שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית הכנסת הגדול
סיור במרכז תל אביב
מוזיאון היכל העצמאות
מדרחוב נחלת בנימין
חוף בננה ביץ'
גן צ'ארלס קלור
שוק הכרמל
שדרות רוטשילד
ארטה גלידריה
#על בית הכנסת הגדול של תל אביב הקטנה
אתם עומדים אל מול בית הכנסת הגדול של תל אביב. זהו בית הכנסת המרכזי ששימש את תל אביב הקטנה ומקום שנבנה בכדי להוות מקום מרכזי בהווי העיר המתפתחת.
הגיעו לכניסה אל בית הכנסת הגדול מהצד של רחוב אלנבי. שימו לב ללוחית זיכרון המציינת אירוע היסטורי שהתרחש כאן בימי הבריטים.
הסיפור הוא שבתקופת המנדט הבריטי בארץ נעשה בבניין חיפוש על ידי המשטרה הבריטית. זה היה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. במרתף בית הכנסת מצאו הבריטים מחסן נשק של מחתרת הלח"י. אז נעצר אליעזר נוימן, שמש בית הכנסת ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר.
כיום בית הכנסת פחות פעיל מבעבר. החל משנות ה-60 חל דלדול משמעותי במספר המתפללים בו, בין השאר עקב התדלדלות האוכלוסייה המתגוררת בסביבה.
בשנים האחרונות בית הכנסת הגדול זוכה לעדנה מחודשת. נערכים בו לא מעט אירועי תרבות וקונצרטים. מתקיימים בו מדי שבוע שיעורים ואירועי דת שונים, מתארחים בו מרצים, חזנים מפורסמים, רבני ערים ושכונות, לצד אישי ציבור ופוליטיקה ואורחים מחו"ל. לא פעם גם משתתפים בו גם זמרי פופ ישראליים, בעלי זיקה לתרבות היהודית. תורמים לאווירת ההתחדשות גם ידוענים שונים, שערכו בו את חופתם.
#אדריכלות בית הכנסת
את התכניות הראשונות לבניית בית הכנסת, תכנן בשנת 1914 האדריכל הגרמני ריכארד מיכאל (Richard Michael). הוא כמעט והשלים את תכניות המבנה אך משגויס מיכאל לצבא גרמניה, במלחמת העולם הראשונה, החליף אותו האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה. אבל גם הוא לא התקדם לכדי ביצוע והיה זה האדריכל יהודה מגידוביץ', שזכה להניח בשנת 1924 את אבן הפינה למבנה. את כיפת המבנה, אגב, תכנן המהנדס ארפד גוט. הבנייה התנהלה מעתה במהירות וב-1925 הושלם בית הכנסת בגרסתו הראשונה.
בסוף שנות ה-30 התבקש האדריכל זאב רכטר לתכנן בינוי היקפי לבית הכנסת הגדול. הוא תכנן סביב בית הכנסת, מצדו הצפוני והמערבי של הבניין, כיכר בסגנון איטלקי.
אגב, תוכננה אז סביב הכיכר שורת בתים שלמה. במפלס הקרקע שלהם הייתה אמורה לעבור אַרְקַדָה עם קשתות מזרחיות. הארקדה היא מעבר מקורה, עם גג, שיש בו רצף של קשתות או קמרונות שנתמכים בעמודים. חלליה של הארקדה יועדו לחנויות ולסדנאות של בעלי מקצוע. מכל התכנית זו נבנה רק "בית מני", שתוכלו לראותו ניצב אל מול הכניסה הראשית של בית הכנסת הגדול.
שיפוץ נוסף וחידוש של בית הכנסת הגדול התבצע בסוף שנות ה-60. במטרה להתאים את המבנה לרוח הזמן ולהביא להתחדשות הפעילות בו, הוסיף האדריכל אריה אלחנני למבנה שורה של קשתות ותומכות בטון שהוצבו בחזיתו, סממנים מודרניסטיים ברוח הזמן החדש.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/OtCFu0o4Z3c
מבפנים:
https://youtu.be/ujr5wyxVQ5o
הדרכה:
https://youtu.be/vwqcMgImdD0
אתם עומדים אל מול בית הכנסת הגדול של תל אביב. זהו בית הכנסת המרכזי ששימש את תל אביב הקטנה ומקום שנבנה בכדי להוות מקום מרכזי בהווי העיר המתפתחת.
הגיעו לכניסה אל בית הכנסת הגדול מהצד של רחוב אלנבי. שימו לב ללוחית זיכרון המציינת אירוע היסטורי שהתרחש כאן בימי הבריטים.
הסיפור הוא שבתקופת המנדט הבריטי בארץ נעשה בבניין חיפוש על ידי המשטרה הבריטית. זה היה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. במרתף בית הכנסת מצאו הבריטים מחסן נשק של מחתרת הלח"י. אז נעצר אליעזר נוימן, שמש בית הכנסת ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר.
כיום בית הכנסת פחות פעיל מבעבר. החל משנות ה-60 חל דלדול משמעותי במספר המתפללים בו, בין השאר עקב התדלדלות האוכלוסייה המתגוררת בסביבה.
בשנים האחרונות בית הכנסת הגדול זוכה לעדנה מחודשת. נערכים בו לא מעט אירועי תרבות וקונצרטים. מתקיימים בו מדי שבוע שיעורים ואירועי דת שונים, מתארחים בו מרצים, חזנים מפורסמים, רבני ערים ושכונות, לצד אישי ציבור ופוליטיקה ואורחים מחו"ל. לא פעם גם משתתפים בו גם זמרי פופ ישראליים, בעלי זיקה לתרבות היהודית. תורמים לאווירת ההתחדשות גם ידוענים שונים, שערכו בו את חופתם.
#אדריכלות בית הכנסת
את התכניות הראשונות לבניית בית הכנסת, תכנן בשנת 1914 האדריכל הגרמני ריכארד מיכאל (Richard Michael). הוא כמעט והשלים את תכניות המבנה אך משגויס מיכאל לצבא גרמניה, במלחמת העולם הראשונה, החליף אותו האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה. אבל גם הוא לא התקדם לכדי ביצוע והיה זה האדריכל יהודה מגידוביץ', שזכה להניח בשנת 1924 את אבן הפינה למבנה. את כיפת המבנה, אגב, תכנן המהנדס ארפד גוט. הבנייה התנהלה מעתה במהירות וב-1925 הושלם בית הכנסת בגרסתו הראשונה.
בסוף שנות ה-30 התבקש האדריכל זאב רכטר לתכנן בינוי היקפי לבית הכנסת הגדול. הוא תכנן סביב בית הכנסת, מצדו הצפוני והמערבי של הבניין, כיכר בסגנון איטלקי.
אגב, תוכננה אז סביב הכיכר שורת בתים שלמה. במפלס הקרקע שלהם הייתה אמורה לעבור אַרְקַדָה עם קשתות מזרחיות. הארקדה היא מעבר מקורה, עם גג, שיש בו רצף של קשתות או קמרונות שנתמכים בעמודים. חלליה של הארקדה יועדו לחנויות ולסדנאות של בעלי מקצוע. מכל התכנית זו נבנה רק "בית מני", שתוכלו לראותו ניצב אל מול הכניסה הראשית של בית הכנסת הגדול.
שיפוץ נוסף וחידוש של בית הכנסת הגדול התבצע בסוף שנות ה-60. במטרה להתאים את המבנה לרוח הזמן ולהביא להתחדשות הפעילות בו, הוסיף האדריכל אריה אלחנני למבנה שורה של קשתות ותומכות בטון שהוצבו בחזיתו, סממנים מודרניסטיים ברוח הזמן החדש.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/OtCFu0o4Z3c
מבפנים:
https://youtu.be/ujr5wyxVQ5o
הדרכה:
https://youtu.be/vwqcMgImdD0
#סיור לא ארוך בתל אביב
הסיור מתחיל מכיכר התרבות, היא כיכר הבימה שבתל אביב. במהלכו נכיר כמה מהמקומות החשובים בתל אביב וההיסטוריים של ישראל, נציץ בפניני אדריכלות הסגנון הבינלאומי ב"עיר הלבנה" של ת"א ונסיים במעדני שוק הכרמל והשופינג המתבקש.
נתחיל? אתם ליד הבימה? - אז היכנסו לתגית "סיור בתל אביב" ותהנו!
הסיור מתחיל מכיכר התרבות, היא כיכר הבימה שבתל אביב. במהלכו נכיר כמה מהמקומות החשובים בתל אביב וההיסטוריים של ישראל, נציץ בפניני אדריכלות הסגנון הבינלאומי ב"עיר הלבנה" של ת"א ונסיים במעדני שוק הכרמל והשופינג המתבקש.
נתחיל? אתם ליד הבימה? - אז היכנסו לתגית "סיור בתל אביב" ותהנו!
#על המקום שבו הוכרזה מדינת ישראל
בית העצמאות, או מוזיאון היכל העצמאות, הוא המקום שבו התרחש אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל. כאן הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
זה היה מעט לפני ה-15 במאי 1948. בתאריך זה עמד המנדט הבריטי על ארץ ישראל להסתיים. מכיוון שב-1948 חל ה-15 במאי ביום שבת, החליטו חברי מועצת העם הזמנית, בראשות בן גוריון, להקדים את הכרזת המדינה לצהרי יום שישי. כך התכנסו באולם המוזיאון הזה, בתאריך ה' באייר תש"ח, ה-14 במאי 1948, כל הנכבדים. ביום ההוא הכריז בן גוריון במקום היסטורי זה על הקמת מדינה חדשה, היא מדינת ישראל.
בביקור במוזיאון תוכלו לצפות בסרט שמספר על אותם ימים, על הקמת תל אביב וכמובן על הכרזת המדינה. במקום תוכלו להתרשם מאולם המוזיאון שנשמר פחות או יותר כמו שהיה באירוע ההיסטורי ולדמיין את בן גוריון מכריז על הקמת המדינה. חובבי תנ"ך מוזמנים לעלות לקומה שמעל ולצפות בפריטי אמנות שנושאם הוא התנ"ך.
# ההיסטוריה המוקדמת של המקום
כאן גרו בעבר צינה ובעלה, מי שיהיה לימים ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. לזוג לא היו ילדים ולאחר מות רעייתו תרם דיזנגוף את הבית להקמת מוזיאון לאמנות בעיר הצעירה.
דיזנגוף עצמו עבר אז לגור בדירה קטנה שבנה על גג הבניין. בצוואתו הוא הוריש את הבית לילדי ולתושבי תל אביב. מאז שנת 1936 פעל הבית כמוזיאון האמנות של תל אביב. ב-1948 הוא זכה לשעתו הגדולה והיה לאתר היסטורי של ממש. לא כל מקום יכול להתגאות שהקימו בו מדינה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DID_1swBl2Q
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:
https://youtu.be/VlOGvqSSekc
בית העצמאות, או מוזיאון היכל העצמאות, הוא המקום שבו התרחש אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל. כאן הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
זה היה מעט לפני ה-15 במאי 1948. בתאריך זה עמד המנדט הבריטי על ארץ ישראל להסתיים. מכיוון שב-1948 חל ה-15 במאי ביום שבת, החליטו חברי מועצת העם הזמנית, בראשות בן גוריון, להקדים את הכרזת המדינה לצהרי יום שישי. כך התכנסו באולם המוזיאון הזה, בתאריך ה' באייר תש"ח, ה-14 במאי 1948, כל הנכבדים. ביום ההוא הכריז בן גוריון במקום היסטורי זה על הקמת מדינה חדשה, היא מדינת ישראל.
בביקור במוזיאון תוכלו לצפות בסרט שמספר על אותם ימים, על הקמת תל אביב וכמובן על הכרזת המדינה. במקום תוכלו להתרשם מאולם המוזיאון שנשמר פחות או יותר כמו שהיה באירוע ההיסטורי ולדמיין את בן גוריון מכריז על הקמת המדינה. חובבי תנ"ך מוזמנים לעלות לקומה שמעל ולצפות בפריטי אמנות שנושאם הוא התנ"ך.
# ההיסטוריה המוקדמת של המקום
כאן גרו בעבר צינה ובעלה, מי שיהיה לימים ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. לזוג לא היו ילדים ולאחר מות רעייתו תרם דיזנגוף את הבית להקמת מוזיאון לאמנות בעיר הצעירה.
דיזנגוף עצמו עבר אז לגור בדירה קטנה שבנה על גג הבניין. בצוואתו הוא הוריש את הבית לילדי ולתושבי תל אביב. מאז שנת 1936 פעל הבית כמוזיאון האמנות של תל אביב. ב-1948 הוא זכה לשעתו הגדולה והיה לאתר היסטורי של ממש. לא כל מקום יכול להתגאות שהקימו בו מדינה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DID_1swBl2Q
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:
https://youtu.be/VlOGvqSSekc
#על המדרחוב שהוא שוק תל אביבי חמוד
למבקרים בתל אביב לא כדאי לפספס את אחת ההתרחשויות הצבעוניות והנעימות שיש לה להציע. זהו המדרחוב של נחלת בנימין, יריד המתקיים בכל יום שלישי ושישי ובערבי חג, בחלקו הצפוני של הרחוב, מכיכר מגן-דוד ועד רחוב גרוזנברג, כולל ברחובות רמב"ם ו" השומר".
זהו יריד אמנים ואומנים תל אביבי שמח וצבעוני, שנעים להסתובב בו ולקנות משהו למישהו שאתם אוהבים. כל העבודות הנמכרות ביריד הן עבודות יד והן נמכרות על ידי האומנים עצמם. יש כאן מגוון גדול של עבודות נוי, מוביילים, פסלים, שלטים משעשעים, צילומים, ציורים וחפצי אמנות נוספים.
יריד האומנים של מדרחוב נחלת בנימין הוא הוותיק והגדול מסוגו בישראל. מטרת עיריית תל אביב, כשפתחה אותו, הייתה לשמר את התרבות של עבודת יד ואמני כפיים, בעולם הטכנולוגיה המודרני והמתועש ובעידן של ייצור המוני, רובוטים תעשייתיים ושיטת הסרט הנע.
ליריד של נחלת בנימין מתקבלים באמצעות ועדת קבלה עירונית, שבוחנת באופן קפדני ומקבלת רק אמנים שמוכרים את עבודות היד שהם יוצרים במו ידיהם ומפגינים יכולת אומנותית של ממש.
רחוב נחלת בנימין ידוע כרחוב הבדים של תל אביב, על שום חנויות הבדים הרבות שנמצאות בו. תוכלו למצוא בהן הרבה בדים למטרות שונות. היכנסו אליהן - חווייה של פעם, עם דוגמאות עדכניות מובטחת!
#רגע של ארכיטקטורה
הרימו מדי פעם את הראש למעלה והביטו אל הבתים המדהימים שיש כאן. המדרחוב מתקיים ממש בלב "העיר הלבנה", תל אביב של פעם. יש כאן בניינים בסגנון אקלקטי, המשלב סגנון ערבי ומערבי, ים תיכוני ואירופי, פה ושם עוד תוכלו לראות בניינים שעליהם עיטורי אריחים בסגנון המקושט שנקרא "אר נובו". מבנים מאוחרים יותר, משנות השלושים עד החמישים של המאה הקודמת, בנויים בסגנון הבאוהאוס, הסגנון הבינלאומי שתל אביב נחשבת למשמרת הגדולה שלו בעולם.
החל משנת 1985 הפך חלקו הצפוני של הרחוב למדרחוב, שמשתרע מרחוב גרוזנברג ועד "כיכר מגן דוד" שברחוב אלנבי. אל הבתים הישנים החלו לחזור בעלי אמצעים, ששיפצו אותם ונדרשו להקפיד על שימורם. בתי קפה ומסעדות החליפו חלק גדול מחנויות הבדים והטקסטיל ומצאו את מקומם - לצד חנויות בגדים וסטודיו של מעצבי אופנה צעירים.
#תולדות הרחוב הארוך של תל אביב הקטנה
היסטורית, רחוב נחלת בנימין עצמו היה פעם הרחוב הארוך ביותר של תל אביב הקטנה. כיום הרחוב מתחיל משכונת פלורנטין בדרום תל אביב ומגיע עד כיכר מגן דוד בצפון.
שכונת נחלת בנימין עצמה היא שכונה שקמה במקביל לאחוזת בית ולא בהמשכה. כבר ב-5 בדצמבר 1909 נבנו בתיה הראשונים ואז היא כללה רחוב אחד, במקביל לרחובה הראשי של אחוזת בית, רחוב הרצל.
בשנת 1911, הצטרפה נחלת בנימין לאחוזת בית, שבשלב הזה כבר נקראה "תל אביב". נחתם הסכם שלפיו סיפקה תל אביב מים ושירותים לנחלת בנימין ורחובותיהן יחוברו, תוך שנחלת בנימין תשתתף בעלות אחזקת התשתיות העירוניות. שנה אחר כך סופחה הנחלה סופית לעיר תל אביב והייתה לחלק בלתי נפרד מהעיר המתפתחת.
נחלת בנימין היה פעם רחוב הבדים והטקסטיל של תל אביב, שכן היה ידוע בחנויות הבדים הרבות שנמצאות בו. כיום נותרו בו חלק קטן ומייצג מהן, בעיקר בחלקו הצפוני של הרחוב, זה שבו מתקיים היריד.
בשנת 1921 הוקם ברחוב מלון ספקטור, שהיה המלון הראשון בתל אביב. שנה אחר כך הוקמה בו הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב, גינה שאינה קיימת היום,מאחר ובנו בה חניון למכוניות...
# הסיפור המצחיק על הבנימין של הנחלה
שמם של הרחוב והשכונה הוא סוגיה משעשעת בפני עצמה. מייסדי השכונה החליטו לקרוא לרחוב ולשכונה "נחלת בנימין". רק שהם לא ידעו על שם מי היא תהיה. ברור היה ששבט בנימין ראוי לכך, אבל הם החליטו שה"בנימין" שעל שמו היא תיקרא, יהיה מי שיסכים לסייע למימון הקמת השכונה.
הם הבטיחו שאם קק"ל, הקרן הקיימת לישראל, היא שתסייע, ייקרא הרחוב על שם בנימין זאב הרצל. אם הסיוע יגיע ממשפחת רוטשילד, יונצח ברחוב דווקא הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד.
אלא שבסופו של דבר לא סייע אף אחד מהגופים הללו ומקימי השכונה קבעו שהרחוב ייקרא על שם שבט בנימין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jVgWj5SiUc4
למבקרים בתל אביב לא כדאי לפספס את אחת ההתרחשויות הצבעוניות והנעימות שיש לה להציע. זהו המדרחוב של נחלת בנימין, יריד המתקיים בכל יום שלישי ושישי ובערבי חג, בחלקו הצפוני של הרחוב, מכיכר מגן-דוד ועד רחוב גרוזנברג, כולל ברחובות רמב"ם ו" השומר".
זהו יריד אמנים ואומנים תל אביבי שמח וצבעוני, שנעים להסתובב בו ולקנות משהו למישהו שאתם אוהבים. כל העבודות הנמכרות ביריד הן עבודות יד והן נמכרות על ידי האומנים עצמם. יש כאן מגוון גדול של עבודות נוי, מוביילים, פסלים, שלטים משעשעים, צילומים, ציורים וחפצי אמנות נוספים.
יריד האומנים של מדרחוב נחלת בנימין הוא הוותיק והגדול מסוגו בישראל. מטרת עיריית תל אביב, כשפתחה אותו, הייתה לשמר את התרבות של עבודת יד ואמני כפיים, בעולם הטכנולוגיה המודרני והמתועש ובעידן של ייצור המוני, רובוטים תעשייתיים ושיטת הסרט הנע.
ליריד של נחלת בנימין מתקבלים באמצעות ועדת קבלה עירונית, שבוחנת באופן קפדני ומקבלת רק אמנים שמוכרים את עבודות היד שהם יוצרים במו ידיהם ומפגינים יכולת אומנותית של ממש.
רחוב נחלת בנימין ידוע כרחוב הבדים של תל אביב, על שום חנויות הבדים הרבות שנמצאות בו. תוכלו למצוא בהן הרבה בדים למטרות שונות. היכנסו אליהן - חווייה של פעם, עם דוגמאות עדכניות מובטחת!
#רגע של ארכיטקטורה
הרימו מדי פעם את הראש למעלה והביטו אל הבתים המדהימים שיש כאן. המדרחוב מתקיים ממש בלב "העיר הלבנה", תל אביב של פעם. יש כאן בניינים בסגנון אקלקטי, המשלב סגנון ערבי ומערבי, ים תיכוני ואירופי, פה ושם עוד תוכלו לראות בניינים שעליהם עיטורי אריחים בסגנון המקושט שנקרא "אר נובו". מבנים מאוחרים יותר, משנות השלושים עד החמישים של המאה הקודמת, בנויים בסגנון הבאוהאוס, הסגנון הבינלאומי שתל אביב נחשבת למשמרת הגדולה שלו בעולם.
החל משנת 1985 הפך חלקו הצפוני של הרחוב למדרחוב, שמשתרע מרחוב גרוזנברג ועד "כיכר מגן דוד" שברחוב אלנבי. אל הבתים הישנים החלו לחזור בעלי אמצעים, ששיפצו אותם ונדרשו להקפיד על שימורם. בתי קפה ומסעדות החליפו חלק גדול מחנויות הבדים והטקסטיל ומצאו את מקומם - לצד חנויות בגדים וסטודיו של מעצבי אופנה צעירים.
#תולדות הרחוב הארוך של תל אביב הקטנה
היסטורית, רחוב נחלת בנימין עצמו היה פעם הרחוב הארוך ביותר של תל אביב הקטנה. כיום הרחוב מתחיל משכונת פלורנטין בדרום תל אביב ומגיע עד כיכר מגן דוד בצפון.
שכונת נחלת בנימין עצמה היא שכונה שקמה במקביל לאחוזת בית ולא בהמשכה. כבר ב-5 בדצמבר 1909 נבנו בתיה הראשונים ואז היא כללה רחוב אחד, במקביל לרחובה הראשי של אחוזת בית, רחוב הרצל.
בשנת 1911, הצטרפה נחלת בנימין לאחוזת בית, שבשלב הזה כבר נקראה "תל אביב". נחתם הסכם שלפיו סיפקה תל אביב מים ושירותים לנחלת בנימין ורחובותיהן יחוברו, תוך שנחלת בנימין תשתתף בעלות אחזקת התשתיות העירוניות. שנה אחר כך סופחה הנחלה סופית לעיר תל אביב והייתה לחלק בלתי נפרד מהעיר המתפתחת.
נחלת בנימין היה פעם רחוב הבדים והטקסטיל של תל אביב, שכן היה ידוע בחנויות הבדים הרבות שנמצאות בו. כיום נותרו בו חלק קטן ומייצג מהן, בעיקר בחלקו הצפוני של הרחוב, זה שבו מתקיים היריד.
בשנת 1921 הוקם ברחוב מלון ספקטור, שהיה המלון הראשון בתל אביב. שנה אחר כך הוקמה בו הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב, גינה שאינה קיימת היום,מאחר ובנו בה חניון למכוניות...
# הסיפור המצחיק על הבנימין של הנחלה
שמם של הרחוב והשכונה הוא סוגיה משעשעת בפני עצמה. מייסדי השכונה החליטו לקרוא לרחוב ולשכונה "נחלת בנימין". רק שהם לא ידעו על שם מי היא תהיה. ברור היה ששבט בנימין ראוי לכך, אבל הם החליטו שה"בנימין" שעל שמו היא תיקרא, יהיה מי שיסכים לסייע למימון הקמת השכונה.
הם הבטיחו שאם קק"ל, הקרן הקיימת לישראל, היא שתסייע, ייקרא הרחוב על שם בנימין זאב הרצל. אם הסיוע יגיע ממשפחת רוטשילד, יונצח ברחוב דווקא הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד.
אלא שבסופו של דבר לא סייע אף אחד מהגופים הללו ומקימי השכונה קבעו שהרחוב ייקרא על שם שבט בנימין.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jVgWj5SiUc4
סיור בתל אביב
#על חוף הגולשים שליד שוק הכרמל
חוף התופים, חוף בננה ביץ', או בשמו הרשמי "חוף אביב" (Aviv Beach), הוא חוף שנמצא בדרומה של הטיילת התל-אביבית, בסמוך לתחנת האוטובוסים הכרמלית, לשוק הכרמל ולגן צ'ארלס קלור.
בזכות תחנת הכרמלית, קל להגיע אל החוף בתחבורה ציבורית, מה שהופך אותו לפופולרי בעיר תל אביב.
הכינוי "חוף התופים" ניתן לו בשל אירוע המתופפים שנהגו להתאסף בו, בימי שישי, ליד ומסביב לדולפינריום הנטוש שלידו ושנהרס בינתיים.
#טיפים
שירותים ציבוריים ויחסית נקיים יש בחוף במסעדה הסמוכה.
סיור במקום:
https://youtu.be/Xux-TZ42fD4
המתופפים שהיו כאן פעם:
https://youtu.be/qnFLxArVRf8
חוף התופים, חוף בננה ביץ', או בשמו הרשמי "חוף אביב" (Aviv Beach), הוא חוף שנמצא בדרומה של הטיילת התל-אביבית, בסמוך לתחנת האוטובוסים הכרמלית, לשוק הכרמל ולגן צ'ארלס קלור.
בזכות תחנת הכרמלית, קל להגיע אל החוף בתחבורה ציבורית, מה שהופך אותו לפופולרי בעיר תל אביב.
הכינוי "חוף התופים" ניתן לו בשל אירוע המתופפים שנהגו להתאסף בו, בימי שישי, ליד ומסביב לדולפינריום הנטוש שלידו ושנהרס בינתיים.
#טיפים
שירותים ציבוריים ויחסית נקיים יש בחוף במסעדה הסמוכה.
סיור במקום:
https://youtu.be/Xux-TZ42fD4
המתופפים שהיו כאן פעם:
https://youtu.be/qnFLxArVRf8
#על הגן של צילומי הזוגות בתל אביב
פארק צ'רלס קלור הוא פארק שממוקם בדרום מערב תל-אביב, בין הדולפינריום ובין בתיה הצפוניים של יפו. אין כמו הפארק הזה, בתל אביב, שמהווה תפאורה מושלמת לזוגות שבאים להצטלם כאן, בערב חתונתם, על רקע השקיעה הרומנטית של הים התיכון.
הפארק נמצא ליד הים התיכון, אבל אין לו חוף של ממש משלו. הוא מכיל מדשאות נרחבות ושבילים ארוכים לאנשים ולרוכבי אופניים, טיילת נעימה, מתקני כושר ומשחקים לילדים ופסלים שונים. את עיצוב הפארק, אגב, אנו חייבים למשורר הנודע ע. הלל, שהיה אדריכל נוף, ובתחילת שנות השבעים נבחר לתכנן את הפארק ולעצב אותו.
על הדשא כאן מעבירים התל אביבים את הזמן. יש מי שסתם נשכבים ונרגעים מיום עמל מעייף. אחרים עושים פיקניק, מנפנפים מעל מנגל או מתרגלים יוגה, רצים ג'וגינג או מתעמלים. משחקי כדור וקריאת ספרים - הכל הולך פה ויש מקום לכולם.
בסוף שנות ה-90 חובר הפארק ליפו והשלים את הטיילת, שהיום נמתחת לאורך כל החוף של תל אביב, מצפון העיר ועד לשכונת עג'מי שביפו.
בדרום הפארק אפשר לראות את מוזיאון בית גידי שהוא שילוב אדריכלי יפה בין חורבה עתיקה, עם שחזור בדמות חלק מודרני עליון, שעשוי זכוכית ומתכת. המוזיאון מתעד את המאורעות בכפר הערבי מנשייה, שהיה כאן עד לקום המדינה.
הפארק קרוי על שמו של נדבן בשם צ'רלס קלור, שממנו גייסו תרומה שנועדה להקמת הפארק.
#למה לפארק צ'ארלס קלור אין חוף?
ודאי שמתם לב שלפארק אין את החוף שיש מצפון לו. יש לכך סיבה היסטורית מעניינת, שמתחילה עוד לפני מלחמת העצמאות ומסתיימת בה.
במקום שבו עומד היום הפארק, עמדה במאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. בסמוך לה שכנה שכונת מנשייה, שכונה ערבית שהייתה מעין פרבר צפוני של יפו. עוד לפני מלחמת העצמאות פעלו מתוך שכונת מנשייה צלפים ערביים שירו ביהודים שבשכונות היהודיות של תל אביב.
משהחלה המלחמה, מנשייה נפגעה קשות, אבל במקביל לקרבות הנמשכים באיזור, שוכנו בה עולים חדשים רבים. מנשייה הפכה די מהר לשכונת עוני צפופה ובעלת תשתית חצי הרוסה.
לאחר תום המלחמה החלו מחלוקות בין פרנסי העיר, לגבי שכונת מנשייה. היו שטענו שיש להרוס אותה ולבנות במקומה שכונה מודרנית, בעוד אחרים דגלו בשיקומה. לבסוף, בשנת 1963, הוחלט על פינוי והריסת בתי השכונה. לקראת סוף העשור, השלימו את פינוי תושביה וקבלנים של העירייה החלו בהריסת בתי השכונה.
אבל הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו ממנה את פסולת הבנייה העצומה שהצטברה שם. במקום זה, הם הזיזו את השברים למקום הכי קרוב שהיה פנוי - אל תוך מי הים. כשהסתבר לפרנסי העיר שבים ועל החוף הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין, נדרשה העירייה לנקות את החוף והמים. אבל אז הוחלט לכסות את ההריסות בעפר, פתרון זול בהרבה, ולשתול עליהם דשא. כך נולד הפארק שאתם רואים מולכם, פארק מעל ההריסות ומעל השטח שיובש מהים, על ידי פסולת הבניין שמילאה אותו.
זו הסיבה שרק בחלקו הדרומי של הפארק, יש רצועת חוף קצרה וצרה במיוחד, שבה ניתן לרחוץ בים.
הנה מבט מקרוב לגן:
https://youtu.be/a7eZDN7y5n8
פארק צ'רלס קלור הוא פארק שממוקם בדרום מערב תל-אביב, בין הדולפינריום ובין בתיה הצפוניים של יפו. אין כמו הפארק הזה, בתל אביב, שמהווה תפאורה מושלמת לזוגות שבאים להצטלם כאן, בערב חתונתם, על רקע השקיעה הרומנטית של הים התיכון.
הפארק נמצא ליד הים התיכון, אבל אין לו חוף של ממש משלו. הוא מכיל מדשאות נרחבות ושבילים ארוכים לאנשים ולרוכבי אופניים, טיילת נעימה, מתקני כושר ומשחקים לילדים ופסלים שונים. את עיצוב הפארק, אגב, אנו חייבים למשורר הנודע ע. הלל, שהיה אדריכל נוף, ובתחילת שנות השבעים נבחר לתכנן את הפארק ולעצב אותו.
על הדשא כאן מעבירים התל אביבים את הזמן. יש מי שסתם נשכבים ונרגעים מיום עמל מעייף. אחרים עושים פיקניק, מנפנפים מעל מנגל או מתרגלים יוגה, רצים ג'וגינג או מתעמלים. משחקי כדור וקריאת ספרים - הכל הולך פה ויש מקום לכולם.
בסוף שנות ה-90 חובר הפארק ליפו והשלים את הטיילת, שהיום נמתחת לאורך כל החוף של תל אביב, מצפון העיר ועד לשכונת עג'מי שביפו.
בדרום הפארק אפשר לראות את מוזיאון בית גידי שהוא שילוב אדריכלי יפה בין חורבה עתיקה, עם שחזור בדמות חלק מודרני עליון, שעשוי זכוכית ומתכת. המוזיאון מתעד את המאורעות בכפר הערבי מנשייה, שהיה כאן עד לקום המדינה.
הפארק קרוי על שמו של נדבן בשם צ'רלס קלור, שממנו גייסו תרומה שנועדה להקמת הפארק.
#למה לפארק צ'ארלס קלור אין חוף?
ודאי שמתם לב שלפארק אין את החוף שיש מצפון לו. יש לכך סיבה היסטורית מעניינת, שמתחילה עוד לפני מלחמת העצמאות ומסתיימת בה.
במקום שבו עומד היום הפארק, עמדה במאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. בסמוך לה שכנה שכונת מנשייה, שכונה ערבית שהייתה מעין פרבר צפוני של יפו. עוד לפני מלחמת העצמאות פעלו מתוך שכונת מנשייה צלפים ערביים שירו ביהודים שבשכונות היהודיות של תל אביב.
משהחלה המלחמה, מנשייה נפגעה קשות, אבל במקביל לקרבות הנמשכים באיזור, שוכנו בה עולים חדשים רבים. מנשייה הפכה די מהר לשכונת עוני צפופה ובעלת תשתית חצי הרוסה.
לאחר תום המלחמה החלו מחלוקות בין פרנסי העיר, לגבי שכונת מנשייה. היו שטענו שיש להרוס אותה ולבנות במקומה שכונה מודרנית, בעוד אחרים דגלו בשיקומה. לבסוף, בשנת 1963, הוחלט על פינוי והריסת בתי השכונה. לקראת סוף העשור, השלימו את פינוי תושביה וקבלנים של העירייה החלו בהריסת בתי השכונה.
אבל הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו ממנה את פסולת הבנייה העצומה שהצטברה שם. במקום זה, הם הזיזו את השברים למקום הכי קרוב שהיה פנוי - אל תוך מי הים. כשהסתבר לפרנסי העיר שבים ועל החוף הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין, נדרשה העירייה לנקות את החוף והמים. אבל אז הוחלט לכסות את ההריסות בעפר, פתרון זול בהרבה, ולשתול עליהם דשא. כך נולד הפארק שאתם רואים מולכם, פארק מעל ההריסות ומעל השטח שיובש מהים, על ידי פסולת הבניין שמילאה אותו.
זו הסיבה שרק בחלקו הדרומי של הפארק, יש רצועת חוף קצרה וצרה במיוחד, שבה ניתן לרחוץ בים.
הנה מבט מקרוב לגן:
https://youtu.be/a7eZDN7y5n8
#על השוק הכי פופולארי של תל אביב
תיירים, מוכרים צועקים, היפסטרים במשקפי שמש וחולצות פסים ותיירים המומים משלל הירקות והפירות הצבעוניים - כל אלה ורבים אחרים מתקבצים להם בכל יום בשוק הכי מסעיר וצבעוני של תל אביב.
שוק הכרמל הוא השוק המפורסם ביותר בתל אביב והפך בשנים האחרונות לאחד ממתחמי המזון המרכזיים והגדולים ביותר בתל אביב. זהו שוק הומה אדם, צבעוני, ריחני, צעקני ומלא באנרגיות טובות וים-תיכוניות. בשנים האחרונות הוא הולך ומתמלא בדוכני מזון רחוב מצוינים, במסעדות קטנות ואיכותיות, ברים הומי צעירים ודוכנים עם מוצרי מזון אתניים ומיוחדים. רוצים לאכול בדוכן מצוין? - ראו את המסעדות בסביבה בתפריט הראשי של גיידול.
שוק הכרמל נמצא ונקרא על שם רחוב הכרמל בתל אביב. עם השנים הוא התרחב גם לרחובות הסמוכים לו, בשכונות כרם התימנים ונחלת בנימין. היום פועל השוק 6 ימים בשבוע ותמצאו בו מגוון חנויות - מזון, לבוש, אביזרי בית, פרחים, ממתקים, מסעדות, מעדניות ועוד.
#היסטוריית השוק
בשנות ה-20 הגיעו סוחרים יהודים רוסים שרכשו קרקעות בתל אביב בתמורה ל-1000 רובל. הם פחות חשבו על עלייה לארץ והתגוררות בבתים אלו, אלא יותר חעל הצאצאים שלהם ועל הקרקעות שיוכלו להוריש להם. לאחר המהפכה הבולשביקית שהתחוללה ברוסיה בשנת 1917, לא הייתה להם ברירה והם נאלצו להגיע לארץ. לא היה בידיהם שום רכוש מלבד המגרשים שקנו.
בנוסף לקשיים הכלכליים, הם גם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה המקומי ולכן פתחו באזור כרם התימנים שוק קטן - "הכרם". מטרת השוק הייתה לספק עבודה בסחר בפירות וירקות. מאיר דיזינגוף, שהיה ראש העירייה באותה העת, הפך את המקום לרשמי ומסודר בשנת 1920 וכינה אותו בשמו "שוק הכרמל". כבר באותה התקופה היה השוק מפותח והכיל דוכני דגים ועופות, פירות, ירקות ומאפים.
הסוחרים הערבים של יפו, שגילו את הצלחת השוק המקומי, הקימו שוק מתחרה שהיה לא פחות טוב מהמקורי - שוק גדול, צבעוני, חי ובועט. לא מעט מקרי אלימות התרחשו בעקבות תחרות השוק המוצלח, מה שהעיב מעט על האידיליה המקומית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JZgFX5NyZSY
האוכל:
https://youtu.be/iQYB4pIxcrc
האנשים:
https://youtu.be/FCk8L6Z0x5E
ביקור במקום:
https://youtu.be/u6oCdDbS1oc
הדרכה:
https://youtu.be/9kE9B2dcfTM
תיירים, מוכרים צועקים, היפסטרים במשקפי שמש וחולצות פסים ותיירים המומים משלל הירקות והפירות הצבעוניים - כל אלה ורבים אחרים מתקבצים להם בכל יום בשוק הכי מסעיר וצבעוני של תל אביב.
שוק הכרמל הוא השוק המפורסם ביותר בתל אביב והפך בשנים האחרונות לאחד ממתחמי המזון המרכזיים והגדולים ביותר בתל אביב. זהו שוק הומה אדם, צבעוני, ריחני, צעקני ומלא באנרגיות טובות וים-תיכוניות. בשנים האחרונות הוא הולך ומתמלא בדוכני מזון רחוב מצוינים, במסעדות קטנות ואיכותיות, ברים הומי צעירים ודוכנים עם מוצרי מזון אתניים ומיוחדים. רוצים לאכול בדוכן מצוין? - ראו את המסעדות בסביבה בתפריט הראשי של גיידול.
שוק הכרמל נמצא ונקרא על שם רחוב הכרמל בתל אביב. עם השנים הוא התרחב גם לרחובות הסמוכים לו, בשכונות כרם התימנים ונחלת בנימין. היום פועל השוק 6 ימים בשבוע ותמצאו בו מגוון חנויות - מזון, לבוש, אביזרי בית, פרחים, ממתקים, מסעדות, מעדניות ועוד.
#היסטוריית השוק
בשנות ה-20 הגיעו סוחרים יהודים רוסים שרכשו קרקעות בתל אביב בתמורה ל-1000 רובל. הם פחות חשבו על עלייה לארץ והתגוררות בבתים אלו, אלא יותר חעל הצאצאים שלהם ועל הקרקעות שיוכלו להוריש להם. לאחר המהפכה הבולשביקית שהתחוללה ברוסיה בשנת 1917, לא הייתה להם ברירה והם נאלצו להגיע לארץ. לא היה בידיהם שום רכוש מלבד המגרשים שקנו.
בנוסף לקשיים הכלכליים, הם גם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה המקומי ולכן פתחו באזור כרם התימנים שוק קטן - "הכרם". מטרת השוק הייתה לספק עבודה בסחר בפירות וירקות. מאיר דיזינגוף, שהיה ראש העירייה באותה העת, הפך את המקום לרשמי ומסודר בשנת 1920 וכינה אותו בשמו "שוק הכרמל". כבר באותה התקופה היה השוק מפותח והכיל דוכני דגים ועופות, פירות, ירקות ומאפים.
הסוחרים הערבים של יפו, שגילו את הצלחת השוק המקומי, הקימו שוק מתחרה שהיה לא פחות טוב מהמקורי - שוק גדול, צבעוני, חי ובועט. לא מעט מקרי אלימות התרחשו בעקבות תחרות השוק המוצלח, מה שהעיב מעט על האידיליה המקומית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JZgFX5NyZSY
האוכל:
https://youtu.be/iQYB4pIxcrc
האנשים:
https://youtu.be/FCk8L6Z0x5E
ביקור במקום:
https://youtu.be/u6oCdDbS1oc
הדרכה:
https://youtu.be/9kE9B2dcfTM
#על הרחוב שמדגים את העיר הלבנה, הסגנון הבינלאומי והבאוהאוס
שדרות רוטשילד בתל אביב הוא רחוב יוקרתי וותיק בעיר. בשנים האחרונות הפכה השדרה הארוכה לאחד העורקים החשובים של חיי התרבות והחברה בתל אביב.
כשבצד אחד שלך מצויים התאטרון הלאומי הבימה והיכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית המעולה של ישראל, ובצד השני נמצא היכל העצמאות, המקום שבו הוכרזה הקמת מדינת ישראל - לא תוכל לפספס. אבל ברחוב הזה קורים כל הזמן דברים מעניינים נוספים.
אבל שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית של בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי, או סגנון הבאוהאוס. בסיור רגלי בשדירה נוכל לראות דוגמאות לבתים שונים בסגנון זה, שנבנו בתל אביב החל שנות השלושים.
#על המחאה החברתית
בשנים האחרונות הפכו שדרות רוטשילד ללב היוקרתי והמתנשא של תל אביב הצעירה והנהנתנית. הנדל"ן בו התייקר להחריד וכיום רק עשירים מצליחים לשרוד בו.
זו כנראה הסיבה שבשנת 2011 יצאו צעירים רבים לשדרות רוטשילד ופתחו במחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בשדרה הזו הם גרו במשך חודשים, באוהלים ובחושות מאולתרות שבנו להם ומחו כנגד אי-השוויון במדינת ישראל. המחאה הזו שינתה את התודעה של החברה הישראלית לעד.
# אדריכלות העיר הלבנה בשדרות רוטשילד
חוץ מרחוב פעיל ופועם, שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית מרשימה של בנייה בסגנון הבינלאומי. סיור רגלי בשדירה יפגיש אתכם עם כמה מהיפים שבבתי העיר הלבנה, תל אביב של שנות השלושים.
חלק גדול מהבתים בשדרות רוטשילד נבנו החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. הסגנון המודרני, שנולד אז בבית הספר הגרמני לאדריכלות, בית הספר "באוהאוס", פרץ אז מגרמניה לעולם האדריכלות. חלק מבוגריו היו יהודים מגרמניה והיו גם שבאו מארץ ישראל ללמוד בו. אלה גם אלה הגיעו לתל אביב הצעירה, בנו בה כ-4,000 בתים בסגנון הבינלאומי, באוהאוס, ובדיעבד הפכו אותה למוזיאון אדריכלי לסגנון הבאוהאוס.
בין המרכזיים שבאדריכלי העיר הלבנה היו זאב רכטר, אריה שרון, אברבוך ודב כרמי.
את הבתים בסגנון הבאוהאוס תוכלו לזהות בצורתם המרובעת בדרך כלל, בשימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות, ביניהן החלונות הצרים והארוכים והמרפסות העגולות. יש בבתי הבאוהאוס הרבה א-סימטריות ולא פעם שילבו בהם המתכננים סממנים מודרניים מעולם התעשייה והמיכון התעשייתי, כמו חזיתות מעוגלות או חלונות עגולים שמזכירים את חלונות האוניות.
בשל הבדלי האקלים, בין גרמניה לארץ הקודש, התאימו האדריכלים בתל אביב את הבאוהאוס למזרח התיכון. הוכנסו כאן מאפיינים ייחודיים, שברובם נועדו להתגבר על חום השמש ולהגדיל את המיזוג הטבעי של הבתים. האדריכלים התל אביביים תיכננו את הבתים כך שיהיה בהם אוורור טבעי, בהתאם לכיווני הרוח. הם מאד הגדילו את החלונות בתל אביב, לעומת אלו שנבנו באירופה. מעליהם הם הוסיפו גגונים שיצרו צל. על גגות הבתים בתל אביב הם תכננו לא פעם פרגולות, שאפשרו בריזה נעימה ליושבים על הגג ואף מקום שינה נעים בלילות החמים.
כך נוספו גם המרפסות הגדולות שאפשרו לנפוש בשעות הערב מחוץ לדירה החמה ולהתגבר על הזיעה של תל אביב. המרפסות גם פתחו את הבתים לרחוב וחיברו את האנשים. כל אלה תרמו לא מעט ליצירת החברה הישראלית הפתוחה, שיוצרת קשר ושייכות בין אנשים ומערבת את כולם בחיי כולם, לטוב ולרע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Jctq4r-dFhY
במחאה החברתית של 2011:
https://youtu.be/blVgUQWjCLI
שדרות רוטשילד בתל אביב הוא רחוב יוקרתי וותיק בעיר. בשנים האחרונות הפכה השדרה הארוכה לאחד העורקים החשובים של חיי התרבות והחברה בתל אביב.
כשבצד אחד שלך מצויים התאטרון הלאומי הבימה והיכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית המעולה של ישראל, ובצד השני נמצא היכל העצמאות, המקום שבו הוכרזה הקמת מדינת ישראל - לא תוכל לפספס. אבל ברחוב הזה קורים כל הזמן דברים מעניינים נוספים.
אבל שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית של בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי, או סגנון הבאוהאוס. בסיור רגלי בשדירה נוכל לראות דוגמאות לבתים שונים בסגנון זה, שנבנו בתל אביב החל שנות השלושים.
#על המחאה החברתית
בשנים האחרונות הפכו שדרות רוטשילד ללב היוקרתי והמתנשא של תל אביב הצעירה והנהנתנית. הנדל"ן בו התייקר להחריד וכיום רק עשירים מצליחים לשרוד בו.
זו כנראה הסיבה שבשנת 2011 יצאו צעירים רבים לשדרות רוטשילד ופתחו במחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בשדרה הזו הם גרו במשך חודשים, באוהלים ובחושות מאולתרות שבנו להם ומחו כנגד אי-השוויון במדינת ישראל. המחאה הזו שינתה את התודעה של החברה הישראלית לעד.
# אדריכלות העיר הלבנה בשדרות רוטשילד
חוץ מרחוב פעיל ופועם, שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית מרשימה של בנייה בסגנון הבינלאומי. סיור רגלי בשדירה יפגיש אתכם עם כמה מהיפים שבבתי העיר הלבנה, תל אביב של שנות השלושים.
חלק גדול מהבתים בשדרות רוטשילד נבנו החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. הסגנון המודרני, שנולד אז בבית הספר הגרמני לאדריכלות, בית הספר "באוהאוס", פרץ אז מגרמניה לעולם האדריכלות. חלק מבוגריו היו יהודים מגרמניה והיו גם שבאו מארץ ישראל ללמוד בו. אלה גם אלה הגיעו לתל אביב הצעירה, בנו בה כ-4,000 בתים בסגנון הבינלאומי, באוהאוס, ובדיעבד הפכו אותה למוזיאון אדריכלי לסגנון הבאוהאוס.
בין המרכזיים שבאדריכלי העיר הלבנה היו זאב רכטר, אריה שרון, אברבוך ודב כרמי.
את הבתים בסגנון הבאוהאוס תוכלו לזהות בצורתם המרובעת בדרך כלל, בשימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות, ביניהן החלונות הצרים והארוכים והמרפסות העגולות. יש בבתי הבאוהאוס הרבה א-סימטריות ולא פעם שילבו בהם המתכננים סממנים מודרניים מעולם התעשייה והמיכון התעשייתי, כמו חזיתות מעוגלות או חלונות עגולים שמזכירים את חלונות האוניות.
בשל הבדלי האקלים, בין גרמניה לארץ הקודש, התאימו האדריכלים בתל אביב את הבאוהאוס למזרח התיכון. הוכנסו כאן מאפיינים ייחודיים, שברובם נועדו להתגבר על חום השמש ולהגדיל את המיזוג הטבעי של הבתים. האדריכלים התל אביביים תיכננו את הבתים כך שיהיה בהם אוורור טבעי, בהתאם לכיווני הרוח. הם מאד הגדילו את החלונות בתל אביב, לעומת אלו שנבנו באירופה. מעליהם הם הוסיפו גגונים שיצרו צל. על גגות הבתים בתל אביב הם תכננו לא פעם פרגולות, שאפשרו בריזה נעימה ליושבים על הגג ואף מקום שינה נעים בלילות החמים.
כך נוספו גם המרפסות הגדולות שאפשרו לנפוש בשעות הערב מחוץ לדירה החמה ולהתגבר על הזיעה של תל אביב. המרפסות גם פתחו את הבתים לרחוב וחיברו את האנשים. כל אלה תרמו לא מעט ליצירת החברה הישראלית הפתוחה, שיוצרת קשר ושייכות בין אנשים ומערבת את כולם בחיי כולם, לטוב ולרע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Jctq4r-dFhY
במחאה החברתית של 2011:
https://youtu.be/blVgUQWjCLI
#על הגלידריה הטובה בתל אביב
גלידה עם טעמים ומרקם מושלמים בתל אביב? - יתכן שהגעתם למקום הנכון. בגלידה ארטה אין בגלידה צבעי מאכל, או חומרים מתחלבים, מה שהופך את הגלידה לטעימה ורכה ביותר, הטעמים מאוזנים ובעל מרקם נהדר וגם קישוטי הגלידה המרשימים עוצבו בבית.
ארטה גלידריה (Arte Italian Ice Cream) היא גלידריה תל אביבית קטנה ואיכותית שהוקמה על ידי שני מומחים, אחד מהם מרקו קאמורלי האיטלקי שבא במקור ממילאנו שבאיטליה.
בגלידריה ארטה מציעים את הגלידה האיטלקית המוצלחת והטעימה בתל אביב. היא מתבססת על מתכוני גלידה מובחרים ואיכותיים שמרקו הביא מאיטליה, חלקם שמיוחדים לאזורים כמו סיציליה, טוסקנה וכדומה.
בנוסף לגלידות הטבעיות של ארטה, יש כאן מענה בגלידה, כמעט לכל צורך ומגבלה, כולל גלידות ללא גלוטן, גלידות מפירות אורגניים, גלידות טבעוניות וגלידות ללא תוספת סוכר.
#טיפים
נסו את טעם "עוגת הדוכס" המעניין.
בכל יום חמישי יש מופע ג'אז חינם בגלידריה.
גלידה עם טעמים ומרקם מושלמים בתל אביב? - יתכן שהגעתם למקום הנכון. בגלידה ארטה אין בגלידה צבעי מאכל, או חומרים מתחלבים, מה שהופך את הגלידה לטעימה ורכה ביותר, הטעמים מאוזנים ובעל מרקם נהדר וגם קישוטי הגלידה המרשימים עוצבו בבית.
ארטה גלידריה (Arte Italian Ice Cream) היא גלידריה תל אביבית קטנה ואיכותית שהוקמה על ידי שני מומחים, אחד מהם מרקו קאמורלי האיטלקי שבא במקור ממילאנו שבאיטליה.
בגלידריה ארטה מציעים את הגלידה האיטלקית המוצלחת והטעימה בתל אביב. היא מתבססת על מתכוני גלידה מובחרים ואיכותיים שמרקו הביא מאיטליה, חלקם שמיוחדים לאזורים כמו סיציליה, טוסקנה וכדומה.
בנוסף לגלידות הטבעיות של ארטה, יש כאן מענה בגלידה, כמעט לכל צורך ומגבלה, כולל גלידות ללא גלוטן, גלידות מפירות אורגניים, גלידות טבעוניות וגלידות ללא תוספת סוכר.
#טיפים
נסו את טעם "עוגת הדוכס" המעניין.
בכל יום חמישי יש מופע ג'אז חינם בגלידריה.
כיכר הבימה
#על כיכר התרבות (כיכר הבימה)
כיכר התרבות, או בשמה הפופולארי "כיכר הבימה" היא כיכר תל אביבית שבה נכללים מוסדות תרבות מרכזיים בעיר. אם בעבר הייתה הכיכר מגרש חנייה למבקרי מוסדות התרבות, מאז שהחנייה הועברה אל מתחתיה היא הפכה לאחד המתחמים הציבוריים הפופולריים והמרכזיים בתל אביב.
מסביב לכיכר ניתן למצוא את התיאטרון הלאומי הבימה, היכל התרבות שהוא ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביתן הלנה רובינשטיין המציג אמנות חדישה והוא חלק ממוזיאון תל אביב וגן יעקב - פינה קסומה שלכודה בינות לבנייני הכיכר.
בכיכר הזו, שתחילתה בשנת 1935, עם הנחת אבן הפינה של תיאטרון הבימה, הושבע צה"ל בשנת 1948 כצבא הרשמי של מדינת ישראל שזה עתה נולדה. משהוקם היכל התרבות, בשנות ה-50, הפך שמה של הכיכר להיות "כיכר התזמורת".
בשנים האחרונות קיבלה הכיכר חיים. במקום מגרש החנייה עיצב בה האמן דני קרוון גן והציב בה ספסלים ושולחנות משחק. כך קיבל רקע הולם גם הפסל הוותיק של מנשה קדישמן, "התרוממות", שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.
בשנת 2011 התרכזה אל מול הכיכר המחאה החברתית, שבאופן מסוים שינתה את החברה הישראלית. אל מול הכיכר בנו הצעירים מאות אוהלים, במחאה שנולדה ממחירי הדיור הגבוהים והפכה למחאה על אובדן הצדק החברתי בישראל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8Wy_w6Hi_Ec
כיכר התרבות, או בשמה הפופולארי "כיכר הבימה" היא כיכר תל אביבית שבה נכללים מוסדות תרבות מרכזיים בעיר. אם בעבר הייתה הכיכר מגרש חנייה למבקרי מוסדות התרבות, מאז שהחנייה הועברה אל מתחתיה היא הפכה לאחד המתחמים הציבוריים הפופולריים והמרכזיים בתל אביב.
מסביב לכיכר ניתן למצוא את התיאטרון הלאומי הבימה, היכל התרבות שהוא ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביתן הלנה רובינשטיין המציג אמנות חדישה והוא חלק ממוזיאון תל אביב וגן יעקב - פינה קסומה שלכודה בינות לבנייני הכיכר.
בכיכר הזו, שתחילתה בשנת 1935, עם הנחת אבן הפינה של תיאטרון הבימה, הושבע צה"ל בשנת 1948 כצבא הרשמי של מדינת ישראל שזה עתה נולדה. משהוקם היכל התרבות, בשנות ה-50, הפך שמה של הכיכר להיות "כיכר התזמורת".
בשנים האחרונות קיבלה הכיכר חיים. במקום מגרש החנייה עיצב בה האמן דני קרוון גן והציב בה ספסלים ושולחנות משחק. כך קיבל רקע הולם גם הפסל הוותיק של מנשה קדישמן, "התרוממות", שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.
בשנת 2011 התרכזה אל מול הכיכר המחאה החברתית, שבאופן מסוים שינתה את החברה הישראלית. אל מול הכיכר בנו הצעירים מאות אוהלים, במחאה שנולדה ממחירי הדיור הגבוהים והפכה למחאה על אובדן הצדק החברתי בישראל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8Wy_w6Hi_Ec
הפסל התרוממות
#על הפסל התרוממות שבכיכר התרבות
"התרוממות" הוא פסלו הוותיק של האמן מנשה קדישמן, שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.
את הפסל המודרני, המכונה על ידי התל אביבים "העיגולים של הבימה", מרכיבים 3 עיגולי פלדה בקוטר 5 מטרים, המונחים זה מעל זה בקומפוזיציה דינמית היוצרת תנועה.
הפסל ניצב בכיכר, אז מגרש החנייה שבמתחם הבימה, מאז שנת 1974.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GY59ZOMJhqg
"התרוממות" הוא פסלו הוותיק של האמן מנשה קדישמן, שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.
את הפסל המודרני, המכונה על ידי התל אביבים "העיגולים של הבימה", מרכיבים 3 עיגולי פלדה בקוטר 5 מטרים, המונחים זה מעל זה בקומפוזיציה דינמית היוצרת תנועה.
הפסל ניצב בכיכר, אז מגרש החנייה שבמתחם הבימה, מאז שנת 1974.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GY59ZOMJhqg
