שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מרקטו נואובו
פונטה וֶקְיו
שופינג בפירנצה
#על "השוק החדש" מהמאה ה-16 והחזיר שהפך לסמל
לוג'יה פירושה באיטלקית אכסדרת עמודים, כלומר מבנה בעל קשתות. אך דומה שרק באיטליה יכולים לקרוא לשוק שפעיל מאז המאה ה-16 "לוג'יה דל מרקטו נואובו" (Loggia del Mercato Nuovo), שבתרגום חופשי פירושו "השוק החדש" של פירנצה.
כי בעצם, את השם "מרקטו נואובו", שוק חדש, קיבל השוק כדי להבדילו מ"מרקטו וקיו", מה שהיה השוק הישן של העיר ושכן בכיכר הרפובליקה.
לשוק הזה אין סממני מסחר ייחודיים כלשהם, אך הוא ממוקם בלב ההיסטורי של פירנצה, מתחת לאכסדרה סגורה למחצה. הוא נבנה כך כבר אז, במאה ה-16, בכדי להגן על דוכני הסוחרים ועל הרוכלים מפני הגשם בחורף ומשמש הקיץ הקופחת.
בימי קדם נמכרו בשוק בעיקר מוצרי יוקרה ובדי משי, עם הזמן נוספו בו כובעי הקש הידועים וכיום נמכרים כאן בעיקר בגדים, מוצרי עור ולא מעט מזכרות לתיירים.
#מה תראו ותעשו כאן?
הפסלים כאן שווים את זמנכם ותהנו ודאי לצפות בהם. אך את עיקר העניין הציבורי כאן מושכת מזרקת הברונזה של חזיר הבר, שהמקומיים מכנים "איל פורצ'לינו". האמונה כאן היא ששפשוף חוטמו של החזירון יבטיח שתשובו לפירנצה.
יש כאן גם מנהג להניח מטבעות בין שיני החזיר ולראותם מחליקים לתחתית המזרקה. את הכסף אוספים כאן בסוף היום והוא מועבר למטרות צדקה.
#תולדות המקום ופסל החזיר
הלוג'יה, אכסדרת העמודים, נבנתה באמצע המאה ה-16, בעת שלטונו של קוזימו ה-1 דה מדיצ'י, מי שהיה גם פטרון האמנויות. את המבנה תכנן הפסל והאדריכל ג'ובאני בטיסטה דל טאסו.
את חזיר הברונזה פורצ'לינו יצק פייטרו טאקה, מי שבעבר היה תלמידו של הפסל הפלמי הנודע ג'מבולוניה.
במקור הכוונה הייתה שהחזיר המפוסל ישולב במזרקה שתהיה בגני בובולי, אך לבסוף הוחלט להציבו במרקאטו נואובו, במקום שבו הוא ניצב עד היום.
את הפסל יצר טאקה ב-1634, בהשראה מחזיר שיש הלניסטי שקיבלה ב-1560 משפחת מדיצ'י במתנה מהאפיפיור. מספרים כאן שבכדי שהפסל ייראה משכנע ואמיתי, האמן השתמש בחזיר בר שהובא בכלוב לסדנתו ושימש לו כמודל.
בשנת 2005, ולאחר שמגע ידיהם של המבקרים במשך מאות שנים הזיק לחוטמו של החזיר, הוא נלקח למוזיאון בארדיני והוחלף בעותק ברונזה זהה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/RdcgkHUQQno
החזיר:
https://youtu.be/JMakxTU4OVY
לוג'יה פירושה באיטלקית אכסדרת עמודים, כלומר מבנה בעל קשתות. אך דומה שרק באיטליה יכולים לקרוא לשוק שפעיל מאז המאה ה-16 "לוג'יה דל מרקטו נואובו" (Loggia del Mercato Nuovo), שבתרגום חופשי פירושו "השוק החדש" של פירנצה.
כי בעצם, את השם "מרקטו נואובו", שוק חדש, קיבל השוק כדי להבדילו מ"מרקטו וקיו", מה שהיה השוק הישן של העיר ושכן בכיכר הרפובליקה.
לשוק הזה אין סממני מסחר ייחודיים כלשהם, אך הוא ממוקם בלב ההיסטורי של פירנצה, מתחת לאכסדרה סגורה למחצה. הוא נבנה כך כבר אז, במאה ה-16, בכדי להגן על דוכני הסוחרים ועל הרוכלים מפני הגשם בחורף ומשמש הקיץ הקופחת.
בימי קדם נמכרו בשוק בעיקר מוצרי יוקרה ובדי משי, עם הזמן נוספו בו כובעי הקש הידועים וכיום נמכרים כאן בעיקר בגדים, מוצרי עור ולא מעט מזכרות לתיירים.
#מה תראו ותעשו כאן?
הפסלים כאן שווים את זמנכם ותהנו ודאי לצפות בהם. אך את עיקר העניין הציבורי כאן מושכת מזרקת הברונזה של חזיר הבר, שהמקומיים מכנים "איל פורצ'לינו". האמונה כאן היא ששפשוף חוטמו של החזירון יבטיח שתשובו לפירנצה.
יש כאן גם מנהג להניח מטבעות בין שיני החזיר ולראותם מחליקים לתחתית המזרקה. את הכסף אוספים כאן בסוף היום והוא מועבר למטרות צדקה.
#תולדות המקום ופסל החזיר
הלוג'יה, אכסדרת העמודים, נבנתה באמצע המאה ה-16, בעת שלטונו של קוזימו ה-1 דה מדיצ'י, מי שהיה גם פטרון האמנויות. את המבנה תכנן הפסל והאדריכל ג'ובאני בטיסטה דל טאסו.
את חזיר הברונזה פורצ'לינו יצק פייטרו טאקה, מי שבעבר היה תלמידו של הפסל הפלמי הנודע ג'מבולוניה.
במקור הכוונה הייתה שהחזיר המפוסל ישולב במזרקה שתהיה בגני בובולי, אך לבסוף הוחלט להציבו במרקאטו נואובו, במקום שבו הוא ניצב עד היום.
את הפסל יצר טאקה ב-1634, בהשראה מחזיר שיש הלניסטי שקיבלה ב-1560 משפחת מדיצ'י במתנה מהאפיפיור. מספרים כאן שבכדי שהפסל ייראה משכנע ואמיתי, האמן השתמש בחזיר בר שהובא בכלוב לסדנתו ושימש לו כמודל.
בשנת 2005, ולאחר שמגע ידיהם של המבקרים במשך מאות שנים הזיק לחוטמו של החזיר, הוא נלקח למוזיאון בארדיני והוחלף בעותק ברונזה זהה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/RdcgkHUQQno
החזיר:
https://youtu.be/JMakxTU4OVY
#על הגשר המרהיב עם החנויות הרבות
אחרי הדואומו של העיר, פונטה וקיו (Ponte Vecchio), בעברית גשר וקיו, נחשב לאחד מסמלי העיר ולאתר המפורסם ביותר שבה.
אמנם הוא מיועד רק להולכי רגל, אך למעשה זהו הגשר המרכזי בעיר והוא מחבר את שני חלקיה - החלק הישן והעתיק של פירנצה אל החלק ה"יותר חדש" שלה, לשכונות ה"אולטה-ארנו", כלומר השכונות ש"מעבר לארנו".
#מה תראו ותעשו כאן?
ראשית שימו לב לעשרות חנויות התכשיטים שממוקמות בגשר הישן. הן החליפו את הקצבים שמכרו כאן בעבר בשר ורובן ככולן חנויות יוקרה של תכשיטים, או לפחות כאלה שמוכרות במחירי יוקרה. חנויות התכשיטים הללו הקנו לו עם הזמן את הכינוי "גשר הזהב".
שימו לב גם לקשתות הפתוחות שבמרכז הגשר. בעבר נהגו הקצבים והסוחרים להשליך מהן את הזבל, היישר למימי נהר הארנו (Arno).
הביטו למעלה, אל הקומה השנייה שבנויה מעל הגשר. היא ממשיכה, למעשה, את מסדרון וזארי. בעבר שימש המעבר הזה את אצילי העיר, מבית מדיצ'י למשל, כדי לחמוק ולעשות את הדרך המחברת את האופיצי אל ארמון פיטי, מבלי להתערבב בין פשוטי העם.
ממרכז הגשר תקבלו מבט אל שני צידי העיר פירנצה. שימו לב למגוון הצבעים של בתי העיר הסמוכים לגדות הנהר ולגשרים האחרים של פירנצה, המשתקפים במימי הארנו. יופי של תמונות לאינסטגרם שלכם.
עוד שימו לב למנעולי האהבה שתולים כאן זוגות אוהבים כסמל לנצחיות אהבתם.
מהגשר עוברים אל צדו השני של הארנו, לאולטרארנו (Oltrarno), שפירושו "הצד השני של הנהר". השכונה שתגיעו אליה הייתה בעבר אזור עממי יחסית של פירנצה. כיום היא נחשבת לאזור טרנדי יותר ומקום בילוי וקניות. חלק ניכר מחנויות בעלי המלאכה שפעלו בה בעבר, בעיקר סביב כיכר סנטו ספיריטו (Santo Spirito), הן היום חנויות תכשיטים ועתיקות.
#תולדות המקום
גשר וקיו, שנבנה בתקופת הרומאים, הוא הגשר העתיק ביותר שנבנה בפירנצה מעל הנהר ארנו. אז היה מדובר בגשר עשוי עץ, שנבנה על ידי הרומאים, בנקודה הקרובה ביותר שבין שתי גדות הנהר. עד 1218 הוא היה הגשר היחיד בפירנצה.
במהלך השנים הוא נהרס מספר פעמים ונבנה כל פעם מחדש. הגשר שאתם רואים מולכם כיום נבנה באמצע המאה ה-14, בשנת 1345 אם רוצים לדייק.
כיום הגשר עמוס במבקרים ותיירים ואת חנויות הקצבים שמילאו אותו בעבר החליפו חנויות הצורפים, עם תכשיטי היוקרה שנמכרים בהן.
מעל החנויות עובר מסדרון וזארי, שנבנה כדי לאפשר לאצילים לעבור בו מבלי לפגוש את פשוטי פירנצה.
במהלך השנים שמאז עבר גשר וקיו תהפוכות שונות. בהפצצות הגרמנים את העיר, במלחמת העולם השנייה, הוא היה הגשר היחיד שלא נפגע.
#איך שרד הגשר את מלחמת העולם השנייה?
גשר וקיו הוא הגשר היחידי שהגרמנים לא הפציצו במלחמת העולם השנייה. הסיבה ההיסטורית לכך לא ברורה. יש האומרים שהגרמנים רצו לשמור על האפשרות להכניס ולהוציא כוחות בהמשך מהעיר.
כל גשריה האחרים של פירנצה נהרסו כמה פעמים, חלקם פעמים רבות, במהלך ההיסטוריה. לעתים זו הייתה שריפה ולעתים שטפון. אבל ב-1944 היו אלה פקודות מושחתות ורוע לב של הגרמנים הנסוגים שהביא את הרס הגשרים הללו כאן.
סברה אחרת אומרת שמה ששמר את גשר וקיו מההרס, במהלך הנסיגה הגרמנית מפירנצה, הייתה פקודה ישירה של היטלר שלא להרוס אותו.
יש עוד סברות לגבי הסיבה לכך שהגשר נותר שלם. אחת ההגיוניות שבהן, אם כי לא מוכחת, היא בקשתה של חברתו האיטלקית של הטייס שהפציץ את העיר ובזכות הקשר הרומנטי הזה, הם טוענים, הגשר "ניצל".
#טיפים
באזור הגשר תראו כמה חנויות צורפות ותכשיטים השוות ביקור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/favLexrbdEY
בלוגרים:
https://youtu.be/9Hdu3vhufpw
ביקור במקום:
https://youtu.be/iHLBSLrUaoc
הדרכה:
https://youtu.be/0B_efFEuF1o
אחרי הדואומו של העיר, פונטה וקיו (Ponte Vecchio), בעברית גשר וקיו, נחשב לאחד מסמלי העיר ולאתר המפורסם ביותר שבה.
אמנם הוא מיועד רק להולכי רגל, אך למעשה זהו הגשר המרכזי בעיר והוא מחבר את שני חלקיה - החלק הישן והעתיק של פירנצה אל החלק ה"יותר חדש" שלה, לשכונות ה"אולטה-ארנו", כלומר השכונות ש"מעבר לארנו".
#מה תראו ותעשו כאן?
ראשית שימו לב לעשרות חנויות התכשיטים שממוקמות בגשר הישן. הן החליפו את הקצבים שמכרו כאן בעבר בשר ורובן ככולן חנויות יוקרה של תכשיטים, או לפחות כאלה שמוכרות במחירי יוקרה. חנויות התכשיטים הללו הקנו לו עם הזמן את הכינוי "גשר הזהב".
שימו לב גם לקשתות הפתוחות שבמרכז הגשר. בעבר נהגו הקצבים והסוחרים להשליך מהן את הזבל, היישר למימי נהר הארנו (Arno).
הביטו למעלה, אל הקומה השנייה שבנויה מעל הגשר. היא ממשיכה, למעשה, את מסדרון וזארי. בעבר שימש המעבר הזה את אצילי העיר, מבית מדיצ'י למשל, כדי לחמוק ולעשות את הדרך המחברת את האופיצי אל ארמון פיטי, מבלי להתערבב בין פשוטי העם.
ממרכז הגשר תקבלו מבט אל שני צידי העיר פירנצה. שימו לב למגוון הצבעים של בתי העיר הסמוכים לגדות הנהר ולגשרים האחרים של פירנצה, המשתקפים במימי הארנו. יופי של תמונות לאינסטגרם שלכם.
עוד שימו לב למנעולי האהבה שתולים כאן זוגות אוהבים כסמל לנצחיות אהבתם.
מהגשר עוברים אל צדו השני של הארנו, לאולטרארנו (Oltrarno), שפירושו "הצד השני של הנהר". השכונה שתגיעו אליה הייתה בעבר אזור עממי יחסית של פירנצה. כיום היא נחשבת לאזור טרנדי יותר ומקום בילוי וקניות. חלק ניכר מחנויות בעלי המלאכה שפעלו בה בעבר, בעיקר סביב כיכר סנטו ספיריטו (Santo Spirito), הן היום חנויות תכשיטים ועתיקות.
#תולדות המקום
גשר וקיו, שנבנה בתקופת הרומאים, הוא הגשר העתיק ביותר שנבנה בפירנצה מעל הנהר ארנו. אז היה מדובר בגשר עשוי עץ, שנבנה על ידי הרומאים, בנקודה הקרובה ביותר שבין שתי גדות הנהר. עד 1218 הוא היה הגשר היחיד בפירנצה.
במהלך השנים הוא נהרס מספר פעמים ונבנה כל פעם מחדש. הגשר שאתם רואים מולכם כיום נבנה באמצע המאה ה-14, בשנת 1345 אם רוצים לדייק.
כיום הגשר עמוס במבקרים ותיירים ואת חנויות הקצבים שמילאו אותו בעבר החליפו חנויות הצורפים, עם תכשיטי היוקרה שנמכרים בהן.
מעל החנויות עובר מסדרון וזארי, שנבנה כדי לאפשר לאצילים לעבור בו מבלי לפגוש את פשוטי פירנצה.
במהלך השנים שמאז עבר גשר וקיו תהפוכות שונות. בהפצצות הגרמנים את העיר, במלחמת העולם השנייה, הוא היה הגשר היחיד שלא נפגע.
#איך שרד הגשר את מלחמת העולם השנייה?
גשר וקיו הוא הגשר היחידי שהגרמנים לא הפציצו במלחמת העולם השנייה. הסיבה ההיסטורית לכך לא ברורה. יש האומרים שהגרמנים רצו לשמור על האפשרות להכניס ולהוציא כוחות בהמשך מהעיר.
כל גשריה האחרים של פירנצה נהרסו כמה פעמים, חלקם פעמים רבות, במהלך ההיסטוריה. לעתים זו הייתה שריפה ולעתים שטפון. אבל ב-1944 היו אלה פקודות מושחתות ורוע לב של הגרמנים הנסוגים שהביא את הרס הגשרים הללו כאן.
סברה אחרת אומרת שמה ששמר את גשר וקיו מההרס, במהלך הנסיגה הגרמנית מפירנצה, הייתה פקודה ישירה של היטלר שלא להרוס אותו.
יש עוד סברות לגבי הסיבה לכך שהגשר נותר שלם. אחת ההגיוניות שבהן, אם כי לא מוכחת, היא בקשתה של חברתו האיטלקית של הטייס שהפציץ את העיר ובזכות הקשר הרומנטי הזה, הם טוענים, הגשר "ניצל".
#טיפים
באזור הגשר תראו כמה חנויות צורפות ותכשיטים השוות ביקור.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/favLexrbdEY
בלוגרים:
https://youtu.be/9Hdu3vhufpw
ביקור במקום:
https://youtu.be/iHLBSLrUaoc
הדרכה:
https://youtu.be/0B_efFEuF1o
