#ביקור במפעל הטחינה בעיר העתיקה

אם אתם חובבי טחינה וחלמתם לראות איך מייצרים את המאכל המופלא הזה, בעיר העתיקה תקבלו את ההזדמנות שלכם לראות את קליית וטחינת הסומסום לטחינה, בשיטה המסורתית בירושלים

מפעל הטחינה הקטן של אל ג'בריני (Al Jebrini Tahini Factory) הוא מפעל טחינה מסורתי בירושלים. הוא נמצא בסמטאות הרובע הנוצרי בעיר העתיקה. אין לו פרסום או מיתוג כלשהו ומבחוץ המקום נראה יותר כמו מכולת. רק כשנכנסים מגלים שבתוך המבנה יש מפעל טחינה קטן.

המפעל הזעיר הזה מבוסס על תנור לבנים לקליית הסומסום ולידו שתי אבני ריחיים, שנועדו לטחון אותו. גילם של כל המתקנים מעל 120 שנה ואבני הריחיים עדיין טוחנות.

במקום מייצרים כמה סוגי טחינה, שממנה עושים גם חלבה ומיני ממתקים שעשויים גם הם משומשום.

מומלץ מאוד לכלול אותו בטיול בעיר העתיקה.

אם תבואו בבוקר, כשמכינים את הטחינה, תוכלו לראות את תהליך הייצור. כשאין עומס של מבקרים תוכלו גם לקבל הסבר על סוגי הטחינה וכיצד מכינים אותם.


#טיפים
הביקור כאן חינם.

השתדלו להגיע על הבוקר כי העבודה מסתיימת ב-11:00.

בחנות הצמודה מוכרים טחינה מתוצרתם. המחירים לא זולים.


הסבר במקום:

https://youtu.be/KFOEWNQ4qBY


וקליית הסומסום בטאבון:

http://youtu.be/bmCmJ-p3KTg?t=7s

#להכיר מאכלים, משקאות ומקומות אוכל נהדרים

אחת החוויות השוות בביקור במקום בעולם היא להכיר את המאכלים, המשקאות, המעדנים, מאכלי הרחוב והקינוחים של המקום. סיור אוכל הוא דרך נפלאה לעשות זאת, ביחד עם מדריך מקומי. במהלך הסיור טועמים מגוון של מאכלים מקומיים, שומעים סיפורים, מכירים את האנשים שמכינים ומגישים אותם, שותים משקאות אקזוטיים ולומדים גם על המקום עצמו.

כמעט בכל סיור כזה מגיעים לשוק כלשהו, לדוכנים מעניינים, לבר או פאב מקומי עם סיפור או משהו ייחודי. בקיצור, דרך נפלאה להכיר מקום.

לא פחות חשוב - סיור אוכל מאפשר גם להכיר אנשים, זוגות ומשפחות, שהגיעו במקרה לאותו סיור שלכם, אבל הם נחמדים ויוצרים קשר. תכירו!

אז תיהנו ובתיאבון!


#טיפים
להזמנת סיור אוכל לחצו על הכפתור הוורוד.

המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליה.


דוגמה לחוויה:

https://youtu.be/IhKaJYe1knA

#להכיר את חיי הלילה בעיר מקרוב

אחת החוויות הכי שוות במקום חדש, הוא להכיר את מקומות הבילוי המגניבים. אבל לא כאלה שכתובים בספרי התיירים, אלא אלו שמכירים רק המקומיים, מי שבאמת יודעים איפה שווה וכיף להעביר את הערב והלילה.

סיור "זחילת הפאבים" (Pub Crawl) יביא אתכם לשורה מעולה של מקומות שווים לבילוי. לרוב הוא כולל פאבים, ברים ומועדונים שהמקומיים אוהבים ומבלים בהם ולא מלכודות תיירים עלובות.

בסיבוב תוכלו לשתות, לטעום, לרקוד, לגלות מקומות, מקומיים ומקומיות ואפילו להתחבר עם עוד בליינים מהקבוצה שלכם, לבילויים הבאים.

אז בהצלחה ולחיים!


#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.

המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליו.


דוגמה לחוויה:

https://youtu.be/u38HVWASu_Q

#על חנות הקרמיקה הארמנית האותנטית של מזרח ירושלים

בהרבה מבנים בירושלים תוכלו לראות את אריחי הקרמיקה הארמנית הידועה והוותיקה. במקומות כמו גן מצודת דוד, מלון אמריקן קולוני, כנסיית סנט ג'יימס שבעיר העתיקה, בה יש אריחי קרמיקה מהמאה ה-17 ועוד.

בכל חנות בעיר העתיקה נמכרים חיקויים מחברון, אבל קרמיקה ארמנית של ממש, על פי המסורת והאיכות בת מאות השנים שלהם, מייצרים עד היום רק ברובע הארמני, במפעל הקרמיקה הארמנית של משפחת בֶּליאן שנקרא "קרמיקה ארמנית ירושלים" (Armenian Ceramics of Jerusalem - Balian). בעבר קראו לו "פלסטין פוטרי".

במפעל המשפחתי הזה תוכלו לראות כיצד העובדים מייצרים קערות, אגרטלים, אריחים ושאר כלים מקרמיקה איכותית. בהמשך תוכלו לצפות במלאכת צביעת הכלים ועיטור הכלים בסגנון הארמני המיוחד.

מקורה של משפחת בליאן הוא בעיר קוטאיה שבטורקיה. קוטאיה נודעה כבר לפני מאות שנים כמרכז של אמני קרמיקה מעולים ובית המלאכה המשפחתי שכאן ממשיך מסורת של דורות, שמתחיל בה ועולה לירושלים.

בחנות, שנמצאת במזרח ירושלים, ממש מול הקונסוליה האמריקאית, תוכלו לראות את מוצרי הדגל הללו בסדנה של משפחת בליאן. כאן ניתן לראות ולרכוש את מוצרי הקרמיקה שהם מייצרים, אם תרצו.


מבט מקרוב בעבודות של בליאן:

https://youtu.be/r3gsp_QjBt8


הדרכה:

https://youtu.be/jooKL3fGIvM


והמתחרים מהעיר העתיקה - משפחת קראקאשיאן:

https://youtu.be/P-Xzkkh4BME

#על המנהרות שמציגות עוד מהכותל

מנהרות הכותל (Western Wall Tunnels) הן מנהרות שנוצרו בחפירות שנעשו מתחת לרובע המוסלמי. למעשה, זהו מערך של חללים ומחילות תת-קרקעיות והם מאפשרים לראות את הכותל המערבי במלוא אורכו. יש כאן כמעט חצי קילומטר של הכותל באזור התחתון שלו בסלע האם, שעליו נבנו יסודות בית המקדש היהודי.

במנהרות הכותל ניתן לראות בתי מגורים וציבור מתקופות שונות, כולל מבנים מתקופת בית שני, מימי הביניים ומהעת החדשה. בביקור כאן נחשפת לפניכם תעלת מים מימי הבית השני ומימי החשמונאים, תעלת מים חשמונאית ושער כניסה קדום להר הבית. ניתן לראות באולמות ובמעברים התת-קרקעיים את המקום שבו התנהלו חיי העבר. המנהרות מתחילות מרחבת הכותל המערבי ועד ליציאה מהמנהרה, המסתיימת בתוך הרובע המוסלמי.



#גילוי המנהרות
במאות שאחרי חורבן בית המקדש הפך הכותל המערבי בהדרגה למוקד של תפילה וכמיהה. לאחר איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי, בשנת 1967, החלו הארכיאולוגים בפעולות לניקוי אזור הכותל ולחשיפתו לכל האורך.

במהלך העבודות הללו הלכה ונחשפה מערכת תת-קרקעית מרשימה של חללים, מעין מנהרת זמן היסטורית, שדומה שהיא מתחילה מימי החשמונאים ומגיעה עד לימינו. כאן נחשפה העוצמה האדירה של קירות התמך שבנו אנשיו ומהנדסיו של הורדוס בשביל מתחם הר הבית. יש מקומות שבהם מגיעות חלק מהאבנים האדירות שבבסיס החומה לאורך של מספר מטרים וקשה להבין כיצד הן הועברו מהמחצבות ועד לכאן.

חוץ מעתיקות יש במנהרות אמצעי המחשה כמו דגמים והדמיות תלת ממד של הר הבית בתקופות השונות וסרטי אנימציה שבהם ניתן ללמוד כיצד בנו מבנים כה מרשימים בזמן הקמת בית המקדש.


#טיפים
ניתן לבקר במנהרות בתיאום מראש בלבד.

הכניסה למנהרות היא מהקמרון שמקשר בין רחבת הכותל ורחוב הגיא שברובע המוסלמי.


הנה מנהרות הכותל בירושלים:

https://youtu.be/QapXKzA07rk

#מלון הקפסולות הירושלמי

קפסולה אין (Capsule Inn) שבמרכז העיר ירושלים הוא מלון הקפסולות הראשון שנפתח בישראל. זהו מלון קפסולות עם כמה עשרות תאים אינטימיים וזעירים המיועדים ללינה. עיצוב הקפסולות נעשה בישראל והיזמים הזמינו את הייצור במפעל בסין.

בכל הקפסולות, חלקן זוגיות, יש תאורה מותאמת ואינטרנט אלחוטי. כל אחת מהן כוללת דלת אלקטרונית הניתנת לנעילה וליד המיטה יש גם כספת, חיבור להטענת לטלפון, טלוויזיה רב-ערוצית ומזגן.

בדומה למיטות הקומותיים שבהוסטלים, אגב, אל הקפסולות העליונות מובילות מדרגות.

במרחב המשותף יש בר, עמדת קפה, מתחם של שירותים ומקלחונים וחדר לשמירת תרמילים ומזוודות.


בלוגרים:

https://youtu.be/_7aZwNPXAhU

#החומוס המצוין ליד הקארדו

החומוס והבישולים המעולים ליד הקארדו הם של נזמי וערפאת (Arafat Hummus), ברחוב שוק הצורפים 53. זוהי מסעדה זעירה עם שני מטבחים, בכוכים נפרדים שסמוכים לה בשוק.

מטעם זה בערבית מסעדה. גם אם המקום נראה צנוע מכדי להיות מוצלח, אל תתנו לזה להשפיע עליכם - מדובר באוכל עממי אבל איכותי במיוחד. יש כאן חומוס ערבי מעולה וחומוס פול אסלי, שהם פשוט מדהימים. יש גם עוף מבושל במרק כורכום, בתוספת מעולה של אורז זהוב עם סאמנה, שהיא חמאה מזוקקת.

#על הניקבה שבעזרתה הביאו מים לירושלים

נִקְבַּת הַשִּׁילוֹחַ (The Shiloah Tunnel), או ניקבת חזקיהו, היא מנהרה באורך של חצי קילומטר, בירושלים, שדרכה העבירו בימי קדם את מי מעיין הגיחון אל העיר.

נקבת השילוח נחצבה בימי חזקיהו המלך, בסביבות המאה ה-8 או ה-7 לפני הספירה. הנקבה נחשבת לאחד ממפעלי המים המרשימים בתולדות מפעלי המים הקדומים בארץ, אם לא המרשימה שביניהם והיא גם הראשונה בתולדות ירושלים, שסיפקה מים עבור תושבי העיר, בתוך החומות. זה היה גורם בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה ומה שאיפשר לתושבי העיר עמידות בפני מצור של אויביה.

הניקבה הובילה את המים אל בְּרֵיכַת הַשִּׁילוֹחַ, בריכת מים תת-קרקעית בירושלים, שאגרה מים בימי קדם. המים, שנאגרו מנחל קידרון הסמוך וממעיין הגיחון, עברו מתחת לבתי עיר דוד וסופקו במשך השנה לתושבי העיר, לשתיה ולשימוש יומיומי. הבדלי הגבהים הם שגרמו למים לזרום, בכוח הכבידה, בעזרת הפרשי הגבהים של 33 סנטימטרים, שבין המעיין לבריכת השילוח.


#חפירת המנהרה
כשעלה סַנְחֵרִיב מלך אשור וצר על ירושלים, בשנת 701 לפנה"ס, חיזק חזקיהו מלך יהודה, כחלק מהגנת ירושלים מפני המצור, את ביצורי העיר. הוא הקיף בחומה את השכונות החדשות שנבנו בה. אז החליט חזקיהו להטות את מי הגיחון לבריכה שנחפרה בתוך החומות: "והוא חיזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד..." (דברי הימים ב, לב ל).

אמנם הבאת המים אל תוך החומות הייתה שיקול חשוב ליצירת הניקבה, אבל נראה ששיקול נוסף וחשוב לא פחות עמד לעיני המלך בהחלטה על חציבת הנקבה. מטרתו הייתה למנוע את המים מהאויב האשורי. זאת ניתן היה לעשות רק על ידי העתקת זרימת מי הגיחון אל נתיב חילופי, מה שאכן עשתה הניקבה. מתעלת השילוח שעברה עד אז מחוץ לחומות, באזור שלא היה מוגן, הוסטו המים אל מחוץ להישג ידם של האשורים שבעת מצור היו ללא ספק משתלטים על התעלה ועל מימיה.

וכך, בהוראת המלך, התבצעה הטיית המים על ידי חציבה של נקבה לאורך של 533 מטרים, מבצע שבמונחים של העת ההיא ניתן להגדירו כלא פחות מפלא הנדסי.

על מבצע החפירה היו אחראיות שתי קבוצות חופרים שחפרו זו מול זו. החוקרים יודעים לקבוע זאת על פי סימני החציבה, שכן כיווני הסימנים של החציבה הם מנוגדים. הרי בהנפת הגרזן בידי החוצבים נוצרה מעין תנועה קשתית ולכן סימני החציבה גם הם מקבלים זווית שונה מכל כיוון. הקשתות של שתי קבוצות החוצבים מנוגדות, מה שסימן חציבה בכיוונים הפוכים. אישוש לכך נמצא גם בכתובת הנקבה, המעידה על הפגישה בין הקבוצות, באמצע החציבה.


#כתובת השילוח וכיצד למדו ממנה על הניקבה
את מבצע החפירה של הנקבה מתארת כתובת בכתב עברי קדום, שנתגלתה בשנת 1880. היא התגלתה כששני נערים יהודים מצאו בניקבה כתובת, שמספרת את סיפור הניקבה שחצבו אנשיו של חזקיהו. מציאת הכתובת התפרסמה בכל העולם והפכה בעת ההיא לממצא ארכאולוגי מפורסם מאד.

הכתובת התגלתה כשהילד יעקב אליהו וחברו החליטו לבחון אם ניתן לעבור לכל אורך הנקבה. הם נכנסו מכיוון הבריכה ולאחר מטרים אחדים החליק יעקב ונפל למים. כשהתרומם, הוא הבחין באותיות בדפנות הנקבה. הוא סיפר על כך למורהו בבית הספר, קונרד שיק, מי שהיה חוקר ואדריכל גרמני נודע ותושב ירושלים.

המורה יצא לבדוק את התגלית עם מכשירים הדרושים ולאחר שאיתר את הכתובת הוא נוכח שהאותיות הן פיניקיות, בכתב עברי קדום. שיק פרסם את התגלית והתפרסם בכל העולם כמגלה הכתובת. הילד שמצא את הכתובת נשאר אלמוני.

על פי הכתובת, שנמצאה על דופן הניקבה, כ-6 מטרים לפני מוצאה אל בריכת השילוח, הנקבה נחצבה משני כיוונים בו-זמנית. בכתובת עדות לגאוות החוצבים, עם השלמת המבצע המורכב והמסובך בהצלחה.


#על הרוח הרעה שיצאה מהניקבה
ניקבת השילוח נעלמה והתגלתה במהלך השנים שוב ושוב. נראה שבתקופות הרומית-ביזנטית הניקבה לא היתה ידועה וקיומה נשכח לחלוטין. מעל בריכת השילוח בנתה הקיסרית אאודוקיה כנסיה. חלקי העמודים שבמוצא הניקבה הם שרידים של הכנסיה הזו.

בתקופה הממלוכית התגלה מקום הנביעה של הגיחון והממלוכים אף התקינו מדרגות אליו, שקיימות עד היום. מאז יודעת ההיסטוריה לספר על נוסעים שביקרו בניקבת השילוח, לא מעט, לפחות החל מתחילת המאה ה-17.

אבל ב-1817 הגדיל ונכנס לניקבה כומר קתולי בשם דה-מזיר. באותה עת הייתה הפסקה בזרימת המים בניקבה והכומר עבר בה בלא מעט קשיים וסכנות. לבסוף הצליח להגיע ולצאת בצד השני.

כשראו המקומיים את ה'יצור' שיצא מהמערה, איש פרוע, רטוב וכולו קורי עכביש, הם חשבו שהוא הרוח הרעה שבגללה הפסיקו מי המעיין לנבוע. הם החלו להכות את דה-מזיר המסכן במקלות ובאבנים. הכומר חש שזה הסוף...

אבל לפתע, בצירוף מקרים שלא יאומן, אלא אם מדובר באגדה דתית מלאת לקח ואמונה, ממש באותו רגע החלו המים לזרום מהמעיין. המכים הנלהבים עצרו את מכותיהם והכומר האומלל ניצל מלינץ' איום ונורא. קדוש הוא לא יצא מזה אבל היי, לפחות הוא הצליח לחיות עוד כמה שנים טובות!


כך הולכים בנקבת השילוח:

https://youtu.be/zN5BTIwwBoM

#החומוס הטוב בעיר העתיקה

בפלאפל דוד מוסטאש (Uncle Mustache) מציע אמן הפלאפל והחומוס אבו שנאב, המכונה "אנקל מוסטאש" את הפלאפל המוצלח והגדול שלו.

אמנם יש להם גם חומוס וקובה מצוינים, אבל רבים אומרים שכאן עומדים בתור לאכול, בעיקר את הפלאפל הכי טעים בעיר העתיקה של ירושלים. אבל זה לא רק הטעם, אלא גם הצורה, כי הפלאפל של חמסה, נכדו של האנקל, הוא פלאפל מפוסל, בעל צורה מיוחדת.

לאנקל מוסטאש המקורי היה שפם ענקי והוא היה נדיב ומפנק במיוחד. כך לפחות זוכרים אותו אמריקאים רבים, שנהגו לפקוד את המקום בשנות ה-70, כהיפים צעירים ונלהבים. רבים מהם חוזרים היום כתיירים ונדהמים לגלות שכמעט דבר לא השתנה כאן.


#טיפים
שעות פתיחה: 8-17:00
כתובת: רחוב שער הפרחים 3


הנה הפלאפל של האנקל מוסטאש:

https://youtu.be/jEe53B7KMs0

#על "דרך הייסורים"

ויה דולורוזה (Via Dolorosa), בעברית "דרך הייסורים", היא המסלול בירושלים העתיקה, שבו צעד ישו אל סוף דרכו, שבו הוא נצלב ומת. כבר מאות שנים שתיירים נוצריים הולכים במסלול הזה ומשחזרים את דרכו האחרונה של ישו. חלק גדול מהם ממש באים לירושלים לשם כך והדרך מושכת לעיר הקודש מאות אלפי תיירים כל שנה.

ה"ויה דולורוזה" נחשבת לאחת האטרקציות החשובות בעיר הקודש. זהו מסלול בן כ-600 מטר, שנקבע במאה ה-18 והחליף מסלולים קודמים.

בדרך נוהגים להוביל את הצליינים לאורך 14 תחנות, החל מהמקום שבו לפי האמונה התקיים משפטו של ישו ועד ל"גולגולתא" או "גבעת הגולגולתא" - מקום צליבתו ותחייתו מחדש.

המושג "דרך הייסורים", או "ויה דולורוזה", נולד באירופה של ימי הביניים, כשהנוצרים החלו לשחזר שם את מסעו של ישו, ולא עלו לרגל לירושלים. מסע לירושלים היה אז דבר יקר, מסוכן ונדיר מאד. אפילו מספר התחנות השתנה לאורך השנים, כשהוא נע בין 8 ל-20 תחנות ולבסוף התקבע על 14. כך או כך, אותן התחנות הפולחניות שבוויה דולורוזה נמצאות מאז, באופן סמלי כמובן, כמעט בכל כנסייה קתולית בעולם.

מרבית הצליינים רואים בהליכה לאורך הוויה דולורוזה חוויה של הזדהות עם ישו, אקט של התחלקות בסבלו. רבים מהם אף נוהגים לשאת עימם צלב עץ גדול, בדיוק כשם שסחב אדונם, במסעו האחרון.


#על התחנות בדרך הייסורים
המסלול הנוכחי של ויה דולורוזה, נקבע במאה ה-18 והחליף מסלולים קודמים אחרים. בין סמטאות העיר העתיקה בירושלים ניתן לבקר כיום ב-9 מתוך 14 התחנות של ויה דולורוזה. הן פזורות ברובע המוסלמי וברובע הנוצרי, לאורך הרחובות ויה דולורוזה, רחוב הגיא ורחוב בית הבד.

כל תחנה מסומנת בלוח מתכת עגול עם מספר התחנה, על הקיר ובריצוף בצורת חצי עיגול בכניסה אליה.

אם תרצו לעשות את כל המסלול - לחצו על תגית "מסלול ויה דולורוזה".


הנה הוויה דולורוזה בירושלים:

https://youtu.be/7KcUSbdhkeo


האם כך נראתה הוויה דולורוזה?

https://youtu.be/w_a07OFb1Og


ומסעו האחרון של ישו בוויה דולורוזה:

https://youtu.be/tSvyuCaL9pc

#על השוק שבעיר העתיקה בירושלים

פעם הוא היה השוק הגדול בארץ ישראל ואחד הגדולים במרחב המזרח תיכוני, אבל היום, שוק העיר העתיקה בירושלים (Old City Market Of Jerusalem) הוא עדיין השוק המזרחי הצבעוני והמרהיב בישראל.

השוק מתפרש על סמטאות רבות וארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בין הרובעים השונים בעיר העתיקה - הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמֵני.

בשוק ישנם אזורים שונים, חלקם מכוונים יותר לתיירים, בעוד אחרים משרתים בעיקר את תושבי ירושלים. בכל אחד מהם נמכרים מוצרים אופייניים. יש כאן מזכרות וחפצי עיצוב מהמזרח, באזור התיירותי יותר, לצד ירקות ופירות, דברי מזון מכל הסוגים, בגדים, רהיטים, טלפונים ואלקטרוניקה.


#תולדות השוק
קשה אולי להאמין אבל השוק של היום משמר את מערך הרחובות הקדום של ירושלים הרומית-ביזנטית. שני הצירים של השוק מתבססים על רחובות קדומים מהעבר - חציו הצפון-מערבי של השוק מתבסס על התוואי הרומי, בעוד החצי השני, כלומר הציר שמצפון לדרום, מתבסס על הקארדו, הרחוב המרכזי של ירושלים הביזנטית, שחצה את העיר משער שכם אל שער ציון.

מלכת ירושלים בתקופה הצלבנית, המלכה מֶלִיסֶנְדָה (Melisende), עשתה שינויים משמעותיים במראה השוק, כשחילקה את החצי המערבי של הקארדו לשלושה שווקים צרים ומקבילים. אז גם התווסף קירוי מסוגנן לשוק כולו.

מאז איחוד ירושלים העתיקה והחדשה במלחמת ששת הימים ב-1967 עוצב ושופץ השוק כמה פעמים. הוא רוצף, נצבע, דלתות החנויות נצבעו בגווני כחול וירוק והקמרונות, הקשתות שלמעלה, חוזקו.

אם במאות הקודמות דיווחו עולים לרגל בכתביהם, על ריחות רעים מאד והגיינה קשה בשוק הירושלמי, השוק של ימינו הוא מקום נקי וּנְטוּל סירחון כמעט לחלוטין.


הנה שוק העיר העתיקה בירושלים:

https://youtu.be/DsU4oOaRO4g

#הכנאפה הטוב ביותר בירושלים

קונדיטורית ג'עפר היא כנראה המוסד היחיד שמוסכם על כולם בתור הטוב ביותר בתחומו. כאן תמצאו את הכנאפה הטובה בירושלים ואולי בכל הארץ. על הכנאפה שלהם, עם שערות הקדאיף האדומות, מונחת היטב שכבת הפיסטוק וגבינת העזים החמה והמתוקה שהם מייבאים משכם, המקום שמספרים שבו הומצא הכנאפה.

כאן נמכרים שני סוגי הכנאפה המסורתיים - הג'ינג'י, עם איטריות הקדאיף, וכנאפה סולת מעולה גם היא, אבל פחות מפורסמת. עם המנות תוכלו לקבל מי סוכר שאותם תצקו בעצמכם. זהירות מתוק!

ואגב סוכר, לא מומלץ לשתות עם הכנאפה משקאות ממותקים. יש קנקן מי ברז על השולחנות - שתו מים!

סיימתם? - לפני שאתם הולכים תוכלו לקנות אצל ג'עפר דברי מתיקה ערביים, כמו בקלאווה, בסבוסה ומגוון ממתקים מזרחיים נוספים.

השוק המוסלמי, על רחוב בית הבד, ירושלים. 02-6283582.
שעות פתיחה: א'-שבת שעות הבוקר המוקדמות- אחר הצהריים


הנה הכנאפה קדאיף של ממתקי ג'עפר:

https://youtu.be/dgtaX0tZKEw