שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית הנקודות
מצודת פוֹרְט דֶה בּוֹם סַקְסֵסוֹ ומוזיאון הלוחמים
מנזר זֶ'רוֹנימוּש
מוזיאון אדריכלות, אמנות וטכנולוגיה
המעלית של סַנְטָה ז'וּסְטָה
#על בית כרית הסיכות שמוקדש לסאראמאגו
בית הנקודות (Casa Dos Bicos) הוא בית בליסבון שחזיתו עשויה בצורות גאומטריות בולטות, המקנות לו מרחוק צורה של כרית סיכות גדולה.
הבית, שבשכונת אלפמה, נבנה בשנת 1523, בהוראת בנו של אפונסו דה אלבקרק, המשנה למלך הודו באותם ימים.
את חזית המבנה עיצבו האדריכלים סנטה ריטה פרננדס (Santa Rita Fernandes) ומנואל ויצ'נטה (Manuel Vicente), בהשראה איטלקית ברורה ובסגנון המשקף את אדריכלות אירופה של תחילת המאה ה-16.
כמו בתים רבים בעיר, גם בית הנקודות ניזוק קשות ברעידת האדמה שפגעה בעיר ב-1755. אבל הבניין שרד ובשנת 1981 הוא שוחזר במלואו, בהתאם לעיצוב המקורי שלו.
כיום משמש הבניין את קרן סאראמאגו, על שמו של ז'וזה סאראמאגו, הסופר הפורטוגזי המפורסם, שזכה בפרס נובל לספרות לשנת 1998. יש בבית תערוכת קבע המוקדשת לסופר, שהוא גאוות פורטוגל. היא סוקרת את חייו, בתמונות ובסרטים, עם תצוגה של תרגומי ספריו לשפות העולם הרבות. בבית גם שחזור של חדר העבודה שלו.
במותו ביקש סאראמאגו שיטמנו את אפרו ליד הבניין, מתחת לעץ זית שיובא מכפר הולדתו אזיניאגה, הנמצא כ-100 ק"מ מליסבון. לבקשתו, הוצב ליד העץ ספסל התייחדות ומעליו לוחית נחושת שצורתה כטביעת רגל של פיל, לזכר ספרו "מסע הפיל".
#טיפים
למעט התערוכה, הבית לא פתוח לקהל הרחב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pM9Ud_v9vsU
בית הנקודות (Casa Dos Bicos) הוא בית בליסבון שחזיתו עשויה בצורות גאומטריות בולטות, המקנות לו מרחוק צורה של כרית סיכות גדולה.
הבית, שבשכונת אלפמה, נבנה בשנת 1523, בהוראת בנו של אפונסו דה אלבקרק, המשנה למלך הודו באותם ימים.
את חזית המבנה עיצבו האדריכלים סנטה ריטה פרננדס (Santa Rita Fernandes) ומנואל ויצ'נטה (Manuel Vicente), בהשראה איטלקית ברורה ובסגנון המשקף את אדריכלות אירופה של תחילת המאה ה-16.
כמו בתים רבים בעיר, גם בית הנקודות ניזוק קשות ברעידת האדמה שפגעה בעיר ב-1755. אבל הבניין שרד ובשנת 1981 הוא שוחזר במלואו, בהתאם לעיצוב המקורי שלו.
כיום משמש הבניין את קרן סאראמאגו, על שמו של ז'וזה סאראמאגו, הסופר הפורטוגזי המפורסם, שזכה בפרס נובל לספרות לשנת 1998. יש בבית תערוכת קבע המוקדשת לסופר, שהוא גאוות פורטוגל. היא סוקרת את חייו, בתמונות ובסרטים, עם תצוגה של תרגומי ספריו לשפות העולם הרבות. בבית גם שחזור של חדר העבודה שלו.
במותו ביקש סאראמאגו שיטמנו את אפרו ליד הבניין, מתחת לעץ זית שיובא מכפר הולדתו אזיניאגה, הנמצא כ-100 ק"מ מליסבון. לבקשתו, הוצב ליד העץ ספסל התייחדות ומעליו לוחית נחושת שצורתה כטביעת רגל של פיל, לזכר ספרו "מסע הפיל".
#טיפים
למעט התערוכה, הבית לא פתוח לקהל הרחב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pM9Ud_v9vsU
#על המצודה שהפכה למוזיאון הלוחמים
מצודת פוֹרְט דֶה בּוֹם סַקְסֵסוֹ (Forte De Bom Sucesso) נמצאת מערבית למגדל בלם.
במצודה יש אנדרטה מרהיבה המוקדשת לחיילי הצבא הפורטוגלי שמתו במלחמות מעבר לים, בין השנים 1961 עד 1974. כך נהרגו בסכסוך האפריקאי הממושך, קרוב ל-9000 חיילים פורטוגזים. לאנדרטת הזיכרון הזו יש 3 חלקים: להבת התמיד, קירות הזיכרון, שעליהם חקוקים שמות כל החיילים שנפלו במהלך המלחמה באפריקה והאנדרטה שבה אגם רדוד ושני עמודים גדולים וזוויתיים העומדים מעל הלהבה. ליד האנדרטה ניצב כל הזמן משמר כבוד של הצבא הפורטוגזי.
במצודה נמצא גם מוזיאון הלוחמים (Museu do Combatente) הפורטוגלי. המוזיאון שנמצא בסמוך לאנדרטה, הוא מוזיאון צבאי שמציג את ההיסטוריה הצבאית של פורטוגל. הוא מזכיר את הלוחמים שלחמו עבור פורטוגל ומוקדש לזכרם של אלה שנפלו על הגנת פורטוגל, במלחמות השונות באפריקה.
יש כאן שימוש באמצעים שונים ועיסוק בהיבטים התרבותיים, הצבאיים והדתיים של המלחמות הפורטוגזיות.
המוזיאון נועד לכבד את כל מי ששירתו את פורטוגל כלוחמים פשוטים ולספר על פורטוגל של השנים שעברו, למען הדורות הבאים.
#טיפים
הכניסה החינמית לאזרחי פורטוגל בימי ראשון עד השעה 14:00 יוצרת עומס רב. עדיף להגיע ביום אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/aBCBeTaoD84
מצודת פוֹרְט דֶה בּוֹם סַקְסֵסוֹ (Forte De Bom Sucesso) נמצאת מערבית למגדל בלם.
במצודה יש אנדרטה מרהיבה המוקדשת לחיילי הצבא הפורטוגלי שמתו במלחמות מעבר לים, בין השנים 1961 עד 1974. כך נהרגו בסכסוך האפריקאי הממושך, קרוב ל-9000 חיילים פורטוגזים. לאנדרטת הזיכרון הזו יש 3 חלקים: להבת התמיד, קירות הזיכרון, שעליהם חקוקים שמות כל החיילים שנפלו במהלך המלחמה באפריקה והאנדרטה שבה אגם רדוד ושני עמודים גדולים וזוויתיים העומדים מעל הלהבה. ליד האנדרטה ניצב כל הזמן משמר כבוד של הצבא הפורטוגזי.
במצודה נמצא גם מוזיאון הלוחמים (Museu do Combatente) הפורטוגלי. המוזיאון שנמצא בסמוך לאנדרטה, הוא מוזיאון צבאי שמציג את ההיסטוריה הצבאית של פורטוגל. הוא מזכיר את הלוחמים שלחמו עבור פורטוגל ומוקדש לזכרם של אלה שנפלו על הגנת פורטוגל, במלחמות השונות באפריקה.
יש כאן שימוש באמצעים שונים ועיסוק בהיבטים התרבותיים, הצבאיים והדתיים של המלחמות הפורטוגזיות.
המוזיאון נועד לכבד את כל מי ששירתו את פורטוגל כלוחמים פשוטים ולספר על פורטוגל של השנים שעברו, למען הדורות הבאים.
#טיפים
הכניסה החינמית לאזרחי פורטוגל בימי ראשון עד השעה 14:00 יוצרת עומס רב. עדיף להגיע ביום אחר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/aBCBeTaoD84
#על המנזר הפופולרי של ליסבון וקברו של וַאשְקוּ דָה גַאמָה
מנזר זֶ'רוֹנימוּש (Jeronimus Monastery), או חרונימוס כמו שאומרים הספרדים, הוא מנזר שנבנה במאה ה-15 כבית תפילה לנזירים והיה לאתר הפופולרי ביותר בעיר ליסבון.
המנזר הוקדש במקור לנזירי מסדר סנט ג'רום. הוא נבנה בשנת 1459 ותוכלו לראות בו שלל עיטורים מעולם הספנות והים, מעיטורים המדמים חבלים וחלקי ספינות ועד פסלים של מפלצות ימיות, אלמוגים, דגים ועוד.
אבל עיקר פרסומו של המנזר בא לו מהעובדה שבכנסייה שבתוכו קבור אחד מגדולי בניה של פורטוגל - הימאי ומגלה הארצות, שאנו מכירים בתור ואסקו דה-גמה, אבל שמו המדויק הוא וַאשְקוּ דָה גַאמָה. הוא היה הספן הראשון שהצליח להגיע מאירופה אל יבשת הודו, דרך הים. בכך ביסס נתיב סחר ימי בין היבשות והפך את פורטוגל לאימפריה ימית אדירה בימי הביניים.
ממגלה הארצות של סוף ימי הביניים הפך דָה גַאמָה עם השנים לדמות המפורסמת והמזוהה ביותר עם פורטוגל. קברו נמצא בכנסיית סנטה מריה המרהיבה, שנבנתה במאה ה-16, בתוך המנזר. במהלך השנים מאז שנקבר כאן דָה גַאמָה ובזכות קרבתו של המנזר לנהר הטז'ו, נהגו ספנים רבים להגיע ולהתפלל כאן, בטרם יצאו להפלגות המסוכנות.
ובשל קרבתו לנהר הטז'ו, ימאים רבים שחיפשו מעגן בטוח ומחסה מרוחות נהגו לעצור במקום ולהתפלל להצלחתם לפני היציאה למסע הימי.
גם אתם, אל תתנו לתור הארוך שמשתרך בכניסה למנזר לרפות את ידיכם. המקום הזה, יצירת מופת אדריכלית, שווה כל דקה!
#אדריכלות הכנסייה והסגנון המנואליני
מנזר ז'רונימוס הוא יצירת מופת של ממש, שיא האדריכלות המנואלינית, זרם אמנותי בארכיטקטורה, שנקרא על שם מלך פורטוגל מנואל ה-1.
הכנסייה מעוטרת בסגנון הידוע כסגנון המנואליני, הסגנון המיוחד הזה שרואים היטב בעיקר בחזיתה של כנסיית המנזר ובחצר הנזירים הפנימית. מדובר בסגנון עיצובי גותי, שקרם עור וגידים בפורטוגל של המאה ה-16, בימי המלך עמנואל ה-1. לכן הוא נקרא גם על שמו של המלך "אדריכלות מנואלינית".
המאפיינים של הסגנון הם, בין השאר, אדריכלות מצועצעת ומרובת עיטורים. הסגנון הזה נוצר בהשראת המסעות הימיים המפוארים של המגלים הפורטוגזיים הגדולים. הוא מאופיין בשפע של תבליטי קונכיות, חבלים, דייגים ואוניות.
הודות להיותו מופת לאדריכלות המנואלינית, הוכרזו המנזר המרהיב והחצרות שלו, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#חצרות המנזר המפורסמות
צאו מהכנסייה אל החצרות הנהדרות שמסביב, שגם הן תרמו לחשיבותו ולהכרזתו כאתר מורשת עולמית. במיוחד מפורסם הקלויסטר (מלטינית: claustrum), החצר המרובעת והמוקפת מכל צדדיה בקשתות (ארקדות). במרכזה של החצר יש רחבה שבה גינה ופסלים. חצר ה"קלויסטר" של מנזר ז'רונימוש נחשבת לאחת החצרות היפות מסוגה בעולם.
עיצרו כאן לרגע את הסיור, נוחו קצת וקחו שאיפה של אוויר מהנהר ומהגינה של המנזר. אתם נמצאים בעיר מיוחדת ונעימה. התענגו על הרגע!
#הקברים במנזר
חוץ מקברו של הספן וַאשְקוּ דָה גַאמָה, או וסקו דה גמה, האיש שפתח עבור פורטוגל את הדרך לאוקיינוס ההודי, קבור כאן גם הסופר הלאומי שלה, קמואש. הוא ידוע בתור מי שבין השאר חיבר את האפוס הלאומי “הלוזיטאנים”.
בנוסף לשניים החשובים הללו קבורים כאן, מסביב למזבח הכנסייה, גם רבים ממלכי פורטוגל במהלך הדורות.
#טיפים
כמו לכל המוזיאונים בליסבון, גם לכאן הכניסה בימי ראשון עד השעה 14:00, היא בחינם. הגיעו מוקדם!
הנה הצצה למנזר:
https://youtu.be/Jsz0Wc9zSaI
מנזר זֶ'רוֹנימוּש (Jeronimus Monastery), או חרונימוס כמו שאומרים הספרדים, הוא מנזר שנבנה במאה ה-15 כבית תפילה לנזירים והיה לאתר הפופולרי ביותר בעיר ליסבון.
המנזר הוקדש במקור לנזירי מסדר סנט ג'רום. הוא נבנה בשנת 1459 ותוכלו לראות בו שלל עיטורים מעולם הספנות והים, מעיטורים המדמים חבלים וחלקי ספינות ועד פסלים של מפלצות ימיות, אלמוגים, דגים ועוד.
אבל עיקר פרסומו של המנזר בא לו מהעובדה שבכנסייה שבתוכו קבור אחד מגדולי בניה של פורטוגל - הימאי ומגלה הארצות, שאנו מכירים בתור ואסקו דה-גמה, אבל שמו המדויק הוא וַאשְקוּ דָה גַאמָה. הוא היה הספן הראשון שהצליח להגיע מאירופה אל יבשת הודו, דרך הים. בכך ביסס נתיב סחר ימי בין היבשות והפך את פורטוגל לאימפריה ימית אדירה בימי הביניים.
ממגלה הארצות של סוף ימי הביניים הפך דָה גַאמָה עם השנים לדמות המפורסמת והמזוהה ביותר עם פורטוגל. קברו נמצא בכנסיית סנטה מריה המרהיבה, שנבנתה במאה ה-16, בתוך המנזר. במהלך השנים מאז שנקבר כאן דָה גַאמָה ובזכות קרבתו של המנזר לנהר הטז'ו, נהגו ספנים רבים להגיע ולהתפלל כאן, בטרם יצאו להפלגות המסוכנות.
ובשל קרבתו לנהר הטז'ו, ימאים רבים שחיפשו מעגן בטוח ומחסה מרוחות נהגו לעצור במקום ולהתפלל להצלחתם לפני היציאה למסע הימי.
גם אתם, אל תתנו לתור הארוך שמשתרך בכניסה למנזר לרפות את ידיכם. המקום הזה, יצירת מופת אדריכלית, שווה כל דקה!
#אדריכלות הכנסייה והסגנון המנואליני
מנזר ז'רונימוס הוא יצירת מופת של ממש, שיא האדריכלות המנואלינית, זרם אמנותי בארכיטקטורה, שנקרא על שם מלך פורטוגל מנואל ה-1.
הכנסייה מעוטרת בסגנון הידוע כסגנון המנואליני, הסגנון המיוחד הזה שרואים היטב בעיקר בחזיתה של כנסיית המנזר ובחצר הנזירים הפנימית. מדובר בסגנון עיצובי גותי, שקרם עור וגידים בפורטוגל של המאה ה-16, בימי המלך עמנואל ה-1. לכן הוא נקרא גם על שמו של המלך "אדריכלות מנואלינית".
המאפיינים של הסגנון הם, בין השאר, אדריכלות מצועצעת ומרובת עיטורים. הסגנון הזה נוצר בהשראת המסעות הימיים המפוארים של המגלים הפורטוגזיים הגדולים. הוא מאופיין בשפע של תבליטי קונכיות, חבלים, דייגים ואוניות.
הודות להיותו מופת לאדריכלות המנואלינית, הוכרזו המנזר המרהיב והחצרות שלו, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#חצרות המנזר המפורסמות
צאו מהכנסייה אל החצרות הנהדרות שמסביב, שגם הן תרמו לחשיבותו ולהכרזתו כאתר מורשת עולמית. במיוחד מפורסם הקלויסטר (מלטינית: claustrum), החצר המרובעת והמוקפת מכל צדדיה בקשתות (ארקדות). במרכזה של החצר יש רחבה שבה גינה ופסלים. חצר ה"קלויסטר" של מנזר ז'רונימוש נחשבת לאחת החצרות היפות מסוגה בעולם.
עיצרו כאן לרגע את הסיור, נוחו קצת וקחו שאיפה של אוויר מהנהר ומהגינה של המנזר. אתם נמצאים בעיר מיוחדת ונעימה. התענגו על הרגע!
#הקברים במנזר
חוץ מקברו של הספן וַאשְקוּ דָה גַאמָה, או וסקו דה גמה, האיש שפתח עבור פורטוגל את הדרך לאוקיינוס ההודי, קבור כאן גם הסופר הלאומי שלה, קמואש. הוא ידוע בתור מי שבין השאר חיבר את האפוס הלאומי “הלוזיטאנים”.
בנוסף לשניים החשובים הללו קבורים כאן, מסביב למזבח הכנסייה, גם רבים ממלכי פורטוגל במהלך הדורות.
#טיפים
כמו לכל המוזיאונים בליסבון, גם לכאן הכניסה בימי ראשון עד השעה 14:00, היא בחינם. הגיעו מוקדם!
הנה הצצה למנזר:
https://youtu.be/Jsz0Wc9zSaI
#על המוזיאון האייקוני של ליסבון
מוזיאון ה-MAAT החדש בליסבון (Museum of Art, Architecture, and Technology), השוכן ברובע בֶּלֶם, על גדת נהר הטֶז'וּ, הוא מוזיאון לאדריכלות, אמנות וטכנולוגיה, שנפתח בליסבון בשנת 2016. באמצעות מחשבים, כלי תוכנה וטכנולוגיות עכשוויות, מתמקד המוזיאון בהצגת הקשר שבין אמנות, אדריכלות וטכנולוגיה.
שטחו של המוזיאון, פרי יוזמתה של EDP, חברת החשמל הפורטוגזית, הוא 3000 מ"ר. אבל מה שבולט לעין מיד היא צורתו האדריכלית המיוחדת של המ.א.א.ט (MAAT). זו נראית כמו חללית של חייזרים. זהו מבנה ייחודי, בעיצוב אדריכלי מודרני וממזג עם העבר. מבנה המוזיאון החדשני הוא חלק מפרויקט גדול של קמפוס לאמנות הנבנה על גדת הנהר בלב רובע בֶּלֶם, כחלק מחידוש קו החוף המשקיף אל גשר הפלדה המרשים של העיר, גשר ה-25 באפריל.
למעשה, מדובר בשני מבנים שיוצרים את המוזיאון. הראשון שבהם הוא מבנה תחנת הכוח המרכזית הישנה של ליסבון. הוא מהווה דוגמה לאדריכלות התעשייתית של המחצית הראשונה של המאה ה-20 בפורטוגל ועבר חידוש ששימר הרבה מהבניין הישן, תוך חידושו המסעיר למדי. השני הוא מבנה מודרני וחדשני, שתוכנן בידי האדריכלית הבריטית אמנדה לווט. היא השכילה ליצור שילוב מעודכן ויצירתי של חיפוי האזולז'ו, אותם אריחים עתיקים שניתן למצוא במבנים רבים בפורטוגל, ובין העיצוב העדכני, מודרניסטי ומיוחד של עולם האדריכלות והעיצוב המודרניים.
מבט מהאוויר על המוזיאון:
https://youtu.be/iQ18zBG130U
מבט נוסף:
https://youtu.be/_c94PmvZT_A
ומבט מבפנים:
https://youtu.be/-EN0oarmuAo
מוזיאון ה-MAAT החדש בליסבון (Museum of Art, Architecture, and Technology), השוכן ברובע בֶּלֶם, על גדת נהר הטֶז'וּ, הוא מוזיאון לאדריכלות, אמנות וטכנולוגיה, שנפתח בליסבון בשנת 2016. באמצעות מחשבים, כלי תוכנה וטכנולוגיות עכשוויות, מתמקד המוזיאון בהצגת הקשר שבין אמנות, אדריכלות וטכנולוגיה.
שטחו של המוזיאון, פרי יוזמתה של EDP, חברת החשמל הפורטוגזית, הוא 3000 מ"ר. אבל מה שבולט לעין מיד היא צורתו האדריכלית המיוחדת של המ.א.א.ט (MAAT). זו נראית כמו חללית של חייזרים. זהו מבנה ייחודי, בעיצוב אדריכלי מודרני וממזג עם העבר. מבנה המוזיאון החדשני הוא חלק מפרויקט גדול של קמפוס לאמנות הנבנה על גדת הנהר בלב רובע בֶּלֶם, כחלק מחידוש קו החוף המשקיף אל גשר הפלדה המרשים של העיר, גשר ה-25 באפריל.
למעשה, מדובר בשני מבנים שיוצרים את המוזיאון. הראשון שבהם הוא מבנה תחנת הכוח המרכזית הישנה של ליסבון. הוא מהווה דוגמה לאדריכלות התעשייתית של המחצית הראשונה של המאה ה-20 בפורטוגל ועבר חידוש ששימר הרבה מהבניין הישן, תוך חידושו המסעיר למדי. השני הוא מבנה מודרני וחדשני, שתוכנן בידי האדריכלית הבריטית אמנדה לווט. היא השכילה ליצור שילוב מעודכן ויצירתי של חיפוי האזולז'ו, אותם אריחים עתיקים שניתן למצוא במבנים רבים בפורטוגל, ובין העיצוב העדכני, מודרניסטי ומיוחד של עולם האדריכלות והעיצוב המודרניים.
מבט מהאוויר על המוזיאון:
https://youtu.be/iQ18zBG130U
מבט נוסף:
https://youtu.be/_c94PmvZT_A
ומבט מבפנים:
https://youtu.be/-EN0oarmuAo
אדריכלות בליסבון
#על המעלית שמחברת בין שכונות שונות בליסבון
ליסבון היא עיר הררית ומכאן גם הכינוי שלה "עיר שבע הגבעות". כדי לפתור את הפרשי הגבהים שבין שכונות העיר, נבנו במהלך השנים בעיר מעליות שונות, שמקילות על ההתניידות ומנגישות את שכונותיה למקומיים ולתיירים הרבים המבקרים בה.
מבין מספר מעליות שמשמשות למעבר בין שכונות העיר ליסבון, המעלית של סַנְטָה ג'וּסְטָה (Santa Justa Lift) היא הפופולרית והמפורסמת ביותר. מעלית "סנטה ג'וסטה", או מעלית סנטה ז'וסטה, כפי שהפורטוגזים מבטאים את שמה, היא כבר מזמן אחד מסמלי העיר ליסבון, ממש כמו הביג בן של לונדון או מגדל אייפל לפריז.
המעלית עולה לגובה של 45 מטרים. שני תאי נוסעים, כל אחד מהם מכיל 29 איש, מעלים את המבקרים בה, לתצפית אל הנוף המיוחד של רחובות ליסבון.
המעלית הזו היא ייחודית בעיר, שכן היא המעלית היחידה שבנויה בצורה אנכית לחלוטין, בעוד השאר פועלות באלכסון. היא נועדה לחבר בין כיכר קארמו (Carmo), שבאזור שיאדו שעל הגבעה, ובין השכונה התחתית של הבאישה (Baixa).
כיום המעלית משמשת בעיקר תיירים, העומדים בתור ארוך כדי לעלות בה אל נקודת התצפית המרהיבה, הנשקפת מהמפלס העליון. שם היא מתחברת למנזר קָארְמוֹ, אחד המבנים הבולטים בעיר, שקירותיו והקשתות שלו חסרי גג. זהו מנזר שנהרס במהלך רעידת האדמה ומעולם לא נבנה מחדש. בצד אחד שלו נמצאת חצר פנימית שבה תמצאו קפטריה נעימה לקפה ומנוחה וחנות ספרים נחמדה.
#על הקשר המעניין שבין המעלית למגדל אייפל
לא רבים יודעים שהמעלית של סנטה ג'וסטה (Santa Justa) נבנתה בשנת 1902, בהשראת מגדל אייפל שבפריז. את המעלית, מופת של הנדסה בסגנון של סוף המאה ה-19, תכנן אדריכל יליד פורטוגל, שהיה תלמידו של גוסטב אייפל המפורסם. בדומה למגדל אייפל, גם המעלית והתשתית שלה בנויים מברזל, מה שיוצר קשר עיצובי ניכר למגדל הפריזאי המפורסם.
כדי להתאים עצמה לאופי המבנים שמסביבה, המעלית מעוצבת בסגנון ניאו-גותי והיא מעוטרת בקשתות רבות.
ב-5 השנים הראשונות להפעלתה, המעלית פעלה על קיטור. בשנת 1907 היא חוברה למערכת החשמל והוסבה להנעה חשמלית.
ואגב, עבודות הבנייה של המעלית החלו בשנת 1900 ונמשכו כשנתיים, מה שלא מנע מהמלך לחנוך את גשר המעלית כשנה לפני סיומן, בשנת 1901. בטקס רב רושם והדר, בהשתתפות משפחת המלוכה, עיתונאים רבים ומכובדים אינספור, חנכו אז את הפרויקט שטרם הסתיים...
#משימה בלשית
למעלית יש כניסה האחורית שדרכה ניתן להיכנס בחינם ולחסוך 5 יורו. נראה אתכם מגלים היכן היא...
#טיפים
מנקודת התצפית שבראש המעלית אפשר להשקיף על רובע באישה (Baixa), שכונת אלפאמה ונהר הטז'ו הנהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SiFWcru9twg
ליסבון היא עיר הררית ומכאן גם הכינוי שלה "עיר שבע הגבעות". כדי לפתור את הפרשי הגבהים שבין שכונות העיר, נבנו במהלך השנים בעיר מעליות שונות, שמקילות על ההתניידות ומנגישות את שכונותיה למקומיים ולתיירים הרבים המבקרים בה.
מבין מספר מעליות שמשמשות למעבר בין שכונות העיר ליסבון, המעלית של סַנְטָה ג'וּסְטָה (Santa Justa Lift) היא הפופולרית והמפורסמת ביותר. מעלית "סנטה ג'וסטה", או מעלית סנטה ז'וסטה, כפי שהפורטוגזים מבטאים את שמה, היא כבר מזמן אחד מסמלי העיר ליסבון, ממש כמו הביג בן של לונדון או מגדל אייפל לפריז.
המעלית עולה לגובה של 45 מטרים. שני תאי נוסעים, כל אחד מהם מכיל 29 איש, מעלים את המבקרים בה, לתצפית אל הנוף המיוחד של רחובות ליסבון.
המעלית הזו היא ייחודית בעיר, שכן היא המעלית היחידה שבנויה בצורה אנכית לחלוטין, בעוד השאר פועלות באלכסון. היא נועדה לחבר בין כיכר קארמו (Carmo), שבאזור שיאדו שעל הגבעה, ובין השכונה התחתית של הבאישה (Baixa).
כיום המעלית משמשת בעיקר תיירים, העומדים בתור ארוך כדי לעלות בה אל נקודת התצפית המרהיבה, הנשקפת מהמפלס העליון. שם היא מתחברת למנזר קָארְמוֹ, אחד המבנים הבולטים בעיר, שקירותיו והקשתות שלו חסרי גג. זהו מנזר שנהרס במהלך רעידת האדמה ומעולם לא נבנה מחדש. בצד אחד שלו נמצאת חצר פנימית שבה תמצאו קפטריה נעימה לקפה ומנוחה וחנות ספרים נחמדה.
#על הקשר המעניין שבין המעלית למגדל אייפל
לא רבים יודעים שהמעלית של סנטה ג'וסטה (Santa Justa) נבנתה בשנת 1902, בהשראת מגדל אייפל שבפריז. את המעלית, מופת של הנדסה בסגנון של סוף המאה ה-19, תכנן אדריכל יליד פורטוגל, שהיה תלמידו של גוסטב אייפל המפורסם. בדומה למגדל אייפל, גם המעלית והתשתית שלה בנויים מברזל, מה שיוצר קשר עיצובי ניכר למגדל הפריזאי המפורסם.
כדי להתאים עצמה לאופי המבנים שמסביבה, המעלית מעוצבת בסגנון ניאו-גותי והיא מעוטרת בקשתות רבות.
ב-5 השנים הראשונות להפעלתה, המעלית פעלה על קיטור. בשנת 1907 היא חוברה למערכת החשמל והוסבה להנעה חשמלית.
ואגב, עבודות הבנייה של המעלית החלו בשנת 1900 ונמשכו כשנתיים, מה שלא מנע מהמלך לחנוך את גשר המעלית כשנה לפני סיומן, בשנת 1901. בטקס רב רושם והדר, בהשתתפות משפחת המלוכה, עיתונאים רבים ומכובדים אינספור, חנכו אז את הפרויקט שטרם הסתיים...
#משימה בלשית
למעלית יש כניסה האחורית שדרכה ניתן להיכנס בחינם ולחסוך 5 יורו. נראה אתכם מגלים היכן היא...
#טיפים
מנקודת התצפית שבראש המעלית אפשר להשקיף על רובע באישה (Baixa), שכונת אלפאמה ונהר הטז'ו הנהדרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SiFWcru9twg
