שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
פארק וושינגטון סקוור
פארק איסט ריבר
פארק קולומבוס
פארק הנרי הדסון
פארק באטרי
פארק אסטוריה
פארק פלאשינג מדוז
סנטרל פארק
פארק מדיסון סקוור
#על הפארק
הפארק המקסים הזה שבו אתם עומדים עכשיו הוא בעצם חצר הקמפוס של אוניברסיטת ניו יורק. אם אתם רואים המוני צעירים משתרעים על הדשא ועל הספסלים באזור, סביר להניח שאלו הסטודנטים שלומדים ויוצרים קשרים האחד עם השני.
הפארק נקרא על שמו של ג'ורג' וושינגטון, שהיה נשיא ארה"ב הראשון במשך 2 קדנציות. בכניסה הצפונית שלו תראו את שער הניצחון של ניו יורק, ה"וושינגטון ארק". בפארק גם שני פסלים - האחד של וושינגטון כלוחם והשני של וושינגטון כנשיא.
בימים נעימים, במזג האוויר הקיצי, הופכת הרחבה שבמרכז הפארק למזרקה ויש בה הרבה הופעות מאולתרות, של אקרובטיקה, סטנד אפ ומוזיקה. אחת מהאטרקציות החביבות שבפארק הם שולחנות השח, שבהם משחקים חובבי השחמט של העיר. לידם יש כאן גני משחקים והרבה צמחייה נהדרת.
שורת בתים, הנקראת "השורה", נבנתה בחלקו הצפוני של הפארק. בסוף המאה ה-19 הבתים אוכלסו הבתים הללו, על ידי אוכלוסיה אמידה.
בגלל טיפוסים מפוקפקים וסוחרי סמים שהסתובבו כאן בעבר, נוצרה לפארק תדמית שלילית משהו, אך בשנות ה-90 המצב השתפר, במיוחד כשמחלקת הפארקים של ניו יורק החלה בשיפוצים ובניקיון הפארק.
הפארק המקסים הזה שבו אתם עומדים עכשיו הוא בעצם חצר הקמפוס של אוניברסיטת ניו יורק. אם אתם רואים המוני צעירים משתרעים על הדשא ועל הספסלים באזור, סביר להניח שאלו הסטודנטים שלומדים ויוצרים קשרים האחד עם השני.
הפארק נקרא על שמו של ג'ורג' וושינגטון, שהיה נשיא ארה"ב הראשון במשך 2 קדנציות. בכניסה הצפונית שלו תראו את שער הניצחון של ניו יורק, ה"וושינגטון ארק". בפארק גם שני פסלים - האחד של וושינגטון כלוחם והשני של וושינגטון כנשיא.
בימים נעימים, במזג האוויר הקיצי, הופכת הרחבה שבמרכז הפארק למזרקה ויש בה הרבה הופעות מאולתרות, של אקרובטיקה, סטנד אפ ומוזיקה. אחת מהאטרקציות החביבות שבפארק הם שולחנות השח, שבהם משחקים חובבי השחמט של העיר. לידם יש כאן גני משחקים והרבה צמחייה נהדרת.
שורת בתים, הנקראת "השורה", נבנתה בחלקו הצפוני של הפארק. בסוף המאה ה-19 הבתים אוכלסו הבתים הללו, על ידי אוכלוסיה אמידה.
בגלל טיפוסים מפוקפקים וסוחרי סמים שהסתובבו כאן בעבר, נוצרה לפארק תדמית שלילית משהו, אך בשנות ה-90 המצב השתפר, במיוחד כשמחלקת הפארקים של ניו יורק החלה בשיפוצים ובניקיון הפארק.
#על הפארק
פארק איסט ריבר הוא פארק ציבורי הממוקם באזור הלוואר איסט סייד במנהטן ומנוהל על ידי מחלקת הפארקים והפנאי של העיר ניו-יורק. האזור הזה, שהיום הוא אחד מהאזורים הירוקים הגדולים ביותר בניו יורק, הכיל בעבר מעגני דיג ושכונות עוני. הוא נפתח למבקרים בשנת 1939, אחרי שרוברט מוזס תכנן ובנה אותו בשנות ה-30 של המאה ה-20.
בפארק יש לא מעט אטרקציות בעבור המבקרים, ביניהן אמפיתאטרון, מסלול לרכיבה על אופניים, מסלולי הליכה, מגרשי משחקנים וגני שעשועים. מהפארק ניתן לראות את גשר ברוקלין וגשר מנהטן.
בניגוד למקובל בפארקים של ניו יורק, בפארק יש גם גן משחקים לילדים ומקומות שעשוע למשפחות, שבהם יכולים גם הקטנים לשחק ללא הגבלה.
פארק איסט ריבר הוא פארק ציבורי הממוקם באזור הלוואר איסט סייד במנהטן ומנוהל על ידי מחלקת הפארקים והפנאי של העיר ניו-יורק. האזור הזה, שהיום הוא אחד מהאזורים הירוקים הגדולים ביותר בניו יורק, הכיל בעבר מעגני דיג ושכונות עוני. הוא נפתח למבקרים בשנת 1939, אחרי שרוברט מוזס תכנן ובנה אותו בשנות ה-30 של המאה ה-20.
בפארק יש לא מעט אטרקציות בעבור המבקרים, ביניהן אמפיתאטרון, מסלול לרכיבה על אופניים, מסלולי הליכה, מגרשי משחקנים וגני שעשועים. מהפארק ניתן לראות את גשר ברוקלין וגשר מנהטן.
בניגוד למקובל בפארקים של ניו יורק, בפארק יש גם גן משחקים לילדים ומקומות שעשוע למשפחות, שבהם יכולים גם הקטנים לשחק ללא הגבלה.
#על הפארק של צ'יינה טאון
הפארק הציבורי בצ'יינה טאון, פארק קולומבוס, מסתיר בחובו היסטוריה רבת שנים. במאה ה-19 היה האזור הזה אזור הגטו המסוכן ביותר בניו יורק, כמו שהוא מוצג בספר ובסרט "כנופיות ניו יורק".
בשנת 1911, כמחווה לכריסטופר קולומבוס, השתנה שמו לפארק קולומבוס. הפארק מהווה היום מקום מפגש פופולרי עבור הקהילה הסינית המקומית.
מבט מקרוב:
https://www.youtube.com/watch?v=7UJu_dKmg-0
הפארק הציבורי בצ'יינה טאון, פארק קולומבוס, מסתיר בחובו היסטוריה רבת שנים. במאה ה-19 היה האזור הזה אזור הגטו המסוכן ביותר בניו יורק, כמו שהוא מוצג בספר ובסרט "כנופיות ניו יורק".
בשנת 1911, כמחווה לכריסטופר קולומבוס, השתנה שמו לפארק קולומבוס. הפארק מהווה היום מקום מפגש פופולרי עבור הקהילה הסינית המקומית.
מבט מקרוב:
https://www.youtube.com/watch?v=7UJu_dKmg-0
#על הפארק שנקרא על שם מגלה הארצות הידוע
הפארק הקטן שברובע ברונקס בניו יורק, נקרא על שמו של מגלה הארצות הנודע הֵנְרִי הַאדְסוֹן.
ההחלטה להקדיש לזכרו של הדסון את הפארק, הגיעה בשנת 1906, לכבוד יום השנה ה-300 לגילוי מפרץ ניו יורק התחתון. הרעיון לא הצליח להתממש בגלל כשל תקציבי ובירוקרטיה, אך בשנת 1912 הוצב במקום עמוד דורי לזכרו. לאחר הצבת האנדרטה, השמועה פרשה כנפיים והפרסום הרב הצליח להביא להשגת המימון הנדרש להקמת הפארק.
בשנת 1938 תוכנן הפארק ופסלו של הדסון הוצב בראש העמוד. תוכלו למצוא בו מזרקות מים, פינות ישיבה, שבילי הליכה, מסלולי רכיבה ועוד אטרקציות וחוויות שונות, כמו שייט באגם ומגרשי טניס. בשנת 1989 עבר הפארק שיפוצים וחודשו בו מתקנים רבים.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=jviwGLMS_Qc
הפארק הקטן שברובע ברונקס בניו יורק, נקרא על שמו של מגלה הארצות הנודע הֵנְרִי הַאדְסוֹן.
ההחלטה להקדיש לזכרו של הדסון את הפארק, הגיעה בשנת 1906, לכבוד יום השנה ה-300 לגילוי מפרץ ניו יורק התחתון. הרעיון לא הצליח להתממש בגלל כשל תקציבי ובירוקרטיה, אך בשנת 1912 הוצב במקום עמוד דורי לזכרו. לאחר הצבת האנדרטה, השמועה פרשה כנפיים והפרסום הרב הצליח להביא להשגת המימון הנדרש להקמת הפארק.
בשנת 1938 תוכנן הפארק ופסלו של הדסון הוצב בראש העמוד. תוכלו למצוא בו מזרקות מים, פינות ישיבה, שבילי הליכה, מסלולי רכיבה ועוד אטרקציות וחוויות שונות, כמו שייט באגם ומגרשי טניס. בשנת 1989 עבר הפארק שיפוצים וחודשו בו מתקנים רבים.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=jviwGLMS_Qc
פארקים בניו יורק
#מקור השם באטרי פארק
הפארק הציבורי באטרי ("פארק הסוללה"), ממוקם במנהטן בעיר ניו יורק. אם תהיתם לגבי מקורו של השם, הפארק נקרא על שם סוללת תותחים שהייתה ממוקמת בו, בראשית המאה ה-17, בתקופה השליטה ההולנדית והבריטית בעיר. מטרתה של סוללת התותחים הייתה להגן על נמל ניו יורק.
כבר אז האזור היה פופולרי למטיילים שהגיעו לנפוש על גדות הנהר. לאחר מלחמת העצמאות של ארה"ב, נערכו כאן חגיגות יום הפינוי כשעזבו אחרוני חיילי הממלכה המאוחדת.
#על הפארק
את הפארק שבו אתם נמצאים עכשיו, הקימו במאה ה-19 ובשטחו מוקמה טירת קלינטון, שהועברה לרשות העיר ניו יורק. אגב, רק בשנת 2005 נחשפו שרידי החומה ואמצעי ההגנה שהיו כאן לפני 200 שנה.
בפארק כמה אנדרטאות: אנדרטת החוף המזרחי שקמה לזכרם של ימאים וחיילים של ארה"ב שנפלו באוקיינוס האטלנטי המערבי במלחמת העולם השנייה ומקום קבורתם לא נודע. אנדרטה נוספת היא אנדרטה למלחמת קוריאה, אנדרטת "גן התקווה", שמוקדשת לנפטרים ממחלת האיידס והאנדרטה לפיגועי ה-11 בספטמבר הנקראת "הספירה". כדור הארץ הזה, שהיה ממוקם במרכז אזור הסחר ומה שנותר לאחר הפיגוע הנורא.
בשנת 2005, הוסיף לכאן אדריכל הגנים, פייאט אודולף, את מזרקת הספירלה ובה 35 סילוני מים מוארים ואינטראקטיביים. זו אטרקציה לילדים, שיוכלו למצוא עניין גם בקרוסלת ה-Sea glass שתיקח אותם לחוויה במצולות הים.
#הפארק לתיירים
היום הפארק משתרע על שטח רחב ידיים עם מדשאת ענק וניתן להשקיף ממנו על פסל החירות ועל אליס איילנד. בפארק גם גן ורדים עם עשרות אלפי שתילים. אל הפארק מגיעים למעלה מ-4 מיליון מבקרים בשנה.
תמצאו כאן גינות ירוקות, ספסלי ישיבה, מסלולי ריצה והליכה, טיילת, פינות נעימות מתחת לעצים וקונצרטים המתקיימים מתחת לכיפת השמיים. זהו מקום אידיאלי לעצור, לנוח, לעשות פיקניק או סתם להביט על הנוף המרהיב.
#טירת קלינטון
טירת קלינטון היא מצודה שהוקמה על אי סמוך, שלמעשה יובש מהים, לפני מלחמת 1812, בכדי להגן על העיר. הטירה קרויה על שם ראש עיריית ניו יורק דאז, דוויט קלינטון. בהמשך ייבשו גם את מצר הים שהיה בין המצודה לפארק וכיום היא חלק מהפארק.
לאחר המלחמה הועברה הטירה לרשות העיר ניו יורק, והפכה לחלק מהפארק הציבורי. רחבת המצודה, או הטירה, כוסתה בגג, באמצע המאה ה-19 והפכה לתיאטרון ציבורי, מהתאטראות הראשונים בעיר ניו יורק.
הטירה המשיכה ומילאה תפקידים שונים בהיסטוריה האמריקאית. בין השאר היא שימשה כמרכז קליטה ראשוני למהגרים. בהמשך הפכו אותה לאקווריום הלאומי הראשון וכיום היא משמשת כמרכז מבקרים, שבו מוכרים, בין השאר, את כרטיסי ההפלגה לפסל החירות ולאליס איילנד.
הנה הבאטרי פארק:
https://youtu.be/1-dxf7dSiMA
הפארק הציבורי באטרי ("פארק הסוללה"), ממוקם במנהטן בעיר ניו יורק. אם תהיתם לגבי מקורו של השם, הפארק נקרא על שם סוללת תותחים שהייתה ממוקמת בו, בראשית המאה ה-17, בתקופה השליטה ההולנדית והבריטית בעיר. מטרתה של סוללת התותחים הייתה להגן על נמל ניו יורק.
כבר אז האזור היה פופולרי למטיילים שהגיעו לנפוש על גדות הנהר. לאחר מלחמת העצמאות של ארה"ב, נערכו כאן חגיגות יום הפינוי כשעזבו אחרוני חיילי הממלכה המאוחדת.
#על הפארק
את הפארק שבו אתם נמצאים עכשיו, הקימו במאה ה-19 ובשטחו מוקמה טירת קלינטון, שהועברה לרשות העיר ניו יורק. אגב, רק בשנת 2005 נחשפו שרידי החומה ואמצעי ההגנה שהיו כאן לפני 200 שנה.
בפארק כמה אנדרטאות: אנדרטת החוף המזרחי שקמה לזכרם של ימאים וחיילים של ארה"ב שנפלו באוקיינוס האטלנטי המערבי במלחמת העולם השנייה ומקום קבורתם לא נודע. אנדרטה נוספת היא אנדרטה למלחמת קוריאה, אנדרטת "גן התקווה", שמוקדשת לנפטרים ממחלת האיידס והאנדרטה לפיגועי ה-11 בספטמבר הנקראת "הספירה". כדור הארץ הזה, שהיה ממוקם במרכז אזור הסחר ומה שנותר לאחר הפיגוע הנורא.
בשנת 2005, הוסיף לכאן אדריכל הגנים, פייאט אודולף, את מזרקת הספירלה ובה 35 סילוני מים מוארים ואינטראקטיביים. זו אטרקציה לילדים, שיוכלו למצוא עניין גם בקרוסלת ה-Sea glass שתיקח אותם לחוויה במצולות הים.
#הפארק לתיירים
היום הפארק משתרע על שטח רחב ידיים עם מדשאת ענק וניתן להשקיף ממנו על פסל החירות ועל אליס איילנד. בפארק גם גן ורדים עם עשרות אלפי שתילים. אל הפארק מגיעים למעלה מ-4 מיליון מבקרים בשנה.
תמצאו כאן גינות ירוקות, ספסלי ישיבה, מסלולי ריצה והליכה, טיילת, פינות נעימות מתחת לעצים וקונצרטים המתקיימים מתחת לכיפת השמיים. זהו מקום אידיאלי לעצור, לנוח, לעשות פיקניק או סתם להביט על הנוף המרהיב.
#טירת קלינטון
טירת קלינטון היא מצודה שהוקמה על אי סמוך, שלמעשה יובש מהים, לפני מלחמת 1812, בכדי להגן על העיר. הטירה קרויה על שם ראש עיריית ניו יורק דאז, דוויט קלינטון. בהמשך ייבשו גם את מצר הים שהיה בין המצודה לפארק וכיום היא חלק מהפארק.
לאחר המלחמה הועברה הטירה לרשות העיר ניו יורק, והפכה לחלק מהפארק הציבורי. רחבת המצודה, או הטירה, כוסתה בגג, באמצע המאה ה-19 והפכה לתיאטרון ציבורי, מהתאטראות הראשונים בעיר ניו יורק.
הטירה המשיכה ומילאה תפקידים שונים בהיסטוריה האמריקאית. בין השאר היא שימשה כמרכז קליטה ראשוני למהגרים. בהמשך הפכו אותה לאקווריום הלאומי הראשון וכיום היא משמשת כמרכז מבקרים, שבו מוכרים, בין השאר, את כרטיסי ההפלגה לפסל החירות ולאליס איילנד.
הנה הבאטרי פארק:
https://youtu.be/1-dxf7dSiMA
#על הפארק
אף על שהוא מפורסם מאד בבריכה היפה שלו, העתיקה והגדולה ביותר של ניו-יורק, פארק אסטוריה מציע יותר משעשועי מים. יש כאן גם מגרשי טניס חיצוניים, במת מופעים, מסלולי הליכה וריצה, מגרשי כדורסל ומגרשי משחקים.
פארק אסטוריה מתפרש לאורך האיסט ריבר בניו יורק. שטחו של הפארק הזה כ-60 דונם והוא אחד מהשטחים הפתוחים הגדולים ביותר בשכונת קווינס שבניו-יורק.
הנוף מכאן מרהיב. הישיבה אל מול הנהר מציעה מראות חוף וצלילים שהופכים את הישיבה על הספסלים לחוויה שמשתנה בכל עונה ועונה.
הפארק מופעל ומתוחזק על ידי המחלקה האחראית על חזות העיר ניו יורק. בנוסף לבריכת השחייה הגדולה והוותיקה של העיר ניו יורק, תמצאו במקום אטרקציות נוספות כמו שני מגרשי משחקים, מגרש לריצה, עשרה מגרשי טניס ועוד.
אף על שהוא מפורסם מאד בבריכה היפה שלו, העתיקה והגדולה ביותר של ניו-יורק, פארק אסטוריה מציע יותר משעשועי מים. יש כאן גם מגרשי טניס חיצוניים, במת מופעים, מסלולי הליכה וריצה, מגרשי כדורסל ומגרשי משחקים.
פארק אסטוריה מתפרש לאורך האיסט ריבר בניו יורק. שטחו של הפארק הזה כ-60 דונם והוא אחד מהשטחים הפתוחים הגדולים ביותר בשכונת קווינס שבניו-יורק.
הנוף מכאן מרהיב. הישיבה אל מול הנהר מציעה מראות חוף וצלילים שהופכים את הישיבה על הספסלים לחוויה שמשתנה בכל עונה ועונה.
הפארק מופעל ומתוחזק על ידי המחלקה האחראית על חזות העיר ניו יורק. בנוסף לבריכת השחייה הגדולה והוותיקה של העיר ניו יורק, תמצאו במקום אטרקציות נוספות כמו שני מגרשי משחקים, מגרש לריצה, עשרה מגרשי טניס ועוד.
#על הפארק
פארק פלאשינג מדוז ממוקם בצפון רובע קווינס בעיר ניו יורק. הפארק הוא השלישי בגודלו בניו יורק והוא הוקם במקור כהכנה לתערוכה העולמית של ניו יורק, שהתקיימה בשנת 1939. שטחו הכולל של הפארק הוא כ-5 קמ"ר ובניגוד מוחלט לירוק הנעים הזה, לפניו היה כאן במשך שנים, אתר לשפיכת זבל.
המקום חשוב לישראלים, כי ממש כאן נערכה ב-כ"ט בנובמבר 1947 ההצבעה ההיסטורית של עצרת האו"ם, בה הוחלט ברוב של 33 מדינות נגד 13 על חלוקת ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית. זו הייתה ההחלטה שהניחה את היסוד להקמת מדינת ישראל.
הפארק והמבנים שבו שופצו כך שיוכלו לשמש ליריד העולמי של שנת 1964 ואף נבנה דגם רחב מימדים של ניו יורק המוצג בו עד היום. במבנים תמצאו את מוזיאון קווינס לאמנות, את היכל המדע של ניו יורק ואת תאטרון הקווינס.
במרכז הפארק תוכלו לראות את פסל היוניספרה, שמסמל את היריד של 1964 ושני אגמים: אגם מדו ואגם וילו, המשמשים לשיט סירות. יש כאן מסלולי אופניים, מסלולי טיולים וגם מגרשי כדורגל וקריקט. כן, לספורט יש מקום חשוב בפארק, שכן במרכזו שוכן מרכז הטניס הלאומי על שם הטניסאית האגדית בילי ג'ין קינג, בו נערכת מדי שנה אליפות ארה"ב בטניס. בפארק נמצא גם אצטדיון סיטי פילד, המשמש את קבוצת הניו יורק מטס.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=yF9BiFoYo_w
פארק פלאשינג מדוז ממוקם בצפון רובע קווינס בעיר ניו יורק. הפארק הוא השלישי בגודלו בניו יורק והוא הוקם במקור כהכנה לתערוכה העולמית של ניו יורק, שהתקיימה בשנת 1939. שטחו הכולל של הפארק הוא כ-5 קמ"ר ובניגוד מוחלט לירוק הנעים הזה, לפניו היה כאן במשך שנים, אתר לשפיכת זבל.
המקום חשוב לישראלים, כי ממש כאן נערכה ב-כ"ט בנובמבר 1947 ההצבעה ההיסטורית של עצרת האו"ם, בה הוחלט ברוב של 33 מדינות נגד 13 על חלוקת ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית. זו הייתה ההחלטה שהניחה את היסוד להקמת מדינת ישראל.
הפארק והמבנים שבו שופצו כך שיוכלו לשמש ליריד העולמי של שנת 1964 ואף נבנה דגם רחב מימדים של ניו יורק המוצג בו עד היום. במבנים תמצאו את מוזיאון קווינס לאמנות, את היכל המדע של ניו יורק ואת תאטרון הקווינס.
במרכז הפארק תוכלו לראות את פסל היוניספרה, שמסמל את היריד של 1964 ושני אגמים: אגם מדו ואגם וילו, המשמשים לשיט סירות. יש כאן מסלולי אופניים, מסלולי טיולים וגם מגרשי כדורגל וקריקט. כן, לספורט יש מקום חשוב בפארק, שכן במרכזו שוכן מרכז הטניס הלאומי על שם הטניסאית האגדית בילי ג'ין קינג, בו נערכת מדי שנה אליפות ארה"ב בטניס. בפארק נמצא גם אצטדיון סיטי פילד, המשמש את קבוצת הניו יורק מטס.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=yF9BiFoYo_w
#על הפארק הגדול של ניו יורק
הגעתם לאחת מהנקודות המוכרות והנעימות ביותר של ניו יורק - הסנטרל פארק.
סנטרל פארק נוסד בשנת 1857, על שטח ששימש אדמות מרעה לכבשים ובחלקו שכונת עוני. הטיול בו הוא אטרקציה לכשעצמה, אך הנקודות הקסומות ביותר שלו הן אלו שבין השבילים הקטנים, בינות העצים והשיחים. תוכלו לראות בו מופעי מוזיקה נעימים, לקחת חלק בפעילויות כיפיות, גם למבוגרים וגם לילדים, להתבונן על נופים מרהיבים מנקודות התצפית השונות של הפארק, המשקיפות על האגם ועל המבנים הארכיטקטוניים המדהימים של ניו יורק.
המבקרים בסנטרל פארק הם לא בהכרח תיירים. תושבי ניו יורק מנצלים בהמוניהם את המרחבים בכדי לעשות ספורט, להשתרע על המדשאות הרחבות, להשתזף או לקרוא מתחת לכיפת השמיים. עם זאת, לא תהיה לכם בעיה למצוא מקום להתבודד בו עם בן זוג או לעשות פיקניק נעים עם כל המשפחה. בסמוך לפארק, אגב, תמצאו הרבה מעדניות שבהן תוכלו לקנות מצרכים לקראת הארוחה. תוכלו לשכור כאן אופניים ולרכב לאורך הפארק, או לשכור סירת משוטים ולחתור במימי האגם.
בימי הקיץ והאביב הנעימים נוהגים התושבים והתיירים להגיע לסנטרל פארק ולצפות במופעים, פסטיבלים, הצגות וקונצרטים שונים, המוצגים לקהל הרחב, כשחלקם לגמרי בחינם.
הפארק הזה עצום בגודלו ותוכלו ללכת בו לאיבוד בקלות. בתוך מתחם שאורכו 4 קילומטרים ורוחבו 800 מטרים, תוכלו לראות מעל 25 אלף עצים, ו-1,500 מיני צמחים ובעלי חיים.
#היסטוריה בסנטרל פארק
לא במקרה תופס הסנטרל פארק חשיבות רבה כל כך בתרבות הניו יורקית. הסנטרל פארק היה הפארק המתוכנן הראשון שנבנה בארה"ב, שנולד מהצורך לבנות פארק ציבורי גדול. על מנת להוציא אותו לפועל, עיריית ניו יורק הכריזה על תחרות תכנון הפארק והתוכנית שנבחרה הייתה של פרדריק לו אולמסטד וקלברט ווקס. לאחר שלוש שנים הוא נפתח.
אחד החידושים שנראו בפארק היו מערכות התחבורה הנפרדות לשימושים שונים: מדרכות להולכי רגל, דרכים מיוחדות בעבור סוסים וכבישים לנסיעה של מרכבות וכלי רכב, שבזמן ההוא כמעט ולא היו קיימים. מה שמיוחד בכבישים שחוצים את הפארק, זה שהם נטמעים בתוך הפארק ומשתלבים היטב בין הצמחייה הצפופה. זו מסתירה אותם מפני הולכי הרגל ושומרת על אסתטיקה נעימה. כך יצא שבפארק גם 36 גשרים שלכל אחד מהם אופי וסגנון שונה לחלוטין.
בתחילת המאה ה-20 הפארק היה מוזנח ונטוש. משנות ה-60 הוא נחשב למוקד פשיעה והפושעים חגגו בו. מרבית התושבים נמנעו מלהתקרב אליו. על כן החליט ראש העיר לה גוורדיה, לשקם אותו ולשפר את תדמיתו.
בשנת 1980 נוסדה קרן מיוחדת שתפקידה היה לשמור על הסנטרל פארק. היא החלה בשיפוץ ושימור הפארק ובשנת 2003 חגגו הניו יורקים 150 שנה להיווסדו.
נקודה מעניינת במיוחד קשורה בשינויי מזג האוויר. את ימי החורף הקשים של ניו יורק חווה גם הסנטרל פארק, בצורה לא פחות חמורה מאיתנו. בעבר, קפא האגם לחלוטין, כמעט מדי חורף. אך עם השנים, משנבנו סביב הפארק יותר ויותר מבנים, החל האגם קופא, רק לעתים נדירות.
#בניית הסנטרל פארק
יותר מ-80 שנים של בנייה הפכו את הפארק למה שאתם רואים מולכם היום. סיפור הבנייה מתחיל בשנות ה-40 של המאה ה-19, כשמספר אנשים חשובים, בהם האדריכל אנדרו דאונינג, הסופר וושינגטון אירווינג ועורך ה"ניו יורק איוונינג פוסט" וויליאם בריאנט, שכנעו את העירייה לרכוש את האזור התמוה הזה, שלא היה ברור עדיין מהו.
השטח מלא הבוץ אז היה מכוסה באופן לא אחיד בעצים ושיחים, איכרים עניים התגוררו ברחבי השטח, בבקתות עץ וחזירים ועזים הסתובבו בין הסלעים.
הבנייה התחילה בשנת 1857 והשתתפו בה 3000 פועלים ו-400 סוסים. הללו הכשירו את הקרקע, ניקו את השטח והפכו אותו לראוי לבנייה. את האדמה הביאו לכאן היישר מניו ג'רזי ויותר מ-4 מליון עצים ושיחים נשלחו מרחבי העולם. הרבה מהסלעים שהיו כאן בעבר נשארו במקום.
הבנייה סיפקה תעסוקה לרבים מהאוכלוסייה הענייה שבאזור, שסבלה באותה העת ממשבר כלכלי ובשנת 1876 הפארק נפתח למבקרים באופן רשמי.
#מחלוקות בסנטרל פארק
הסנטרל פארק סיפק לא מעט מחלוקות, במהלך השנים. כל אחד ייעד את המקום לשימוש אחר. האדריכל אולמסטד רצה להפוך את הפארק למקום שבו המבקרים מגיעים ליהנות מהנוף הפסטורלי והנוי. הוא רצה להגביל אותם לחוויה והנאה פסיבית שתאפשר שימוש מוגבל בשטחים. הציבור, לעומת זאת, הרגיש שזה מקום מושלם לפעילות אקטיבית יותר וכנראה שבסופו של דבר הוא ניצח, כיוון שבמהלך השנים נפתחו מגרשי משחקים, גן חיות ואזור סלעים שעליו מטפסים הילדים.
אך המחלוקות סביב האזור לא נגמרו. בשנת 1899 הופעל לחץ מתון על העירייה עד שהסכימה לאפשר גישה למכוניות. כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הצליחו גם תושבי השדרה החמישית, להביא לכך שיקצצו את גובה העצים, שחסמו את הנוף הנשקף ממרפסות הדירות היקרות שלהם.
#העבר האפל של הסנטרל פארק
בשנים שבהן היו הפשע, הסמים והאלימות חלק בלתי נפרד מהאווירה בו, במיוחד בשנות ה-60 וה-70, הסנטרל פארק הפך לסמל של מצוקה ולמקום שכדאי היה להתרחק ממנו.
עד כדי כך היה מאיים המקום, שמדריכי התיירות הזהירו מסיורים באזור בשעות הלילה. לא תרמו לתדמית גם פרשות הרצח שהפכו למוכרות מאד בהיסטוריה של ניו יורק והתרחשו ממש כאן.
אחת מהפרשות הידועות היה הרצח של מייקל אוסאליבן. אוסאליבן היה הומלס חביב שנהג להעביר את זמנו ברחבי הפארק, בעיקר לצד תלמידי תיכון שהיו מגיעים לכאן לצרוך משקאות אלכוהוליים וסמים. את ההומלס רצחו לבסוף שני צעירים בני 15.
עוד רצח איום התרחש בערב ה-16 ביולי, ממש באותו היום שבו המטוס של ג'ון קנדי ג'וניור, בנו המפורסם של הנשיא קנדי המנוח, התרסק בים. ברחבי הפארק נשמעו צעקות של צעירה. הצעירה שצעקותיה לא הצליחו למשוך מספיק תשומת לב, נרצחה באכזריות, על אף שהדבר קרה באחד האזורים המאוכלסים ובקרבת אנשים.
מעבר לרחוב, בחזית בניין דקוטה, נרצח גם מנהיג הביטלס ג'ון לנון. לזכרו הוצבה בסנטרל פארק אנדרטה עם הכיתוב "דמיין" (Imagine). ראו אותה בתגית "מונומנטים".
#הפסלים של הסנטרל פארק
אם תסתובבו ברחבי הפארק תשימו לב לפסלים שממלאים אותו. הפסלים שבהחלט שווים ביקור והמוכרים ביותר בסנטרל פארק הם פסלי הברונזה שמתארים את עלילת "עליסה בארץ הפלאות". הם נמצאים בקצה המזרחי של האגם.
עוד תוכלו למצוא בגדה המערבית של האגם את פסל "הנס כריסטיאן אנדרסן" של ג'ורג' לובר. במזרקת בֶּתֶסְדָה תוכלו לראות את פסליה של אמה סטבין. בסמוך למוזיאון המטרופוליטן, תוכלו לראות את האובליסק "מחט קליאופטרה" בן ה-3,500 שנים.
בקצה של שדרת The Mall, שבה עצי הבוקיצה היפהפיים, תוכלו לראות פסלים של שייקספיר, כריסטופר קולומבוס וסר וולטר סקוט.
#טיפים
בחורף יש כאן רחבה להחלקה על הקרח.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=wjn8QcZzmQA
הגעתם לאחת מהנקודות המוכרות והנעימות ביותר של ניו יורק - הסנטרל פארק.
סנטרל פארק נוסד בשנת 1857, על שטח ששימש אדמות מרעה לכבשים ובחלקו שכונת עוני. הטיול בו הוא אטרקציה לכשעצמה, אך הנקודות הקסומות ביותר שלו הן אלו שבין השבילים הקטנים, בינות העצים והשיחים. תוכלו לראות בו מופעי מוזיקה נעימים, לקחת חלק בפעילויות כיפיות, גם למבוגרים וגם לילדים, להתבונן על נופים מרהיבים מנקודות התצפית השונות של הפארק, המשקיפות על האגם ועל המבנים הארכיטקטוניים המדהימים של ניו יורק.
המבקרים בסנטרל פארק הם לא בהכרח תיירים. תושבי ניו יורק מנצלים בהמוניהם את המרחבים בכדי לעשות ספורט, להשתרע על המדשאות הרחבות, להשתזף או לקרוא מתחת לכיפת השמיים. עם זאת, לא תהיה לכם בעיה למצוא מקום להתבודד בו עם בן זוג או לעשות פיקניק נעים עם כל המשפחה. בסמוך לפארק, אגב, תמצאו הרבה מעדניות שבהן תוכלו לקנות מצרכים לקראת הארוחה. תוכלו לשכור כאן אופניים ולרכב לאורך הפארק, או לשכור סירת משוטים ולחתור במימי האגם.
בימי הקיץ והאביב הנעימים נוהגים התושבים והתיירים להגיע לסנטרל פארק ולצפות במופעים, פסטיבלים, הצגות וקונצרטים שונים, המוצגים לקהל הרחב, כשחלקם לגמרי בחינם.
הפארק הזה עצום בגודלו ותוכלו ללכת בו לאיבוד בקלות. בתוך מתחם שאורכו 4 קילומטרים ורוחבו 800 מטרים, תוכלו לראות מעל 25 אלף עצים, ו-1,500 מיני צמחים ובעלי חיים.
#היסטוריה בסנטרל פארק
לא במקרה תופס הסנטרל פארק חשיבות רבה כל כך בתרבות הניו יורקית. הסנטרל פארק היה הפארק המתוכנן הראשון שנבנה בארה"ב, שנולד מהצורך לבנות פארק ציבורי גדול. על מנת להוציא אותו לפועל, עיריית ניו יורק הכריזה על תחרות תכנון הפארק והתוכנית שנבחרה הייתה של פרדריק לו אולמסטד וקלברט ווקס. לאחר שלוש שנים הוא נפתח.
אחד החידושים שנראו בפארק היו מערכות התחבורה הנפרדות לשימושים שונים: מדרכות להולכי רגל, דרכים מיוחדות בעבור סוסים וכבישים לנסיעה של מרכבות וכלי רכב, שבזמן ההוא כמעט ולא היו קיימים. מה שמיוחד בכבישים שחוצים את הפארק, זה שהם נטמעים בתוך הפארק ומשתלבים היטב בין הצמחייה הצפופה. זו מסתירה אותם מפני הולכי הרגל ושומרת על אסתטיקה נעימה. כך יצא שבפארק גם 36 גשרים שלכל אחד מהם אופי וסגנון שונה לחלוטין.
בתחילת המאה ה-20 הפארק היה מוזנח ונטוש. משנות ה-60 הוא נחשב למוקד פשיעה והפושעים חגגו בו. מרבית התושבים נמנעו מלהתקרב אליו. על כן החליט ראש העיר לה גוורדיה, לשקם אותו ולשפר את תדמיתו.
בשנת 1980 נוסדה קרן מיוחדת שתפקידה היה לשמור על הסנטרל פארק. היא החלה בשיפוץ ושימור הפארק ובשנת 2003 חגגו הניו יורקים 150 שנה להיווסדו.
נקודה מעניינת במיוחד קשורה בשינויי מזג האוויר. את ימי החורף הקשים של ניו יורק חווה גם הסנטרל פארק, בצורה לא פחות חמורה מאיתנו. בעבר, קפא האגם לחלוטין, כמעט מדי חורף. אך עם השנים, משנבנו סביב הפארק יותר ויותר מבנים, החל האגם קופא, רק לעתים נדירות.
#בניית הסנטרל פארק
יותר מ-80 שנים של בנייה הפכו את הפארק למה שאתם רואים מולכם היום. סיפור הבנייה מתחיל בשנות ה-40 של המאה ה-19, כשמספר אנשים חשובים, בהם האדריכל אנדרו דאונינג, הסופר וושינגטון אירווינג ועורך ה"ניו יורק איוונינג פוסט" וויליאם בריאנט, שכנעו את העירייה לרכוש את האזור התמוה הזה, שלא היה ברור עדיין מהו.
השטח מלא הבוץ אז היה מכוסה באופן לא אחיד בעצים ושיחים, איכרים עניים התגוררו ברחבי השטח, בבקתות עץ וחזירים ועזים הסתובבו בין הסלעים.
הבנייה התחילה בשנת 1857 והשתתפו בה 3000 פועלים ו-400 סוסים. הללו הכשירו את הקרקע, ניקו את השטח והפכו אותו לראוי לבנייה. את האדמה הביאו לכאן היישר מניו ג'רזי ויותר מ-4 מליון עצים ושיחים נשלחו מרחבי העולם. הרבה מהסלעים שהיו כאן בעבר נשארו במקום.
הבנייה סיפקה תעסוקה לרבים מהאוכלוסייה הענייה שבאזור, שסבלה באותה העת ממשבר כלכלי ובשנת 1876 הפארק נפתח למבקרים באופן רשמי.
#מחלוקות בסנטרל פארק
הסנטרל פארק סיפק לא מעט מחלוקות, במהלך השנים. כל אחד ייעד את המקום לשימוש אחר. האדריכל אולמסטד רצה להפוך את הפארק למקום שבו המבקרים מגיעים ליהנות מהנוף הפסטורלי והנוי. הוא רצה להגביל אותם לחוויה והנאה פסיבית שתאפשר שימוש מוגבל בשטחים. הציבור, לעומת זאת, הרגיש שזה מקום מושלם לפעילות אקטיבית יותר וכנראה שבסופו של דבר הוא ניצח, כיוון שבמהלך השנים נפתחו מגרשי משחקים, גן חיות ואזור סלעים שעליו מטפסים הילדים.
אך המחלוקות סביב האזור לא נגמרו. בשנת 1899 הופעל לחץ מתון על העירייה עד שהסכימה לאפשר גישה למכוניות. כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הצליחו גם תושבי השדרה החמישית, להביא לכך שיקצצו את גובה העצים, שחסמו את הנוף הנשקף ממרפסות הדירות היקרות שלהם.
#העבר האפל של הסנטרל פארק
בשנים שבהן היו הפשע, הסמים והאלימות חלק בלתי נפרד מהאווירה בו, במיוחד בשנות ה-60 וה-70, הסנטרל פארק הפך לסמל של מצוקה ולמקום שכדאי היה להתרחק ממנו.
עד כדי כך היה מאיים המקום, שמדריכי התיירות הזהירו מסיורים באזור בשעות הלילה. לא תרמו לתדמית גם פרשות הרצח שהפכו למוכרות מאד בהיסטוריה של ניו יורק והתרחשו ממש כאן.
אחת מהפרשות הידועות היה הרצח של מייקל אוסאליבן. אוסאליבן היה הומלס חביב שנהג להעביר את זמנו ברחבי הפארק, בעיקר לצד תלמידי תיכון שהיו מגיעים לכאן לצרוך משקאות אלכוהוליים וסמים. את ההומלס רצחו לבסוף שני צעירים בני 15.
עוד רצח איום התרחש בערב ה-16 ביולי, ממש באותו היום שבו המטוס של ג'ון קנדי ג'וניור, בנו המפורסם של הנשיא קנדי המנוח, התרסק בים. ברחבי הפארק נשמעו צעקות של צעירה. הצעירה שצעקותיה לא הצליחו למשוך מספיק תשומת לב, נרצחה באכזריות, על אף שהדבר קרה באחד האזורים המאוכלסים ובקרבת אנשים.
מעבר לרחוב, בחזית בניין דקוטה, נרצח גם מנהיג הביטלס ג'ון לנון. לזכרו הוצבה בסנטרל פארק אנדרטה עם הכיתוב "דמיין" (Imagine). ראו אותה בתגית "מונומנטים".
#הפסלים של הסנטרל פארק
אם תסתובבו ברחבי הפארק תשימו לב לפסלים שממלאים אותו. הפסלים שבהחלט שווים ביקור והמוכרים ביותר בסנטרל פארק הם פסלי הברונזה שמתארים את עלילת "עליסה בארץ הפלאות". הם נמצאים בקצה המזרחי של האגם.
עוד תוכלו למצוא בגדה המערבית של האגם את פסל "הנס כריסטיאן אנדרסן" של ג'ורג' לובר. במזרקת בֶּתֶסְדָה תוכלו לראות את פסליה של אמה סטבין. בסמוך למוזיאון המטרופוליטן, תוכלו לראות את האובליסק "מחט קליאופטרה" בן ה-3,500 שנים.
בקצה של שדרת The Mall, שבה עצי הבוקיצה היפהפיים, תוכלו לראות פסלים של שייקספיר, כריסטופר קולומבוס וסר וולטר סקוט.
#טיפים
בחורף יש כאן רחבה להחלקה על הקרח.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=wjn8QcZzmQA
#על הפארק
בין רחוב 23 שמדרום, רחוב 26 מצפון, שדרות מדיסון במזרח וברודווי והשדרה החמישית במערב, נמצא אחד מהמקומות המעניינים במנהטן, שעצם העניין בו מוגדר על ידי מה שסובב אותו.
הוא ממוקם בלב האזורים המסחריים והסואנים של ניו יורק ולא סתם הפארק הזה הוא אחד המקומות המעניינים בה. הפארק, שנקרא על שמו של נשיא ארה"ב הרביעי ג'יימס מדיסון, מוקף בלא מעט מבנים, שהופכים אותו למקום ששווה לבקר בו. זהו פארק שמוקף אורבניות ועירוניות של העיר שהיא אולי הכי עירונית בעולם המודרני.
אבל גם מעבר למה שמסביבו, גם הפארק עצמו שווה ביקור. אם אתם מחפשים מקום נחמד לקחת בו הפסקה קלה או פיקניק טוב, כנראה שזה המקום. תוכלו גם להגיע בזמנים שבהם מתקיימות בו פעילויות ומוצגות בו תערוכות.
בחודשי הקיץ, אגב, ניתן למצוא כאן גם פעילויות מיוחדות עבור ילדים. בימי רביעי בערב תוכלו להקשיב לכאן להרכבי ג'אז ומוסיקה שחורים מניו יורק - ראו בטיפים...
#פעילויות בפארק מדיסון סקוור
הגן הזה נותן מקום גם לזרים ולחדשים שהגיעו לניו-יורק. בחלק הדרום-מערבי של פארק המדיסון סקוור נפגשים כל בוקר חובבי טאי צ'י שבא מסין, כדי לתרגל ביחד. במרכז הפארק מוכרים נקניקיות והמבורגרים, שמקורן מערי גרמניה, במיוחד מפרנקפורט ומהמבורג. לפנות ערב מגיעים ניו יורקרים רבים לאזור, כדי לשתות ביחד את הבירה שלהם, מתחת לכיפת השמים. בנוסף, יש שם גם שלל מאכלי רחוב מרחבי העולם.
#טיפ
בכל יום רביעי בערב מתקיימות בפארק המדיסון סקוור הופעות, כחלק מפסטיבל הקיץ המוסיקלי השנתי של המדיסון סקוור. הרכבים מעולים מניו-יורק מנגנים בהן בחינם, מוסיקת ג'אז, סול, אר אנ בי, פולק ועוד - שווה ביותר!
מבט אל הפארק בקיץ:
https://youtu.be/ciFN4nG3dgA
ובחורף:
https://youtu.be/bNF1Sc_TmlY
בין רחוב 23 שמדרום, רחוב 26 מצפון, שדרות מדיסון במזרח וברודווי והשדרה החמישית במערב, נמצא אחד מהמקומות המעניינים במנהטן, שעצם העניין בו מוגדר על ידי מה שסובב אותו.
הוא ממוקם בלב האזורים המסחריים והסואנים של ניו יורק ולא סתם הפארק הזה הוא אחד המקומות המעניינים בה. הפארק, שנקרא על שמו של נשיא ארה"ב הרביעי ג'יימס מדיסון, מוקף בלא מעט מבנים, שהופכים אותו למקום ששווה לבקר בו. זהו פארק שמוקף אורבניות ועירוניות של העיר שהיא אולי הכי עירונית בעולם המודרני.
אבל גם מעבר למה שמסביבו, גם הפארק עצמו שווה ביקור. אם אתם מחפשים מקום נחמד לקחת בו הפסקה קלה או פיקניק טוב, כנראה שזה המקום. תוכלו גם להגיע בזמנים שבהם מתקיימות בו פעילויות ומוצגות בו תערוכות.
בחודשי הקיץ, אגב, ניתן למצוא כאן גם פעילויות מיוחדות עבור ילדים. בימי רביעי בערב תוכלו להקשיב לכאן להרכבי ג'אז ומוסיקה שחורים מניו יורק - ראו בטיפים...
#פעילויות בפארק מדיסון סקוור
הגן הזה נותן מקום גם לזרים ולחדשים שהגיעו לניו-יורק. בחלק הדרום-מערבי של פארק המדיסון סקוור נפגשים כל בוקר חובבי טאי צ'י שבא מסין, כדי לתרגל ביחד. במרכז הפארק מוכרים נקניקיות והמבורגרים, שמקורן מערי גרמניה, במיוחד מפרנקפורט ומהמבורג. לפנות ערב מגיעים ניו יורקרים רבים לאזור, כדי לשתות ביחד את הבירה שלהם, מתחת לכיפת השמים. בנוסף, יש שם גם שלל מאכלי רחוב מרחבי העולם.
#טיפ
בכל יום רביעי בערב מתקיימות בפארק המדיסון סקוור הופעות, כחלק מפסטיבל הקיץ המוסיקלי השנתי של המדיסון סקוור. הרכבים מעולים מניו-יורק מנגנים בהן בחינם, מוסיקת ג'אז, סול, אר אנ בי, פולק ועוד - שווה ביותר!
מבט אל הפארק בקיץ:
https://youtu.be/ciFN4nG3dgA
ובחורף:
https://youtu.be/bNF1Sc_TmlY
היי ליין
#היסטוריית הטיילת
טיילת ההיי ליין של ניו יורק נבנתה על שרידים של מסילת רכבת שנסללה כאן בשנת 1929. במקור נפתח המסלול לשימוש בשנת 1934 והרכבות העבירו עליו בעיקר מזון וחקלאות. עם השנים, תעשיית ההובלה שהשתפרה והפכה את השימוש במסלול למיותר. כמות הנוסעים והסחורות ירדו גם הם והשימוש במסילה הלך ודעך. בשנת 1980 הוא נסגר לתנועה לחלוטין ובמקום נשאר רק שלד נטוש.
בקיץ 1999 הוחלט שיש להרוס את המסלול לטובת בניה חדשה, אך קבוצת תושבים שהתאגדה החליטה להיאבק בהחלטה ולנסות להביא לכך שהמקום ישמש את הציבור כפארק עירוני. המוני תושבים הצטרפו למאבק, כולל פוליטיקאים מקומיים, תושבים וידוענים. בשנת 2003 נערכה תחרות אדריכלים שבה נבחר הצוות שליווה את הפרויקט. הבניה החלה בשנת 2006 והחלק הראשון של הפארק נפתח. בשנת 2009 נפתח בו החלק השני.
מהרגע הראשון נרשמה הצלחה רבה, שהפכה את המקום לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בניו יורק. את הפארק פוקדים שלושה מליון תיירים בשנה.
השפעת הפארק על הסביבה משמעותית בשל ערך הדירות מסביב שממשיך לעלות והתושבים שנשארים כאן הם כאלו שיכולים להרשות לעצמם איכות חיים גבוהה.
#תיירות בטיילת
הטיילת הירוקה צפויה להגיע עד לאורך של 2.33 קילומטרים. היא מהווה פארק ירוק ונעים, עם צמחים בצידי הדרך ונקודות תצפית לשדרה העשירית של ניו יורק ולפסל החירות.
בטיילת תמצאו הרבה צמחיה ופרחי בר, פינות ישיבה ושבילים לטיול. הספסלים המוצבים לאורך הטיילת מושלמים לזוגות שרוצים ליהנות ממעט אווירה רומנטית.
בחלק השלישי והחדש של הפארק תוכלו לראות עשרות משפחות משוטטות בנינוחות לאורך הטיילת, ילדים על ספסלים ורצים שעושים ספורט. את המקום פוקדים גם אנשי אבטחה שמקפידים לשמור על מקום נטול פשיעה.
זוהי פיסת טבע קסומה ומושלמת, לאתנתחא מהסביבה התעשייתית והעירונית של העיר ניו יורק.
הכניסה הדרומית אליה נמצאת ברחוב גאנסוורט (Gansevoort) ובין רובע צ'לסי בצפון והכניסה הצפונית ברחוב 30 מערב ופינת השדרה העשירית. אבל אתם הרי מצוידים כאן בכפתור ניווט מעולה. תהנו!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/uRmbBfUgXu8
גלריות זמניות:
https://youtu.be/t-2KHFVmvo0
טיילת ההיי ליין של ניו יורק נבנתה על שרידים של מסילת רכבת שנסללה כאן בשנת 1929. במקור נפתח המסלול לשימוש בשנת 1934 והרכבות העבירו עליו בעיקר מזון וחקלאות. עם השנים, תעשיית ההובלה שהשתפרה והפכה את השימוש במסלול למיותר. כמות הנוסעים והסחורות ירדו גם הם והשימוש במסילה הלך ודעך. בשנת 1980 הוא נסגר לתנועה לחלוטין ובמקום נשאר רק שלד נטוש.
בקיץ 1999 הוחלט שיש להרוס את המסלול לטובת בניה חדשה, אך קבוצת תושבים שהתאגדה החליטה להיאבק בהחלטה ולנסות להביא לכך שהמקום ישמש את הציבור כפארק עירוני. המוני תושבים הצטרפו למאבק, כולל פוליטיקאים מקומיים, תושבים וידוענים. בשנת 2003 נערכה תחרות אדריכלים שבה נבחר הצוות שליווה את הפרויקט. הבניה החלה בשנת 2006 והחלק הראשון של הפארק נפתח. בשנת 2009 נפתח בו החלק השני.
מהרגע הראשון נרשמה הצלחה רבה, שהפכה את המקום לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בניו יורק. את הפארק פוקדים שלושה מליון תיירים בשנה.
השפעת הפארק על הסביבה משמעותית בשל ערך הדירות מסביב שממשיך לעלות והתושבים שנשארים כאן הם כאלו שיכולים להרשות לעצמם איכות חיים גבוהה.
#תיירות בטיילת
הטיילת הירוקה צפויה להגיע עד לאורך של 2.33 קילומטרים. היא מהווה פארק ירוק ונעים, עם צמחים בצידי הדרך ונקודות תצפית לשדרה העשירית של ניו יורק ולפסל החירות.
בטיילת תמצאו הרבה צמחיה ופרחי בר, פינות ישיבה ושבילים לטיול. הספסלים המוצבים לאורך הטיילת מושלמים לזוגות שרוצים ליהנות ממעט אווירה רומנטית.
בחלק השלישי והחדש של הפארק תוכלו לראות עשרות משפחות משוטטות בנינוחות לאורך הטיילת, ילדים על ספסלים ורצים שעושים ספורט. את המקום פוקדים גם אנשי אבטחה שמקפידים לשמור על מקום נטול פשיעה.
זוהי פיסת טבע קסומה ומושלמת, לאתנתחא מהסביבה התעשייתית והעירונית של העיר ניו יורק.
הכניסה הדרומית אליה נמצאת ברחוב גאנסוורט (Gansevoort) ובין רובע צ'לסי בצפון והכניסה הצפונית ברחוב 30 מערב ופינת השדרה העשירית. אבל אתם הרי מצוידים כאן בכפתור ניווט מעולה. תהנו!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/uRmbBfUgXu8
גלריות זמניות:
https://youtu.be/t-2KHFVmvo0
פארק ברייאנט
#על הפארק שמנציח את מי שנלחם להקימו
מאחורי הספרייה הציבורית של ניו יורק תוכלו לראות את פארק ברייאנט, שנקרא על שמו של העיתונאי והעורך ווילאם בריאנט, שנלחם במשך תקופה ארוכה להקמת פארקים פתוחים לתושבי ניו יורק. גודלו של הפארק הוא 39 אלף מטרים רבועים.
בפארק רחבת דשא גדולה, בה מתקיימים אירועים שונים לאורך השנה. ביניהם יש הקרנות סרטים, קונצרטים ופסטיבלים מוזיקליים. מסביב לרחבה מקומות ישיבה.
תמצאו בפארק גם אטרקציות בחינם לתיירים ולתושבי העיר, כמו שולחנות פינג פונג, ספרים ומגזינים חופשיים לקריאה ועוד.
אם הגעתם בחודשי החורף, שימו לב שהרחבה הגדולה הופכת לרחבת החלקה על הקרח. תוכלו להחליק ברחבה, שהכניסה אליה ללא עלות, או לבחור לשבת בבית קפה סמוך וליהנות מתצפית על התיירים והתושבים המחליקים על הקרח. בחנויות תמצאו, בין היתר, מוצרים ייחודיים לקראת תקופת חג המולד והכל מסביב מקושט וחגיגי.
#ההיסטוריה של הפארק
סיפור מעניין על הפארק הזה קשור להלך הרוח הכללי שהיה כאן עד שנת 1850. בשל מחסור משמעותי בשטחים ירוקים ומקומות בילוי פתוחים, המקומיים היו נאלצים להגיע לבית הקברות הקרוב לביתם ולפרוס בו שמיכה במדשאה. כן כן, אנו לא צוחקים. זה היה ממש כך.
אתם יכולים להבין, אם כן, שגם פארק ברייאנט היה בעברו הרחוק בית קברות. בשנת 1840 הוחלט להעביר את אלפי הגופות לבית קברות אחר. שבע שנים מאוחר יותר, נפתח הפארק לציבור והזמין את המטיילים להגיע אליו. הפעם המדשאות שבו היו ללא קברים.
עם זאת, פתיחה של רכבת עילית הביא להידרדרות האזור, שהזמין לא רק מטיילים אלא גם זונות, סוחרי סמים והומלסים. בשנת 1930 הפארק גודר בגדר מתכת, כדי לאפשר הפרדה בינו לבין הרחוב. ננקטו אז צעדים נוספים שמטרתם הייתה לנקות את הטיפוסים המפוקפקים. הנסיונות לא צלחו ורק בשנת 1979, כשהספרייה הציבורית קיבלה מימון לעיצוב מחודש, קיבל גם הפארק תשומת לב והחלו פעולות לשיקומו. החל משנת 1992 הפארק הפך להצלחה מסחררת ולמקום רגוע וכיפי במיוחד.
בעקבות השיקום המשמעותי שעבר הפארק והעובדה שהפך לאחד המקומות המאוכלסים ביותר בעולם בשעות היום (כ-198 איש לדונם), ניתן להבין כי הביקוש למקום עלה מאד. דמי השכירות בבתים שמסביבו עלו בכ-40% ורמת האוכלוסייה עלתה משמעותית.
הנה ההחלקה על הקרח בחורף:
https://youtu.be/4L6wLsodC7g
וטיול בפארק בקיץ:
https://youtu.be/QgNEaZFDlF8
מאחורי הספרייה הציבורית של ניו יורק תוכלו לראות את פארק ברייאנט, שנקרא על שמו של העיתונאי והעורך ווילאם בריאנט, שנלחם במשך תקופה ארוכה להקמת פארקים פתוחים לתושבי ניו יורק. גודלו של הפארק הוא 39 אלף מטרים רבועים.
בפארק רחבת דשא גדולה, בה מתקיימים אירועים שונים לאורך השנה. ביניהם יש הקרנות סרטים, קונצרטים ופסטיבלים מוזיקליים. מסביב לרחבה מקומות ישיבה.
תמצאו בפארק גם אטרקציות בחינם לתיירים ולתושבי העיר, כמו שולחנות פינג פונג, ספרים ומגזינים חופשיים לקריאה ועוד.
אם הגעתם בחודשי החורף, שימו לב שהרחבה הגדולה הופכת לרחבת החלקה על הקרח. תוכלו להחליק ברחבה, שהכניסה אליה ללא עלות, או לבחור לשבת בבית קפה סמוך וליהנות מתצפית על התיירים והתושבים המחליקים על הקרח. בחנויות תמצאו, בין היתר, מוצרים ייחודיים לקראת תקופת חג המולד והכל מסביב מקושט וחגיגי.
#ההיסטוריה של הפארק
סיפור מעניין על הפארק הזה קשור להלך הרוח הכללי שהיה כאן עד שנת 1850. בשל מחסור משמעותי בשטחים ירוקים ומקומות בילוי פתוחים, המקומיים היו נאלצים להגיע לבית הקברות הקרוב לביתם ולפרוס בו שמיכה במדשאה. כן כן, אנו לא צוחקים. זה היה ממש כך.
אתם יכולים להבין, אם כן, שגם פארק ברייאנט היה בעברו הרחוק בית קברות. בשנת 1840 הוחלט להעביר את אלפי הגופות לבית קברות אחר. שבע שנים מאוחר יותר, נפתח הפארק לציבור והזמין את המטיילים להגיע אליו. הפעם המדשאות שבו היו ללא קברים.
עם זאת, פתיחה של רכבת עילית הביא להידרדרות האזור, שהזמין לא רק מטיילים אלא גם זונות, סוחרי סמים והומלסים. בשנת 1930 הפארק גודר בגדר מתכת, כדי לאפשר הפרדה בינו לבין הרחוב. ננקטו אז צעדים נוספים שמטרתם הייתה לנקות את הטיפוסים המפוקפקים. הנסיונות לא צלחו ורק בשנת 1979, כשהספרייה הציבורית קיבלה מימון לעיצוב מחודש, קיבל גם הפארק תשומת לב והחלו פעולות לשיקומו. החל משנת 1992 הפארק הפך להצלחה מסחררת ולמקום רגוע וכיפי במיוחד.
בעקבות השיקום המשמעותי שעבר הפארק והעובדה שהפך לאחד המקומות המאוכלסים ביותר בעולם בשעות היום (כ-198 איש לדונם), ניתן להבין כי הביקוש למקום עלה מאד. דמי השכירות בבתים שמסביבו עלו בכ-40% ורמת האוכלוסייה עלתה משמעותית.
הנה ההחלקה על הקרח בחורף:
https://youtu.be/4L6wLsodC7g
וטיול בפארק בקיץ:
https://youtu.be/QgNEaZFDlF8
