שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הסיטדל, מצודת צלאח א-דין
מוזיאון הצבא המצרי
מסגד אל אזהר
מסגד מוחמד עלי
מצודת קהיר
#על מצודת קהיר עם התצפית הנהדרת על העיר
מצודת "צלאח א-דין", או מצודת קהיר (Cairo Citadel) היא נקודת ציון מאד משמעותית בעיר העתיקה של קהיר. מדובר במבצר רם החולש על רחובות וסמטאות העיר העתיקה.
מוקף חומה ובתוכו מבנים היסטוריים, שערים, מסגדים וחומות, חלקו משופץ ומואר בלילה וחלקו האחר נותר כשהיה במאה ה-19. המבצר של קהיר הוא אזור תצפית מדהים על עברה של קהיר, כמו גם על העיר כולה. שכן המצודה מציעה תצפית נהדרת על העיר הגדולה.
במעטפת החיצונית של המצודה, היושבת על גבעה הסמוכה לקהיר העתיקה, תראו מספר נקודות תצפית. אם בעבר הן נועדו לתצפת על קהיר העתיקה, כיום הן מציעות תצפיות מרהיבות עין על קהיר המודרנית והעתיקה, הפרושות ממש מתחת, עד האופק.
בתחומי מצודת צלאח א-דין נמצא גם מסגד מוחמד עלי המשמש גם כקברו של מוחמד עלי, גדול שליטי מצרים בעת החדשה. כמו מצודת צלאח א-דין, או מצודת קהיר, גם מסגד מוחמד עלי הוא מרכיב משמעותי בקהיר של המאה ה-19. המסגד מזכיר את מסגדי איסטנבול, הבנויים בסגנון תורכי, כמו המסגד הכחול ומסגד הסולימאניה. שימו לב לכיפות הרבות שיש לו ותוכלו לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני.
במצודה יושבים גם מוזיאון הצבא ומוזיאון המשטרה.
#מי היה צלאח א-דין?
מצודת "צלאח א-דין" נבנתה בידי צלאח א-דין הגדול, כובש ירושלים ומגדולי המצביאים הערבים בהיסטוריה. מטבע הדברים היא גם נקראת על שמו. אגב, באירופה הוא כונה "סלאדין".
צלאח א-דין עצמו לא היה מצרי או ערבי, אלא כורדי. הוא נולד בעיראק בשנת 1138, כאחד מבניה של משפחת אל איובי הכורדית. כמו כל השליטים ששלטו במצרים במהלך ההיסטוריה, למעשה עד למהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, הוא היה סוג של זר למרבית העמים שבהם שלט, כולל מצרים.
החל משנת 1174 הפך צלאח א-דין להיות סולטן מצרים. בקיץ 1187 הוא פלש בראש צבאו אל ארץ הקודש, שנשלטה אז בידי הצלבנים. לאחר שכבש את דמשק ואת מבצרי עבר הירדן המזרחי, הגיע ניצחונו הגדול והמבריק על הצלבנים, בקרב קרני חיטין שבגליל, ניצחון שהפך אותו לאחת הדמויות החשובות אצל המוסלמים ולמצביא דגול בהיסטוריה העולמית בכלל.
לאחר שניצח את הצלבנים ליד קרני חיטין, יצא צלאח א-דין לכיבוש ירושלים. לאחר 5 ימי מצור על העיר, שלא ממש צלח, חפרו חייליו מנהרה מתחת לחומה החיצונית של העיר, מילאו אותה בעצים ובלהט האש שהציתו בתחתית אבני החומה, מוטטו אותה וכבשו את העיר. מאז רואים בו המוסלמים את "כובש ירושלים".
ככל שליט גדול, הותיר אחריו צלאח א-דין לא מעט "מזכרות מונומנטליות". המצודה שנקראת על שמו בקהיר יכולה בקלות להיחשב לאחת מיצירות המופת. האדריכליות והיפות ביותר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gWPEzbTtFt0
וסיור במצודה:
https://youtu.be/pNoIvT4cWUo
מצודת "צלאח א-דין", או מצודת קהיר (Cairo Citadel) היא נקודת ציון מאד משמעותית בעיר העתיקה של קהיר. מדובר במבצר רם החולש על רחובות וסמטאות העיר העתיקה.
מוקף חומה ובתוכו מבנים היסטוריים, שערים, מסגדים וחומות, חלקו משופץ ומואר בלילה וחלקו האחר נותר כשהיה במאה ה-19. המבצר של קהיר הוא אזור תצפית מדהים על עברה של קהיר, כמו גם על העיר כולה. שכן המצודה מציעה תצפית נהדרת על העיר הגדולה.
במעטפת החיצונית של המצודה, היושבת על גבעה הסמוכה לקהיר העתיקה, תראו מספר נקודות תצפית. אם בעבר הן נועדו לתצפת על קהיר העתיקה, כיום הן מציעות תצפיות מרהיבות עין על קהיר המודרנית והעתיקה, הפרושות ממש מתחת, עד האופק.
בתחומי מצודת צלאח א-דין נמצא גם מסגד מוחמד עלי המשמש גם כקברו של מוחמד עלי, גדול שליטי מצרים בעת החדשה. כמו מצודת צלאח א-דין, או מצודת קהיר, גם מסגד מוחמד עלי הוא מרכיב משמעותי בקהיר של המאה ה-19. המסגד מזכיר את מסגדי איסטנבול, הבנויים בסגנון תורכי, כמו המסגד הכחול ומסגד הסולימאניה. שימו לב לכיפות הרבות שיש לו ותוכלו לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני.
במצודה יושבים גם מוזיאון הצבא ומוזיאון המשטרה.
#מי היה צלאח א-דין?
מצודת "צלאח א-דין" נבנתה בידי צלאח א-דין הגדול, כובש ירושלים ומגדולי המצביאים הערבים בהיסטוריה. מטבע הדברים היא גם נקראת על שמו. אגב, באירופה הוא כונה "סלאדין".
צלאח א-דין עצמו לא היה מצרי או ערבי, אלא כורדי. הוא נולד בעיראק בשנת 1138, כאחד מבניה של משפחת אל איובי הכורדית. כמו כל השליטים ששלטו במצרים במהלך ההיסטוריה, למעשה עד למהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, הוא היה סוג של זר למרבית העמים שבהם שלט, כולל מצרים.
החל משנת 1174 הפך צלאח א-דין להיות סולטן מצרים. בקיץ 1187 הוא פלש בראש צבאו אל ארץ הקודש, שנשלטה אז בידי הצלבנים. לאחר שכבש את דמשק ואת מבצרי עבר הירדן המזרחי, הגיע ניצחונו הגדול והמבריק על הצלבנים, בקרב קרני חיטין שבגליל, ניצחון שהפך אותו לאחת הדמויות החשובות אצל המוסלמים ולמצביא דגול בהיסטוריה העולמית בכלל.
לאחר שניצח את הצלבנים ליד קרני חיטין, יצא צלאח א-דין לכיבוש ירושלים. לאחר 5 ימי מצור על העיר, שלא ממש צלח, חפרו חייליו מנהרה מתחת לחומה החיצונית של העיר, מילאו אותה בעצים ובלהט האש שהציתו בתחתית אבני החומה, מוטטו אותה וכבשו את העיר. מאז רואים בו המוסלמים את "כובש ירושלים".
ככל שליט גדול, הותיר אחריו צלאח א-דין לא מעט "מזכרות מונומנטליות". המצודה שנקראת על שמו בקהיר יכולה בקלות להיחשב לאחת מיצירות המופת. האדריכליות והיפות ביותר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gWPEzbTtFt0
וסיור במצודה:
https://youtu.be/pNoIvT4cWUo
#על המוזיאון הצבאי שבמצודת קהיר
מוזיאון הצבא המצרי (National Military Museum) נמצא בלב טירת קהיר, הסיטדלה המפורסמת שצופה על העיר מלמעלה. המוזיאון נמצא בארמון יפה שנמצא מול הכניסה למסגד מוחמד עלי. במלחמת העולם השנייה היה כאן בית חולים צבאי לחיילים הבריטיים וב-1949 הפך המלך פארוק את המקום למוזיאון הצבאי הלאומי של מצרים.
כבר בכניסה למוזיאון רואים במרכז החצר את פסלו של איברהים פאשא. אותו פאשא היה קצין מצרי אמיץ ומוצלח, שנלחם נגד האימפריה העות'מנית, עד שהפך את מצרים לעצמאית. בהמשך הוא השתלט גם על כל סוריה ועל ארץ ישראל. כשליט מצרים ומפקד הצבא, הוא החל לקדם רפורמות בצבא ונחשב לאחראי לקידומו של צבא מצרים ולהפיכתו לצבא מודרני ומעודכן, מה שעתיד להפוך את מצרים, עם השנים, לכוח אזורי ולמנהיגת העולם הערבי.
שימו לב לתותחים שמצידי דרך הכניסה הרחבה לבניין המוזיאון. אלו תותחים ששימשו במשך שנים רבות את חיילי צבא הסולטנים של מצרים.
במוזיאון מוצגים טנקים, מטוסי קרב וטילים ששימשו את הצבא המצרי במלחמות העבר שלו. לצד כלי הנשק הגדולים והקטנים לסוגיהם, המוצגים במוזיאון, תוכלו לראות כאן מוצגים היסטוריים צבאיים רבים. בין השאר יש כאן גם לא מעט ציורים ותמונות של לוחמים מצריים מפורסמים, מההיסטוריה הארוכה של מצרים, החל מהתקופה הפרעונית ועד ימינו.
מקום מעניין במוזיאון תופסים מוצגים ממלחמת אוקטובר, המלחמה של 1973. במלחמה זו, בניגוד למלחמת ששת הימים שקדמה לה, הפתיעו מצרים וסוריה את ישראל בהתקפה גדולה וקטלנית, מה שנחשב כאן כניצחון גדול, גם אם המשכה היה שונה בתכלית. מה שמעניין עוד הוא שלא רק צבא ומלחמות יש במוזיאון, כי יש כאן פינה מיוחדת, המוקדשת להסכם השלום של קמפ דיוויד, שנחתם עם מדינת ישראל.
המוזיאון הצבאי הלאומי המצרי הוא מוזיאון מטופח ומרשים ולמתעניינים בצבא והיסטוריה הוא שווה ביקור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KxuccIRR6nc
וב-360 מעלות:
https://youtu.be/tgxmttDOYiA
מוזיאון הצבא המצרי (National Military Museum) נמצא בלב טירת קהיר, הסיטדלה המפורסמת שצופה על העיר מלמעלה. המוזיאון נמצא בארמון יפה שנמצא מול הכניסה למסגד מוחמד עלי. במלחמת העולם השנייה היה כאן בית חולים צבאי לחיילים הבריטיים וב-1949 הפך המלך פארוק את המקום למוזיאון הצבאי הלאומי של מצרים.
כבר בכניסה למוזיאון רואים במרכז החצר את פסלו של איברהים פאשא. אותו פאשא היה קצין מצרי אמיץ ומוצלח, שנלחם נגד האימפריה העות'מנית, עד שהפך את מצרים לעצמאית. בהמשך הוא השתלט גם על כל סוריה ועל ארץ ישראל. כשליט מצרים ומפקד הצבא, הוא החל לקדם רפורמות בצבא ונחשב לאחראי לקידומו של צבא מצרים ולהפיכתו לצבא מודרני ומעודכן, מה שעתיד להפוך את מצרים, עם השנים, לכוח אזורי ולמנהיגת העולם הערבי.
שימו לב לתותחים שמצידי דרך הכניסה הרחבה לבניין המוזיאון. אלו תותחים ששימשו במשך שנים רבות את חיילי צבא הסולטנים של מצרים.
במוזיאון מוצגים טנקים, מטוסי קרב וטילים ששימשו את הצבא המצרי במלחמות העבר שלו. לצד כלי הנשק הגדולים והקטנים לסוגיהם, המוצגים במוזיאון, תוכלו לראות כאן מוצגים היסטוריים צבאיים רבים. בין השאר יש כאן גם לא מעט ציורים ותמונות של לוחמים מצריים מפורסמים, מההיסטוריה הארוכה של מצרים, החל מהתקופה הפרעונית ועד ימינו.
מקום מעניין במוזיאון תופסים מוצגים ממלחמת אוקטובר, המלחמה של 1973. במלחמה זו, בניגוד למלחמת ששת הימים שקדמה לה, הפתיעו מצרים וסוריה את ישראל בהתקפה גדולה וקטלנית, מה שנחשב כאן כניצחון גדול, גם אם המשכה היה שונה בתכלית. מה שמעניין עוד הוא שלא רק צבא ומלחמות יש במוזיאון, כי יש כאן פינה מיוחדת, המוקדשת להסכם השלום של קמפ דיוויד, שנחתם עם מדינת ישראל.
המוזיאון הצבאי הלאומי המצרי הוא מוזיאון מטופח ומרשים ולמתעניינים בצבא והיסטוריה הוא שווה ביקור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KxuccIRR6nc
וב-360 מעלות:
https://youtu.be/tgxmttDOYiA
#על המסגד של הסטודנטים
לא גדול כמו אחיו, מסגדי הענק שליד מצודת קהיר, אבל מסגד אל אזהר (Al Azhar Mosque) הוא בעל מראה ועיצוב בלתי נשכחים, במיוחד אם ייצא לכם לראותו בשעות הערב או הלילה.
מסגד אל אזהר מיוחד גם בכך שהוא שואב אליו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד הלימודי המוביל בעולם האסלאם הסוני, ומהווה בשבילם מרכז דתי ורוחני. ואכן, רבים מהם יושבים על שטיחים ססגוניים, באולמות הרבים שבמסגד, ולומדים במשך שעות רבות.
אוניברסיטת אל-אזהר עצמה היא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. חוץ מהיותה המרכז החשוב והיוקרתי ללימודי תיאולוגיה מוסלמית-סונית, מהווה גם מי שנושא בתפקיד הרועה הרוחני שלה ונושא בתואר "שייח' אל אזהר", את אחת הסמכויות החשובות ביותר של העולם המוסלמי בכלל והפלג הסוני בפרט.
#תולדות המסגד והאוניברסיטה
מסגד אל-אזהר נוסד בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה, בשנת 972, זמן קצר לאחר שנולדה קהיר הקדומה. קהיר הצעירה הייתה ידועה אז כ"פוסטאט", שמה המקורי באותם ימים.
את המבנה המרהיב של המסגד תכנן ועיצב אז הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי.
בשנת 988 החל המסגד למלא תפקיד נוסף, שהפך אותו למפורסם ומרכזי כל כך בעולם הסוני - הוא החל משמש כמוסד ללימודי דת האסלאם.
את שמו של המסגד "אל אזהר", הוא קיבל משמה של בת הנביא מוחמד, פאטמה א-זהראא'. בני השושלת הפאטמית, מקימי המסגד והמוסד הלימודי שבו, מייחסים עצמם אליה ומזהים עצמם על שמה, כ"פאטמים".
#טיפים
הכניסה לאוניברסיטה עצמה אסורה לתיירים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AqFtFcYrafU
ביקור במקום:
https://youtu.be/5QK3AFgPzlM
ומואזין קורא ממנו:
https://youtu.be/8pwhh8kdbO8
לא גדול כמו אחיו, מסגדי הענק שליד מצודת קהיר, אבל מסגד אל אזהר (Al Azhar Mosque) הוא בעל מראה ועיצוב בלתי נשכחים, במיוחד אם ייצא לכם לראותו בשעות הערב או הלילה.
מסגד אל אזהר מיוחד גם בכך שהוא שואב אליו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד הלימודי המוביל בעולם האסלאם הסוני, ומהווה בשבילם מרכז דתי ורוחני. ואכן, רבים מהם יושבים על שטיחים ססגוניים, באולמות הרבים שבמסגד, ולומדים במשך שעות רבות.
אוניברסיטת אל-אזהר עצמה היא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. חוץ מהיותה המרכז החשוב והיוקרתי ללימודי תיאולוגיה מוסלמית-סונית, מהווה גם מי שנושא בתפקיד הרועה הרוחני שלה ונושא בתואר "שייח' אל אזהר", את אחת הסמכויות החשובות ביותר של העולם המוסלמי בכלל והפלג הסוני בפרט.
#תולדות המסגד והאוניברסיטה
מסגד אל-אזהר נוסד בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה, בשנת 972, זמן קצר לאחר שנולדה קהיר הקדומה. קהיר הצעירה הייתה ידועה אז כ"פוסטאט", שמה המקורי באותם ימים.
את המבנה המרהיב של המסגד תכנן ועיצב אז הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי.
בשנת 988 החל המסגד למלא תפקיד נוסף, שהפך אותו למפורסם ומרכזי כל כך בעולם הסוני - הוא החל משמש כמוסד ללימודי דת האסלאם.
את שמו של המסגד "אל אזהר", הוא קיבל משמה של בת הנביא מוחמד, פאטמה א-זהראא'. בני השושלת הפאטמית, מקימי המסגד והמוסד הלימודי שבו, מייחסים עצמם אליה ומזהים עצמם על שמה, כ"פאטמים".
#טיפים
הכניסה לאוניברסיטה עצמה אסורה לתיירים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AqFtFcYrafU
ביקור במקום:
https://youtu.be/5QK3AFgPzlM
ומואזין קורא ממנו:
https://youtu.be/8pwhh8kdbO8
#על המסגד הגדול והיפה, הבנוי בסגנון טורקי
מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque), שנבנה במאה ה-19,הוא אחד המסגדים הארכיאולוגיים המפורסמים בקהיר. זהו מסגד ענק שבשל גודלו, ניתן לראותו כבר כשמתקרבים לעיר מכל כיוון.
המסגד, הנמצא במצודת קהיר, מכונה לעיתים גם מצודת מוחמד עלי. הוא נבנה על ידי מוחמד עלי, מי שנחשב לגדול שליטי מצרים של העת החדשה וקרוי על שמו.
המסגד שנמצא במרכז מצודת צלאח א-דין וצופה על העיר העתיקה של קהיר, בנוי בסגנון המסגדים של איסטנבול. שימו לב, למשל, לכיפות הרבות שיש לו. תוכלו ודאי לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני לאיסטנבול.
המסגד הגדול והיפה הזה, שנקרא כאן גם מסגד האלבסטר (Alabaster Mosque), הוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיר ומושך אליו רבים מהמבקרים בה. גודלו, השיש שעל קירותיו, צריחיו והכיפות שמעליו - כל אלה הופכים אותו לאייקון מוביל בנופה של קהיר.
#מי היה מוחמד עלי?
בעיני רבים כאן, נחשב מוחמד עלי לגדול שליטי מצרים של העת החדשה והמייסד של מצרים המודרנית בשנת 1848.
מוחמד עלי, מוסלמי ממוצא אלבני, זכור כמי שהתנתק בהצלחה מהאימפריה העותומאנית והפך את מצרים לממלכה עצמאית. הוא היה חדשן בלתי נלאה ונחשב לרפורמטור המודרני, שלזכותו נזקפת בין השאר הקמתה של שושלת המלוכה המצרית האחרונה.
לזכות מוחמד עלי נזקפת גם בנייתו של מסגד האדירים הזה, שניצב במרכז המצודה ומצויד בכיפות רבות, בסגנון הטורקי-עות'מאני, שכל כך מזכיר את המסגד הכחול ואת מסגד הסולמנייה שבעיר איסטנבול.
#תולדות המסגד הגדול של קהיר
בין השנים 1830-1848 נבנה מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque) על ידי מוחמד עלי פאשה, בסגנון העות'מאני, בדומה למסגדים שבנו הסולטאנים באיסטנבול.
המסגד נבנה כשבקירותיו שובץ לא מעט שיש ולכן זכה לכינויים כמו "מסגד אל-מרמר" או "מסגד אל-בוסתר".
לאחר מותו של מוחמד עלי פאשה, הוסיפו יורשיו לבניין מסגד תוספות קטנות והנהיגו שורה של אירועים דתיים שנתיים, שהפכו אותו למסגד משמעותי מאד בחיי הקהילה של העיר.
בתקופת שלטונו של פואד הראשון, הוא הורה על החזרת המסגד לפאר שאפיין אותו בעבר. הוא ובנו פארוק שיפצו אותו ותקנו בו פגמים הנדסיים שונים. לאחר שפתחו את התפילות, בתום השיקום, חזר המסגד לימי הזוהר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Oc0tUVl3d9Y
מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque), שנבנה במאה ה-19,הוא אחד המסגדים הארכיאולוגיים המפורסמים בקהיר. זהו מסגד ענק שבשל גודלו, ניתן לראותו כבר כשמתקרבים לעיר מכל כיוון.
המסגד, הנמצא במצודת קהיר, מכונה לעיתים גם מצודת מוחמד עלי. הוא נבנה על ידי מוחמד עלי, מי שנחשב לגדול שליטי מצרים של העת החדשה וקרוי על שמו.
המסגד שנמצא במרכז מצודת צלאח א-דין וצופה על העיר העתיקה של קהיר, בנוי בסגנון המסגדים של איסטנבול. שימו לב, למשל, לכיפות הרבות שיש לו. תוכלו ודאי לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני לאיסטנבול.
המסגד הגדול והיפה הזה, שנקרא כאן גם מסגד האלבסטר (Alabaster Mosque), הוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיר ומושך אליו רבים מהמבקרים בה. גודלו, השיש שעל קירותיו, צריחיו והכיפות שמעליו - כל אלה הופכים אותו לאייקון מוביל בנופה של קהיר.
#מי היה מוחמד עלי?
בעיני רבים כאן, נחשב מוחמד עלי לגדול שליטי מצרים של העת החדשה והמייסד של מצרים המודרנית בשנת 1848.
מוחמד עלי, מוסלמי ממוצא אלבני, זכור כמי שהתנתק בהצלחה מהאימפריה העותומאנית והפך את מצרים לממלכה עצמאית. הוא היה חדשן בלתי נלאה ונחשב לרפורמטור המודרני, שלזכותו נזקפת בין השאר הקמתה של שושלת המלוכה המצרית האחרונה.
לזכות מוחמד עלי נזקפת גם בנייתו של מסגד האדירים הזה, שניצב במרכז המצודה ומצויד בכיפות רבות, בסגנון הטורקי-עות'מאני, שכל כך מזכיר את המסגד הכחול ואת מסגד הסולמנייה שבעיר איסטנבול.
#תולדות המסגד הגדול של קהיר
בין השנים 1830-1848 נבנה מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque) על ידי מוחמד עלי פאשה, בסגנון העות'מאני, בדומה למסגדים שבנו הסולטאנים באיסטנבול.
המסגד נבנה כשבקירותיו שובץ לא מעט שיש ולכן זכה לכינויים כמו "מסגד אל-מרמר" או "מסגד אל-בוסתר".
לאחר מותו של מוחמד עלי פאשה, הוסיפו יורשיו לבניין מסגד תוספות קטנות והנהיגו שורה של אירועים דתיים שנתיים, שהפכו אותו למסגד משמעותי מאד בחיי הקהילה של העיר.
בתקופת שלטונו של פואד הראשון, הוא הורה על החזרת המסגד לפאר שאפיין אותו בעבר. הוא ובנו פארוק שיפצו אותו ותקנו בו פגמים הנדסיים שונים. לאחר שפתחו את התפילות, בתום השיקום, חזר המסגד לימי הזוהר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Oc0tUVl3d9Y
