#על התא במערה המספר את הסיפור הקשה של הסחר בבני אדם

ביקור במערות העבדים של זנזיבר הוא עניין די מצמרר, במיוחד כשיש מי שמספר את סיפורם של אותם עבדים, שהוחזקו כאן בתנאים לא תנאים, בימים הקשים שיועדו לעבדות ולפני שיישלחו לעבדים בארצות רחוקות.

תא העבדים של מָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani slave chamber) הוא מקום אחסון שנבנה בסוף המאה ה-19, בכדי להסתיר ולכלוא בו עבדים. במקום, שנבנה מעל מערה, נבנה תא אסירים סגור, שצורתו מרובעת ומעליו נבנה גג. העבדים הוסתרו כאן מהחוק, שבסוף המאה ה-19 אסר על המסחר בהם.

את התא בנה סוחר עבדים בשם מוחמד בין נאסור אל אלואי (Mohammed bin Nassor Al-Alwi), בכדי להסתיר את העבדים. אותו מוחמד המשיך לסחור העבדים, גם אחרי שבשנת 1873 חתם הסולטן ברגש (Sultan Barghash) על האמנה האנגלו-זנזיברית, שהפסיקה את סחר העבדים באי והפכה אותו לבלתי חוקי.

זו לא המערה היחידה מסוג זה. באותם זמנים נבנו כמה תאים או מערות שכאלה, על ידי מספר סוחרי עבדים באי, שהחוק אסר עליהם את המשך הסחר בבני -אדם. הם בנו את התאים הללו תמיד במקומות רחוקים מהבירה, והמשיכו בסתר ולמשך זמן רב, את הסחר בבני אדם.

ספינות מהיבשת נהגו לעגון באותם ימים, אל מול החוף הסמוך, ולהוריד במקום את בני היבשת החסונים, שנחטפו בכדי להפכם לעבדים. הללו הוחזקו במערות ובתאים, עד שנלקחו מכאן לעבדות בארצות ערב, באירופה, אמריקה, או לעבודה באי זנזיבר עצמו.

בתאי המאסר הללו הוחזקו העבדים השחורים כשהם כבולים בשלשלאות וללא מים ומזון. מספרים כאן שמטרת הסוחרים הייתה לבדוק כך את חוסנם הגופני ואת יכולתם לשרוד את ההפלגה הממושכת והקשה, בספינות הפרימיטיביות, אל ערב הסעודית, שבה הם עתידים היו לשרת אדונים.


מבט מקרוב בתא העבדים של מנגהפוואני:

https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8

#על מערת העבדים במנגפוואני

מערת האלמוגים במָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani Cave) היא מערה טבעית ועמוקה שנמצאת בסלע אלמוגים. יש לה כניסה צרה ובתחתיתה נמצאת בריכת מים מתוקים.

סיפורה של המערה הזו הוא סיפור הסחר הלא-חוקי בעבדים בזנזיבר. אם בתקופת העבדות הרשמית נכלאו העבדים בבתי כלא ובורות שכולם ידעו היכן הם, הרי שבמאה ה-19, לאחר ביטול העבדות בזנזיבר, החביאו אותם סוחרי העבדים במערות כמו זו. כאן נכלאו העבדים שנועדו לעבור לספינות העבדים שיצאו לאירופה וכך הוסתרו מאנשי החוק, שעליהם היה לאכוף את ביטול הסחר בעבדים.

מנגד, יש היסטוריונים שמשערים שכאן היה דווקא מחבוא של מספר עבדים, שהסתתרו כאן לאחר ביטול סחר העבדים ב-1873, מפחד סוחרי העבדים הבלתי-חוקיים, שהמשיכו בסחר הזה עוד שנים רבות אחר כך.

בעבר, אגב, שימשו המים מבריכת המים את תושבי האזור והמערה הייתה חשובה להם מאד. בהמשך היא ככל הנראה התייבשה לתקופת מה ונשכחה. צמחיה שגדלה על הכניסה, גרמה למערה להישכח לגמרי.

בהמשך השנים הפך האזור לרכושו של חמד סלים אל חטי (Hamed Salim el Hathy), בעל קרקעות עשיר ובעל עבדים רבים. בשלב מסוים גילה אחד הרועים, נער צעיר שחיפש עז שהלכה לאיבוד, שוב את המערה. כך שבו חמד סלים ועבדיו המקומיים להשתמש במים שבמערה.


#טיפים
כדי להגיע לכאן עדיף לקחת הדרכה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8


ביקור במערת האלמוגים של מנגפוואני:

https://youtu.be/1IDGgN6zaRE

#על חוף מָנְגַפְּוָואנִי

הדרך המתפתלת בין כפרים ומטעי תבלינים תוביל אתכם אל החוף של מָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani Beach), אחד החופים היפים בזנזיבר.

החוף הזה ידוע בתצורות הסלע הציוריות שיוצרות מפרצונים מבודדים ורומנטיים, כשאחד הבילויים הנחמדים כאן הוא הטיול והתצפיות בהם בזמן השפל.

יש בחוף מרכז צלילה וספורט ימי מצוין ומסעדת פירות ים טעימה. היער הירוק והיפה, המגיע עד לחוף ולא פעם ממש עד קו המים, מספק מראה יפה של ירוק כהה הנוגע בלבן וטורקיז.

לא הרחק מהחוף נמצאת מערת מנגפוואני (Mangapwani Cave), מערת אלמוגים ששימשה לכליאת עבדים בימים השחורים של העבדות והמסחר הבלתי-חוקיים, בתחילת המאה העשרים. במרחק מעט גדול יותר תוכלו לראות את תאי העבדים, ששימשו למטרות דומות ואכזריות לא פחות.


#טיפים
לחוף מנגפוואני ניתן להגיע בהפלגה יומית של סירת דאו, היוצאת כל יום ממלון סֵרֵנַה אִין שבעיר האבן. ניתן לבלות בו את היום ולשוב לקראת שקיעה אל העיר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/69YgvV6AZpU


מהאוויר:

https://youtu.be/i4hCKOsOEpc