שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
יחידת המגורים
בית E1027 של איילין גריי
אדריכלות בפרובאנס

#על יחידת המגורים של לה קורבוזיה
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation) היא מבנה מגורים גדול שנבנה במרסיי בשנים 1954-1948. הוא נחשב למבנה ה"ברוטליסטי", העשוי בטון הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
כאמור, הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים לאותם ימים, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים שונים שנצבעו בצבעי יסוד. זה נעשה ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית שהייתה הטרנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם כזו שמעוררת עד היום לא מעט מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות.
להוסיף שלי:
בניין בטון מדהים בגודלו ומעט מטיל אימה, אבטיפוס לדיור להמונים בהישג יד שביטא את התפיסה של לה קורבוזיה שראה בו את "מכונת מגורים ".
יחידת המגורים של קורבוזיה לא תוכננה להיות סתם בניין גדול אלא מעין עיר אנכית תחת גג אחד, סוג של הכלאה בין שכונה לקיבוץ שמספק את כל צרכי הדיירים, ממסחר, בילוי, פנאי וספורט ועד לשירותים חיוניים, כשהכל זמין במבנה ובלי צורך לצאת ממנו החוצה.
לאורכו של המבנה נמתחים מה שקורבוזיה כינה "רחובות באוויר". למעשה, הם מרגישים כמו מסדרונות ארוכים עם תאורה מעט קמצנית, כשאחד מהם הוא הרחוב המסחרי.
במקור הייתה יחידת המגורים פרויקט של דיור ציבורי מוזל שנועד למגויסים משוחררים בתום מלחמת העולם השנייה. באופן אירוני, מחירי הדירות כיום הם גבוהים ומרבית הדיירים נמנים על המעמד הגבוה, אדריכלים, רופאים ועוד אנשי צווארון לבן שאפילו הם מכנים אותו כיום "הבית של המשוגע".
קורבוזיה החל בפרויקט זה את המימוש של סביבות אדריכליות שיתאימו לאורך החיים המודרני ויהיו בגדלי דירות סבירים ובקנה מידה אנושי.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/nMgrl1HwELM
עוד על המקום:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
וצבעי היסוד שסיפקו את הצבע:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation) היא מבנה מגורים גדול שנבנה במרסיי בשנים 1954-1948. הוא נחשב למבנה ה"ברוטליסטי", העשוי בטון הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
כאמור, הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים לאותם ימים, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים שונים שנצבעו בצבעי יסוד. זה נעשה ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית שהייתה הטרנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם כזו שמעוררת עד היום לא מעט מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות.
להוסיף שלי:
בניין בטון מדהים בגודלו ומעט מטיל אימה, אבטיפוס לדיור להמונים בהישג יד שביטא את התפיסה של לה קורבוזיה שראה בו את "מכונת מגורים ".
יחידת המגורים של קורבוזיה לא תוכננה להיות סתם בניין גדול אלא מעין עיר אנכית תחת גג אחד, סוג של הכלאה בין שכונה לקיבוץ שמספק את כל צרכי הדיירים, ממסחר, בילוי, פנאי וספורט ועד לשירותים חיוניים, כשהכל זמין במבנה ובלי צורך לצאת ממנו החוצה.
לאורכו של המבנה נמתחים מה שקורבוזיה כינה "רחובות באוויר". למעשה, הם מרגישים כמו מסדרונות ארוכים עם תאורה מעט קמצנית, כשאחד מהם הוא הרחוב המסחרי.
במקור הייתה יחידת המגורים פרויקט של דיור ציבורי מוזל שנועד למגויסים משוחררים בתום מלחמת העולם השנייה. באופן אירוני, מחירי הדירות כיום הם גבוהים ומרבית הדיירים נמנים על המעמד הגבוה, אדריכלים, רופאים ועוד אנשי צווארון לבן שאפילו הם מכנים אותו כיום "הבית של המשוגע".
קורבוזיה החל בפרויקט זה את המימוש של סביבות אדריכליות שיתאימו לאורך החיים המודרני ויהיו בגדלי דירות סבירים ובקנה מידה אנושי.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/nMgrl1HwELM
עוד על המקום:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
וצבעי היסוד שסיפקו את הצבע:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8

#על ביתה של אושיית העיצוב האגדית
הבית עם הכינוי הטכני E-1027 הוא וילה יפהפיה משנות ה-20 של המאה הקודמת, השוכן בעיירה קאפ מרטין שבריביירה הצרפתית.
זהו הבית המפורסם שתכננה לעצמה ולבן-זוגה האדריכלית ומעצבת הרהיטים המבריקה איילין גריי (La Villa E-1027 d'Eileen Gray).
הבית נחשב לבית פורץ דרך בתולדות העיצוב, אולי הבית המודרניסטי הראשון. התייחסותה של גריי לתכנון הבית הייתה כיצירה של "מכונת חיים". מעבר למודרניזם שלו ולניצול היעיל של המרחב, הבית גם מתוכנן כך שאור השמש ישתנה לאורך שעות היממה ויהפוך אותו למעניין פי כמה.
סיפור הבית המיוחד הזה הוא סיפורה של הזוגיות עם מבקר האדריכלות יליד רומניה ז'אן בדוביצ'י. גם שם הבית הוא סוג של ראשי תיבות ומספרים של שמות שניהם. איילין התגוררה בבית בזמן הבנייה ולמעשה יצרה אותו ושינתה כל הזמן, עד לסיום הבנייה. לאחר השלמתו נפרדו השניים והיא עזבה אותו.
גריי אמנם המשיכה לבקר מדי פעם את E1027 אבל הקפידה שלא יבוצעו בו שינויים. לאחר שגילתה כעבור זמן שהאדריכל המפורסם לה קורבוזיה צייר בו ציורי קיר שלא תואמו עימה, היא החליטה לא לשוב ולבקר בו יותר. בהדרגה היא נושלה מהבעלות על הבית וגם מהזכויות ההיסטוריות על עבודת העיצוב והתכנון החכמה שבוצעה בו.
גריי, מעצבת רהיטים מוכשרת ביותר, יצרה לבית גם סדרה של רהיטים גאוניים ביופיים ובשימושיות שלהם. במיוחד ידועים מתוכם כורסת הביבנדום ושולחן הצד המפורסם שלה.
עם השנים ובמיוחד אחרי שבעליו נרצח ב-1993, הלך הבית והוזנח. הוא ניצב כבר עשרות שנים בלי דיירים, הולך ומתקלף. לבסוף קנתה אותו ממשלת צרפת ועשתה בו שימור בסיסי.
כיום נעשים מאמצים לשמר ולשחזר את ימי תהילתו ולהחזיר לאיילין גריי ולבית הנפלא שתכננה את הכבוד שנשלל מהם ולמקומם החשוב בעולם העיצוב והאמנות.
הנה סיפורו של E1027:
https://youtu.be/shY6OBbIuJo
ניסיון לדמיין כיצד נראה הבית במקור מבפנים:
https://youtu.be/e5JjOChTioA
מבט מרחוק:
https://youtu.be/wQCTZ5wmEcQ
ובית E1027 אז והיום בסרטון שבו מנסים לגייס תרומות של גולשים לשיקומו:
http://youtu.be/E2eItWb8Y4Q
הבית עם הכינוי הטכני E-1027 הוא וילה יפהפיה משנות ה-20 של המאה הקודמת, השוכן בעיירה קאפ מרטין שבריביירה הצרפתית.
זהו הבית המפורסם שתכננה לעצמה ולבן-זוגה האדריכלית ומעצבת הרהיטים המבריקה איילין גריי (La Villa E-1027 d'Eileen Gray).
הבית נחשב לבית פורץ דרך בתולדות העיצוב, אולי הבית המודרניסטי הראשון. התייחסותה של גריי לתכנון הבית הייתה כיצירה של "מכונת חיים". מעבר למודרניזם שלו ולניצול היעיל של המרחב, הבית גם מתוכנן כך שאור השמש ישתנה לאורך שעות היממה ויהפוך אותו למעניין פי כמה.
סיפור הבית המיוחד הזה הוא סיפורה של הזוגיות עם מבקר האדריכלות יליד רומניה ז'אן בדוביצ'י. גם שם הבית הוא סוג של ראשי תיבות ומספרים של שמות שניהם. איילין התגוררה בבית בזמן הבנייה ולמעשה יצרה אותו ושינתה כל הזמן, עד לסיום הבנייה. לאחר השלמתו נפרדו השניים והיא עזבה אותו.
גריי אמנם המשיכה לבקר מדי פעם את E1027 אבל הקפידה שלא יבוצעו בו שינויים. לאחר שגילתה כעבור זמן שהאדריכל המפורסם לה קורבוזיה צייר בו ציורי קיר שלא תואמו עימה, היא החליטה לא לשוב ולבקר בו יותר. בהדרגה היא נושלה מהבעלות על הבית וגם מהזכויות ההיסטוריות על עבודת העיצוב והתכנון החכמה שבוצעה בו.
גריי, מעצבת רהיטים מוכשרת ביותר, יצרה לבית גם סדרה של רהיטים גאוניים ביופיים ובשימושיות שלהם. במיוחד ידועים מתוכם כורסת הביבנדום ושולחן הצד המפורסם שלה.
עם השנים ובמיוחד אחרי שבעליו נרצח ב-1993, הלך הבית והוזנח. הוא ניצב כבר עשרות שנים בלי דיירים, הולך ומתקלף. לבסוף קנתה אותו ממשלת צרפת ועשתה בו שימור בסיסי.
כיום נעשים מאמצים לשמר ולשחזר את ימי תהילתו ולהחזיר לאיילין גריי ולבית הנפלא שתכננה את הכבוד שנשלל מהם ולמקומם החשוב בעולם העיצוב והאמנות.
הנה סיפורו של E1027:
https://youtu.be/shY6OBbIuJo
ניסיון לדמיין כיצד נראה הבית במקור מבפנים:
https://youtu.be/e5JjOChTioA
מבט מרחוק:
https://youtu.be/wQCTZ5wmEcQ
ובית E1027 אז והיום בסרטון שבו מנסים לגייס תרומות של גולשים לשיקומו:
http://youtu.be/E2eItWb8Y4Q