#על המוזיאון לאמנות מצרית של ברצלונה

במוזיאון המצרי הייחודי בברצלונה תוכלו לצפות באוספים המובילים באירופה לאמנות מצרית וממצאים שהובאו ממצרים העתיקה. המוזיאון המצרי ממוקם ליד מרכז העיר ותוכלו ללמוד בו המון על התרבות המצרית. גודלו של המוזיאון יותר מ-2000 מ"ר ותוכלו גם לסייר באולמות הקריאה והספרייה שבו ובהם אוסף של מעל 10,000 מסמכים.

במוזיאון חלוקה לעשרה תחומים עיקריים מהתרבות המצרית ותוכלו לראות במסגרת התערוכה שבו לא פחות מ- 1000 פריטים. ביניהם מוצגים סרקופגים, מומיות, תכשיטים וקמעות, שכל אחד מהם מספר את סיפור חייהם של הפרעונים. התערוכות הקבועות והמתחלפות מתאימות גם לילדים ולבני נוער ולכן כדאי ואף רצוי להגיע לכאן עם כל המשפחה.

במוזיאון סיורים קלאסיים, או סיורים צבעוניים יותר, כמו סיורי לילה בהדרכת שחקנים מחופשים למצרים, סיור שנותן הצצה למטבח המצרי, כולל טעימת מוצרי דיאטה של מצרים העתיקה ועוד.

מבט מקרוב על המוזיאון המצרי:
https://www.youtube.com/watch?v=VeQfT9wfnqw

#על הכיכר
אחת מהכיכרות המוכרות והמרכזיות בברצלונה, היא כיכר קטלוניה. אם אתם חורשים את ברצלונה ברגליים, בוודאי תעברו דרכה כמה וכמה פעמים במהלך השיטוטים שלכם בעיר.

אבל האמת היא שההיסטוריה של הכיכר ארוכה ומשמעותית. לאחר שבמאה ה-19, חומות העיר ברצלונה נהרסו לחלוטין, הגיעו מתכנני ערים שונים והעלו כל מיני רעיונות ותכניות שאפתניות לשטחים ציבוריים בעיר. הכיכר עצמה תוכננה כבר בשנת 1859, אך רק בשנה שבה נערכה התערוכה העולמית של ברצלונה, בשנת 1888, היא יצאה אל הפועל. הפעם הראשונה שהיא נפתחה למעבר של מבקרים הייתה בשנת 1902.

במהלך השנים שימשה הכיכר כמקום מפגש לשליטים ומנהיגים ולהפגנות ומחאות עממיות. לקראת התערוכה העולמית השנייה של ברצלונה, שנערכה בשנת 1929, נערכו בכיכר כמה שינויים - ביניהם גם בנייה בה, של תחנת רכבת תחתית.

גודלה של הכיכר הוא 50,000 מטרים רבועים ומסביבה תמצאו המון חנויות, מסעדות, מלונות ומבנים ענקיים נוספים. בכיכר גם מתרכזות, לאורך כל היום, להקות יונים גדולות. מעניין במיוחד לראות את הפסלים שניצבים בה - כמו הפסל "רועה מנגן בחליל" של פאבלו גרגאלו והפסל "האלוהות" של ג'וזף קלרה.


#טיפים לחורף
החלקה על הקרח בחורף - בדרך כלל בין החודשים נובמבר לינואר פועלת בכיכר זירת החלקה על הקרח מקורה. המחיר לא גבוה וכולל את המחליקיים.

רוצים שופינג? - בכיכר נמצא אחד מסניפי רשת אל קורט דה אינגלז שיכול לסייע לכם בכך. אם חורף, אז החל מה-7 לינואר ועד סוף מרץ יש סיילים בהנחות יפות מאד.


מבט מקרוב על הכיכר:

https://www.youtube.com/watch?v=Toa7_Xrqh6Y

#על האצטדיון של בארסה

גבירותי ורבותי - הגעתם אל בית המקדש של הכדורגל האירופי. הגעתם למעונה של בארסה, קבוצת הכדורגל המהוללת של ברצלונה. ואם כבר בארסה - כולם יודעים שאין בארסה בלי קאמפ נואו (Camp Nou). כאן תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של אחת מקבוצות הכדורגל האהודות בעולם והפופולרית ביותר בקרב חובבי הכדורגל אצלנו.

אצטדיון הכדורגל של קבוצת מועדון הכדורגל ברצלונה הוא הקאמפ נואו, "המגרש החדש". יש בו כמעט 100,000 מקומות ישיבה ושטחו הכולל הוא 55,000 מטרים רבועים, מה שהופך אותו לאצטדיון הגדול ביותר באירופה ואחד האצטדיונים הגדולים בעולם.

בשנת 1954 נערך הטקס הראשון בקאמפ נואו. אז הגיע אליו קהל של 60,000 צופים ומאז הוא המשיך להתרחב עוד ועוד. במשחק הבכורה של ברצלונה באצטדיון כבר הגיעו 90,000 צופים וכמות המושבים רק הולכת וגדלה. כמות המושבים כיום כבר הגיעה ל-99,354 מקומות ישיבה.


#סיור במוזיאון של בארסה
באצטדיון נמצא גם המוזיאון הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה, הידוע בשמו "בארסה". אם תזמינו סיור בקאמפ נואו תוכלו לבקר במוזיאון של המועדון, עם מבחר המזכרות והפריטים ההיסטוריים שבו, באולם הגביעים, חדר המולטימדיה, חדר ההלבשה, מנהרת הכניסה למגרש, העליה ליציעים, הירידה לכר הדשא המפורסם וכן, גם כניסה, כנהוג בקרב עדות התיירים, לחנות הרשמית שבמקום.

מעבר לאירועי הספורט הגדולים שמתקיימים כאן, יש פה גם לא מעט אירועי תרבות - הופעות של אמנים מפורסמים וקונצרטים של נגנים מוכשרים.

במהלך הסיור באצטדיון תוכלו לבקר גם במוזיאון הספורט. זהו מוזיאון חדשני עם מערכת אור קולית ותצוגה אינטראקטיבית. יש בו שתי קומות שבהן מוצגים פריטים נוסטלגיים הקשורים במועדון. בקומה הראשונה תראו בעיקר פסלים וחפצים מהענפים השונים ובקומה השנייה רישומים ותמונות של כל שחקני "בארסה" לדורותיהם וסרטי וידאו.


#עיצוב חדש

בשנת 2007, המועדון פתח בתחרות בינלאומית שמטרתה הייתה לעצב את האצטדיון מחדש, כך שיתאים לצרכים החדשים של המועדון. מעל 80 אדריכלים הגישו רעיונות לאצטדיון החדש ולבסוף נבחר העיצוב של פוסטר ושות', שעיצבו גם את אצטדיון וומבלי. לעיצוב הוקצבו 250 מיליון יורו והיו 2 תנאים חשובים: האחת היא לכבד את המבנה המקורי של האצטדיון והשני - לסיים את העיצוב בזמן הקצר ביותר ולהמשיך לקיים משחקים גם בזמן השיפוצים. בסופו של דבר התכנית ירדה מהפרק בשל חוסר יכולתה של הקבוצה לממן את זה.

7 שנים אחר כך, בשנת 2014, הוחלט לשפץ אותו בכל זאת ונבנתה תכנית הכוללת את הרחבת מקומות הישיבה ל-105,000, החלפת המושבים, קירוי היציעים, הוספת תאי VIP וחידוש החזית החיצונית של האצטדיון. העבודות יסתיימו ב-2021.


מבט מקרוב על הקאמפ נואו:

https://youtu.be/huOQ_IHXcy8


חוויית הסיור באיצטדיון:

https://youtu.be/UDkyCPhZ6nw

#על המוזיאון המודרני של ברצלונה

המוזיאון לאמנות עכשווית הוא בעצם החלק המודרני של המוזיאון לאמנות של ברצלונה. חובבי אמנות שמחפשים לא רק יצירות קלאסיות אלא מגוון רחב יותר של אמנות, ימצאו בו הרבה מאד עניין. יש בו שלוש קומות שבהן מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית, מעשה ידי אמנים שונים, שיצרו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20. במוזיאון יש תערוכות מתחלפות של אמנים מכל העולם, אך גם תערוכות ארוכות טווח של אמנים קטלאניים, ספרדיים וזרים.

המוזיאון נפתח בשנת 1995 והייחודיות הארכיטקטונית שלו באה לידי ביטוי כבר בכניסה. השילוב של הבנייה המעוגלת והישרה גם יחד, תקרת הזכוכית המאפשרת לראות את סוליות נעלי המבקרים שמתהלכים בקומה למעלה, הקירות הנעים והמדרגות הייחודיות - כל אלו יוצרים מבנה מרתק, מסקרן ומפתיע.

בכניסה למוזיאון תוכלו לצפות במבקרים שמנצלים את הרחבה הגדולה לרכיבה על סקייטבורד ורולרבליידס. הם מכנים את האזור הזה "הפיל הלבן" ואתם יכולים לנצל את דקות המנוחה עד הנקודה הבאה בצפייה בלולייני האופניים המתאמנים כאן. תיהנו!

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/sDHHMDT1ZC0?t=1m8s

#על השוק המקורה והנעים ברחוב דיאגונל
שוק האוכל והפרחים שנמצא במזרח רחוב דיאגונל הוא אטרקציה קולינרית של ממש. השוק נפתח בשנת 1888 והוא נבנה בתוך מבנה שגודלו 40 על 100 מטרים. אם אתם בטיול רומנטי או בירח דבש, אז בשוק הפרחים הסמוך אליו, תוכלו לרכוש פרחים מהמגוון העצום במשך כל שעות היממה...

במהלך השנים שופץ השוק והיום ניתן למצוא בו דוכני אוכל מגוונים, דוכנים למוצרי בית ואלקטרוניקה ודוכני פרחים וזרעים. תוכלו למצוא בו גם פירות, ירקות, פרחים ועוד.

המוכרים בשוק אדיבים והשירות בכלל מעולה. אתם יכולים להגיע לכאן, כדי למצוא מתנה מפנקת לבן הזוג, או לקניית מצרכים לארוחת יין וגבינות משובחת.

מבט מקרוב על השוק:
https://www.youtube.com/watch?v=ldBRP91jFko

#על הרובע ההיסטורי של ברצלונה ומהיפים שבה

תחילתו של הרובע הגותי, הבריו גותיק, שהוא עד היום אחד מהמרכזים, היפים והנעימים שבעיר העתיקה של ברצלונה, הייתה במאות ה-14 וה-15. מכיוון שהוא נבנה על עיירה בשם ברסינו, כשתסתובבו ברובע תוכלו להיתקל בשרידיה ההיסטוריים. עיירה זו, שסיפקה לברצלונה את שמה, בעצם סמלה את תחילתה של ברצלונה. שימו לב ברובע במיוחד לכיכר רמון ברנגר, שבה ניתן לראות שרידים מהחומה הרומית שעמדה כאן בעת ההיא.

בשנים שלאחר מכן, עד גירוש ספרד, הרובע הפך למרכז חייהם של היהודים שהיו מדינאים, רופאים ואנשי מדע. מומלץ מאד לטייל באזור שבו היה ה“קאל“ - הרובע היהודי העתיק. עוד שרידים מתקופת היהודים ניתן לראות בבית הכנסת "מאיור". הרובע הגותי מושך אליו לא רק חובבי אדריכלות, כיוון שניתן למצוא בו גם פסלים, שלטים מיוחדים ופסיפסים מרהיבים.

ברובע הזה תמצאו סמטאות צרות ואפלוליות, המרוצפות באבן. יש כאן לא מעט מבנים גותיים, ארמונות וכנסיות. אופיו של הרובע מושפע מאמנות ומאמנים שונים שציירו את נופיו ורחובותיו, במהלך השנים, ביניהם שמות מפורסמים מאד, כמו פיקאסו וחואן מירו. הכיכרות העתיקות, השווקים, חנויות הבגדים וגלריות האמנות, בשילוב עם אמני הרחוב, הנגנים והליצנים - כל אלה מקנים למקום אווירה ציורית, שהופכת אותו ליעד חובה בביקור בברצלונה.

ברובע יש כמה מקומות ששווה לבקר בהם. ביניהם מומלץ להיכנס אל הקתדרלה הגותית והחצר המיוחדת שלה, אל כנסיית סנטה מריה דל מאר, למוזיאון פיקאסו, אוניברסיטת ברצלונה ובית הכנסת מאיור. תהנו!


#שופינג ברובע
בריו גותיק הוא אחד מאזורי הקניות הטובים של ברצלונה. לצד חנויות של הרשתות הגדולות, יש בו גם לא מעט חנויות מעצבים חמודות.

בכיכר Placa de Sant Jaume שבמרכז הרובע, אל מול קתדרלת אולליה הקדושה, תמצאו את השוק העירוני של ברצלונה. בסופי שבוע, משעה 12:00 בצהריים, רוקדים שם את הסרדנה, הריקוד הקטלוני המפורסם.


מבט מקרוב על הרובע:

https://www.youtube.com/watch?v=MT8Ea7pE5WM

#על המוזיאון

מוזיאון העיצוב של ברצלונה פועל לטובת עולם העיצוב כמוזיאון ומעבדה. במוזיאון המקסים הזה יש התמקדות ב-4 מחלקות: עיצוב חלל, עיצוב מוצר, עיצוב מידע ואופנה. המוזיאון נבנה על ידי Arquitectes MBM ותוכלו למצוא בו אוספים המשלבים תצוגות ממוזיאונים שונים: המוזיאון לאמנות דקורטיבית, המוזיאון לקרמיקה, המוזיאון לטקסטיל וביגוד והמוזיאון לאמנויות גרפיות.

ההיסטוריה של ברצלונה תמיד נקשרה לעיצוב והיו בה כמה וכמה מוזיאונים ומכונים שבהם ניתן היה ללמוד על עולם העיצוב. בשנת 2000 הוחלט לאחד אותם ולהקים מרכז אחד, שיאפשר לציבור ללמוד ולהבין על עיצוב באופן רחב ומקיף. בנייתו של הבניין התחילה בשנת 2009 והונחה אבן הפינה הראשונה. בשנת 2013 הסתיימה הבנייה והמוזיאון נפתח למבקרים בשנת 2014. כל האוספים הקשורים לעולם העיצוב הובאו לשם והמוזיאון הוקם בבניין פלאסה דה לה גלוריס.

הבניין החדש מצליח לספק תנאים אידאליים לשימור, שיקום ותצוגה של המוצגים. המבנה מורכב משני חלקים: קומה תת קרקעית וקומה המתנשאת לגובה של 14.50 מטרים מעל פני הקרקע.

שימו לב לעיצוב המיוחד והזוויתי של הבניין, במיוחד מבחוץ. בבניית החזית נעשה שימוש רק בשני חומרים: אבץ וזכוכית. המוזיאון מצליח להוות נקודת מפגש של אנשים ומוסדות המעורבים בעולם העיצוב. מטרתו העיקרית לעודד מחקר ופעילות כלכלית הקשורה לעולם העיצוב.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=Szj9eIp0dbM

#על הביתן שהיה לפריצת דרך באדריכלות המודרנית

הביתן הגרמני שהוקם בתערוכה העולמית של ברצלונה של שנת 1929 נחשב לפורץ דרך בהיסטוריה של האדריכלות המודרנית בכלל. הוא עוצב על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מִיס וָאן דֶר רוֹהֶה, שנמנה עם אבות הסגנון המודרניסטי באדריכלות ועם מייסדי הסגנון הבינלאומי. הוא אחד מהאדריכלים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

מטרת המבנה הייתה רק לצורך תצוגה בתערוכה ולכן עיצובו היה בכוונה פשוט יחסית. הפריצה המחשבתית שהוא הביא איתו באה לידי ביטוי בתפיסת החלל, השימוש בחומרי הבניה והעיצוב המינימליסטי. יחד עם זאת, נעשה בביתן ברצלונה שימוש בחומרים יקרים, כמו שיש ואבן טְרַוֶונְטִין, אבן שממנה בנו הרומאים רבים מהמקדשים שלהם, כמו גם את הקולוסאום המפורסם.

הביתן הגרמני עומד על פודיום רחב ושטוח. יש לו גג הנתמך בידי 8 עמודי פלדה דקים. לצד הביתן בריכה ובפנים מימש האדריכל את הרעיון "החלל הזורם", באמצעות קירות שאינם מתחברים זה לזה או קירות זכוכית.

במיוחד עבור הביתן הזה עיצב האדריכל את אחד מהכיסאות המוכרים בתחום העיצוב, כיסא שזכה לשם "כיסא ברצלונה". כיסאות אלו שימשו את הזוג המלכותי הספרדי ועד היום זוכה הכיסא הזה להצלחה רבה ונחשב לאייקון בעולם העיצוב. גם בימינו הוא נמכר באלפים רבים בכל שנה.

עם סיום התערוכה, הביתן פורק וחלקיו נשלחו ברכבת לגרמניה. אך בזמן המעבר נעלמו מרבית החלקים. בשל חשיבותו הגדולה, המבנה שוחזר, תוך שימוש באותם החומרים בדיוק. לצורך כך אספו וניתחו היוצרים מאות צילומים של מבנה הביתן הישן והוא שוחזר מחדש, פרט לעמודים הקלסיים שעמדו בעבר בחזיתו. החל משנת 1986 יכולים מבקרים להגיע ולצפות בבית המשוחזר, שנפתח לקהל הרחב.


#מה הסיפור של כיסא ברצלונה?
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד שעוצב בידי לודוויג מִיס וָאן דֶר רוֹהֶה ולילי רייך, לביתן הגרמני, בתערוכה העולמית של ברצלונה, שנערכה בשנת 1929. העיצוב התעשייתי-מודרניסטי של הכיסא נחשב למאד משמעותי בזרם של העיצוב המודרניסטי בריהוט. לרוב יש לו גם הֲדוֹם תואם.

לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד. לכן הוא שאב, לתכנון הכיסא, השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה. התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון של ממש והוא מהרהיטים המודרניסטיים האהובים והנערצים, עד עצם היום הזה.

מבט מקרוב על הביתן:
https://www.youtube.com/watch?v=TPDcNUBQwBw&t=110s

#על התיאטרון המרכזי של ברצלונה
תיאטרון ליסאו, התיאטרון הגדול של ברצלונה, ידוע בעיקר בשל הופעות האופרה המרשימות המתקיימות בו. הוא ממוקם מול שוק הבוקריה והוא נחשב גם לאחד הגדולים והמובילים באירופה.

התיאטרון נפתח בשנת 1847 באמצעות מימון פרטי ומטרתו העיקרית הייתה לקדם את החינוך המוזיקלי. די מהר הוא קיבל מוניטין בינלאומי והיה לאחד מבתי האופרה החשובים בספרד כולה. אך לא תמיד עמד המבנה מרשים ויפה כמו שהוא היום. בשתי שריפות שהתחוללו במבנה, נעצרה הפעילות השוטפת ונדרשו שנים של שיפוצים ובנייה מחדש, כדי להחזירו לפעילות.

השריפה הראשונה התרחשה בו בשנת 1861. השריפה גרמה אמנם נזק, אך לא חמור. לאחר שנה נפתח התיאטרון שוב למבקרים. בשנת 1993, כשנה לאחר המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברצלונה, בעקבות קצר חשמלי, פרצה שריפה וכילתה את המקום. המשפצים השתמשו בצילומים ושרטוטים ישנים וניסו לשמור על המראה המקורי של התאטרון. הנזק היה חמור כל כך, עד שנדרשו 6 שנים שלמות לשיפוץ ושחזור האולם והבמה. בשנת 1999, לאחר כל המאורעות, הוא נפתח בחזרה לקהל.

בתאטרון מעל 2200 מקומות ישיבה. תוכלו להאזין בו לאופרות של מלחינים שונים כמו ורדי, דוניצטי, ביזה ומוצרט ולהופעות אופרה של הזמרים הטובים ביותר בעולם. בכל יום בשעה 10 בבוקר יוצא סיור מודרך במקום שאורכו כחצי שעה.


#על המעמדות בתיאטרון
בעבר הייתה הפרדה מוחלטת בין בני המעמדות השונים. הכניסה הראשית של האולם, זו שממוקמת בשדרת הרמבלה, הייתה הכניסה של בני המעמד הגבוה שהחזיקו הון רב בידיהם. הם שילמו על מקומות הישיבה לא מעט כסף והכניסה הובילה אותם ישירות אל תאי הצפייה המרווחים. התאים הללו קיבלו את זווית הראייה הטובה ביותר על הבמה ויכלו ליהנות ממופע מרשים עם אקוסטיקה מדהימה.

בני המעמד הנמוך יותר, אלה שלא נמצא בכיסיהם הון רב ולא יכלו להרשות לעצמם לשלם את הסכומים הגבוהים, נכנסו מרחוב סאן פאו (San Pau), הרחוב הצדדי, והתיישבו ביציעים העליונים. הצפייה מיציעים אלו הייתה פחות נוחה והאקוסטיקה הייתה משמעותית פחות טובה.

היום נכנסים כל המבקרים אל התאטרון באמצעות הכניסה הראשית שברמבלה, אך הבדלי המחירים שבין המושבים הם עדיין משמעותיים וניכרים.


#מהו היכל המראות של התאטרון?
מאולם המבוא תוכלו לראות את המדרגות הרחבות המובילות אל היכל המראות, שעל קירותיו, כאמור, תלויות מראות גדולות. זה היה גם המקום שבו נהגו להתאסף המבקרים בתאטרון בזמן ההפסקות - אך כמו שאתם בטח יכולים להניח - היו אלו רק בני המעמד הגבוה, האצילים והמיוחסים.

הסתכלו על ציור התקרה ותראו בו את האל אפולו יושב על כיסא ומוקף בתשע מוזות. על קירות ההיכל פתגמים ומשפטים המהללים את נושא המוסיקה וגם שפע של עיטורי זהב.

בשנת 1937, בזמן מלחמת האזרחים שהתחוללה בספרד, גרם הדף של פצצה שנפלה ממטוס, בסמוך לתאטרון, לקריסתה של התקרה ולנזק עצום לתאטרון. התקרה שוחזרה, כמובן, והתאטרון שופץ, כמה שנים לאחר מכן.

#על המרכז לאירועי המוסיקה והמחול
המרכז לתרבות מודרנית נמצא בצמוד למוזיאון לאמנות מודרנית, מאחורי בניין המאקבה. המרכז משמש בית לאירועי מוסיקה ומחול. מתקיימים בו קורסים, תערוכות, דיונים, הרצאות ועוד.

המרכז ממוקם בתוך מבנה שהוקם כמנזר במאה ה-13 ושימש כ"בית הצדקה". עם השנים חזיתו של המבנה נשמרה, אך האזור הפנימי הפך בשנת 1994 למרכז תרבותי. במבנה הנוכחי תוכלו לראות חלק מהמבנה המקורי - שלושה אגפים היוצרים ביחד את האות ח', סביב חצר גדולה, המוכרת יותר בכינויה "חצר הנשים". כן, כמו שאתם מבינים, בראשית דרכו של הבניין יועדה החצר בעבור נשים בלבד.

שימו לב במיוחד לאגף הצפוני בחצר הפנימית שנבנה על ידי צמד האדריכלים הספרדיים וִילַאפְּלָאנַה וּפִּינְיוֹן (Villaplana and Piñón). הם בנו שם קיר המצופה במראות, בגובה של 30 מטר. תוכלו לראות באמצעותו את האור המתחלף ואת העיר המשתקפת עד קו הים.

במרכז מוצגות תערוכות מתחלפות, העוסקות במיוחד בנושאים עירוניים. יש כאן גם פסטיבל קולנוע אלטרנטיבי, פסטיבל למוסיקה אלקטרונית, סדנאות וסמינרים בנושאים שונים - החל מאמנות, פוליטיקה, מחול, קולנוע ועוד.

#על המוזיאון להמצאות שנסגר בברצלונה

מוזיאון הרעיונות וההמצאות בברצלונה (Museu d'Idees i Invents de Barcelona), או בקיצור MIBA, הציג המצאות ופטנטים מיוחדים, ביניהם המצאות מוזרות ואף אבסורדיות או חסרות תועלת.


על המקום:

https://youtu.be/gIcHml6nqUo


הדרכה:

https://youtu.be/0IFA0w4RKgE

#על המוזיאון שמוקדש ליצירותיו של הצייר יליד העיר

אחד המוזיאונים המקיפים ביותר, המציגים את עבודתו של חואן מירו באירופה, ב-20 השנים האחרונות לחייו, נמצא ממש כאן, בעיר הולדתו ברצלונה. ואכן, חואן מירו נולד בברצלונה בשנת 1893. מרכז מירו ממוקם בתוך כנסייה ישנה, בסמוך לכיכר שהחל משנת 1979 קרויה על שמו. לכאן מבקרים יכולים להגיע וללמוד על חייו ויצירותיו של מירו.

אמנם יצירותיו של מירו מפוזרות ברחבי ברצלונה, אך המוזיאון הזה נוסד על ידי האמן עצמו. מטרתו העיקרית הייתה להציג את יצירותיו ולעודד את הפצתן, אך הוא תכנן גם להביא למודעות הציבור את האמנות העכשווית על כל מרכיביה.

המוזיאון נפתח בשנת 1975, על פסגת הר המונז'ואיק (Montjuic) וסביבו גנים ופסלים. הר היהודים, אתם כבר יודעים, קיבל את שמו מכך שבימי הביניים היהודים קברו כאן את מתיהם, שכן לא הורשו לקבור אותם בעיר, ביחד עם הנוצרים.

את הבניין עיצב האדריכל ז'וסף יואיס סֶרְט (Josep Lluís Sert), שהיה ידידו של מירו אך גם אחד האדריכלים המובילים בתחום.

במוזיאון תוכלו לראות 225 ציורים וכ-150 פסלים של האמן מתקופות שונות שבהן יצר. גם סקירה של חיי מירו מובאת כאן לידי ביטוי, מאז לידתו בברצלונה בשנת 1893 ועד מותו. בסה"כ במוזיאון 14,000 עבודות, רובן לא גמורות, המוצגות בשלוש קומות מלאות.

במוזיאון תראו גם יצירות של אמנים נוספים מהמאה העשרים. שימו לב שבקומת הכניסה מוקדש מקום מיוחד לאמנים צעירים.

בשל מיקומו המצוין של המוזיאון בראש ההר, המרפסת שלו מהווה נקודת תצפית מרהיבה על העיר וניתן לראות ממנה פסלים נוספים של האמן.


#על חואן מירו
חואן מירו נחשב לאחד האמנים המקוריים והמעניינים ביותר במאה ה-20. הוא נולד בשנת 1893 בברצלונה. בגיל 27, לאחר שכשל בלימודי העסקים שאליהם דחף אותו אביו, הוא נסע לפריז ללמוד אמנות. לברצלונה הוא חזר בשנת 1940, בזמן מלחמת האזרחים. מירו הושפע ביצירותיו מזרמי אמנות שונים - הקוביזם, הפוֹבִיזְם ומהתנועה הסוריאליסטית.

יצירותיו, הנראות לעתים ילדותיות, לא הולמות את חזותו הרצינית ואופי עבודתו הקשה. ציוריו ופסליו מוכרים מאד, במיוחד בזכות הצבעים החזקים והצורות הגאומטריות שבהם. ביצירותיו השתמש מירו בחומרים מגוונים, כולל צבעי מים, דיו וצבעי פסטל, אך גם בחומרים כמו חול וזפת.


#על הסוריאליזם

מירו היה מושפע מאד ביצירותיו מזרם הסוריאליזם. מהו הזרם הזה?

משמעותו של זרם הסוריאליזם באמנות היא "מעל למציאות". זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. ביצירות סוריאליסטיות משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע. אנדרה ברטון הוא שייסד את התנועה ואימץ בשבילה את השם "סוריאליזם", שנתן המשורר גיום אפולינר ב-1917.

במקום להתבונן החוצה אל העולם החיצוני שמחוץ לחלונו של האמן, הסוראליזם מבקש לשנות את כיוון ההסתכלות ולהתבונן פנימה, אל תוך המחשבה האנושית, ואל תוך נפש האדם. הזרם הזה הרבה להשתמש בחלומות, בדמיונות ובתת-המודע, כמקור להשראה אמנותית.

התנועה נולדה כתגובה להלם העולמי שאחז את האמנים בעקבות מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הגדולה הזו הולידה תחושת כישלון קשה של ההיגיון והסדר, שהיו נהוגים עד אז. לכן באו הסוריאליסטיים וניסו להוליד זרם חדש של אמנות, כזה שפועל ללא היגיון, סיבה וסדר, אלא מתוך אקראיות, יצירתיות ותיקון לבעיות הנפש והקשיים של בני-האדם. השפיעו על הסוריאליזם גם רעיונותיו של זיגמונד פרויד לגבי הלא-מודע.


#טיפ:
נסו לא לוותר על הסרטון המוקרן בקומה התחתונה, אורכו 15 דקות והוא שווה כל רגע.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=Vaayenk9meY

#על הגלריה לאמנות

בניין הקאישה ממוקם על "הר היהודים". זהו בניין מרהיב ביופיו, המוקדש לתערוכות מתחלפות ומהווה גלריה לאמנות. המבנה נבנה בין השנים 1908-1913. בשנת 1918 הוא נסגר, אך נפתח מחדש בתור מחסן בשנת 1929. אחר כך, בשנת 1940 שימש הבניין את המשטרה הלאומית הספרדית, עד שבשנת 1963 הוא נרכש על ידי בנק "לה קאישה".

החל משנת 2002, המקום נפתח מחדש כמוזיאון. הוא שוחזר לפני פתיחתו ונבנתה לו כניסה חדשה, שתוכננה על ידי האדריכל היפני אַרָאטָה אִיסוֹזָאקִי (Arata Isozaki), מי שנחשב כיום לארכיטקט הבולט של יפאן.

המרכז משמש כמתחם לתערוכות מתחלפות, כנסים, סדנאות, קורסים ועוד. במוזיאון כמעט שלושה דונם של חלל תצוגה, ספריית מדיה, אודיטוריום, כיתות ומסעדה. תוכלו למצוא כאן מידע רלוונטי במגוון תחומים: צילום, ציור, פיסול ועוד. הכניסה למוזיאון בחינם וכל מי שמתעניין באמנות בכלל יוכל למצוא כאן עניין.

הבניין הוזמן במקור בתור בית חרושת לטקסטיל. כבר מבנייתו הוא היה מבנה מעניין ומרשים ותוכנן על ידי האדריכל המפורסם יוזף פויג קאדאפאלץ'. בנייתו הושלמו בשנת 1911 וכבר באותה השנה זכה המבנה בפרס מועצת העיר על הבניין התעשייתי הטוב ביותר.

מבט מקרוב על הגלריה:
https://youtu.be/Cqgax5CC4ac?t=14s

#על הכנסייה

הכנסייה הקתולית הזו מוקדשת למריה הקדושה. היא נבנתה בסגנון גותי בזמן תור הזהב של קטלוניה. "תור הזהב" הוא התקופה שבה העיר שגשגה בזכות מסחר, בעיקר המסחר הימי שלה. על בניית המבנה הוחלט בשנת 1324 ובשנת 1329 הונחה אבן הפינה, בחזית הפונה כלפי כיכר דֵה לֶס מוֹרֵרֶס (Fossar de les Moreres). בשנת 1379 פרצה שריפה בכנסייה ופגעה בעבודות הבנייה. זו גם הסיבה לכך שהבנייה הושלמה רק בשנת 1383.

גם בשנת 1428 חל מאורע לא נעים: רעידת אדמה קשה גרמה לנזק ולמוות של מתפללים בכנסייה. היא אף הרסה את חלון הרוזטה שהיה בחזית המערבית. בשנים 1459-1460 הוחלף החלון בחדש. משני צידי השער המערבי תראו את הפסלים של פטרוס ופאולוס.

בתוך הכנסייה 3 אגפים, מרווחים ומוארים על ידי אור רב שחודר דרך החלונות הגבוהים של המבנה. גם בשנת 1936 פרצה שריפה במבנה, בתקופה של מרד נגד הכמרים. יצירות אמנות רבות בתוך הכנסייה נהרסו ונכחדו לעד. ביניהן גם לוח המזבח הבארוקי שהיה כאן.

הכנסייה "סנטה מריה דל מאר" משחקת תפקיד מרכזי ברומן המפורסם "הקתדרלה ליד הים", שנכתב על ידי אִילְדֵפוֹנְסוֹ פַלְקוֹנֶס (Ildefonso Falcones).

#על האקווריום

האקווריום של ברצלונה (L’Aquàrium de Barcelona) הוא אתר חובה לחובבי דגים. האקווריום ממוקם במתחם הנמל של העיר, בסוף שדרות הרמבלה.

במתחם האקווריום 35 מיכלי אקווריום ובהם ניתן לראות מעל 11,000 בעלי חיים מ-450 מינים שונים. הללו הובאו מכל רחבי האוקיינוסים.

האקווריום נפתח בשנת 1995 והוא נחשב עד היום לאחד מהאתרים המובילים של העיר. בכל שנה מבקרים בו מאות אלפי תיירים ועד היום ביקרו בו מעל 14 מיליון איש.

אחת מהאטרקציות המעניינות במיוחד באקווריום היא המנהרה התת-ימית שבו, שאורכה 80 מטרים. היא עוברת מתחת לים ובאמצעות הדפנות שלה תוכלו לצפות בחיות המים, כשהן חיות בסביבתן הטבעית. ואגב, אל תדאגו, אתם לא צריכים להחזיק את כל 80 המטרים מבלי לנוח - לאורכה של המנהרה ישנם מקומות לשבת וניתן פשוט לנוח ולהתבונן בדגים שמסביבכם. קסם - לא פחות!

שווה לברר כבר בהתחלה באילו שעות מתקיימת האכלה של כרישים. זו הזדמנות נדירה לצפות בטורפים הללו בפעולה.

באקווריום לא מעט פעילויות מיוחדות לילדים, כמו צלילה עם כרישים, צלילה בכלוב שקוף ועוד.


#טיפים
רגע של שופינג? - ממש ביציאה מהאקווריום תפגשו את אחד ממרכזי הקניות והשעשועים המפוארים בעיר - המארמגנום (Maremagnum). במקום חנויות רבות ונהדרות וגם חוויות כמו קולנוע IMAX ואפילו קזינו. בחורף, מה-7 לינואר ועד לסוף מרץ יש סיילים בהנחות משמעותיות.


מבט מקרוב על האקווריום:

https://www.youtube.com/watch?v=A7nb0v_6fvA

#על אולם הקונצרטים המפואר של העיר
אולם הקונצרטים המפואר של ברצלונה נמצא במרכז העיר, ליד העיר העתיקה. הוא נבנה על מנת לשמש אולם קונצרטים בעבור מקהלת קטלוניה. האולם נבנה בין השנים 1905 ל-1908. תכנן אותו האדריכל ליואיס דומנק אי מונטנר. למבנה יופי מיוחד, שכן הוא משלב את הסגנון המודרניסטה הטבעי לבין סגנון המודרניסטה הניאו גותי. שימו לב במיוחד לכיפת הזכוכית של המבנה, שעשויה כולה מוויטראז' של זכוכית צבעונית.

בשנת 1971 המבנה הוכתר כאתר לאומי על ידי ממשלת ספרד ובשנת 1997 הוא נבחר על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

#על הקתדרלה הגותית המרשימה של ברצלונה
הקתדרלה של ברצלונה, קתדרלת אולליה הקדושה, היא מבנה גדול ומרשים, שצריחיו מתנשאים לגובה והוא עטוף בעיטורים התואמים את המסורת הגותית של המאות ה-13 וה-14. מסביב לקתדרלה חומה בעלת קירות עבים וגבוהים.

בקתדרלה יושב הארכיבישוף של העיר. ארכיבישוף הוא תואר כבוד אדמיניסטרטיבי בנצרות, שנתנו לבישוף שעומד בראש פרובינציה כנסייתית, אזור מסוים. היא הייתה הקתדרלה השלישית שנבנתה באותו המקום. לפניה עמדו כאן כבר 2 כנסיות עתיקות יותר ולפני כן שימש האזור כאזור פולחן פגאני שהוקדש כולו לאלים הרומיים.

כיום מגיעים מאמינים רבים, בכל הגילאים, אל הקתדרלה. הם נסחפים אל הגודל והעוצמה שלה. בני קטלוניה ותושבי ברצלונה הדתיים, מנהלים בה עד היום טקסי פולחן דתי .

בימי ראשון אחר הצהריים, תוכלו לבוא ולראות תושבים רבים המתרכזים בכיכר שנמצאת לפני הקתדרלה ורוקדים את מחול הסרנדה - הריקוד המסורתי של הקטלונים. לאחר שידליקו המבקרים נר בקתדרלה, יתפללו או ייקחו חלק בטקס המיסה, הם יסתדרו במעגלים גדולים וירקדו את הריקוד האהוב עליהם.


#אדריכלות הקתדרלה
הקתדרלה בנויה בסגנון גותי, סגנון שהתפתח באירופה בימי הביניים. המאפיינים הבולטים של המבנים הגותיים הם ללא ספק הגובה של הכנסייה, הקשתות המחודדות, הזיזים המעוגלים והחלונות הגדולים. בתוך הקתדרלה האפלולית מורגש העושר הרב המושקע בה. העמודים שבתוכה מגיעים לגובה של 26 מטרים.

הקתדרלה מורכבת מ-28 קאפלות. האור הטבעי ששוטף את פנים הקתדרלה עובר דרך הוויטראז'ים הצבעוניים, שמספקים אור וצבעים יפים במיוחד.

מתחת לרצפתה של הקתדרלה קבורים אנשים, שניתן לזהותם על פי הסמלים שחרוטים על הרצפות. שימו לב לציור של מגש אפיה עם שתי לחמניות - זהו סמל למשפחת האופים הקבורה כאן. במקומות שבהם תראו את סמל הגולגולת, סביר שמתחת למרצפות קבורים מתים שמתו במגיפה הגדולה שפקדה את העיר בשנת 1348.

למרות שהיא ותיקה ועומדת כאן כבר המון שנים, החזית הניאו-גותית של הקתדרלה הוקמה במאה ה-19. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 היא שוב עברה לא מעט שיפוצים. את הפיגומים שליוו את השיפוץ, המון צינורות פלדה שעזרו לתמוך במבנה בזמן השיפוץ, הורידו רק בשנת 2012.


#מי הייתה אולליה מברצלונה?
בוודאי תהיתם לגבי משמעות שם הכנסייה. הכנסייה מוקדשת לקדושה המגינה על העיר ברצלונה - אולליה מברצלונה. היא חיה בעיר במהלך התקופה הרומית, עד שנפלה בידי הרומים בשנת 476 לספירה. בגיל 13 הייתה אולליה נוצריה אדוקה. למרות שהקיסר דיוקלטיאנוס נתן הוראה מפורשת לעזוב את דת הנצרות ברחבי האימפריה הרומית, אולליה סרבה ונגזר עליה גזר דין מוות. החיילים הרומיים הפשיטו את הצעירה והעמידו אותה בכיכר העיר.

האמונה הנוצרית מספרת שבנקודה זו החל לרדת שלג וכיסה את הקדושה במערומיה. החיילים הרומיים רתחו מזעם והכניסו אותה לתוך חבית שבתוך דפנותיה היו נעוצים סכינים. הם גלגלו את החבית במורד הרחוב, צלבו אותה ולבסוף כרתו את ראשה. לאחר שראשה נכרת, מספרת האגדה האיומה, עפה יונה מצווארה אל השמיים.

בשנת 1339 הועברה גופתה של אולליה לארון שהונח בקתדרלה, שברובע העתיק של ברצלונה. אולליה, הצעירה הנוצרייה, מוזכרת ברחובות ברצלונה ויש פסלים שלה ברחבי העיר. מדי שנה, ב-12 בפברואר, נהוג לחוג כאן את חגה של אולליה.


#חוויות
בואו מדי יום ראשון לראות את הקטלנים רוקדים את ריקודי הסרדנה (Sardana), בכיכר העירייה שבכניסה לקתדרלה. החל מ-12:00 בצהריים בימי שבת וראשון.


#טיפים
שוק חג המולד - שמוקם בכל שנה ברחבה שלפני הקתדרלה, לקראת חג המולד, מאפשר לחוות את החג בשוק חג מולד טיפוסי, עם מאות דוכנים והצצה לאווירה בעיר לקראת החג.


הקטלנים רוקדים סרדנה בחזית הכנסייה:

https://youtu.be/slnGYnt4sXY

#על שוק האוכל המדהים של ברצלונה

השוק הזה הוא שם דבר בכל אירופה ואחד משוקי האוכל הנעימים והמגוונים בתבל. אחד המקומות הצבעוניים ביותר בברצלונה הוא שוק לה בוקריה (Mercado de La Boqueria). מאכלים, צבעים, תבלינים, פירות, ירקות, משקאות, שייקים וממתקים - הכל תוכלו למצוא כאן. השוק יוצא מתוך שדרת הרמבלאס והוא עומד כאן כבר מאות שנים. ה"לה בוקריה" מקורה ותקרתו מעוצבת בצורה מעוררת השראה. אחרי הליכה של בערך חמש דקות מהכניסה אל השוק תוכלו לראות את עבודת האמנות של חואן מירו, שגם היא נמצאת בו.

בעבר, עמד כאן מנזר בשם סנט ג'וזף. עוד במאה ה-12, התחיל השוק כמקום מפגש של קצבים, שמכרו חזירים ליד המנזר. רק במאה ה-19 המקום החל לקבל את מעמדו כשוק שבו התרכזו החקלאים והדייגים של ברצלונה. בשנים אלו גם חרב המנזר בהתפרעות אנרכיסטית עממית.

אם אנחנו רגילים לחשוב על שוק כעל מקום הומה אדם, רועש, לא נקי במיוחד ומבולגן, שוק לה בוקריה מייצג את ההפך - שוק מסודר ונקי, המקיים סמינר לבישול ובית ספר גסטרונומי, יש לו אתר אינטרנט, עמותה המתפעלת אותו והנהלה מסודרת.

עם זאת, הקסם של שוק רגיל נשמר כאן. ריחות המאכלים, צפיפות הדוכנים, שפע המוצרים והמולת הסוחרים. תמצאו כאן דוכני פירות מפתים המציעים מנות מוכנות של פירות חתוכים ורחוצים, דוכני מיצי פרי סחוטים טריים בכוסות צבעוניות, דוכני ממתקים, פירות יבשים, דגים ופירות ים, קפה, שוקולד, יינות ועוד ועוד. גם דוכנים קצת פחות אסתטיים תוכלו לראות כאן, כמו ראשים ורגליים של חזיר, בשר צייד תלוי, תולעים לבישול, חרקים למאכל ועוד.

יש בשוק האוכל לה בוקריה גם מקומות בהם תוכלו לשבת לארוחת צהריים של ממש, במגוון טעמים וממגוון מטבחים וסגנונות בישול. השוק הזה זכה בלא מעט פרסים וגם נבחר לא פעם לשוק המזון הטוב ביותר בעולם. מה אתם אומרים? נאכל משהו?


בלוגרים:

https://youtu.be/PnCeMV8P5J8


ביקור במקום:

https://youtu.be/p4vlfuIhAzY


הדרכה:

https://youtu.be/ci1PbHuX93M

#על המוזיאון למדע של ספרד

מוזיאון המדע של ברצלונה נקרא על שמו של הבנק המקומי "לה קאיישה", בעיקר בגלל תמיכתו של הבנק במדע ובמחקר במוזיאון. הילדים יכולים ליהנות כאן במיוחד, כי הם מוזמנים ללמוד את התהליכים מקרוב - באמצעות פעולות כמו מגע, מישוש, לחיצות ודחיפות.

הבניין מעוצב בסגנון מודרני והוא ממוקם בגובה כזה שניתן להשקיף על העיר וליהנות מהנוף המרהיב. במתחם המוזיאון יש גם פלנטריום העוסק בחלל ותערוכות מתחלפות ובדרך כלל איכותיות מאד בנושאים שונים, בתחומי המדע והחלל.

את המסע במוזיאון יתחילו הילדים בירידה תלולה של חמש קומות מסביב לגזע עץ ענק. מתחת לשורשי העץ, נכנסים לאולם הראשי, חשוך ומסקרן, שם הם ימצאו מודלים בתחומים שונים: פיזיקה, גאולוגיה, גוף האדם ועוד. בסיומו של הביקור באולם ייכנסו המבקרים ל"יער המוצף" - יער אמזוני גשום מדומה, בגודל של 1000 מטרים רבועים, עם 80 זני צמחים שהובאו מקצוות כדור הארץ ומעל ל-50 מינים של בעלי חיים, שהובאו לכאן היישר מג'ונגלים אמיתיים.

שימו לב למוצג מעניין נוסף במוזיאון: קיר גאולוגי באורך של 65 מטרים, הכולל גושי סלע ענקיים ומאפשר לצפות בצורות ומבנים גאולוגיים שהתפתחו במשך מאות מיליוני שנים, בהשפעות שונות כמו מים, רוח ותהליכים וולקניים.


#טיפים
הכניסה לילדים מתחת לגיל 16 היא בחינם ותוכלו לבלות כאן בשקט שעתיים שלוש של כיף ועניין.

ביום א' הראשון של כל חודש - הכניסה בחינם גם למבוגרים, אבל כדאי לבוא מוקדם, כי אחר-כך נעשה מאד צפוף.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=Q7WLkcX0G10

#על המבנה

אחד מהמבנים היפים והמרשימים של גאודי בברצלונה, הוא הפַּלַאוֹ גואל - בית המגורים של משפחת גואל, המכונה לעתים "ארמון גואל". הוא ממוקם בשכונת רבל, ממש ליד שדרות הרמבלס. לא סתם שכר התעשיין הקטלאני העשיר אוסביו דה גואל (Eusebio de Güell) את שירותיו של גאודי המוכשר. הוא התרשם מאד מעבודות קודמות שלו ורצה מעט מהקסם. אין ספק שיצירה זו הייתה חלק חשוב במה שהפך את גאודי בהמשך לאייקון אדריכלי. בזכות יופיו הוכרז הפלאו גואל כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו.

למעט ימי הקיץ החמים בהם נסעו לחופשה, המשפחה התגוררה בבית הזה משנת 1890 ועד 1936. בשנת 1914 עבר אב המשפחה לגור ב"כפר לדוגמה", שלימים הפך להיות פארק גואל המפורסם.

למרות שבתקופה זו עוד היה אמן חסר ניסיון, גאודי קיבל תקציב חופשי, לטובת בניית הבית. הוא עצמו תכנן ובנה את כל האובייקטים המצויים בו. הרבה מהמוטיבים המאפיינים את גאודי באים כאן לידי ביטוי: סמלים ניאו גותיים, סמלי חיות וקשתות רבות, ארובות מעניינות (ומקוריות, יש לציין) ואזכורים קטלוניים עתיקים. כאן מגיע גם לידי ביטוי השימוש של גאודי במוצרי בניה שונים וטבעיים, כמו שיש ועץ, אותו הוא הלך ופיתח עם השנים ביצירות הבאות שלו.

בבניית הבית תכנן גאודי גם כניסה מיוחדת בעבור מרכבות המשפחה. הכניסה הייתה גדולה מספיק כך שניתן היה אפילו להסתובב בה ולהוריד נוסעים. כמו כן, בחדר קבלת האורחים היו חרכי הצצה, שמהם יכלו בעלי הבית להציץ ולראות מי הגיע לבקרם, מבלי להיראות. בתקרת חדר האוכל הוא קבע חלונות זעירים שנותנים תחושה של שמיים מלאי כוכבים. זאת בעיקר בזכות העששיות שהודלקו בשעות החשיכה מעל החלונות.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

#על הכנסייה
עוד אחת מיצירותיו המדהימות של גאודי, היא כנסיית סגרדה פמיליה (La Sagrada Família), בעברית "המשפחה הקדושה". זוהי אחת מהאטרקציות המובילות בברצלונה וכשתסתיים בנייתה, היא תהיה ללא ספק אחת הכנסיות המרשימות בעולם.

בנייתה של הכנסייה החלה בשנת 1883. שבשנת 1926, עם מותו הפתאומי של גאודי בתאונה, הופסקה הבנייה. היא חודשה רק בשנת 1946, אחרי מחלוקות רבות, שנבעו מכך שגאודי לא השאיר תכניות לגבי המשך הבנייה.

בזמן מלחמת האזרחים הספרדית, הבנייה הופסקה בשנית. הכנסייה עצמה אף ניזוקה עקב הלחימה בעיר. בתום המלחמה, חודשה הבנייה שוב והאמת היא שבנייתה נמשכת עד ימינו.

אם תעלו באמצעות המעלית לראשי הצריחים שכבר בנויים, תוכלו לצפות בתצפית מרהיבה על כל ברצלונה. במתחם גם תמצאו מוזיאון, שבו מוצגת ההיסטוריה של תולדות הכנסייה, החל מהרגע שבו החלה להיבנות ועד ימינו. תוכלו לראות שם שרטוטים ודגמים שונים, משלבים שונים שלה.


#אדריכלות הכנסייה
לא מפתיע שסגנון הבנייה של הכנסייה הוא סגנון המודרניסטה, שאפיין מאד את בנייתו של גאודי ושל ברצלונה בכלל. רוב האלמנטים הקישוטיים שתראו על המבנה פוסלו על ידי גאודי בעצמו.

הכנסייה מורכבת מ-12 צריחים בגובה של 100 מטרים כל אחד, המסמלים את 12 השליחים. היום, תוכלו לראות רק 8 מהם, כיוון שהשאר עדיין נמצאים בבניה. הצריחים מחולקים ל-3 חזיתות המסמלות את לידת ישו, מותו ותחייתו. עוד עתיד להיבנות כאן צריח נוסף בגובה של 170 מטרים שיסמל את ישו עצמו. מסביבו יוקמו 4 צריחים נוספים ונמוכים, שיסמלו את ארבעת האוונגליסטים, תלמידיו ושליחיו של ישו. עוד צריח יוקם בכדי לסמל את הבתולה.

גובה הכנסייה גבוה והרבה אדריכלים שלומדים היום על התכניות של גאודי מתפלאים איך הצליח לתכנן אותה גבוהה כל כך, לפני שנכנס המחשב לתמונה. העמודים המשמשים את המבנה, אותם יצר גאודי, היו דומים לעצים עם צמרת וענפים, המחזיקים את כל משקל הגזע עליהם. הוא למד, הושפע וקיבל השראה רבה מהטבע.


#בניית הכנסייה
בנייתה של כנסיית סגרדה פמיליה, שהיא מפעל חייו של גאודי, החלה בשנת 1883. בתחילת הדרך, חשב גאודי שידרשו לו רק 10 שנים לבנייה, תוך שימוש בתקציב של 360,000 פזטות בשנה. אך בגלל המלחמות שפרצו בספרד ובעולם בכלל ובעיקר בגלל שהפרויקט התבסס על תרומות בלבד, התנאי לא הצליח להתקיים. גאודי, שבשנים האחרונות לחייו התקרב מאד לדת, העביר את מרבית זמנו באתר הבניה. ככל שעבר הזמן, החל גאודי להרגיש כי יכול להיות שבנייתה של הכנסייה לא תסתיים בעודו בחיים. למרבה האירוניה, בשנת 1926, נדרס גאודי מחשמלית שעברה מחוץ לאתר הבניה של הכנסייה. קברו נמצא עד היום בקריפטה שלה.

לכנסייה אין עדיין תאריך סיום ולא ברור מתי תושלם הבניה, אך ללא כל צל של ספק, לכשתושלם, היא עתידה להיות אחת מהכנסיות הגדולות והמרשימות בעולם.


# חזיתות הבניין
הכנסייה נמצאת עד היום בתהליך שבו נוספים אליה פרטים נוספים בכל פעם. כל פרט בה תוכנן ונבנה ביסודיות, בעקבות לימוד ומחקר מעמיק של כתבי הקודש. בסך הכל תוכננו בכנסייה שלוש חזיתות, שכולן אמורות להיות מוקדשות לחייו של ישו. עד כה הושלמה בנייתן של רק 2 מהן - חזית הפסיון וחזית המולד.

על פי חזית הפסיון תוכלו ללמוד על ימיו האחרונים של ישו. חזית המולד פונה לכיוון זריחת השמש, בה המון פסלים וקשתות ובמרכזה וירטאז' יפהפה. בכל אחת מהחזיתות תוכלו לראות 4 מגדלי פעמונים בגובה 100 מטרים, שכל אחד מהם מוקדש לאחד מ-12 השליחים של ישו. מגדל נוסף ומרכזי, שאמור להתווסף, עתיד להתנשא לגובה של 170 מטרים והוא יוקדש ויסמל את ישו. הביטו על החזיתות, עלו למגדלים ובקרו בקבר של גאודי. תהנו!


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/-3MeOIZ5UIg


הדרכה:

https://youtu.be/4Pe9hyMOk_Y