#על המונומנט שבכיכר טקסים

אנדרטת הרפובליקה (Cumhuriyet Anıtı), או מונומנט הרפובליקה שבכיכר טַקְסִים (Taksim Meydanı), היא אנדרטה לזכר מלחמת העצמאות של טורקיה.

את האנדרטה העשויה מאבן ומברונזה, יצר הפסל האיטלקי פייטרו קנוניקה (Pietro Canonica). היא מתנשאת לגובה של כ-11 מטרים ויש לה 4 חזיתות. כל אחת מהחזיתות הללו עוסקת בנושא אחר מהמלחמה לשחרור טורקיה.

מאז 1928 ניצבת האנדרטה במרכזה של כיכר טקסים. היא הוקמה בשנת 1923 - לאחר מלחמת העצמאות הטורקית וביום השנה החמישי להולדתה של הרפובליקה של טורקיה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fHAbNAhXOJ4

#על הרחוב המרכזי של איסטנבול העתיקה ההיסטורית

בימינו רחוב דיווניולו (Divanyolu) הוא רחוב הומה ושוקק חיים, עם מסעדות, בתי קפה, דוכני גלידה, ערמונים, בייגלה (שנקרא כאן "סימיט") ותירס. אבל בימי קדם הוביל הרחוב אל הדרך האימפריאלית מקונסטנטינופול לרומא.

פירוש השם הטורקי דיווניולו הוא "הדרך למועצה הקיסרית". שמו של הרחוב ניתן לו בתקופה העות'מנית, כשהיווה את הדרך אל המועצה הקיסרית, שישבה אז בארמון טופקפי.

ואכן, צעידה של חצי שעה, מכיכר סולטנאחמט וההיפודרום ועד לכיכר בייאזיט (Beyazıt), היא כהליכה בהיסטוריה של העיר.

לאורכה של דיווניולו תוכלו לראות את מבני קבריהם המפוארים של 3 סולטנים עות'מנים. תראו גם עמוד מחושק שהקים בעיר קונסטנטינוס לציון חנוכת "רומי החדשה" בשנת 330 לספירה. כמו כן תראו ברחוב, בדרך לכיכר בייאזיט והבזאר הגדול, גם מסגדים, ספרייה, מדרסות ללימודי איסלאם ופורום ביזנטי.

ההולכים את כל הדרך, ישימו לב ודאי שמדי פעם משתנים שמות הרחובות המודרניים שעוברים בה. כך תהיה דיוואן יולו ל-Yeniçeriler Caddesi היא "שדרת היניצ'רים", דרך כיכר Beyazıt (בייאזיט), לאחר מכן Ordu Caddesi, "שדרת הצבא", ועד לכיכר Aksaray (אקסאראי).

לבסוף, כשתגיעו אל חומות העיר, תוכלו לעבור דרך "שער הזהב" ותתחברו אל הדרך הראשית לרומא, מרחק של 1,600 קילומטרים מכאן.


ביקור במקום:

https://youtu.be/7iTXvl1I1h4

#על הכיכר המרכזית של איסטנבול המודרנית

כיכר טַקְסִים (Taksim Meydanı) נחשבת ללב המודרני של איסטנבול ולליבו של המרכז המסחרי בעיר. בסביבה נמצאים מלונות יוקרתיים, חנויות הפאר, מועדונים, סניפים של כל רשתות המזון המהיר העולמיות ומסעדות מהפופולריות באיסטנבול.

הכיכר הזו היא סמל החילוניות של איסטנבול. מדובר באתר פופולרי לאירועים ציבוריים בעיר. דומה שהכל קורה כאן - מתהלוכות, מצעדים והפגנות ועד לחגיגות השנה החדשה וכינוסי המונים אחרים.

בעבר שכנה בכיכר מערכת המים של כל העיר ועל שמה היא גם נקראת. כאן ממוקמת גם התחנה המרכזית של הרכבת התחתית של איסטנבול, מה שהופך אותה גם למרכז התחבורתי של העיר.

הכיכר העגולה נמצאת באזור תקסים, ברובע בייאואולו ההיסטורי, שבחלקה האירופי של איסטנבול. מצפון לה תוכלו לראות את גן טַקְסִים (Taksim Gezi Parkı), המשתרע צפונה, לאורך שדרות הרפובליקה (Cumhuriyet Caddesi) הרחבות.

מהפינה הדרום-מערבית של הכיכר מתחילות שדרות איסטיקלל (İstiklal Caddesi), בעברית שדרות העצמאות. זהו המדרחוב המרכזי של רובע בייאואולו ומהחשובים בעיר.

במרכז הכיכר תראו את אנדרטת הרפובליקה ומסביבה כמה מהמלונות המפוארים של איסטנבול, כמו האינטרקונטיננטל, מלון מרמרה וריץ קרלטון.

בחזית הכיכר ניצב גם פסלו של כמאל אטטורק, מייסד הרפובליקה.

מהכיכר יוצאת חשמלית נוסטלגית, לאורך שדרת איסטיקלל, ומסיימת בסמוך לתחנת ה"מנהרה" (Tunel). תחנה זו הוקמה ב-1875, רק 12 שנה אחרי תחנת הרכבת התחתית של לונדון, מה שהופך את ה"טונל" לתחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה בעולם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9RKcX7NzgZA


ומרחוק:

https://youtu.be/_YlluHd0kpA

#על האקוואדוקט הרומי העתיק

אקוואדוקט ואלנס הוא מוביל מים עתיק ומרשים מאוד, שבעבר הוביל מים אל מאגרי המים של איסטנבול היישר מיער בלגרד.

מוביל המים, בלטינית "אקוודוקט", נבנה בתקופה הרומית, בשביל העיר ביזנטיום, על ידי הקיסר אדריאנוס. האקוודוקט שימש את מערכת אספקת המים העיקרית של הבירה הרומית המזרחית של קונסטנטינופול. הוא הושלם למעשה, על ידי הקיסר הרומי ואלנס (Valens), בסוף המאה ה -4 לספירה. הביזנטים ואחריהם העות'מנים, המשיכו להשתמש בו והוא נשאר מציוני הדרך החשובים באיסטנבול.

המראה של השדרה הגדולה, כשהיא נפרשת בין עמודי האקוודוקט העתיק, הוא מרשים מאוד. יפה לראות בין שרידי האקוודוקט, קטע בנוי של שדרת אטאטורק, החוצה את פארק סרצ'אנה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/WCuJiX0bz0A


ביקור במקום:

https://youtu.be/q1w2ePo-0Rc

#על שוק התבלינים הטוב בעולם

הרים של תבלינים ססגוניים בצבעי צהוב, ירוק, כתום וזהב, ריחות שונים ומשונים ומגוון מוצרים שלא יאומן - כל אלה יקבלו את פניכם בבזאר התבלינים, שנקרא גם השוק המצרי (Mısır Çarşısı).

זהו שוק התבלינים של איסטנבול, אחד השווקים הגדולים בעיר ולדעת רבים גם שוק התבלינים הטוב ביותר בעולם.

השוק הזה הוא בצורת L גדולה. יש בו 88 חללים מקומרים, שברובם קומה תחתונה ועליונה. הוא נבנה ב-1660, לאחר שריפה ענקית שהשתוללה באיסטנבול. במשך תקופה מסוימת הוא שימש כתחנת הצטיידות לשיירות הגמלים שנסעו על דרך המשי ומקום מנוחה והתרעננות לרוכבים שבדרך.

החל מתבלין הזעפרן, הידוע כתבלין היקר בעולם, ועד ציפורן וחינה אדומה, כורכום וכמון, פפריקה ופלפל - בבאזאר התבלינים (Egyptian or Spice Bazaar), שהוא השוק השני בגודלו בעיר, תוכלו למצוא כמעט כל תבלין אפשרי.

בנוסף למגוון אדיר של תבלינים בשלל צבעים וריחות, נמכרים כאן קוויאר יקר להחריד, רחת לוקום בכל צבע וטעם, חלבה מצוינת, ממתקי נוגט ונקניקי פרות עם אגוזים, המון סוגי פלפלים ומשקאות אקזוטיים למכביר.

אבל בשוק התבלינים תמצאו גם מתחם קניות מקורה שהוא שני בגודלו רק לבזאר הגדול. יש כאן הרבה יותר מתבלינים. אם תרצו, תוכלו לקנות כאן גם מוצרים שונים, כולל בדים יפים וצבעוניים, בגדים ולבנים איכותיים, שנמכרים בזול ומחזיקים שנים רבות.


#טיפים
הכניסה חופשית

הכניסה הראשית היא מול מסגד יני (Yeni), בפינת הדרום-מערבית.

מומלץ להתמקח בשוק הזה אחרת המוכרים כמעט נעלבים, כי הם אוהבים את משחק המיקוח הכל כך נפוץ בשווקי המזרח.

מעוניינים במתנות טעימות? - קנו כאן פיסטוקים מעולים וזולים, מיני אגוזים ופירות יבשים נהדרים, דבש טורקי וזעפרן איכותי ולרוב יקר מאד. כאן הוא זול משמעותית משטר העולם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4IVMdaXj8gE


ביקור במקום:

https://youtu.be/I-dIERKfT6c


הדרכה:

https://youtu.be/lI7o1ay_F-A

#על שוק פשפשים אחד מכמה באיסטנבול

בפינות שונות בכל רחבי העיר, תוכלו לבקר בשוקי פשפשים (Bit Pazarlari) הפזורים בה. אם צריך לבחור אחד מהם, שווה להיכנס אל שוק הפשפשים של צ'וקורג'ומה (Çukurcuma Bit Pazarı), שנמצא קרוב למרכז העיר החדשה, ליד רחוב איסתיקלל, באחד הרחובות שמאחורי בית הספר התיכון גלאטה סאראי.

כמו בכל שוק כזה בעולם, תמצאו כאן ממיטב העתיקות והשטויות שאפשר למכור. כמובן שכאן הדגש יהיה על דברים ייחודיים לטורקיה וחפצים בעלי אופי אוריינטלי ובלקני. מוצעים כאן למכירה תרבושים, תכשיטים, מנורות, כלי נשק ישנים, רהיטים קטנים ועוד. רק שימו לב שמסחר בעתיקות אסורה מה שאומר שמה שמוכרים לכם הוא במקרה הטוב זיוף ובמקרה הרע עתיק אמיתי, מה שעלול להכניס אתכם לכלא בטורקיה, כי הוא אסור בהוצאה מהמדינה לפי חוק.


#טיפים
להתמקח!

זהירות! - יש איסור חמור על הוצאת עתיקות של ממש אל מחוץ לגבולות תורכיה. מבריחים צפויים לעונשים קשים!

יש שווקי פשפשים נוספים, כמו שוק הפשפשים Horhor שברובע אקסאראי (Aksaray) ושוק הפשפשים קדיקוי (Kadıköy) שנמצא בצד האסיאתי של הבוספורוס.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JZnQ6BATTs8


ביקור במקום:

https://youtu.be/RENXDu711Zc

#על מוזיאון האמנות המודרנית באיסטנבול

מוזיאון איסטנבול מודרן (Istanbul Museum of Modern Art) שבלב הנמל הישן של העיר, ממוקם על גדות הבוספורוס, בתוך מה שהיה בעבר בית המכס הישן של הנמל הזה.

המודרן הוא המוזיאון לאמנות מודרנית של העיר ומציג בהתמדה את האמנות הטורקית במאה ה-20, לצד תערוכות מתחלפות של אמנים עכשוויים ויצירות שהושאלו ממוזיאונים בעולם. דומה שהמוזיאון הזה הוא הדוגמה הקלאסית לפנים אחרות ומעניינות של המטרופולין הענקי המשמר בדרך כלל דווקא מוצגים היסטוריים ובני מאות שנים.

כמו ה"טייט מודרן" שבלונדון, האח הגדול וההשראה לאיסטנבול מודרן, גם כאן מדובר במבנה תעשייתי מרשים, שהוסב לשמש כמוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית. מדובר בגל של מוזיאונים לאמנות שהוקמו בחללים תעשייתיים נטושים. יש כמה כאלה בבירות אמנות, דוגמת מוזיאון אורסיי בפריז שהוקם בתחנת רכבת ישנה וה"המבורגר באנהוף" בברלין.

אגב, כמו המוזיאון הלונדוני, גם איסטנבול מודרן ממוקם על גדות המים. במקביל ולצד הצפייה ביצירות שמסביב, חלונות גדולים מאפשרים ממנו מבט אל הבוספורוס ואל צריחי המסגדים שמסביב. חווייה מיוחדת ללא ספק.

החלל הבהיר והגדול של המוזיאון מהווה אכסניה לקהל של שוחרי אמנות, בדרך כלל אנשים צעירים ומעודכנים, אנשי העולם הגדול.


#טיפים
בימי חמישי הכניסה חינם.


ביקור במקום:

https://youtu.be/WK0Ne8lFWVA

#על שוק הדגים ופירות הים הטריים של איסטנבול

שוק הדגים קומפאקי (Kumkapı Fish Market) הוא שוק הומה ותוסס, שבו מציעים הסוחרים כמעט כל מאכל אפשרי. נסו וטעמו ממבחר הדגים ומאכלי הים שמציעים כאן סוחרי המקום, כי בשביל זה הגעתם, נכון?

בשוק תראו דוכנים רבים המציעים מולים גדולים וטריים, ממולאים באורז ומתובלים בתבלין בהרט עדין. אם אתם שוחרי פירות ים, נסו אותם.

כאן תוכלו גם לאכול מעדנים מקומיים כמו הבוטרגו, שמכיל ביצי דגים מיובשות וטעימות להפליא.

נסו גם את ספינת הדגל של הדגים המעושנים מהבוספורס - הלקרדה שהוא הפלמידה הלבנה (פלמוט). זהו דג בשרני מאוד ונטול עצמות, מומלח או מעושן במלח. בדרך כלל מגישים אותו כאן עם בצל ירוק או סגול ולעתים כשבצד קצת שמנת חמוצה. הוא טעים ונהדר!


#טיפים
אוכלי הצדפות יגלו שבשוק הדגים הזה הן טעימות וטריות במיוחד.

צדפות חיות ומקולקלות יהרסו את הטיול. חשבו פעמיים לפני הצדפות עם בוזקי הלימון שברחוב!

הימנעו מלהתפתות לסוחרים שמשדלים אתכם להיכנס אליהם לעסק. הטובים והאיכותיים לא זקוקים לזה.


מבט מקרוב על השוק:

https://youtu.be/CbR4ZZUB4XU?t=56s&end=1m36s


ביקור במקום:

https://youtu.be/w-pyN6hzYB4


ועל המסעדות שבו בערב:

https://youtu.be/d71xup75UZU

#על המסגד הגדול בעיר שרבים רואים בו מסגד מושלם

לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.

זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.

העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.

מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.

ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.


#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.

המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.

שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.

גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.


#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.

הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.

ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.

המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.

מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.

קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.


#טיפים
הכניסה למסגד חופשית


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X-8YfvDIaQE


הדרכה:

https://youtu.be/G2rePZHydl8


בלוגר:

https://youtu.be/kUVJkwYWvEo

#על הגשר המתרומם הכי גדול בעולם

גשר גלאטה (Galata Bridge) הוא גשר שנבנה ב-1994 מעל הבוספורוס ונחשב לאחת מנקודות התצפית הטובות בעיר. זהו הגשר המתרומם הגדול בעולם.

מגשר גלאטה מתגלית תצפית נפלאה על קו הרקיע של איסטנבול, המרוצף צריחי מסגדים וכנסיות. זהו נוף עירוני מסעיר, של אחת הערים העתיקות והמרשימות בעולם וללא ספק אחת ההיסטוריות ומעוררות ההשראה שבהן. אם בעבר גבו שלטונות העיר מהתושבים מס חצייה, כיום תוכלו לצפות מכאן בנוף ללא תשלום.

הגשר הנוכחי אינו הראשון שנבנה כאן. תכניות לגשר על הבוספורוס נעשו בעיר כבר במאה ה-15. גם לאונרדו דה וינצ'י היה בעניין ומיכלאנג'לו אף הוא הוזמן לתכנן גשר כזה, אך דחה את הבקשה.

הגשר הראשון נבנה כאן לבסוף, רק באמצע המאה ה-19. במקום שבו הוא ניצב נבנו מאז גשרים שונים בשם זה, שגישרו כולם בין העיר העתיקה של איסטנבול לבין השכונות החדשות יותר שבצד השני. 5 פעמים נבנו הגשרים כאן, עד לגשר הנוכחי, זה של ימינו.


ביקור במקום:

https://youtu.be/d2d04CE948Q

#על המסגד שנועד להאפיל על האיה סופיה

אומרים שקנאה תרבה חוכמה, אבל במקרה של המסגד הכחול (Blue Mosque) היא הביאה כבר לפאר וליופי לא רגילים. המסגד הזה, אחד המסגדים המפוארים בעולם, נולד כשהסולטן הצעיר אחמט הורה לאדריכל המלכותי שלו, סדפאר מחמט אגה, לבנות את המבנה האיסלאמי הנפלא בתבל. הסולטן דרש מבנה שינצח את כנסיית איה סופיה שבעירו איסטנבול.

המסגד, שניצב בקרבת ארמון טופקאפי וידוע גם בשם מסגד סולטאן אחמט (Sultanahmet Camii), על שם הסולטן שיזם וקבור בו, נבנה במכוון אל מול כנסיית איה סופיה. בכך הוא נועד להביא להכרה בעליונות של הבנייה האסלאמית על הבנייה הנוצרית. מה דעתכם? האם הוא הצליח בכך?

כך או כך, הבנייה התנהלה במהירות. במהלכה הסולטן עקב באופן אישי וצמוד אחרי התקדמות העבודות ומוראו הביא לכך שאכן הושגו כאן שיאים של הקפדה ואיכות אמנותית והנדסית. הסולטן גם לא חסך בכסף ובמשאבים לפרויקט הדגל הזה, מה שאפשר לבונים להביא את מיטב המומחים, הטכנולוגיות של התקופה והחומרים הנדרשים. ניתן לראות זאת לדוגמה, באבנים מהכעבה הקדושה שבמכה, ששובצו ב"מיח'רב". זוהי נישת התפילה של המוסלמים, הפונה לכיוון העיר מכה.

בתוך 7 שנים בלבד, הושלם המסגד הענקי ונחנך בשנת 1616. התוצאה הנפלאה היא אכן אחד המבנים האיסלאמיים היפים ביותר בעולם. גם מי שלא מתחברים לאדריכלות המוסלמית ולמסגדים ייהנו מהאור המיוחד הזה ומהמבנה המופלא כל כך.

גם אם הוא לא הצליח לגמד את האיה סופיה, המסגד הכחול מצליח להתחרות די יפה עם היופי וההוד שלה. הסולטנים אהבו אותו מאד ובכל יום שישי נהגו לצעוד אליו בצעידה טקסית וחגיגית. אפילו במאה ה-20, כשחצר המלוכה עקרה מארמון טופקפי הסמוך, הוא שמר על מעמדו היוקרתי. מכל אחת ממרפסותיו נהגו אז 16 מואזינים, לא פחות, לקרוא בו-זמנית למאמינים לתפילה.

את שמו של המסגד הכחול הוא קיבל מ-20 אלף האריחים הכחולים, שמצפים את קירותיו ושהובאו לכאן מהעיר התורכית איזניק.


#למה כעסו חכמי הדת על המסגד הזה?
עד לבנייה המודרנית של המאה ה-20, נחשב המסגד, שהוא היחיד בעיר שיש לו 6 מינרטים, מגדלי התפילה המוסלמיים, לאחת מהיצירות האדריכליות הנחשבות, גם אם מהיותר יומרניות, שנבנו במזרח התיכון ובעולם כולו.

כשנחנך, המסגד הזה עורר את כעסם של חכמי הדת המוסלמיים. הללו זעמו על נסיונותיו של מחמט לבנות מסגד שידמה ואף ישתווה לעיר הקודש למכה. הסולטן, שהבין שהסתבכות עם הדת היא סכנה לשלטונו, נכנע להם. הוא הסכים לממן משהו שיסמל את יתרונותיה של העיר מכה על פני איסטנבול. בתור פשרה הוגנת, הוא שילם ממון רב, בכדי לממן את בנייתו של מינרט שביעי שייבנה במסגד הכעבה שבמכה. המגדל השביעי הזה הפגין את עליונותו של המסגד ההוא, על פני המסגד הכחול, המסגד בעל 6 המינרטים בלבד.


#אדריכלות ומה רואים כאן?
שימו לב למסגד הייחודי הזה. במקום שבו הוא עומד היום, ניצבו בעבר ארמונות ביזנטיים. שימו לב ל-6 המינרטים, צריחי המואזין שלו, שחיקו את מסגד הכעבה שבעיר מכה.

לאורך קירות המסגד הנהדר, המצופה כולו באריחים כחולים, תראו את 260 החלונות מעוטרי האבנים הצבעוניות בשוליהם. החלונות הללו יוצרים אור כחול שמכניס אווירה מיסטית, כמעט קדושה, למסגד. האור הזה, הנופל על 20 אלף האריחים התכולים של המסגד הוא מלאכת מחשבת של תכנון אדריכלי מוקפד וחכם במיוחד.

בתוך המבנה המרשים והמעוטר יש כאמור אלפי אריחים מעוטרים ביד, עם יותר מ-200 חלונות ויטראז' מרהיבים ולידם איורי קליגרפיה ומנורות שמן מסוגננות,ששימשו להאיר את המסגד, טרם המצאת הנורה החשמלית.

ליד המסגד תראו מזרקה שהוענקה לסולטן עבד אל חמיד השני, על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. בסמוך גם כיכר סולטן אהמט.

צאו מהמסגד הכחול דרך השער מהחצר ותגיעו לרחבה גדולה. אתם נמצאים בהיפודרום מהמאה ה-3 לספירה. זהו מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהוקם על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס. הוא מכיל 100,000 מקומות ושימש למרוצים רבי משתתפים באימפריות הרומית והביזנטית.


#מה גרמו האריחים של המסגד לאיזניק?
העיר איזניק, ששמה נגזר מהשם היווני שלה ניקאה, היא עיר היסטורית. היא נודעה בימי הביניים בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה.

למעשה, העיר הזו איזניק, הייתה בירת האימפריה של ניקאה שבאסיה הקטנה, אך הכיבוש העות'מני ב-1331 שינה את שמה ל"איזניק". כשהעות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, היא ירדה בחשיבותה, אבל עם השנים הלכה איזניק ונודעה כמרכז של תעשיית הקרמיקה והאריחים.

האריחים וכלי הקרמיקה שלה עשו להם שם בכל העולם. באותה תקופה השתמשו בהם בבנייני פאר ברחבי האימפריה העות'מנית, כולל בקבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים.

לפי המסורת הטורקית, מספרים שבשל כמות האריחים העצומה שנדרשה לבניית מסגד הכחול, המסורת הקדרית של איזניק ממש נפלה. הקדרים האמנים של העיר לא העזו להמרות את דרישת הסולטן, לעשרות אלפי האריחים עבור המסגד שבו חשק. הכמות שנדרשה למסגד הכחול הייתה חסרת תקדים, אבל הם עמדו במשימה. מורא הסולטן פעל והם עבדו על האריחים הללו עד שהותשו לגמרי, אבל עם תום העבודה על אריחי המסגד, הם לא הצליחו לחזור ולהחזיר את אומנות הקרמיקה של איזניק לימיה הגדולים. במהלך השנים שאחר כך, מספרים הטורקים, הלכה התעשייה הזו בעיר וירדה.


#טיפים
הכניסה חופשית.

לבוש הולם כאן מחייב לבוש צנוע, ללא בגדים קצרים, נשים עם כיסוי ראש (מומלץ להביא מטפחת, אך תוכלו לקבל בכניסה).

הגברים צריכים לחלוץ נעליים בכניסה.

המסגד סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/1IAGs6Xio4w


ובפנים בתפילות:

https://youtu.be/lWSp2kYBsno

#על השוק הענקי והמלהיב של איסטנבול

עם למעלה מ-3,000 חנויות, הבזאר הגדול (Grand Bazaar), או השוק המקורה (Kapalı Çarşı), הוא אחד השווקים הגדולים בעולם והשוק המקורה הגדול בתבל. הגרנד בזאר, שהוקם על ידי הסולטן מהמט השני בין השנים 1445-1461, הוא גם מהשווקים המקורים העתיקים באירופה.

הוא גדול, מרתק ואפשר לבלות בו ימים ארוכים. מבגדים, תכשיטים, קדרות, תבלינים, שטיחים, קישוטים מזרחיים, נעליים יד שנייה ועד לבתי קפה, מסעדות ומזנוני תה - השוק הזה, הידוע גם בכינוי "השוק המקורה", מציע פשוט הכל.

בשוק מבקרים כרבע מיליון אנשים מדי יום ויש בו 10 מסגדים. למעשה, הבזאר הגדול משתרע ממערב למזרח, על פני יותר מ-60 רחובות. זהו רובע עירוני עצמאי, שנמתח ממסגד בייזיט (Beyazit) ועד המסגד של נורוסמאניה (Nuruosmaniye). הרובע נקרא היום גם הוא על שם השוק "שכונת הבזאר הגדול" (Kapalıçarşı).


#תולדות הבזאר הגדול ומה יש בו
עוד בימי ביזנטיון שימש הבזאר כמרכז למסחר עממי. אי שם, בשנת 1453, הקים כאן מחמט השני, המכונה "מחמט הכובש" את הבזאר הראשון והקטן, כשוק עממי.

במאה ה-16 הוא הורחב משמעותית, על ידי סולימאן הראשון. מאז הוא הלך וגדל כשבהדרגה הוא משתלט על כל האזור, עד כדי כך שהשכונה עתידה להיקרא על שמו.

במאה ה-20, המאה בה פרצה התיירות העממית והפכה לתופעה כלכלית ותרבותית עצומה, הלך אותו שוק שוקק חיים אך מקומי והתפתח. בהדרגה הוא הפך לבזאר הנוכחי, העצום ועתיר התיירים.

במרכז הבזאר תמצאו את מרכז השטיחים והעתיקות (IC Bedester). בצידו האחד מזרקת שיש ובצד השני שער כניסה עם סמל האימפריה הביזנטית. אם תעברו בו, יוביל אתכם השער אל אזור הכסף והזהב.

ובכלל, הבזאר הגדול של היום, עם אלפי החנויות שבו, מחולק לאזורים שונים. אלו מעין "גילדות" של בעלי מקצוע ועסקים. יש אזורים של תכשיטים, אחרים של עתיקות, שטיחים, ביגוד, בדים, ציוד לבית, מוצרי עור, קישוטים ועוד.

בשוק גם אינספור חנויות של מזכרות אוריינטליות, אריחי קרמיקה וכלי חרס בסגנון טורקי, לצד מזכרות לתיירים ומתנות מהמאפים והמתוקים הטורקיים המיוחדים.

בשוק פזורים אינספור מסעדות עממיות, בתי קפה שבהם לוגמים תה או קפה טורקי אמיתי ודוכני מזון ושתייה, בהם כיף להתענג על מאכלי רחוב טורקיים מקומיים.


#טיפים
שונאים צפיפות? בואו על הבוקר, כשהשוק דליל. אז גם תוכלו ליהנות ממחירי "סיפתח", למכירה הראשונה של הסוחרים שבה הם נדיבים יותר.

השוק עצום. הקציבו זמן מראש וצאו כשאתם מרגישים מסוחררים.

כדאי לבדוק את הסחורה היטב ובזהירות.

המיקוח בבזאר לגיטימי ומומלץ.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/C4dIfhBacU4


על הבוקר:

https://youtu.be/Upycqau-hUw


בלוגרים:

https://youtu.be/MtEaYaJDKXs


סיור מודרך? - לחצו על הכפתור הצף...

https://youtu.be/wdN1qihg-CI