#על מרכז הכנסים מהמאה ה-19

בגנים הלאומיים תוכלו לראות את זַאפִּיוֹן (Zappeion). זה מבנה מודרני ויפה שיש לו היסטוריה קצרה, יחסית לאתונה, אבל מרשימה. במקור הוא נבנה במאה ה-19. במהלך האולימפיאדה של 1896 התקיימו בו תחרויות הסיף האולימפיות והוא גם שימש אז לאירועים שונים. ממש כאן, בזאפיון, הפך לאונידס פירגוס, הזוכה בתחרות הרומח למאסטרים, ליווני הראשון בעת החדשה, שהפך לאלוף אולימפי.

למעשה, בניין הזאפיון נקרא על שמו של אוונגלוס זאפאס, האיש שייסד את המשחקים האולימפיים היווניים, באמצע המאה ה-19. משחקים אלו היו הבסיס לאולימפיאדות המודרניות של ימינו. מחוץ לזאפיון ניצב פסל של אותו זאפאס, מחדש מסורת האולימפיאדה, כשמתחת לפסלו, קבור ראשו של האיש.

בזאפיון החלה לפעול ב-1938 תחנת הרדיו של אתונה. תחנה זו הייתה אז לתחנת השידור הארצית הראשונה בתולדות יוון. הזאפיון המשיך לשמש כמרכזה של קרן הרדיו הלאומית עד 1970, השנה בה נחנך בית הרדיו הרשמי והקבוע שלה.

בזאפיון התקיימו, במהלך השנים, אירועים היסטוריים נוספים. הבולט שבהם היה טקס החתימה על מסמכי ההצטרפות של יוון לקהילה האירופית בשנת 1979. הטקס התקיים באטריום המרכזי של הבניין - החלק הפתוח והמרשים, מוקף העמודים שלו.

אחד האולמות המרשימים בזאפיון הוא אולם שנבנה לכבוד המשחקים האולימפיים של 2004 ושימש אז כמרכז עיתונות רשמי של האולימפיאדה.

כיום משמש הזאפיון כמרכז כנסים וטקסים לאומיים וציבוריים, כמו גם פרטיים. מעת לעת עושים בו שימוש נוסף בתערוכות מקצועיות שונות ועשירי אתונה עורכים בו גם שמחות פרטיות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/IAIp-Ze-yJI


ועוד מבט:

https://youtu.be/8wYZGgXJ1_g

#על אחת הכנסיות העתיקות באתונה

במרכז רחוב ארמו (Ermou street), רחוב השופינג המרכזי של אתונה, נמצאת כנסיית קָפְּנִיקָרִי (Panaghia Kapnikarea), המכונה לא פעם סתם "קָפְּנִיקָרִי".

קָפְּנִיקָרִי היא כנסייה יוונית-אורתודוכסית שנבנתה במאה ה-11, איפה שהוא סביב 1050, על חורבותיו של מקדש יווני עתיק שהיה במקום. ההקמה שלה על גבי מקדש יווני עתיק אינה מקרה. כך היה מקובל בהקמתן של מרבית הכנסיות הנוצריות המוקדמות בהיסטוריה. במקרה זה היא נבנתה במקומו של מקדש פגאני, שהוקדש לפולחן של אחת מהאלות היווניות, ככל הנראה האלה אתנה או האלה דמטר (Demeter).

זה, אגב, לא עזר לבנייה מהירה של הכנסייה. היא הושלמה רק במהלך המאה ה-13, כמעט 200 שנה מאז הוחל בבנייתה.

באופן אירוני, הכנסייה הזו חבה את קיומה עד היום לזרים שאסרו על היוונים להרוס אותה. זה קרה כשהמלך אוטו הראשון, המלך של ממלכת יוון הביא את האדריכל הבווארי ליאו פון קלנזה (Leo von Klenze) בכדי שיתכנן את תכנית העיר החדשה של אתונה. הכנסייה יועדה אז להריסה. דווקא מלך בוואריה, לודוויג הראשון, היה זה שהתנגד להחלטה והציל את הכנסייה.

נראה שבמקור הייתה כנסיית קָפְּנִיקָרִי "קתוליקון", הכנסייה הראשית והבכירה במנזר הנוצרי אורתודוקסי. לרוב ניצב הקתוליקון במרכז המנזר. מאחר שלפי המסורת נהוג היה להתפלל בו רק פעם אחת ביום, נהגו להקים במנזרים כנסיות משניות, או קפלות, שבהן התפללו את שאר תפילות היום.

הקתוליקון, הייתה אם כן, הכנסייה הדרומית והגדולה יותר משתי הכנסיות המקוריות. צורתה צלב מרובע ומכוסה בכיפה. היא מאוחרת יותר ומתוארכת, על בסיס קריטריונים מורפולוגיים, למחצית השנייה של המאה ה-11.

כיום, מבנה כנסיית קָפְּנִיקָרִי מורכב מ-3 יחידות שונות:

א) אותה כנסייה דרומית וגדולה, שהוקדשה להצגת מרים לבית המקדש.

ב) הקפלה של סנט ברברה שבצד הצפוני.

ג) "אקסונרטקס" (exonarthex), לובי הכניסה האופייני לחלק מהכנסיות ביזנטיות, עם פרופילאה (propylon), שער הכניסה שבמערב.


#טיפים
הכנסייה פתוחה בימי ג', ה' ויום שישי בשעות 8:00-21:00. בשאר ימי השבוע היא נסגרת ב-14:00.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9j8QqxzkMZE


וברייקדאנס במקום:

https://youtu.be/6DXQIlgAC4Y

#על המסגד הטורקי של אתונה

המסגד הטורקי של אתונה, מסגד פֶטהייֶה (Fethiye Djami), הוא מסגד עות'מאני מהמאה ה-17 שנמצא במרכז אתונה, ממש ליד מגדל הרוחות, מאחוריו נמצא הפורום הרומי ובסמוך לאגורה הרומית. זהו אחד משני המסגדים שבעיר.

המסגד הזה נשאר כשריד מימי הכיבוש העות'מני של העיר אתונה. הוא נבנה במאה ה-15 על חורבות בזיליקה נוצרית מהתקופה הביזנטית, איפה שהוא בין המאות ה-8-9. אותה כנסייה נוצרית הוסבה למסגד ב-1456, זמן קצר לאחר שהדוכסות האתונאית נכבשה, לקראת ביקורו של הסולטן מחמט הכובש ב-1458.

בתקופה העות'מאנית, רבים כינו אותו "מסגד Wheatmarket". במהלך הכיבוש הקצר של העיר על ידי הכוחות הוונציאניים במאה ה-17, הוסב המסגד על ידיהם לכנסייה קתולית.

בפרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1824, שימש המסגד כבית ספר. בסוף או בסמוך לתום המלחמה הזו, נפל צריח המסגד. עד ראשית המאה ה-20, השתמשו בו ככלא צבאי וכמאפייה לצבא. מאז השתמשו בו לאחסון של ממצאים שונים מהחפירות באגורה ובאקרופוליס של אתונה.

בימינו, מאז שנת 2017, שופץ המסגד והופעל כמוזיאון וכאולם תצוגה לצילום ולעתיקות. כך היה אחד המבנים ההיסטוריים החשובים במרכז ההיסטורי של אתונה, למוסד תרבותי חשוב ומוביל בעיר אתונה.


ביקור במסגד:

https://youtu.be/8gG8jeOYwlY


ותמונות ממנו:

https://youtu.be/y3mJlBIdwNo

#על הכנסייה הביזנטית עם פעמוני החופש של אתונה

כנסיית אגיוס ניקולוס (Agios Nikolos Ragavas) היא קפלה ביזאנטית מהמאה ה-11 הממוקמת בחלק הצפוני של האקרופוליס, בצד הגבוה של ה-Epimarchou.

אגיוס ניקולוס משמשת תפאורה לזוגות לפני החתונה. בחזית הכנסייה ממוקמים עמודים במה שנקרא בשפת הארכיאולוגים "שימוש משני", כלומר שנלקחו ממבנים שנהרסו במשך השנים.

בכנסייה זו הותקנו פעמוני הכנסייה הראשונים באתונה, מיד לאחר השחרור מהכיבוש התורכי. מכאן צלצלו הפעמונים לראשונה בשנת 1833, כדי להכריז על השחרור והחופש מעול התורכים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/sBXSSleFml8

#על המקדש עם 6 עמודי הנשים

האֶרֶֶכְתֵיאוֹן (Erechtheion) שעל האקרופוליס של אתונה, הוא מקדש לאלים אתנה ופוסידון (אל הים) ומקום קבורתו של אֶרֶכְתֵאוֹס (Erechtheus), ממלכי אתונה הראשונים.

בארכתאון ניתן לראות גילופים מרהיבים ואת הקַרִיאַטִידוֹת (Caryatids), שהן דמויות נשים מפוסלות, ששימשו ביוון הקדומה, כעמודים תומכים במבנים. 6 הקַרִיאַטִידוֹת שכאן מחזיקות את תקרת המרפסת והן מהיפות מסוגן בעולם. אבל למעשה, אלו שאתם רואים כאן הן עותקים של הקַרִיאַטִידוֹת המקוריות, שחמש מהן הועברו מכאן לתצוגה במוזיאון אקרופוליס החדש, בכדי לשמור עליהן מזיהום האוויר המפורסם של אתונה. השישית, אגב, נמצאת במוזיאון הבריטי, לאחר שלורד בריטי לקח אותה מכאן במאות הקודמות.

במקדש עצמו שימו לב לפוסידון המכה בתקרה וברצפה ומוציא מים מהמעיין, בתחרות שערך עם אתנה. לפי המיתולוגיה נועדה התחרות לקבוע מי מהשניים יונצח בשם העיר. אתם כבר יודעים את מי הנציחה העיר אתונה, נכון?

בסמוך לקבר, בצידו הצפוני, תוכלו לראות עץ זית. לפי המיתולוגיה נטעה אתנה את העץ הזה, בהמשך התחרות עם פוסידון, בהכותה על הסלע בחנית.


#טיפים
אם תגיעו לאזור דווקא בשעות הערב, אחרי השעה 18:00, תרגישו הקלה בעומס התיירים הפוקדים את המקום.


הנה הארכטיאון:

https://youtu.be/lhHcCkeQnqQ


המודל והשיפוץ:

https://youtu.be/lkwvdubH6zs


וביקור בו:

https://youtu.be/_6bX9NPRA_M

#על בית הפרלמנט של יוון

"הפרלמנט ההֶלֶנִי" הוא בית הפרלמנט היווני (Greek Parliament) והוא שוכן במבנה המרשים ביותר בכיכר סינטגמה. "ווּלִי", כמו שמכנים אותו כאן, נבנה בין השנים 1836-1842 ושימש בתחילה כארמון למלכי יוון. כיום יושב בו הפרלמנט היווני וניתן לבקר בעיקר בספריה המרכזית שנמצאת בו.

התיירים הרבים מגיעים אליו, בעיקר בכדי לצפות בטקס חילופי המשמר שליד קבר החייל האלמוני. את הטקס עורכים שומרי הנשיאות, הלבושים בתלבושת היוונית המסורתית.

בשנת 1843, כשנחנך הארמון שהוא היום בניין הפרלמנט, עבור המלך החדש, אותון מבוואריה, אמור היה הבניין המפואר להיות הארמון המלכותי של מלך יוון. המלך הזה היה ממוצא אוסטרי והומלך על ידי המעצמות, שנתנו את חסותן ליוון, לאחר שכמה שנים לפני כן הכריזה על עצמאותה מהאימפריה העות'מנית.

אגב, אותו מלך, שהיה במקביל גם נסיך בוואריה, לא הספיק למלוך הרבה זמן ביוון. לאחר מרד עממי שהתרחש באוקטובר 1862, הוא גורש מיוון והמלוכה בה הופסקה לחלוטין.


#אדריכלות בניין הפרלמנט היווני
המבנה המרשים שבו יושב הפרלמנט היווני כיום, תוכנן ונבנה כארמון למלך, באמצע המאה ה-19. הוא נבנה בהתאם לסטנדרטים המקובלים לארמונות אירופיים, אם כי בתקציב מוגבל לעומתם.

צורת הבניין גיאומטרית והוא מעוצב בסגנון הבנייה הניאו-קלאסי. שמתם לב אולי, שהוא חסר את העיטורים הרבים של הסגנון. הסיבה לכך היא שתוך כדי הבנייה של הארמון, אזל התקציב ולא נשאר כסף לקישוטים ולעיטורים החסרים, אז הוא נשאר כך.

אגב, לא חסרו בעיות נוספות בארמון חסר המזל. ודאי יעניין אתכם לדעת שבארמון בן 365 החדרים, היה עד השיפוץ שנעשה בו בשנת 1910, רק חדר אמבטיה אחד!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TIg4YlldMhk


מהאוויר:

https://youtu.be/O4s2ctz9j6w?end=1m50s

#על הקניון העתיק ששוחזר באגורה

הסְטוֹאָה של אַטַאלוֹס (Stoa of Attalos) היא סוג של שוק יווני קדום, ששוחזר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. כיום ובהשוואה להריסות שמסביבה, נראית הסטואה כמקום מודרני לחלוטין. צריך להתאמץ בכדי לזכור שזהו למעשה מרכז קניות עתיק שהיה בשיאו, עוד באגורה העתיקה של אתונה.

עם אכסדרת העמודים היפהפייה שלו, מכיל המבנה של היום מוזיאון ומקדש. מסביבו פארק ארכאולוגי גדול, שבו ניתן לצפות בשרידים החרבים של האגורה של אתונה.

יש לסטואה חשיבות אדירה בלימוד תולדות האדריכלות הקלאסית. זאת משום שהיא שוחזרה במלואה ולפרטי פרטים, ממש כפי שמניחים החוקרים שהייתה ונראתה בעת העתיקה.


#מהי סטואה?
סטואֵה, וברבים סטואֵיי, היא מבנה גדול ומפואר ששימש ביוון העתיקה לצרכים ציבוריים שונים ושכמותו נבנו רבים בערים היווניות.

באדריכלות היוונית הקדומה, סטואה היא מבנה שכולל אכסדרה, כלומר מעבר מקורה שבאחד מצדדיו ניצבים עמודים והוא פתוח אל החוץ, בעוד שבצדו השני ניצב קיר עם פתחים. הסטואיי שימשו אז דופן לחללים ציבוריים, כמו אגורות ושווקים ושכנו בה אז חנויות, גלריות וכדומה. בהמשך קיבלו גם שתי שורות עמודים ולא פעם גם שתי קומות.

בתחילת ההיסטוריה היו הסטואיי בנויות בצורת 'ח' או 'ר' ותחמו בתוכן חלל פנימי. הסטואיי הישנות נבנו כולן לפי הסדר הדורי. מאוחר יותר נפתחו הסטואיי לעיצובים בסדרים האחרים. בהמשך ההיסטוריה, כשהחלו לכלול בסטואיי מעברים בעלי שתי שורות עמודים, יותר ויותר סטואיי כללו סדר איוני בשורת עמודים אחת וסדר דורי בשורה הנגדית.


#ההיסטוריה של הסטואה
"הסטואה של אטלוס", הנחשבת לסטואה המרשימה ביותר מבין חמשת הסטואיי שבאגורה האתונאית, נבנתה בשנת 150 לפני הספירה, בהוראת המלך אטלוס השני של פרגמון (King Attalus II of Pergamon), שמלך בין השנים 159 ל-138 לפני הספירה. אותו אטאלוס העניק את הסטואה במתנה לאתונה, מחווה שהונצחה בכתובת שחקוקה בארכיטרב של הסטואה.

באותם ימים היו בכל אחת משתי קומות המבנה, 21 חנויות ובלטה בו במיוחד שדרת העמודים המקורה שלאורך החזית של החנויות הללו.

בשנת 267 נהרס המבנה חלקית, לאחר פלישה של ההרולים, שבט גרמאני עתיק, שפלש לאתונה, במהלך המאה השלישית.

במהלך השנים שולבו שרידי הסטואה בחומה שנבנתה בעיר, עובדה שעתידה להקל על הזיהוי והשיקום שלה בעידן המודרני.

ואכן, בשנת 1950 החלה ממשלת יוון בשחזור של הסטואה, תוך ביצוע חפירות, שחשפו ממצאים רבים ובתוכם צעצועים, מטבעות, כלי מטבח, מטבעות עתיקים וצעצועים מיוון הקדומה, כמו גם מרכיבים אדריכליים מהעת העתיקה, המוצגים כיום במוזיאון סטואה (The Stoa Museum).

כך שוקמה הסטואה במלואה במאה ה-20 והייתה ל"מוזיאון האגורה של אתונה". כיום רואים בה רבים מבנה המאפיין את התקופה ההלניסטית ביוון.


#אדריכלות הסטואה של אטאלוס
מבנה הסטואה של אטאלוס נמצא באגורה של אתונה. הוא גדול ומקושט יותר מהסטואֵיי האחרות שנבנו באותה תקופה, עידן אתונה הקלאסית. גודל הסטואה והעמודים התומכים שלה מדגימים ומדגישים את הרושם שהיא יוצרת.

גודל הסטואה הוא 115 על 20 מטרים. יש בה שתי קומות, כשבכל קומה שתי אכסדרות. עמודי הסטואה מעוצבים בשני סדרים קלאסיים: העמודים החזיתיים הם מהסדר הדורי והעמודים הפנימיים הם בסדר איוני.

בכל קומה בסטואה בנויים 21 חדרים, עם פתחים לאכסדרה וחלונות בצידם האחורי.

אנו משערים שהמבנה הנוכחי הוא שחזור די מדויק של המבנה המקורי וזה לכשעצמו מרשים מאד. חלק לא גדול אך קיים מהשרידים המקוריים, שולבו בשחזור. הידע לשחזור עצמו בא ממחקרים של ארכיאולוגים מומחים שלמדו לעומק את המבנה המקורי, זה של שנת 138 לפני הספירה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zCRUf6KmQgs

#על המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי

מוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי (National Archaeological Museum) של יוון שנמצא באתונה, הוא ללא ספק ממוזיאוני הארכיאולוגיה החשובים ביוון. אם יש לכם זמן או סבלנות למוזיאון אחד בלבד כשאתם באתונה, נראה שמוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי הוא המומלץ ביותר.

המוזיאון הזה נפתח בשנת 1874 ונמצא בתוך בניין מרשים מאד, שנבנה לכבודו אז. יש בו מגוון של אוצרות יוון העתיקה, על תקופותיה ואתריה השונים, שהם מגוונים יותר מכל מוזיאון אחר בעולם.

יש כאן, למשל, ממצאים נדירים מאקרוטירי שבאי סנטוריני, פסלי שנהב וברונזה, כמו גם ציורי קיר מהמאה ה-16, את "מסכתו של אגממנון" (Agamemnona Maska) היצוקה מזהב ויצירות נוספות מהאי מיקונוס, מוצגים מהתקופה המִיקֵנִית, עתיקות מהאי דֵלוֹס ועוד.


#טיפים

לבני 18 ומטה, הכניסה חופשית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kmsC6-zjyas

#על האצטדיון העתיק של אתונה

איצטדיון פַּאנַאתֵנַאִי (Panathenaic Stadium), או איצטדיון פנט'נייק, הוא האצטדיון היחיד בעולם שנבנה כולו משַיִש לבן. זהו אצטדיון מהמאה ה-4 לפני הספירה, ששוחזר במאה ה-19, בכדי לארח את המשחקים הפאנאתנאיים, של יוון העתיקה.

כאן, ממש כאן, נולדו בסוף המאה ה-19, המשחקים האולימפיים המודרניים, מחדש. אז נבנה האצטדיון, על חורבות אצטדיונים עתיקים שעמדו כאן במאה ה-4 לפני הספירה ולאחר מכן, עד המאה ה-2 לספירה.

לאחר שנבנה האצטדיון הנוכחי, התקיימו בו המשחקים האולימפיים הראשונים בעידן המודרני, באתונה של שנת 1896. במשחקים האולימפיים של שנת 2004, שהתקיימו שוב באתונה, השתמשו בו לחלק מהתחרויות והוא גם שימש כנקודת הסיום של ריצת המרתון הגדולה.

בימינו האיצטדיון מכיל עד 45,000 צופים ומשמש לקונצרטים, אירועי ספורט ומקום לקבלות פנים לנבחרות וקבוצות ספורט יווניות שניצחו בתחרויות בינלאומיות.


#תולדות האצטדיון מימי קדם ועד ימינו
האצטדיון נולד במקור בשנים שבין 330 ועד 321 לפני הספירה, כדי לארח בו את המשחקים הפאנאתנאיים, פסטיבל שנערך אחת לארבע שנים והיווה חלק מפסטיבל ענק לכבוד האלה אתנה (Goddess Athena).

בעוד הנכבדים ישבו במשחקים של אז על מושבי עץ, הצופים הרגילים ישבו על המדרונות שהקיפו את האצטדיון.

בשנת 140 לספירה, שופץ האצטדיון. זה היה בזמן שלטונו של השליט הרומי, הרודס אטיקוס (Herodes Atticus). בשלב זה הגדילו אותו לממדים של 204 על 83 מטרים והרחיבו אותו, כך שיכיל בסביבות 50,000 צופים.

בשיפוץ הרומי גם הוסיפו לאצטדיון את מושבי השיש, שהקנו לו את השם החדש "קלימרמרו" (kallimarmaro), ביוונית "עיצוב שיש יפהפה".

בימי הביניים, הוזנח האצטדיון והפך לבלתי שמיש. מרבית השיש שהיה בו נלקח ושימש לעיטור וקישוט בניינים אחרים בעיר.

רק ​​בסוף המאה ה-19 שפצו ושחזרו את האצטדיון, בכדי להכין אותו לאירוח האולימפיאדה המודרנית הראשונה, שנערכה באתונה בשנת 1896. בשיפוץ זה כיסו את המושבים מחדש בשיש לבן, שהובא מהר פנטלי (Penteli) והוא היה לאצטדיון היחידי בעולם שנבנה כולו משיש.


#טיפים
באצטדיון יש מנהרה היוצאת מתחת לו ומובילה אל מוזיאון זעיר שמציג את ההיסטוריה האולימפית המודרנית ובו כרזות מהאולימפידות שמאז 1896 ולפידיהן האולימפיים. שווה וללא תשלום!


מבט מקרוב על אצטדיון פאנאתנאי:

https://youtu.be/_b8L2ZLK3gs


ומהאוויר:

https://youtu.be/pT2GNGrc1Qk

#על המקדש השמור ביותר באתונה

מקדש הֶפַייְסְטוֹס (The Temple of Hephaistos), שנקרא גם הֶפַסְטִיוֹן (Hephaisteion), הוא אחד האתרים המרכזיים באגורה העתיקה של אתונה. הוא נבנה בשנת 449 לפני הספירה, שנתיים לפני בניית הפרתנון, על גבעת קולונוס אגוריוס (Kolonos Agoraios) המשקיפה על האגורה העתיקה.

לא ידוע בוודאות למי מקדש יווני זה מוקדש. יש השערה שהוא היה מקדש להפיסטוס (Hephaestus) , האל של הרי הגעש ונפחות המתכת במיתולוגיה היוונית ומי שהכין את שריון אכילס בסיפור ה"איליאדה". פסלי פולחן שלו נמצאו במקדש וחשוב לציין שגם פסליה של אתנה, אלת החרס והמלאכה נמצאו כאן ואולי סגדו גם לה במקום.

מצד שני, בהחלט אפשרי שהמקדש היה מקדש לגיבור תזאוס, שנמצאו כאן מֶטוֹפּוֹת (metopes), סוג של לוחות מלבניים, המכילים תבליטים שסיפרו על גבורתו.

בנייתו, אגב, מומנה על ידי מנהיג אתונה האגדי פריקלס (Pericles) והוא היה המקדש הראשון באתונה שנבנה משיש. במאה ה-7, הפכו אותו לכנסיית סנט ג'ורג' אקמאס (St. George Akamas) והוא הוקף חומה. במאה ה-19, קברו בו חיילים פרוטסטנטים שנפלו במלחמת העצמאות היוונית, של 1821. ב-1834 הוא הפך למוזיאון ובתחילת המאה ה-21 הוא שוחזר בחזרה לצורתו המקורית כמקדש יווני.

כך או כך, הפאייסטון נחשב למקדש השמור ביותר באתונה וביחס לגילו המתקדם, כ-2,500 שנים, מצבו מצוין והוא נותר שלם לחלוטין, מה שמאפשר למבקרים הצצה לחיי העבר.


#אדריכלות המקדש
מקדש זה קטן יותר מהפרתנון (Parthenon), שנבנה שנתיים אחריו והוא דומה לו מאד.

מקדש הפאסטוס מוגבה מסביבת האגורה העתיקה והוא ניצב על שטח מלבני, הסגור משלושה צדדים. צדו הרביעי והפתוח מכניס את קרני השמש בזריחה, היישר אל תוך המקדש.

שטחו הפנימי של המקדש מוקף בעמודים דוריים מארבעה צדדים. במקדש 34 עמודים דוריים כאלה, התומכים בגג ששרד חלקית. שימו לב גם לתקרת העץ, עם רעפי החרס שמעל המקדש.

ניתן לראות בראש המקדש את הקישוטים האופקיים מאבן, שמעטרים את כותרות העמודים שמעל מבואת הכניסה אל אולם המקדש. שימו לב גם לתבליטים המתארים את מעשי הגבורה של גיבורי אתונה, תזאוס והרקולס.


מבט מקרוב על מקדש הפאסטוס:

https://youtu.be/qJD1EIFnOv0

#על המוזיאון שחוסה בצילו של האקרופוליס

מוזיאון הרקליידון (Herakleidon Museum) הוא מוזיאון פרטי שנוסד בשנת 1898 ומציג תערוכות זמניות של אמנים יווניים ובינלאומיים.

המוזיאון נמצא בבניין ניאו-קלאסי, השוכן מתחת לאקרופוליס של אתונה. מטרתו המוצהרת היא לחשוף את המבקרים לאמנות של יוצרים חשובים בתולדות האמנות, באופן יסודי ומעמיק, אחד אחד.

לגבי כל אמן נודע שהמוזיאון מציג, מוצגות התקופות הרבות שעבר ועבודותיו המעניינות לצד הנודעות שלו. אמצעי עזר מגוונים ומודרניים מאפשרים למבקרים לקבל מבט מעמיק על חיי האמן ועבודתו. בנוסף, מציג המוזיאון את התפתחותו האמנותית של האמן ואת השיטות שבהן עשה שימוש ביצירותיו, לצד הביוגרפיה שלו וחייו הפרטיים.

כך מציג המוזיאון, לצד העבודה האמנותית המוגמרת, הכוללת ציורים, רישומים וצילומים, גם את החפצים האישיים של האמן והסקיצות שקדמו לעבודה.

באוסף הקבוע של המוזיאון נכללות גם יצירות אמנות משל אמנים ידועים שונים, ביניהם צייר הסוריאליזם הבלתי אפשרי אמ. סי. אֵשֶר (MC Escher), האמן ויקטור וַסַרֵלִי (Victor Vasarely) ועוד.

בנוסף לעיסוק באמנות, מארח המוזיאון גם אירועי תרבות דוגמת קונצרטים, השקות ספרים וימי עיון שונים.


#טיפים
הכניסה חופשית לכולם.

כל שנה באמצע אוגוסט, המוזיאון סגור.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DUbNmEEB0wY

#על המוזיאון המודרני שמציג את ממצאי האקרופוליס העתיק

במתחם המקדש העתיק, נפתח בשנת 2009 מוזיאון האקרופוליס החדש (New Acropolis Museum). המוזיאון המרשים והמודרני החדש, מנוגד באופן ברור לאתר ההיסטורי והעתיק.

מוצגים כאן מעל 4,000 ממצאים ומוצגים מהאקרופוליס ומאתונה העתיקה. יש כאן עושר של הסברים וממצאים מרתקים, ממקדש הפרתנון ועד לשכונות העתיקות של אתונה.


#אדריכלות המוזיאון
המוזיאון תוכנן בידי האדריכל השווייצרי ברנרד טשומי, שבסיועו של היווני מיכאל פוטיאדיס, יצר בניין בן 23 אלף מטרים רבועים, העשוי בטון חשוף, זכוכית, מתכת, וריצוף עשוי שיש בהיר וכהה. היפה כאן שגם בבניין המודרניסטי שאנו נמצאים בו, הצליח טשומי לצטט ולהתכתב בצורה מכבדת ומרתקת, עם אדריכלות המקדשים היווניים של אתונה.

האדריכל שילב כאן בצורה נפלאה את שרידי רובע המגורים העתיק שנחשפו בשטח הבנייה, במהלך הקמת הבניין. הוא גם השקיע לא מעט מאמצים בחווייה הוויזואלית של המבקרים, אם זה ביצירת קשר עין אל האקרופוליס ואל הפרתנון שבו, ואם זה בקשר העין שבין המבקרים לבין עצמם, בתוך המוזיאון.

יש כאן גם תכנון נפלא של המבנה, שמסתמך היטב על מקסימום התאורה הטבעית של אור השמש, שבא מבחוץ.

המוזיאון, אגב, הקפיץ באופן משמעותי את מעמדה של השכונה שבה הוא הוקם. בתוך זמן קצר השכונה הפכה משכונה סתמית באתונה, לשכונת יוקרה נחשבת בעיר.

מיקומו של המוזיאון, בסמוך לקצה הדרומי-מזרחי של האקרופוליס ולתחנת הרכבת התחתית, מזרים אליו מעל 5 מיליון מבקרים בכל שנה, מה עוד שהוא ממוזג היטב בקיץ ומחומם בחורף, שלא כמו האתרים המפורסמים והפתוחים לחלוטין.


#תצוגות המוזיאון
המוזיאון בנוי ב-4 מפלסים:

קומת המרתף - רצפת זכוכית המאפשרת צפייה בשרידי רובע מגורים ביזנטי, שהתגלה בחפירת היסודות לבניית המוזיאון.

קומת הכניסה - שרידים מהחפירות שבמורדות צוק האקרופוליס, מחוץ לעיר העליונה. יש כאן בעיקר כלי חרס, מהתקופה הנאוליתית ועד הרומאית. בנוסף, ממצאים ממקדש הנימפות, שנמצא ליד תיאטרון הורדוס אטיקוס, ומהאסקלפיון שנחשף ליד תיאטרון דיוניסוס.

קומה שנייה - ממצאי האקרופוליס הקדום, שנהרס בידי הפרסים, כמו פסלים מהפרתנון הקדום, של המאה ה-6 לפנה"ס. שימו לב ל"חיוך הארכאי", הקפוא, שמאפיין חלק גדול מהפסלים הללו, שהיו בחלקם קבועים בגמלוני המקדשים. על חלק מהפסלים שתראו כאן, ניתן עדיין לראות את סימני הצבע המקורי, מלפני 2,600 שנה. בקומה זו מוצג גם אוסף של פסלי נערים ונערות עשויי שיש, שהוקדשו למקדש הקדום.

קומה עליונה - זו קומת הפרתנון. מוצגים בה מבחר ממצאים מהמקדש המפורסם בעולם. מרבית הפריטים המקוריים, אגב, נמצאים במוזיאון הבריטי, אבל ניתן לצפות בהעתקים מדוייקים, לצד ממצאים כמו האפריז המפוסל שהקיף את הפרתנון, המֶטוֹפּוֹת, שהן לוחות מלבניים עם תבליטים מפוסלים מהפרתנון והשרידים של פסלי הגמלונים.

עוד בקומה זו מוצגים פסלים ותבליטים ממקדש אַתֵנָה נִיקֶה, מבנה הפְּרוֹפִּילֵאָה ומקדש האֶרֶכְתֵיאוֹן, שתוכלו לראות חמישה מתוך ששת פסלי הקְרִיאַטִידוֹת, פסלי נשים יפהפיים, שעיטרו את המרפסת הדרומית שלו.


ביקור במקום:

https://youtu.be/49TsjfebAH0

#על מבנה המקדש המושלם בעולם והסמל של אתונה

הסמל של האקרופוליס של אתונה והמבנה המפורסם ביותר כאן, הוא ללא ספק ה"פַּרְתֵנוֹן" (Parthenon), שניצב ממש במרכז האקרופוליס.

הפרתנון הוא השריד העיקרי של אתונה העתיקה. זהו מקדש שנבנה במאה ה-5 לפני הספירה, כאות תודה לאלה אתנה. בבנייתו הודו האתונאים לאתנה, הפטרונית של העיר אתונה, על שנתנה להם את הניצחון במלחמתם נגד פרס. הפרתנון נבנה ממש במקום שבו ניצב קודם לכן מקדש עתיק יותר, שהפרסים הרסו במלחמה.

אגב, כמו מבנים עתיקים רבים בעולם העתיק וכמו יצירות אמנות יפות לאורך ההיסטוריה, הפרתנון בנוי בפרופורציות של "יחס הזהב", על פי חוקיות האסתטיקה חוצה התקופות הידועה כ"פרופורציה האלוהית".

חוץ מהפרתנון יש באקרופוליס של אתונה שרידים נוספים של מבנים קדומים, כמו מקדשי אתנה והאֶרֶכתֵיאוֹן (Erechtheion). יש כאן גם 2 תיאטראות ומגוון גדול של פסלים מהעת העתיקה.


#אדריכלות הפרתנון
אם יש משהו שהפרתנון בולט בו הוא הבנייה המרהיבה והעצומה שנעשתה בו. המקדש הזה נבנה בשנים 438-447 לפני הספירה, בנקודה הגבוהה ביותר באקרופוליס. את כל השיש לבניית הפַּרְתֵנוֹן הביאו מהרי פלניקוס הסמוכים לאתונה.

הוא נבנה בסגנון דורי, שתוכלו לראות במיוחד בכותרות העמודים שלו. הפרתנון בנוי מ-8 עמודיים דוריים לרוחבו ו-17 עמודים לאורכו. בסגנון הדורי הוא מהווה את הבנייה המרהיבה ביותר ששרדה עד ימינו והוא ללא ספק, המבנה הדורי המושלם ביותר בעולם.

בעת העתיקה הכיל הפַּרְתֵנוֹן שני חדרים. הראשון, "חדר הבתולות", הוא גם פירוש שמו "פרתנון". השני "חדר האוצר", היה המקום שבו שמרו את אוצרות המסים שגבתה אתונה. במרכזו של המקדש ניצב אז פסל של אתנה, שיצר הפסל המפורסם פִידִיאַס (Phidias), גדול אמני התקופה ומי שפיסל אגב, את הפסל של זאוס באולימפיה, פסל שהיה אחד מבין שבעת פלאי תבל. זה היה פסל גדול, עשוי עץ ומצופה שנהב וזהב.

הפרופורציות המושלמות של הפרתנון ועמודיו ומיקומו המדהים, כמו גם המקום הגבוה באקרופוליס, הם מה שהפך את הפרתנון לאתר חובה בכל ביקור באתונה.


#תולדות הפרתנון
הפרתנון נבנה במאה ה-5 לפני הספירה, כאות תודה לאלה אתנה וכמקדש לה. בבנייתו הודו האתונאים לאתנה, הפטרונית של העיר אתונה ומקור שמה "אתונה", על שנתנה להם את הניצחון במלחמתם נגד פרס. הפרתנון נבנה ממש במקום שבו ניצב קודם לכן מקדש עתיק יותר, שהפרסים הרסו במלחמה.

אם להיות מדויקים, בניית הפרתנון החלה בשנת 447 לפני הספירה והוא הוקדש סופית 9 שנים אחר כך, בשנת 438 לפני הספירה.

במהלך השנים מאז שימש הפַּרְתֵנוֹן בהתאם לשינויים ההיסטוריים שחלו באתונה. בתקופה מסוימת הוא היה גם כנסייה, מסגד ואפילו מחסן תחמושת...

במהלך השנים, אגב, על אף ששרד בשלמותו, הוא גם ניזוק לא מעט. זה קרה בעיקר כשהופצץ, בזמן המצור הוונציאני על אתונה, בשנת 1687. הפרתנון כמעט ונהרס אז לחלוטין, אבל שרד בחלקו.


#טיפים
אם תגיעו לאזור דווקא בשעות הערב, אחרי השעה 18:00, תרגישו הקלה בעומס התיירים הפוקדים את המקום. אז גם מואר הפרתנון בתאורה מיוחדת.


הנה הפרתנון וממצאים שנמצאו בו:

https://youtu.be/G1D5hbxa8CM


וכך הוא היה בימי קדם:

https://youtu.be/aGitmYl6U90

#על שרידי המקדש המרשים לזאוס

כשמקדש זאוס האולימפי (Temple of Olympian Zeus) היה שלם, הוא היה גדול מהפרתנון הענקי שעל האקרופוליס ונחשב למקדש הגדול ביותר ביוון העתיקה. כיום ניתן לראות 15 מעמודיו בלבד, אך הם עדיין מרשימים ומדגימים עד כמה היה המקדש גדול ומפואר.

מקדש זאוס האולימפי ידע שלבים רבים של בנייה והפסקות בנייה. בנייתו החלה בשנת 515 לפני הספירה והושלמה רק במאה ה-2, בעת השלטון הרומי. על פי צו האופנה האדריכלית של אותם ימים, הכיל המקדש אז 104 עמודים קורניתיים מרשימים, גבוהים ורבי פאר.

כמו שער אדריאנוס שבקרבתו, חב מקדש זאוס האולימפי את השלמתו לביקור הקיסר הרומי אדריאנוס באתונה, בעת ששלטה בה רומי. ואכן הבניה הסתיימה בסמוך למועד הביקור ההיסטורי.

כיום יכולים המבקרים באתר בעיקר לראות את שרידיו של המבנה המסיבי הזה ולדמיין כיצד נראה בימי קדם, מה שהיה גדול מהפרתנון והמקדש הגדול ביותר ביוון.

בסביבת המקדש של זאוס האולימפי, נמצאים מספר מבנים ומונומנטים היסטוריים, כמו קשת אדריאנוס (Arch of Hadrian), בת 18 המטרים, שגם היא הוקמה לכבוד אדריאנוס, בית מרחץ רומי ציבורי וכמה מקדשים רומיים.


#תולדות מקדש זאוס האולימפי
בניית מקדש זאוס אולימפיאוס החלה בתקופת שלטונו של פייסיסטרטוס (Peisistratus) בסביבות שנת 515 לפני הספירה. בתחילה, במשך שנים ספורות, הבנייה התנהלה כשורה וללא בעיות. אבל די מהר הבנייה הוקפאה, כשהודח היפיאס (Hippias), בנו של הרודן.

יותר מ-300 שנים אחר כך, בשנת 175 לפני הספירה, העבודה התחדשה. זה היה בעת שלטונו של המלך ההלניסטי של סוריה, אנטיוכוס אפיפנס הרביעי (Antiochus IV Epiphanes). לתכנון המקדש מונה אז האדריכל הרומי קוסוטיוס (Cossutius). אבל 11 שנים אחר כך, כשאנטיוכוס מת, נעצרה הבנייה שוב.

שוב יעברו כ-300 שנה, עד שלקראת ביקור אדריאנוס (Hadrian) באתונה, במאה ה-2, הושלם המבנה. זה היה השלב שבו הוא הוקדש לזאוס האולימפי, זאוס אולימפיאוס.

החוקרים סבורים שרעידת אדמה היא שהחלה את הרס המקדש, בתקופה שאחר-כך. בימי הביניים ובתקופות שאחריה פורק המקדש, כשנלקחו רבות מאבניו כחומרים בשימוש משני, כלומר לבנייה מאוחרת יותר.


#אדריכלות מקדש זאוס האולימפי
הממדים המקוריים של מקדש זאוס אולימפיאוס היו 96 על 40 מטרים. מתוך 104 עמודיו המקוריים נשארו 15 במקומם ועמוד נוסף שכוב על הקרקע. גובה העמודים הוא מעט מעל 17 מטר וקוטרם 2 מטרים.

במקור, הקיפו העמודים הללו חדר פנימי שבו ניצבו פסלים גדולים. השיש שבו נעשה שימוש לבניית המקדש הובא מהר פנטלוס (Mount Pentelus).


#טיפים
בסוף השבוע האחרון של ספטמבר הכניסה ללא תשלום.

בימי א' בין ה-1 בנובמבר עד ה-31 במרץ הכניסה היא בחינם.


ביקור במקום:

https://youtu.be/Qx-jhn3K96g


ועוד אחד:

https://youtu.be/aqABael4TRo


הכך הוא נראה פעם?

https://youtu.be/nfKcq9pGJTo

#על המקדש העתיק ביותר באקרופוליס

מקדש אַתֵנָה נִיקֶה, או המקדש של אַפּטֵרוֹס נָיִיקִי (Temple of Apteros Nike), הוא מקדש יווני, קטן יחסית ויפהפה, שניצב על מצוק קטן באקרופוליס.

הוא הוקדש לאלה אתנה ונבנה בכדי להבטיח את הניצחון לאתונה וכדי שהניצחון לא יברח ממנה. שיהיה בלשון הציורית של יוון הקדומה "ניצחון ללא כנפיים".

מקדש אתנה ניקה נבנה בשנת 424 לפני הספירה ונחשב למקדש הכי עתיק באקרופוליס.

אגב, מרבית הפסלים והתבליטים של המקדש הועברו אל מוזיאון האקרופוליס החדש, שנמצא למרגלות ההר.


#אדריכלות מקדש ניקה
כבר משנת 424 לפני הספירה, עמד מקדש אתנה נָיִיקִי, או בעברית "אתנה של הנצחון", על הביצורים שהגנו על הכניסה אל המקדש הפנימי. יש לו אכסדרה שלה 4 עמודים בכל אחד מחלקיה, הקדמי והאחורי, בעוד קירותיה שבצדדים סגורים.

מדובר במקדש עם ארבעה עמודים בחזית וארבעה מאחור, "טטרסטילוס אמפי פרוסטילוס" ביוונית עתיקה. הכותרות שלו בסגנון יוני ואת הכותרות שבעמודים הקיצוניים מתחו מעט לצדדים, בכדי לטשטש את ההבדל שבין הצלעות השונות.

מקדש אתינה מוכר בעיקר בזכות התבליטים שעל המעקה שלו, "מעקה נייקי". רובם מוצגים כיום במוזיאון האקרופוליס החדש, שנמצא למרגלות ההר.


#סיפור הטרגדיה של אֶגֶאוּס
במקדש אַתֵנָה נִיקֶה הגיעה לשיאה אחת ההתרחשויות הטרגיות של יוון העתיקה. לפי המיתוס של אֶגֶאוּס כאן המתין המלך לראות אם בנו תֶזֶאוּס חוזר מנצח ממלחמתו במינוטאור שבכרתים.

תזאוס יצא להרוג את המיניטאור, לאחר שנודע לו שמינוס מלך כרתים גובה מאתונה, אחת לתשע שנים, שבעה נערים ושבע נערות, כדי להקריבם ליצור האיום שבארמונו. במקום להילחם במינוס, בעל הצי החזק שלו יצא תזאוס להרוג את המינוטאור.

תזאוס, שהצליח במשימתו, נמלט מכרתים יחד עם אריאדנה אהובתו ושב בשיט לאתונה. בשמחתו על שניצח בקרב, הוא שכח את הבטחתו לאביו, שאם יתגבר על המינוטאור, הוא יסמן לו זאת כבר מרחוק, על ידי מתיחת מפרשים לבנים על ספינותיו השבות הביתה. הספינות נותרו עם מפרשים שחורים.

דמיינו את אגאוס, בעומדו כאן, על האקרופוליס, כשהוא ממתין בדאגה לשוב בנו. כשראה את המפרשים השחורים שעל ספינות בנו, סבר המלך שתֶזֶאוּס אהובו מת. הוא קפץ לים, הקרוי מאז על שמו, הים האגאי, ומת. רק מששב תֶזֶאוּס החי אל העיר הבין את גודל טעותו והצטער צער רב.


ביקור במקום:

https://youtu.be/fP5lbjC31vk


ומודל המקדש:

https://youtu.be/nMun9YM83PA