#על רצועת המוות שמסביב לחומת ברלין
ברחוב ברנאואר (Bernauer) שבצפון ברלין, נמצא אתר הזיכרון הרשמי לחומת ברלין (Gedenkstätte Berliner Mauer). כאן ניתן לראות קטע מחומת ברלין, כשלאורכו שחזרו קטע מ"רצועת המוות" ההיסטורית, אותו שטח שעליו שמרו זקיפים מזרח גרמנים, מצוידים במגדלי שמירה ובציוד תאורה ויורים בכל מי שמנסה לעבור למערב העיר, אל החופש. ממגדל שמירה סמוך, ניתן לצפות ברצועת המוות. במקום יש גם מרכז תיעוד לתולדות החומה ולאורך הרחוב מוצבים שלטי הסבר במעין מוזיאון פתוח, שעוסק בחומת ברלין ובבריחות ממנה, ומציג באמצעות סימון באבנים את מנהרות הבריחה שחפרו מעבר לה.


#על החומה שחצתה את אירופה והעולם כולו
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית, בתקופה שאחרי תום מלחמת העולם השנייה. גרמניה המזרחית הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי המלחמה על ידי ברית המועצות ולא אפשרה לתושביה תנועה חופשית לברלין המערבית ולעולם החופשי.

מהחומה המפורסמת שהקיפה את העיר ברלין ושחצתה אותה, נותרו כיום רק קטעים בודדים המהווים עדות לתקופה שבה היא חצצה בין שני הגושים, המזרחי והמערבי.

ברחבי ברלין ניתן לעקוב אחר המתווה של חומת ברלין, בעזרת מסלול לבנים שעובר על פני הקרקע לאורך העיר ומסמן את המקומות שבהם עברה.


#על ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.

בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא אפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.

כך הוקמה חומת ברלין (Berlin Wall) שאורכה היה כ-155 קילומטרים. היא חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב ניסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.

בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.

עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).


#כיצד הופלה חומת ברלין?
שנות ה-80 הלכו והסתמנו כשנים של משבר בקרב מדינות ברית ורשה, אותן מדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות. הכל החל במשבר הכלכלי שפקד אותה עצמה. משהיא נחלשה והלכה ונפתחה לחופש, במסגרת מדיניותו של המנהיג המפוכח שלה, גורבצ'וב, הלכו והתמוטטו משטרי הברזל הקומוניסטיים, ששלטו בהשראתה, בכל מזרח אירופה. אחד מהם היה המשטר הקומוניסטי של גרמניה המזרחית.

הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה".

באותה התקופה גרם האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה, לדאגה לא קטנה מפני העתיד. במיוחד דאגו בעולם ממצב שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי. בינתיים מסתבר שגרמניה הפכה לאחת ממנהיגות העולם החופשי והדמוקרטי ושהלקח מאירועי העבר נלמד אצלה היטב.


מבט מקרוב על האתר:

https://www.youtube.com/watch?v=qUsqjGGefVg

#על תחנת הגבול בה נפרדו בדמעות אלו שחזרו למערב ואלו שלא

"ארמון הדמעות" (Tränenpalast) היה תחנת גבול מזרח גרמנית שהוקמה ב-1962 ושימשה כתחנת מעבר של מזרח גרמנים ממזרח ברלין למערב בזמן המלחמה הקרה.

המקום שימש בעיקר למעבר של מבקרים ממערב גרמניה למזרחה. מטרת השלטונות המזרח גרמנים הייתה להכניס מטבע זר מהמערב. כך יכולים היו תושבי מערב ברלין לבקר את קרוביהם שבמזרח, אם כי לזמן קצר ובהתחייבות על עמידה בכללים ומגבלות נוקשים מאוד.

לכאורה, המבנה אמור היה לשמש גם כנקודת חצייה לאנשים שרצו לעבור מהצד המזרחי של העיר למערבה. אך כמעט תמיד מנעו השומרים מעבר כזה ומכאן המקום זכה לשם "ארמון הדמעות".

הדמעות הן בשל הפרידות העצובות שהתרחשו כאן, בין מבקרים ממערב גרמניה שביקרו במזרח ברלין לבין קרוביהם, תושבי מזרח גרמניה, שלא הורשו לנסוע למערב ברלין ונותרו במזרח המדכא, כשהקרובים ממערב גרמניה חוזרים לחופש ולשפע.


#מה תראו כאן?
המקום משמש כיום כמוזיאון. התערוכה ב"ארמון הדמעות" מציגה תמונות, סרטים ומזכרות, כמו גם שחזור של מעבר הגבול.

עוד מוצגים כאן פריטים ומוצגים המספרים על ברלין החצויה, על חומת ברלין שהפרידה בין הצדדים ועל המלחמה הקרה שברקע כל זה.

חלק מהמוצגים גם מספרים את סיפוריהם האישיים של הגרמנים בתקופת פיצול גרמניה למזרח ומערב.


#טיפים
הכניסה חופשית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/3vap7g_VJoQ


בלוגרים:

https://youtu.be/VLvJHC-o7MA


הדרכה:

https://youtu.be/zwoYa1fNEhc



איימי וויינהאוז בהופעה בארמון הדמעות:

https://youtu.be/PlFoVdvOGFg?

#על הגלריה הפתוחה של ברלין
גלריית איסט סייד, ה-East side gallery, היא גלריה של ציורי קיר (גרפיטי), שצוירו על גבי חומת ברלין, ומעבירים מסרים שונים, חברתיים, פוליטיים ואוניברסליים.

הגלריה נמצאת ברחוב מילנשטראסה (Mühlenstraße) שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין שבגרמניה. החומה כאן, כמו שאתם רואים, כולה מכוסה בציורי גרפיטי יפהפיים שמכסים בשלל צבעים, את הקירות של החומה. הציורים הצבעוניים, האסתטיים ועזי ההבעה הללו מלאים ביצירתיות וכושר המצאה. כמו שגרפיטי אמור להיות, אבל ברשות ואפילו בהזמנה. כל האמנים הוזמנו לצייר על החומה של ברלין.

גלריית איסט-סייד היא בעצם השריד הארוך ביותר שהושאר על כנו מחומת ברלין. את הציורים שעל החומה ציירו 118 אמנים מ-21 מדינות שונות ויש כאן 105 ציורים בסך הכל. בשנת 2009 עברו היצירות הצבעוניות שיקום ושימור מלא כדי שימשיכו להיות יפות ומיוחדות כבעבר.


#איפה עוד?
לא מעט ציורי גרפיטי תמצאו במיטה (Mitte), בשכונת פרנצלאואר ברג (Prenzlauer Berg) ובפרידריכשיין (Friedrichshain).


מבט מקרוב על החומה:

https://www.youtube.com/watch?v=xeZ80um0GdI


רוצים סיור מודרך? - לחצו על הכפתור הצף:

https://youtu.be/2BcQ8-H6qa4

#על ציורי הגרפיטי הנהדרים שעל קירות הפארק שנותרו מחומת ברלין

פירוש שמו של מָאוּאֶר פארק הוא "פארק החומה". הוא ניצב בדיוק על הגבול שעמד כאן, בין מזרח ומערב ברלין. אמני הגרפיטי המקומיים נוהגים לצייר על קירות החומה וליצור עבודות גרפיטי יצירתיות ומושקעות, שמתחדשות כל הזמן ומספקות עניין רב.

אזור הגרפיטי של מָאוּאֶר פארק (Mauerpark Grafitti Zone) נמצא במקום שבו ניצבים עדיין כ-30 מטרים שנותרו מחומת ברלין. הקירות הנותרים הללו מהווים גם אתר זיכרון לתקופה שבה חצתה חומת ברלין את העיר, אבל כמו שקרה בברלין גם ב"גלריית איסט סייד", הם גם הפכו לאתר גרפיטי נהדר, אמנותי וססגוני.

למעשה, הפארק הזה הוא גלריה פתוחה ונהדרת של ציורי גרפיטי ואמנות רחוב. הביקור כאן הוא כיף אמיתי, במיוחד בימי ראשון, שבהם מתרחשים מסביב כל כך הרבה אירועים, כמו הקריוקי השבועי והחופשי שמתקיים בעיגול שממש מתחתיו, או שוק הפשפשים הצבעוני שקורה בקצה השני של הפארק. גם עשרות אמני הרחוב שמופיעים ומשמחים את המבקרים כאן בבוקר של יום המנוחה השבועי, גם הם משלימים את התמונה המיוחדת, של צהרי יום ראשון בברלין.


ציורי הגרפיטי של הפארק:

https://youtu.be/SlwfOv5Dz1Y

#על הפארק שניצב על הגבול בין מזרח ומערב ברלין

מָאוּאֶר פארק (Mauerpark), בגרמנית "פארק החומה", הוא פארק בברלין. מקור שמו הוא בחומת ברלין שנבנתה כאן בשנת 1961 ויצרה את הגבול בין חלקי ברלין, המזרחי והמערבי. כאן עבר חלק מחומת ברלין וכאן הייתה "רצועת המוות" שלו, האזור הריק שבו נורו למוות אנשים שניסו לברוח מברלין המזרחית, אל החופש של המערב.

עם השנים הפך מאואר פארק למקום בילוי לרבים מתושבי ברלין. הוא מושך בין השאר, אמנים, מוזיקאים וחסרי בית. אבל הפארק, מהמקומות הפופולריים בקרב תושביה הצעירים של העיר, במיוחד אלה משכונת פרנצלאואר ברג, מושך גם ספורטאים, להטוטנים ובליינים, המגיעים לכאן לבילוי בחיי הלילה החצי-מאולתרים של ימי הקיץ כאן, כמו גם לחגיגות ליל ולפורגה, שנערכות ב-30 באפריל, בכל שנה.

מאז שנת 2004 מתקיים שוק פשפשים בצמוד לפארק. בפארק ניצבים עדיין גם כ-30 מטרים שנותרו מחומת ברלין ומהווים אתר זיכרון לתקופה שבה היא חצתה את העיר. אמני גרפיטי רבים נוהגים לצייר עליהם כל הזמן עבודות גרפיטי חדשות.

אבל האטרקציה הגדולה של הפארק, לפחות המוזיקלית, היא הקריוקי שמתקיים כאן. הוא נולד בתור מופע קריוקי לא רשמי שהתקיים פה מפברואר 2009. מאז הוא התמסד ובכל שבוע, בימי ראשון אחר הצהריים וכשמזג האוויר מאפשר זאת, מתקיים כאן הבירפיט (Bearpit), מופע הקריוקי שנערך באמפיתיאטרון. המופע הפך כבר מזמן למוסד ואלפים מגלים כאן בהתלהבות קולות וביצועים חדשים, או זייפנים במצבים קשים של מודעות עצמית.

במאה ה-19, אגב, ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 שימש הפארק כמקומה של תחנת הרכבת הצפונית הישנה. אחרי בניית החומה ב-1961, התחנה הזו נסגרה לתמיד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9SHzZvxd-hg


ציורי הגרפיטי של הפארק:

https://youtu.be/SlwfOv5Dz1Y


הקריוקי:

https://youtu.be/wd-WV90BQI0


ואמני הרחוב:

https://youtu.be/nEEnTHhZgvM