#סיור בשכונת פלאקה העתיקה

הסיור הזה מציע מפגש עם פינות החמד של השכונה העתיקה בבירת יוון ובפניני הארכיאולוגיה שבסביבתה.

הסיור העצמי יוצא ממוזיאון האקרופוליס החדש ועושה את דרכו אל הפינות המיוחדות שבשכונת פלקה שלרגלי האקרופוליס ובסביבתה.

נתחיל? אתם ליד מוזיאון האקרופוליס החדש? - היכנסו לתגית "סיור הפלאקה" והתחילו לנווט!

#על הספריה העתיקה שבנה הקיסר הרומי והרסו הברברים


אתם צופים בשרידיה של ספריית אדריאנוס (Hadrian's Library), מבנה רומי בן המאה ה-2 לפני הספירה. ספריית אדריאנוס נבנתה בשנת 132, בסוף כהונתו של הקיסר הרומאי אדריאנוס (117-138).

הספרייה הזו הייתה מבנה מפואר ומרשים, שעיטרו אותה 100 עמודים ענקיים ומרשימים. הוא חרב באחת מפלישות וההתקפות של הברברים, שתקפו את אתונה ואת האימפריה הרומית ששלטה בה. כיום נותרו מהספרייה הגדולה שעמדה כאן רק העמודים הקורינתיים שבחזיתה.

מהם עמודים קורינתיים, אתם שואלים. ובכן היו כמה צורות של כותרות עמודים ביוון העתיקה וגם הרומאים השתמשו בהן ואפילו הניאו-קלאסיים, של המאות האחרונות. הסדר הקורינתי (Corinthian order), או "האורדר קורינתי", כמו שמכנים אותו המומחים, הוא סגנון בנייה קלאסי שנולד ביוון העתיקה ונמצא לרוב במבנים רומיים עתיקים. את הסדר הקורינתי מזהים בכותרות עמודים שיש בהן צורות מסוגננות הנראות כמו עלים מגולפים. אתם רואים אותן?


מבט מקרוב:

https://youtu.be/v_tpETjVyeM

#על המסגד הטורקי של אתונה

המסגד הטורקי של אתונה, מסגד פֶטהייֶה (Fethiye Djami), הוא מסגד עות'מאני מהמאה ה-17 שנמצא במרכז אתונה, ממש ליד מגדל הרוחות, מאחוריו נמצא הפורום הרומי ובסמוך לאגורה הרומית. זהו אחד משני המסגדים שבעיר.

המסגד הזה נשאר כשריד מימי הכיבוש העות'מני של העיר אתונה. הוא נבנה במאה ה-15 על חורבות בזיליקה נוצרית מהתקופה הביזנטית, איפה שהוא בין המאות ה-8-9. אותה כנסייה נוצרית הוסבה למסגד ב-1456, זמן קצר לאחר שהדוכסות האתונאית נכבשה, לקראת ביקורו של הסולטן מחמט הכובש ב-1458.

בתקופה העות'מאנית, רבים כינו אותו "מסגד Wheatmarket". במהלך הכיבוש הקצר של העיר על ידי הכוחות הוונציאניים במאה ה-17, הוסב המסגד על ידיהם לכנסייה קתולית.

בפרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1824, שימש המסגד כבית ספר. בסוף או בסמוך לתום המלחמה הזו, נפל צריח המסגד. עד ראשית המאה ה-20, השתמשו בו ככלא צבאי וכמאפייה לצבא. מאז השתמשו בו לאחסון של ממצאים שונים מהחפירות באגורה ובאקרופוליס של אתונה.

בימינו, מאז שנת 2017, שופץ המסגד והופעל כמוזיאון וכאולם תצוגה לצילום ולעתיקות. כך היה אחד המבנים ההיסטוריים החשובים במרכז ההיסטורי של אתונה, למוסד תרבותי חשוב ומוביל בעיר אתונה.


ביקור במסגד:

https://youtu.be/8gG8jeOYwlY


ותמונות ממנו:

https://youtu.be/y3mJlBIdwNo

#על הקניון העתיק ששוחזר באגורה

הסְטוֹאָה של אַטַאלוֹס (Stoa of Attalos) היא סוג של שוק יווני קדום, ששוחזר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. כיום ובהשוואה להריסות שמסביבה, נראית הסטואה כמקום מודרני לחלוטין. צריך להתאמץ בכדי לזכור שזהו למעשה מרכז קניות עתיק שהיה בשיאו, עוד באגורה העתיקה של אתונה.

עם אכסדרת העמודים היפהפייה שלו, מכיל המבנה של היום מוזיאון ומקדש. מסביבו פארק ארכאולוגי גדול, שבו ניתן לצפות בשרידים החרבים של האגורה של אתונה.

יש לסטואה חשיבות אדירה בלימוד תולדות האדריכלות הקלאסית. זאת משום שהיא שוחזרה במלואה ולפרטי פרטים, ממש כפי שמניחים החוקרים שהייתה ונראתה בעת העתיקה.


#מהי סטואה?
סטואֵה, וברבים סטואֵיי, היא מבנה גדול ומפואר ששימש ביוון העתיקה לצרכים ציבוריים שונים ושכמותו נבנו רבים בערים היווניות.

באדריכלות היוונית הקדומה, סטואה היא מבנה שכולל אכסדרה, כלומר מעבר מקורה שבאחד מצדדיו ניצבים עמודים והוא פתוח אל החוץ, בעוד שבצדו השני ניצב קיר עם פתחים. הסטואיי שימשו אז דופן לחללים ציבוריים, כמו אגורות ושווקים ושכנו בה אז חנויות, גלריות וכדומה. בהמשך קיבלו גם שתי שורות עמודים ולא פעם גם שתי קומות.

בתחילת ההיסטוריה היו הסטואיי בנויות בצורת 'ח' או 'ר' ותחמו בתוכן חלל פנימי. הסטואיי הישנות נבנו כולן לפי הסדר הדורי. מאוחר יותר נפתחו הסטואיי לעיצובים בסדרים האחרים. בהמשך ההיסטוריה, כשהחלו לכלול בסטואיי מעברים בעלי שתי שורות עמודים, יותר ויותר סטואיי כללו סדר איוני בשורת עמודים אחת וסדר דורי בשורה הנגדית.


#ההיסטוריה של הסטואה
"הסטואה של אטלוס", הנחשבת לסטואה המרשימה ביותר מבין חמשת הסטואיי שבאגורה האתונאית, נבנתה בשנת 150 לפני הספירה, בהוראת המלך אטלוס השני של פרגמון (King Attalus II of Pergamon), שמלך בין השנים 159 ל-138 לפני הספירה. אותו אטאלוס העניק את הסטואה במתנה לאתונה, מחווה שהונצחה בכתובת שחקוקה בארכיטרב של הסטואה.

באותם ימים היו בכל אחת משתי קומות המבנה, 21 חנויות ובלטה בו במיוחד שדרת העמודים המקורה שלאורך החזית של החנויות הללו.

בשנת 267 נהרס המבנה חלקית, לאחר פלישה של ההרולים, שבט גרמאני עתיק, שפלש לאתונה, במהלך המאה השלישית.

במהלך השנים שולבו שרידי הסטואה בחומה שנבנתה בעיר, עובדה שעתידה להקל על הזיהוי והשיקום שלה בעידן המודרני.

ואכן, בשנת 1950 החלה ממשלת יוון בשחזור של הסטואה, תוך ביצוע חפירות, שחשפו ממצאים רבים ובתוכם צעצועים, מטבעות, כלי מטבח, מטבעות עתיקים וצעצועים מיוון הקדומה, כמו גם מרכיבים אדריכליים מהעת העתיקה, המוצגים כיום במוזיאון סטואה (The Stoa Museum).

כך שוקמה הסטואה במלואה במאה ה-20 והייתה ל"מוזיאון האגורה של אתונה". כיום רואים בה רבים מבנה המאפיין את התקופה ההלניסטית ביוון.


#אדריכלות הסטואה של אטאלוס
מבנה הסטואה של אטאלוס נמצא באגורה של אתונה. הוא גדול ומקושט יותר מהסטואֵיי האחרות שנבנו באותה תקופה, עידן אתונה הקלאסית. גודל הסטואה והעמודים התומכים שלה מדגימים ומדגישים את הרושם שהיא יוצרת.

גודל הסטואה הוא 115 על 20 מטרים. יש בה שתי קומות, כשבכל קומה שתי אכסדרות. עמודי הסטואה מעוצבים בשני סדרים קלאסיים: העמודים החזיתיים הם מהסדר הדורי והעמודים הפנימיים הם בסדר איוני.

בכל קומה בסטואה בנויים 21 חדרים, עם פתחים לאכסדרה וחלונות בצידם האחורי.

אנו משערים שהמבנה הנוכחי הוא שחזור די מדויק של המבנה המקורי וזה לכשעצמו מרשים מאד. חלק לא גדול אך קיים מהשרידים המקוריים, שולבו בשחזור. הידע לשחזור עצמו בא ממחקרים של ארכיאולוגים מומחים שלמדו לעומק את המבנה המקורי, זה של שנת 138 לפני הספירה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zCRUf6KmQgs

#על ערש התיאטרון האירופי שבשיפולי האקרופוליס

בשיפולים הדרומיים של דרום גבעת האקרופוליס נמצא תיאטרון דְּיוֹנִיסוס (Theater of Dionysos), כשלא הרחק ממנו ניצב תיאטרון נוסף, זה של הורדוס אטיקוס.

כשבנו את תיאטרון דיוניסוס, במאה ה-4 לספירה, הוא נבנה במקומו של תיאטרון עתיק יותר שעמד במקום. כיום שרדו בו רק 20 שורות, שהן פחות משליש, מ-64 השורות שהוא הכיל בעבר. בימי קדם ישבו וצפו בו במחזות, מעל 15,000 צופים ומשערים שבשלב מסוים ישבו בו אפילו 17 אלף צופים.

לתאטרון דיוניסוס תפקיד היסטורי בתולדות התיאטרון. ממש כאן, בתיאטרון העתיק שעליו נבנה, העלו גדולי המחזאים היוונים, כמו סופוקלס, איסכילוס, אוריפידס ואריסטופנס, את הדרמות הקלאסיות שלהם. בשורות הראשונות נהגו לשבת מכובדי העיר וכאן הוצגו לראשונה בפני קהל מחזות מפורסמים בתולדות התיאטרון.

בתקופה הרומית בנו כאן במה חדשה ואף ריצפו את אזור התזמורת. אם תחפשו בשורות התיאטרון העתיק, תמצאו מושב מעוטר ושונה מכל השאר, באחת השורות הראשונות של התיאטרון. דעו שזה המושב שבו ישב הכומר של דיוניסוס, בזמן השלטון הרומי באתונה.

לתיאטרון היה בעבר גג עשוי עץ שככל הנראה שריפה הרסה. כך או כך, כיום משמשים שני התיאטראות העתיקים הללו לקונצרטים פתוחים דווקא, תחת כיפת השמיים.


#טיפים
אותו כרטיס כניסה משמש הן לאקרופוליס והן לכניסה למספר אתרים נוספים באיזור, לרבות תיאטרון דיוניסוס, האגורה העתיקה, האגורה הרומית, המוזיאון הארכיאולוגי של קאראמייקוס ועוד.

הכניסה חינם ביום א' הראשון לכל חודש, למעט בעונת התיירות (יולי-ספטמבר), שאז הכניסה חופשית דווקא ביום א' השני לכל חודש. בנוסף, בכל יום א' שבין ה-1 בנובמבר ל-31 במרץ, הכניסה היא גם חופשית.

אם אתם מגיעים בקיץ, שווה לברר על קונצרטים ומופעים שמתקיימים כאן.


#שעות כניסה
בחודשי הקיץ 19:00-8:00
בחודשי החורף 17:00-8:00


ביקור במקום:

https://youtu.be/jIfLahibHxo

#על המגדל הטכנולוגי של אתונה העתיקה

מגדל הרוחות (Horologion of Andronicos) ההלניסטי, שנמצא באגורה הרומית באתונה, הוא מבנה מתומן, עשוי שיש לבן, שנבנה במאה ה-1 לפני הספירה, על ידי האסטרונום הסורי אנדרוניקוס, לפקודת הקיסר הרומי יוליוס קיסר. הארכיאולוגים נתנו לו את השם "שעון אנדרוניקוֹס קירֶסטוֹס", שכן קירוֹס היא עיר בסוריה.

בימי קדם שימש המגדל לכמה מטרות, ביניהן שבשבת רוח, שעון מים, שעון שמש ומצפן. שעון המים שבמגדל היה מכשיר מעניין במיוחד. הוא הונע באמצעות זרמי המים שנבעו מאחד המעיינות שבאקרופוליס הסמוך ושימש למדידת הזמן והשעות בימים מעוננים, שבהם שעון השמש לא היה יעיל.

כל צלע במתומן של המגדל מסמלת את אחד הכיוונים בשושנת הרוחות. אנו יודעים זאת מכיוון שעל כל אחת משמונה צלעותיו ישנו תבליט שמציג ומסמן את אחד מכיווני שושנת הרוחות.


#ההיסטוריה של המגדל
"מגדל הרוחות" (Horologion) הוא פיסת זמן שהשנים שימרו יפה. המגדל נבנה במאה ה-1 לפני הספירה, או בשנת 48 לפני הספירה אם לדייק, בידי הרומים ובהוראת יוליוס קיסר. האיש שתכנן אותו היה אסטרונום סורי בשם אנדרוניקוס.

עם השנים והתפתחות הנצרות שימש מגדל הרוחות גם ככנסייה. אבל עם השנים הוא ננטש, כוסה ונקבר באדמה. רק בחפירות שנערכו באגורה העתיקה, בין השנים 1837-1845, התגלה המגדל שוב ונחשף על ידי הארכיאולוגים.


#אדריכלות
מגדל הרוחות הוא מגדל מתומן, שגובהו 12 מטרים והוא ניצב על בסיס עבה בעל 3 מדרגות.

זהו מגדל יוצא דופן בצורתו המתומנת, בעלת 8 הצלעות. על כל אחת מצלעותיו ישנו תבליט של דמות המרחפת באוויר. למעשה כל אחת מהדמויות הללו מייצגת את אחד משמונת כיווני הרוח, או 8 האלים של הרוחות.


#על שעון המים המפורסם שבמגדל
שְׁעוֹן מַיִם (Water Clock) הוא שעון שבנוי ממיכל עם מים רבים, שמדידת הזמן בו נעשית על ידי שימוש בזרימה קצובה של המים. את שעון המים המציאו היוונים במאה ה-4 לפני הספירה. מבחינתם הוא היה פתרון לכך ששעון השמש לא היה שימושי בלילות או בימים מעוננים, שבהם הוסתרה השמש.

מבנה שעון המים היה פשוט יחסית. הוא הורכב מכלי עליון שמולא במים וכלי תחתון ריק ממים. דרך נקב שנמצא בתחתית הכלי העליון טפטפו בקצב קבוע המים שבו, היישר אל תוך הכלי התחתון. סימונים על דופן הכלי התחתון הציגו את השעות, באופן שבו פני המים העולים במשך הזמן, מצביעים על השעה הנכונה. ככל שהזמן עובר והכלי התחתון מתמלא, פני המים עולים והשעות נוקפות...

גרסה משוכללת יותר פותחה במהלך התקופות, יתכן שעל ידי הרומאים. בגרסה זו שוכלל שעון המים בכך שהוא הכיל מצוף בכלי התחתון, שאליו חובר מנגנון שמניע מחוג. בעזרת ממסרת וגלגלי שיניים הצביע המחוג על לוח שעות והראה את השעה.

לא רק ביוון העתיקה השתמשו בימי קדם בשעון המים. שעוני מים דומים התגלו גם בסין ובמצריים.

אגב, אל מול מגדל הרוחות, בצמוד לרחוב פֶּלוֹפּידָה, נמצאים שרידי המבנה הריבועי של מה שהיו בימי קדם השירותים הציבוריים שבנה הקיסר הרומאי אספָּסיאנוּס (77-70). מבט בוחן יראה לכם היטב את מושבי האסלות שבהם, העשויים לוחות אבן. בשירותים הללו זרמו המים כל הזמן ושטפו את הפסולת הריחנית היישר אל הביוב הראשי של העיר.


מבט מקרוב אל מגדל הרוחות:

http://youtu.be/ysLNOeiRwq8

#על שרידי המקדש המרשים לזאוס

כשמקדש זאוס האולימפי (Temple of Olympian Zeus) היה שלם, הוא היה גדול מהפרתנון הענקי שעל האקרופוליס ונחשב למקדש הגדול ביותר ביוון העתיקה. כיום ניתן לראות 15 מעמודיו בלבד, אך הם עדיין מרשימים ומדגימים עד כמה היה המקדש גדול ומפואר.

מקדש זאוס האולימפי ידע שלבים רבים של בנייה והפסקות בנייה. בנייתו החלה בשנת 515 לפני הספירה והושלמה רק במאה ה-2, בעת השלטון הרומי. על פי צו האופנה האדריכלית של אותם ימים, הכיל המקדש אז 104 עמודים קורניתיים מרשימים, גבוהים ורבי פאר.

כמו שער אדריאנוס שבקרבתו, חב מקדש זאוס האולימפי את השלמתו לביקור הקיסר הרומי אדריאנוס באתונה, בעת ששלטה בה רומי. ואכן הבניה הסתיימה בסמוך למועד הביקור ההיסטורי.

כיום יכולים המבקרים באתר בעיקר לראות את שרידיו של המבנה המסיבי הזה ולדמיין כיצד נראה בימי קדם, מה שהיה גדול מהפרתנון והמקדש הגדול ביותר ביוון.

בסביבת המקדש של זאוס האולימפי, נמצאים מספר מבנים ומונומנטים היסטוריים, כמו קשת אדריאנוס (Arch of Hadrian), בת 18 המטרים, שגם היא הוקמה לכבוד אדריאנוס, בית מרחץ רומי ציבורי וכמה מקדשים רומיים.


#תולדות מקדש זאוס האולימפי
בניית מקדש זאוס אולימפיאוס החלה בתקופת שלטונו של פייסיסטרטוס (Peisistratus) בסביבות שנת 515 לפני הספירה. בתחילה, במשך שנים ספורות, הבנייה התנהלה כשורה וללא בעיות. אבל די מהר הבנייה הוקפאה, כשהודח היפיאס (Hippias), בנו של הרודן.

יותר מ-300 שנים אחר כך, בשנת 175 לפני הספירה, העבודה התחדשה. זה היה בעת שלטונו של המלך ההלניסטי של סוריה, אנטיוכוס אפיפנס הרביעי (Antiochus IV Epiphanes). לתכנון המקדש מונה אז האדריכל הרומי קוסוטיוס (Cossutius). אבל 11 שנים אחר כך, כשאנטיוכוס מת, נעצרה הבנייה שוב.

שוב יעברו כ-300 שנה, עד שלקראת ביקור אדריאנוס (Hadrian) באתונה, במאה ה-2, הושלם המבנה. זה היה השלב שבו הוא הוקדש לזאוס האולימפי, זאוס אולימפיאוס.

החוקרים סבורים שרעידת אדמה היא שהחלה את הרס המקדש, בתקופה שאחר-כך. בימי הביניים ובתקופות שאחריה פורק המקדש, כשנלקחו רבות מאבניו כחומרים בשימוש משני, כלומר לבנייה מאוחרת יותר.


#אדריכלות מקדש זאוס האולימפי
הממדים המקוריים של מקדש זאוס אולימפיאוס היו 96 על 40 מטרים. מתוך 104 עמודיו המקוריים נשארו 15 במקומם ועמוד נוסף שכוב על הקרקע. גובה העמודים הוא מעט מעל 17 מטר וקוטרם 2 מטרים.

במקור, הקיפו העמודים הללו חדר פנימי שבו ניצבו פסלים גדולים. השיש שבו נעשה שימוש לבניית המקדש הובא מהר פנטלוס (Mount Pentelus).


#טיפים
בסוף השבוע האחרון של ספטמבר הכניסה ללא תשלום.

בימי א' בין ה-1 בנובמבר עד ה-31 במרץ הכניסה היא בחינם.


ביקור במקום:

https://youtu.be/Qx-jhn3K96g


ועוד אחד:

https://youtu.be/aqABael4TRo


הכך הוא נראה פעם?

https://youtu.be/nfKcq9pGJTo

#על האַגוֹרָה הרומית

האַגוֹרָה הרומית (Roman Agora of Athens), או הפורום הרומי כפי שהיא מכונה לעתים, נמצאת בסמוך למגדל הרוחות שבאגורה העתיקה. האגורה הזו נבנתה על ידי הרומאים ששלטו כאן, כהמשך לאגורה המקורית, שהפכה בתקופת השלטון הרומי באתונה, לגן ארכיאולוגי וסוג של מוזיאון עתיקות.

כמו באגורה העתיקה, השוק הרומי שכאן היה מרכז לתושבי העיר באותה תקופה, ובו התקיים חלק גדול מחיי המסחר והחברה של העיר.

האגורה הרומית הייתה קטנה מהאגורה היוונית והעתיקה יותר. היא נבנתה בשנת 11 לפני הספירה, בסגנון דורי. היו אלה יוליוס קיסר ומנהיגים רומים אחרים ששלטו באתונה והקימו בה לא רק את האגורה שלהם, אלא גם מספר מבנים ומונומנטים באגורה העתיקה ובאקרופוליס.

לשוק של האגורה הוקצה על ידי הרומאים שטח גדול ופתוח, שהוקף מכל צדדיו בשורת עמודים. בצידו המזרחי הייתה שדרת חנויות ובצידו הדרומי מזרקה. מהאגורה הרומית הייתה יציאה אל שירותים ציבוריים.

לצערנו לא ניתן כיום לראות הרבה מהאגורה הרומית באתונה, שכן מרבית המבנים שנבנו בה נהרסו לגמרי או כמעט לחלוטין. בחלק מהמקרים הם נהרסו כדי לבנות מבני פאר ומקדשים בתקופות מאוחרות יותר.


#טיפים
אותו כרטיס כניסה משמש הן לאקרופוליס והן לכניסה למספר אתרים נוספים באיזור, כולל האגורה העתיקה, האגורה הרומית, המוזיאון הארכיאולוגי של קאראמייקוס ועוד.

הכניסה חינם ביום א' הראשון לכל חודש. בעונת התיירות, בחודשי יולי-ספטמבר, הכניסה חופשית דווקא ביום א' השני לכל חודש. בנוסף, בין ה-1 בנובמבר ל-31 במרץ, הכניסה חופשית בכל יום א' הראשון לכל חודש.


מבט מקרוב אל האגורה הרומית באתונה:

https://youtu.be/SVSXnan0yME


כך היא נראתה ככל הנראה בימי קדם:

https://youtu.be/NHtiA-8eGDY

#על המוזיאון המודרני שמציג את ממצאי האקרופוליס העתיק

במתחם המקדש העתיק, נפתח בשנת 2009 מוזיאון האקרופוליס החדש (New Acropolis Museum). המוזיאון המרשים והמודרני החדש, מנוגד באופן ברור לאתר ההיסטורי והעתיק.

מוצגים כאן מעל 4,000 ממצאים ומוצגים מהאקרופוליס ומאתונה העתיקה. יש כאן עושר של הסברים וממצאים מרתקים, ממקדש הפרתנון ועד לשכונות העתיקות של אתונה.


#אדריכלות המוזיאון
המוזיאון תוכנן בידי האדריכל השווייצרי ברנרד טשומי, שבסיועו של היווני מיכאל פוטיאדיס, יצר בניין בן 23 אלף מטרים רבועים, העשוי בטון חשוף, זכוכית, מתכת, וריצוף עשוי שיש בהיר וכהה. היפה כאן שגם בבניין המודרניסטי שאנו נמצאים בו, הצליח טשומי לצטט ולהתכתב בצורה מכבדת ומרתקת, עם אדריכלות המקדשים היווניים של אתונה.

האדריכל שילב כאן בצורה נפלאה את שרידי רובע המגורים העתיק שנחשפו בשטח הבנייה, במהלך הקמת הבניין. הוא גם השקיע לא מעט מאמצים בחווייה הוויזואלית של המבקרים, אם זה ביצירת קשר עין אל האקרופוליס ואל הפרתנון שבו, ואם זה בקשר העין שבין המבקרים לבין עצמם, בתוך המוזיאון.

יש כאן גם תכנון נפלא של המבנה, שמסתמך היטב על מקסימום התאורה הטבעית של אור השמש, שבא מבחוץ.

המוזיאון, אגב, הקפיץ באופן משמעותי את מעמדה של השכונה שבה הוא הוקם. בתוך זמן קצר השכונה הפכה משכונה סתמית באתונה, לשכונת יוקרה נחשבת בעיר.

מיקומו של המוזיאון, בסמוך לקצה הדרומי-מזרחי של האקרופוליס ולתחנת הרכבת התחתית, מזרים אליו מעל 5 מיליון מבקרים בכל שנה, מה עוד שהוא ממוזג היטב בקיץ ומחומם בחורף, שלא כמו האתרים המפורסמים והפתוחים לחלוטין.


#תצוגות המוזיאון
המוזיאון בנוי ב-4 מפלסים:

קומת המרתף - רצפת זכוכית המאפשרת צפייה בשרידי רובע מגורים ביזנטי, שהתגלה בחפירת היסודות לבניית המוזיאון.

קומת הכניסה - שרידים מהחפירות שבמורדות צוק האקרופוליס, מחוץ לעיר העליונה. יש כאן בעיקר כלי חרס, מהתקופה הנאוליתית ועד הרומאית. בנוסף, ממצאים ממקדש הנימפות, שנמצא ליד תיאטרון הורדוס אטיקוס, ומהאסקלפיון שנחשף ליד תיאטרון דיוניסוס.

קומה שנייה - ממצאי האקרופוליס הקדום, שנהרס בידי הפרסים, כמו פסלים מהפרתנון הקדום, של המאה ה-6 לפנה"ס. שימו לב ל"חיוך הארכאי", הקפוא, שמאפיין חלק גדול מהפסלים הללו, שהיו בחלקם קבועים בגמלוני המקדשים. על חלק מהפסלים שתראו כאן, ניתן עדיין לראות את סימני הצבע המקורי, מלפני 2,600 שנה. בקומה זו מוצג גם אוסף של פסלי נערים ונערות עשויי שיש, שהוקדשו למקדש הקדום.

קומה עליונה - זו קומת הפרתנון. מוצגים בה מבחר ממצאים מהמקדש המפורסם בעולם. מרבית הפריטים המקוריים, אגב, נמצאים במוזיאון הבריטי, אבל ניתן לצפות בהעתקים מדוייקים, לצד ממצאים כמו האפריז המפוסל שהקיף את הפרתנון, המֶטוֹפּוֹת, שהן לוחות מלבניים עם תבליטים מפוסלים מהפרתנון והשרידים של פסלי הגמלונים.

עוד בקומה זו מוצגים פסלים ותבליטים ממקדש אַתֵנָה נִיקֶה, מבנה הפְּרוֹפִּילֵאָה ומקדש האֶרֶכְתֵיאוֹן, שתוכלו לראות חמישה מתוך ששת פסלי הקְרִיאַטִידוֹת, פסלי נשים יפהפיים, שעיטרו את המרפסת הדרומית שלו.


ביקור במקום:

https://youtu.be/49TsjfebAH0

#על השכונה העתיקה באתונה, שמתעוררת לחיים בערב

ציורית, עתיקה ובליינית להפליא, הפְּלַאקָה (Plaka) היא השכונה העתיקה ביותר והמפורסמת ביותר של אתונה. היא שוכנת על המורדות הצפוניים והמזרחיים של האקרופוליס, ומדהים לחשוב שהשכונה הזו מיושבת ברציפות כבר 5,000 שנה.

גם בימינו, פלאקה נחשבת לעיר העתיקה והציורית של אתונה. היא נמצאת במיקום המרכזי ביותר בעיר ונחשבת לאחד מיעדי התיירות המפורסמים של העיר. שיטוט בשכונה ששמה הנרדף "אתונה הישנה", הוא בגדר חובה לתייר היסודי ומסע אל העבר.

פלאקה נולדה משכונה עתיקה שהייתה כאן בימי קדם ונבנתה על צלע ההר של האקרופוליס. במהלך ההיסטוריה של המאה האחרונה היא הלכה ושקעה והפכה למקום עלוב, עני ונחשל. רק הטברנות שלה ומיקומה מתחת לאקרופוליס שמרו אותה כמקום שתיירים נוהגים להגיע אליו, לשוטט בסימטאות, לבלות, לאכול ולשתות, בעיקר בשעות הערב.

אבל כדרכן של שכונות עוני, שפורצות לפתע וחוזרות לתודעה, גם הפלאקה של אתונה הולכת ומתגלית כשכונה שוקקת חיים, אופנתית ומקום נחשק לצעירים מגניבים. הצעירים האלו באו אל הדירות הזולות ושינו את פניה. בתים רבים ששופצו ושוחזרו בה בעשורים האחרונים, הצטרפו אל הטברנות הידועות שלה ואל חנויות המזכרות לתיירים וכרגע היא מקום מלא עניין בשעות הערב ובלילה של העיר הגדולה ביוון.

תיירים רבים באים לכאן לשיטוט, קניות בחנויות, ישיבה בבתי הקפה שברובע וסעודות בטברנות הרבות שנמצאות בו. לא מעט רחובות בשכונה מיועדים להולכי רגל ובכיכרות הציבוריות ניתן לחזות באמנים ובנגני רחוב.


#על אדריכלות הפלאקה
את שכונת פלאקה מחלק הרחוב הראשי, רחוב אדריאנו (Adrianou street), לשניים. משני צידי הרחוב, שנפרש לאורך כל השכונה, נמצאות פלאקה העליונה (Ano Plaka) ופלאקה התחתונה (Kato Plaka).

שכונת פלקה היא סוג של כפר בתוך העיר. בתוך מבוך של סמטאות ציוריות וצרות, ניתן לראות בשני חלקי השכונה מבנים יפים, המעוצבים בסגנון ניאו-קלאסי, כשלרבים מבתי השכונה יש גגות רעפים אדומים ועל המרפסות הציוריות שלהם ניצבות אדניות מלאות בפרחים.

זה לצד זה ניצבים כאן בתים מטופחים, לצד חורבות ועתיקות ארכיאולוגיות מיוון העתיקה.

גם העיצוב היווני הפשוט והנהדר בא כאן לידי ביטוי. אופי מיוחד מקנים כאן השולחנות בצבעי הדגל היווני, הכחול לבן, של הטברנות שברובע, לצד פרחי גרניום ובוגנביליה בשלל צבעים, הרבה צהוב של אבנים עתיקות וגרלנדות צבעוניות שנדלקות כאן בערב.


#היסטוריית הפלאקה
פלאקה נבנתה ממש מעל האגורה העתיקה שהייתה כאן בימי יוון הקדומה ונבנתה על צלע ההר של האקרופוליס. תחת השלטון העות'מאני הפכה השכונה לרובע הטורקי ואפילו המושל הטורקי התגורר בה.

במהלך מלחמת העצמאות היוונית, נטשו תושבים רבים את פלאקה וחזרו אליה רק כשהוכרזה המדינה היוונית החדשה, תחת המלך אוטו.

בסוף המאה ה19, התיישבו בפלאקה אלבנים רבים, שהיו חלק מקהילה שעל שמה קיבל הרובע שם חדש - "הרובע הארבני" (Arvanite Quarter).

שריפה ששרפה בשנת 1884, בתים רבים בפלאקה, הביאה לחפירות בשכונה ולגילויים ארכיאולוגיים מסעירים, בדמות מבנים רומיים עתיקים וממצאים רבים מאתונה העתיקה.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת, התפתחה תרבות מוסיקלית יוונית בשכונה ובשנות ה-70, היא הפכה למעוז של ברים ומועדוני לילה פרועים.

כיום שבה הפלאקה ותופסת את מקומה כשכונה תיירותית, המשלבת צעירים עם מבוגרים ותיקים, טברנות עם בתי קפה ותושבים מהמעמד הבינוני. כמעט מכל מקום כאן רואים את האקרופוליס המואר בלילה, מה שמזכיר שכינויה של הפלאקה, היה בעבר "שכונת האלים".


מבט מקרוב על הפלאקה באתונה בשיטוט בשעות היום:

https://youtu.be/dXj9pDpHT10


תמונות מהשכונה הישנה והיפה הזו:

https://youtu.be/YzUW9N3_gJ8


המסעדות והבילויים הליליים בפלאקה הם נפלאים:

https://youtu.be/cza8DiZRygk

#על הכיכר עם שכבות ההיסטוריה של אתונה

כיכר ארידס (Aerides Square) שנמצאת בשכונת הפלקה היא למעשה מיקומו של מגדל הרוחות, אותו מגדל הלניסטי קדום, שמוקף בעמודי מקדשים וחורבות רומיות עתיקות.

למעשה, יש בכיכר שכבות של ממצאים היסטוריים מיוון העתיקה, החל מהאגורה הרומאית, דרך מגדל הרוחות, מקדש האקרופוליס שלמעלה ואוסף שרידים ביזנטיים ועות'מאנים.


ביקור בכיכר והמראות שבה:

https://youtu.be/suFvWJp-gZ8

#על המסעדה העתיקה בפלאקה

לאחר הטיול לאורך הרחובות המתפתלים של הפלקה, שווה לרדת במדרגות האבן התלולות, אל רחוב Erehtheos ולאכול במסעדת פסארה או פסאראס (Psaras). זוהי טברנה יוונית ותיקה ונהדרת, הטוענת לכתר של המסעדה העתיקה ביותר באתונה.

מדובר באחת המסעדות היפות והנעימות באתונה. האווירה נהדרת, צוות הטברנה קשוב וזריז, המקום נקי ללא רבב והמזון מצוין.

אבל האווירה העתיקה כאן היא רק חלק מהסך הכל. בפסארה תוכלו לאכול ארוחת ערב יוונית בסגנון המסורתי, כשאתם באווירה הנכונה. ליושבים בחוץ על המרפסת נכון נוף של אתונה, לפני 200 שנה, כשבניינים מודרניים עוד לא נראו באופק. מסביב מצלצלים פעמוני הכנסייה המרגיעים וציפורים זעירות באות לבקר על השולחן ולגנוב פירורי לחם קטנים. לעיתים מעט מטריד, אבל ייחודי ומשובב נפש. מי שלא מעוניין, שבו בפנים.

המנות כאן טעימות מאד ולצד הדגים ופירות הים, מוצעים כאן אורז, סלטים וירקות טריים. מומלץ להזמין כאן גם את המנות היווניות המיוחדות שבתפריט, כמו הדולמאדס ומאכלי החצילים.


#טיפים
מומלצת כאן ארוחת הערב עם שקיעת השמש, על המרפסת שבקומה העליונה ונוף השדות, הנשקף ממנה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/sq5zSqX-Nho