שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
סיור ליום השני בסלוניקי
שוק מוֹדִיאַנוֹ
בית הכנסת מוֹנַסְטִירְיוֹטוֹן
כנסיית אָיוֹס דֶמִיטְרִיוֹס
המוזיאון היהודי
רובע לַדָדִיקַה
#סיור ליום השני בעיר
רוצים סיור שבו תוכלו לראות עוד קצת מהאתרים החשובים בעיר? - הנה סיור ליום השני כאן.
היכנסו לתגית "סיור סלוניקי ליום השני" והתחילו לנווט.
רוצים סיור שבו תוכלו לראות עוד קצת מהאתרים החשובים בעיר? - הנה סיור ליום השני כאן.
היכנסו לתגית "סיור סלוניקי ליום השני" והתחילו לנווט.
#על השוק הגדול והאותנטי של סלוניקי שהקים יהודי
שוק מוֹדִיאַנוֹ (Modiano Market) הוא השוק המרכזי של סלוניקי ואחד השווקים האותנטיים והצבעוניים ביותר של יוון. זהו שוק פעלתני, ססגוני, ריחני ומלא חיים. כאן תוכלו לחוות את הטעמים והריחות המיוחדים של סלוניקי עצמה, אך גם של חבל מקדוניה וצפון יוון.
לשוק ההומה והגדול הזה יש ייחוס יהודי. פעם, בשיאה של הקהילה היהודית כאן, שהייתה עשירה ומרכזית בהווי העירוני של סלוניקי, היה השוק הזה שייך למשפחה יהודית בשם מודיאנו. על שמה נקרא השוק עד היום. את השוק תכנן אלי מודיאנו, שהיה מהנדס, נצר למשפחת הבנקאים היהודית האמידה.
בשוק מודיאנו ניתן למצוא הכל מכל, אך הדגש הוא בעיקר על אוכל. מפירות, ירקות ודגים טריים, דרך מעדנים, גבינות, קפה ותבלינים ועד לשלל אוצרות המתמזגים יחד לחוויית שוק צבעונית, ריחנית ונהדרת.
מומלץ גם לא לפספס את המפגש הבלתי אמצעי עם המקומיים. כולם כאן אדיבים ונעימים לתייר, מהסוחרים בשוק ועד לקונים, תושבי סלוניקי שעושים כאן את הקניות שלהם, אבל גם אוכלים ושותים בטברנות שמסביב.
אי אפשר שלא להתאהב בקסם של השוק הזה, זה שמציג את פניה של סלוניקי האמיתית והלא תיירותית. מבנה השוק הוא מלבני וגדול ויש לו חזית אבן גמלונית. הוא מקורה בכיפת זכוכית גדולה, מלא באור שמש טבעי ונעים, אבל מרוכך. הסמטאות שלו יוצאות בחלקן אל הרחובות שמסביב. זהו שוק ותיק ששמר על האותנטיות ועדיין מרגיש מודרני למדי, כשטברנות נעימות מגישות בו לסועדים אוכל רחוב טרי, מקומי וטעים להפליא.
#טיפים
שווה להגיע בשעות הבוקר ולו רק כדי לסייר בין הדוכנים, הרוכלים והצלילים של הבוקר.
אם אתם מגיעים בצהריים, בואו רעבים ושבו לאכול באחת הטברנות של השוק.
בין 13:00-15:00 יש מנוחת צהריים בשוק והפעילות בו יורדת.
שוק הפשפשים של סלוניקי נמצא ממש בסמוך לשוק מודיאנו. שווה להציץ!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SMt8U8oDY24
שוק מוֹדִיאַנוֹ (Modiano Market) הוא השוק המרכזי של סלוניקי ואחד השווקים האותנטיים והצבעוניים ביותר של יוון. זהו שוק פעלתני, ססגוני, ריחני ומלא חיים. כאן תוכלו לחוות את הטעמים והריחות המיוחדים של סלוניקי עצמה, אך גם של חבל מקדוניה וצפון יוון.
לשוק ההומה והגדול הזה יש ייחוס יהודי. פעם, בשיאה של הקהילה היהודית כאן, שהייתה עשירה ומרכזית בהווי העירוני של סלוניקי, היה השוק הזה שייך למשפחה יהודית בשם מודיאנו. על שמה נקרא השוק עד היום. את השוק תכנן אלי מודיאנו, שהיה מהנדס, נצר למשפחת הבנקאים היהודית האמידה.
בשוק מודיאנו ניתן למצוא הכל מכל, אך הדגש הוא בעיקר על אוכל. מפירות, ירקות ודגים טריים, דרך מעדנים, גבינות, קפה ותבלינים ועד לשלל אוצרות המתמזגים יחד לחוויית שוק צבעונית, ריחנית ונהדרת.
מומלץ גם לא לפספס את המפגש הבלתי אמצעי עם המקומיים. כולם כאן אדיבים ונעימים לתייר, מהסוחרים בשוק ועד לקונים, תושבי סלוניקי שעושים כאן את הקניות שלהם, אבל גם אוכלים ושותים בטברנות שמסביב.
אי אפשר שלא להתאהב בקסם של השוק הזה, זה שמציג את פניה של סלוניקי האמיתית והלא תיירותית. מבנה השוק הוא מלבני וגדול ויש לו חזית אבן גמלונית. הוא מקורה בכיפת זכוכית גדולה, מלא באור שמש טבעי ונעים, אבל מרוכך. הסמטאות שלו יוצאות בחלקן אל הרחובות שמסביב. זהו שוק ותיק ששמר על האותנטיות ועדיין מרגיש מודרני למדי, כשטברנות נעימות מגישות בו לסועדים אוכל רחוב טרי, מקומי וטעים להפליא.
#טיפים
שווה להגיע בשעות הבוקר ולו רק כדי לסייר בין הדוכנים, הרוכלים והצלילים של הבוקר.
אם אתם מגיעים בצהריים, בואו רעבים ושבו לאכול באחת הטברנות של השוק.
בין 13:00-15:00 יש מנוחת צהריים בשוק והפעילות בו יורדת.
שוק הפשפשים של סלוניקי נמצא ממש בסמוך לשוק מודיאנו. שווה להציץ!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SMt8U8oDY24
#על בית הכנסת היחידי ששרד בסלוניקי
בית הכנסת מוֹנַסְטִירְיוֹטוֹן (Monastirioton Synagogue) בסלוניקי הוא אחד מבתי הכנסת היפים באירופה. כאן תוכלו לספוג מעט מהאווירה היהודית בעיר, גם בימים עברו וגם בימינו. הוא נמצא במרחק הליכה קצר ממרכז העיר.
למעשה זהו בית הכנסת של יהודי העיר מונסטירי, שהיגרו אל סלוניקי אחרי מלחמות הבלקן. בית הכנסת הזה נבנה ב-1925, במימונה של אידה ארואסטי. במלחמת העולם השנייה הוא היה כמעט בית הכנסת היחידי שלא נהרס ע"י הגרמנים. למעשה, מתוך כ-40 בתי כנסת שהיו לפני השואה נותר בתום המלחמה רק בית כנסת אחד שלם. זאת מאחר והצלב האדום השתמש בו כמחסן.
לאחר ששרד את המלחמה בית הכנסת מונסטיריוטון ניזוק בכל זאת, אבל לא ממלחמה אלא ברעידת אדמה. זו התרחשה בשנת 1978 וגרמה בו להרס של ממש. מאז ששופץ, בשנת 2016, הוא בית כנסת פעיל וכיום הוא פעיל במיוחד בחגים, בשבתות ובערבי שבת.
הביקור בבית הכנסת מונסטיריוטון מומלץ מאוד. יש כאן תערוכה קטנה המספרת על ההיסטוריה של קהילת יהודי סלוניקי החרבה.
#טיפים
נשמח אם מישהו יוכל לצלם תמונות של בית הכנסת, מבחוץ ומבפנים, ולשלוח אלינו!
בנוסף לבית הכנסת מונסטיריוטון פועל בעיר גם בית הכנסת "יד לזיכרון", שנמצא ממש ליד שוק הפרחים. ביהכ"נ "יד לזיכרון" הוקם בשנת 1984 לזכר יהדות סלוניקי שנספתה בשואה ופועל במתחם משרדי הקהילה היהודית של סלוניקי. בית הכנסת הזה פעיל בימי שני וחמישי בזמני תפילות שחרית, מנחה וערבית, כמו גם מתקיימות בו תפילות בערב שבת ובימי שבת, למנחה וקבלת שבת. כתובתו Vasileos Irakleiou 26 ומספר הטלפון הוא 30-2310-275701+.
מסעדה כשרה תוכלו למצוא בבית חב"ד שבמלון אסטוריה בעיר (Salaminos 9, Astoria Hotel). היא פועלת בחודשים מרץ-אוקטובר בשעות 14:00-22:00 ובארוחות חג מיוחדות. בחורף ניתן לסעוד בה ממנות מוכנות. ניתן לתאם מראש בוואטסאפ: 058-4354770.
מבט מקרוב לבית הכנסת בשעת תפילה:
https://youtu.be/Q8tAzlujeU4
ושיר לדינו בבית הכנסת:
https://youtu.be/K4fD_esjDPg
בית הכנסת מוֹנַסְטִירְיוֹטוֹן (Monastirioton Synagogue) בסלוניקי הוא אחד מבתי הכנסת היפים באירופה. כאן תוכלו לספוג מעט מהאווירה היהודית בעיר, גם בימים עברו וגם בימינו. הוא נמצא במרחק הליכה קצר ממרכז העיר.
למעשה זהו בית הכנסת של יהודי העיר מונסטירי, שהיגרו אל סלוניקי אחרי מלחמות הבלקן. בית הכנסת הזה נבנה ב-1925, במימונה של אידה ארואסטי. במלחמת העולם השנייה הוא היה כמעט בית הכנסת היחידי שלא נהרס ע"י הגרמנים. למעשה, מתוך כ-40 בתי כנסת שהיו לפני השואה נותר בתום המלחמה רק בית כנסת אחד שלם. זאת מאחר והצלב האדום השתמש בו כמחסן.
לאחר ששרד את המלחמה בית הכנסת מונסטיריוטון ניזוק בכל זאת, אבל לא ממלחמה אלא ברעידת אדמה. זו התרחשה בשנת 1978 וגרמה בו להרס של ממש. מאז ששופץ, בשנת 2016, הוא בית כנסת פעיל וכיום הוא פעיל במיוחד בחגים, בשבתות ובערבי שבת.
הביקור בבית הכנסת מונסטיריוטון מומלץ מאוד. יש כאן תערוכה קטנה המספרת על ההיסטוריה של קהילת יהודי סלוניקי החרבה.
#טיפים
נשמח אם מישהו יוכל לצלם תמונות של בית הכנסת, מבחוץ ומבפנים, ולשלוח אלינו!
בנוסף לבית הכנסת מונסטיריוטון פועל בעיר גם בית הכנסת "יד לזיכרון", שנמצא ממש ליד שוק הפרחים. ביהכ"נ "יד לזיכרון" הוקם בשנת 1984 לזכר יהדות סלוניקי שנספתה בשואה ופועל במתחם משרדי הקהילה היהודית של סלוניקי. בית הכנסת הזה פעיל בימי שני וחמישי בזמני תפילות שחרית, מנחה וערבית, כמו גם מתקיימות בו תפילות בערב שבת ובימי שבת, למנחה וקבלת שבת. כתובתו Vasileos Irakleiou 26 ומספר הטלפון הוא 30-2310-275701+.
מסעדה כשרה תוכלו למצוא בבית חב"ד שבמלון אסטוריה בעיר (Salaminos 9, Astoria Hotel). היא פועלת בחודשים מרץ-אוקטובר בשעות 14:00-22:00 ובארוחות חג מיוחדות. בחורף ניתן לסעוד בה ממנות מוכנות. ניתן לתאם מראש בוואטסאפ: 058-4354770.
מבט מקרוב לבית הכנסת בשעת תפילה:
https://youtu.be/Q8tAzlujeU4
ושיר לדינו בבית הכנסת:
https://youtu.be/K4fD_esjDPg
#על הכנסייה הגדולה ביוון
כנסיית אָיוֹס דֶמִיטְרִיוֹס (Aghios Dimitrios), או כנסיית דמיטריוס הקדוש, היא הכנסייה הגדולה ביותר ביוון. זוהי כנסיה מהתקופה הביזנטית שנחשבת למקום הקדוש ביותר לנצרות בסלוניקי. היא נקראת על שמו של הקדוש דימיטריוס, שעל קברו נבנתה.
כנסיית האגיוס דימיטריוס הוקמה במאה ה-4 לספירה, כבזיליקה, מבנה ציבור רומי, על חורבותיו של בית מרחץ רומי קדום. לאורך השנים נבנו בה נדבכים נוספים ונוספו לה בזיליקות, שרק אחת מהן שרדה עד ימינו.
כמה פעמים נהרסה הכנסייה במהלך השנים. היא ניזוקה באופן קשה במיוחד בשרפה הגדולה של שנת 1917. שנים לא רבות אחר כך, בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, החליטו לשפץ אותה. ואכן, בשנת 1948 שופצה הכנסייה ולמעשה היא נבנתה מחדש, על פי התכניות המקוריות. בשנת 1988 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.
הכנסיה כוללת פסיפסים מרהיבים ובחלקה התחתון ניתן לראות עדיין את שרידי הכנסייה העתיקה שחרבה כאן ושעליה נבנתה הכנסייה המשוחזרת.
עוד בכנסייה תוכלו לראות את ה"קריפטה", מערת הקבורה של דמיטריוס, הקדוש הנוצרי, שעל שמו קרויה הכנסייה. אותו דמיטריוס נכלא כאן על ידי הרומאים, שלבסוף גם הוציאו אותו כאן להורג.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2ZnCedQXbRo
כנסיית אָיוֹס דֶמִיטְרִיוֹס (Aghios Dimitrios), או כנסיית דמיטריוס הקדוש, היא הכנסייה הגדולה ביותר ביוון. זוהי כנסיה מהתקופה הביזנטית שנחשבת למקום הקדוש ביותר לנצרות בסלוניקי. היא נקראת על שמו של הקדוש דימיטריוס, שעל קברו נבנתה.
כנסיית האגיוס דימיטריוס הוקמה במאה ה-4 לספירה, כבזיליקה, מבנה ציבור רומי, על חורבותיו של בית מרחץ רומי קדום. לאורך השנים נבנו בה נדבכים נוספים ונוספו לה בזיליקות, שרק אחת מהן שרדה עד ימינו.
כמה פעמים נהרסה הכנסייה במהלך השנים. היא ניזוקה באופן קשה במיוחד בשרפה הגדולה של שנת 1917. שנים לא רבות אחר כך, בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, החליטו לשפץ אותה. ואכן, בשנת 1948 שופצה הכנסייה ולמעשה היא נבנתה מחדש, על פי התכניות המקוריות. בשנת 1988 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.
הכנסיה כוללת פסיפסים מרהיבים ובחלקה התחתון ניתן לראות עדיין את שרידי הכנסייה העתיקה שחרבה כאן ושעליה נבנתה הכנסייה המשוחזרת.
עוד בכנסייה תוכלו לראות את ה"קריפטה", מערת הקבורה של דמיטריוס, הקדוש הנוצרי, שעל שמו קרויה הכנסייה. אותו דמיטריוס נכלא כאן על ידי הרומאים, שלבסוף גם הוציאו אותו כאן להורג.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2ZnCedQXbRo
סיור סלוניקי ליום השני
#על המוזיאון היהודי שמתאר את חיי הקהילה היהודית לאורך הדורות
המוזיאון היהודי (Jewish History Museum) של סלוניקי משמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב"תור הזהב" של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה.
מוזיאון סוקר את התרבות היהודית הענפה בסלוניקי. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי, עד לתקופה של מלחמת העולם השנייה ולשואה, שבה הושמדו כ-50,000 מבני העיר.
המדהים הוא שבמשך מאות שנים נחשבה סלוניקי ל"עיר יהודית", בזכות האוכלוסייה היהודית הגדולה שחייתה בה. יהודי הקהילה פיתחו את העיר מהרבה בחינות - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וציבורית.
#על בניין המוזיאון
המוזיאון, שנמצא קרוב לשוק מודיאנו, "השוק היהודי" או לפחות זה שהוקם בידי יהודי בשם מודיאנו, שוכן בבניין עתיק שבו פעל בעבר "בנק אתונה", בנק שגם בעליו היו יהודים. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשרפה הגדולה של שנת 1917 ושופץ בשנת 1997.
מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, "הבוטקה" שניצבת בפתחו. בכניסה אליו תוכלו להתחבר לסיפור הקהילה הפורחת ולהבין למה מתייחסים אליו כאל אחד ממוזיאוני היהדות הטובים של קהילות אירופה.
את קומת הקרקע שלו הקדישו למצבות ישנות, שנאספו מבית הקברות שנהרס על ידי הנאצים. תוכלו לצפות בתמונות רבות שצילם בבית הקברות הזה, בשנים 1917-1915, הצלם הבריטי יו פוסט. הצלם הזה תילם אז תמונות רבות של החיים בעיר סלוניקי. ביניהן הנציח בתמונות רבות את בית הקברות היהודי שהיה בעיר ואת הפעילות שהתרחשה בו.
בקומה השנייה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים מזמן השואה, כולל מסמכים, בגדים ופרטי לבוש וצילומים מהשואה. אחד הצילומים הקשים הוא צילום של יהודים המבצעים תרגילי סדר והתעמלות בכיכר, כשהנאצים סביבם. הסיפור שמאחריו מדגים את השואה על הצד המשפיל והיומיומי שלה. הוא מתרחש כשב-11 ביולי 1942 הצטוו היהודים בגילאי 19-45 להגיע לכיכר החירות בעיר. בכיכר הועמדו 9,000 יהודים בשמש הקופחת והצטוו לעשות התעמלות. בהמשך הם הוכרחו גם לרקוד, כשכל העת עומדים חיילים גרמנים ועוברי אורח יווניים וצוחקים. רבים מהיהודים נזקקו לטיפול, לאחר שבמהלך הריקודים הם ספגו מהגרמנים מכות אכזריות.
#על יהדות סלוניקי
אפשר לומר המון על הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם "מדרה דה ישראל" (Madre de Israel), כלומר "עיר ואם בישראל", הייתה בעלת משמעות לא רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.
ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. יהודי סלוניקי הראשונים הגיעו אליה עוד בתקופה ההלניסטית, לפני חורבן בית שני והגלות שתבוא בעקבותיה. גל שני וגדול של יהודים יגיע לכאן לאחר גירוש ספרד, כשמגורשים מספרד ויהודים מאסיה הקטנה, מקבלים עידוד מהסולטנים העות'מאנים ומגיעים אל העיר בהמוניהם.
יהודים מארצות אשכנז הצטרפו בהדרגה גם הם אל הקהילה הזו וסלוניקי הופכת לעיר כמעט יהודית. זה ניכר כשבעידן שלפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה בת כ-60,000 איש - יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה אז, גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, כולל הפעילות בנמל של העיר, שהיה כל כך מרכזי בכלכלת העיר של אותה תקופה.
אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, השתנה אז מצבה לגמרי, בשרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. אירועים כמו השריפה הגדולה של שנת 1917, שמחקה למעשה את העיר התחתית ואת שכונותיה היהודיות, מלחמת העולם הראשונה והטרנספר ההדדי ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" שעשו יוון ותורכיה והשיא היה במלחמת העולם השנייה, כמובן, עם הכיבוש הנאצי של העיר והשמדת הקהילה היהודית המפוארת של העיר, שהותירה בה יהודים בודדים ששרדו את השואה.
כיום חיים בסלוניקי כ-1000 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית המנוהלת בידי נבחרי הקהילה, אבל זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב אל מבקר במוזיאון שזוכר את הזמן שלפני המלחמה:
https://youtu.be/DfoBsO8nY2U
המוזיאון היהודי (Jewish History Museum) של סלוניקי משמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב"תור הזהב" של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה.
מוזיאון סוקר את התרבות היהודית הענפה בסלוניקי. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי, עד לתקופה של מלחמת העולם השנייה ולשואה, שבה הושמדו כ-50,000 מבני העיר.
המדהים הוא שבמשך מאות שנים נחשבה סלוניקי ל"עיר יהודית", בזכות האוכלוסייה היהודית הגדולה שחייתה בה. יהודי הקהילה פיתחו את העיר מהרבה בחינות - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וציבורית.
#על בניין המוזיאון
המוזיאון, שנמצא קרוב לשוק מודיאנו, "השוק היהודי" או לפחות זה שהוקם בידי יהודי בשם מודיאנו, שוכן בבניין עתיק שבו פעל בעבר "בנק אתונה", בנק שגם בעליו היו יהודים. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשרפה הגדולה של שנת 1917 ושופץ בשנת 1997.
מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, "הבוטקה" שניצבת בפתחו. בכניסה אליו תוכלו להתחבר לסיפור הקהילה הפורחת ולהבין למה מתייחסים אליו כאל אחד ממוזיאוני היהדות הטובים של קהילות אירופה.
את קומת הקרקע שלו הקדישו למצבות ישנות, שנאספו מבית הקברות שנהרס על ידי הנאצים. תוכלו לצפות בתמונות רבות שצילם בבית הקברות הזה, בשנים 1917-1915, הצלם הבריטי יו פוסט. הצלם הזה תילם אז תמונות רבות של החיים בעיר סלוניקי. ביניהן הנציח בתמונות רבות את בית הקברות היהודי שהיה בעיר ואת הפעילות שהתרחשה בו.
בקומה השנייה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים מזמן השואה, כולל מסמכים, בגדים ופרטי לבוש וצילומים מהשואה. אחד הצילומים הקשים הוא צילום של יהודים המבצעים תרגילי סדר והתעמלות בכיכר, כשהנאצים סביבם. הסיפור שמאחריו מדגים את השואה על הצד המשפיל והיומיומי שלה. הוא מתרחש כשב-11 ביולי 1942 הצטוו היהודים בגילאי 19-45 להגיע לכיכר החירות בעיר. בכיכר הועמדו 9,000 יהודים בשמש הקופחת והצטוו לעשות התעמלות. בהמשך הם הוכרחו גם לרקוד, כשכל העת עומדים חיילים גרמנים ועוברי אורח יווניים וצוחקים. רבים מהיהודים נזקקו לטיפול, לאחר שבמהלך הריקודים הם ספגו מהגרמנים מכות אכזריות.
#על יהדות סלוניקי
אפשר לומר המון על הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם "מדרה דה ישראל" (Madre de Israel), כלומר "עיר ואם בישראל", הייתה בעלת משמעות לא רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.
ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. יהודי סלוניקי הראשונים הגיעו אליה עוד בתקופה ההלניסטית, לפני חורבן בית שני והגלות שתבוא בעקבותיה. גל שני וגדול של יהודים יגיע לכאן לאחר גירוש ספרד, כשמגורשים מספרד ויהודים מאסיה הקטנה, מקבלים עידוד מהסולטנים העות'מאנים ומגיעים אל העיר בהמוניהם.
יהודים מארצות אשכנז הצטרפו בהדרגה גם הם אל הקהילה הזו וסלוניקי הופכת לעיר כמעט יהודית. זה ניכר כשבעידן שלפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה בת כ-60,000 איש - יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה אז, גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, כולל הפעילות בנמל של העיר, שהיה כל כך מרכזי בכלכלת העיר של אותה תקופה.
אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, השתנה אז מצבה לגמרי, בשרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. אירועים כמו השריפה הגדולה של שנת 1917, שמחקה למעשה את העיר התחתית ואת שכונותיה היהודיות, מלחמת העולם הראשונה והטרנספר ההדדי ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" שעשו יוון ותורכיה והשיא היה במלחמת העולם השנייה, כמובן, עם הכיבוש הנאצי של העיר והשמדת הקהילה היהודית המפוארת של העיר, שהותירה בה יהודים בודדים ששרדו את השואה.
כיום חיים בסלוניקי כ-1000 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית המנוהלת בידי נבחרי הקהילה, אבל זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב אל מבקר במוזיאון שזוכר את הזמן שלפני המלחמה:
https://youtu.be/DfoBsO8nY2U
#על רובע המוסיקה היוונית של סלוניקי
לאוהבי המוסיקה היוונית מהווה רובע לַדָדִיקַה (Ladadika), הרובע ההיסטורי היפהפה של סלוניקי, את משאת הנפש של רבים בחופשה יוונית. כאן, ברובע עמוס הטברנות, הברים והמועדונים, היה בעבר מרכז הפשיעה והזנות של העיר. לכאן הגיעו ימאים מהאניות לפרוק את הסחורות ואת היצרים.
אבל ברחובות של לדדיקה יש קסם מיוחד וכיום העידן ההוא חלף לגמרי. כמו רובעים דומים בעולם, גם כאן הפכה העיר את השכונה שליד הים, למוקד משיכה ובילוי, לתושבים סלוניקי ולתיירים הרבים המגיעים אל העיר. בתי הזונות שהיו כאן הפכו מזמן למלונות בוטיק, בתים הפליטים היוונים מתורכיה היו למועדוני בוזוקי בסגנון מסורתי ושירת המלחים השיכורים הוחלפה במוזיקה יוונית ורמבטיקו הנשמעים כל ערב מהטברנות. ריקודי הסירטאקי ונגינת הרמבטיקו מלווים כאן את מאכלי הדגים, המזטים והאוזו, האלכוהול המקומי והנהדר. כולם נערמים על השולחנות ואחר-כך רוקדים עליהם, בכל ערב, והופכים את הערב בלדדיקה לערב יווני בלתי נשכח ומשכר חושים, שמסתיים בשעות הקטנות של הלילה.
רובע לדדיקה, הסמוך לנמל, נמצא קרוב לטיילת שעל שפת הים. הוא מלא במסעדות, בדוכני סופלקי, טברנות וברים עמוסי משקאות ובליינים. בערבים תוכלו לשמוע כאן מוזיקה מכל כיוון. ודאי תיהנו לשוטט בסמטאותיו, בין הבתים העתיקים, חלקם חודשו ושופצו בצורה יפה ואחרים שלא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SazkjC6evl4
לאוהבי המוסיקה היוונית מהווה רובע לַדָדִיקַה (Ladadika), הרובע ההיסטורי היפהפה של סלוניקי, את משאת הנפש של רבים בחופשה יוונית. כאן, ברובע עמוס הטברנות, הברים והמועדונים, היה בעבר מרכז הפשיעה והזנות של העיר. לכאן הגיעו ימאים מהאניות לפרוק את הסחורות ואת היצרים.
אבל ברחובות של לדדיקה יש קסם מיוחד וכיום העידן ההוא חלף לגמרי. כמו רובעים דומים בעולם, גם כאן הפכה העיר את השכונה שליד הים, למוקד משיכה ובילוי, לתושבים סלוניקי ולתיירים הרבים המגיעים אל העיר. בתי הזונות שהיו כאן הפכו מזמן למלונות בוטיק, בתים הפליטים היוונים מתורכיה היו למועדוני בוזוקי בסגנון מסורתי ושירת המלחים השיכורים הוחלפה במוזיקה יוונית ורמבטיקו הנשמעים כל ערב מהטברנות. ריקודי הסירטאקי ונגינת הרמבטיקו מלווים כאן את מאכלי הדגים, המזטים והאוזו, האלכוהול המקומי והנהדר. כולם נערמים על השולחנות ואחר-כך רוקדים עליהם, בכל ערב, והופכים את הערב בלדדיקה לערב יווני בלתי נשכח ומשכר חושים, שמסתיים בשעות הקטנות של הלילה.
רובע לדדיקה, הסמוך לנמל, נמצא קרוב לטיילת שעל שפת הים. הוא מלא במסעדות, בדוכני סופלקי, טברנות וברים עמוסי משקאות ובליינים. בערבים תוכלו לשמוע כאן מוזיקה מכל כיוון. ודאי תיהנו לשוטט בסמטאותיו, בין הבתים העתיקים, חלקם חודשו ושופצו בצורה יפה ואחרים שלא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SazkjC6evl4
