#על הסוס שפוסל לאחר 500 שנה

סיפורו של פסל הסוס של לֶיאוֹנַרְדוֹ (Cavallo di Leonardo) הוא מרתק לגמרי, כמעט לא יאומן במונחים של הערצת אמנים, גם אם מדובר בגאון כמו לאונרדו דה וינצ'י.

בחייו, עסק לאונרדו דה וינצ'י באינספור תחומים של אמנות, מדע וטכנולוגיה. רבים לא יודעים שהוא מצא זמן גם לאמנות הפיסול ועסק בה, במקביל לקריירת הציור המדהימה שלו.

בפרויקט פיסול שהציב לעצמו בצעירותו, הוא הגיע לשיא. לאונרדו תכנן את בניית הסוס במשך 17 שנים, מה שהתקשר ותרם לעיסוק הכמעט אובססיבי שלו בסוסים, שהניב אינספור רישומי סוסים ואת חקר התנועה שלהם.

לאונרדו הציב לעצמו מטרה גדולה - לבנות את פסל הפרש הגדול בעולם. בשלב מסוים הוא מצליח ליצור דגם גדול מחימר של הסוס, שהוצב בחצר הקסטלו ספורצסקו. אבל חיילי צרפת שפלשו לאיטליה בשנת 1494 הרסו אותו. גם הצבא האיטלקי תרם לבלגן כשהשתמש בברונזה שיועדה לבניית הפסל כדי לייצר כלי נשק. לאונרדו מת ולא הצליח להקים את הפסל.

אבל חלום פסל הסוס לא הירפה. את פסל הברונזה שאתם רואים יצרו רק בסוף המאה ה-20, 500 שנה אחרי מותו של לאונרדו.

הסיפור מדהים. מי שיצר אותו הוא אספן אמנות אמריקאי בשם צ'רלס דנט. הוא נחשף לסיפור והחליט להשלים את התכנית לבניית פסל הסוס הענקי, כמחווה לאמן הגדול, ולהעניקו במתנה לעיר מילאנו. דנט גייס כספים וצוות של פסלים ומומחים, שיצרו את הפסל ובשנת 1999 השלימו את בנייתו. בבניית הפסל התבססו על הרישומים והתכניות שהותיר אחריו דה וינצ'י. אגב, היזם האמריקאי מת עוד לפני סיום בניית הסוס ובנו הוא שניהל את סיום הפרויקט.

כיום, הפסל הזה הוא פסל הסוס הגדול בעולם. הוא מתנשא לגובה של 7.5 מטרים ומשקלו 15 טון. עיריית מילאנו הציבה אותו בכניסה לזירת מירוצי הסוסים של העיר, הסמוכה לאצטדיון סן סירו.

הוא ניצב על משטח של שיש קַרָרָה (Carrara) לבן, כשמתחתיו בסיס עשוי מאבן גרניט. על אבן הבסיס כיתוב "הרוח שנושבת בין אוזני הסוס היא רוח גן העדן".

עותקים של הפסל הוצבו גם במישיגן שבארצות הברית ועותק מוקטן בעיירה וינצ'י שבטוסקנה, העיירה שבה נולד ליאונרדו ואף נקרא על שמה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cIbirWS3Uck


כך בנו אותו:

https://youtu.be/IT_SEj-k62M

#על מוזיאון האמנות הדקורטיבית והרנסאנס

מוזיאון בַּאגָטִי וַולְסֶקִי (Bagatti Valsecchi) שוכן במה שהיה בית משפחתי השוכן בלב מילאנו. במאה ה-19 היה זה בית משפחת בגטי, שבראשה האחים הברונים פאוסטו וג'וזפה באגטי ולסקי. החל משנות ה-80 של המאה ה-19, הקדישו שני האחים מאמצים אדירים לשיפוץ ביתם המשפחתי ולטיפוח אוסף האמנות שלהם.

בשנת 1975, לאחר עבודה מקיפה של שימור ותחזוק במבנה, נפתחו חדריו לקהל הרחב. כיום נמצא בבית מוזיאון שמציג אוסף גדול של יצירות אמנות מתקופת הרנסאנס.

כך מתאפשרת הצצה מרתקת לחיי משפחה עשירה במילאנו של העבר. מהריהוט העתיק, דרך התקרות המצוירות וציורי הרצפה המיוחדים, ועד לאמנות הכוללת ציורים ופסלים מרהיבים, דרך מגוון הכלים המיוחדים שבתצוגה, הכוללים כלי זכוכית מורנו, מוצרי קרמיקה, שטיחים, עבודות אמנות, גילופי שנהב, תכשיטי זהב נדירים, פריטי ריהוט מגולפים, שריונים וכלי נשק ועוד.

במוזיאון חנות קטנה ובה פריטים שעוצבו בהשראת חפצי האמנות שמוצגים במוזיאון.


#טיפים
ניתן לקבל במוזיאון מדריך אודיו ללא תשלום.

פעילויות לילדים מתקיימות בעיקר בימי שבת. כדאי להתעדכן באתר האינטרנט מראש.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/VhZ-nPKd9jM


ומהאוויר על מוזיאון באגטי וולסקי וסביבתו:

https://youtu.be/V85RKtEvWXA

#על גלריה המעולה לאמנות עכשווית

הַאנְגַר בִּיקוֹקָה (HangarBicocca), שהושק בשנת 2004, הוא האנגר תעשייתי ענק, לא הרחק ממרכז מילאנו, שהפך למרכז לאמנות עכשווית.

בהאנגר, מהגדולים במרכזי האמנות העכשווית באירופה, מוצגות עבודות ציור ופיסול מתחומי האוונגרד והפופ ארט, מכל חומר אפשרי ובכל גודל שניתן להעלות על הדעת.

אחת העבודות המעניינות כאן היא עבודת מיצג קבועה של האמן אנסלם קיפר (Anselm Kiefer). העבודה מוצגת בתוך חלל קודר וחשוך ונקראת "שבעה היכלי שמים" (Seven Heavenly Palaces). מיצג זה הוא רק אחד מבין מספר מיצגי ענק של אמנים כמו בוקליני (Boccalini) עם המיצג "כור היתוך 3.0" (Melting Pot 3.0) ובולטנסקי (Boltanski), המוצגים כאן בגדול, תרתי משמע...

שימו לב לעבודת העיצוב, בסגנון תעשייתי אוונגרדי, המאפיינת גם את חנות המוזיאון והמסעדה שלו "ביסטרו HB". זוהי עבודתו של צוות העיצוב האיטלקי המהולל קונטמפו (Contempo), מי שאחראים גם על עיצוב חנויות "דיזל" בעולם.


מבט מקרוב על האנגר ביקוקה:

https://youtu.be/kUOWQfwO6n8

#על הגלריה לשוחרי הצילום האמנותי

גלריית סְפָּצְיוֹ פוֹרְמָה (Spazio Forma), של קרן פורמה (Fondazione Forma), היא גלריה המוקדשת לצילום ולעיצוב מודרני. התערוכה הקבועה המוכרת ביותר שבה סוקרת את תולדות הצילום והתפתחותו כאמנות.

במקום מוצגות גם תערוכות מתחלפות שונות ולא פעם מרתקות. ביניהן גם לא מעט, כמה צפוי בעיר כמו מילאנו, תערוכות אופנה ייחודיות.

הגלריה הוקמה במקור בשנת 2005, בדרום העיר, בחלל שהיה בעבר תחנה של הטראם, החשמלית של מילאנו. זה מכבר עברה ממקומה הקודם בפיאצה טיטו לוקרציו קארו.

זו גלריה לחובבי צילום בנשמתם. חלק מהמבקרים מציינים שעל אף שזוהי גלריה מצוינת, היא נוטה להיות ספרטנית למדי ואינה מרבה במידע על הצילומים שמוצגים בתערוכות המתקיימות בה, מה גם שהיא יקרה למדי.


#טיפים
בדקו באתר (למטה) האם מתקיימת תערוכה זמנית וייחודית, שמעניינת אתכם בזמן חופשתכם בעיר.


מבט מקרוב בתערוכה בגלריה:

https://youtu.be/9RaDUuyDIzc

#על מוזיאון העיצוב, האמנות והאדריכלות

גם אם כיום היא זוכה לתחרות רבה בעולם, רבים רואים בעיר מילאנו את בירת העיצוב של איטליה ואולי אף של אירופה כולה. לכן אך טבעי שמוזיאון העיצוב שלה יהיה מרשים במיוחד.

ואכן, מוזיאון העיצוב והאדריכלות "טְרִיאַנָלֶה" (Triennale), הוא מהמוזיאונים הנחשבים בעולם, לעיצוב, אמנות ולארכיטקטורה עכשווית. מטרתו העיקרית היא להציג את העיצוב האיטלקי שהפך לשם דבר בעולם, עיצוב חדשני והטרוגני, שתקופת הפריחה שלו היא מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.

יש כאן שפע של תצוגות מרשימות של מיטב האמנים העכשוויים והמעצבים האיטלקיים בעבר ובהווה, לצד מעצבי-על של רהיטים מכל העולם.

מאוסף המוזיאון תוכלו ללמוד על המגוון והחדשנות שבהם התאפיין העיצוב האיטלקי במהלך הדורות. יש כאן המחשה ברורה של תחום העיצוב כשילוב מרתק של אמנות, תעשייה, אסתטיקה ושימושיות וכיצד הפכו מילאנו ואיטליה כה מצליחות בסצנת העיצוב העולמית והמודרנית.

בטריאנלה תוכלו לשוטט בתצוגות הקבע. אבל כאן מתקיימות לאורך כל השנה גם תערוכות עיצוב, אמנות ואדריכלות זמניות, לצד אירועים שונים בעולמות הללו.

מצאו לכם כמה דקות במוזיאון לשתיית קפה בבית הקפה המעוצב שלו, על כיסאות שהם אייקונים של ממש בתולדות העיצוב העולמי. אל תפסידו גם את חנות המוזיאון, עם מגוון המוצרים המעוצבים שנמכרים בה, לצד ספרי עיצוב, אדריכלות ואמנות מודרנית.

ביקור בטריאנלה הוא חובה לכל אוהבי העיצוב בכלל והעיצוב האיטלקי המהולל בפרט. תהנו!


מבט מקרוב על מוזיאון הטריאנלה:

https://youtu.be/5jjXQ7Kfj-w


ביקור במקום:

https://youtu.be/2j4LDCfIMqA

#על הארמון המלכותי של מילאנו

מצידו השמאלי של מבנה הדואומו, הקתדרלה של מילאנו, נמצא ארמון ה"פַּלָאצוֹ רֶיאָלֶה" (Palazzo Reale). זהו ארמון מרהיב שבו ניתן לראות יצירות אמנות רבות ומרשימות. אם בעבר ישבו כאן בני אצילים ומלכים, היום הארמון המלכותי הוא בעיקר מוזיאון ומקדש לאמנות מודרנית.

יש בפלאצו ריאלה אכסניה לתערוכות ואירועי אמנות ויוקרה מהחשובים בעיר. החלק המרשים ביותר בארמון נמצא בקומתו השנייה. בקומה זו של הארמון שוכנת הגלריה לאמנות מודרנית (Civico Museo d'Arte Contemporanea) המכונה בקיצור CIMAC. מוצגות בה שלל יצירות אמנות מהמאה ה-20. ביניהן אפשר לראות ציורים ופסלים של אמנים מפורסמים, דוגמת פיקאסו והצייר השווייצרי פול קליי. בתערוכה נכללים גם אוספים מרתקים של אמנות מזרמים אמנותיים דוגמת הסוריאליזם והפוּטוּרִיזְם.

הארמון מוקף בגנים רחבים ומטופחים, שנעים לבלות בהם שעה קלה של שקט.


#טיפים
מכיוון החצר של הארמון המלכותי תוכלו לצפות בפנינה של מילאנו, מזווית יפה ולא מוכרת. ממש לפניכם תראו את הפרופיל של הדואומו, הקתדרלה המרכזית של העיר והמקום המרכזי ביותר בה.


מבט מקרוב על פאלאצו ריאלה:

https://youtu.be/guKdrFkX0rM

#על ציור הקיר המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י

קשה אולי להאמין, אבל אחד הציורים המפורסמים בעולם, נמצא בחדר אוכל חשוך של כנסיה ורק בזכות עבודת שחזור ושימור מדוקדקת, שהחזירה את היצירה החשובה מסכנה של כיליון מוחלט, אתם עומדים לצפות בעבודה המונומנטלית.

כי במילאנו תקבלו את ההזדמנות היקרה אבל מרגשת, לחזות מקרוב באחת מיצירות האמנות הכי ידועות, מוכרות ומצוטטות בעולם. מדובר בציור הקיר של "הסעודה האחרונה" (Cenacolo Vinciano) מאת לאונרדו דה וינצ'י. אין הרבה יצירות משפיעות כמוה והיא נחשבת בצדק רב לאחד ההישגים האמנותיים המוערכים ביותר בתולדות האמנות, שלא לדבר על שלל הפרשנויות, הוויכוחים והדיונים שנסובו סביבה.

בציור, שיצר איש הרנסאנס ואחד מגדולי האמנות בשנת 1498, מתוארת הארוחה האחרונה של ישו, סעודת סדר הפסח, ביחד עם 12 השליחים שהקיפו אותו. באותה ארוחה הוא עתיד להכריז לשליחיו על כך שאחד מהם עתיד להיות מי שיסגיר אותו לרומאים.

לדעת רבים זהו ציור הקיר המפורסם ביותר בעולם. ואכן, הציור שמעטר את קיר חדר האוכל במנזר הדומיניקני הקטן שבכנסיית סנטה מריה דלה גרציה, זכה ברבות השנים לאינספור מחוות תרבותיות שונות ומשונות, החל מסדרת הטלוויזיה "משפחת סימפסון" ועד ל"סופרנוס", סדרת הפשע המשפחתית.

הכנסייה עצמה מאד יפה וייחודית. זהו מבנה מתקופת הרנסנס, שניזוק באופן חמור בהפצצות על העיר במלחמת העולם השנייה, בשנת 1943, ושופץ לאחר המלחמה.


#על הציור - באדיבות האנציקלופדיה אאוריקה
"הסעודה האחרונה" הוא מהציורים המוכרים בתולדות האמנות והחשובים של לאונרדו דה וינצ'י. הוא הושלם בסוף המאה ה-15 וזכה במהלך השנים למחוות תרבותיות רבות ושונות, מאמנים שיצרו לו מחוות אמנותיות ועד לסדרות טלוויזיה כמו משפחת סימפסון והסופרנוס.

הציור מתאר כנראה את מה שהיתה סעודת סדר הפסח האחרון של ישו, בהשתתפות ישו עצמו ותלמידיו. בסעודה זו הוא הכריז שאחד מ-12 השליחים יבגוד בו והוא עצמו עתיד למות. אגב, "הסעודה האחרונה" הייתה נושא שרבים ציירו בימי הביניים והרנסאנס.

אבל "הסעודה האחרונה" של לאונרדו הייתה מהפכה - בפעם הראשונה צויירו כאן ישו והשליחים, ללא הילות של קדושה. לאונרדו ניסה (והצליח) להציג את ישו ואת אנשיו כבני-אדם ולא כקדושים שמיימיים, כמו שנהוג היה לציירם אז.

התמונה צוירה על קיר של חדר במנזר בעיר. הציור שהציג את ישו וחבריו הלך והתפורר. השחזורים של היצירה, פתיחת דלת בקיר שעליו היא מצוירת, ניסיון העברה למקום אחר ואפילו הפצצה של החדר שבו היא נמצאת במלחמת העולם השנייה - כולם פגעו בה קשות. גם ניסיון מודרני לשחזר את הציור על הקיר רק טשטש וקלקל את מה שללא ספק היה פעם יצירת פאר. רק בעשורים האחרונים הושלם שחזור מוצלח יותר, שהחזיר לציור חלק מכבודו.

יש בציור שימוש בפרספקטיבה מיוחדת שיוצרת תחושת עומק. הקווים האלכסוניים שנראים בחלונות ובתקרה נותנים לתמונה פרספקטיבה, כלומר הם הולכים ונהיים צרים, ממש כמו שהעין רואה את המציאות העמוקה, התלת-מימדית. זו הייתה המומחיות של לאונרדו והוא מצליח למשוך את המבט של המסתכל אל דמותו של ישו שבמרכז הציור.

דמויות השליחים מחולקות לשלישיות, רמז לשילוש הקדוש שכל כך חשוב לנוצרים. יש שישה שליחים מכל צד של ישו. שימו לב לעומק של הדמויות והתנועה שמגולמת בכל אחד מהם. במיוחד של הבוגד, יהודה איש קריות, ברור לעין. יש תיאור ספרותי שבו מתואר לאונרדו האמן, שמחפש את "האדם הכי מושחת בעולם" כדי שיהיה מודל לדמותו של יהודה איש קריות. בספר הוא מוצא לבסוף סוחר גרמני שמתאים בדיוק למה שחיפש.


#טיפים
מכיוון שמותר רק ל-25 מבקרים לראות את הציור בכל רגע נתון, עליכם לקנות כרטיס כניסה, זמן רב מראש באינטרנט. כדאי ומומלץ גם להגיע ולהיכנס מוקדם בבוקר, במיוחד בעונת התיירות ולפני שמגיעות קבוצות התיירים והרעש גדול.

זמן הצפייה בציור הוא רבע שעה בלבד.


מבט מקרוב על הסעודה האחרונה:

https://youtu.be/QUFWEAAC19c

#על המוזיאון לאמנות מודרנית של מילאנו

ממש בקרבת הגנים הציבוריים של העיר, בצד השני של רחוב פלסטרו, נמצאת הגלריה לאמנות מודרנית במילאנו (Galleria Civica d'Arte Moderna e Contemporane), השוכנת בארמון מפואר, שהוסב בשנת 1921 למוזיאון.

ארמון הפאר, המרהיב ביופיו, שבו פועלת הגלריה, הנקראת בקיצור GAM, הוא וילה מלכותית ועשירה בעלת משמעות היסטורית, שכן היא שימשה כביתו של נפוליאון בונפרטה בעיר, לאחר שכבש את צפון איטליה.

יופיו ועושרו של המקום נשמר מאז והוא מהווה אכסניה מתאימה ליצירות המופת המוצגות בו. זהו ללא ספק מוזיאון האמנות המודרנית הידוע של העיר, שמתמקד באמנות שנחשבה מודרנית במאה ה-19 וממשיכה במאה ה-20.

בגלריית GAM אין יצירות עכשוויות ופוסט מודרניות. באולמות הגדולים והמרהיבים של הגלריה הזו תוכלו לפגוש מאות עבודות ויצירות מהמיטב של אמנים אימפרסיוניסטים, אקספרסיוניסטים ומודרניסטים, כמו סזאן, גוגן, מודליאני, מקס ארנסט, אנדי וורהול ואמנים איטלקיים וצרפתיים אחרים, מהזרמים המודרניסטיים של המאה ה-19 וה-20.

בקומה העליונה של הבניין תוכלו לראות גם פסלים ניאו-קלאסיים, של אמנים איטלקיים מהמאה ה-20, דוגמת קנובה, מריני ואחרים.

הגלריה הזו היא גן עדן לאוהבי האמנות ששברה במאה ה-19 את מסורת הריאליזם והתחזקה במאה ה-20. זהו מקום שבו משתלב פאר העבר עם אמנות העבר הקרוב, של אמני איטליה והעולם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xGM7fkoddW0


ומבט ארוך על הגלריה לאמנות מודרנית:

https://youtu.be/0V-Vw7yZstc

#על מוזיאון התרבויות המעוצב של מילאנו

המוּדֶק (MUDEC), מוזיאון התרבות של מילאנו, הוא מוזיאון התרבויות של העיר. כאן מוצגות תערוכות קבועות ומתחלפות, של תרבויות מגוונות מהעבר וההווה, מרחבי אירופה והעולם.

MUDEC הוא קיצור של "מוזיאון התרבויות" (Museo delle Culture). עם מעל 7,000 מוצגים שונים מרחבי העולם, מטרת המוזיאון היא לקרב את הציבור האיטלקי לתרבויות של הזרים החיים באיטליה, ואל בני התרבויות השונות שבהן מתאפיינת מילאנו.

האוסף הקבוע שבמוזיאון נולד מאוסף אתנוגרפי, שכלל חפצים שאספו בעבר מיסיונרים ומטיילים איטלקים בכל העולם. אך מטרתו היא להיות מרכז אנתרופולוגי להצגת תרבויות חיות וכיום הוא מחזיק גם מוצגים רבים גם מתרבויות ההווה, מכל קצות תבל.

המוזיאון, שנמצא 3 ק"מ דרומית מערבית ממרכז העיר ומהדואומו, שוכן בבניין ענקי ומרשים בעיצובו המודרניסטי. מבנה המוזיאון המודרני והמיוחד באדריכלות שלו הוא אכסניה ראויה למקום מסקרן לחובבי תרבויות ואנתרופולוגיה.


#אדריכלות המוזיאון
ה-MUDEC נבנה על חורבות של מפעל בו ייצרו בעבר קטרי ברזל לרכבות. בשלב מסוים קנתה אותו עיריית מילאנו והזמינה הצעות מאדריכלים, להפיכת המבנה למוזיאון. הזוכה היה האדריכל הבריטי דיוויד צ'יפרפילד (David Chipperfield) ועליו הוטל לעצב את המבנה התעשייתי מחדש ולתכנן אותו לשימוש כמוזיאון.

התוצאה יפה ומודרניסטית להפליא. צ'יפרפילד הצליח ליצור מבנה זורם ועכשווי, קליל ובולט, אך נקי מספיק בכדי לאפשר הצגה שמכבדת את המוצגים והפריטים שבו.

גרם מדרגות מוביל את המבקרים בעלייה, אל אולם הכניסה האָמוֹרְפִי, חסר הצורה הברורה, המורם ממפלס הרחוב. אופיו הזורם והרך מועצם בזכות האור הבהיר שנכנס אליו דרך הזכוכית האטומה ממנה הוא עשוי.

המבקרים נכנסים מהכניסה המוארת אל אולמות תצוגה אפלים, המזכירים חדרי תצוגה פרטיים מהעבר. בחדרים חשוכים שכאלו נהגו בעבר עשירי אירופה להתהדר ולהרשים את אורחיהם בחפצים נדירים ויקרים, שהובאו מרחוק. כך מתכתב המוזיאון המודרני עם העבר האריסטוקרטי והתצוגה שלפני עידן המוזיאונים ועדיין מפליא להציג גם מוצגים מתרבויות העידן הנוכחי וגם מתרבויות קדומות מהעבר.


מבט מקרוב על ה-Mudec בתערוכה של פרידה קאלו:

https://youtu.be/ev9ixJT-Ykk


וגם שפים מעולים מציגים במקום:

https://youtu.be/TOvukq9gkL0

#על הארמון עם אוסף הציורים הענקי ובית הספר לאמנות

גלריית פִּינַקוֹטֵקָה די בְּרֵרָה לאמנות (Pinacoteca di Brera), שבלב רובע בררה הבוהמייני, היא אחד המוזיאונים החשובים במילאנו ונחשבת לאחת מגלריות האמנות הטובות והחשובות באיטליה ובעולם כולו. כאן תחוו תצוגת אמנות מרשימה ביותר, המוצגת במבנה מרשים לא פחות.

בפינקוטקה תוכלו לראות לא מעט יצירות מפורסמות של גדולי הציירים והפסלים האיטלקיים, מתקופות הרנסנס, הבארוק ועד המאה ה-20. מרפאל וקאראווג'ו ועד רמברנדט ופרנסיסקו דה גויה, חלק מהיצירות כאן מפורסמות מאד וסביר שתזהו אותן בקלות ותתרגשו לראותן במציאות.

אגב, את כל הטוב הזה שכאן אתם חייבים לנפוליאון. במהלך המאה ה-18, כשהוא כבש את איטליה, הוא החרים יצירות אמנות רבות במקומות רבים בה והעביר אותן למילאנו, למה שיהפוך לפִּינַקוֹטֵקָה די בְּרֵרָה. אגב כך צמח המוזיאון להיות לאחד המוזיאונים העשירים והמרשימים בתבל.

הגלריה, שנקראת גם מוזיאון הפינקוטקה, נמצאת בקומה העליונה של האקדמיה לאמנות של מילאנו. זהו ארמון מהמאה ה-17, שבו מוצג אוסף הציורים הגדול שלה, מהעשירים ביותר באיטליה. בבניין שוכנת גם אקדמיה די בלה, האקדמיה לאמנות של מילאנו, בית ספר לאמנות שהוקם בשנת 1776 על ידי אשת הקיסר באוסטריה, מריה תרזה. זהו בית הספר לאמנות, הנחשב ביותר במילאנו ובצפון איטליה כולה.


#עבודות נבחרות בגלריה
בתוך האוסף העצום שבמוזיאון ישנם ציורים ופסלים איטלקיים מימי הביניים ועד עכשיו. יש כאן עבודות מהמאה ה-13 ועד המאה ה-20.

מטיציאן, רובנס, קרוואג'יו ורפאל ורבים אחרים - תוכלו לראות כאן יצירות של אמנים ידועים ומכובדים, כמו הציורים הדתיים "ישו המת" של אַנְדְרֵאָה מַנְטֶנְיָה, או "הפִּיֶיטָה" עמוסת הצער של ג'ובאני בליני. לצידם מוצאים בגלרייה מקום של כבוד גם לא מעט ממצאים ארכיאולוגיים מעניינים.

בפינקוטקה די בררה יש כמה עבודות דתיות מרשימות במיוחד, שכדאי לא לפספס:

אולם 6 - "ישו המת" (Cristo Morto) של מַנְטֶנְיָה (Mantegna), בו צייר מנטניה את הבעת פני ישו באופן רגשי מאד וכולל זווית ציור חדשנית לזמנה, כי היא מצד כפות הרגליים.

אולם 9 - הציור של טינטורטו (Tintoretto) משנת 1562, "מציאת גופתו של מרקוס הקדוש" (Il Ritrovamento del Corpo di San Marco). שימו לב לתאורה המצמררת שיצר מיכלאנג'לו למערת הקבורה ולתנוחות ההירואיות של הדמויות.

אולם 24 - בציור הנהדר "מריה וישו העולל עם מלאכים" (La Vergine con il Bambino e Santi) של דלה פרנצ'סקה (Della Francesca), יושבת מריה, עם ישו התינוק הישן על ברכיה, כשקדושים ומלאכים מקיפים אותה ולידה כורע הדוכס פדריקו. מופת של תיאור מוקפד, שימוש נהדר בפרספקטיבה גאומטרית, תאורה עדינה ועיצוב תמונה נהדר, לצד סמלים כמו הביצה, סמל ללידה, וצדף כסמל לחיים.

אולם 24 - "נישואי מרים הבתולה" (Sposalizio della Vergine) של רפאל מגיל 21, מופת של שיא אמנות הרנסאנס, המתבטא בסימטריה מופשטת ומופלאה ותנועה דרמטית מדהימה.

"ההלקאה" (Flagellazione) של סיניורלי מדגים רגע של פעולה דינמית כשישו המעונה מולקה בשוט. המלקים מניפים את השוט העומד לנחות על חזהו של ישו. תיאור מופלא, של תנוחה לאותה דמות, מכיוונים שונים.


#טיפים
הכניסה חופשית מתחת לגיל 18.


מבט מקרוב על גלריית בררה לאמנות:

https://youtu.be/1oXneQqTAmI


האדריכלות של הגלריה מדהימה:

https://youtu.be/MxUNMzaKEo0