#סיור בעקבות השואה וגיבורי הגטו

הנה סיור עצוב אבל אמיץ בעקבות הנספים בשואה וגיבורי מרד גטו ורשה.

נקודת המפגש להתחלה תהיה באנדרטת רפפורט המרשימה. ממנה תוכלו ללכת לפי מרחק, מקום אחרי מקום, בסיור.

הגעתם לאנדרטת רפפורט? - אוקיי! - היכנסו לתגית "סיור השואה" והתחילו לנווט.

#על מרכז הזוועות של הגסטפו בשואה

בבניין שמולו אתם עומדים, מוקמה עד סוף מלחמת העולם השנייה מפקדת הגסטפו (SS and Gestapo Headquarters). בתחילה קישרה המפקדה הזו בין הגטו היהודי ובין החלק הפולני של ורשה. מכאן יצאו הפקודות וכאן נחקרו החשודים והיהודים שלא מצאו חן בעיני הנאצים.

כשהחל חיסול היהודים, במה שכונה על ידי הנאצים "הפתרון הסופי", פיקחו הנאצים מחלונות הבניין, על רחבת השילוחים, כיכר האומשלאגפלאץ. מכאן פיקחו אנשי ה-SS על עלייתם המסודרת של עשרות אלפי היהודים שנשלחו אל מותם, אל קרונות הרכבת שהוליכה אותם למחנה ההשמדה טרבלינקה.

בתום המלחמה, הרסו הנאצים והחריבו את כל הגטו והמבנים שבסביבה, למעט מתקנים ששימשו את הגסטפו. כך שרד ולא ניזוק כלל גם הבניין הזה, של מפקדת הגסטפו.

מאז המלחמה ועד לאחרונה, שימש הבניין בוורשה לצורכי מעבדות המחקר של אוניברסיטת ורשה. בחזיתו יש שלט זיכרון קטן שמספר את סיפורו של המבנה וההיסטוריה העגומה שלו.

#על מקום הבונקר של מורדי גטו ורשה

אתם נמצאים ברחוב מִילַא 18 (Miła 18), ליד גַּלְעֵד שמסמן את המקום שבו קבור הבונקר של המחתרת מימי הגטו היהודי. מכאן ניהלה המחתרת היהודית את מרד גטו ורשה, כנגד הנאצים, וכאן מתו מרבית לוחמיה.

ההחלטה להתקומם ולהלחם בנאצים התקבלה לאחר הגירוש הגדול מהגטו, כשהגיעו היהודים בגטו למסקנה שגורל כולם יהיה מוות. בגטו נותרו אז כמה עשרות אלפי יהודים בלבד. חלקם הסתתרו במקומות מחבוא ומסתור והחליטו להשיב מלחמה לנאצים.

חיילי המחתרת ניהלו לוחמה אמיצה וחסרת סיכוי, כמעט ללא כלי נשק, כנגד הצבא הגרמני, עתיר החיילים המצוידים היטב. ב-8 במאי 1943, לאחר השריפות הגדולות שעשו הנאצים בגטו והשמדת בסיסי המורדים האחרים, התגלו חברי המחתרת בבונקר שהיה כאן. משהסתבר שאפסו סיכוייהם לצאת בחיים מהבונקר המוקף בחיילים ורבים מהם הורעלו ומתו מפצצות גז שהטילו הגרמנים אל תוכו, שמו המורדים מהארגון היהודי הלוחם, קץ לחייהם בבונקר שברחוב מילה. מהבונקר עצמו נותרו רק גלי הריסות ולאחר שחרור ורשה מימי הנאצים הוקם כאן גַּלְעֵד זיכרון.


#סיפור המרד בגטו ורשה
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים, בעיקר צעירים, בנאצים. זהו גם המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. המרד פרץ לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ ובמזרח בכלל. אז הבינו לראשונה היהודים שהרכבות שהגרמנים מעלים אותם אליהן, מובילות להשמדה ולא לעבודה.

צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות חצורר הנאצי ולא בכניעה להם. הנאצים, שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו לשרוף בית אחר בית בגטו, עד להכנעת המורדים. השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.

במרתף הבניין שבפינת רחוב מילה 18, שכן הבונקר הראשי של המורדים. כאן ישב המטה של תנועת המרי היהודית והוא היווה מחסה ליותר מ-100 איש. משהתגלה המחבוא על ידי הגרמנים והם החלו להטיל פנימה פצצות גז קטלניות, החליטו רוב המורדים ששהו בבונקר, בהנהגת המפקד מרדכי אנילביץ', לשים קץ לחייהם, ממש כמו שעשו לוחמי מצדה, כ-2000 שנה לפניהם, בכדי שלא ליפול חיים לידי הרומים.


מבט מקרוב על המקום:

https://youtu.be/3nqQ-NSfPw8


ראש הממשלה רבין מבקר בגלעד שבמילה 18:

https://youtu.be/hAyQZ6AttF0

#על המוזיאון ששמו פולין


המוזיאון לתולדות יהודי פולין (POLIN Museum of the History of Polish Jews), המכונה גם "מוזיאון פולין", הוא מוזיאון שמספר את תולדות היהודים בפולין, החל מההגירה הראשונה לפולין ועד ימינו.

המוזיאון נבנה במה שהיה השטח היחידי בתחומי הרובע היהודי לשעבר, שנותר ללא בנייה. כאן שכן בעבר גטו ורשה, ממש במקום שבו ניצב בזמן המלחמה בניין מפקדת היודנראט. הוא נמצא ממש ליד רחוב אנילביץ' ואל מול האנדרטה של הפסל נתן רפפורט, לזכרם של גיבורי גטו ורשה.

גם אם המוזיאון מקדיש חלק משמעותי לשואה, הוא עוסק לא מעט גם בתקופות אחרות בהיסטוריה של החיבור בין היהודים לפולין. למעשה, המוזיאון מספר על תולדות יהדות פולין, החל מהמאה ה-13 ועושה זאת נכון ובאמצעות טכנולוגיה חדשנית שיוצרת עניין.

על אף שיש בו חלק אינטראקטיבי, שמציע פעילויות עם מסכים ממוחשבים, המוזיאון לא ממש מיועד לילדים צעירים.


#תצוגות המוזיאון
במוזיאון תצוגת קבע שמציגה 1,000 שנות היסטוריה של יהודי פולין, בעבר הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם.

תצוגת הקבע מחולקת ל-8 חללים המייצגים תקופות היסטוריות שונות, החל מימי הביניים אצל יהדות פולין, היהודים באיחוד הפולני-ליטאי, בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, בשואה ובתקופה שלאחר המלחמה.

הנה אגפי המוזיאון:

יער - בריחת היהודים מהרדיפות במערב אירופה לפולין, שהייתה לבית הגדול ביותר ליהודים באירופה.

ימי הביניים - המתיישבים היהודים הראשונים בפולין. תיאורי אברהם בן יעקב, מהמאה ה-10, של המדינה הפולנית תחת מיישקו ה-1, השליט הראשון של פולין.

תור הזהב - במאות ה-15 וה-16 התפתחה התרבות העשירה של יהדות פולין, שנהנתה מסובלנות דתית. היא הסתיימה בפוגרומים של מרד חְמֶלְנִיצְקִי, שאותם מייצגת להבת האש הסמלית.

לקראת המדינה - במאות ה-17 וה-18 מתפתחות בפריפריה ערי-סְפָר טיפוסיות, שבהן רוב יהודי.

המודרנה - יהודי פולין המחולקת של המאה ה-19 מצליחים במהפכה התעשייתית בפולין, מתפתחים ופוגשים באנטישמיות המודרנית, שתלווה אותם מכאן.

הרחוב - בין שתי מלחמות העולם נוצר תור הזהב השני של יהודי פולין ונוצרת תרבות יהודית מפותחת בפולין.

שואה - זוועות השואה, שמכניסה אותם לגטו ורשה ומכחידה 90% מיהודי פולין.

אחרי המלחמה - לאחר 1945, עם עזיבת רוב ניצולי השואה את פולין, ההשתלטות הסובייטית והמסע האנטישמי בחסות השלטונות הקומוניסטיים, עד סוף הקומוניזם ותחיית הקהילה היהודית הקטנה בפולין.


#טיפים
הכניסה למוזיאון בימי ה' היא בחינם.

הכניסה היא עד שעה 16:00

משך סיור במוזיאון הוא כשעתיים.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://youtu.be/vnJophbUnDg

#על הכיכר שממנה נשלחו היהודים אל מחנות ההשמדה


אוּמְשְלַגְפְּלָץ (Umschlagplatz), שבגבול הצפוני של גטו ורשה, היא כיכר במבואות גטו ורשה, שבה רוכזו יהודי ורשה על ידי הנאצים, לפני הסעתם ברכבות המשא אל מחנות ההשמדה, בעיקר למחנה ההשמדה טרבלינקה, אך גם למחנה מאידנק. מכיכר זו יצאו מדי יום אל מחנה ההשמדה, בין 5000 - 7000 יהודים - משפחות שלמות, אנשים, נשים וטף. הם הועמסו על רכבות משא ששימשו קודם לכן להובלת בקר, 100-120 איש בכל קרון, שיוביל אותם אל המוות. מעריכים שכ-300 אלף מיהודי גטו ורשה נשלחו מכאן אל מותם.

כיכר השילוחים ובית הספר שלידה נמצאים סמוך לתחנת רכבות-המשא ולכן הפכה הכיכר למקום הנורא מכל, ליהודי ורשה והסביבה. היו שקראו לה "כיכר הנעלמים", משהבינו היהודים שאין ממנה דרך חזרה.

לאחר ריכוזם כאן, נשלחו רוב יהודי ורשה מחצר האומשלאגפלאץ, אל מחנות ההשמדה. למרבה האירוניה שכנה הכיכר בין בית החולים היהודי, שבו עסקו בהצלת חיים, לבין מפקדת הגסטפו, האחראית על המוות בתקופת השואה.

כיום משמש המקום כאתר הנצחה ואנדרטה לזכר הקורבנות.

פירוש המילה אוּמְשְלַגְפְּלָץ בגרמנית הוא "מקום הטרנספר". כיכר השילוחים של היהודים אל מחנות ההשמדה הוצגה כמקום שממנו עוברים היהודים ליישוב מחדש באזור אחר של אירופה, אבל זו הייתה כמובן תרמית נאצית.

הכיכר כונתה גם "כיכר המסירה", שם שניתן לה לפני המלחמה, בעת שהכיכר הייתה המקום היחידי שבו הותר ליהודים למסור סחורות, כלומר להחליפן עם שאר תושבי העיר, הלא יהודים. אותו מסחר המשיך להתקיים כאן גם במהלך המלחמה, במקביל לגירוש היהודים אל מחנות ההשמדה.

האתר מצוין כיום בקיר המשמש כמצבה סמלית, ושעליו כתובות בפולנית, יידיש ועברית המציינות את המקום וההיסטוריה שלו. כאן מסתיים "נתיב הזכרון לנרצחים", שמתחיל מאנדרטת גיבורי הגטו ומסתיים באומשלגפלאץ. לכל אורכו הוצבו בלוקים של אבנים שחורות עם שמותיהם של רבים מהנרצחים בשואה.


מבט מקרוב על כיכר האומשלאגפלאץ:

https://youtu.be/M4mJUKBsCM8

#על האנדרטה לזכר המורדים בגטו ורשה


אנדרטת רָפַּפּוֹרְט (Pomnik Bohaterow Getta) היא אנדרטת הזיכרון העיקרית בעיר, שהוקדשה להנצחת מרד גטו ורשה ההרואי. במרד השתתפו צעירים יהודיים, שניהלו לוחמת גרילה, כנגד כל הסיכויים, אל מול הצבא הנאצי הענקי. הצורר הנאצי שנדהם מתעוזתם ומפעולותיהם שפגעו בו, שרף והרס את הגטו בכדי להכניעם והפיל בניינים שלמים, על ראשם של אחרוני המורדים שהתבצרו במרתפים ונשבעו שלא להיכנע.

האנדרטה הוצגה לציבור בשנת 1948, ביום השנה החמישי למרד גטו ורשה. היא נקראת גם "אנדרטת גיבורי הגטו" ופוסלה על ידי האמן נתן רפפורט, שנעזר להקמתה באדריכל בשם סוזין. רפפורט היה פסל, צייר וצלם יהודי, שנולד בוורשה ואיבד את כל בני משפחתו בשואה. לאורך חייו, לאחר המלחמה, הוא הקדיש את יצירותיו החשובות והמוכרות ביותר להנצחת הנספים והלוחמים בנאצים.

לצד האנדרטה, כרע בשנת 1970 קנצלר גרמניה המערבית, וילי ברנדט, לזכר הקרבנות וביקש סליחה על פשעי הגרמנים כנגד העם היהודי. הפולנים הוקירו לו תודה בכך שקראו על שמו את הכיכר שמול האנדרטה.

העתק של האנדרטה מצוי גם בכיכר גטו ורשה, שברחבת יד ושם בירושלים. רבים רואים בה את אחד הסמלים המוכרים והחשובים של מורשת השואה והגבורה.



#מה רואים באנדרטה?
האנדרטה מצליחה להציג את הניגוד המדהים שבין הגבורה לבין ההליכה הבלתי נתפסת כצאן לטבח אל עבר גורל אכזר מאין כמותו.

בצד אחד של האנדרטה מוצגים פסלי חיילים גיבורים על רקע הגטו העולה בלהבות ויהודים הנשלחים להשמדה. הם מחזיקים בידיהם רימוני יד, רובים ובקבוקי מולוטוב, כסמל לגבורתם. צד זה נקרא "המאבק".

בצד האחר של האנדרטה מוצגת "הצעדה למוות", ובו ניתן ללמוד על הסבל, העינויים וההרג של הקורבנות באמצעות קבוצת יהודים דתיים ההולכים בראש מורכן אל עבר מותם.

האנדרטה עשויה גושי אבן שהובאו על ידי הגרמנים משבדיה ויועדו במקור להקמת אנדרטאות הניצחון של היטלר והגרמנים.


#מסלול הגבורה היהודית בשואה
מהאנדרטה לזכר מורדי גטו ורשה מתחיל מסלול של סיור בעקבות מורדי הגטו הללו. המסלול שנקרא "מסלול הגבורה", נחנך ב-1988 ביום השנה ה-45 למרד.

במסלול, שמתחיל כאן ברחוב זמנהוף, יש 16 אבני זיכרון מגרניט - כל אחת מוקדשת לזכר דמות מהעבר היהודי של העיר.


מבט מקרוב על האנדרטה:

https://www.youtube.com/watch?v=dySZgs-ttXo