שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
שדרות רוטשילד
מוזיאון היכל העצמאות
כיכר הבימה
שדרות רוטשילד
#על הרחוב שמדגים את העיר הלבנה, הסגנון הבינלאומי והבאוהאוס
שדרות רוטשילד בתל אביב הוא רחוב יוקרתי וותיק בעיר. בשנים האחרונות הפכה השדרה הארוכה לאחד העורקים החשובים של חיי התרבות והחברה בתל אביב.
כשבצד אחד שלך מצויים התאטרון הלאומי הבימה והיכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית המעולה של ישראל, ובצד השני נמצא היכל העצמאות, המקום שבו הוכרזה הקמת מדינת ישראל - לא תוכל לפספס. אבל ברחוב הזה קורים כל הזמן דברים מעניינים נוספים.
אבל שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית של בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי, או סגנון הבאוהאוס. בסיור רגלי בשדירה נוכל לראות דוגמאות לבתים שונים בסגנון זה, שנבנו בתל אביב החל שנות השלושים.
#על המחאה החברתית
בשנים האחרונות הפכו שדרות רוטשילד ללב היוקרתי והמתנשא של תל אביב הצעירה והנהנתנית. הנדל"ן בו התייקר להחריד וכיום רק עשירים מצליחים לשרוד בו.
זו כנראה הסיבה שבשנת 2011 יצאו צעירים רבים לשדרות רוטשילד ופתחו במחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בשדרה הזו הם גרו במשך חודשים, באוהלים ובחושות מאולתרות שבנו להם ומחו כנגד אי-השוויון במדינת ישראל. המחאה הזו שינתה את התודעה של החברה הישראלית לעד.
# אדריכלות העיר הלבנה בשדרות רוטשילד
חוץ מרחוב פעיל ופועם, שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית מרשימה של בנייה בסגנון הבינלאומי. סיור רגלי בשדירה יפגיש אתכם עם כמה מהיפים שבבתי העיר הלבנה, תל אביב של שנות השלושים.
חלק גדול מהבתים בשדרות רוטשילד נבנו החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. הסגנון המודרני, שנולד אז בבית הספר הגרמני לאדריכלות, בית הספר "באוהאוס", פרץ אז מגרמניה לעולם האדריכלות. חלק מבוגריו היו יהודים מגרמניה והיו גם שבאו מארץ ישראל ללמוד בו. אלה גם אלה הגיעו לתל אביב הצעירה, בנו בה כ-4,000 בתים בסגנון הבינלאומי, באוהאוס, ובדיעבד הפכו אותה למוזיאון אדריכלי לסגנון הבאוהאוס.
בין המרכזיים שבאדריכלי העיר הלבנה היו זאב רכטר, אריה שרון, אברבוך ודב כרמי.
את הבתים בסגנון הבאוהאוס תוכלו לזהות בצורתם המרובעת בדרך כלל, בשימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות, ביניהן החלונות הצרים והארוכים והמרפסות העגולות. יש בבתי הבאוהאוס הרבה א-סימטריות ולא פעם שילבו בהם המתכננים סממנים מודרניים מעולם התעשייה והמיכון התעשייתי, כמו חזיתות מעוגלות או חלונות עגולים שמזכירים את חלונות האוניות.
בשל הבדלי האקלים, בין גרמניה לארץ הקודש, התאימו האדריכלים בתל אביב את הבאוהאוס למזרח התיכון. הוכנסו כאן מאפיינים ייחודיים, שברובם נועדו להתגבר על חום השמש ולהגדיל את המיזוג הטבעי של הבתים. האדריכלים התל אביביים תיכננו את הבתים כך שיהיה בהם אוורור טבעי, בהתאם לכיווני הרוח. הם מאד הגדילו את החלונות בתל אביב, לעומת אלו שנבנו באירופה. מעליהם הם הוסיפו גגונים שיצרו צל. על גגות הבתים בתל אביב הם תכננו לא פעם פרגולות, שאפשרו בריזה נעימה ליושבים על הגג ואף מקום שינה נעים בלילות החמים.
כך נוספו גם המרפסות הגדולות שאפשרו לנפוש בשעות הערב מחוץ לדירה החמה ולהתגבר על הזיעה של תל אביב. המרפסות גם פתחו את הבתים לרחוב וחיברו את האנשים. כל אלה תרמו לא מעט ליצירת החברה הישראלית הפתוחה, שיוצרת קשר ושייכות בין אנשים ומערבת את כולם בחיי כולם, לטוב ולרע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Jctq4r-dFhY
במחאה החברתית של 2011:
https://youtu.be/blVgUQWjCLI
שדרות רוטשילד בתל אביב הוא רחוב יוקרתי וותיק בעיר. בשנים האחרונות הפכה השדרה הארוכה לאחד העורקים החשובים של חיי התרבות והחברה בתל אביב.
כשבצד אחד שלך מצויים התאטרון הלאומי הבימה והיכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית המעולה של ישראל, ובצד השני נמצא היכל העצמאות, המקום שבו הוכרזה הקמת מדינת ישראל - לא תוכל לפספס. אבל ברחוב הזה קורים כל הזמן דברים מעניינים נוספים.
אבל שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית של בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי, או סגנון הבאוהאוס. בסיור רגלי בשדירה נוכל לראות דוגמאות לבתים שונים בסגנון זה, שנבנו בתל אביב החל שנות השלושים.
#על המחאה החברתית
בשנים האחרונות הפכו שדרות רוטשילד ללב היוקרתי והמתנשא של תל אביב הצעירה והנהנתנית. הנדל"ן בו התייקר להחריד וכיום רק עשירים מצליחים לשרוד בו.
זו כנראה הסיבה שבשנת 2011 יצאו צעירים רבים לשדרות רוטשילד ופתחו במחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בשדרה הזו הם גרו במשך חודשים, באוהלים ובחושות מאולתרות שבנו להם ומחו כנגד אי-השוויון במדינת ישראל. המחאה הזו שינתה את התודעה של החברה הישראלית לעד.
# אדריכלות העיר הלבנה בשדרות רוטשילד
חוץ מרחוב פעיל ופועם, שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית מרשימה של בנייה בסגנון הבינלאומי. סיור רגלי בשדירה יפגיש אתכם עם כמה מהיפים שבבתי העיר הלבנה, תל אביב של שנות השלושים.
חלק גדול מהבתים בשדרות רוטשילד נבנו החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. הסגנון המודרני, שנולד אז בבית הספר הגרמני לאדריכלות, בית הספר "באוהאוס", פרץ אז מגרמניה לעולם האדריכלות. חלק מבוגריו היו יהודים מגרמניה והיו גם שבאו מארץ ישראל ללמוד בו. אלה גם אלה הגיעו לתל אביב הצעירה, בנו בה כ-4,000 בתים בסגנון הבינלאומי, באוהאוס, ובדיעבד הפכו אותה למוזיאון אדריכלי לסגנון הבאוהאוס.
בין המרכזיים שבאדריכלי העיר הלבנה היו זאב רכטר, אריה שרון, אברבוך ודב כרמי.
את הבתים בסגנון הבאוהאוס תוכלו לזהות בצורתם המרובעת בדרך כלל, בשימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות, ביניהן החלונות הצרים והארוכים והמרפסות העגולות. יש בבתי הבאוהאוס הרבה א-סימטריות ולא פעם שילבו בהם המתכננים סממנים מודרניים מעולם התעשייה והמיכון התעשייתי, כמו חזיתות מעוגלות או חלונות עגולים שמזכירים את חלונות האוניות.
בשל הבדלי האקלים, בין גרמניה לארץ הקודש, התאימו האדריכלים בתל אביב את הבאוהאוס למזרח התיכון. הוכנסו כאן מאפיינים ייחודיים, שברובם נועדו להתגבר על חום השמש ולהגדיל את המיזוג הטבעי של הבתים. האדריכלים התל אביביים תיכננו את הבתים כך שיהיה בהם אוורור טבעי, בהתאם לכיווני הרוח. הם מאד הגדילו את החלונות בתל אביב, לעומת אלו שנבנו באירופה. מעליהם הם הוסיפו גגונים שיצרו צל. על גגות הבתים בתל אביב הם תכננו לא פעם פרגולות, שאפשרו בריזה נעימה ליושבים על הגג ואף מקום שינה נעים בלילות החמים.
כך נוספו גם המרפסות הגדולות שאפשרו לנפוש בשעות הערב מחוץ לדירה החמה ולהתגבר על הזיעה של תל אביב. המרפסות גם פתחו את הבתים לרחוב וחיברו את האנשים. כל אלה תרמו לא מעט ליצירת החברה הישראלית הפתוחה, שיוצרת קשר ושייכות בין אנשים ומערבת את כולם בחיי כולם, לטוב ולרע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Jctq4r-dFhY
במחאה החברתית של 2011:
https://youtu.be/blVgUQWjCLI
#על המקום שבו הוכרזה מדינת ישראל
בית העצמאות, או מוזיאון היכל העצמאות, הוא המקום שבו התרחש אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל. כאן הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
זה היה מעט לפני ה-15 במאי 1948. בתאריך זה עמד המנדט הבריטי על ארץ ישראל להסתיים. מכיוון שב-1948 חל ה-15 במאי ביום שבת, החליטו חברי מועצת העם הזמנית, בראשות בן גוריון, להקדים את הכרזת המדינה לצהרי יום שישי. כך התכנסו באולם המוזיאון הזה, בתאריך ה' באייר תש"ח, ה-14 במאי 1948, כל הנכבדים. ביום ההוא הכריז בן גוריון במקום היסטורי זה על הקמת מדינה חדשה, היא מדינת ישראל.
בביקור במוזיאון תוכלו לצפות בסרט שמספר על אותם ימים, על הקמת תל אביב וכמובן על הכרזת המדינה. במקום תוכלו להתרשם מאולם המוזיאון שנשמר פחות או יותר כמו שהיה באירוע ההיסטורי ולדמיין את בן גוריון מכריז על הקמת המדינה. חובבי תנ"ך מוזמנים לעלות לקומה שמעל ולצפות בפריטי אמנות שנושאם הוא התנ"ך.
# ההיסטוריה המוקדמת של המקום
כאן גרו בעבר צינה ובעלה, מי שיהיה לימים ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. לזוג לא היו ילדים ולאחר מות רעייתו תרם דיזנגוף את הבית להקמת מוזיאון לאמנות בעיר הצעירה.
דיזנגוף עצמו עבר אז לגור בדירה קטנה שבנה על גג הבניין. בצוואתו הוא הוריש את הבית לילדי ולתושבי תל אביב. מאז שנת 1936 פעל הבית כמוזיאון האמנות של תל אביב. ב-1948 הוא זכה לשעתו הגדולה והיה לאתר היסטורי של ממש. לא כל מקום יכול להתגאות שהקימו בו מדינה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DID_1swBl2Q
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:
https://youtu.be/VlOGvqSSekc
בית העצמאות, או מוזיאון היכל העצמאות, הוא המקום שבו התרחש אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל. כאן הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
זה היה מעט לפני ה-15 במאי 1948. בתאריך זה עמד המנדט הבריטי על ארץ ישראל להסתיים. מכיוון שב-1948 חל ה-15 במאי ביום שבת, החליטו חברי מועצת העם הזמנית, בראשות בן גוריון, להקדים את הכרזת המדינה לצהרי יום שישי. כך התכנסו באולם המוזיאון הזה, בתאריך ה' באייר תש"ח, ה-14 במאי 1948, כל הנכבדים. ביום ההוא הכריז בן גוריון במקום היסטורי זה על הקמת מדינה חדשה, היא מדינת ישראל.
בביקור במוזיאון תוכלו לצפות בסרט שמספר על אותם ימים, על הקמת תל אביב וכמובן על הכרזת המדינה. במקום תוכלו להתרשם מאולם המוזיאון שנשמר פחות או יותר כמו שהיה באירוע ההיסטורי ולדמיין את בן גוריון מכריז על הקמת המדינה. חובבי תנ"ך מוזמנים לעלות לקומה שמעל ולצפות בפריטי אמנות שנושאם הוא התנ"ך.
# ההיסטוריה המוקדמת של המקום
כאן גרו בעבר צינה ובעלה, מי שיהיה לימים ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. לזוג לא היו ילדים ולאחר מות רעייתו תרם דיזנגוף את הבית להקמת מוזיאון לאמנות בעיר הצעירה.
דיזנגוף עצמו עבר אז לגור בדירה קטנה שבנה על גג הבניין. בצוואתו הוא הוריש את הבית לילדי ולתושבי תל אביב. מאז שנת 1936 פעל הבית כמוזיאון האמנות של תל אביב. ב-1948 הוא זכה לשעתו הגדולה והיה לאתר היסטורי של ממש. לא כל מקום יכול להתגאות שהקימו בו מדינה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DID_1swBl2Q
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:
https://youtu.be/VlOGvqSSekc
#על כיכר התרבות (כיכר הבימה)
כיכר התרבות, או בשמה הפופולארי "כיכר הבימה" היא כיכר תל אביבית שבה נכללים מוסדות תרבות מרכזיים בעיר. אם בעבר הייתה הכיכר מגרש חנייה למבקרי מוסדות התרבות, מאז שהחנייה הועברה אל מתחתיה היא הפכה לאחד המתחמים הציבוריים הפופולריים והמרכזיים בתל אביב.
מסביב לכיכר ניתן למצוא את התיאטרון הלאומי הבימה, היכל התרבות שהוא ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביתן הלנה רובינשטיין המציג אמנות חדישה והוא חלק ממוזיאון תל אביב וגן יעקב - פינה קסומה שלכודה בינות לבנייני הכיכר.
בכיכר הזו, שתחילתה בשנת 1935, עם הנחת אבן הפינה של תיאטרון הבימה, הושבע צה"ל בשנת 1948 כצבא הרשמי של מדינת ישראל שזה עתה נולדה. משהוקם היכל התרבות, בשנות ה-50, הפך שמה של הכיכר להיות "כיכר התזמורת".
בשנים האחרונות קיבלה הכיכר חיים. במקום מגרש החנייה עיצב בה האמן דני קרוון גן והציב בה ספסלים ושולחנות משחק. כך קיבל רקע הולם גם הפסל הוותיק של מנשה קדישמן, "התרוממות", שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.
בשנת 2011 התרכזה אל מול הכיכר המחאה החברתית, שבאופן מסוים שינתה את החברה הישראלית. אל מול הכיכר בנו הצעירים מאות אוהלים, במחאה שנולדה ממחירי הדיור הגבוהים והפכה למחאה על אובדן הצדק החברתי בישראל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8Wy_w6Hi_Ec
כיכר התרבות, או בשמה הפופולארי "כיכר הבימה" היא כיכר תל אביבית שבה נכללים מוסדות תרבות מרכזיים בעיר. אם בעבר הייתה הכיכר מגרש חנייה למבקרי מוסדות התרבות, מאז שהחנייה הועברה אל מתחתיה היא הפכה לאחד המתחמים הציבוריים הפופולריים והמרכזיים בתל אביב.
מסביב לכיכר ניתן למצוא את התיאטרון הלאומי הבימה, היכל התרבות שהוא ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביתן הלנה רובינשטיין המציג אמנות חדישה והוא חלק ממוזיאון תל אביב וגן יעקב - פינה קסומה שלכודה בינות לבנייני הכיכר.
בכיכר הזו, שתחילתה בשנת 1935, עם הנחת אבן הפינה של תיאטרון הבימה, הושבע צה"ל בשנת 1948 כצבא הרשמי של מדינת ישראל שזה עתה נולדה. משהוקם היכל התרבות, בשנות ה-50, הפך שמה של הכיכר להיות "כיכר התזמורת".
בשנים האחרונות קיבלה הכיכר חיים. במקום מגרש החנייה עיצב בה האמן דני קרוון גן והציב בה ספסלים ושולחנות משחק. כך קיבל רקע הולם גם הפסל הוותיק של מנשה קדישמן, "התרוממות", שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.
בשנת 2011 התרכזה אל מול הכיכר המחאה החברתית, שבאופן מסוים שינתה את החברה הישראלית. אל מול הכיכר בנו הצעירים מאות אוהלים, במחאה שנולדה ממחירי הדיור הגבוהים והפכה למחאה על אובדן הצדק החברתי בישראל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8Wy_w6Hi_Ec
