שהייתה כאן. אלו הגיעו לכאן מגנואה שבאיטליה והמגדל שימש להם כאתר ההגנה הצפוני ביותר על חומות העיר.
בתקופה העות'מנית שימש המגדל למטרות שונות, ביניהן תצפית אזהרה מפני שריפות בתקופות מסוימות, בימי הסולטן סולימאן כבית סוהר, ובמאה ה-16, בימי שלטונו של מוראט השלישי, כמצפה כוכבים.
בעידן המודרני חדל המגדל סופית להיות רלוונטי לביטחון העיר. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הפך מגדל גלאטה למוקד תיירות ובשנת 1990 הוא שוקם ונפתח לציבור הרחב. כיום הוא ידוע במיוחד בצורתו המחודדת ובמרפסת שבראשו, ממנה יש תצפית נהדרת אל העיר העתיקה ואל קרן הזהב, המפרץ הנהדר שיוצא מהבוספורוס.
#האם בגלאטה נולדה התעופה?
ההיסטוריה המקומית יודעת לספר שממגדל גלאטה קפץ מדען עות'מני בשם אהמט צ'לבי, אי שם במאה ה-17, והחל לעוף מהמגדל כשהוא משתמש בכנפיים מלאכותיות. לפי האגדה, הוא נפנף בכנפיים, עד שהצליח לעוף ולהגיע אל צידו השני של מיצר הבוספורוס.
לא ברור עד כמה האגדות הללו נכונות, אבל ההיסטוריה מגבה חלק מהן. הזארפן אהמט צ'לבי, היה אכן מדען מהאימפריה העות'מאנית של תחילת המאה ה-17, שחי בימי הסולטן מוראד הרביעי. הוא ערך ממש כאן את הניסויים שלו בטיסה. בשלב מסוים ניסה הטייס ההרפתקן, לעוף מהמגדל הזה לכיוון אוסקודר. הוא אכן עשה שימוש בכנפיים מלאכותיות. יש המדווחים שהוא נכשל ונאלץ לנחות נחיתת אונס, בעוד אחרים מספרים שהוא הגיע לגדה השנייה של הבוספורוס.
כך או כך, הסולטן העריך את הישגו של איקרוס הטורקי והעניק לו פרס כספי גדול. אבל בהשפעת אנשי דת ובניסיון למנוע מאחרים לחקות את הטייס הנועז, הוא הגלה את הטייס לאלג'יריה.
יתכן, אם כך, שהמדען העות'מני שקדם לאחים רייט ואפילו למונגולפייה בחקר התעופה, הצליח לעופף באמצעות שריריו וכנפיים שהוכנו מכנפי נשר, למרחק לא מבוטל.
העדויות לכך מופיעות בספר של היסטוריון ונוסע בשם אווליה צ'לבי, איש שנוהגים להתייחס בספקנות לתיאוריו, במיוחד בשל נטייתו להגזים ולתת פרטים שלא נמצאו להם סימוכין עובדתיים. אבל הטורקים מאמינים בעניין ועל שמו של חלוץ התעופה שלהם נקרא היום שדה התעופה הזארפן שבאיסטנבול. כבוד!
#טיפים
שווה להגיע לתצפית מהמגדל בשעות אחר-הצהריים או בערב.
מהמסעדה וממועדון הלילה שבמגדל קשה לראות את הנוף והם עצמם נחמדים בלבד. לשיקולכם.
ביקור במקום:
https://youtu.be/EdPZvWKzUaI
ומהאוויר:
https://youtu.be/WopUYO2hbRU
#על הרובע האוריינטלי והאקזוטי של מרקש
רובע המדינה של מרקש (Marrakech Medina), הנקרא "אל-מׇדינה", הוא המרכז הציורי של העיר העתיקה והגרעין הכי עתיק שלה.
בתוך ה”מׇדינה”, שנמצאת בחלקה המזרחי של מרקש, תמצאו מבוך של סמטאות קטנות ומלאות בחנויות.
שיטוט בסמטאות, ברחובות, בכיכרות ובשווקים שברובע הוא כמו סיור במכונת זמן - אל עידן אקזוטי ומרתק שדומה שמעולם לא נגמר כאן או עבר.
האזור הזה במרקש הוא מאוד עתיק וחלק מהתכנון בו אינו מותאם לזמנים מרובי האוכלוסין של העיר הזו. ב"מדינה" לבדו מתגוררים מעל מיליון בני אדם. לא מעט ממאות הסמטאות שבתוך ה"מׇדינה" הן כה צרות, עד כדי כך שבחלק מהן לא יכולים לעבור שני אנשים, מכיוונים שונים בו-זמנית.
#מה תראו כאן?
במׇדינה, שהיא המרכז העתיק של מרקש העתיקה, לא חסרות חנויות חמודות, סמטאות קטנות ומבנים עתיקים שהשנים ניכרות בהם.
כאן שולטת המסורת המוסלמית. לא תראו כאן את לא את נפלאות ולא את חוליי העולם המודרני.
גולת הכותרת של המדינה היא כיכר ג'מע אל פנה. מסביב לג'מע אל פנה גדושות סמטאות ה"מדינה" הצרות בשלל שווקים ססגוניים.
במבוך הסמטאות של ה"מדינה" מחולק האזור לאזורים ולמתחמים רבים. יש כאן אזור לממכר תבלינים, אזור אחר בו מייצרים ומוכרים ג'לביות. יש את האזור של טווי הבדים, את אזור הבורסקאים המנקים וצובעים עורות ועוד.
גם השווקים כאן הם חוויה לכל החושים. בנוסף לשוק התבלינים ושוק העורות, יש כאן גם שוק נפחים, שוק התכשיטים, שוק הנגרים, זה של הצבעים, שוק הקדרים ועוד. לא הרחק מהם גם שוק הנעליים, שוק הבשמים ושוק השטיחים.
#ללון בריאדים
אם אתם מחפשים ללון בעיר העתיקה, חפשו לכם ריאד, בית אותנטי דמוי ארמון מרוקאי של פעם. אזור "אל מׇדינה" הוא האזור השווה ללון בו בעיר העתיקה. יש בו לא מעט ריאדים, בטוול מחירים שמתאים לכל כיס. ניתן ללון בריאדים וליהנות מאוד, בין השאר מהחצר הפנימית, שמאפיינת את הריאד המרוקאי.
כדי לשמור על הנשים שלהם, בנו את מרבית חלונות ה"ריאדים" כשהם פונים פנימה, אל החצר הפנימית, במקום אל הרחוב. בחצר של הריאד נוהגים כאן, בדרך כלל, לטפח גינה מקסימה וטיפוסית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G4GtCS-HYLA
ביקור ביום:
https://youtu.be/37-ZAOXjBfY
ביקור בלילה:
https://youtu.be/t_jauJe80K4
הדרכה:
https://youtu.be/LnJv8IB_DYM
בלוגרים:
https://youtu.be/eFZz9ZC1BWo
רובע המדינה של מרקש (Marrakech Medina), הנקרא "אל-מׇדינה", הוא המרכז הציורי של העיר העתיקה והגרעין הכי עתיק שלה.
בתוך ה”מׇדינה”, שנמצאת בחלקה המזרחי של מרקש, תמצאו מבוך של סמטאות קטנות ומלאות בחנויות.
שיטוט בסמטאות, ברחובות, בכיכרות ובשווקים שברובע הוא כמו סיור במכונת זמן - אל עידן אקזוטי ומרתק שדומה שמעולם לא נגמר כאן או עבר.
האזור הזה במרקש הוא מאוד עתיק וחלק מהתכנון בו אינו מותאם לזמנים מרובי האוכלוסין של העיר הזו. ב"מדינה" לבדו מתגוררים מעל מיליון בני אדם. לא מעט ממאות הסמטאות שבתוך ה"מׇדינה" הן כה צרות, עד כדי כך שבחלק מהן לא יכולים לעבור שני אנשים, מכיוונים שונים בו-זמנית.
#מה תראו כאן?
במׇדינה, שהיא המרכז העתיק של מרקש העתיקה, לא חסרות חנויות חמודות, סמטאות קטנות ומבנים עתיקים שהשנים ניכרות בהם.
כאן שולטת המסורת המוסלמית. לא תראו כאן את לא את נפלאות ולא את חוליי העולם המודרני.
גולת הכותרת של המדינה היא כיכר ג'מע אל פנה. מסביב לג'מע אל פנה גדושות סמטאות ה"מדינה" הצרות בשלל שווקים ססגוניים.
במבוך הסמטאות של ה"מדינה" מחולק האזור לאזורים ולמתחמים רבים. יש כאן אזור לממכר תבלינים, אזור אחר בו מייצרים ומוכרים ג'לביות. יש את האזור של טווי הבדים, את אזור הבורסקאים המנקים וצובעים עורות ועוד.
גם השווקים כאן הם חוויה לכל החושים. בנוסף לשוק התבלינים ושוק העורות, יש כאן גם שוק נפחים, שוק התכשיטים, שוק הנגרים, זה של הצבעים, שוק הקדרים ועוד. לא הרחק מהם גם שוק הנעליים, שוק הבשמים ושוק השטיחים.
#ללון בריאדים
אם אתם מחפשים ללון בעיר העתיקה, חפשו לכם ריאד, בית אותנטי דמוי ארמון מרוקאי של פעם. אזור "אל מׇדינה" הוא האזור השווה ללון בו בעיר העתיקה. יש בו לא מעט ריאדים, בטוול מחירים שמתאים לכל כיס. ניתן ללון בריאדים וליהנות מאוד, בין השאר מהחצר הפנימית, שמאפיינת את הריאד המרוקאי.
כדי לשמור על הנשים שלהם, בנו את מרבית חלונות ה"ריאדים" כשהם פונים פנימה, אל החצר הפנימית, במקום אל הרחוב. בחצר של הריאד נוהגים כאן, בדרך כלל, לטפח גינה מקסימה וטיפוסית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G4GtCS-HYLA
ביקור ביום:
https://youtu.be/37-ZAOXjBfY
ביקור בלילה:
https://youtu.be/t_jauJe80K4
הדרכה:
https://youtu.be/LnJv8IB_DYM
בלוגרים:
https://youtu.be/eFZz9ZC1BWo
