שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית הולדתה של הלנה רובינשטיין
כיכר השילוחים של קרקוב
בית הקברות היהודי העתיק
סיור יהודי בקרקוב
מוזיאון יהדות גליציה
מפעל האמייל של אוסקר שינדלר
חדר, מרכז התרבות היהודי
רחוב שרוקה
רחוב ג'וזפה
#על בית היהודייה המפורסמת שהייתה לענקית הקוסמטיקה העולמית
הבית הסמוך לבית קפה אריאל, זה שבו שוכן היום מלון הבוטיק "רובינשטיין" בכיכר שרוקה שבקז'ימייז', הוא בית הולדתה של היהודיה המפורסמת של קאז'ימייז' (Kazimierz) ואחת מהנשים המפורסמות שנולדו בקרקוב - אתם מכירים אותה בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein Birth house).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל. היא נודעה בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים נולדה כבת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא בגרה, למדה חיה רפואה, במשך תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה. כשהדרישה גדלה, היא הבינה את המסר, או יותר נכון את הפוטנציאל, והחלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם. מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים, ניתן היה להשיגו בקלות. חיה רובינשטיין שהוטרדה מריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, הצליחה די מהר להסוות אותו, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים.
בהמשך היא הסתכסכה עם דודה והיגרה לעיר מלבורן. שם היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי שלה היה ברור, פתוח ואינסופי. המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק וידעה לעטוף את מוצריה בהילה מדעית.
די מהר חיה מקרקוב הפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים, למשל, לא הילוו כסף לנשים יזמיות.
אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר, סכום ענק באותם ימים. כשפרץ השפל הגדול, היא שמעה שהחברה בקשיים פיננסיים והזדרזה לקנות את המניות בחזרה. המחיר, אתם שואלים? - טוב ששאלתם. רבע מחיר... מכאן היא הפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק, שתהפוך לאימפריית קוסמטיקה עצומה עד היום.
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
המלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
הבית הסמוך לבית קפה אריאל, זה שבו שוכן היום מלון הבוטיק "רובינשטיין" בכיכר שרוקה שבקז'ימייז', הוא בית הולדתה של היהודיה המפורסמת של קאז'ימייז' (Kazimierz) ואחת מהנשים המפורסמות שנולדו בקרקוב - אתם מכירים אותה בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein Birth house).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל. היא נודעה בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים נולדה כבת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא בגרה, למדה חיה רפואה, במשך תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה. כשהדרישה גדלה, היא הבינה את המסר, או יותר נכון את הפוטנציאל, והחלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם. מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים, ניתן היה להשיגו בקלות. חיה רובינשטיין שהוטרדה מריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, הצליחה די מהר להסוות אותו, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים.
בהמשך היא הסתכסכה עם דודה והיגרה לעיר מלבורן. שם היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי שלה היה ברור, פתוח ואינסופי. המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק וידעה לעטוף את מוצריה בהילה מדעית.
די מהר חיה מקרקוב הפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים, למשל, לא הילוו כסף לנשים יזמיות.
אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר, סכום ענק באותם ימים. כשפרץ השפל הגדול, היא שמעה שהחברה בקשיים פיננסיים והזדרזה לקנות את המניות בחזרה. המחיר, אתם שואלים? - טוב ששאלתם. רבע מחיר... מכאן היא הפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק, שתהפוך לאימפריית קוסמטיקה עצומה עד היום.
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
המלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
#על הכיכר ממנה שלחו את היהודים למחנות
כיכר השילוחים בקרקוב (plac Bohaterów Getta), או בשם המקומי שלה "כיכר ז'גודה" (Plac Zgody), שימשה בתקופת השואה את הנאצים, כמקום הריכוז לשליחת יהודי הגטו אל הגירוש ולמחנות ההשמדה.
לכאן נהגו להביא את היהודים, בצווים או בדחיקות רובים ויריות, כדי להתייצב לגירוש. פקידים נאצים נהגו לרשום את המגיעים ולתעד את מי שהפרו את הצווים ולא התייצבו. עד היום מהדהדת כיכר השילוחים הריקה הזו את הזוועות של תקופת השואה, באמצעות פסל הכיסאות הריקים שבה.
בכיכר תוכלו לראות גם את בית המרקחת המרגש שבפינת הכיכר. כאן פעל הרוקח תדאוש פנקייביץ' (Tadeusz Pankiewicz), שהציל יהודים רבים בגטו ושעדותו, בספר שכתב והתבסס על יומן שכתב על זוועות הכיכר והגטו היהודי במלחמת העולם השנייה, הייתה ההשראה לפסל הזה.
מהכיכר שכאן תוכלו להמשיך רגלית אל מפעל כלי האמייל של אוסקר שינדלר. הוא היה תעשיין גרמני-צ'כי, שניצל את קשריו עם הנאצים והצליח להציל מאות רבות של יהודים בתקופת השואה. המפעל משמש כיום כמוזיאון, המנציח את קרקוב ופולין של תקופת מלחמת העולם השנייה ואת מעשיו ההירואיים של שינדלר, שגם הונצחו בסרט הידוע "רשימת שינדלר".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WXQRlQFNLdI
כיסאות האנדרטה שנעטפו למיצג זמני:
https://youtu.be/GYx7QloiN_4
כיכר השילוחים בקרקוב (plac Bohaterów Getta), או בשם המקומי שלה "כיכר ז'גודה" (Plac Zgody), שימשה בתקופת השואה את הנאצים, כמקום הריכוז לשליחת יהודי הגטו אל הגירוש ולמחנות ההשמדה.
לכאן נהגו להביא את היהודים, בצווים או בדחיקות רובים ויריות, כדי להתייצב לגירוש. פקידים נאצים נהגו לרשום את המגיעים ולתעד את מי שהפרו את הצווים ולא התייצבו. עד היום מהדהדת כיכר השילוחים הריקה הזו את הזוועות של תקופת השואה, באמצעות פסל הכיסאות הריקים שבה.
בכיכר תוכלו לראות גם את בית המרקחת המרגש שבפינת הכיכר. כאן פעל הרוקח תדאוש פנקייביץ' (Tadeusz Pankiewicz), שהציל יהודים רבים בגטו ושעדותו, בספר שכתב והתבסס על יומן שכתב על זוועות הכיכר והגטו היהודי במלחמת העולם השנייה, הייתה ההשראה לפסל הזה.
מהכיכר שכאן תוכלו להמשיך רגלית אל מפעל כלי האמייל של אוסקר שינדלר. הוא היה תעשיין גרמני-צ'כי, שניצל את קשריו עם הנאצים והצליח להציל מאות רבות של יהודים בתקופת השואה. המפעל משמש כיום כמוזיאון, המנציח את קרקוב ופולין של תקופת מלחמת העולם השנייה ואת מעשיו ההירואיים של שינדלר, שגם הונצחו בסרט הידוע "רשימת שינדלר".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/WXQRlQFNLdI
כיסאות האנדרטה שנעטפו למיצג זמני:
https://youtu.be/GYx7QloiN_4
#על בית הקברות העתיק של היהודים
בית הקברות היהודי העתיק שברובע קז'ימייז' (Remuh Cemetery) נבנה במאה ה-15 ונסגר בסוף המאה ה-18, עת בנו את בית הקברות החדש של הרובע. כאן קבור הרמ"א, רבי משה איסרליש.
בית הקברות היהודי העתיק הזה נמצא מאחרי בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה. כמו בתי קברות יהודיים רבים, גם הוא נפגע בשואה, אך ניצל מחיסול מלא בידי הנאצים ומהשחתה מוחלטת שלו, ביוזמה של יהודי הקהילה.
היו אלה יהודים ממתפללי בית הכנסת, שהצליחו למנוע את הרס חלק מהמצבות שבו. הם עשו זאת על ידי הסתרת המצבות מתחת לפני האדמה. גם צמחייה שכיסתה חלק מהקברים הרבים שבו, הצליחה למנוע את חילול כל המצבות בבית העלמין היהודי. בזכות כל אלה הגרמנים לא הבחינו ברובן והשחיתו רק חלק מכל אותן מצבות.
כיום ניתן לראות כאן מספר רב של מצבות מיוחדות ומעוטרות, עם כיתובים המספרים את סיפורה המרתק של קהילה מוצלחת ופעילה ושל יהודים חשובים שחיו כאן בתקופה המשתרעת על פני מאות שנים.
#תולדות המקום
בית העלמין העתיק של הרובע היהודי בקרקוב מוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א, על שם הרמ"א הקבור בו. הוא נוסד בקז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535 ונחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בפולין. עתיקים ממנו יש רק בלובלין ובוורוצלב.
בשנת 1553 הוקם בקצהו של בית הקברות בית כנסת הרמ"א.
בתחילת המאה ה-20 החלו אנשי הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות, שהפך זנוח ונטוש. אך עם כיבוש פולין הרסו הנאצים את חלקו, תוך שהם משתמשים במצבות שבו כאבני ריצוף ומוכרים חלק מהן לכל המרבה במחיר.
לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, והוחזרו אליו חלק מהמצבות שהצליחו לאתר או כאלה שהוסתרו באדמה. בין אלו ששרדו הייתה מצבתו של הרמ"א.
מאות מצבות עתיקות נחשפו כאן בשנות ה-50, בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בשטח בית הקברות. הסברה היא שחלקן נקברו בכוונה, בשנת 1704, על מנת להגן עליהן מהרס בידי הפולשים השוודים.
עם השנים ובמיוחד לאחר שהיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית שחוסלה מקרקוב, החלו לכנות את בית העלמין "כותל הדמעות". מאות שברי המצבות שנקבעו בחומה הפנימית של בית העלמין, זו שעל רחוב שרוקה, הפכו לסוג נוסף של מצבה קולקטיבית - זיכרון לכלל הקהילה שחייתה כאן בעבר.
חלק מהמצבות ששוקמו כאן הן של רבנים ידועים מהקהילה היהודית.
זו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר, אבל ישנם עוד. אל קברו של הרמ"א, אגב, מגיעים עד היום יהודים רבים, העולים לכאן במיוחד ביום השנה למותו, שחל בל"ג בעומר. המצבה שלו מכוסה בהמון פתקים עם בקשות ותפילות, שנוהגים להניח על הקבר חלק מהמתפללים, העולים אליו לרגל, לשם כך, מכל העולם.
#טיפים
בית העלמין סגור בימי שבת וחגים.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AvQVBcgMDWc
מתפללים ליד הקברים:
https://youtu.be/x-6lIHvvWGo
בית הקברות היהודי העתיק שברובע קז'ימייז' (Remuh Cemetery) נבנה במאה ה-15 ונסגר בסוף המאה ה-18, עת בנו את בית הקברות החדש של הרובע. כאן קבור הרמ"א, רבי משה איסרליש.
בית הקברות היהודי העתיק הזה נמצא מאחרי בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה. כמו בתי קברות יהודיים רבים, גם הוא נפגע בשואה, אך ניצל מחיסול מלא בידי הנאצים ומהשחתה מוחלטת שלו, ביוזמה של יהודי הקהילה.
היו אלה יהודים ממתפללי בית הכנסת, שהצליחו למנוע את הרס חלק מהמצבות שבו. הם עשו זאת על ידי הסתרת המצבות מתחת לפני האדמה. גם צמחייה שכיסתה חלק מהקברים הרבים שבו, הצליחה למנוע את חילול כל המצבות בבית העלמין היהודי. בזכות כל אלה הגרמנים לא הבחינו ברובן והשחיתו רק חלק מכל אותן מצבות.
כיום ניתן לראות כאן מספר רב של מצבות מיוחדות ומעוטרות, עם כיתובים המספרים את סיפורה המרתק של קהילה מוצלחת ופעילה ושל יהודים חשובים שחיו כאן בתקופה המשתרעת על פני מאות שנים.
#תולדות המקום
בית העלמין העתיק של הרובע היהודי בקרקוב מוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א, על שם הרמ"א הקבור בו. הוא נוסד בקז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535 ונחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בפולין. עתיקים ממנו יש רק בלובלין ובוורוצלב.
בשנת 1553 הוקם בקצהו של בית הקברות בית כנסת הרמ"א.
בתחילת המאה ה-20 החלו אנשי הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות, שהפך זנוח ונטוש. אך עם כיבוש פולין הרסו הנאצים את חלקו, תוך שהם משתמשים במצבות שבו כאבני ריצוף ומוכרים חלק מהן לכל המרבה במחיר.
לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, והוחזרו אליו חלק מהמצבות שהצליחו לאתר או כאלה שהוסתרו באדמה. בין אלו ששרדו הייתה מצבתו של הרמ"א.
מאות מצבות עתיקות נחשפו כאן בשנות ה-50, בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בשטח בית הקברות. הסברה היא שחלקן נקברו בכוונה, בשנת 1704, על מנת להגן עליהן מהרס בידי הפולשים השוודים.
עם השנים ובמיוחד לאחר שהיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית שחוסלה מקרקוב, החלו לכנות את בית העלמין "כותל הדמעות". מאות שברי המצבות שנקבעו בחומה הפנימית של בית העלמין, זו שעל רחוב שרוקה, הפכו לסוג נוסף של מצבה קולקטיבית - זיכרון לכלל הקהילה שחייתה כאן בעבר.
חלק מהמצבות ששוקמו כאן הן של רבנים ידועים מהקהילה היהודית.
זו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר, אבל ישנם עוד. אל קברו של הרמ"א, אגב, מגיעים עד היום יהודים רבים, העולים לכאן במיוחד ביום השנה למותו, שחל בל"ג בעומר. המצבה שלו מכוסה בהמון פתקים עם בקשות ותפילות, שנוהגים להניח על הקבר חלק מהמתפללים, העולים אליו לרגל, לשם כך, מכל העולם.
#טיפים
בית העלמין סגור בימי שבת וחגים.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AvQVBcgMDWc
מתפללים ליד הקברים:
https://youtu.be/x-6lIHvvWGo
#בעקבות מורשת יהודי העיר קרקוב
הנה סיור הרובע היהודי של קרקוב. כאן תפקדו את התחנות ההיסטוריות של הקהילה היהודית של העיר קרקוב.
נקודת המפגש להתחלה תהיה ב"כיכר היהודים" (Dzielnica Zydowska), כפי שמכונה הכיכר שבה מספר אתרים יהודים היסטוריים.
הגעתם לכיכר היהודים? - נהדר! - היכנסו לתגית "סיור יהדות קרקוב" והתחילו לנווט לכל אחד מהמקומות שתבחרו. את הסדר אתם קובעים.
הנה סיור הרובע היהודי של קרקוב. כאן תפקדו את התחנות ההיסטוריות של הקהילה היהודית של העיר קרקוב.
נקודת המפגש להתחלה תהיה ב"כיכר היהודים" (Dzielnica Zydowska), כפי שמכונה הכיכר שבה מספר אתרים יהודים היסטוריים.
הגעתם לכיכר היהודים? - נהדר! - היכנסו לתגית "סיור יהדות קרקוב" והתחילו לנווט לכל אחד מהמקומות שתבחרו. את הסדר אתם קובעים.
סיור יהדות קרקוב
#על המוזיאון של חקר המורשת של יהודי פולין
מוזיאון יהודי גליציה (Galicia Museum) מוקדש לחקר המורשת של יהודי פולין. שלא כמוזיאונים אחרים כאן, שעוסקים ומתמקדים בעיקר בתקופת השואה, כאן תכירו תקופות וצדדים אחרים בחיי היהודים בפולין. הם הרי חיו כאן וברחבי הממלכה הפולנית הרבה שנים בטרם התקופה האיומה והמשמעותית של הנאצים, בה נקטע הקשר בינם לבין פולין שאותה הפכו לבית.
את המוזיאון, הקים כריס שוורץ, צלם בריטי ממוצא יהודי, שרצה להציג את החיים והמורשת בת מאות השנים של יהדות פולין ואזור גליציה (Galicia). ב"עקבות של זיכרון" (Traces of Memory), התערוכה הקבועה של המוזיאון היהודי של גליציה, תלמדו על חיי היהודים ב"שטעטלים" היהודיים שבעיירות ובכפרים של פולין.
במוזיאון גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים הקשורים ביהדות גליציה. מתקיימים כאן גם קונצרטים של מוסיקה יהודית והרצאות בנושא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s2NwREePNRY
קטע מקונצרט כלייזמר במוזיאון:
https://youtu.be/mZUkLF424gM
מוזיאון יהודי גליציה (Galicia Museum) מוקדש לחקר המורשת של יהודי פולין. שלא כמוזיאונים אחרים כאן, שעוסקים ומתמקדים בעיקר בתקופת השואה, כאן תכירו תקופות וצדדים אחרים בחיי היהודים בפולין. הם הרי חיו כאן וברחבי הממלכה הפולנית הרבה שנים בטרם התקופה האיומה והמשמעותית של הנאצים, בה נקטע הקשר בינם לבין פולין שאותה הפכו לבית.
את המוזיאון, הקים כריס שוורץ, צלם בריטי ממוצא יהודי, שרצה להציג את החיים והמורשת בת מאות השנים של יהדות פולין ואזור גליציה (Galicia). ב"עקבות של זיכרון" (Traces of Memory), התערוכה הקבועה של המוזיאון היהודי של גליציה, תלמדו על חיי היהודים ב"שטעטלים" היהודיים שבעיירות ובכפרים של פולין.
במוזיאון גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים הקשורים ביהדות גליציה. מתקיימים כאן גם קונצרטים של מוסיקה יהודית והרצאות בנושא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s2NwREePNRY
קטע מקונצרט כלייזמר במוזיאון:
https://youtu.be/mZUkLF424gM
#על המפעל של אוסקר שינדלר בעיר
את חזית מפעל האמייל של אוסקר שינדלר (Fabryka Emalia Oskara Schindlera) מזהים רבים מהסרט המפורסם "רשימת שינדלר" שגם זכה באוסקר. שינדלר, מרגל עבור גרמניה, שהיה לתעשיין גרמני וחסיד אומות העולם, סייע במלחמת העולם השנייה והציל יהודים רבים מהשמדה.
ב"מפעל האמייל הגרמני" ייצרו בתקופת המלחמה כלי אוכל וסכו"ם עבור הצבא הגרמני. כיום משמש בית החרושת של אוסקר שינדלר כמוזיאון, או ליתר דיוק שני מוזיאונים:
מוזיאון המתאר את תולדות העיר קרקוב והיהודים בה, תחת הכיבוש הנאצי ואת פועלו של אוסקר שינדלר. זוהי שלוחה של מוזיאון ההיסטוריה העירוני של קרקוב.
מוזיאון לאמנות עכשווית - שוכן במה שהיו אולמות הייצור של המפעל.
#מי היה אוסקר שינדלר?
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
#טיפים
בכרטיס שקניתם כאן, למפעל של אוסקר שינדלר, נכללת גם כניסה חינם למוזיאון הקטן שבבית המרקחת של תדאוש פנקייביץ' (Apteka Pod orłem), בפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), שהיא כיכר השילוחים של הגטו היהודי בקרקוב.
אנו ממליצים על המפעל גם עם ילדים, אך לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 10.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O9SBgtXlcog
ביקור במקום:
https://youtu.be/CPPVxey_aAs
המוזיאון:
https://youtu.be/-9vPvAdFIZo
מבפנים:
https://youtu.be/Yk4yokXqzug
את חזית מפעל האמייל של אוסקר שינדלר (Fabryka Emalia Oskara Schindlera) מזהים רבים מהסרט המפורסם "רשימת שינדלר" שגם זכה באוסקר. שינדלר, מרגל עבור גרמניה, שהיה לתעשיין גרמני וחסיד אומות העולם, סייע במלחמת העולם השנייה והציל יהודים רבים מהשמדה.
ב"מפעל האמייל הגרמני" ייצרו בתקופת המלחמה כלי אוכל וסכו"ם עבור הצבא הגרמני. כיום משמש בית החרושת של אוסקר שינדלר כמוזיאון, או ליתר דיוק שני מוזיאונים:
מוזיאון המתאר את תולדות העיר קרקוב והיהודים בה, תחת הכיבוש הנאצי ואת פועלו של אוסקר שינדלר. זוהי שלוחה של מוזיאון ההיסטוריה העירוני של קרקוב.
מוזיאון לאמנות עכשווית - שוכן במה שהיו אולמות הייצור של המפעל.
#מי היה אוסקר שינדלר?
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
#טיפים
בכרטיס שקניתם כאן, למפעל של אוסקר שינדלר, נכללת גם כניסה חינם למוזיאון הקטן שבבית המרקחת של תדאוש פנקייביץ' (Apteka Pod orłem), בפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), שהיא כיכר השילוחים של הגטו היהודי בקרקוב.
אנו ממליצים על המפעל גם עם ילדים, אך לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 10.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O9SBgtXlcog
ביקור במקום:
https://youtu.be/CPPVxey_aAs
המוזיאון:
https://youtu.be/-9vPvAdFIZo
מבפנים:
https://youtu.be/Yk4yokXqzug
#על מרכז התרבות ובית הקפה ההיפסטרי של הרובע
בית קפה "חדר" (Cheder) הוא מקום שבעבר היה בית מדרש יהודי וכיום הוא סוג של מרכז תרבות, המקדיש את עצמו לתרבות יהודית וישראלית ולחינוך יהודי.
ממש כאן נפתח בשנת 1890 חדר, אותו בית מדרש יהודי קטן. הוא הוקם והופעל אז על ידי ארגון יהודי דתי. במהלך מלחמת העולם השנייה המקום חולל ונבזז. אחריה הוא שימש, במשך שנים, ארגון צדקה מקומי. בשנת 2008 המקום שופץ ובשנים האחרונות הוא חזר לייעודו היהודי. את המקום שיפצו ומנהלים אנשי "פסטיבל התרבות היהודית" (Jewish Culture Festival) שמתקיים ברובע בכל שנה.
לאורך כל השנה מתקיימים כאן הופעות, הקרנות סרטים, סדנאות והרצאות הקשורים ליהדות. לצידם ניתן לאכול ולשתות כאן מאכלים ישראליים, מזרח תיכוניים ויהודיים, לצד משקאות ישראליים. מי שרוצה לאכול חומוס טוב ולשתות תה עם נענע או קפה מבושל בפינג'אן - זה המקום בקרקוב!
הופעה במקום של מוסיקה יהודית:
https://youtu.be/Xws3K2PiLtM
ואמן מופיע:
https://youtu.be/yk-ZSaVFEDo
בית קפה "חדר" (Cheder) הוא מקום שבעבר היה בית מדרש יהודי וכיום הוא סוג של מרכז תרבות, המקדיש את עצמו לתרבות יהודית וישראלית ולחינוך יהודי.
ממש כאן נפתח בשנת 1890 חדר, אותו בית מדרש יהודי קטן. הוא הוקם והופעל אז על ידי ארגון יהודי דתי. במהלך מלחמת העולם השנייה המקום חולל ונבזז. אחריה הוא שימש, במשך שנים, ארגון צדקה מקומי. בשנת 2008 המקום שופץ ובשנים האחרונות הוא חזר לייעודו היהודי. את המקום שיפצו ומנהלים אנשי "פסטיבל התרבות היהודית" (Jewish Culture Festival) שמתקיים ברובע בכל שנה.
לאורך כל השנה מתקיימים כאן הופעות, הקרנות סרטים, סדנאות והרצאות הקשורים ליהדות. לצידם ניתן לאכול ולשתות כאן מאכלים ישראליים, מזרח תיכוניים ויהודיים, לצד משקאות ישראליים. מי שרוצה לאכול חומוס טוב ולשתות תה עם נענע או קפה מבושל בפינג'אן - זה המקום בקרקוב!
הופעה במקום של מוסיקה יהודית:
https://youtu.be/Xws3K2PiLtM
ואמן מופיע:
https://youtu.be/yk-ZSaVFEDo
#על הרחוב שממנו נולד הרובע היהודי של קרקוב
רחוב שרוקה, שיש הכותבים אותו רחוב סרוקה (Szeroka), הוא רחוב מרכזי עם אווירת ימי הביניים, בלבו של הרובע היהודי בקרקוב. כאן החלה בסביבות המאה ה-14 ההתיישבות היהודית בקז'ימייז', כשראשוני היהודים התרכזו באזור בימי הביניים.
מהמאה ה-14 ועד מלחמת העולם השנייה, כשגורשו היהודים מהרובע אל הגטו ובהמשך למחנות ההשמדה, התגוררו כאן יהודים רבים וחיי הקהילה היו תוססים ומלאי פעילות. ברחוב שרוקה תראו עדיין שני בתי קברות ושניים מהמרכזיים שבבתי הכנסת שנותרו בקרקוב:
אַלְטֶע שׁוּל - בית הכנסת הישן, שבקצה הרחוב, מבנה ישן אך מרשים ומאופיין באדריכלות ימי-הביניים. זהו בית הכנסת העתיק בפולין. כיום הוא משמש לתערוכות מתחלפות ומקום תצוגה לתכנים היסטוריים יהודיים ולתרבות יהודית.
בית הכנסת הרמ"א - בית כנסת שבקירותיו יש מצבות. הן מצביעות על בית הקברות העתיק שלידו, שניצל בשואה מהשחתה, מפני שהיה מוזנח והצמחייה כיסתה על חלק מהקברים הרבים שבו.
את "כיכר היהודים" (Dzielnica Zydowska) שברחוב מקיפים מספר אתרים יהודים היסטוריים. ברחוב הזה מרגישים כאילו הזמן עמד מלכת. שלטים בעברית, שמות חנויות ועסקים עבריים, לצד שלל מסעדות ובתי קפה יהודיים ואף כשרים בחלקם - הכל כאן אומר יהדות.
זו קצת מציאות וקצת אשליה. בקרקוב של היום יש סימפתיה ואולי אף געגוע מסוים לתרבות היהודית, אבל רבים מהעושים במלאכה אינם בהכרח יהודים. מצד שני, הכבוד והשימור ראויים להערכה.
#טיפים
לא כל המסעדות היהודיות כאן כשרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1PIa61GzYWc
ביקור במקום:
https://youtu.be/RvEPxdTSAf4
החנויות:
https://youtu.be/VUKjB7bag24
שיטוט ברחוב:
https://youtu.be/VCsgenek8V8
רחוב שרוקה, שיש הכותבים אותו רחוב סרוקה (Szeroka), הוא רחוב מרכזי עם אווירת ימי הביניים, בלבו של הרובע היהודי בקרקוב. כאן החלה בסביבות המאה ה-14 ההתיישבות היהודית בקז'ימייז', כשראשוני היהודים התרכזו באזור בימי הביניים.
מהמאה ה-14 ועד מלחמת העולם השנייה, כשגורשו היהודים מהרובע אל הגטו ובהמשך למחנות ההשמדה, התגוררו כאן יהודים רבים וחיי הקהילה היו תוססים ומלאי פעילות. ברחוב שרוקה תראו עדיין שני בתי קברות ושניים מהמרכזיים שבבתי הכנסת שנותרו בקרקוב:
אַלְטֶע שׁוּל - בית הכנסת הישן, שבקצה הרחוב, מבנה ישן אך מרשים ומאופיין באדריכלות ימי-הביניים. זהו בית הכנסת העתיק בפולין. כיום הוא משמש לתערוכות מתחלפות ומקום תצוגה לתכנים היסטוריים יהודיים ולתרבות יהודית.
בית הכנסת הרמ"א - בית כנסת שבקירותיו יש מצבות. הן מצביעות על בית הקברות העתיק שלידו, שניצל בשואה מהשחתה, מפני שהיה מוזנח והצמחייה כיסתה על חלק מהקברים הרבים שבו.
את "כיכר היהודים" (Dzielnica Zydowska) שברחוב מקיפים מספר אתרים יהודים היסטוריים. ברחוב הזה מרגישים כאילו הזמן עמד מלכת. שלטים בעברית, שמות חנויות ועסקים עבריים, לצד שלל מסעדות ובתי קפה יהודיים ואף כשרים בחלקם - הכל כאן אומר יהדות.
זו קצת מציאות וקצת אשליה. בקרקוב של היום יש סימפתיה ואולי אף געגוע מסוים לתרבות היהודית, אבל רבים מהעושים במלאכה אינם בהכרח יהודים. מצד שני, הכבוד והשימור ראויים להערכה.
#טיפים
לא כל המסעדות היהודיות כאן כשרות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1PIa61GzYWc
ביקור במקום:
https://youtu.be/RvEPxdTSAf4
החנויות:
https://youtu.be/VUKjB7bag24
שיטוט ברחוב:
https://youtu.be/VCsgenek8V8
#על הרחוב החם בקז'ימייז'
אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.
לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.
בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.
רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.
חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:
https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk
בר אופייני:
https://youtu.be/g113S6GSyys
ביקור ברחוב:
https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw
אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.
לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.
בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.
רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.
חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:
https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk
בר אופייני:
https://youtu.be/g113S6GSyys
ביקור ברחוב:
https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw
בית הכנסת הישן של קרקוב
#על בית הכנסת העתיק ביותר ששרד ועומד בפולין
אַלְטֶע שׁוּל (Stara), שמו ביידיש של בית הכנסת העתיק של רחוב שרוקה (ulica Szeroka Synagoga), הוא בית הכנסת הישן של יהדות קרקוב. זהו מבנה הבנוי מלבנים אדומות ונחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בפולין.
עד השואה נחשב בית הכנסת הזה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, אבל שוחזר לפי התכניות המקוריות שנותרו מהמאה ה-16.
בית הכנסת פועל כיום כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. ניתן לחזות בו בתערוכה המספקת הצצה לתולדות היהודים והקהילה היהודית של קרקוב. מוצגות בו גם תערוכות זמניות, בנושאים יהודיים שונים.
בחלל אולם התפילה שלו תוכלו לעבור על פני מוצגים ויצירות יהודיות שונות, לצד פריטי יודאיקה נדירים, שנאספו בקרקוב ובפולין כולה.
#תולדות המקום
לא ברור באופן מוחלט מתי נוסד בית הכנסת הזה. נראה שמדובר איפה שהוא במאה ה-15. בשנת 1570 שיפץ אותו אדריכל איטלקי בשם מתיאו גוצ'י. בין השאר הוגבהו אז קירותיו, בכדי שהוא יוכל לעמוד במתקפות על המתפללים. במהלך השיפוץ שופצו הקירות שלו והוא קושט בעיטורים בסגנון גותי, שהיה אז שיא האופנה האדריכלית.
לקראת סוף המאה ה-18, בשנת 1794 נאם כאן הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הוא קרא אז ליהודים להצטרף למאבק שהנהיג לעצמאות פולין. היהודים הצטרפו ולחמו לצידו בכובש הרוסי, מאבק שלא הצליח.
במלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הכנסת ושדדו את יצירות האמנות שהיו בו. במהלך המלחמה הוא שימש את הגרמנים כמחסן צבאי ובשנת 1943 הם הוציאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.
לאחר תום המלחמה, במחצית השנייה של שנות ה-50, המבנה שופץ ושוחזר לעיצובו המקורי הגותי של מתיאו גוצ'י.
כיום הוא משמש כמוזיאון של הקהילה היהודית של קרקוב ומהווה אגף של המוזיאון ההיסטורי של העיר.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/reKMFscpiR4
המוזיאון היהודי שבו:
https://youtu.be/euVpfK6cn0w
אַלְטֶע שׁוּל (Stara), שמו ביידיש של בית הכנסת העתיק של רחוב שרוקה (ulica Szeroka Synagoga), הוא בית הכנסת הישן של יהדות קרקוב. זהו מבנה הבנוי מלבנים אדומות ונחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בפולין.
עד השואה נחשב בית הכנסת הזה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, אבל שוחזר לפי התכניות המקוריות שנותרו מהמאה ה-16.
בית הכנסת פועל כיום כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. ניתן לחזות בו בתערוכה המספקת הצצה לתולדות היהודים והקהילה היהודית של קרקוב. מוצגות בו גם תערוכות זמניות, בנושאים יהודיים שונים.
בחלל אולם התפילה שלו תוכלו לעבור על פני מוצגים ויצירות יהודיות שונות, לצד פריטי יודאיקה נדירים, שנאספו בקרקוב ובפולין כולה.
#תולדות המקום
לא ברור באופן מוחלט מתי נוסד בית הכנסת הזה. נראה שמדובר איפה שהוא במאה ה-15. בשנת 1570 שיפץ אותו אדריכל איטלקי בשם מתיאו גוצ'י. בין השאר הוגבהו אז קירותיו, בכדי שהוא יוכל לעמוד במתקפות על המתפללים. במהלך השיפוץ שופצו הקירות שלו והוא קושט בעיטורים בסגנון גותי, שהיה אז שיא האופנה האדריכלית.
לקראת סוף המאה ה-18, בשנת 1794 נאם כאן הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הוא קרא אז ליהודים להצטרף למאבק שהנהיג לעצמאות פולין. היהודים הצטרפו ולחמו לצידו בכובש הרוסי, מאבק שלא הצליח.
במלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הכנסת ושדדו את יצירות האמנות שהיו בו. במהלך המלחמה הוא שימש את הגרמנים כמחסן צבאי ובשנת 1943 הם הוציאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.
לאחר תום המלחמה, במחצית השנייה של שנות ה-50, המבנה שופץ ושוחזר לעיצובו המקורי הגותי של מתיאו גוצ'י.
כיום הוא משמש כמוזיאון של הקהילה היהודית של קרקוב ומהווה אגף של המוזיאון ההיסטורי של העיר.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/reKMFscpiR4
המוזיאון היהודי שבו:
https://youtu.be/euVpfK6cn0w
קַזִ'ימְיֶיז', הרובע היהודי
#על הרובע היהודי של העיר קרקוב
הגעתם לרחוב ג'וזפה המרכזי ברובע קַזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz, יש לומר קַזִ'ימְיֶישׁ). היום זהו רובע צבעוני, תוסס ומיוחד בעיר, עם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות. אבל בעצם קאז'ימייז' הוא רובע היסטורי, שהיה בעבר הרחוק עיר עצמאית ובהמשך השנים הוא הפך לחלק מהעיר ולפרבר היהודי של קרקוב.
משנת 1495 ועד לגירוש היהודים מהעיר במלחמת העולם השנייה, הרובע שימש כמקום מושבה של הקהילה היהודית של קרקוב. עד היום נושאים חלק מהרחובות כאן שמות יהודיים, כמו ג'וזפה, איזקה, ג'קובה ואסתרי.
קאז'ימייז' של היום ממזג בין סדוק וישן לטרנדי וחדש. כתובות בעברית מזכירות את העבר. על הסדקים שבקירות מציירים בו אמני רחוב ציורים וכתובות גרפיטי ססגוניים ובתים משופצים זוכים כאן לחזית צבעונית ומלאת חיים.
בין נקודות תצפית נפלאות על נהר הוויסלה ועל נופי האזור, תראו ברחובות הרובע לא מעט עדויות לחיי היהודים כאן בעבר. לא פחות מ-7 מבני בתי כנסת עתיקים עדיין עומדים כאן על תילם. רובם שופצו או שוחזרו אחרי השואה ושניים מהם אף פעילים עד היום. לצידם ניתן למצוא כאן גם כנסיות, שחלקן גם הן פעילות.
#תולדות הרובע
הרובע היהודי, נמצא ברובע שנקרא על שם המלך קז'ימייז' הגדול. הוא ייסד אותו במקור כעיר נפרדת, עצמאית וסמוכה לקרקוב.
כבר במאה ה-14, העיר קז'ימייז' אוכלסה על ידי יהודים והפכה עם השנים להיות "שטעטעל", יישוב שחלק משמעותי בו יהודי. בקז'ימייז' גם נוסד בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, שנבנה עוד בשנת 1364.
בהדרגה גדלה העיר קרקוב, אבל קז'ימייז' עוד לא הפכה לפרבר שלה. במאה ה-15 כבר גורשו אליה יהודי קרקוב והיא הפכה ליישוב יהודי מבודד יחסית, אבל שוקק חיים.
רק במאה ה-18 נכללה קז'ימייז' בתחומי העיר קרקוב והפכה לרובע בעיר. עד הימים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הרובע אזור יהודי פעיל ומלא חיים יהודיים. הקהילה היהודית כאן ניהלה חיי קהילה עשירים ופעילות חברתית, תרבותית ומסחרית רבה. היא נחשבה אז לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה והיהודים בה מנו כ-70 אלף איש.
במלחמת העולם השנייה פונו היהודים לגטו בפודגורזה (Podgórze) ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. את השואה שרדו רק כ-6,000 איש. כיום נוכחים כאן השלטים, השפה, התרבות והמורשת היהודית בכל פינה, אבל הקהילה היהודית מונה כאן רק פחות ממאה איש.
רק פסטיבל התרבות והמוזיקה היהודית, שמתקיים כאן כל שנה בסוף חודש יוני, מחזיר לרגע את הגודש היהודי לרובע, עת אלפי תיירים ויהודים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם.
#האגדה על הולדת הרובע היהודי
היה זה בימיו של המלך קַזִ'ימְיֶיז', זה שעל שמו נקרא הרובע הזה. למלך החזק הזה הייתה מאהבת יהודיה בשם אסתרקה. היהודיה היפה ניצלה את אהבתו של המלך אליה ושכנעה אותו לסייע ליהודים שנרדפו ברחבי אירופה.
לפי האגדה, הורה המלך להקים במהירות את היישוב ובו הרובע היהודי בסמוך לבירת הממלכה באותה עת, קרקוב. משהסתיימו העבודות הוא הוציא הודעה מלכותית בה הוא מזמין את יהודי אירופה להגיע ולהקים כאן את בתיהם.
היהודים נהרו. המלך נתן להם ממשל עצמי, אוטונומיה וחופש דת. חיי הקהילה היהודית בקרקוב התחילו לפרוח ובמשך מאות שנים צמחה והתפתחה לה קהילה מאושרת וחזקה בעיר.
#היהודים בשואה
לפני מלחמת העולם השנייה היו בקרקוב כ-60 עד 70 אלף יהודים. עם כניסת הגרמנים לעיר, ב-6 בספטמבר 1939, החלו הרדיפות אחריהם.
חודשיים אחרי כן, בתחילת חודש דצמבר, ערכו הגרמנים את "האקציה" הראשונה נגד היהודים. תוך ימים הם מינו "יודנראט" ובו 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוויג.
באפריל 1940 קיבלו יהודי העיר צווים הקוראים להם לפנות את העיר בתוך ארבעה חודשים.
שנה אחר כך, ב-21 במרץ 1941, מקימים את הגטו היהודי. מכניסים לתוכו 20 אלף יהודים, כולל מגורשים רבים מכפרים וקהילות סמוכות.
ביוני 1942 נשלחים 6,000 יהודים ראשונים לבלזיץ והנאצים מתחילים את ההשמדה הפיזית של היהודים. לשם כך הם מוציאים זקנים מבתי-אבות, חולים מבתי חולים ו-300 יתומים, שנרצחים במקום.
בגטו קרקוב התארגן גם הסניף המקומי של הארגון היהודי הלוחם, שפעל בגטאות פולין השונים. במהלך המרד הם תוקפים והורגים עשרות חיילים וקצינים גרמניים.
את הגטו מחסלים לקראת מרץ 1943. חלק מהיהודים מועברים למחנה פלאשוב. השאר נשלחים להשמדה באושוויץ.
#טיפים
אוהבי אמנות הרחוב וכתובות גרפיטי ימצאו בקז'ימייז' לא מעט כאלה. אין כאן את הכמויות המצופות מריכוזי גרפיטי בעולם, אבל יש מספיק כדי להתרשם מהמסרים והמחאה האמנותית של אמני קרקוב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fvIXR7bcRLw
ביקור במקום:
הגעתם לרחוב ג'וזפה המרכזי ברובע קַזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz, יש לומר קַזִ'ימְיֶישׁ). היום זהו רובע צבעוני, תוסס ומיוחד בעיר, עם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות. אבל בעצם קאז'ימייז' הוא רובע היסטורי, שהיה בעבר הרחוק עיר עצמאית ובהמשך השנים הוא הפך לחלק מהעיר ולפרבר היהודי של קרקוב.
משנת 1495 ועד לגירוש היהודים מהעיר במלחמת העולם השנייה, הרובע שימש כמקום מושבה של הקהילה היהודית של קרקוב. עד היום נושאים חלק מהרחובות כאן שמות יהודיים, כמו ג'וזפה, איזקה, ג'קובה ואסתרי.
קאז'ימייז' של היום ממזג בין סדוק וישן לטרנדי וחדש. כתובות בעברית מזכירות את העבר. על הסדקים שבקירות מציירים בו אמני רחוב ציורים וכתובות גרפיטי ססגוניים ובתים משופצים זוכים כאן לחזית צבעונית ומלאת חיים.
בין נקודות תצפית נפלאות על נהר הוויסלה ועל נופי האזור, תראו ברחובות הרובע לא מעט עדויות לחיי היהודים כאן בעבר. לא פחות מ-7 מבני בתי כנסת עתיקים עדיין עומדים כאן על תילם. רובם שופצו או שוחזרו אחרי השואה ושניים מהם אף פעילים עד היום. לצידם ניתן למצוא כאן גם כנסיות, שחלקן גם הן פעילות.
#תולדות הרובע
הרובע היהודי, נמצא ברובע שנקרא על שם המלך קז'ימייז' הגדול. הוא ייסד אותו במקור כעיר נפרדת, עצמאית וסמוכה לקרקוב.
כבר במאה ה-14, העיר קז'ימייז' אוכלסה על ידי יהודים והפכה עם השנים להיות "שטעטעל", יישוב שחלק משמעותי בו יהודי. בקז'ימייז' גם נוסד בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, שנבנה עוד בשנת 1364.
בהדרגה גדלה העיר קרקוב, אבל קז'ימייז' עוד לא הפכה לפרבר שלה. במאה ה-15 כבר גורשו אליה יהודי קרקוב והיא הפכה ליישוב יהודי מבודד יחסית, אבל שוקק חיים.
רק במאה ה-18 נכללה קז'ימייז' בתחומי העיר קרקוב והפכה לרובע בעיר. עד הימים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הרובע אזור יהודי פעיל ומלא חיים יהודיים. הקהילה היהודית כאן ניהלה חיי קהילה עשירים ופעילות חברתית, תרבותית ומסחרית רבה. היא נחשבה אז לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה והיהודים בה מנו כ-70 אלף איש.
במלחמת העולם השנייה פונו היהודים לגטו בפודגורזה (Podgórze) ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. את השואה שרדו רק כ-6,000 איש. כיום נוכחים כאן השלטים, השפה, התרבות והמורשת היהודית בכל פינה, אבל הקהילה היהודית מונה כאן רק פחות ממאה איש.
רק פסטיבל התרבות והמוזיקה היהודית, שמתקיים כאן כל שנה בסוף חודש יוני, מחזיר לרגע את הגודש היהודי לרובע, עת אלפי תיירים ויהודים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם.
#האגדה על הולדת הרובע היהודי
היה זה בימיו של המלך קַזִ'ימְיֶיז', זה שעל שמו נקרא הרובע הזה. למלך החזק הזה הייתה מאהבת יהודיה בשם אסתרקה. היהודיה היפה ניצלה את אהבתו של המלך אליה ושכנעה אותו לסייע ליהודים שנרדפו ברחבי אירופה.
לפי האגדה, הורה המלך להקים במהירות את היישוב ובו הרובע היהודי בסמוך לבירת הממלכה באותה עת, קרקוב. משהסתיימו העבודות הוא הוציא הודעה מלכותית בה הוא מזמין את יהודי אירופה להגיע ולהקים כאן את בתיהם.
היהודים נהרו. המלך נתן להם ממשל עצמי, אוטונומיה וחופש דת. חיי הקהילה היהודית בקרקוב התחילו לפרוח ובמשך מאות שנים צמחה והתפתחה לה קהילה מאושרת וחזקה בעיר.
#היהודים בשואה
לפני מלחמת העולם השנייה היו בקרקוב כ-60 עד 70 אלף יהודים. עם כניסת הגרמנים לעיר, ב-6 בספטמבר 1939, החלו הרדיפות אחריהם.
חודשיים אחרי כן, בתחילת חודש דצמבר, ערכו הגרמנים את "האקציה" הראשונה נגד היהודים. תוך ימים הם מינו "יודנראט" ובו 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוויג.
באפריל 1940 קיבלו יהודי העיר צווים הקוראים להם לפנות את העיר בתוך ארבעה חודשים.
שנה אחר כך, ב-21 במרץ 1941, מקימים את הגטו היהודי. מכניסים לתוכו 20 אלף יהודים, כולל מגורשים רבים מכפרים וקהילות סמוכות.
ביוני 1942 נשלחים 6,000 יהודים ראשונים לבלזיץ והנאצים מתחילים את ההשמדה הפיזית של היהודים. לשם כך הם מוציאים זקנים מבתי-אבות, חולים מבתי חולים ו-300 יתומים, שנרצחים במקום.
בגטו קרקוב התארגן גם הסניף המקומי של הארגון היהודי הלוחם, שפעל בגטאות פולין השונים. במהלך המרד הם תוקפים והורגים עשרות חיילים וקצינים גרמניים.
את הגטו מחסלים לקראת מרץ 1943. חלק מהיהודים מועברים למחנה פלאשוב. השאר נשלחים להשמדה באושוויץ.
#טיפים
אוהבי אמנות הרחוב וכתובות גרפיטי ימצאו בקז'ימייז' לא מעט כאלה. אין כאן את הכמויות המצופות מריכוזי גרפיטי בעולם, אבל יש מספיק כדי להתרשם מהמסרים והמחאה האמנותית של אמני קרקוב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fvIXR7bcRLw
ביקור במקום:
בית כנסת הרמ"א
#על בית הכנסת שבקירותיו מצבות יהודיות
בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה, או כמו שמכנים אותו כאן "בית הכנסת רמו" (Synagoga Remu), הוא בית הכנסת ע"ש של רבי משה איסרליס (רמ"א).
בית הכנסת הוקם באמצע המאה ה-16 בידי הרמ"א. הוא בנה אותו לזכר אשתו שנפטרה. בתחילה הוא נבנה מעץ, אך די מהר הוא נשרף בדליקה, ששרפה חלק ניכר מהרובע היהודי כולו. וכך, 4 שנים אחר כך, הוא נבנה שוב - הפעם מאבן.
בכל המסמכים הוא נקרא בית כנסת החדש של הרמ"א, כדי להבדילו מבית כנסת ישן יותר ברובע, שגם הוא נקרא ע"ש הרמ"א.
כך או כך, בית הכנסת הזה נחשב לקטן ביותר מבין בתי הכנסת ההיסטוריים של קז'ימייז'. כמו בתי כנסת רבים בפולין, הוא הושחת וניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל אחריה הוא שוחזר באופן מרשים.
שימו לב לקיר שבחצר בית הכנסת. בקיר הזה שובצו שרידי מצבות שנהרסו בשואה. המצבות הללו מצביעות על בית הקברות העתיק, שניצל בחלקו מהשחתה בידי הנאצים ושממנו הן נלקחו. כיום הוא מהווה מקום עלייה לרגל עבור יהודים דתיים, שבאים לביקור בקברו של הרב משה איסרליס, הרמ"א שחי כאן במאה ה-16.
כיום בית כנסת הרמ"א הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים הפעילים בעיר. מדי שבוע מתקיימות בו תפילות.
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/4gwlEPrYjE0
מבט מבפנים:
https://youtu.be/7tBqJ597Eww
ביקור במקום:
https://youtu.be/5FcFaLYPUXE
בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה, או כמו שמכנים אותו כאן "בית הכנסת רמו" (Synagoga Remu), הוא בית הכנסת ע"ש של רבי משה איסרליס (רמ"א).
בית הכנסת הוקם באמצע המאה ה-16 בידי הרמ"א. הוא בנה אותו לזכר אשתו שנפטרה. בתחילה הוא נבנה מעץ, אך די מהר הוא נשרף בדליקה, ששרפה חלק ניכר מהרובע היהודי כולו. וכך, 4 שנים אחר כך, הוא נבנה שוב - הפעם מאבן.
בכל המסמכים הוא נקרא בית כנסת החדש של הרמ"א, כדי להבדילו מבית כנסת ישן יותר ברובע, שגם הוא נקרא ע"ש הרמ"א.
כך או כך, בית הכנסת הזה נחשב לקטן ביותר מבין בתי הכנסת ההיסטוריים של קז'ימייז'. כמו בתי כנסת רבים בפולין, הוא הושחת וניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל אחריה הוא שוחזר באופן מרשים.
שימו לב לקיר שבחצר בית הכנסת. בקיר הזה שובצו שרידי מצבות שנהרסו בשואה. המצבות הללו מצביעות על בית הקברות העתיק, שניצל בחלקו מהשחתה בידי הנאצים ושממנו הן נלקחו. כיום הוא מהווה מקום עלייה לרגל עבור יהודים דתיים, שבאים לביקור בקברו של הרב משה איסרליס, הרמ"א שחי כאן במאה ה-16.
כיום בית כנסת הרמ"א הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים הפעילים בעיר. מדי שבוע מתקיימות בו תפילות.
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/4gwlEPrYjE0
מבט מבפנים:
https://youtu.be/7tBqJ597Eww
ביקור במקום:
https://youtu.be/5FcFaLYPUXE
