שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
המוזיאון לאמנות ביזנטית
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס
המוזיאון היהודי ובית הכנסת ברודוס
מוזיאונים ברודוס
#על המוזיאון לאמנות מהתקופה הביזנטית
המוזיאון לאמנות ביזנטית ברודוס (Rhodes Byzantine museum) מציג יצירות ביזנטיות מרתקות ומשמש כמוזיאון לאמנות התקופה הזו בעיר.
זהו מוזיאון לא גדול, עם מגוון מוצגים מרשים. הוא נמצא ב"כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), כנסייה ביזנטית, ששמה ביוונית "פאנאגיה טו קסטרו" (Panagia tou Kastrou).
המוזיאון מציג תערוכת ציורים ביזנטיים ופוסט-ביזנטיים, כמו פסיפסים מהתקופה הנוצרית הקדומה של האי. יש כאן פסלים, סמלים, פרסקאות ואיקונות של קדושים נוצריים מהמאות ה-17 וה-18.
#על הכנסייה בה שוכן המוזיאון
את המוזיאון הביזנטי משמשת "כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), שהיא לא פחות מעניינת ממנו ונבנתה באותה תקופה בדיוק.
כנסיית מריה הקדושה, שנולדה בסביבות המאה ה-11, ניצבת אל מול הכיכר שבקצה רחוב איפוטון (Ippoton), בעיר העתיקה.
במהלך השנים עברה הכנסייה שינויים אדריכליים רבים. השלטונות שהתחלפו באי והדתות השולטות הביאו לכך שהוכנסו בה לא מעט שינויים ותוספות רבות.
הכנסייה פעלה ככנסייה ביזנטית עד המאה ה-13. בשנים 1319-1334 עברה הכנסייה הביזנטית שיפוץ יסודי, בידי המסדר הצלבני של אבירי מסדר סנט ג'ון. היא המשיכה לפעול כך עד הכיבוש התורכי עות'מני.
מאוחר יותר, ב-1523, שינו התורכים את ייעודו של המבנה. אז הפכו אותה השלטונות העות'מנים למסגד בשם "אנדרום קאמי" (Enderoum) והוסיפו לו תוספות שונות. את מגדל הפעמונים הם הפכו למינארט גבוה, צריח מוסלמי שממנו קרא המואזין למאמינים לחמש התפילות היומיות של המוסלמים.
אגב, באותם ימים המסגד היה ידוע יותר בכינוי "המסגד האדום", על שום "הדם הנוצרי שנשפך כאן כמו מים", עם הכיבוש התורכי.
300 שנה אחר כך, בעת שלטונם, הסירו השליטים האיטלקים את הצריח ואת שאר התוספות המוסלמיות והחזירו את המבנה להיות כנסיה, ממש כמו בהתחלה.
ביקור בכנסייה היפה יציג לכם, ביחד עם מוצגי המוזיאון הביזנטי שבה, את ציורי הקיר היפים שעל קירותיה ועל תקרתה. הם מהמאה ה-14.
#טיפים
המוזיאון סגור בימי שני ופתוח כל יום אחר, משעה 08:30 עד 16:00.
המוזיאון לאמנות ביזנטית ברודוס (Rhodes Byzantine museum) מציג יצירות ביזנטיות מרתקות ומשמש כמוזיאון לאמנות התקופה הזו בעיר.
זהו מוזיאון לא גדול, עם מגוון מוצגים מרשים. הוא נמצא ב"כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), כנסייה ביזנטית, ששמה ביוונית "פאנאגיה טו קסטרו" (Panagia tou Kastrou).
המוזיאון מציג תערוכת ציורים ביזנטיים ופוסט-ביזנטיים, כמו פסיפסים מהתקופה הנוצרית הקדומה של האי. יש כאן פסלים, סמלים, פרסקאות ואיקונות של קדושים נוצריים מהמאות ה-17 וה-18.
#על הכנסייה בה שוכן המוזיאון
את המוזיאון הביזנטי משמשת "כנסיית גבירתנו של הטירה" (Lady of the Castle Cathedral), שהיא לא פחות מעניינת ממנו ונבנתה באותה תקופה בדיוק.
כנסיית מריה הקדושה, שנולדה בסביבות המאה ה-11, ניצבת אל מול הכיכר שבקצה רחוב איפוטון (Ippoton), בעיר העתיקה.
במהלך השנים עברה הכנסייה שינויים אדריכליים רבים. השלטונות שהתחלפו באי והדתות השולטות הביאו לכך שהוכנסו בה לא מעט שינויים ותוספות רבות.
הכנסייה פעלה ככנסייה ביזנטית עד המאה ה-13. בשנים 1319-1334 עברה הכנסייה הביזנטית שיפוץ יסודי, בידי המסדר הצלבני של אבירי מסדר סנט ג'ון. היא המשיכה לפעול כך עד הכיבוש התורכי עות'מני.
מאוחר יותר, ב-1523, שינו התורכים את ייעודו של המבנה. אז הפכו אותה השלטונות העות'מנים למסגד בשם "אנדרום קאמי" (Enderoum) והוסיפו לו תוספות שונות. את מגדל הפעמונים הם הפכו למינארט גבוה, צריח מוסלמי שממנו קרא המואזין למאמינים לחמש התפילות היומיות של המוסלמים.
אגב, באותם ימים המסגד היה ידוע יותר בכינוי "המסגד האדום", על שום "הדם הנוצרי שנשפך כאן כמו מים", עם הכיבוש התורכי.
300 שנה אחר כך, בעת שלטונם, הסירו השליטים האיטלקים את הצריח ואת שאר התוספות המוסלמיות והחזירו את המבנה להיות כנסיה, ממש כמו בהתחלה.
ביקור בכנסייה היפה יציג לכם, ביחד עם מוצגי המוזיאון הביזנטי שבה, את ציורי הקיר היפים שעל קירותיה ועל תקרתה. הם מהמאה ה-14.
#טיפים
המוזיאון סגור בימי שני ופתוח כל יום אחר, משעה 08:30 עד 16:00.
#על המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס (Rhodes Archaeological museum) הוא ללא ספק מהאטרקציות החשובות בעיר העתיקה, במיוחד לחובבי העתיקות וההיסטוריה. זהו מוזיאון מאורגן ומסודר, שבו מספר גלריות וחצר מטופחת ויפה.
בחדריו המרווחים של המוזיאון היפהפה תוכלו לפגוש מגוון אדיר של פסלים, כדים, תכשיטים ומטבעות, לצד מוזאיקות ופריטים רבים נוספים. מכל אלה ניבטות ההיסטוריה והאמנות העשירות של האי, מהתקופה המיקנית הקדומה, דרך התקופות ההלניסטית והביזנטית ועד לימי הביניים. אז שלטו ברודוס האבירים ההוספיטלרים, צלבנים אמיצים ועוצמתיים, שהגנו מכאן על אירופה כנגד האסלאם המתפשט.
המוזיאון היפה ומרובה הקשתות והעמודים, נמצא במבנה של מבצר ביזנטי שבימי הביניים שימש כבית-חולים צבאי של האבירים ועבר במשך השנים שימור ושיחזור נרחבים.
#מה רואים כאן?
המוצגים במוזיאון הארכיאולוגי מתפרסים על פני תקופות ארוכות, מהתרבות המיקנית, שהיא התקופה העתיקה ביותר כאן, דרך התקופה ההלניסטית, תקופת השיא של רודוס והאיים הסמוכים ועד התקופה הביזנטית ועידן ימי הביניים - תקופת שלטון האבירים באי.
שניים מהמוצגים המיוחדים במוזיאון הם המצבה המפורסמת של קליאריסטה (Kaliarista) ופסל השיש "אפרודיטה מרודוס", ללא ספק היצירה הידועה ביותר במוזיאון. את פסל האפרודיטה מרודוס, תמצאו ככל הנראה באחד החדרים הקטנים במוזיאון.
המוצגים כאן מסודרים כך שלא ייצרו תחושת עומס וייערמו בכמויות גדולות, כפי שקורה לא פעם במוזיאונים לארכיאולוגיה.
בקומה הראשונה תראו מגוון פסלים גדולים וחלקי מצבות מרשימות מכל חלקי האי.
בקומה השנייה חדרים תקופתיים, עם פסלים, כדים ואבני חן עתיקות, שהובאו מהחפירות בערי האי יאליסוס וקמיירוס.
יפים במיוחד כאן הם הפסיפסים המרהיבים, מהתקופה ההלניסטית, הפזורים ברחבי המוזיאון ובחצר היפה. לצידם תראו את פסלי האלים ההלניסטיים, לצד מגוון של פסלים קלאסיים, יווניים ורומיים, שנמצאו בחפירות בסביבה.
שימו לב לקברי מסדר האבירים ולתבליטים שעל גבי המצבות, המתארים את האביר הקבור בכל אחד מהקברים, על נשקו ובגדיו.
#תולדות המקום
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס הוא מבנה יפה ומרובה קשתות ועמודים, הנמצא בבניין עתיק, שהיה בעבר הרחוק מבצר ביזנטי.
בשנת 1440 החלו לבנות את המבנה הזה מחדש ו-50 שנה אחר כך הסתיימה הבנייה. אז הוקם כאן בית החולים הראשון של רודוס. הבניין היה לבית-החולים הצבאי של האבירים. בית החולים המרשים, שמשקיף על הגן שבחצרו, שופץ ונבנה אז בפקודה דתית, כשמטרת האבירים בו הייתה להקדיש את עצמם למניעת התפשטות האסלאם ולטיפול בחולים ובעניים שבאי.
במשך השנים שעברו מאז, המבנה עבר שימור ושיחזור נרחבים. בראשית המאה ה-20, למשל, הוא שופץ שוב, ביחד עם מבנים נוספים מאותה תקופה, על ידי האיטלקים, ששלטו אז ברודוס ובאיים שבסביבה.
בימינו הוסב המבצר ובית חולים לשעבר, למוזיאון ארכיאולוגי יפה. מאז 1916 מוצגים במבנה המוזיאון לארכיאולוגיה, בו אתם נמצאים, ממצאים עתיקים ומרשימים, מכל רחבי האי והאיים הסמוכים.
#אדריכלות המבנה
מבנה המוזיאון ברודוס נבנה בסגנון גותי, עם אלמנטים של הרנסאנס. כמו מבנים רבים מתקופת האבירים, גם הוא מרשים במיוחד.
במרכז המבנה מרובה הקשתות והעמודים, יש חצר פנימית נאה וארקדה יפה בת שתי קומות.
בקומה הראשונה תראו אולמות ענק שבהם תראו את הממצאים הרבים מהאיים הדודקנסיים.
מהאכסדרה המרכזית והארוכה שבקומה השנייה מגיעים לחדרי תצוגה, כשכל אחד מוקדש לתקופה או לנושא אחר.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.
שווה לרכוש כרטיס כניסה משולב למוזיאון ולביקור בארמון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/35_M3FTNMrU
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס (Rhodes Archaeological museum) הוא ללא ספק מהאטרקציות החשובות בעיר העתיקה, במיוחד לחובבי העתיקות וההיסטוריה. זהו מוזיאון מאורגן ומסודר, שבו מספר גלריות וחצר מטופחת ויפה.
בחדריו המרווחים של המוזיאון היפהפה תוכלו לפגוש מגוון אדיר של פסלים, כדים, תכשיטים ומטבעות, לצד מוזאיקות ופריטים רבים נוספים. מכל אלה ניבטות ההיסטוריה והאמנות העשירות של האי, מהתקופה המיקנית הקדומה, דרך התקופות ההלניסטית והביזנטית ועד לימי הביניים. אז שלטו ברודוס האבירים ההוספיטלרים, צלבנים אמיצים ועוצמתיים, שהגנו מכאן על אירופה כנגד האסלאם המתפשט.
המוזיאון היפה ומרובה הקשתות והעמודים, נמצא במבנה של מבצר ביזנטי שבימי הביניים שימש כבית-חולים צבאי של האבירים ועבר במשך השנים שימור ושיחזור נרחבים.
#מה רואים כאן?
המוצגים במוזיאון הארכיאולוגי מתפרסים על פני תקופות ארוכות, מהתרבות המיקנית, שהיא התקופה העתיקה ביותר כאן, דרך התקופה ההלניסטית, תקופת השיא של רודוס והאיים הסמוכים ועד התקופה הביזנטית ועידן ימי הביניים - תקופת שלטון האבירים באי.
שניים מהמוצגים המיוחדים במוזיאון הם המצבה המפורסמת של קליאריסטה (Kaliarista) ופסל השיש "אפרודיטה מרודוס", ללא ספק היצירה הידועה ביותר במוזיאון. את פסל האפרודיטה מרודוס, תמצאו ככל הנראה באחד החדרים הקטנים במוזיאון.
המוצגים כאן מסודרים כך שלא ייצרו תחושת עומס וייערמו בכמויות גדולות, כפי שקורה לא פעם במוזיאונים לארכיאולוגיה.
בקומה הראשונה תראו מגוון פסלים גדולים וחלקי מצבות מרשימות מכל חלקי האי.
בקומה השנייה חדרים תקופתיים, עם פסלים, כדים ואבני חן עתיקות, שהובאו מהחפירות בערי האי יאליסוס וקמיירוס.
יפים במיוחד כאן הם הפסיפסים המרהיבים, מהתקופה ההלניסטית, הפזורים ברחבי המוזיאון ובחצר היפה. לצידם תראו את פסלי האלים ההלניסטיים, לצד מגוון של פסלים קלאסיים, יווניים ורומיים, שנמצאו בחפירות בסביבה.
שימו לב לקברי מסדר האבירים ולתבליטים שעל גבי המצבות, המתארים את האביר הקבור בכל אחד מהקברים, על נשקו ובגדיו.
#תולדות המקום
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס הוא מבנה יפה ומרובה קשתות ועמודים, הנמצא בבניין עתיק, שהיה בעבר הרחוק מבצר ביזנטי.
בשנת 1440 החלו לבנות את המבנה הזה מחדש ו-50 שנה אחר כך הסתיימה הבנייה. אז הוקם כאן בית החולים הראשון של רודוס. הבניין היה לבית-החולים הצבאי של האבירים. בית החולים המרשים, שמשקיף על הגן שבחצרו, שופץ ונבנה אז בפקודה דתית, כשמטרת האבירים בו הייתה להקדיש את עצמם למניעת התפשטות האסלאם ולטיפול בחולים ובעניים שבאי.
במשך השנים שעברו מאז, המבנה עבר שימור ושיחזור נרחבים. בראשית המאה ה-20, למשל, הוא שופץ שוב, ביחד עם מבנים נוספים מאותה תקופה, על ידי האיטלקים, ששלטו אז ברודוס ובאיים שבסביבה.
בימינו הוסב המבצר ובית חולים לשעבר, למוזיאון ארכיאולוגי יפה. מאז 1916 מוצגים במבנה המוזיאון לארכיאולוגיה, בו אתם נמצאים, ממצאים עתיקים ומרשימים, מכל רחבי האי והאיים הסמוכים.
#אדריכלות המבנה
מבנה המוזיאון ברודוס נבנה בסגנון גותי, עם אלמנטים של הרנסאנס. כמו מבנים רבים מתקופת האבירים, גם הוא מרשים במיוחד.
במרכז המבנה מרובה הקשתות והעמודים, יש חצר פנימית נאה וארקדה יפה בת שתי קומות.
בקומה הראשונה תראו אולמות ענק שבהם תראו את הממצאים הרבים מהאיים הדודקנסיים.
מהאכסדרה המרכזית והארוכה שבקומה השנייה מגיעים לחדרי תצוגה, כשכל אחד מוקדש לתקופה או לנושא אחר.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.
שווה לרכוש כרטיס כניסה משולב למוזיאון ולביקור בארמון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/35_M3FTNMrU
#על המוזיאון היהודי של רודוס
מטרתו של המוזיאון היהודי ברודוס (The Acropolis of Rhodes) היא לשמר ולהציג את המורשת, התרבות וההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר רודוס, קהילה ששגשגה כאן עד למלחמת העולם השנייה.
המוזיאון נמצא בבית הכנסת "קהל שלום", שבסמטת סִימִיוּ (Symiou), ברובע היהודי של העיר. זהו בית הכנסת הפעיל היחידי באי והוא הוקם בשנת 1577. בבית הכנסת שכאן מתקיימות עדיין תפילות, בעיקר בחגים היהודיים המרכזיים.
כיום חיים עדיין ברודוס עשרות בודדות של יהודים ולכן בעונת התיירות בית הכנסת הזה פועל כמרכז מבקרים וכמוזיאון קטן לתולדות הקהילה היהודית המקומית.
המוזיאון הוקם כאן בשנת 1997, על ידי יהודי מקומי בשם אהרון חסון. מאז הוא מהווה מוקד עניין ליהודים וישראלים בעיקר, המבקרים באי.
את ההיסטוריה והמורשת של יהודי רודוס מתעד המוזיאון הקטן באמצעות מוצגים מגוונים ואביזרים יהודיים אותנטיים, מתקופות שונות בהיסטוריה של הקהילה היהודית העתיקה, שחייתה כאן עד השואה. לצד תשמישי קדושה, כמו טליתות, תפילין וכיפות ופריטי לבוש יהודיים שונים, ניתן לצפות כאן בתצלומים, ציורים ומסמכים, המתעדים את חיי היומיום של אנשי הקהילה.
כל העת עוסקת כאן הקרן להיסטוריה יהודית של רודוס ברכש וקליטה של פריטים חדשים, המאפשרים להעשיר את אוסף המוצגים שבמוזיאון.
בחנות המתנות הקטנה של המוזיאון תמצאו ספרים על יהדות יוון ודיסקים בשפת הלאדינו, בה דיברו מרבית אנשי הקהילה, רובם ממגורשי ספרד.
#אדריכלות בית הכנסת
כמו בתי כנסת אחרים, באירופה של ימי הביניים, גם כאן קשה לזהות מבחוץ שהמבנה הדו-קומתי שלפניכם הוא בית כנסת פעיל ותוסס. בעבר גם לא הופיעו על קיר הבניין שלטי בית כנסת, כתובות או עיטורים יהודיים.
כך, תוך שמירה על פרופיל נמוך, ללא מגיני דוד או סממנים יהודיים מבחוץ, נישא בניין התפילה מעל לסמטה הצדדית ולא משך תשומת לב. היהודים בימי הביניים נהגו להתמקם במבנים "רגילים" שכאלה, עם חזיתות שלא מסגירות את תפקיד הבניין, כדי שלא לבלוט ולא לעורר את זעם השלטון והשכנים, שהיו בני דתות שליטות ושהיהודים היו נתונים במידה רבה לחסדיהם וחששו מהם.
לפיכך, כדי שלא למשוך תשומת לב, אטומה חזית בית הכנסת במפלס הרחוב. רק בקומה העליונה יש שורת חלונות, המאירים את אולם התפילה. גם הכניסה והיציאה של בית הכנסת הם מחצר פנימית קטנה, ששמרה אז על ביטחון היהודים המתפללים, במיוחד בתקופות קשות של מתח דתי.
את הקישוטים וההשקעה העיצובית השאירו אז היהודים לתוך בית הכנסת. בחלל התפילה תראו 3 קשתות, אחת מרכזית וגדולה ושתי קשתות קטנות מהצדדים. אלו בנויות על שני עמודים הבנויים מאבן כורכר. בניגוד לקירות בית הכנסת המטויחים בלבן, העמודים הללו חשופים ומאפשרים להכיר את אבן הכורכר. שמה של אבן הכורכר מגיע מהמילה הערבית כֻּרְכַּאר. זהו סלע מִשְקָע, שנוצר מהתאבנות בת מיליוני שנים, של חול ים ועצמות של בעלי חיים ימיים.
הכורכר היה חומר הבנייה שבו נבנו מרבית מבני העיר העתיקה ושרק במאות האחרונות הוחלף בבטון. מבנים רבים ברחבי המזרח התיכון נבנו מכורכר בעת העתיקה.
#מה לראות כאן?
שימו לב לדלת שבמרכז הקיר המזרחי של בית הכנסת. דלת זו מקשרת אל חצר אחורית שבה נהגו לקיים אז אירועים. משני צידיה של הדלת ראו את ארון הקודש שפוצל לשני ארונות. 3 מדרגות מובילות לכל ארון, שיטה שרווחה בבתי כנסת כאלו בימי הביניים והדגישה למתפללים את ארון הקודש. זה היה מעין פרדוקס שבו דווקא חלוקת ארון הקודש הבליטה וכיבדה אותו, בעיני המתפללים.
הרימו ראש אל קומת הגלריה שבחלל התפילה. זוהי תוספת מאוחרת לבית הכנסת, שנוספה בשנת 1930. היא נבנתה בשביל עזרת הנשים, שעד אז הייתה בחדר נפרד לגמרי מחלל התפילה העיקרי, ששימש את המתפללים הגברים. מנגד, במשך שנים רבות היה המנהג כאן להתפלל יחד, נשים וגברים.
שימו לב גם לסמלים היהודיים שעל הקירות כאן, כמו המנורה, הכתר, כינור דוד ולוחות הברית. בשל האיסור היהודי על ציורים בבית הכנסת, של דמויות אנושיות, בעלי חיים או תיאורים מסיפורי התנ"ך, שולבו כאן בעיקר הסמלים הללו ועיטורים מעולם הצמחים.
עיטורי הקיר הללו נעשו בטכניקה של טיח מכויר, שנקראת "סְטוּקוֹ" (Stucco). טכניקה זו נפוצה באדריכלות המוסלמית של ימי הביניים. היהודים, שחולקים עם האיסלאם את האיסור על ציור דמויות בבתי התפילה, אימצו את הטכניקה הזו, עוד לפני גירוש ספרד. בבתי הכנסת הספרדיים הם הרבו להשתמש בטכניקת ה"סְטוּקוֹ". גם בהמשך, לאחר הגירוש, היא מופיעה לא פעם בבתי הכנסת שבנו במקומות שבהם התיישבו.
את בית הקברות היהודי העתיק של העיר, שגילו 400 שנה, תוכלו לראות בעיר עצמה, מאחורי העיר העתיקה.
#טיפים
בחודשים נובמבר עד מרץ המוזיאון סגור ונפתח למבקרים רק בתיאום מראש, עם משרד הקהילה היהודית של רודוס.
נסו להגיע לבית הכנסת בימי שישי ובמיוחד בחגים ולהשלים מניין. מבין יהודי רודוס, נותרו כיום 2-3 משפחות בודדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sQZhyns4UE4
מטרתו של המוזיאון היהודי ברודוס (The Acropolis of Rhodes) היא לשמר ולהציג את המורשת, התרבות וההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר רודוס, קהילה ששגשגה כאן עד למלחמת העולם השנייה.
המוזיאון נמצא בבית הכנסת "קהל שלום", שבסמטת סִימִיוּ (Symiou), ברובע היהודי של העיר. זהו בית הכנסת הפעיל היחידי באי והוא הוקם בשנת 1577. בבית הכנסת שכאן מתקיימות עדיין תפילות, בעיקר בחגים היהודיים המרכזיים.
כיום חיים עדיין ברודוס עשרות בודדות של יהודים ולכן בעונת התיירות בית הכנסת הזה פועל כמרכז מבקרים וכמוזיאון קטן לתולדות הקהילה היהודית המקומית.
המוזיאון הוקם כאן בשנת 1997, על ידי יהודי מקומי בשם אהרון חסון. מאז הוא מהווה מוקד עניין ליהודים וישראלים בעיקר, המבקרים באי.
את ההיסטוריה והמורשת של יהודי רודוס מתעד המוזיאון הקטן באמצעות מוצגים מגוונים ואביזרים יהודיים אותנטיים, מתקופות שונות בהיסטוריה של הקהילה היהודית העתיקה, שחייתה כאן עד השואה. לצד תשמישי קדושה, כמו טליתות, תפילין וכיפות ופריטי לבוש יהודיים שונים, ניתן לצפות כאן בתצלומים, ציורים ומסמכים, המתעדים את חיי היומיום של אנשי הקהילה.
כל העת עוסקת כאן הקרן להיסטוריה יהודית של רודוס ברכש וקליטה של פריטים חדשים, המאפשרים להעשיר את אוסף המוצגים שבמוזיאון.
בחנות המתנות הקטנה של המוזיאון תמצאו ספרים על יהדות יוון ודיסקים בשפת הלאדינו, בה דיברו מרבית אנשי הקהילה, רובם ממגורשי ספרד.
#אדריכלות בית הכנסת
כמו בתי כנסת אחרים, באירופה של ימי הביניים, גם כאן קשה לזהות מבחוץ שהמבנה הדו-קומתי שלפניכם הוא בית כנסת פעיל ותוסס. בעבר גם לא הופיעו על קיר הבניין שלטי בית כנסת, כתובות או עיטורים יהודיים.
כך, תוך שמירה על פרופיל נמוך, ללא מגיני דוד או סממנים יהודיים מבחוץ, נישא בניין התפילה מעל לסמטה הצדדית ולא משך תשומת לב. היהודים בימי הביניים נהגו להתמקם במבנים "רגילים" שכאלה, עם חזיתות שלא מסגירות את תפקיד הבניין, כדי שלא לבלוט ולא לעורר את זעם השלטון והשכנים, שהיו בני דתות שליטות ושהיהודים היו נתונים במידה רבה לחסדיהם וחששו מהם.
לפיכך, כדי שלא למשוך תשומת לב, אטומה חזית בית הכנסת במפלס הרחוב. רק בקומה העליונה יש שורת חלונות, המאירים את אולם התפילה. גם הכניסה והיציאה של בית הכנסת הם מחצר פנימית קטנה, ששמרה אז על ביטחון היהודים המתפללים, במיוחד בתקופות קשות של מתח דתי.
את הקישוטים וההשקעה העיצובית השאירו אז היהודים לתוך בית הכנסת. בחלל התפילה תראו 3 קשתות, אחת מרכזית וגדולה ושתי קשתות קטנות מהצדדים. אלו בנויות על שני עמודים הבנויים מאבן כורכר. בניגוד לקירות בית הכנסת המטויחים בלבן, העמודים הללו חשופים ומאפשרים להכיר את אבן הכורכר. שמה של אבן הכורכר מגיע מהמילה הערבית כֻּרְכַּאר. זהו סלע מִשְקָע, שנוצר מהתאבנות בת מיליוני שנים, של חול ים ועצמות של בעלי חיים ימיים.
הכורכר היה חומר הבנייה שבו נבנו מרבית מבני העיר העתיקה ושרק במאות האחרונות הוחלף בבטון. מבנים רבים ברחבי המזרח התיכון נבנו מכורכר בעת העתיקה.
#מה לראות כאן?
שימו לב לדלת שבמרכז הקיר המזרחי של בית הכנסת. דלת זו מקשרת אל חצר אחורית שבה נהגו לקיים אז אירועים. משני צידיה של הדלת ראו את ארון הקודש שפוצל לשני ארונות. 3 מדרגות מובילות לכל ארון, שיטה שרווחה בבתי כנסת כאלו בימי הביניים והדגישה למתפללים את ארון הקודש. זה היה מעין פרדוקס שבו דווקא חלוקת ארון הקודש הבליטה וכיבדה אותו, בעיני המתפללים.
הרימו ראש אל קומת הגלריה שבחלל התפילה. זוהי תוספת מאוחרת לבית הכנסת, שנוספה בשנת 1930. היא נבנתה בשביל עזרת הנשים, שעד אז הייתה בחדר נפרד לגמרי מחלל התפילה העיקרי, ששימש את המתפללים הגברים. מנגד, במשך שנים רבות היה המנהג כאן להתפלל יחד, נשים וגברים.
שימו לב גם לסמלים היהודיים שעל הקירות כאן, כמו המנורה, הכתר, כינור דוד ולוחות הברית. בשל האיסור היהודי על ציורים בבית הכנסת, של דמויות אנושיות, בעלי חיים או תיאורים מסיפורי התנ"ך, שולבו כאן בעיקר הסמלים הללו ועיטורים מעולם הצמחים.
עיטורי הקיר הללו נעשו בטכניקה של טיח מכויר, שנקראת "סְטוּקוֹ" (Stucco). טכניקה זו נפוצה באדריכלות המוסלמית של ימי הביניים. היהודים, שחולקים עם האיסלאם את האיסור על ציור דמויות בבתי התפילה, אימצו את הטכניקה הזו, עוד לפני גירוש ספרד. בבתי הכנסת הספרדיים הם הרבו להשתמש בטכניקת ה"סְטוּקוֹ". גם בהמשך, לאחר הגירוש, היא מופיעה לא פעם בבתי הכנסת שבנו במקומות שבהם התיישבו.
את בית הקברות היהודי העתיק של העיר, שגילו 400 שנה, תוכלו לראות בעיר עצמה, מאחורי העיר העתיקה.
#טיפים
בחודשים נובמבר עד מרץ המוזיאון סגור ונפתח למבקרים רק בתיאום מראש, עם משרד הקהילה היהודית של רודוס.
נסו להגיע לבית הכנסת בימי שישי ובמיוחד בחגים ולהשלים מניין. מבין יהודי רודוס, נותרו כיום 2-3 משפחות בודדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sQZhyns4UE4
