שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית האופרה של קהיר
בית הבלט והאופרה של טביליסי
בית האופרה הפינית הלאומית
התיאטרון הלאומי
בניין האופרה והבלט הלאומי
האופרה של דובאי
האופרה של וינה
הארנה של ורונה
האופרה גרנייה
#על בית האופרה היוקרתי של בירת מצרים
בית האופרה של קהיר (Cairo Opera House), שבערבית נקרא "בית האופרה המצרי", הוא הכוכב של האי גֶזִירָה. זהו בניין מפואר במיוחד, המביס בקלות בתי אופרה רבים במערב.
כאן מופיעים האמנים וההרכבים המוזיקליים הבולטים במצרים. בית האופרה הוא חלק ממרכז התרבות הלאומי בקהיר ומתקיימות בו הרבה הופעות חיות.
בית האופרה נחנך ב-10 באוקטובר 1988, על האי ג'זירה שבנהר הנילוס, מערבית לעיר התחתית. הוא הוקם באמצעות תרומה של יפאן לעם המצרי, לאחר ביקור שערך נשיא מצרים חוסני מובארכ ביפאן, 3 שנים לפני כן.
הבניין נחנך ב-1988 בטקס מפואר, אליו הגיע גם נסיך יפאני רשמי. כאן הציג תיאטרון קבוקי יפאני לראשונה ביבשת אפריקה ובארצות ערב.
#טיפים
כדי להיכנס לאופרה או קונצרט באולם הגדול של בית האופרה, יש להגיע בלבוש רשמי, כלומר חליפה ועניבה. הם מקפידים על כך מאד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gm187m4qKFQ
בית האופרה של קהיר (Cairo Opera House), שבערבית נקרא "בית האופרה המצרי", הוא הכוכב של האי גֶזִירָה. זהו בניין מפואר במיוחד, המביס בקלות בתי אופרה רבים במערב.
כאן מופיעים האמנים וההרכבים המוזיקליים הבולטים במצרים. בית האופרה הוא חלק ממרכז התרבות הלאומי בקהיר ומתקיימות בו הרבה הופעות חיות.
בית האופרה נחנך ב-10 באוקטובר 1988, על האי ג'זירה שבנהר הנילוס, מערבית לעיר התחתית. הוא הוקם באמצעות תרומה של יפאן לעם המצרי, לאחר ביקור שערך נשיא מצרים חוסני מובארכ ביפאן, 3 שנים לפני כן.
הבניין נחנך ב-1988 בטקס מפואר, אליו הגיע גם נסיך יפאני רשמי. כאן הציג תיאטרון קבוקי יפאני לראשונה ביבשת אפריקה ובארצות ערב.
#טיפים
כדי להיכנס לאופרה או קונצרט באולם הגדול של בית האופרה, יש להגיע בלבוש רשמי, כלומר חליפה ועניבה. הם מקפידים על כך מאד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/gm187m4qKFQ
#על בניין האופרה המפואר של טביליסי
בית האופרה בטביליסי (Opera and Ballet Theater of Tbilisi) הוא סמל תרבות ותיק ונחשב בגאורגיה. הוא נמצא במבנה מהודר בשדרות רוסטוולי המרכזי שבעיר.
בניין האופרה נבנה במקור במהלך המאה ה-19, בתקופה בה חלה מצד אחד תחייתן של תנועות לאומיות ופדגוגיות ובו גיאורגיה דווקא מסופחת לאימפריה הרוסית.
הבניין המפואר הוא בית האופרה הראשון שהוקם בכל עבר הקווקז. המבנה הנוכחי נבנה בסוף המאה ה-19. הוא תוכנן בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו סקודיארי ונקרא על שם המלחין הגיאורגי זכרייה פליאשווילי, שגם נקבר בתוכו.
מיד עם חנוכתו הפך בית האופרה למרכז חיי התרבות של טביליסי ושל כל אזור הקווקז. האולם שלו, על 800 המקומות שבו, הצטיין בחלל הפנימי המרשים שלו ובחזית המפוארת, העומדת ברמה של התיאטראות האירופאיים המפוארים ביותר של התקופה.
האופרה הראשונה שהוצגה כאן הייתה "חיים למען הצאר" של המלחין הרוסי גלינקה. עם השנים תפגע בו קשות שריפה גדולה, אבל הוא ישוקם וישופץ לתפארת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ae6JeDuZlIY
ביקור במקום:
https://youtu.be/2ztUMwv055c
פרסומת:
https://youtu.be/tN2C8QMAudY
בית האופרה בטביליסי (Opera and Ballet Theater of Tbilisi) הוא סמל תרבות ותיק ונחשב בגאורגיה. הוא נמצא במבנה מהודר בשדרות רוסטוולי המרכזי שבעיר.
בניין האופרה נבנה במקור במהלך המאה ה-19, בתקופה בה חלה מצד אחד תחייתן של תנועות לאומיות ופדגוגיות ובו גיאורגיה דווקא מסופחת לאימפריה הרוסית.
הבניין המפואר הוא בית האופרה הראשון שהוקם בכל עבר הקווקז. המבנה הנוכחי נבנה בסוף המאה ה-19. הוא תוכנן בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו סקודיארי ונקרא על שם המלחין הגיאורגי זכרייה פליאשווילי, שגם נקבר בתוכו.
מיד עם חנוכתו הפך בית האופרה למרכז חיי התרבות של טביליסי ושל כל אזור הקווקז. האולם שלו, על 800 המקומות שבו, הצטיין בחלל הפנימי המרשים שלו ובחזית המפוארת, העומדת ברמה של התיאטראות האירופאיים המפוארים ביותר של התקופה.
האופרה הראשונה שהוצגה כאן הייתה "חיים למען הצאר" של המלחין הרוסי גלינקה. עם השנים תפגע בו קשות שריפה גדולה, אבל הוא ישוקם וישופץ לתפארת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ae6JeDuZlIY
ביקור במקום:
https://youtu.be/2ztUMwv055c
פרסומת:
https://youtu.be/tN2C8QMAudY
#על בניין האופרה המרשים בהלסינקי
האופרה הפינית הלאומית (Finnish National Opera) מצויה במבנה מרשים אבל חובבי האופרה יוכלו קודם כל לצפות בה במופעי אופרה ברמה בינלאומית וגבוהה מאוד.
במשכן האופרה הזה מועלות בכל שנה מעט פחות מ-20 אופרות שונות. מאות זמרים משתתפים בהפקות הללו וסולני אופרה בינלאומיים משתתפים בהן דרך קבע בתפקידים הראשיים.
בנוסף להפקות אופראיות מרשימות, עולים בבית האופרה הלאומית של פינלנד גם כעשרה מופעי בלט ומחול מעולים. יש בו להקות רקדנים מקצועיות וגם בית ספר לבלט, שהוא עצמו מעלה מספר מופעי מחול במהלך השנה.
במקור שכנה האופרה הפינית בבית האופרה הישן, שנבנה ב-1870 כתיאטרון לחיל המצב הרוסי ששהה בעיר. אך ב-1993 נפתח בית האופרה החדש שבמפרץ טולונלהטי (Toolonlahti). אז גם נפתחו עבור בית האופרה אפשרויות להעלות הפקות אופרה בקנה מידה גדול ומקצועי.
#טיפים
לפרטים על לוח המופעים התעדכנו באתר האינטרנט שלמטה - אתר האופרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9NzWtLo_KL0
מופעי מחול:
https://youtu.be/p_K28V0pTs4
האופרה הפינית הלאומית (Finnish National Opera) מצויה במבנה מרשים אבל חובבי האופרה יוכלו קודם כל לצפות בה במופעי אופרה ברמה בינלאומית וגבוהה מאוד.
במשכן האופרה הזה מועלות בכל שנה מעט פחות מ-20 אופרות שונות. מאות זמרים משתתפים בהפקות הללו וסולני אופרה בינלאומיים משתתפים בהן דרך קבע בתפקידים הראשיים.
בנוסף להפקות אופראיות מרשימות, עולים בבית האופרה הלאומית של פינלנד גם כעשרה מופעי בלט ומחול מעולים. יש בו להקות רקדנים מקצועיות וגם בית ספר לבלט, שהוא עצמו מעלה מספר מופעי מחול במהלך השנה.
במקור שכנה האופרה הפינית בבית האופרה הישן, שנבנה ב-1870 כתיאטרון לחיל המצב הרוסי ששהה בעיר. אך ב-1993 נפתח בית האופרה החדש שבמפרץ טולונלהטי (Toolonlahti). אז גם נפתחו עבור בית האופרה אפשרויות להעלות הפקות אופרה בקנה מידה גדול ומקצועי.
#טיפים
לפרטים על לוח המופעים התעדכנו באתר האינטרנט שלמטה - אתר האופרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/9NzWtLo_KL0
מופעי מחול:
https://youtu.be/p_K28V0pTs4
#על המבנה המהמם של התיאטרון הלאומי בבלגרד
כבר 150 שנה שהתיאטרון הלאומי של סרביה שנמצא בכיכר הרפובליקה (National Theatre in Belgrade), הוא מהמבנים הבולטים בעיר. הוא נבנה ב-1869 והפך למרכז התרבותי של בלגרד.
מבפנים, יש לתיאטרון הזה 4 מפלסים, תקרה מצוירת ויפה, עיצוב קלאסי מהמם, תאים פרטיים לעשירים ואצילים ובמה שניתנת לשינוי, לפי סוג המופע.
כן, התיאטרון הלאומי בבלגרד מרכז את כל אומנויות הבמה במקום אחד. יש בו מופעים מגוונים ביניהם תאטרון, בלט ואופרה. בילוי של ערב באחד המופעים שבו, יעניק לכם ערב בלתי נשכח.
גם מי שלא מעוניינים בערב שכזה יכולים להזמין סיור בתיאטרון, שכולל סיור בבניין, ביקור מאחורי הקלעים, במחסן התלבושות ובמוזיאון הקטן שלמטה ואפילו הופעה קטנה, עם כוס יין ביד.
#טיפים
אם אתם חובבי תרבות ואמנויות במה, בואו לכאן. גם המושבים היקרים אינם יקרים במונחים אירופיים ומופעי המחול והאופרה אינם בסרבית ומובנים לכל.
קנו כרטיסים מראש.
בקומה התחתונה יש מוזיאון קטן ושווה ביקור, של הבניין ותולדותיו.
מבט מבפנים:
https://youtu.be/aNXYaZxaxos
כבר 150 שנה שהתיאטרון הלאומי של סרביה שנמצא בכיכר הרפובליקה (National Theatre in Belgrade), הוא מהמבנים הבולטים בעיר. הוא נבנה ב-1869 והפך למרכז התרבותי של בלגרד.
מבפנים, יש לתיאטרון הזה 4 מפלסים, תקרה מצוירת ויפה, עיצוב קלאסי מהמם, תאים פרטיים לעשירים ואצילים ובמה שניתנת לשינוי, לפי סוג המופע.
כן, התיאטרון הלאומי בבלגרד מרכז את כל אומנויות הבמה במקום אחד. יש בו מופעים מגוונים ביניהם תאטרון, בלט ואופרה. בילוי של ערב באחד המופעים שבו, יעניק לכם ערב בלתי נשכח.
גם מי שלא מעוניינים בערב שכזה יכולים להזמין סיור בתיאטרון, שכולל סיור בבניין, ביקור מאחורי הקלעים, במחסן התלבושות ובמוזיאון הקטן שלמטה ואפילו הופעה קטנה, עם כוס יין ביד.
#טיפים
אם אתם חובבי תרבות ואמנויות במה, בואו לכאן. גם המושבים היקרים אינם יקרים במונחים אירופיים ומופעי המחול והאופרה אינם בסרבית ומובנים לכל.
קנו כרטיסים מראש.
בקומה התחתונה יש מוזיאון קטן ושווה ביקור, של הבניין ותולדותיו.
מבט מבפנים:
https://youtu.be/aNXYaZxaxos
אופרה
#בית האופרה שהוא מקדש לאמנות במה
בניין האופרה והבלט הלאומיים בסופיה (National Opera and Ballet of Bulgaria) הוא אחד המבנים היפים בעיר וגם מוסד תרבותי מוביל, המציע מופעי אופרה ובלט ברמה גבוהה.
בית אופרה קטן מבתי האופרה הרגילים של אירופה, עם אקוסטיקה טובה ומחיר נגיש מאוד - בבניין האופרה והבלט הלאומי בסופיה תוכלו ליהנות מאופרה ובלט במחירים שווים לכל נפש.
בנוסף להעלאה של אופרות ידועות, כמו "כרמן", "ריגולטו", "הנסיך איגור" ו"טוסקה", מועלים כאן גם מופעי בלט וקונצרטים קלאסיים בהשתתפות של התזמורות הסימפוניות של המקום.
בסופי שבוע מעלים כאן בדרך כלל גם מופעי אופרה לילדים.
הבניין, שנבנה ברובו בתקופת המשטר הקומוניסטי, נפתח בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז הוא מהווה את ביתה ובסיס הפעילות של להקת האופרה הלאומית הבולגרית.
גם להקת הבלט המקומית פועלת בבניין האופרה, המשמש לה בסיס שממנו היא יוצאת להופעותיה ברחבי העולם. אין יצירת בלט מפורסמת שלא הועלתה כאן, במרבית המקרים מספר פעמים במהלך השנים. בין יצירות הבלט האייקוניות שהועלו כאן היו "אגם הברבורים", "היפהפייה הנרדמת", "מפצח האגוזים", "דון קישוט" ו"ג'יזל".
#על המבנה
למרות שהוא תוכנן בסגנון הלניסטי, החזית הניאו-קלאסית של בניין האופרה והבלט הלאומי אינה מפוארת כמו חזיתות בתי אופרה ידועים אחרים באירופה.
ועדיין, בקדמת הבניין המרשים למדי מקדמים את פניכם עמודי שיש המזכירים עמודים יווניים קלאסיים.
שימו לב לשורת התבליטים המופיעים על הגמלון מעליהם. הם מספרים את סיפורה של מלחמת השחרור הארוכה שניהל העם הבולגרי כנגד הכיבוש העות'מני, מאבק שנמשך חצי מילניום, כמעט 500 שנה.
כללית, מזכיר המבנה מבנה או מקדש הלניסטי. רק צבעי הזהב המדגישים אלמנטים שונים בתבליטי הגמלון המתארים את תולדות בולגריה, מעידים שעיצוב המבנה הוא חדש הרבה יותר ומעניקים מראה חגיגי ומעט יוקרתי יותר.
#טיפים
קנו כרטיסים מהאתר בכרטיס אשראי. תקבלו אותם במייל ותדפיסו.
סיורים במבנה ניתן לערוך מדי יום בשעות הבוקר עד הצהריים.
בערב שווה להגיע להצגה וליהנות מחוויה מוזיקלית ותרבותית מעולה, במחיר שווה לכל נפש ובחוויה אירופית מכובדת ונדירה.
כשהאורות כבים, הרבה מהקהל משפר מקום למושבים ריקים באזור המרכזי והקרוב לצפייה.
קוד הלבוש פשוט ואלגנטי אבל לא מחייב חליפה או עניבה, לפחות לא לתיירים. ג'ינס וחולצת ערב מתקבלים בדרך כלל, עם נעליים סבירות ומעלה.
מופעי האופרה לילדים בסופי השבוע הם חוויה נהדרת.
מבט מקרוב בקטעים מתוך האופרה "כרמן":
https://youtu.be/GbyiVXKkWh4
מופע אופרה בקונצרט:
https://youtu.be/6IwfuCqgIyU
ביקור בחזרות אופרה:
https://youtu.be/ITtD-u6Iv8o
בניין האופרה והבלט הלאומיים בסופיה (National Opera and Ballet of Bulgaria) הוא אחד המבנים היפים בעיר וגם מוסד תרבותי מוביל, המציע מופעי אופרה ובלט ברמה גבוהה.
בית אופרה קטן מבתי האופרה הרגילים של אירופה, עם אקוסטיקה טובה ומחיר נגיש מאוד - בבניין האופרה והבלט הלאומי בסופיה תוכלו ליהנות מאופרה ובלט במחירים שווים לכל נפש.
בנוסף להעלאה של אופרות ידועות, כמו "כרמן", "ריגולטו", "הנסיך איגור" ו"טוסקה", מועלים כאן גם מופעי בלט וקונצרטים קלאסיים בהשתתפות של התזמורות הסימפוניות של המקום.
בסופי שבוע מעלים כאן בדרך כלל גם מופעי אופרה לילדים.
הבניין, שנבנה ברובו בתקופת המשטר הקומוניסטי, נפתח בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז הוא מהווה את ביתה ובסיס הפעילות של להקת האופרה הלאומית הבולגרית.
גם להקת הבלט המקומית פועלת בבניין האופרה, המשמש לה בסיס שממנו היא יוצאת להופעותיה ברחבי העולם. אין יצירת בלט מפורסמת שלא הועלתה כאן, במרבית המקרים מספר פעמים במהלך השנים. בין יצירות הבלט האייקוניות שהועלו כאן היו "אגם הברבורים", "היפהפייה הנרדמת", "מפצח האגוזים", "דון קישוט" ו"ג'יזל".
#על המבנה
למרות שהוא תוכנן בסגנון הלניסטי, החזית הניאו-קלאסית של בניין האופרה והבלט הלאומי אינה מפוארת כמו חזיתות בתי אופרה ידועים אחרים באירופה.
ועדיין, בקדמת הבניין המרשים למדי מקדמים את פניכם עמודי שיש המזכירים עמודים יווניים קלאסיים.
שימו לב לשורת התבליטים המופיעים על הגמלון מעליהם. הם מספרים את סיפורה של מלחמת השחרור הארוכה שניהל העם הבולגרי כנגד הכיבוש העות'מני, מאבק שנמשך חצי מילניום, כמעט 500 שנה.
כללית, מזכיר המבנה מבנה או מקדש הלניסטי. רק צבעי הזהב המדגישים אלמנטים שונים בתבליטי הגמלון המתארים את תולדות בולגריה, מעידים שעיצוב המבנה הוא חדש הרבה יותר ומעניקים מראה חגיגי ומעט יוקרתי יותר.
#טיפים
קנו כרטיסים מהאתר בכרטיס אשראי. תקבלו אותם במייל ותדפיסו.
סיורים במבנה ניתן לערוך מדי יום בשעות הבוקר עד הצהריים.
בערב שווה להגיע להצגה וליהנות מחוויה מוזיקלית ותרבותית מעולה, במחיר שווה לכל נפש ובחוויה אירופית מכובדת ונדירה.
כשהאורות כבים, הרבה מהקהל משפר מקום למושבים ריקים באזור המרכזי והקרוב לצפייה.
קוד הלבוש פשוט ואלגנטי אבל לא מחייב חליפה או עניבה, לפחות לא לתיירים. ג'ינס וחולצת ערב מתקבלים בדרך כלל, עם נעליים סבירות ומעלה.
מופעי האופרה לילדים בסופי השבוע הם חוויה נהדרת.
מבט מקרוב בקטעים מתוך האופרה "כרמן":
https://youtu.be/GbyiVXKkWh4
מופע אופרה בקונצרט:
https://youtu.be/6IwfuCqgIyU
ביקור בחזרות אופרה:
https://youtu.be/ITtD-u6Iv8o
#על מרכז התרבות והאירועים של בירת איחוד האמירויות
בית האופרה של דובאי (The Dubai Opera) הוא מבנה מרהיב בו מועלים מופעי מוסיקה ומחול, קונצרטים, הופעות חיות, אופרות, הצגות תאטרון ואירועי תרבות ואמנות של אמנים מכול העולם.
אבל בית האופרה של דובאי הוא הרבה יותר מרק אופרה ותרבות. בסיור מאחורי הקלעים שלו תגלו את העולם הנסתר שמאחורי עולמות האופרה והתיאטרון הססגוניים ומשלבים אמנויות שונות.
בית האופרה זוהר ונראה נהדר בלילה, מה שמוסיף המון זוהר וצבעים מרהיבים ליצירת המופת הבנויה הזו.
אדריכלית, כמו מגדל "בורג' אל ערב", גם המבנה המופתי של האופרה תוכנן בצורת סירת הדאו המסורתית של חצי האי הערבי. העיצוב הארכיטקטוני של בניין האופרה עושה מחווה להיסטוריה הימית של האמירויות הערביות ולספנים של הימים ההם.
בבניין מערכות תאורה וסאונד מהמתקדמות בעולם, מה שהופך אותו לאחד המרכזיים להופעות חיות בדובאי. אבל עוד יותר מעניין הוא שיש לו שני מצבי הפעלה.
מצב אחד מיועד להצגות תיאטרון ואופרה, בו הוא מקבל צורת קשתית ומאכלס כ-2,000 איש. בחלל הזה ניתן גם לארח כנסים, הרצאות ענק וכדומה.
לעומתו יש מצב הופעות, בו הבניין משתנה ומקבל עיצוב יצירתי. הקשת נעלמת, האקוסטיקה משתנה והמבנה מאפשר חוויית סראונד מדהימה, להופעות ולקונצרטים גדולים.
#טיפים
מומלץ להזמין את הכרטיסים מראש אונליין.
אין להביא אוכל ומשקאות לבניין האופרה.
הגיעו בלבוש צנוע.
בכניסה יש להציג את הכרטיס ותעודה מזהה.
הכניסה לילדים עד גיל 16 רק בליווי מבוגר.
בבית האופרה ניתן לערוך סיור. הסיור בבית האופרה של דובאי יימשך כ-75 דקות בממוצע.
על גג התיאטרון תמצאו את מסעדת "הלופט". המהנה. חוץ מאוכל הטוב שבה היא מעניקה נוף מרהיב, אל מזרקת דובאי והבורג' חליפה, המגדל הגבוה בעולם.
הסיורים מאחורי הקלעים של בית האופרה מתקיימים בכל שעה עגולה, החל מהשעה 9:30 בבוקר ועד 17:30 אחה"צ. הם כוללים לא מעט הליכה, אז כדאי להגיע בנעליים נוחות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YKLxugdkKJk
כאולם קונצרטים:
https://youtu.be/EOzEVkLpDes
הדרכה:
https://youtu.be/ZY3JZWqQkEw
הפתיחה ב-2016:
https://youtu.be/FdNkrE12tq0
בית האופרה של דובאי (The Dubai Opera) הוא מבנה מרהיב בו מועלים מופעי מוסיקה ומחול, קונצרטים, הופעות חיות, אופרות, הצגות תאטרון ואירועי תרבות ואמנות של אמנים מכול העולם.
אבל בית האופרה של דובאי הוא הרבה יותר מרק אופרה ותרבות. בסיור מאחורי הקלעים שלו תגלו את העולם הנסתר שמאחורי עולמות האופרה והתיאטרון הססגוניים ומשלבים אמנויות שונות.
בית האופרה זוהר ונראה נהדר בלילה, מה שמוסיף המון זוהר וצבעים מרהיבים ליצירת המופת הבנויה הזו.
אדריכלית, כמו מגדל "בורג' אל ערב", גם המבנה המופתי של האופרה תוכנן בצורת סירת הדאו המסורתית של חצי האי הערבי. העיצוב הארכיטקטוני של בניין האופרה עושה מחווה להיסטוריה הימית של האמירויות הערביות ולספנים של הימים ההם.
בבניין מערכות תאורה וסאונד מהמתקדמות בעולם, מה שהופך אותו לאחד המרכזיים להופעות חיות בדובאי. אבל עוד יותר מעניין הוא שיש לו שני מצבי הפעלה.
מצב אחד מיועד להצגות תיאטרון ואופרה, בו הוא מקבל צורת קשתית ומאכלס כ-2,000 איש. בחלל הזה ניתן גם לארח כנסים, הרצאות ענק וכדומה.
לעומתו יש מצב הופעות, בו הבניין משתנה ומקבל עיצוב יצירתי. הקשת נעלמת, האקוסטיקה משתנה והמבנה מאפשר חוויית סראונד מדהימה, להופעות ולקונצרטים גדולים.
#טיפים
מומלץ להזמין את הכרטיסים מראש אונליין.
אין להביא אוכל ומשקאות לבניין האופרה.
הגיעו בלבוש צנוע.
בכניסה יש להציג את הכרטיס ותעודה מזהה.
הכניסה לילדים עד גיל 16 רק בליווי מבוגר.
בבית האופרה ניתן לערוך סיור. הסיור בבית האופרה של דובאי יימשך כ-75 דקות בממוצע.
על גג התיאטרון תמצאו את מסעדת "הלופט". המהנה. חוץ מאוכל הטוב שבה היא מעניקה נוף מרהיב, אל מזרקת דובאי והבורג' חליפה, המגדל הגבוה בעולם.
הסיורים מאחורי הקלעים של בית האופרה מתקיימים בכל שעה עגולה, החל מהשעה 9:30 בבוקר ועד 17:30 אחה"צ. הם כוללים לא מעט הליכה, אז כדאי להגיע בנעליים נוחות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YKLxugdkKJk
כאולם קונצרטים:
https://youtu.be/EOzEVkLpDes
הדרכה:
https://youtu.be/ZY3JZWqQkEw
הפתיחה ב-2016:
https://youtu.be/FdNkrE12tq0
#על בית האופרה של וינה
בית האופרה המלכותית של וינה הוא אחד מהסמלים התרבותיים החשובים בוינה. הוא נבנה בסוף המאה ה-19 ובו אולם חדש המכיל יותר מ-2200 מושבים מזמינים למבקרים הסקרנים. זהו ככל הידוע לנו, בית האופרה היחיד בעולם שבו מוצגת בכל ערב אופרה אחרת!
בית האופרה נחנך בשנת 1869, על ידי הקיסר פרנץ יוזף. האופרה הראשונה שהושמעה כאן הייתה האופרה דון ג'ובני של מוצרט. מעניין לשמוע כי הקיסר אמר על האופרה "המוזיקה נהדרת אך לא מתאימה כמזון לפיהם של הוינאים שלי". מוצרט השנון ענה לו "אם כך יהיה עליהם ללמוד ללעוס"...
כחלק מההפצצות של בנות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה נהרס חלק מהמבנה. הוא נפתח שוב רק בשנת 1955 על ידי מופע של האופרה "פידליו" בניצוחו של קרל בוהם.
אלפי תיירים מגיעים לכאן ועורכים סיור מודרך במבואת הכניסה המרשימה, גרם המדרגות המרכזי, האולמות, חדרי קבלת הפנים וההצצה לבמה המרכזית. בסיור המודרך באה לידי ביטוי ההיסטוריה העשירה והמדהימה של הבניין, תוך שילוב אלמנטים של תלבושות אמיתיות, תפאורות ופורטרטים גדולים ומפורסמים.
הרפרטואר של ההופעות, הנערכות כאן מדי ערב, מגוון במיוחד - החל מיצירות מתקופת הבארוק ועד ליצירות מן המאה ה-20. הופעות האופרה, הבלט וגם נשף האופרה השנתי, כולם מוצגים כאן ותוכלו להזמין אליהם כרטיסים מראש.
#טיפים
אם תמתינו בתור בשעות אחר הצהריים, תוכלו לרכוש כרטיסים לאופרה בפחות מ-5 יורו. הצפייה בעמידה, במקומות מעולים ובניגוד למה שתחשבו - זה כל כך מיוחד שזה לא קשה לעמוד שעתיים. יש גם "כני הישענות" שמקילים על מי שמתקשה בכך.
בין החודשים אפריל לספטמבר, בית האופרה משדר מעל 100 אופרות ומופעים קלסיים, על מסך ענק בכיכר שמול בית האופרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vQwSl3_M9ms
הדרכה:
https://youtu.be/VEeYCe0Doj8
בית האופרה המלכותית של וינה הוא אחד מהסמלים התרבותיים החשובים בוינה. הוא נבנה בסוף המאה ה-19 ובו אולם חדש המכיל יותר מ-2200 מושבים מזמינים למבקרים הסקרנים. זהו ככל הידוע לנו, בית האופרה היחיד בעולם שבו מוצגת בכל ערב אופרה אחרת!
בית האופרה נחנך בשנת 1869, על ידי הקיסר פרנץ יוזף. האופרה הראשונה שהושמעה כאן הייתה האופרה דון ג'ובני של מוצרט. מעניין לשמוע כי הקיסר אמר על האופרה "המוזיקה נהדרת אך לא מתאימה כמזון לפיהם של הוינאים שלי". מוצרט השנון ענה לו "אם כך יהיה עליהם ללמוד ללעוס"...
כחלק מההפצצות של בנות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה נהרס חלק מהמבנה. הוא נפתח שוב רק בשנת 1955 על ידי מופע של האופרה "פידליו" בניצוחו של קרל בוהם.
אלפי תיירים מגיעים לכאן ועורכים סיור מודרך במבואת הכניסה המרשימה, גרם המדרגות המרכזי, האולמות, חדרי קבלת הפנים וההצצה לבמה המרכזית. בסיור המודרך באה לידי ביטוי ההיסטוריה העשירה והמדהימה של הבניין, תוך שילוב אלמנטים של תלבושות אמיתיות, תפאורות ופורטרטים גדולים ומפורסמים.
הרפרטואר של ההופעות, הנערכות כאן מדי ערב, מגוון במיוחד - החל מיצירות מתקופת הבארוק ועד ליצירות מן המאה ה-20. הופעות האופרה, הבלט וגם נשף האופרה השנתי, כולם מוצגים כאן ותוכלו להזמין אליהם כרטיסים מראש.
#טיפים
אם תמתינו בתור בשעות אחר הצהריים, תוכלו לרכוש כרטיסים לאופרה בפחות מ-5 יורו. הצפייה בעמידה, במקומות מעולים ובניגוד למה שתחשבו - זה כל כך מיוחד שזה לא קשה לעמוד שעתיים. יש גם "כני הישענות" שמקילים על מי שמתקשה בכך.
בין החודשים אפריל לספטמבר, בית האופרה משדר מעל 100 אופרות ומופעים קלסיים, על מסך ענק בכיכר שמול בית האופרה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vQwSl3_M9ms
הדרכה:
https://youtu.be/VEeYCe0Doj8
#על האמפיתיאטרון הענקי של העיר
"הארנה" של העיר ורונה (Verona Arena) היא אמפיתאטרון רומי, שכמו הקולוסיאום ברומא שימש בימי קדם לקרבות גלדיאטורים, משחקים, קרקסים וטורנירים. המבנה הענקי נבנה בשנת 30 לספירה והשתמר היטב עד ימינו. עם 22,000 מקומות ישיבה, לא פלא שבתקופה הרומית הוא נחשב לאחד האצטדיונים הגדולים בעולם.
לא מדובר בסתם עוד אתר עתיק מהתקופה הרומית, או אפילו בארנה רומית רגילה. הארנה של ורונה נחשבת האמפיתאטרון הרומי השמור היטב - השלישי בגודלו בעולם. גם אם אין מופע, מומלץ להיכנס ולהתרשם ממנו גם מבפנים.
בתור אחד מהאמפיתאטראות הרומיים השמורים ביותר שיש ובזכות האקוסטיקה המצוינת שבו, משמש עד היום הארנה להופעות, אופרות ולקונצרטים קלאסיים, הידועים בכל העולם. בחודשים יולי ואוגוסט, בכל שנה, מתקיים בו פסטיבל האופרה של ורונה, אחד מאירועי הקיץ הגדולים באירופה.
#מה תראו בפנים?
עם 72 קשתות אבן מרשימות, 44 שורות ו-22,000 מושבים, האמפיתיאטרון של ורונה הוא השלישי בגודלו בעולם
הכניסה אליו היא דרך קשת כפולה, שנקראת "פורטונה די ברה" (Portoni di Bra). הקשת הזו נותרה כשריד מחומות העיר מהמאה ה -14. כאן תגיעו לפיאצה משולשת וגדולה, מוקפת מבנים גדולים ממגוון תקופות היסטוריות. בכניסה תראו את ה"ליסטון", מדרכה רחבה מהמאה ה-18, עשויה משיש אדום ומשובח, שהובא לכאן מהמחצבות שבהרים שליד ורונה.
ממדי המבנה האליפטי הם 110 מטרים על 140. בעבר הוא היה גדול אף יותר אך רעידת אדמה בשנת 1183, מוטטה חלקים ממנו וזה הגודל שנשאר. אבנים רבות נוספות נלקחו מכאן לבניית כנסיות בימי הביניים ובתקופות אחרות.
אזור התזמורת שוחזר בשנת 1913 ומשמש מאז לקונצרטים והופעות בעונת הקיץ. בכל שנה נוהגים לבצע כאן את האופרה "אאידה" של ורדי, שעלילתה מתרחשת במצרים העתיקה.
#תולדות הארנה
האמפיתיאטרון של ורונה הוא השלישי בגודלו בעולם, מה שמעיד על חשיבותה ועוצמתה של ורונה בתקופה הרומית.
הארנה, שנבנתה אז מחוץ לחומות העיר, בנויה מלבנים אדומות או סוג של שיש ורוד-לבן.
רעידת אדמה שהתרחשה בשנת 1117 מוטטה את חגורת הקשתות החיצונית של הארנה והותירה רק שריד דל ממנה, שאפשר לראות בקצה הצפון-מערבי של האמפיתיאטרון. החורבות שהקיפו אז אותה, הפכו את הארנה בימי הביניים למקור אספקה עצום של אבנים לבנייה. מכאן נלקחו אבנים לבניינים חדשים והעליבות שלטה באמפיתיאטרון המפואר של פעם. רק בתקופת הרנסנס שופץ ושוקם החלק המרכזי של הארנה.
במאה ה-18 הארנה שבה לשמש למופעי תיאטרון ובידור. בשנת 1913 הועלתה כאן האופרה אאידה של ג'וזפה ורדי בפעם הראשונה. מאז בכורה זו הצגתה של האופרה הזו כאן הפכה למסורת רבת שנים.
ובכלל - בכל קיץ מועלים כאן מופעי אופרה מרהיבים שאליהם נוהרים צופים מכל העולם, כדי לחזות ולהאזין לאופרות האיטלקיות במקום אותנטי, עוצמתי, גדול ובעל אקוסטיקה מצוינת.
#טיפים
פסטיבל האופרה של ורונה מתקיים כאן במהלך יולי ואוגוסט. הוא נחשב לאחד מאירועי המוסיקה הבולטים בקיץ של אירופה. כרטיסים הזמינו מראש!
כרטיסים ברגע האחרון ניתן לקנות, אם נותרו, בבוקר ההופעה בקופות הכרטיסים של הארנה. הם תופסים לירכתי הארנה וללא מקום שמור. המחיר כ-12 יורו בלבד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/78INR6VD2WY?t=1m39s&end=2m33s
מהאוויר:
https://youtu.be/hVZbPsYJ05I
אופרה בארנה:
https://youtu.be/cUN5qAnW0Ho
והזמרת אדל מופיעה בו:
https://youtu.be/O0IBihG-xY0
"הארנה" של העיר ורונה (Verona Arena) היא אמפיתאטרון רומי, שכמו הקולוסיאום ברומא שימש בימי קדם לקרבות גלדיאטורים, משחקים, קרקסים וטורנירים. המבנה הענקי נבנה בשנת 30 לספירה והשתמר היטב עד ימינו. עם 22,000 מקומות ישיבה, לא פלא שבתקופה הרומית הוא נחשב לאחד האצטדיונים הגדולים בעולם.
לא מדובר בסתם עוד אתר עתיק מהתקופה הרומית, או אפילו בארנה רומית רגילה. הארנה של ורונה נחשבת האמפיתאטרון הרומי השמור היטב - השלישי בגודלו בעולם. גם אם אין מופע, מומלץ להיכנס ולהתרשם ממנו גם מבפנים.
בתור אחד מהאמפיתאטראות הרומיים השמורים ביותר שיש ובזכות האקוסטיקה המצוינת שבו, משמש עד היום הארנה להופעות, אופרות ולקונצרטים קלאסיים, הידועים בכל העולם. בחודשים יולי ואוגוסט, בכל שנה, מתקיים בו פסטיבל האופרה של ורונה, אחד מאירועי הקיץ הגדולים באירופה.
#מה תראו בפנים?
עם 72 קשתות אבן מרשימות, 44 שורות ו-22,000 מושבים, האמפיתיאטרון של ורונה הוא השלישי בגודלו בעולם
הכניסה אליו היא דרך קשת כפולה, שנקראת "פורטונה די ברה" (Portoni di Bra). הקשת הזו נותרה כשריד מחומות העיר מהמאה ה -14. כאן תגיעו לפיאצה משולשת וגדולה, מוקפת מבנים גדולים ממגוון תקופות היסטוריות. בכניסה תראו את ה"ליסטון", מדרכה רחבה מהמאה ה-18, עשויה משיש אדום ומשובח, שהובא לכאן מהמחצבות שבהרים שליד ורונה.
ממדי המבנה האליפטי הם 110 מטרים על 140. בעבר הוא היה גדול אף יותר אך רעידת אדמה בשנת 1183, מוטטה חלקים ממנו וזה הגודל שנשאר. אבנים רבות נוספות נלקחו מכאן לבניית כנסיות בימי הביניים ובתקופות אחרות.
אזור התזמורת שוחזר בשנת 1913 ומשמש מאז לקונצרטים והופעות בעונת הקיץ. בכל שנה נוהגים לבצע כאן את האופרה "אאידה" של ורדי, שעלילתה מתרחשת במצרים העתיקה.
#תולדות הארנה
האמפיתיאטרון של ורונה הוא השלישי בגודלו בעולם, מה שמעיד על חשיבותה ועוצמתה של ורונה בתקופה הרומית.
הארנה, שנבנתה אז מחוץ לחומות העיר, בנויה מלבנים אדומות או סוג של שיש ורוד-לבן.
רעידת אדמה שהתרחשה בשנת 1117 מוטטה את חגורת הקשתות החיצונית של הארנה והותירה רק שריד דל ממנה, שאפשר לראות בקצה הצפון-מערבי של האמפיתיאטרון. החורבות שהקיפו אז אותה, הפכו את הארנה בימי הביניים למקור אספקה עצום של אבנים לבנייה. מכאן נלקחו אבנים לבניינים חדשים והעליבות שלטה באמפיתיאטרון המפואר של פעם. רק בתקופת הרנסנס שופץ ושוקם החלק המרכזי של הארנה.
במאה ה-18 הארנה שבה לשמש למופעי תיאטרון ובידור. בשנת 1913 הועלתה כאן האופרה אאידה של ג'וזפה ורדי בפעם הראשונה. מאז בכורה זו הצגתה של האופרה הזו כאן הפכה למסורת רבת שנים.
ובכלל - בכל קיץ מועלים כאן מופעי אופרה מרהיבים שאליהם נוהרים צופים מכל העולם, כדי לחזות ולהאזין לאופרות האיטלקיות במקום אותנטי, עוצמתי, גדול ובעל אקוסטיקה מצוינת.
#טיפים
פסטיבל האופרה של ורונה מתקיים כאן במהלך יולי ואוגוסט. הוא נחשב לאחד מאירועי המוסיקה הבולטים בקיץ של אירופה. כרטיסים הזמינו מראש!
כרטיסים ברגע האחרון ניתן לקנות, אם נותרו, בבוקר ההופעה בקופות הכרטיסים של הארנה. הם תופסים לירכתי הארנה וללא מקום שמור. המחיר כ-12 יורו בלבד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/78INR6VD2WY?t=1m39s&end=2m33s
מהאוויר:
https://youtu.be/hVZbPsYJ05I
אופרה בארנה:
https://youtu.be/cUN5qAnW0Ho
והזמרת אדל מופיעה בו:
https://youtu.be/O0IBihG-xY0
#על האופרה גרנייה
בית האופרה הלאומי של פריז, אופרה גרנייה, הוא מבנה גדול ומפואר הממוקם ברובע התשיעי בעיר מצפון לאזור טוולירי. מדובר באחד מבנייני האופרה המפורסמים ביותר בעולם, כנראה בשל היותו מקום ההתרחשות של הרומן "פנטום האופרה" של גסטון לרו, שעל בסיסו גם הופקו מספר סרטים.
בשנותיו הראשונות נקרא הבניין "בניין האופרה של פריז", אך לאחר פתיחת האופרה בסטיליה בשנת 1989, שמו של הבניין הפך ל"האופרה גרנייה".
שטחו של הבניין 11,000 מטרים רבועים והוא יכול להכיל עד 1,979 מבקרים. במתו הגדולה יכולה להכיל 450 איש. ניתן להיכנס למבנה המפואר גם בזמן שאין הופעות בתשלום.
כיום תוכלו להקשיב בו לאופרה הלאומית של פריז ולראות את להקת הבלט של פריז.
#אדריכלות האופרה גרנייה
בשנת 1858, בעת ביקורו של נפוליאון השלישי בבניין האופרה הרשמי של פריז יחד עם אשתו, בוצע נגדו ניסיון התנקשות. בעקבות התקרית החליט נפוליאון להקים בניין אופרה חדש, גדול ומפואר יותר במקום זה שבו ביקר. שארל גרנייה, האדריכל שזכה בעיצוב האופרה היה דווקא צעיר חסר ניסיון שזה היה המבנה הראשון שאותו הוא תכנן. בהמשך לסיפורנו אגב, כדי להימנע מניסיונות רצח נוספים נבנתה במבנה דרך ממוגנת שמאפשרת לשליט לרדת ישר למרכבה שלו בבטחה. הבנייה של המבנה התחילה ב-1861 והסתיימה ב-1875.
גרנייה הצליח ליצור יצירה אדריכלית יפיפייה, מתוחכמת וחדשנית. הבנייה החלה בשנת 1861 והסתיימה רק 14 שנים מאוחר יותר. הסיבות לעיכובים היו מלחמת פרוסיה-צרפת, נפילת האימפרייה השניה וכיבוש פריז על ידי הקומונה הפריזאית. עוד סיבה לעיכוב בבנייה היא האגם התת קרקעי שנמצא מתחת לאתר הבניה, בהשראתו אגב נכתב הסיפור "פנטום האופרה". הבניין נחנך ב-15 בינואר, 1875.
הבניין מפואר ומעוטר בהתאם: אפריזים משיש, קירות מזהב וקטיפה ופסלי כרובים ונימפות. בשנת 1964 הוזמן הצייר מארק שאגאל לעטר את תקרת האופרה.
בית האופרה הוא המבנה היקר ביותר שנבנה בתקופת האימפריה השניה. המבנה בנוי בסגנון ניאו-בארוקי עם שילובים של בניה קלאסית, ונחשב למופת אדריכלי בסגנון ארכיטקטורת התאטרון של המאה ה-19.
#אופרה למנויים
לבניין אופרה היו צרכים מאד מסוימים - לשרת את מנויי האופרה. למנויים היה מנוי שנתי והם היו מקפידים להגיע חמישה ימים בשבוע למקום. הם התעניינו פחות במוזיקה, ששימשה כמוזיקת רקע עבורם, אלא יותר בנוכחות - לראות ולהיראות. זו הסיבה גם שהאדריכל גרניה בנה את המבנה בצורה הזו - השטחים הציבוריים מהווים מחצית מהמבנה, האולם תופס רק רבע ממנו וברבע הנותר יש שטחי חזרות ומשרדים.
אולם הכניסה מקורה במראות, כך שהמבקרים יוכלו לוודא כי הם נראים כראוי וממנו עולות מדרגות שיש רחבות המובילות אל אולמות ההמתנה הגדולים והמרווחים. מהמדרגות ומהמרפסות שלידן, ניתן לראות את כל מי שנכנס לאולם. כמעט אבסורד הוא, שהאולם עצמו בנוי כך שמתאי המנויים ניתן בקלות לראות את התאים האחרים, אך קצת פחות טוב - את הבמה.
עובדה מעניינת על בית האופרה, היא הצבע האדום הקטיפתי של הכיסאות באולם. היום זה נראה כמחזה שגרתי, אך באותה העת השימוש בצבע האדום היה חדשני. גרנייה סיפר שהחליט להשתמש בצבע זה כי הנשים הבאות לאופרה הן כמו תכשיטים ולכן ראוי שישבו בתוך קופסת תכשיטים (שכך היו מרופדות בתקופה ההיא). הרעיון הנועז הצליח וכיום מרבית אולמות הקונצרטים, הקולנוע והאופרה מרופדים באדום קטיפתי.
בשביל לספק אטרקציה לקהל, התקין גרנייה שעון המראה את ימי השבוע וימי החודש ובנה "חדר שקיעה" ובו אשליה אופטית - אם עומדים במרכז החדר ניתן לראות במראות את השמש שוקעת.
#פנטום האופרה
האופרה גרנייה גם היוותה רקע לסיפור "פנטום האופרה", רומן האימה הגותי-בלשי, שהפך מפורסם בעקבות הרבה סרטים, מחזות זמר וגרסאות נוספות שקיבל עם השנים, נכתב במקור על ידי הסופר הצרפתי גסטון לרו ופורסם ראשונה בשנת 1909. הוא פורסם בהמשכים בעיתונות הצרפתית.
הסיפור, שחלק מפרטיו אמיתיים וחלק בדיוניים, עוסק באהבתו הטרגית של גאון מעוות לזמרת אופרה צעירה ומוכשרת. על פי הרומן, הפנטום הוא גאון הנדסי ומוזיקלי מעוות שהיה שותף לבניית בניין בית אופרה, שבו הוא בנה בחשאי רשת של מחילות ומעברי סתר המאפשרים לו לנוע ברחבי הבניין כמו רוח רפאים ולהשליט את מרותו על המבנה. הסיפור בנוי כחקירה בלשית וכולל שיחות עם הדמויות השונות ששרדו ומספרות את הסיפור מנקודת מבטן.
סיפור הפאנטום הפך לאגדת קאלט והיום היא מרכזת סביבה מעריצים מושבעים שהמציאו לעצמם אפילו כינוי: Phantom Phans. הם מרותקים לכל מה שקשור לעלילה: החל מדמותו המורכבת של הפאנטום אריק, דרך המוזיקה שיצר עבורו אנדרו לויד וובר ועד האלמנטים העיצוביים המזוהים עם הדמות: עוגב ענק, נרות ופמוטים, מסיכות, גלימות שחורות מקטיפה, נברשות וכדומה. הרבה מהמעריצים כתבו גרסאות משלהם לסיפור, חלק כתבו את המשכו - הם מפרסמים את היצירות שלהם ברחבי האינטרנט באתרי מעריצים שונים וחלק אף הרחיקו לכת והדפיסו את גרסותיהם.
עד היום מוכרת מעריצה אחת שכל כך אהבה את אגדת הפאנטום עד ששינתה את שמה החוקי ל-Christine Daae, כשם הזמרת שאהבה.
בית האופרה הלאומי של פריז, אופרה גרנייה, הוא מבנה גדול ומפואר הממוקם ברובע התשיעי בעיר מצפון לאזור טוולירי. מדובר באחד מבנייני האופרה המפורסמים ביותר בעולם, כנראה בשל היותו מקום ההתרחשות של הרומן "פנטום האופרה" של גסטון לרו, שעל בסיסו גם הופקו מספר סרטים.
בשנותיו הראשונות נקרא הבניין "בניין האופרה של פריז", אך לאחר פתיחת האופרה בסטיליה בשנת 1989, שמו של הבניין הפך ל"האופרה גרנייה".
שטחו של הבניין 11,000 מטרים רבועים והוא יכול להכיל עד 1,979 מבקרים. במתו הגדולה יכולה להכיל 450 איש. ניתן להיכנס למבנה המפואר גם בזמן שאין הופעות בתשלום.
כיום תוכלו להקשיב בו לאופרה הלאומית של פריז ולראות את להקת הבלט של פריז.
#אדריכלות האופרה גרנייה
בשנת 1858, בעת ביקורו של נפוליאון השלישי בבניין האופרה הרשמי של פריז יחד עם אשתו, בוצע נגדו ניסיון התנקשות. בעקבות התקרית החליט נפוליאון להקים בניין אופרה חדש, גדול ומפואר יותר במקום זה שבו ביקר. שארל גרנייה, האדריכל שזכה בעיצוב האופרה היה דווקא צעיר חסר ניסיון שזה היה המבנה הראשון שאותו הוא תכנן. בהמשך לסיפורנו אגב, כדי להימנע מניסיונות רצח נוספים נבנתה במבנה דרך ממוגנת שמאפשרת לשליט לרדת ישר למרכבה שלו בבטחה. הבנייה של המבנה התחילה ב-1861 והסתיימה ב-1875.
גרנייה הצליח ליצור יצירה אדריכלית יפיפייה, מתוחכמת וחדשנית. הבנייה החלה בשנת 1861 והסתיימה רק 14 שנים מאוחר יותר. הסיבות לעיכובים היו מלחמת פרוסיה-צרפת, נפילת האימפרייה השניה וכיבוש פריז על ידי הקומונה הפריזאית. עוד סיבה לעיכוב בבנייה היא האגם התת קרקעי שנמצא מתחת לאתר הבניה, בהשראתו אגב נכתב הסיפור "פנטום האופרה". הבניין נחנך ב-15 בינואר, 1875.
הבניין מפואר ומעוטר בהתאם: אפריזים משיש, קירות מזהב וקטיפה ופסלי כרובים ונימפות. בשנת 1964 הוזמן הצייר מארק שאגאל לעטר את תקרת האופרה.
בית האופרה הוא המבנה היקר ביותר שנבנה בתקופת האימפריה השניה. המבנה בנוי בסגנון ניאו-בארוקי עם שילובים של בניה קלאסית, ונחשב למופת אדריכלי בסגנון ארכיטקטורת התאטרון של המאה ה-19.
#אופרה למנויים
לבניין אופרה היו צרכים מאד מסוימים - לשרת את מנויי האופרה. למנויים היה מנוי שנתי והם היו מקפידים להגיע חמישה ימים בשבוע למקום. הם התעניינו פחות במוזיקה, ששימשה כמוזיקת רקע עבורם, אלא יותר בנוכחות - לראות ולהיראות. זו הסיבה גם שהאדריכל גרניה בנה את המבנה בצורה הזו - השטחים הציבוריים מהווים מחצית מהמבנה, האולם תופס רק רבע ממנו וברבע הנותר יש שטחי חזרות ומשרדים.
אולם הכניסה מקורה במראות, כך שהמבקרים יוכלו לוודא כי הם נראים כראוי וממנו עולות מדרגות שיש רחבות המובילות אל אולמות ההמתנה הגדולים והמרווחים. מהמדרגות ומהמרפסות שלידן, ניתן לראות את כל מי שנכנס לאולם. כמעט אבסורד הוא, שהאולם עצמו בנוי כך שמתאי המנויים ניתן בקלות לראות את התאים האחרים, אך קצת פחות טוב - את הבמה.
עובדה מעניינת על בית האופרה, היא הצבע האדום הקטיפתי של הכיסאות באולם. היום זה נראה כמחזה שגרתי, אך באותה העת השימוש בצבע האדום היה חדשני. גרנייה סיפר שהחליט להשתמש בצבע זה כי הנשים הבאות לאופרה הן כמו תכשיטים ולכן ראוי שישבו בתוך קופסת תכשיטים (שכך היו מרופדות בתקופה ההיא). הרעיון הנועז הצליח וכיום מרבית אולמות הקונצרטים, הקולנוע והאופרה מרופדים באדום קטיפתי.
בשביל לספק אטרקציה לקהל, התקין גרנייה שעון המראה את ימי השבוע וימי החודש ובנה "חדר שקיעה" ובו אשליה אופטית - אם עומדים במרכז החדר ניתן לראות במראות את השמש שוקעת.
#פנטום האופרה
האופרה גרנייה גם היוותה רקע לסיפור "פנטום האופרה", רומן האימה הגותי-בלשי, שהפך מפורסם בעקבות הרבה סרטים, מחזות זמר וגרסאות נוספות שקיבל עם השנים, נכתב במקור על ידי הסופר הצרפתי גסטון לרו ופורסם ראשונה בשנת 1909. הוא פורסם בהמשכים בעיתונות הצרפתית.
הסיפור, שחלק מפרטיו אמיתיים וחלק בדיוניים, עוסק באהבתו הטרגית של גאון מעוות לזמרת אופרה צעירה ומוכשרת. על פי הרומן, הפנטום הוא גאון הנדסי ומוזיקלי מעוות שהיה שותף לבניית בניין בית אופרה, שבו הוא בנה בחשאי רשת של מחילות ומעברי סתר המאפשרים לו לנוע ברחבי הבניין כמו רוח רפאים ולהשליט את מרותו על המבנה. הסיפור בנוי כחקירה בלשית וכולל שיחות עם הדמויות השונות ששרדו ומספרות את הסיפור מנקודת מבטן.
סיפור הפאנטום הפך לאגדת קאלט והיום היא מרכזת סביבה מעריצים מושבעים שהמציאו לעצמם אפילו כינוי: Phantom Phans. הם מרותקים לכל מה שקשור לעלילה: החל מדמותו המורכבת של הפאנטום אריק, דרך המוזיקה שיצר עבורו אנדרו לויד וובר ועד האלמנטים העיצוביים המזוהים עם הדמות: עוגב ענק, נרות ופמוטים, מסיכות, גלימות שחורות מקטיפה, נברשות וכדומה. הרבה מהמעריצים כתבו גרסאות משלהם לסיפור, חלק כתבו את המשכו - הם מפרסמים את היצירות שלהם ברחבי האינטרנט באתרי מעריצים שונים וחלק אף הרחיקו לכת והדפיסו את גרסותיהם.
עד היום מוכרת מעריצה אחת שכל כך אהבה את אגדת הפאנטום עד ששינתה את שמה החוקי ל-Christine Daae, כשם הזמרת שאהבה.
התיאטרון העירוני של ורנה
#על בניין התיאטרון שבכיכר העצמאות
בניין התיאטרון העירוני (Stoyan Bachvarov) של ורנה הוא אחד הבניינים היפים ביותר בעיר. המקום נבנה בתחילת המאה ה-20, בסגנון הבארוק. מאז הוא מהווה את ביתן הרשמי של קבוצת התיאטרון של ורנה ושל להקת האופרה העירונית.
יוזם בניית התיאטרון החדש הוא ראש העיר איוון צרוב, מי שהיה פעיל תרבותי וחינוכי. ב-1909, בישיבת העירייה הראשונה שלו כראש עיר נבחר, הוא העלה, את הרעיון לבניית בית חדש לתיאטרון שבעיר. באותה ישיבה הוחלט על המיקום והצורך בבניין תיאטרון חדש והשאר - היסטוריה.
בין השאר, במשכן התיאטרון מתקיימים בכל קיץ, אירועי פסטיבל הקיץ של ורנה.
אטרקציה נחמדה מחוץ לתיאטרון היא המזרקה שבחזיתו, המהווה מקום להפסקה קלה ונקודת מפגש לתושבי העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/XiyxizsCfbU
בניין התיאטרון העירוני (Stoyan Bachvarov) של ורנה הוא אחד הבניינים היפים ביותר בעיר. המקום נבנה בתחילת המאה ה-20, בסגנון הבארוק. מאז הוא מהווה את ביתן הרשמי של קבוצת התיאטרון של ורנה ושל להקת האופרה העירונית.
יוזם בניית התיאטרון החדש הוא ראש העיר איוון צרוב, מי שהיה פעיל תרבותי וחינוכי. ב-1909, בישיבת העירייה הראשונה שלו כראש עיר נבחר, הוא העלה, את הרעיון לבניית בית חדש לתיאטרון שבעיר. באותה ישיבה הוחלט על המיקום והצורך בבניין תיאטרון חדש והשאר - היסטוריה.
בין השאר, במשכן התיאטרון מתקיימים בכל קיץ, אירועי פסטיבל הקיץ של ורנה.
אטרקציה נחמדה מחוץ לתיאטרון היא המזרקה שבחזיתו, המהווה מקום להפסקה קלה ונקודת מפגש לתושבי העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/XiyxizsCfbU
בית האופרה של ורנה
#על בית האופרה העירוני בוורנה
בית האופרה בוורנה (Varna Opera Theatre), הבנוי בסגנון וינאי, הוא ללא ספק אחד האתרים המפורסמים ביותר של העיר ורנה.
מדובר באחד הבניינים המרשימים והיפים ביותר בעיר. הוא נבנה בתחילת המאה ה-20 בסגנון הבארוק והפך להיות הבית הרשמי של קבוצת התיאטרון של ורנה ושל להקת האופרה העירונית של העיר.
פרסומת לאקדמיה לאופרה בוורנה:
https://youtu.be/3bkhQUsWCw8
בית האופרה בוורנה (Varna Opera Theatre), הבנוי בסגנון וינאי, הוא ללא ספק אחד האתרים המפורסמים ביותר של העיר ורנה.
מדובר באחד הבניינים המרשימים והיפים ביותר בעיר. הוא נבנה בתחילת המאה ה-20 בסגנון הבארוק והפך להיות הבית הרשמי של קבוצת התיאטרון של ורנה ושל להקת האופרה העירונית של העיר.
פרסומת לאקדמיה לאופרה בוורנה:
https://youtu.be/3bkhQUsWCw8
בית האופרה לַה סְקָאלָה
#על בית האופרה הידוע ביותר בעולם
בין אם אתם נהנים מתרבות מוזיקלית גבוהה ובין אם חובבי מוסיקת פופ קלילה, למה שלא תרשו לעצמכם לבקר באחד מבנייני האופרה החשובים בעולם?
תֶיאַטְרוֹ לַה סְקָאלָה (La Scala) הוא כנראה בית האופרה המפורסם ביותר בעולם. אין זמר, זמרת, רקדן, או מנצח קלאסי שלא היה חולם להופיע כאן. הקהל ב"לה סקאלה" מפורסם לא רק בתרועות ובמחיאות הכפיים הנלהבות שבהן הוא מקדם אמנים שמוצאים חן בעיניו, אלא גם בקריאות הבוז הרמות שבהן הוא מגרש מהבמה אמנים שהוא לא מרוצה מהופעתם.
כאן התקיימו מופעי הבכורה של גדולי המלחינים הקלאסיים של איטליה, דוגמת וֶרְדִי, רוֹסִינִי ופּוּצִ'ינִי. כאן מופיעים הגדולים שבכוכבי האופרה העולמיים וגדולי המנצחים ומובילים כאן את ביצוען של מיטב האופרות בעולם, מדי ערב.
המדהים הוא שלמרות חשיבותו העצומה של בית האופרה והתיאטרון הזה, קשה להאמין, ממבט מבחוץ, שזהו המקום. המבנה שלו הוא פשוט מאד, לפחות בסטנדרטים האירופיים המקובלים. התמונה משתנה רק כשנכנסים ונחשפים לפאר והאלגנטיות של המרחבים והאולמות של הבניין. התחושה כשתתהלכו ב"לה סקאלה" היא שאתם פוסעים במקדש אופייני של האצולה האירופית. לאחר שנהרס בשרפה, נבנה הבניין הניאו-קלאסי שלו מחדש, בסוף המאה ה-18.
האולם הזה מארח בכל ערב את מיטב זמרי האופרה בעולם. באולם המרכזי שלו יש 2000 מקומות ישיבה ויציעים עליונים מפוארים. שימו לב לתקרה הגבוהה ולצבעי האדום וזהב האופייניים שלו.
לה סקאלה, שנמצא במרחק דקות ספורות מהדואומו, הוא גם התאטרון הגדול באירופה. בנוסף לאולם הגדול, יש כאן אולמות פאר נוספים, בהם נוהגים כבר שנים רבות לערוך נשפים מפוארים וערבי תרבות נוצצים. מתקיימים כאן גם מופעי בלט, קונצרטים ומופעי תרבות אחרים והמקום הזה הוא מהחשובים שבמוקדי התרבות של העיר כולה.
בבניין גם מוזיאון התיאטרון של ה"לה סקאלה" שהוא מקום מרתק ומרשים בפני עצמו. ראו אותו בתגית "לה סקאלה".
#אדריכלות התיאטרון
את התאטרון המהודר של בית האופרה תכנן בשנת 1776 האדריכל ג'וזפה פיירמריני (Giuseppe Piermarini), בסגנון ניאו-קלאסי. המבנה נבנה כאן לאחר שנשרף כאן תאטרון רג'ו דוקאלה (Teatro Regio Ducale), התאטרון הקודם, ששימש את תושבי העיר לאורך שנים.
מקור שמו של התיאטרון ובית האופרה "לה סקאלה", בא מהעובדה שהתיאטרון נבנה במקום שבו היו בעבר המדרגות של כנסיית סנטה מריה. "סקאלה" משמעו באיטלקית גרם מדרגות.
האולם המרכזי של התיאטרון, עם התקרה הגבוהה, מקושט בצבעים אלגנטיים ויוקרתיים, של אדום וזהב. באולם יש 2000 מקומות ישיבה. יש בו גם יציעים עליונים מפוארים מאד, שבהם שווה לבקר. האולמות הקטנים יותר שבבניין הם אולמות פאר, המשמשים לעריכת נשפים נוצצים וערבי תרבות יוקרתיים.
מבט מקרוב על הלה סקאלה:
https://youtu.be/mzdxAEJUi0k
בין אם אתם נהנים מתרבות מוזיקלית גבוהה ובין אם חובבי מוסיקת פופ קלילה, למה שלא תרשו לעצמכם לבקר באחד מבנייני האופרה החשובים בעולם?
תֶיאַטְרוֹ לַה סְקָאלָה (La Scala) הוא כנראה בית האופרה המפורסם ביותר בעולם. אין זמר, זמרת, רקדן, או מנצח קלאסי שלא היה חולם להופיע כאן. הקהל ב"לה סקאלה" מפורסם לא רק בתרועות ובמחיאות הכפיים הנלהבות שבהן הוא מקדם אמנים שמוצאים חן בעיניו, אלא גם בקריאות הבוז הרמות שבהן הוא מגרש מהבמה אמנים שהוא לא מרוצה מהופעתם.
כאן התקיימו מופעי הבכורה של גדולי המלחינים הקלאסיים של איטליה, דוגמת וֶרְדִי, רוֹסִינִי ופּוּצִ'ינִי. כאן מופיעים הגדולים שבכוכבי האופרה העולמיים וגדולי המנצחים ומובילים כאן את ביצוען של מיטב האופרות בעולם, מדי ערב.
המדהים הוא שלמרות חשיבותו העצומה של בית האופרה והתיאטרון הזה, קשה להאמין, ממבט מבחוץ, שזהו המקום. המבנה שלו הוא פשוט מאד, לפחות בסטנדרטים האירופיים המקובלים. התמונה משתנה רק כשנכנסים ונחשפים לפאר והאלגנטיות של המרחבים והאולמות של הבניין. התחושה כשתתהלכו ב"לה סקאלה" היא שאתם פוסעים במקדש אופייני של האצולה האירופית. לאחר שנהרס בשרפה, נבנה הבניין הניאו-קלאסי שלו מחדש, בסוף המאה ה-18.
האולם הזה מארח בכל ערב את מיטב זמרי האופרה בעולם. באולם המרכזי שלו יש 2000 מקומות ישיבה ויציעים עליונים מפוארים. שימו לב לתקרה הגבוהה ולצבעי האדום וזהב האופייניים שלו.
לה סקאלה, שנמצא במרחק דקות ספורות מהדואומו, הוא גם התאטרון הגדול באירופה. בנוסף לאולם הגדול, יש כאן אולמות פאר נוספים, בהם נוהגים כבר שנים רבות לערוך נשפים מפוארים וערבי תרבות נוצצים. מתקיימים כאן גם מופעי בלט, קונצרטים ומופעי תרבות אחרים והמקום הזה הוא מהחשובים שבמוקדי התרבות של העיר כולה.
בבניין גם מוזיאון התיאטרון של ה"לה סקאלה" שהוא מקום מרתק ומרשים בפני עצמו. ראו אותו בתגית "לה סקאלה".
#אדריכלות התיאטרון
את התאטרון המהודר של בית האופרה תכנן בשנת 1776 האדריכל ג'וזפה פיירמריני (Giuseppe Piermarini), בסגנון ניאו-קלאסי. המבנה נבנה כאן לאחר שנשרף כאן תאטרון רג'ו דוקאלה (Teatro Regio Ducale), התאטרון הקודם, ששימש את תושבי העיר לאורך שנים.
מקור שמו של התיאטרון ובית האופרה "לה סקאלה", בא מהעובדה שהתיאטרון נבנה במקום שבו היו בעבר המדרגות של כנסיית סנטה מריה. "סקאלה" משמעו באיטלקית גרם מדרגות.
האולם המרכזי של התיאטרון, עם התקרה הגבוהה, מקושט בצבעים אלגנטיים ויוקרתיים, של אדום וזהב. באולם יש 2000 מקומות ישיבה. יש בו גם יציעים עליונים מפוארים מאד, שבהם שווה לבקר. האולמות הקטנים יותר שבבניין הם אולמות פאר, המשמשים לעריכת נשפים נוצצים וערבי תרבות יוקרתיים.
מבט מקרוב על הלה סקאלה:
https://youtu.be/mzdxAEJUi0k
תיאטרו סַן קָרְלוֹ
#על האופרה של נאפולי
בניין האופרה האיטלקית, או תיאטרון סַן קָרְלוֹ, הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של העיר נאפולי - הוא גדול, עתיק וטומן בחובו היסטוריה ארוכת שנים.
זהו אחד מבתי האופרה החשובים באיטליה. בשנת 1737 החליט המלך הראשון של בית בורבון, שארל השלישי, על בניית בית אופרה בצמוד אל הארמון. הוא רצה להעניק לנאפולי ערך תרבותי נוסף בצורת תיאטרון חדש וגדול, במקום המבנה הישן והרעוע שמילא עד אז את התפקיד של בית האופרה בנאפולי. כך הוא החל להוביל את הפרויקט לבניית התיאטרון.
ארכיטקטורת הבניין החדש הייתה יפה, עם קישוטי זהב וריפוד מהודר בצבע כחול. כבר בזמן הקמתו של המבנה אגב, היו בו 3,300 מקומות ישיבה.
האופרה הראשונה שהוצגה כאן הייתה "אכילס בסקירוס" (Achille in Sciro) מאת המלחין דומניקו סארו. באותה התקופה, היו אלה נשים ששיחקו את הדמויות הראשיות באופרה.
עד היום בית האופרה בתיאטרון סַן קָרְלוֹ פועל ומעלה הפקות חדשות מדי עונה. כמו כן, המקום גם משמש את להקת הבלט הוותיקה ביותר באיטליה והוא מפורסם בעיקר בשל האקוסטיקה המדהימה שלו. גם אם אתם לא נכנסים לצפות במופע, היכנסו לבניין וסיירו בו מעט.
#שחזור ושיקום המבנה
זה היה בשנת 1816, לאחר מפלתו הסופית של נפוליאון, כשפרצה שריפה שכילתה את מבנה התיאטרון. המלך פרדיננד הרביעי, מלך נאפולי באותה התקופה, לא רצה לוותר עליו והורה לבנות אותו מחדש.
כך שופץ בסגנון ניאו-קלאסי ובתוך 12 חודשים עמד כאן התיאטרון החדש, על פי תוכניותיו של האדריכל אנטוניו ניקוליני. האודיטוריום החדש נבנה בצורה של פרסה וכלל 1,444 מושבים.
עבודות השיפוצים והחידושים המשיכו גם בשנת 1845, אז גם הוא קיבל את הצבעים המקובלים של התקופה - אדום וזהב. עיקר המבנה לא השתנה יותר מדי למעט תוספות קטנות, אך עם הפצצת המקום על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השניה, הוא שופץ מחדש ונפתח שוב, בפעם השלישית, בשנת 1943.
#תולדות התיאטרון
תיאטרון האופרה סן קרלו הוא אחד מבתי האופרה החשובים באיטליה. על מנהליו בעבר נמנים המלחינים רוסיני ודוניצטי.
הבניין הוקם בשנת 1737. האחריות לתכנון המבנה שלו הוטלה על ג'ובאני אנטוניו מדראנו והוא נקרא על שמו של קרלוס השלישי, מלך ספרד. היום הוא מוקדש למלך שארל מבורבון, מי שהקים אותו במקור.
מעל בימת התיאטרון הזה נאם באוקטובר 1922, מי שעתיד להיות הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני. זמן קצר לאחר הנאום יצא "מצעד החולצות השחורות" של מוסוליני, לעבר הבירה האיטלקית רומא ולהשתלטות על איטליה כולה.
ב-1941 עבר בית האופרה שיפוץ נרחב, אבל במהלך מלחמת העולם השנייה ספג הבניין הפצצות מרוכזות וניזוק באופן קשה מאד.
לאחר כיבוש נאפולי בידי בנות הברית, בשנת 1943, שוקם ונפתח בית האופרה מחדש.
היום מפורסם תיאטרון האופרה במופעים האופראיים האיכותיים שמתקיימים בו, בתוך חלל פנימי יפהפה ועם אקוסטיקה מושלמת.
ניגוד עכשווי ברור לעברו הפשיסטי של הבניין, או לשימושים הללו בו, הוא מינויו, בשנת 2003, של המנצח הישראלי גארי בֶּרְתִינִי, לתפקיד המנהל המוסיקלי של האופרה.
מבט מקרוב על תיאטרון סן קרלו:
https://www.youtube.com/watch?v=_C2vOi9v0sY
הנה שיר נאפוליטני, בסגנון האופייני לזמרי העיר:
https://youtu.be/mVJJd0NNkYE
בניין האופרה האיטלקית, או תיאטרון סַן קָרְלוֹ, הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של העיר נאפולי - הוא גדול, עתיק וטומן בחובו היסטוריה ארוכת שנים.
זהו אחד מבתי האופרה החשובים באיטליה. בשנת 1737 החליט המלך הראשון של בית בורבון, שארל השלישי, על בניית בית אופרה בצמוד אל הארמון. הוא רצה להעניק לנאפולי ערך תרבותי נוסף בצורת תיאטרון חדש וגדול, במקום המבנה הישן והרעוע שמילא עד אז את התפקיד של בית האופרה בנאפולי. כך הוא החל להוביל את הפרויקט לבניית התיאטרון.
ארכיטקטורת הבניין החדש הייתה יפה, עם קישוטי זהב וריפוד מהודר בצבע כחול. כבר בזמן הקמתו של המבנה אגב, היו בו 3,300 מקומות ישיבה.
האופרה הראשונה שהוצגה כאן הייתה "אכילס בסקירוס" (Achille in Sciro) מאת המלחין דומניקו סארו. באותה התקופה, היו אלה נשים ששיחקו את הדמויות הראשיות באופרה.
עד היום בית האופרה בתיאטרון סַן קָרְלוֹ פועל ומעלה הפקות חדשות מדי עונה. כמו כן, המקום גם משמש את להקת הבלט הוותיקה ביותר באיטליה והוא מפורסם בעיקר בשל האקוסטיקה המדהימה שלו. גם אם אתם לא נכנסים לצפות במופע, היכנסו לבניין וסיירו בו מעט.
#שחזור ושיקום המבנה
זה היה בשנת 1816, לאחר מפלתו הסופית של נפוליאון, כשפרצה שריפה שכילתה את מבנה התיאטרון. המלך פרדיננד הרביעי, מלך נאפולי באותה התקופה, לא רצה לוותר עליו והורה לבנות אותו מחדש.
כך שופץ בסגנון ניאו-קלאסי ובתוך 12 חודשים עמד כאן התיאטרון החדש, על פי תוכניותיו של האדריכל אנטוניו ניקוליני. האודיטוריום החדש נבנה בצורה של פרסה וכלל 1,444 מושבים.
עבודות השיפוצים והחידושים המשיכו גם בשנת 1845, אז גם הוא קיבל את הצבעים המקובלים של התקופה - אדום וזהב. עיקר המבנה לא השתנה יותר מדי למעט תוספות קטנות, אך עם הפצצת המקום על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השניה, הוא שופץ מחדש ונפתח שוב, בפעם השלישית, בשנת 1943.
#תולדות התיאטרון
תיאטרון האופרה סן קרלו הוא אחד מבתי האופרה החשובים באיטליה. על מנהליו בעבר נמנים המלחינים רוסיני ודוניצטי.
הבניין הוקם בשנת 1737. האחריות לתכנון המבנה שלו הוטלה על ג'ובאני אנטוניו מדראנו והוא נקרא על שמו של קרלוס השלישי, מלך ספרד. היום הוא מוקדש למלך שארל מבורבון, מי שהקים אותו במקור.
מעל בימת התיאטרון הזה נאם באוקטובר 1922, מי שעתיד להיות הדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני. זמן קצר לאחר הנאום יצא "מצעד החולצות השחורות" של מוסוליני, לעבר הבירה האיטלקית רומא ולהשתלטות על איטליה כולה.
ב-1941 עבר בית האופרה שיפוץ נרחב, אבל במהלך מלחמת העולם השנייה ספג הבניין הפצצות מרוכזות וניזוק באופן קשה מאד.
לאחר כיבוש נאפולי בידי בנות הברית, בשנת 1943, שוקם ונפתח בית האופרה מחדש.
היום מפורסם תיאטרון האופרה במופעים האופראיים האיכותיים שמתקיימים בו, בתוך חלל פנימי יפהפה ועם אקוסטיקה מושלמת.
ניגוד עכשווי ברור לעברו הפשיסטי של הבניין, או לשימושים הללו בו, הוא מינויו, בשנת 2003, של המנצח הישראלי גארי בֶּרְתִינִי, לתפקיד המנהל המוסיקלי של האופרה.
מבט מקרוב על תיאטרון סן קרלו:
https://www.youtube.com/watch?v=_C2vOi9v0sY
הנה שיר נאפוליטני, בסגנון האופייני לזמרי העיר:
https://youtu.be/mVJJd0NNkYE
בית האופרה של בודפשט
#על בית האופרה של העיר בודפשט
גם אם לא תרצו להקדיש ערב לאחת מהאופרות או היצירות הקלאסיות של מלחינים הונגריים כמו פרנץ ליסט, ברטוק או קודאיי, את הביקור בבית האופרה של בודפשט (Opera House) לא כדאי לכם להחמיץ. בית האופרה הוא מהאטרקציות הפופולאריות ביותר של בודפשט ומבתי האופרה היפים בעולם.
חוץ מאופרות מעלים כאן גם מופעי מחול קלאסי ומודרני ברמה בינלאומית וכאן מופיעות גם שתי להקות הבלט החשובות של בודפשט והונגריה בכלל.
מומלץ להשתתף בסיור המודרך במקום, או לקנות כרטיס לאחת האופרות, הלא יקרות אגב, שמועלות כאן מדי ערב ולהקדיש זמן גם לסיור בבניין.
#היסטוריית בית האופרה
בית האופרה של בודפשט נחנך בשנת 1884. כחלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית. הונגריה של אותם ימים היא עשירה מאד ונשפכו על הבניין החדש כספים ומשאבים רבים.
התוצאה לא איחרה לבוא. האורחים בחנוכת בית האופרה השתאו. בית האופרה היה מפואר ומושקע מאד והפך מיידית לאחד מבתי האופרה היפים בעולם.
איכשהו הבניין שרד את מלחמת העולם השנייה ולא נפגע. על קירותיו ששרדו ניתן לראות את ציורי הקיר המקוריים, הפרסקאות שנשמרו ללא פגיעה. כמוהם שרדו בבניין גם מאות הפסלים היפים שפזורים בו וסממני הפאר שבאולם האופרה עצמו.
בכדי להשיבו לימיו הגדולים, שופץ הבניין בשנות ה-80 ונוקה במימון הממשלה. בכך הצליחו להפוך אותו לאטרקציה תיירותית ותרבותית מהמרכזיות בבודפשט.
#אדריכלות בניין האופרה
בית האופרה של בודפשט, שנפתח ב-1884, נחשב לאחד מבתי האופרה היפים ביותר בעולם. זהו בניין שתוכנן בסגנון הניאו-רנסנס, על ידי האדריכל ההונגרי מהמאה ה-19 מיקלוש ייבל (Miklos Ybl). למי שאוהב ארכיטקטורה שווה להגיע לביקור יום בבניין.
בחזית בית האופרה הוצבו פסליהם של כמה מהמלחינים הגדולים בתולדות האופרה והמוזיקה הקלאסית, כולל מוצרט, בטהובן, ורדי, ביזה וצ'ייקובסקי.
לא רק מבחוץ המבנה מרשים במיוחד. גם בפנים הוא מרהיב. על מעלה המדרגות המרכזי של הבניין עלו האנשים הכי מפורסמים באירופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. כל מי שהשתייך אז לאצולה ולאליטה של הונגריה באותם ימים היה כאן. ונשות החברה הגבוהה של בודפשט נהגו להציג בהצגות הבכורה של האופרות והמופעים של אותם זמנים, את חידושי האופנה ותכשיטי היוקרה שקיבלו מבעליהם הטחונים.
באולם המרכזי של בית האופרה יש לא פחות מ-1,200 מקומות ישיבה. יש בו מאות פסלים, ציורי קיר וקישוטי זהב מנצנצים במשקל כולל של 7 קילוגרם. חלק מהעיטורים שעל קירות האולם עשויים מעלים המצופים בזהב 24 קארט.
#טיפים
מחירי הכרטיסים כאן סבירים, אבל מומלץ מאד להזמין אותם מראש באתר שלמטה.
בקניית כרטיס לתאים, כדאי לקנות בשורה הראשונה של התא, שרק ממנה רואים.
קוד לבוש הוא הכרחי כאן - נשים יכולות להיכנס רק בשמלות ערב וגברים - רק בחליפות!
ביקור במקום:
https://youtu.be/rzyxU1kDOQk
ומבחוץ:
https://youtu.be/xt9PM7jfwns
גם אם לא תרצו להקדיש ערב לאחת מהאופרות או היצירות הקלאסיות של מלחינים הונגריים כמו פרנץ ליסט, ברטוק או קודאיי, את הביקור בבית האופרה של בודפשט (Opera House) לא כדאי לכם להחמיץ. בית האופרה הוא מהאטרקציות הפופולאריות ביותר של בודפשט ומבתי האופרה היפים בעולם.
חוץ מאופרות מעלים כאן גם מופעי מחול קלאסי ומודרני ברמה בינלאומית וכאן מופיעות גם שתי להקות הבלט החשובות של בודפשט והונגריה בכלל.
מומלץ להשתתף בסיור המודרך במקום, או לקנות כרטיס לאחת האופרות, הלא יקרות אגב, שמועלות כאן מדי ערב ולהקדיש זמן גם לסיור בבניין.
#היסטוריית בית האופרה
בית האופרה של בודפשט נחנך בשנת 1884. כחלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית. הונגריה של אותם ימים היא עשירה מאד ונשפכו על הבניין החדש כספים ומשאבים רבים.
התוצאה לא איחרה לבוא. האורחים בחנוכת בית האופרה השתאו. בית האופרה היה מפואר ומושקע מאד והפך מיידית לאחד מבתי האופרה היפים בעולם.
איכשהו הבניין שרד את מלחמת העולם השנייה ולא נפגע. על קירותיו ששרדו ניתן לראות את ציורי הקיר המקוריים, הפרסקאות שנשמרו ללא פגיעה. כמוהם שרדו בבניין גם מאות הפסלים היפים שפזורים בו וסממני הפאר שבאולם האופרה עצמו.
בכדי להשיבו לימיו הגדולים, שופץ הבניין בשנות ה-80 ונוקה במימון הממשלה. בכך הצליחו להפוך אותו לאטרקציה תיירותית ותרבותית מהמרכזיות בבודפשט.
#אדריכלות בניין האופרה
בית האופרה של בודפשט, שנפתח ב-1884, נחשב לאחד מבתי האופרה היפים ביותר בעולם. זהו בניין שתוכנן בסגנון הניאו-רנסנס, על ידי האדריכל ההונגרי מהמאה ה-19 מיקלוש ייבל (Miklos Ybl). למי שאוהב ארכיטקטורה שווה להגיע לביקור יום בבניין.
בחזית בית האופרה הוצבו פסליהם של כמה מהמלחינים הגדולים בתולדות האופרה והמוזיקה הקלאסית, כולל מוצרט, בטהובן, ורדי, ביזה וצ'ייקובסקי.
לא רק מבחוץ המבנה מרשים במיוחד. גם בפנים הוא מרהיב. על מעלה המדרגות המרכזי של הבניין עלו האנשים הכי מפורסמים באירופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. כל מי שהשתייך אז לאצולה ולאליטה של הונגריה באותם ימים היה כאן. ונשות החברה הגבוהה של בודפשט נהגו להציג בהצגות הבכורה של האופרות והמופעים של אותם זמנים, את חידושי האופנה ותכשיטי היוקרה שקיבלו מבעליהם הטחונים.
באולם המרכזי של בית האופרה יש לא פחות מ-1,200 מקומות ישיבה. יש בו מאות פסלים, ציורי קיר וקישוטי זהב מנצנצים במשקל כולל של 7 קילוגרם. חלק מהעיטורים שעל קירות האולם עשויים מעלים המצופים בזהב 24 קארט.
#טיפים
מחירי הכרטיסים כאן סבירים, אבל מומלץ מאד להזמין אותם מראש באתר שלמטה.
בקניית כרטיס לתאים, כדאי לקנות בשורה הראשונה של התא, שרק ממנה רואים.
קוד לבוש הוא הכרחי כאן - נשים יכולות להיכנס רק בשמלות ערב וגברים - רק בחליפות!
ביקור במקום:
https://youtu.be/rzyxU1kDOQk
ומבחוץ:
https://youtu.be/xt9PM7jfwns
מרכז לינקולן
#על מרכז התרבות והאמנויות על שם לינקולן
במסגרת תוכניתו של רוברט מוזס, שניסה לשנות את פני העיר בשנות ה-60 של המאה ה-20, נבנה מרכז לינקולן. המרכז משמש 12 להקות אומנות, ביניהן אלה של האגודה למוזיקה קאמרית, בית ספר ג'וליארד, ניו יורק סיטי אופרה ועוד נוספים.
המבנה מתפרש על פני 61 דונם בניו יורק. בתוך המרכז יש 29 אולמות ותאטראות וניתן לראות אותם גם באמצעות סיורים מודרכים.
במרכז המתחם תוכלו לראות את מזרקת המים המפוארת ובקיץ יתקיימו כאן גם מופעים פתוחים לקהל הרחב.
במסגרת האירועים שמתרחשים כאן, תוכלו לבוא לצפות באופרות מפורסמות, מופעי בלט ומחול ולהקשיב לקונצרטים מכל העולם.
המקום הזה פופולרי מאד גם בקרב הניו יורקרים המקומיים, הם מצפים ליום פרסום התוכנייה הראשית בכל שנה ונוהגים להזמין את הכרטיסים מראש, כך שלכם התיירים, לא יהיה כל כך קל להשיג כרטיס.
מבט מקרוב על המרכז:
https://www.youtube.com/watch?v=WqUTUF6W2Cc
במסגרת תוכניתו של רוברט מוזס, שניסה לשנות את פני העיר בשנות ה-60 של המאה ה-20, נבנה מרכז לינקולן. המרכז משמש 12 להקות אומנות, ביניהן אלה של האגודה למוזיקה קאמרית, בית ספר ג'וליארד, ניו יורק סיטי אופרה ועוד נוספים.
המבנה מתפרש על פני 61 דונם בניו יורק. בתוך המרכז יש 29 אולמות ותאטראות וניתן לראות אותם גם באמצעות סיורים מודרכים.
במרכז המתחם תוכלו לראות את מזרקת המים המפוארת ובקיץ יתקיימו כאן גם מופעים פתוחים לקהל הרחב.
במסגרת האירועים שמתרחשים כאן, תוכלו לבוא לצפות באופרות מפורסמות, מופעי בלט ומחול ולהקשיב לקונצרטים מכל העולם.
המקום הזה פופולרי מאד גם בקרב הניו יורקרים המקומיים, הם מצפים ליום פרסום התוכנייה הראשית בכל שנה ונוהגים להזמין את הכרטיסים מראש, כך שלכם התיירים, לא יהיה כל כך קל להשיג כרטיס.
מבט מקרוב על המרכז:
https://www.youtube.com/watch?v=WqUTUF6W2Cc
תיאטרון וְיֶלְקי, בית האופרה
#על בית האופרה של ורשה
תאטרון וְיֶלְקי הוא בית האופרה (Teatr Wielki) הלאומי של פולין. למעשה זהו ביתה של האופרה הלאומית הפולנית, שמעלה כאן לאורך השנה מגוון של יצירות קלאסיות מהרפרטואר האופראי הגדול, כמו גם את יצירותיהם של מלחינים פולניים שונים.
בית האופרה הוותיק והמרשים הזה נפתח בשנת 1833. המסורת המעולה שלו הביאה אותו לרמה עולמית של מופעי תרבות מהשורה הראשונה. הוא נחשב לאחד התאטראות הגדולים והטובים באירופה ובנוסף למופעי האופרה, מועלים כאן גם מופעי באלט רבים.
#טיפים
הכרטיסים נמכרים כאן במחירים סבירים - בין 10 לכ-40 יורו לכרטיס במקום הטוב באולם.
התעדכנו באתר בנוגע ללוח המופעים.
הנה התאטרון:
https://youtu.be/ONFITiQKpu8
ובתאורה מיוחדת:
https://youtu.be/7DRFl3vTCKI
תאטרון וְיֶלְקי הוא בית האופרה (Teatr Wielki) הלאומי של פולין. למעשה זהו ביתה של האופרה הלאומית הפולנית, שמעלה כאן לאורך השנה מגוון של יצירות קלאסיות מהרפרטואר האופראי הגדול, כמו גם את יצירותיהם של מלחינים פולניים שונים.
בית האופרה הוותיק והמרשים הזה נפתח בשנת 1833. המסורת המעולה שלו הביאה אותו לרמה עולמית של מופעי תרבות מהשורה הראשונה. הוא נחשב לאחד התאטראות הגדולים והטובים באירופה ובנוסף למופעי האופרה, מועלים כאן גם מופעי באלט רבים.
#טיפים
הכרטיסים נמכרים כאן במחירים סבירים - בין 10 לכ-40 יורו לכרטיס במקום הטוב באולם.
התעדכנו באתר בנוגע ללוח המופעים.
הנה התאטרון:
https://youtu.be/ONFITiQKpu8
ובתאורה מיוחדת:
https://youtu.be/7DRFl3vTCKI
תיאטרון ליסאו
#על התיאטרון המרכזי של ברצלונה
תיאטרון ליסאו, התיאטרון הגדול של ברצלונה, ידוע בעיקר בשל הופעות האופרה המרשימות המתקיימות בו. הוא ממוקם מול שוק הבוקריה והוא נחשב גם לאחד הגדולים והמובילים באירופה.
התיאטרון נפתח בשנת 1847 באמצעות מימון פרטי ומטרתו העיקרית הייתה לקדם את החינוך המוזיקלי. די מהר הוא קיבל מוניטין בינלאומי והיה לאחד מבתי האופרה החשובים בספרד כולה. אך לא תמיד עמד המבנה מרשים ויפה כמו שהוא היום. בשתי שריפות שהתחוללו במבנה, נעצרה הפעילות השוטפת ונדרשו שנים של שיפוצים ובנייה מחדש, כדי להחזירו לפעילות.
השריפה הראשונה התרחשה בו בשנת 1861. השריפה גרמה אמנם נזק, אך לא חמור. לאחר שנה נפתח התיאטרון שוב למבקרים. בשנת 1993, כשנה לאחר המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברצלונה, בעקבות קצר חשמלי, פרצה שריפה וכילתה את המקום. המשפצים השתמשו בצילומים ושרטוטים ישנים וניסו לשמור על המראה המקורי של התאטרון. הנזק היה חמור כל כך, עד שנדרשו 6 שנים שלמות לשיפוץ ושחזור האולם והבמה. בשנת 1999, לאחר כל המאורעות, הוא נפתח בחזרה לקהל.
בתאטרון מעל 2200 מקומות ישיבה. תוכלו להאזין בו לאופרות של מלחינים שונים כמו ורדי, דוניצטי, ביזה ומוצרט ולהופעות אופרה של הזמרים הטובים ביותר בעולם. בכל יום בשעה 10 בבוקר יוצא סיור מודרך במקום שאורכו כחצי שעה.
#על המעמדות בתיאטרון
בעבר הייתה הפרדה מוחלטת בין בני המעמדות השונים. הכניסה הראשית של האולם, זו שממוקמת בשדרת הרמבלה, הייתה הכניסה של בני המעמד הגבוה שהחזיקו הון רב בידיהם. הם שילמו על מקומות הישיבה לא מעט כסף והכניסה הובילה אותם ישירות אל תאי הצפייה המרווחים. התאים הללו קיבלו את זווית הראייה הטובה ביותר על הבמה ויכלו ליהנות ממופע מרשים עם אקוסטיקה מדהימה.
בני המעמד הנמוך יותר, אלה שלא נמצא בכיסיהם הון רב ולא יכלו להרשות לעצמם לשלם את הסכומים הגבוהים, נכנסו מרחוב סאן פאו (San Pau), הרחוב הצדדי, והתיישבו ביציעים העליונים. הצפייה מיציעים אלו הייתה פחות נוחה והאקוסטיקה הייתה משמעותית פחות טובה.
היום נכנסים כל המבקרים אל התאטרון באמצעות הכניסה הראשית שברמבלה, אך הבדלי המחירים שבין המושבים הם עדיין משמעותיים וניכרים.
#מהו היכל המראות של התאטרון?
מאולם המבוא תוכלו לראות את המדרגות הרחבות המובילות אל היכל המראות, שעל קירותיו, כאמור, תלויות מראות גדולות. זה היה גם המקום שבו נהגו להתאסף המבקרים בתאטרון בזמן ההפסקות - אך כמו שאתם בטח יכולים להניח - היו אלו רק בני המעמד הגבוה, האצילים והמיוחסים.
הסתכלו על ציור התקרה ותראו בו את האל אפולו יושב על כיסא ומוקף בתשע מוזות. על קירות ההיכל פתגמים ומשפטים המהללים את נושא המוסיקה וגם שפע של עיטורי זהב.
בשנת 1937, בזמן מלחמת האזרחים שהתחוללה בספרד, גרם הדף של פצצה שנפלה ממטוס, בסמוך לתאטרון, לקריסתה של התקרה ולנזק עצום לתאטרון. התקרה שוחזרה, כמובן, והתאטרון שופץ, כמה שנים לאחר מכן.
תיאטרון ליסאו, התיאטרון הגדול של ברצלונה, ידוע בעיקר בשל הופעות האופרה המרשימות המתקיימות בו. הוא ממוקם מול שוק הבוקריה והוא נחשב גם לאחד הגדולים והמובילים באירופה.
התיאטרון נפתח בשנת 1847 באמצעות מימון פרטי ומטרתו העיקרית הייתה לקדם את החינוך המוזיקלי. די מהר הוא קיבל מוניטין בינלאומי והיה לאחד מבתי האופרה החשובים בספרד כולה. אך לא תמיד עמד המבנה מרשים ויפה כמו שהוא היום. בשתי שריפות שהתחוללו במבנה, נעצרה הפעילות השוטפת ונדרשו שנים של שיפוצים ובנייה מחדש, כדי להחזירו לפעילות.
השריפה הראשונה התרחשה בו בשנת 1861. השריפה גרמה אמנם נזק, אך לא חמור. לאחר שנה נפתח התיאטרון שוב למבקרים. בשנת 1993, כשנה לאחר המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברצלונה, בעקבות קצר חשמלי, פרצה שריפה וכילתה את המקום. המשפצים השתמשו בצילומים ושרטוטים ישנים וניסו לשמור על המראה המקורי של התאטרון. הנזק היה חמור כל כך, עד שנדרשו 6 שנים שלמות לשיפוץ ושחזור האולם והבמה. בשנת 1999, לאחר כל המאורעות, הוא נפתח בחזרה לקהל.
בתאטרון מעל 2200 מקומות ישיבה. תוכלו להאזין בו לאופרות של מלחינים שונים כמו ורדי, דוניצטי, ביזה ומוצרט ולהופעות אופרה של הזמרים הטובים ביותר בעולם. בכל יום בשעה 10 בבוקר יוצא סיור מודרך במקום שאורכו כחצי שעה.
#על המעמדות בתיאטרון
בעבר הייתה הפרדה מוחלטת בין בני המעמדות השונים. הכניסה הראשית של האולם, זו שממוקמת בשדרת הרמבלה, הייתה הכניסה של בני המעמד הגבוה שהחזיקו הון רב בידיהם. הם שילמו על מקומות הישיבה לא מעט כסף והכניסה הובילה אותם ישירות אל תאי הצפייה המרווחים. התאים הללו קיבלו את זווית הראייה הטובה ביותר על הבמה ויכלו ליהנות ממופע מרשים עם אקוסטיקה מדהימה.
בני המעמד הנמוך יותר, אלה שלא נמצא בכיסיהם הון רב ולא יכלו להרשות לעצמם לשלם את הסכומים הגבוהים, נכנסו מרחוב סאן פאו (San Pau), הרחוב הצדדי, והתיישבו ביציעים העליונים. הצפייה מיציעים אלו הייתה פחות נוחה והאקוסטיקה הייתה משמעותית פחות טובה.
היום נכנסים כל המבקרים אל התאטרון באמצעות הכניסה הראשית שברמבלה, אך הבדלי המחירים שבין המושבים הם עדיין משמעותיים וניכרים.
#מהו היכל המראות של התאטרון?
מאולם המבוא תוכלו לראות את המדרגות הרחבות המובילות אל היכל המראות, שעל קירותיו, כאמור, תלויות מראות גדולות. זה היה גם המקום שבו נהגו להתאסף המבקרים בתאטרון בזמן ההפסקות - אך כמו שאתם בטח יכולים להניח - היו אלו רק בני המעמד הגבוה, האצילים והמיוחסים.
הסתכלו על ציור התקרה ותראו בו את האל אפולו יושב על כיסא ומוקף בתשע מוזות. על קירות ההיכל פתגמים ומשפטים המהללים את נושא המוסיקה וגם שפע של עיטורי זהב.
בשנת 1937, בזמן מלחמת האזרחים שהתחוללה בספרד, גרם הדף של פצצה שנפלה ממטוס, בסמוך לתאטרון, לקריסתה של התקרה ולנזק עצום לתאטרון. התקרה שוחזרה, כמובן, והתאטרון שופץ, כמה שנים לאחר מכן.
תיאטרון בולשוי
#על התיאטרון הרוסי המפורסם בכל העולם
תיאטרון הבולשוי (Bolshoi Theatre) הוא אחד מתיאטראות הבלט העתיקים בעולם. בולשוי פירושו ברוסית “גדול” והוא מצדיק את משמעות שמו, לפחות עם הנברשת המרשימה שבאולם שלו, שהיא הנברשת הכי גדולה בעולם.
תיאטרון הבולשוי נחשב כבר שנים רבות לאחד מסמליה הבולטים של רוסיה. הוא זכה לתפקיד הנכבד תודות לתרומה העצומה שלו להיסטוריה האמנותית של רוסיה.
זהו התיאטרון הלאומי של רוסיה והתיאטרון המפורסם ביותר במדינה. כאן מעלים ומציגים קונצרטים, אופרות ומופעי בלט. כאן בוצעה לראשונה יצירתו של צ'ייקובסקי "אגם הברבורים" ב-1877.
מופע בלט בתיאטרון ההיסטורי הוא חוויה בלתי נשכחת לכל תייר המגיע לעיר. מדובר באחד המבנים המזוהים ביותר עם העיר מוסקבה.
הבולשוי שוכן בכיכר התיאטרון (Teatralnaya ploshchad), הסמוכה לכיכר האדומה ומצפון לקרמלין. זהו מבנה ניאו-קלסי מרהיב ומרשים, שנבנה כאן לאחר חורבן הבניין הקודם בשרפה הגדולה של מוסקבה, שנגרמה בעת כיבוש העיר בידי נפוליאון.
במשך תקופה ארוכה, אחרי המהפכה, ירד התאטרון מגדולתו, אך שיפוץ מקיף בבניין והבראת המוסד כולו, החזיר את להקת הבלט לקדמת סצנת הבלט בעולם כולו. להקות הבלט והאופרה של הבולשוי נמנות כיום על המובילות בעולם. להקת התאטרון, למשל, כוללת מאות רקדנים, מעל 300 זמרים וחברי מקהלה ועוד מאות נגנים.
#מה תראו כאן?
במבנה שלושה אולמות - האולם הישן, שהוא ההיסטורי והמרשים ביותר, האולם החדש ואולם הקונצרטים שנקרא על שם המלחין לודוויג ואן בטהובן.
בחזיתו תראו את פסל מרכבת הסוסים של אפולו.
בתיאטרון הבולשוי יש גם בית ספר, המכשיר מאות תלמידי ריקוד וזמרה. בית המלאכה של המקום מייצר עצמאית את התפאורות והתלבושות למופעים ומעסיק לשם כך מעל 500 עובדים ובעלי מקצוע נוספים.
#תולדות התיאטרון
בבוקר ה-28 במרץ שנת 1776, חתמה יקטרינה השנייה אישור, או "פריבילגיה" לנסיך פיוטר אורוסוב, לקיים במשך 10 שנים הופעות, נשפים, מסיבות מסיכות ועוד שעשועים ומופעי בידור ואמנות במה. זה היה היום שבו נולד תיאטרון הבולשוי.
בשנת 1812 הבניין נשרף, במהלך פלישתו של צבא נפוליאון למוסקבה. אבל התיאטרון שרד והמבנה הנוכחי שלו הוקם בשנת 1824, לאחר שבעליו לא הצליחו לבנות אותו מחדש ונאלצו להעבירו לידי המדינה.
התאטרון החדש זכה לשם חדש, התאטרון האימפריאלי (Imperial Theater). בתקופה שבה נבנה האולם הענקי בן 2,200 המושבים, הוא היה שני בגודלו בעולם אחרי בית האופרה במילאנו.
עד שנת 1890 התאטרון המשיך להתקיים בצל התאטראות הגדולים של סנט פטרבורג. הנהלה חדשה שמונתה לו בתחילת המאה ה-20, הביאה אותו לתקופה של פריחה.
המהפכה הבולשביקית של 1917 הביאה ימים קשים לתאטרון הבולשוי. תקציב התאטרון, שנתפס על ידי הבולשביקים כסמל לבזבזנות של השלטון הישן, קוצץ באופן קשה על ידי הבולשביקים.
בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה זכה התאטרון לעדנה מחודשת. לבולשוי יצא אז שם של חממת כוכבים ובאותה תקופה הוא הפך ברחבי העולם לשם נרדף לבלט.
עם פירוק ברית המועצות בשנת 1991, חזרו ימיו הקשים והמקוצצים של התאטרון. המצב הפך דומה לעידן של אחרי המהפכה. בתקציב מקוצץ נטשו אותו הכוכבים הרבים שלו, שזכו להצעות מעולות ולתנאים מצוינים במערב.
בשנת 2005 החלה הממשלה הרוסית לשפץ את התאטרון ולהחזיר אותו לימיו הגדולים ובשנת 2011 הבולשוי נפתח מחדש והחלו להעלות בו מופעים מקומיים ובינלאומיים שונים. בהדרגה החל הבולשוי לחזור לימיו הגדולים. כיום הוא שומר על מעמדו כתיאטרון בלט ואופרה בעל שם עולמי ואחת האטרקציות הטובות למבקרים בעיר, במיוחד בקרב שוחרי התרבות.
#טיפים
המופעים מתקיימים כאן בתדירות של שניים בשבוע. בכל עונה עולים כ-4 מופעים חדשים, המתווספים למופעים הוותיקים של הבולשוי.
כרטיסים כדאי לרכוש מראש. הסיכויים קטנים למצוא ביום המופע, אבל לעיתים ניתן למצוא כרטיסים של הרגע האחרון ואף במחירים זולים יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pfrSBgnUYIw
הדרכה:
https://youtu.be/Y0zq4p8nb9A
תיאטרון הבולשוי (Bolshoi Theatre) הוא אחד מתיאטראות הבלט העתיקים בעולם. בולשוי פירושו ברוסית “גדול” והוא מצדיק את משמעות שמו, לפחות עם הנברשת המרשימה שבאולם שלו, שהיא הנברשת הכי גדולה בעולם.
תיאטרון הבולשוי נחשב כבר שנים רבות לאחד מסמליה הבולטים של רוסיה. הוא זכה לתפקיד הנכבד תודות לתרומה העצומה שלו להיסטוריה האמנותית של רוסיה.
זהו התיאטרון הלאומי של רוסיה והתיאטרון המפורסם ביותר במדינה. כאן מעלים ומציגים קונצרטים, אופרות ומופעי בלט. כאן בוצעה לראשונה יצירתו של צ'ייקובסקי "אגם הברבורים" ב-1877.
מופע בלט בתיאטרון ההיסטורי הוא חוויה בלתי נשכחת לכל תייר המגיע לעיר. מדובר באחד המבנים המזוהים ביותר עם העיר מוסקבה.
הבולשוי שוכן בכיכר התיאטרון (Teatralnaya ploshchad), הסמוכה לכיכר האדומה ומצפון לקרמלין. זהו מבנה ניאו-קלסי מרהיב ומרשים, שנבנה כאן לאחר חורבן הבניין הקודם בשרפה הגדולה של מוסקבה, שנגרמה בעת כיבוש העיר בידי נפוליאון.
במשך תקופה ארוכה, אחרי המהפכה, ירד התאטרון מגדולתו, אך שיפוץ מקיף בבניין והבראת המוסד כולו, החזיר את להקת הבלט לקדמת סצנת הבלט בעולם כולו. להקות הבלט והאופרה של הבולשוי נמנות כיום על המובילות בעולם. להקת התאטרון, למשל, כוללת מאות רקדנים, מעל 300 זמרים וחברי מקהלה ועוד מאות נגנים.
#מה תראו כאן?
במבנה שלושה אולמות - האולם הישן, שהוא ההיסטורי והמרשים ביותר, האולם החדש ואולם הקונצרטים שנקרא על שם המלחין לודוויג ואן בטהובן.
בחזיתו תראו את פסל מרכבת הסוסים של אפולו.
בתיאטרון הבולשוי יש גם בית ספר, המכשיר מאות תלמידי ריקוד וזמרה. בית המלאכה של המקום מייצר עצמאית את התפאורות והתלבושות למופעים ומעסיק לשם כך מעל 500 עובדים ובעלי מקצוע נוספים.
#תולדות התיאטרון
בבוקר ה-28 במרץ שנת 1776, חתמה יקטרינה השנייה אישור, או "פריבילגיה" לנסיך פיוטר אורוסוב, לקיים במשך 10 שנים הופעות, נשפים, מסיבות מסיכות ועוד שעשועים ומופעי בידור ואמנות במה. זה היה היום שבו נולד תיאטרון הבולשוי.
בשנת 1812 הבניין נשרף, במהלך פלישתו של צבא נפוליאון למוסקבה. אבל התיאטרון שרד והמבנה הנוכחי שלו הוקם בשנת 1824, לאחר שבעליו לא הצליחו לבנות אותו מחדש ונאלצו להעבירו לידי המדינה.
התאטרון החדש זכה לשם חדש, התאטרון האימפריאלי (Imperial Theater). בתקופה שבה נבנה האולם הענקי בן 2,200 המושבים, הוא היה שני בגודלו בעולם אחרי בית האופרה במילאנו.
עד שנת 1890 התאטרון המשיך להתקיים בצל התאטראות הגדולים של סנט פטרבורג. הנהלה חדשה שמונתה לו בתחילת המאה ה-20, הביאה אותו לתקופה של פריחה.
המהפכה הבולשביקית של 1917 הביאה ימים קשים לתאטרון הבולשוי. תקציב התאטרון, שנתפס על ידי הבולשביקים כסמל לבזבזנות של השלטון הישן, קוצץ באופן קשה על ידי הבולשביקים.
בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה זכה התאטרון לעדנה מחודשת. לבולשוי יצא אז שם של חממת כוכבים ובאותה תקופה הוא הפך ברחבי העולם לשם נרדף לבלט.
עם פירוק ברית המועצות בשנת 1991, חזרו ימיו הקשים והמקוצצים של התאטרון. המצב הפך דומה לעידן של אחרי המהפכה. בתקציב מקוצץ נטשו אותו הכוכבים הרבים שלו, שזכו להצעות מעולות ולתנאים מצוינים במערב.
בשנת 2005 החלה הממשלה הרוסית לשפץ את התאטרון ולהחזיר אותו לימיו הגדולים ובשנת 2011 הבולשוי נפתח מחדש והחלו להעלות בו מופעים מקומיים ובינלאומיים שונים. בהדרגה החל הבולשוי לחזור לימיו הגדולים. כיום הוא שומר על מעמדו כתיאטרון בלט ואופרה בעל שם עולמי ואחת האטרקציות הטובות למבקרים בעיר, במיוחד בקרב שוחרי התרבות.
#טיפים
המופעים מתקיימים כאן בתדירות של שניים בשבוע. בכל עונה עולים כ-4 מופעים חדשים, המתווספים למופעים הוותיקים של הבולשוי.
כרטיסים כדאי לרכוש מראש. הסיכויים קטנים למצוא ביום המופע, אבל לעיתים ניתן למצוא כרטיסים של הרגע האחרון ואף במחירים זולים יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/pfrSBgnUYIw
הדרכה:
https://youtu.be/Y0zq4p8nb9A
התיאטרון העירוני
#על התיאטרון העירוני האקלקטי, שהוא גם בית האופרה של ריו
בכיכר סינלנג'יה (Cinelândia), כיכר העיר המרכזית, נמצא התיאטרון הלאומי (Teatro Municipal) של ריו. המבנה הזה מופיע רשמית ברשימה שמציגה את שבעת פלאי ריו דה ז'ניירו.
התיאטרון הזה הוא בניין מרהיב, שנבנה בתחילת המאה ה-20 ותוכנן בהשראת בית האופרה של פריז (Paris Opéra). אדריכלית, הוא מעוצב בסגנון בנייה אקלקטי ונחשב לאחד מבתי התיאטרון היפים והמרשימים ביותר בברזיל.
התיאטרון העירוני והלאומי הזה נבנה ב-1905. אבל המילה תיאטרון קצת מקטינה אותו, כי מדובר כאן במבנה שהוא גם בית האופרה העירוני ומשכן ללהקות הבלט של ריו.
#קפה דה תיאטרו
בתיאטרון תמצאו את אחת המסעדות הקלאסיות בריו, קפה דה תיאטרו (Café do Teatro). כשתיכנסו אליה תחושו שחזרתם מאה שנה אחורה, לשנות העשרים של המאה הקודמת.
ואכן, בעבר נהגו לשבת כאן עשירי ואצילי ריו בתום האופרה, ההצגה או מופע המחול.
את חלל המסעדה המרהיב, שנמצא בקומה הראשונה של בניין התיאטרון, מעטרים אריחי חרסינה נהדרים. המקום נותן תחושה אירופית קלאסי, מה שמביא מדריכי תיירים בעיר לכנות אותו "פריז של ריו".
המסעדה ממשיכה גם היום להיות מקום אליטיסטי ויוקרתי יותר מאלה שברחוב שמסביב. היא משרתת בעיקר את עשירי העיר ותיירים מסודרים.
גם אם תוכלו לסעוד כאן רק ארוחות צהריים, זה יהיה בסטייל אמיתי ולצלילי פסנתר.
#טיפים
הגיעו לתיאטרון ולאופרה בלבוש הולם.
סיור בתיאטרון ללא מופע אורך כשעה.
שעות הפתיחה לביקורים בבניין הן
10:00-18:00 בימים שני-שישי.
לשעות הסיורים המודרכים ראו באתר התיאטרון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_0pNUOMni-c
קליפ שצולם במקום:
https://youtu.be/Q6-tYpWp0Ck
מחול:
https://youtu.be/883r0yHv1eQ
קונצרט:
https://youtu.be/iIBbIbsbaRc
בכיכר סינלנג'יה (Cinelândia), כיכר העיר המרכזית, נמצא התיאטרון הלאומי (Teatro Municipal) של ריו. המבנה הזה מופיע רשמית ברשימה שמציגה את שבעת פלאי ריו דה ז'ניירו.
התיאטרון הזה הוא בניין מרהיב, שנבנה בתחילת המאה ה-20 ותוכנן בהשראת בית האופרה של פריז (Paris Opéra). אדריכלית, הוא מעוצב בסגנון בנייה אקלקטי ונחשב לאחד מבתי התיאטרון היפים והמרשימים ביותר בברזיל.
התיאטרון העירוני והלאומי הזה נבנה ב-1905. אבל המילה תיאטרון קצת מקטינה אותו, כי מדובר כאן במבנה שהוא גם בית האופרה העירוני ומשכן ללהקות הבלט של ריו.
#קפה דה תיאטרו
בתיאטרון תמצאו את אחת המסעדות הקלאסיות בריו, קפה דה תיאטרו (Café do Teatro). כשתיכנסו אליה תחושו שחזרתם מאה שנה אחורה, לשנות העשרים של המאה הקודמת.
ואכן, בעבר נהגו לשבת כאן עשירי ואצילי ריו בתום האופרה, ההצגה או מופע המחול.
את חלל המסעדה המרהיב, שנמצא בקומה הראשונה של בניין התיאטרון, מעטרים אריחי חרסינה נהדרים. המקום נותן תחושה אירופית קלאסי, מה שמביא מדריכי תיירים בעיר לכנות אותו "פריז של ריו".
המסעדה ממשיכה גם היום להיות מקום אליטיסטי ויוקרתי יותר מאלה שברחוב שמסביב. היא משרתת בעיקר את עשירי העיר ותיירים מסודרים.
גם אם תוכלו לסעוד כאן רק ארוחות צהריים, זה יהיה בסטייל אמיתי ולצלילי פסנתר.
#טיפים
הגיעו לתיאטרון ולאופרה בלבוש הולם.
סיור בתיאטרון ללא מופע אורך כשעה.
שעות הפתיחה לביקורים בבניין הן
10:00-18:00 בימים שני-שישי.
לשעות הסיורים המודרכים ראו באתר התיאטרון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_0pNUOMni-c
קליפ שצולם במקום:
https://youtu.be/Q6-tYpWp0Ck
מחול:
https://youtu.be/883r0yHv1eQ
קונצרט:
https://youtu.be/iIBbIbsbaRc
התאטרון הלאומי
#על בית האופרה הוותיק שבמרכז מינכן
התאטרון הלאומי במינכן (Nationaltheater am Max) הוא בית האופרה ההיסטורי של מינכן. בו פועלים בית האופרה הממלכתית של בוואריה, התזמורת הממלכתית של בוואריה והבלט הממלכתי של בוואריה.
בית האופרה נבנה הוא בסגנון יווני. הוא נבנה במקום שבו עמדה בעבר כנסייה ואנשי העיר כעסו על כך מאד. כשהיא נשרפה שוב ושוב, תוך כדי הבנייה ואחריה, הם אמרו שזו יד אלוהים. בפעם השלישית שבנו אותה אחרי השריפה, יצרו בה מאגר מי גשמים ומערכת התזה לכיבוי שריפות. אבל בשריפה שאחריה המערכת לא עבדה, כי היא קרתה בחודש ינואר והמים פשוט היו קפואים...
בשנים הראשונות שלו התקיימו בתיאטרון הלאומי הופעות הבכורה של אופרות רבות, כולל של מלחינים גרמנים חשובים, שהבולט בהם הוא ריכרד וגנר. כאן הועלו לראשונה אופרות של וגנר, כמו "טריסטן ואיזולדה" ב-1865 (Tristan und Isolde) , המייסטרזינגר מנירנברג (Die Meistersinger von Nürnberg) מ-1868, זהב הריין (Das Ringing) מ-1869 והוולקירות (Die Walküre), שעלתה שנה אחר כך.
במלחמת העולם השנייה המבנה חרב בהפצצות מהאוויר של מטוסי בנות הברית. המבנה שוחזר לאחר המלחמה, על פי התכניות והעיצוב המקורי והניאו-קלאסי שלו.
#טיפים
במקום נערכים גם מופעי בלט וקונצרטים, אבל אם אתם חובבי אופרה, מדובר בבית אופרה מעולה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5qtQp772TOU
ביקור במקום:
https://youtu.be/YIp1YDueEUI
תמונות:
https://youtu.be/VE3tZ-cf4YA
התאטרון הלאומי במינכן (Nationaltheater am Max) הוא בית האופרה ההיסטורי של מינכן. בו פועלים בית האופרה הממלכתית של בוואריה, התזמורת הממלכתית של בוואריה והבלט הממלכתי של בוואריה.
בית האופרה נבנה הוא בסגנון יווני. הוא נבנה במקום שבו עמדה בעבר כנסייה ואנשי העיר כעסו על כך מאד. כשהיא נשרפה שוב ושוב, תוך כדי הבנייה ואחריה, הם אמרו שזו יד אלוהים. בפעם השלישית שבנו אותה אחרי השריפה, יצרו בה מאגר מי גשמים ומערכת התזה לכיבוי שריפות. אבל בשריפה שאחריה המערכת לא עבדה, כי היא קרתה בחודש ינואר והמים פשוט היו קפואים...
בשנים הראשונות שלו התקיימו בתיאטרון הלאומי הופעות הבכורה של אופרות רבות, כולל של מלחינים גרמנים חשובים, שהבולט בהם הוא ריכרד וגנר. כאן הועלו לראשונה אופרות של וגנר, כמו "טריסטן ואיזולדה" ב-1865 (Tristan und Isolde) , המייסטרזינגר מנירנברג (Die Meistersinger von Nürnberg) מ-1868, זהב הריין (Das Ringing) מ-1869 והוולקירות (Die Walküre), שעלתה שנה אחר כך.
במלחמת העולם השנייה המבנה חרב בהפצצות מהאוויר של מטוסי בנות הברית. המבנה שוחזר לאחר המלחמה, על פי התכניות והעיצוב המקורי והניאו-קלאסי שלו.
#טיפים
במקום נערכים גם מופעי בלט וקונצרטים, אבל אם אתם חובבי אופרה, מדובר בבית אופרה מעולה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/5qtQp772TOU
ביקור במקום:
https://youtu.be/YIp1YDueEUI
תמונות:
https://youtu.be/VE3tZ-cf4YA
פלאסה איסבל השנייה
#על כיכר האופרה של מדריד
בחזית בית האופרה של מדריד, כפי שהוא מכונה בפי תושבי מדריד, או התיאטרון המלכותי של ספרד, נמצאת כיכר פלאסה איסבל השנייה (Plaza de Isabel II).
הכיכר הזו הוקמה בסוף המאה ה-19 ובמרכזה ניצב פסל המלכה איסבל השניה, מי שהכיכר נקראת על שמה. אותה איסבל השנייה מפורסמת בעיר בכך שבזמן שלטונה הותקנה תשתית המים של העיר, שהתבססה על תעלת המים שנקראת "קאנאל דה איסבל השנייה" (Canal de Isabel II). באותה מערכת מים הובאו אז המים מהרי הגואדראמה הרחוקים ועד להעיר.
בזיכרונם של בני העיר מדריד ממשיך שמה של איסבל לחיות באופן יומיומי. הסיבה לכך היא ששמה של המלכה חרוט עד היום בכל רחבי העיר, על גבי מכסי הברזל של הצנרת הראשית, המפוזרים כאן בכל פינה.
מבט מלמעלה על הכיכר:
https://youtu.be/TXouLUmo_gM
בחזית בית האופרה של מדריד, כפי שהוא מכונה בפי תושבי מדריד, או התיאטרון המלכותי של ספרד, נמצאת כיכר פלאסה איסבל השנייה (Plaza de Isabel II).
הכיכר הזו הוקמה בסוף המאה ה-19 ובמרכזה ניצב פסל המלכה איסבל השניה, מי שהכיכר נקראת על שמה. אותה איסבל השנייה מפורסמת בעיר בכך שבזמן שלטונה הותקנה תשתית המים של העיר, שהתבססה על תעלת המים שנקראת "קאנאל דה איסבל השנייה" (Canal de Isabel II). באותה מערכת מים הובאו אז המים מהרי הגואדראמה הרחוקים ועד להעיר.
בזיכרונם של בני העיר מדריד ממשיך שמה של איסבל לחיות באופן יומיומי. הסיבה לכך היא ששמה של המלכה חרוט עד היום בכל רחבי העיר, על גבי מכסי הברזל של הצנרת הראשית, המפוזרים כאן בכל פינה.
מבט מלמעלה על הכיכר:
https://youtu.be/TXouLUmo_gM
