שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית הפרלמנט
כיכר הרפובליקה בבלגרד
המאוזוליאום של טיטו
חורבות ההפצצות של נאט"ו
פסל הנסיך מיכאילו
כנסיית סנט סאבה
פארק קאלמגדן
הקתדרלה האורתודוכסית סנט מיכאיל
המבצר של בלגרד
#על בית הפרלמנט הסרבי
בית הפרלמנט (Parliament) בבלגרד הוא מבנה מרשים ביותר הממוקם לאורך שדרת המלך אלכסנדר, אחת השדרות היפות שבמרכז העיר. בתור שכזה, הפרלמנט הסרבי הוא רק אחד משורת מבנים ממשלתיים נוספים שנמצאים בשדרה ושמהם ניתן להתרשם ובחלק מימי השבוע אף לבקר.
עיצובו הייחודי של ארמון הפרלמנט כולל עיטורים רבים על גבי הקירות החיצוניים שלו, שהיו פופולאריים באדריכלות של התקופה. קירותיו הפנימיים של המבנה מקושטים גם הם, אך לא בעיטורים אלא בציורי קיר רבים, פרי מכחולם של אמנים יוגוסלביים, מהבולטים ביוגוסלביה של שנות ה-40.
#ההיסטוריה של המבנה
ההיסטוריה של בניין הפרלמנט גם היא מעניינת. בנין הפרלמנט של סרביה הוקם ביוזמת המלך פטר הראשון, כשהתכנית הראשונה להקמתו הוגשה על ידי האדריכל קונסטנטין יובאנוביץ' בשנת 1891. אך מאחר והחוקה החדשה דרשה אז שני בתי מחוקקים ולא אחד, שונתה התכנית. מי שעשה את השינויים בתכנית היה אדריכל אחר בשם ג'ון אילקיץ'. השנה כבר הייתה 1901 והוא השתדל לעשות את השינויים הנדרשים, מבלי לסטות מהתכנית המקורית בהרבה.
כך. הוזמנו בשנת 1907 נכבדי הממלכה להנחת אבן הפינה לבניין, במעמד בני משפחת המלוכה. לאחר שהמלך פטר הראשון הניח את אבן הפינה לבניין, החלה הבנייה. אך במהלך השנים עתידה הבנייה להיפסק שוב ושוב. פעם אחת זה יקרה עקב מלחמות הבלקן, שהחלו בשנת 1912. פעם נוספת הופסקה הבנייה בשל מלחמת העולם הראשונה ושוב היא הופסקה בשל המיתון הגדול של שנת 1929.
אגב, בשנת 1918, עם תום מלחמת העולם הראשונה, הוקמה יוגוסלביה. זו הוכרזה כממלכת העמים הסלאבים הדרומיים, עמי סרביה, קרואטיה וסלובניה. בכדי להתאים את הבניין לשינוי, השתנו שוב תכניות המבנה, כך שיתאים למדינה רב-לאומית. את השינויים ביצע כבר אדריכל נוסף. זה היה בנו של האדריכל ג'ון אילקיץ', שהלך בינתיים לעולמו...
בניית המבנה המפואר הסתיימה לבסוף בשנת 1936, במהלך שלטונו של פטר השני, מלך יוגוסלביה. בשנת 1941, לאחר הפלישה הנאצית במלחמת העולם השנייה, התמקם הפיקוד העליון הגרמני בבניין הפרלמנט הכבוש. מכאן הם פיקדו על כל דרום אירופה.
ב-5 באוקטובר 2000, הסתערו ההמונים על הפרלמנט היוגולסבי הישן, שכבר היה הפרלמנט של סרביה. זה היה במהלך ההפגנות שבסופן הופל המנהיג הלאומני סלובודן מילושוביץ. במהלך האירועים הללו הבניין נפגע באופן חמור, אך לאחר מכן תוקנו הנזקים והוא שב להיות מהמבנים היפים בבלגרד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/lvN6bgAvq84
במדינה דמוקרטית יש כאן גם הפגנות, כמו זו שבה מוחים על תוצאות הבחירות:
https://youtu.be/Fj1HCkgrefg
בית הפרלמנט (Parliament) בבלגרד הוא מבנה מרשים ביותר הממוקם לאורך שדרת המלך אלכסנדר, אחת השדרות היפות שבמרכז העיר. בתור שכזה, הפרלמנט הסרבי הוא רק אחד משורת מבנים ממשלתיים נוספים שנמצאים בשדרה ושמהם ניתן להתרשם ובחלק מימי השבוע אף לבקר.
עיצובו הייחודי של ארמון הפרלמנט כולל עיטורים רבים על גבי הקירות החיצוניים שלו, שהיו פופולאריים באדריכלות של התקופה. קירותיו הפנימיים של המבנה מקושטים גם הם, אך לא בעיטורים אלא בציורי קיר רבים, פרי מכחולם של אמנים יוגוסלביים, מהבולטים ביוגוסלביה של שנות ה-40.
#ההיסטוריה של המבנה
ההיסטוריה של בניין הפרלמנט גם היא מעניינת. בנין הפרלמנט של סרביה הוקם ביוזמת המלך פטר הראשון, כשהתכנית הראשונה להקמתו הוגשה על ידי האדריכל קונסטנטין יובאנוביץ' בשנת 1891. אך מאחר והחוקה החדשה דרשה אז שני בתי מחוקקים ולא אחד, שונתה התכנית. מי שעשה את השינויים בתכנית היה אדריכל אחר בשם ג'ון אילקיץ'. השנה כבר הייתה 1901 והוא השתדל לעשות את השינויים הנדרשים, מבלי לסטות מהתכנית המקורית בהרבה.
כך. הוזמנו בשנת 1907 נכבדי הממלכה להנחת אבן הפינה לבניין, במעמד בני משפחת המלוכה. לאחר שהמלך פטר הראשון הניח את אבן הפינה לבניין, החלה הבנייה. אך במהלך השנים עתידה הבנייה להיפסק שוב ושוב. פעם אחת זה יקרה עקב מלחמות הבלקן, שהחלו בשנת 1912. פעם נוספת הופסקה הבנייה בשל מלחמת העולם הראשונה ושוב היא הופסקה בשל המיתון הגדול של שנת 1929.
אגב, בשנת 1918, עם תום מלחמת העולם הראשונה, הוקמה יוגוסלביה. זו הוכרזה כממלכת העמים הסלאבים הדרומיים, עמי סרביה, קרואטיה וסלובניה. בכדי להתאים את הבניין לשינוי, השתנו שוב תכניות המבנה, כך שיתאים למדינה רב-לאומית. את השינויים ביצע כבר אדריכל נוסף. זה היה בנו של האדריכל ג'ון אילקיץ', שהלך בינתיים לעולמו...
בניית המבנה המפואר הסתיימה לבסוף בשנת 1936, במהלך שלטונו של פטר השני, מלך יוגוסלביה. בשנת 1941, לאחר הפלישה הנאצית במלחמת העולם השנייה, התמקם הפיקוד העליון הגרמני בבניין הפרלמנט הכבוש. מכאן הם פיקדו על כל דרום אירופה.
ב-5 באוקטובר 2000, הסתערו ההמונים על הפרלמנט היוגולסבי הישן, שכבר היה הפרלמנט של סרביה. זה היה במהלך ההפגנות שבסופן הופל המנהיג הלאומני סלובודן מילושוביץ. במהלך האירועים הללו הבניין נפגע באופן חמור, אך לאחר מכן תוקנו הנזקים והוא שב להיות מהמבנים היפים בבלגרד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/lvN6bgAvq84
במדינה דמוקרטית יש כאן גם הפגנות, כמו זו שבה מוחים על תוצאות הבחירות:
https://youtu.be/Fj1HCkgrefg
#על הכיכר המרכזית של בלגרד
כיכר הרפובליקה (Trg Republike), שרבים מכנים אותה בבלגרד "כיכר הסוס", היא הכיכר המרכזית של בלגרד. הכיכר נמצאת בחלק העתיק של העיר, אזור שנקרא "סטארי גראד".
הכיכר היא מקום בילוי מרכזי עבור בני נוער וצעירים בשעות הערב. היא גם מקום המפגש המועדף והאהוב על תושבי העיר ומקום שבו תוכלו גם אתם לבלות בו שעה קלה, על כוס קפה או סתם בשיטוט בין המבנים היפים והפסל הנחמד שניצב בה.
הסוס מהכינוי "כיכר הסוס" נולד מהפסל שבמרכז הכיכר. זהו פסלו של הנסיך מיכאילו, שעומד במקום שבו ניצב בעבר שער העיר, ממנו יצאה הדרך שהובילה אל איסטנבול, בזמן השלטון הטורקי עות'מאני.
בכיכר ממוקמים גם התאטרון הלאומי והמוזיאון הלאומי של סרביה. הבניין המרשים שניצב מאחורי פסל הסוס, הוא המוזיאון הלאומי של סרביה ומעבר לכביש ניצב התאטרון הלאומי. בסביבה ניצבת גם הקתדרלה האורתודוכסית היפה והמרשימה.
#טיפים
מהכיכר יוצאים בעונת התיירות, כמעט בכל יום, סיורי חינם מודרכים, מטעם עיריית בלגרד.
לקראת חג המולד הופכת הכיכר לשוק חג המולד של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IzgaknLlSm0
כיכר הרפובליקה (Trg Republike), שרבים מכנים אותה בבלגרד "כיכר הסוס", היא הכיכר המרכזית של בלגרד. הכיכר נמצאת בחלק העתיק של העיר, אזור שנקרא "סטארי גראד".
הכיכר היא מקום בילוי מרכזי עבור בני נוער וצעירים בשעות הערב. היא גם מקום המפגש המועדף והאהוב על תושבי העיר ומקום שבו תוכלו גם אתם לבלות בו שעה קלה, על כוס קפה או סתם בשיטוט בין המבנים היפים והפסל הנחמד שניצב בה.
הסוס מהכינוי "כיכר הסוס" נולד מהפסל שבמרכז הכיכר. זהו פסלו של הנסיך מיכאילו, שעומד במקום שבו ניצב בעבר שער העיר, ממנו יצאה הדרך שהובילה אל איסטנבול, בזמן השלטון הטורקי עות'מאני.
בכיכר ממוקמים גם התאטרון הלאומי והמוזיאון הלאומי של סרביה. הבניין המרשים שניצב מאחורי פסל הסוס, הוא המוזיאון הלאומי של סרביה ומעבר לכביש ניצב התאטרון הלאומי. בסביבה ניצבת גם הקתדרלה האורתודוכסית היפה והמרשימה.
#טיפים
מהכיכר יוצאים בעונת התיירות, כמעט בכל יום, סיורי חינם מודרכים, מטעם עיריית בלגרד.
לקראת חג המולד הופכת הכיכר לשוק חג המולד של העיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/IzgaknLlSm0
#על בית הפרחים שבו קבור המרשל טיטו הנערץ עם פרחיו
המאוזוליאום של טיטו (Tito's Mausoleum או Kuća Cvijeća), או בית הפרחים, נקרא כך על שם הפרחים שמקיפים את קבר המנהיג של יוגוסלביה. הסיבה? - המרשל טיטו, מנהיגה הנערץ של יוגוסלביה, אהב מאד פרחים. לכן טבעי היה שכשהפכו את ביתו למאוזוליאום ולקברו, החליטו להמשיך את גידול הפרחים שכה אהב וטיפח. לידם מוצגים בו לא מעט מוצגים אישיים וכאלה שקשורים בשלטונו ובתקופת משטרו.
ואכן, "בית הפרחים", המכונה גם "מוזיאון ה-25 במאי", הוא למעשה הבית בו חי טיטו. כיום מוצגים בו פריטים שונים שמעידים יותר מכל על פולחן האישיות שסבב אותו. בבית ניתן לראות את אוסף מכוניות הפאר שלו, כמו גם פריטים רבים ומתנות שקיבל המנהיג, ממנהיגים שונים בעולם ומבני עמו היוגוסלביים. מקום של כבוד תופסות בתערוכה שבמוזוליאום המדליות והאותות שקיבל על פועלו הצבאי. בניגוד לרודנים אחרים, מרבית האותות והמדליות של טיטו היו מוצדקות לגמרי.
#מי היה המרשל טיטו?
יוסיפ ברוז טיטו, מי שנודע בכינוי "המרשל טיטו", נחשב לאביה של יוגוסלביה, היה המנהיג האהוב ביותר, אולי היחידי במדינות ברית ורשה, המדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות. למרות שהוא היה שליט המשטר הקומוניסטי במדינה ודיקטטור אבסולוטי, נותר טיטו בזיכרונם של מרבית היוגוסלבים לשעבר דמות נערצת ואפילו אהובה. חלקם הגדול מגלים כלפיו געגועים ופוקדים את קברו.
טיטו היה מדינאי חזק בהרבה ממקביליו במדינות קומוניסטיות אחרות. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא פיקד על צבא הפרטיזנים הגדול ביותר באירופה. כלוחם הוא נודע אז כאמיץ לב ומפקד אגרסיבי, שלחם כנגד צבא הכיבוש הנאצי בנחישות.
מסיום מלחמת העולם השנייה ועד מותו בשנת 1980, טיטו הנהיג את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כדיקטטורה. הוא עשה זאת על פי עקרונות הקומוניזם, אבל הקפיד לשמור על עצמאות מברית המועצות ואף עמד לא פעם במחלוקות עם סטאלין, שכיבד אותו הרבה יותר מאשר את מקביליו במדינות קומוניסטיות אחרות בגוש הקומוניסטי.
לאזרחי יוגוסלביה נתן טיטו לא מעט הקלות ביחס לשיטה הקומוניסטית. הוא אפשר קשרים עם המערב, חופש תנועה יחסי, זרימת מידע מהמערב ועוד. טיטו גם הקפיד על חופש תרבותי והנהיג את השפה האנגלית כחובה וברמה של שפת-אם, בבתי הספר היוגוסלביים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/PmmxQvF9kQE
וכך זה נראה באזכרה למנהיג:
https://youtu.be/RY-rvsKEIGU
המאוזוליאום של טיטו (Tito's Mausoleum או Kuća Cvijeća), או בית הפרחים, נקרא כך על שם הפרחים שמקיפים את קבר המנהיג של יוגוסלביה. הסיבה? - המרשל טיטו, מנהיגה הנערץ של יוגוסלביה, אהב מאד פרחים. לכן טבעי היה שכשהפכו את ביתו למאוזוליאום ולקברו, החליטו להמשיך את גידול הפרחים שכה אהב וטיפח. לידם מוצגים בו לא מעט מוצגים אישיים וכאלה שקשורים בשלטונו ובתקופת משטרו.
ואכן, "בית הפרחים", המכונה גם "מוזיאון ה-25 במאי", הוא למעשה הבית בו חי טיטו. כיום מוצגים בו פריטים שונים שמעידים יותר מכל על פולחן האישיות שסבב אותו. בבית ניתן לראות את אוסף מכוניות הפאר שלו, כמו גם פריטים רבים ומתנות שקיבל המנהיג, ממנהיגים שונים בעולם ומבני עמו היוגוסלביים. מקום של כבוד תופסות בתערוכה שבמוזוליאום המדליות והאותות שקיבל על פועלו הצבאי. בניגוד לרודנים אחרים, מרבית האותות והמדליות של טיטו היו מוצדקות לגמרי.
#מי היה המרשל טיטו?
יוסיפ ברוז טיטו, מי שנודע בכינוי "המרשל טיטו", נחשב לאביה של יוגוסלביה, היה המנהיג האהוב ביותר, אולי היחידי במדינות ברית ורשה, המדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות. למרות שהוא היה שליט המשטר הקומוניסטי במדינה ודיקטטור אבסולוטי, נותר טיטו בזיכרונם של מרבית היוגוסלבים לשעבר דמות נערצת ואפילו אהובה. חלקם הגדול מגלים כלפיו געגועים ופוקדים את קברו.
טיטו היה מדינאי חזק בהרבה ממקביליו במדינות קומוניסטיות אחרות. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא פיקד על צבא הפרטיזנים הגדול ביותר באירופה. כלוחם הוא נודע אז כאמיץ לב ומפקד אגרסיבי, שלחם כנגד צבא הכיבוש הנאצי בנחישות.
מסיום מלחמת העולם השנייה ועד מותו בשנת 1980, טיטו הנהיג את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כדיקטטורה. הוא עשה זאת על פי עקרונות הקומוניזם, אבל הקפיד לשמור על עצמאות מברית המועצות ואף עמד לא פעם במחלוקות עם סטאלין, שכיבד אותו הרבה יותר מאשר את מקביליו במדינות קומוניסטיות אחרות בגוש הקומוניסטי.
לאזרחי יוגוסלביה נתן טיטו לא מעט הקלות ביחס לשיטה הקומוניסטית. הוא אפשר קשרים עם המערב, חופש תנועה יחסי, זרימת מידע מהמערב ועוד. טיטו גם הקפיד על חופש תרבותי והנהיג את השפה האנגלית כחובה וברמה של שפת-אם, בבתי הספר היוגוסלביים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/PmmxQvF9kQE
וכך זה נראה באזכרה למנהיג:
https://youtu.be/RY-rvsKEIGU
#על ההריסות של הפצצות מלחמת האזרחים ביוגוסלביה
במלחמה שעברה סרביה, לאחר התמוטטות הגוש הקומוניסטי, הופצצו בנייני הממשל על ידי מטוסי ברית נאט"ו ב-1999. הסרבים השאירו עד היום חלק מחורבות ההפצצות הללו, ההפצצות של נאט"ו (NATO bombing scars), באחד הרחובות המרכזיים בעיר. כמו מצבות זיכרון תיאטרליות, ניצבים המבנים הממשלתיים ההרוסים ומהווים שריד לעידן שהסרבים ישמחו לשכוח.
ועדיין, תושבי בלגרד התרגלו למפלצות הללו שניצבות ברחובם הראשי. בין אם ההריסות נותרו כאן בשל הרצון להציג את ההיסטוריה ולהזהיר ממעשים דומים בעתיד, ובין אם העניין נובע מחסרון כיס ומחסור בתקציב שיממן את עלויות השיקום, בשביל רבים מהתיירים והמבקרים בעיר, הפכו המבנים הללו למונומנט מן העבר, שריד חי ונושם לימים אחרים ולעדות היסטורית למחיר שמשלמים עמים על שימוש בכוח כלפי אנשים חפים מפשע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/E2WRlSHe8LY
במלחמה שעברה סרביה, לאחר התמוטטות הגוש הקומוניסטי, הופצצו בנייני הממשל על ידי מטוסי ברית נאט"ו ב-1999. הסרבים השאירו עד היום חלק מחורבות ההפצצות הללו, ההפצצות של נאט"ו (NATO bombing scars), באחד הרחובות המרכזיים בעיר. כמו מצבות זיכרון תיאטרליות, ניצבים המבנים הממשלתיים ההרוסים ומהווים שריד לעידן שהסרבים ישמחו לשכוח.
ועדיין, תושבי בלגרד התרגלו למפלצות הללו שניצבות ברחובם הראשי. בין אם ההריסות נותרו כאן בשל הרצון להציג את ההיסטוריה ולהזהיר ממעשים דומים בעתיד, ובין אם העניין נובע מחסרון כיס ומחסור בתקציב שיממן את עלויות השיקום, בשביל רבים מהתיירים והמבקרים בעיר, הפכו המבנים הללו למונומנט מן העבר, שריד חי ונושם לימים אחרים ולעדות היסטורית למחיר שמשלמים עמים על שימוש בכוח כלפי אנשים חפים מפשע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/E2WRlSHe8LY
אתרי חובה בבלגרד
#על פסל הנסיך שרכוב על הסוס
במרכז כיכר הרפובליקה (Trg Republike) אתם רואים ודאי פסל של איש חשוב, הרוכב על סוסו. זהו פסלו של הנסיך מיכאילו (Mihajlo Statue). מדובר במיכאילו אוברנוביץ המתואר בו כשהוא רכוב על סוסו.
את הפסל יצר בשנת 1882 הפסל האיטלקי אנריקו פאצי. הפסל הוזמן כאות הוקרה לאותו מיכאילו אוברנוביץ על שום ההישג שלו, שהתבטא בסילוק הטורקים העות'מאנים מסרביה. אם תהיתם למה מיכאילו של הפסל מורה באצבעו קדימה, הרי שהוא מסמן לטורקים לעזוב את סרביה ומצביע לכיוון איסטנבול, שאליה הוא מגרש אותם. את הפסל הציבו, ככל הידוע, במקום שבו ניצב בעבר שער העיר, השער שממנו יצאה באותה תקופה הדרך אל איסטנבול.
מיכאילו שחרר 7 ערים סרביות שונות משלטונם של העות'מאנים. את שמות אותן ערים ששחרר מיכאילו, תוכלו לראות חקוקים על בסיס האנדרטה.
בשנת 1979 הכריזה ממשלת סרביה על האנדרטה כאתר חשוב במיוחד מבחינה תרבותית. הבלגרדים, אגב, לא נזקקו להכרזה הזו. מבחינתם, הפסל הוא כה מרכזי והוא מהווה נקודת מפגש כה נוחה לפני יציאה למפגש או בילוי משותף, שעד היום הם קובעים להיפגש ביניהם לידו, או במילותיהם “ניפגש בסוס”...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/7DEQHvx6iws?end=1m
במרכז כיכר הרפובליקה (Trg Republike) אתם רואים ודאי פסל של איש חשוב, הרוכב על סוסו. זהו פסלו של הנסיך מיכאילו (Mihajlo Statue). מדובר במיכאילו אוברנוביץ המתואר בו כשהוא רכוב על סוסו.
את הפסל יצר בשנת 1882 הפסל האיטלקי אנריקו פאצי. הפסל הוזמן כאות הוקרה לאותו מיכאילו אוברנוביץ על שום ההישג שלו, שהתבטא בסילוק הטורקים העות'מאנים מסרביה. אם תהיתם למה מיכאילו של הפסל מורה באצבעו קדימה, הרי שהוא מסמן לטורקים לעזוב את סרביה ומצביע לכיוון איסטנבול, שאליה הוא מגרש אותם. את הפסל הציבו, ככל הידוע, במקום שבו ניצב בעבר שער העיר, השער שממנו יצאה באותה תקופה הדרך אל איסטנבול.
מיכאילו שחרר 7 ערים סרביות שונות משלטונם של העות'מאנים. את שמות אותן ערים ששחרר מיכאילו, תוכלו לראות חקוקים על בסיס האנדרטה.
בשנת 1979 הכריזה ממשלת סרביה על האנדרטה כאתר חשוב במיוחד מבחינה תרבותית. הבלגרדים, אגב, לא נזקקו להכרזה הזו. מבחינתם, הפסל הוא כה מרכזי והוא מהווה נקודת מפגש כה נוחה לפני יציאה למפגש או בילוי משותף, שעד היום הם קובעים להיפגש ביניהם לידו, או במילותיהם “ניפגש בסוס”...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/7DEQHvx6iws?end=1m
#על הכנסייה העצומה שנבנית בבלגרד כבר יותר מ-80 שנה
אם מישהו חושב שכנסיות גדולות ומפוארות נבנו בעבר והיום כבר לא, באה כנסיית סנט סאבה (St. Sava) ומוכיחה את ההפך המוחלט. הכנסייה הענקית הזו נבנית ברציפות כבר מאז שנת 1935 ומוקדשת למייסד הכנסייה הסרבית אורתודוקסית.
כיום היא כבר נראית כמבנה ענקי ומרשים, שרבים מזהים את דמיונו למבנים מפורסמים בעולם, דוגמת מסגד איה סופיה שבאיסטנבול והטאג' מהאל שבהודו. ואכן, כמו הטאג' מהאל, הכנסייה הזו עשויה בחלקה החיצוני משיש לבן ובוהק, שביחד עם מראה הקשתות שלה מזכיר את המבנה המפורסם והעתיק שבהודו.
סנט סאבה נחשבת לכנסייה האורתודוקסית הגדולה בעולם שעודנה פעילה. היא שנייה בגודלה, בנצרות המזרחית, אחרי הכנסייה של מוסקבה, הנחשבת לכנסייה הגדולה בעולם של זרם נוצרי זה.
את ההשראה לעיצובה של הכנסייה המרהיבה קיבלו המתכננים הסרבים שלה מהאדריכלות הביזנטית. אבל סיפורה של סנט סאבה מתחיל בסוף המאה ה-16, בעקבות המרד של הסרבים, כשהם נלחמו בעות'מאנים. משניצחו את הסרבים, שרפו העות'מאנים את כל שרידי סאבה הקדוש, מי שנתפס כמגן העם והכנסייה הסרבית. במאה ה-20 החליטו הסרבים לבנות את הכנסייה הזו לזכר הקדוש, במקום שבו נשרפו שרידיו על ידי הטורקים.
כבר היום הכנסייה היא אחד הסמלים החדשים, שתופסים מקום בקו הרקיע של בלגרד. קל להבחין בה מחלקי העיר השונים וכרגע, גם אם עדיין מדובר במבנה שבנייתו לא הסתיימה והוא אינו שלם, בעיקר בעבודות הפנים שנותרו בו, היא נראית נפלא. בסיום העבודות בה, יהיה החלל הפנימי שלה עשיר בעבודות פרסקו מפוארות שמשוחזרות ומשוקמות כבר מעל 100 שנה, בתהליך שנמשך עד היום.
בכנסייה גם העתקי עבודות מסורתיות מימי הביניים ויצירות אמנות סרביות. תוכלו להתרשם בה גם מבחוץ וגם להיכנס פנימה וליהנות מהחלל הפנימי הגדול, גם אם עדיין לא הושלם. כבר היום מהווה מבנה הקאפלות השמנמן-עגלגל שלה, את אחת הכנסיות האורתודוקסיות הכי גדולות בעולם ומהיפות שבהן.
הכנסייה שייכת לזרם נוצרי של האורתודוקסיה הסרבית, זרם שהוא סרבי לכל דבר. היא נקראת על שמו של הקדוש הנוצרי סאבה, ששמו הונצח גם בשם הנהר שנקרא סאבה ועובר בעיר. אותו סאבה, אגב, הוא מהדמויות החשובות בהיסטוריה הסרבית. הוא היה קדוש שנערץ על ידי הכנסייה האורתודוקסית הסרבית ואחד ממייסדיה. סאבה נחשב כאן גם כקדוש והפטרון של בתי ספר רבים ושל גני ילדים סרביים שונים.
#טיפים
השתדלו להגיע אל הכנסייה עוד לפני השקיעה. אז אפשר ליהנות מהמראה שלה באור יום, ולהמשיך ולצפות בה גם לאחר מכן, כשהיא משתנה עם שקיעת החמה. בערב הכנסייה מוארת באור כחול מכל צדדיה ומקבלת מראה עוצר נשימה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Ln2zvYTW35g
ומלמעלה:
https://youtu.be/pBUnYLbt3JM
ותפילה בפנים:
https://youtu.be/ziqqKAQgr9w
אם מישהו חושב שכנסיות גדולות ומפוארות נבנו בעבר והיום כבר לא, באה כנסיית סנט סאבה (St. Sava) ומוכיחה את ההפך המוחלט. הכנסייה הענקית הזו נבנית ברציפות כבר מאז שנת 1935 ומוקדשת למייסד הכנסייה הסרבית אורתודוקסית.
כיום היא כבר נראית כמבנה ענקי ומרשים, שרבים מזהים את דמיונו למבנים מפורסמים בעולם, דוגמת מסגד איה סופיה שבאיסטנבול והטאג' מהאל שבהודו. ואכן, כמו הטאג' מהאל, הכנסייה הזו עשויה בחלקה החיצוני משיש לבן ובוהק, שביחד עם מראה הקשתות שלה מזכיר את המבנה המפורסם והעתיק שבהודו.
סנט סאבה נחשבת לכנסייה האורתודוקסית הגדולה בעולם שעודנה פעילה. היא שנייה בגודלה, בנצרות המזרחית, אחרי הכנסייה של מוסקבה, הנחשבת לכנסייה הגדולה בעולם של זרם נוצרי זה.
את ההשראה לעיצובה של הכנסייה המרהיבה קיבלו המתכננים הסרבים שלה מהאדריכלות הביזנטית. אבל סיפורה של סנט סאבה מתחיל בסוף המאה ה-16, בעקבות המרד של הסרבים, כשהם נלחמו בעות'מאנים. משניצחו את הסרבים, שרפו העות'מאנים את כל שרידי סאבה הקדוש, מי שנתפס כמגן העם והכנסייה הסרבית. במאה ה-20 החליטו הסרבים לבנות את הכנסייה הזו לזכר הקדוש, במקום שבו נשרפו שרידיו על ידי הטורקים.
כבר היום הכנסייה היא אחד הסמלים החדשים, שתופסים מקום בקו הרקיע של בלגרד. קל להבחין בה מחלקי העיר השונים וכרגע, גם אם עדיין מדובר במבנה שבנייתו לא הסתיימה והוא אינו שלם, בעיקר בעבודות הפנים שנותרו בו, היא נראית נפלא. בסיום העבודות בה, יהיה החלל הפנימי שלה עשיר בעבודות פרסקו מפוארות שמשוחזרות ומשוקמות כבר מעל 100 שנה, בתהליך שנמשך עד היום.
בכנסייה גם העתקי עבודות מסורתיות מימי הביניים ויצירות אמנות סרביות. תוכלו להתרשם בה גם מבחוץ וגם להיכנס פנימה וליהנות מהחלל הפנימי הגדול, גם אם עדיין לא הושלם. כבר היום מהווה מבנה הקאפלות השמנמן-עגלגל שלה, את אחת הכנסיות האורתודוקסיות הכי גדולות בעולם ומהיפות שבהן.
הכנסייה שייכת לזרם נוצרי של האורתודוקסיה הסרבית, זרם שהוא סרבי לכל דבר. היא נקראת על שמו של הקדוש הנוצרי סאבה, ששמו הונצח גם בשם הנהר שנקרא סאבה ועובר בעיר. אותו סאבה, אגב, הוא מהדמויות החשובות בהיסטוריה הסרבית. הוא היה קדוש שנערץ על ידי הכנסייה האורתודוקסית הסרבית ואחד ממייסדיה. סאבה נחשב כאן גם כקדוש והפטרון של בתי ספר רבים ושל גני ילדים סרביים שונים.
#טיפים
השתדלו להגיע אל הכנסייה עוד לפני השקיעה. אז אפשר ליהנות מהמראה שלה באור יום, ולהמשיך ולצפות בה גם לאחר מכן, כשהיא משתנה עם שקיעת החמה. בערב הכנסייה מוארת באור כחול מכל צדדיה ומקבלת מראה עוצר נשימה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Ln2zvYTW35g
ומלמעלה:
https://youtu.be/pBUnYLbt3JM
ותפילה בפנים:
https://youtu.be/ziqqKAQgr9w
#על הפארק שליד המבצר ההיסטורי
את המבצר המפורסם של בלגרד, אותה מצודה מרשימה הצופה אל חיבור הנהרות, הסאבה והדנובה, מקיף פארק קאלמגדן (Kalemegdan), השטח הירוק הגדול שבימי המלחמה עם הטורקים העות'מאנים היה אזור קרבות סוער.
הפארק הגדול מחולק לשני חלקים. הפארק הדרומי מהשניים הוא הגדול יותר ובו ניצב המבצר של העיר. בצד הצפוני הפארק הקטן.
בפארק יש טיילות גיאומטריות, מקומות מוצלים לפיקניק ומקומות מחבוא רומנטיים, מה שמאפשר התבודדות, לצד שעשוע ומשחק גם לילדים. יש כאן מספיק מקומות נחמדים, כמו שערים ותעלות, שבהם אפשר ללכת לאיבוד וליהנות. בפארק גם מרחבים ירוקים, מתחמי ספורט, אמנות, מוזיאונים כמו מוזיאון הציד והמוזיאון הצבאי ואפילו גן חיות נחמד.
נסו להקדיש כמה דקות ולשוטט בין המוצגים החיצוניים של אוסף כלי הנשק הגדולים מהמוזיאון הצבאי שבפארק. ביניהם תראו תותחים, ציוד ארטילריה וכלי שריון מהמאות האחרונות, החל מהמאה ה-18.
בפארק ניצבים שני פסלים של האמן הסרבי איוון משטרוביץ, אחד מהם הוא פסל ה"ויקטור" הניצב על עמוד בגובה 14 מטרים ופסל מריאן המרשים מאד שהוצב כאות תודה לצרפת, על התרומה הייחודית שלה לפיתוח בלגרד.
#טיפים
התצפית בשקיעה, אל מפגש הנהרות סאבה ודנובה, היא יפה להפליא. אם תצליחו להגיע אז - התענוג מובטח!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-AHPrPjGTsc
ומהאוויר:
https://youtu.be/XkB51u5E478
את המבצר המפורסם של בלגרד, אותה מצודה מרשימה הצופה אל חיבור הנהרות, הסאבה והדנובה, מקיף פארק קאלמגדן (Kalemegdan), השטח הירוק הגדול שבימי המלחמה עם הטורקים העות'מאנים היה אזור קרבות סוער.
הפארק הגדול מחולק לשני חלקים. הפארק הדרומי מהשניים הוא הגדול יותר ובו ניצב המבצר של העיר. בצד הצפוני הפארק הקטן.
בפארק יש טיילות גיאומטריות, מקומות מוצלים לפיקניק ומקומות מחבוא רומנטיים, מה שמאפשר התבודדות, לצד שעשוע ומשחק גם לילדים. יש כאן מספיק מקומות נחמדים, כמו שערים ותעלות, שבהם אפשר ללכת לאיבוד וליהנות. בפארק גם מרחבים ירוקים, מתחמי ספורט, אמנות, מוזיאונים כמו מוזיאון הציד והמוזיאון הצבאי ואפילו גן חיות נחמד.
נסו להקדיש כמה דקות ולשוטט בין המוצגים החיצוניים של אוסף כלי הנשק הגדולים מהמוזיאון הצבאי שבפארק. ביניהם תראו תותחים, ציוד ארטילריה וכלי שריון מהמאות האחרונות, החל מהמאה ה-18.
בפארק ניצבים שני פסלים של האמן הסרבי איוון משטרוביץ, אחד מהם הוא פסל ה"ויקטור" הניצב על עמוד בגובה 14 מטרים ופסל מריאן המרשים מאד שהוצב כאות תודה לצרפת, על התרומה הייחודית שלה לפיתוח בלגרד.
#טיפים
התצפית בשקיעה, אל מפגש הנהרות סאבה ודנובה, היא יפה להפליא. אם תצליחו להגיע אז - התענוג מובטח!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/-AHPrPjGTsc
ומהאוויר:
https://youtu.be/XkB51u5E478
#על הקתדרלה האורתודוכסית היפה והחשובה בתולדות העיר והעם הסרבי
הקתדרלה האורתודוכסית סנט מיכאיל (Saborna crkva), או כנסיית הקתדרלה של המלאך מיכאל הקדוש, היא כנסייה סרבית אורתודוכסית, שנבנתה במקום שבו עמדה כנסייה עתיקה יותר. היא ממוקמת במרכז בלגרד, בחלק הישן של העיר, לא הרחק מכיכר הרפובליקה, הסנטר של בלגרד.
את הקתדרלה בנו בסגנון קלאסי, עם השפעות ניאו-בארוקיות, במחצית הראשונה של המאה ה-19. היא משופעת אִיקונות ועבודות זהב מאת אמנים מובילים מן המאה ה-19.
#התפקיד ההיסטורי של הכנסייה
הקתדרלה האורתודוכסית, שתושבי העיר מכנים אותה פשוט "הקתדרלה", היא אנדרטה היסטורית שהחל מהמחצית הראשונה של המאה ה-19, זכתה למעמד-על והפכה למרכז הדתי, המנהלי והתרבותי של הבירה הסרבית.
הכנסייה שנחשבת לכנסייה לאומית בסרביה, הפכה בהדרגה לכוח ולגורם בעל משמעות גדולה באומה הסרבית. היא סייעה באופן משמעותי ביותר בחיזוק האחדות של האומה הסרבית והייתה לעמוד השדרה של המדינה.
בזמן השלטון העות'מאני, כשהטורקים דיכאו את הסרבים, היה לכנסייה הסרבית אורתודוקסית תפקיד חשוב מאד. משסיפקה הכנסייה סעד ותמיכה רוחנית לעם הסרבי ותרמה רבות לסולידריות הלאומית בימים הקשים ההם, היא עוררה בהם את רוח החירות וחיזקה את הרגשות הלאומיים והשאיפה לעצמאות. הסרבים שאבו ממנה השראה וכוח רוחני שהוביל אותם לנכונות עצומה להקרבה עצמית ולגבורה בשדה הקרב. גם בתנועת השחרור שהתגבשה בסרביה, תפסו אנשי הדת הלאומיים מקום משמעותי במיוחד בין ראשי האומה ומנהיגיה לעתיד.
בכנסיה נמצאים קברים של שניים משליטי סרביה במאות הקודמות.
הקתדרלה האורתודוכסית סנט מיכאיל (Saborna crkva), או כנסיית הקתדרלה של המלאך מיכאל הקדוש, היא כנסייה סרבית אורתודוכסית, שנבנתה במקום שבו עמדה כנסייה עתיקה יותר. היא ממוקמת במרכז בלגרד, בחלק הישן של העיר, לא הרחק מכיכר הרפובליקה, הסנטר של בלגרד.
את הקתדרלה בנו בסגנון קלאסי, עם השפעות ניאו-בארוקיות, במחצית הראשונה של המאה ה-19. היא משופעת אִיקונות ועבודות זהב מאת אמנים מובילים מן המאה ה-19.
#התפקיד ההיסטורי של הכנסייה
הקתדרלה האורתודוכסית, שתושבי העיר מכנים אותה פשוט "הקתדרלה", היא אנדרטה היסטורית שהחל מהמחצית הראשונה של המאה ה-19, זכתה למעמד-על והפכה למרכז הדתי, המנהלי והתרבותי של הבירה הסרבית.
הכנסייה שנחשבת לכנסייה לאומית בסרביה, הפכה בהדרגה לכוח ולגורם בעל משמעות גדולה באומה הסרבית. היא סייעה באופן משמעותי ביותר בחיזוק האחדות של האומה הסרבית והייתה לעמוד השדרה של המדינה.
בזמן השלטון העות'מאני, כשהטורקים דיכאו את הסרבים, היה לכנסייה הסרבית אורתודוקסית תפקיד חשוב מאד. משסיפקה הכנסייה סעד ותמיכה רוחנית לעם הסרבי ותרמה רבות לסולידריות הלאומית בימים הקשים ההם, היא עוררה בהם את רוח החירות וחיזקה את הרגשות הלאומיים והשאיפה לעצמאות. הסרבים שאבו ממנה השראה וכוח רוחני שהוביל אותם לנכונות עצומה להקרבה עצמית ולגבורה בשדה הקרב. גם בתנועת השחרור שהתגבשה בסרביה, תפסו אנשי הדת הלאומיים מקום משמעותי במיוחד בין ראשי האומה ומנהיגיה לעתיד.
בכנסיה נמצאים קברים של שניים משליטי סרביה במאות הקודמות.
#על המבצר המרשים של בלגרד שהנופים ממנו מרהיבי עין
המבצר של בלגרד (Beogradska Tvrdava), או מצודת קלמגדן, כמו שמכנים אותו לעתים, הוא כמו כתר שניצב על ראשה של העיר בלגרד. אין הרבה אתרים היסטוריים שמלמדים על תולדות העיר יותר מהמבצר המרשים הזה.
במבצר ניתן להלך על גשרי העץ ולעבור בשעריו העתיקים היישר לתוך ההיסטוריה. יש בו שני מגדלים, תחתון ועליון וכיום שוכן בו המוזיאון לתולדות העיר בלגרד.
אבל מעבר ליופיו של המבצר, הוא מציע את אחת מנקודות התצפית היפות בבלגרד. עשו בו סיור קצר והתפנו אל הנוף הנשקף ממנו, במיוחד זה של חיבור הנהרות סאבה ודנובה. ביום יפה, עם תצפית טובה, הנופים כאן מרהיבים במיוחד ומשקיפים לרחוק.
#תולדות המבצר של בלגרד
עם שורשים שתחילתם כבר בתקופה הניאוליתית, דרך הצבא הרומי, האימפריה הביזנטית, עם שליטים הונגרים, בולגרים, צלבנים וטורקים, בהמשך האוסטרו-הונגרים ועד ימינו - המבצר עמד לאורך ההיסטוריה במרכזם של אירועים משמעותיים רבים בתולדות העיר בלגרד. פעם הוא נחשב כאחד המעוזים הצבאיים החזקים באירופה וממנו יצא המרד הראשון באימפריה העות'מאנית.
המבצר של בלגרד (Beogradska Tvrdava) נבנה ונהרס ללא הפסקה, החל מהמאה ה-1 לספירה. במקור נבנה אז המבצר כמוצב רומאי שמקומו אל מול נקודת ההתחברות של הנהרות סאבה ודנובה, בכדי לאפשר שליטה לרומאים על הנקודה האסטרטגית.
במהלך השנים נבזזה המצודה לא פעם, לפעמים נהרסה ושבה ונבנתה מחדש. כולם העבירו אותו במהלך ההיסטוריה מיד ליד. מי לא התעסק, החזיק או הרס את המבצר הזה? - הביזנטים, הסלאבים, העותומאנים, ההונגרים והאוסטרים. כולם עברו כאן.
עד המאה ה-18 עברה המצודה עשרות גלגולים ושינויים. הסיפורים שקירותיו העבים היו יכולים לספר ותצוגת השריון והתותחים שמוצגים לידו, הם העדות שיכולה לרמז על ההיסטוריה הזו.
כיום מארחים המבצר והפארק שמסביבו תיירים רבים בכל שנה ומגוון אירועי אמנות, ספורט ותיירות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/4VkAQZWa7x4
מהאוויר:
https://youtu.be/qoC7YmxJ7QE
ובשיטוט בו:
https://youtu.be/y62dzohyiwc
המבצר של בלגרד (Beogradska Tvrdava), או מצודת קלמגדן, כמו שמכנים אותו לעתים, הוא כמו כתר שניצב על ראשה של העיר בלגרד. אין הרבה אתרים היסטוריים שמלמדים על תולדות העיר יותר מהמבצר המרשים הזה.
במבצר ניתן להלך על גשרי העץ ולעבור בשעריו העתיקים היישר לתוך ההיסטוריה. יש בו שני מגדלים, תחתון ועליון וכיום שוכן בו המוזיאון לתולדות העיר בלגרד.
אבל מעבר ליופיו של המבצר, הוא מציע את אחת מנקודות התצפית היפות בבלגרד. עשו בו סיור קצר והתפנו אל הנוף הנשקף ממנו, במיוחד זה של חיבור הנהרות סאבה ודנובה. ביום יפה, עם תצפית טובה, הנופים כאן מרהיבים במיוחד ומשקיפים לרחוק.
#תולדות המבצר של בלגרד
עם שורשים שתחילתם כבר בתקופה הניאוליתית, דרך הצבא הרומי, האימפריה הביזנטית, עם שליטים הונגרים, בולגרים, צלבנים וטורקים, בהמשך האוסטרו-הונגרים ועד ימינו - המבצר עמד לאורך ההיסטוריה במרכזם של אירועים משמעותיים רבים בתולדות העיר בלגרד. פעם הוא נחשב כאחד המעוזים הצבאיים החזקים באירופה וממנו יצא המרד הראשון באימפריה העות'מאנית.
המבצר של בלגרד (Beogradska Tvrdava) נבנה ונהרס ללא הפסקה, החל מהמאה ה-1 לספירה. במקור נבנה אז המבצר כמוצב רומאי שמקומו אל מול נקודת ההתחברות של הנהרות סאבה ודנובה, בכדי לאפשר שליטה לרומאים על הנקודה האסטרטגית.
במהלך השנים נבזזה המצודה לא פעם, לפעמים נהרסה ושבה ונבנתה מחדש. כולם העבירו אותו במהלך ההיסטוריה מיד ליד. מי לא התעסק, החזיק או הרס את המבצר הזה? - הביזנטים, הסלאבים, העותומאנים, ההונגרים והאוסטרים. כולם עברו כאן.
עד המאה ה-18 עברה המצודה עשרות גלגולים ושינויים. הסיפורים שקירותיו העבים היו יכולים לספר ותצוגת השריון והתותחים שמוצגים לידו, הם העדות שיכולה לרמז על ההיסטוריה הזו.
כיום מארחים המבצר והפארק שמסביבו תיירים רבים בכל שנה ומגוון אירועי אמנות, ספורט ותיירות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/4VkAQZWa7x4
מהאוויר:
https://youtu.be/qoC7YmxJ7QE
ובשיטוט בו:
https://youtu.be/y62dzohyiwc
מדרחוב קנז מיכאילובה
#על מרכז השופינג במדרחוב הקניות הראשי של העיר
לכל עיר יש רחוב מרכזי שכל מי שבא לבקר בה חייב להגיע אליו. בבלגרד זהו רחוב קנז מיכאילובה (Knez Mihailova), או ליתר דיוק מדרחוב קנז מיכאילובה.
מדובר ברחוב הקניות העיקרי של בלגרד ואחד מאזורי העיר העמוסים ביותר, לאורך כל שעות היום. יש כאן שלל חנויות עם מותגי ההלבשה הבינלאומיים, רשתות אופנה, חנויות מזכרות ומתנות.
בין לבין תוכלו לשבת בבתי הקפה שכאן ולאכול גלידה. בעונת התיירות המדרחוב מרוצף באמני רחוב ונגנים מוכשרים המבצעים מוסיקה בשלל סגנונות.
הרחוב נקרא על שם מי שהיה נסיך סרביה, מיכאל השני. נמצאים בו כמה מבנים ואחוזות שנבנו במהלך המאה ה-19 והשתמרו עד היום.
גם אם אינכם עוסקים בקניות, הטיול במדרחוב מיכאילובה הוא בילוי מעולה במהלך הטיול בבלגרד. גם בערבים תוכלו לבלות במועדוני הלילה והברים שבסמטאות היוצאות ממנו.
#טיפים
ברבים מהבניינים במדרחוב יש פסאז'ים קטנים עם חנויות בגדים זולות.
לגברים אפשר לקנות בהן חליפות ובלייזרים במחירים שווים.
מבט ביום:
https://youtu.be/pYGROdCZ1R0
בערב מקרוב:
https://youtu.be/Bx7bcrZyhRc
וכך זה נראה לקראת חג המולד:
https://youtu.be/zhf-UCH_0yE
לכל עיר יש רחוב מרכזי שכל מי שבא לבקר בה חייב להגיע אליו. בבלגרד זהו רחוב קנז מיכאילובה (Knez Mihailova), או ליתר דיוק מדרחוב קנז מיכאילובה.
מדובר ברחוב הקניות העיקרי של בלגרד ואחד מאזורי העיר העמוסים ביותר, לאורך כל שעות היום. יש כאן שלל חנויות עם מותגי ההלבשה הבינלאומיים, רשתות אופנה, חנויות מזכרות ומתנות.
בין לבין תוכלו לשבת בבתי הקפה שכאן ולאכול גלידה. בעונת התיירות המדרחוב מרוצף באמני רחוב ונגנים מוכשרים המבצעים מוסיקה בשלל סגנונות.
הרחוב נקרא על שם מי שהיה נסיך סרביה, מיכאל השני. נמצאים בו כמה מבנים ואחוזות שנבנו במהלך המאה ה-19 והשתמרו עד היום.
גם אם אינכם עוסקים בקניות, הטיול במדרחוב מיכאילובה הוא בילוי מעולה במהלך הטיול בבלגרד. גם בערבים תוכלו לבלות במועדוני הלילה והברים שבסמטאות היוצאות ממנו.
#טיפים
ברבים מהבניינים במדרחוב יש פסאז'ים קטנים עם חנויות בגדים זולות.
לגברים אפשר לקנות בהן חליפות ובלייזרים במחירים שווים.
מבט ביום:
https://youtu.be/pYGROdCZ1R0
בערב מקרוב:
https://youtu.be/Bx7bcrZyhRc
וכך זה נראה לקראת חג המולד:
https://youtu.be/zhf-UCH_0yE
האי אדה ציגאנליה
#על האי שהוא אזור הנופש והספורט של הבלגרדאים
אם אתם מתלבטים מה לעשות בוויקנד בבלגרד, האי אדה ציגאנליה (Ada Ciganlija) הוא מקום נהדר לבלות בו את שעות אחר הצהריים של סוף השבוע, במיוחד אם קרני השמש מחממות את העיר בסופשבוע חורפי, או במקרה שמדובר בשעות הנעימות של הקיץ.
האי, ששטחו כשמונה קילומטרים רבועים, מכונה בפי תושבי בלגרד פשוט "אדה". האי נמצא במרכזו של נהר הסאבה, שעובר בעיר, קילומטרים ספורים ממפגש הנהרות עם הדנובה.
אדה הוא אזור הנופש האהוב בעיר. בימי הקיץ, עמוסים חופי האגם המלאכותי, במשתזפים ומתרחצים במים הקרירים. על הטיילת הארוכה שלו עושים המקומיים לאורך השנה פעילויות ספורט, כמו ריצה והליכה, ליד רוכבי אופניים וגולשי רולר בליידס צעירים. במקום גם מגרשי כדורגל, טניס וכדורעף, קיר טיפוס מלאכותי, מתקן באנג'י נהדר, מגרש גולף ועוד.
לצד הטיילת ניצבים חופי החול של האי, שאורכם מעל 7 קילומטרים. לצידם יש מדשאות, מתקנים לפעילות ספורט ימי, מתקני פיקניק ועוד.
וכמובן שלאורך חופי האי יש גם שלל בתי קפה ומסעדות צפות, הממוקמות בחלקן על סירות גדולות העוגנות בתוך המים.
מבט מקרוב על האי והחוף שבו:
https://youtu.be/Hjs5syzjHjg
ומבט מהאוויר:
https://youtu.be/MBuI0jEeT3w
אם אתם מתלבטים מה לעשות בוויקנד בבלגרד, האי אדה ציגאנליה (Ada Ciganlija) הוא מקום נהדר לבלות בו את שעות אחר הצהריים של סוף השבוע, במיוחד אם קרני השמש מחממות את העיר בסופשבוע חורפי, או במקרה שמדובר בשעות הנעימות של הקיץ.
האי, ששטחו כשמונה קילומטרים רבועים, מכונה בפי תושבי בלגרד פשוט "אדה". האי נמצא במרכזו של נהר הסאבה, שעובר בעיר, קילומטרים ספורים ממפגש הנהרות עם הדנובה.
אדה הוא אזור הנופש האהוב בעיר. בימי הקיץ, עמוסים חופי האגם המלאכותי, במשתזפים ומתרחצים במים הקרירים. על הטיילת הארוכה שלו עושים המקומיים לאורך השנה פעילויות ספורט, כמו ריצה והליכה, ליד רוכבי אופניים וגולשי רולר בליידס צעירים. במקום גם מגרשי כדורגל, טניס וכדורעף, קיר טיפוס מלאכותי, מתקן באנג'י נהדר, מגרש גולף ועוד.
לצד הטיילת ניצבים חופי החול של האי, שאורכם מעל 7 קילומטרים. לצידם יש מדשאות, מתקנים לפעילות ספורט ימי, מתקני פיקניק ועוד.
וכמובן שלאורך חופי האי יש גם שלל בתי קפה ומסעדות צפות, הממוקמות בחלקן על סירות גדולות העוגנות בתוך המים.
מבט מקרוב על האי והחוף שבו:
https://youtu.be/Hjs5syzjHjg
ומבט מהאוויר:
https://youtu.be/MBuI0jEeT3w
פסל ויקטור
#על הפסל הגבוה שמשקיף אל בלגרד
בפארק קאלמגדן ניצב "פסל ויקטור" (The Victor) הגבוה, שגובהו 14 מטרים. הפסל של ויקטור, שמסמל את הניצחונות הסרביים במלחמות הבלקן, נראה כגבר ערום שעל ידו האחת בז טורף ובידו השנייה הוא אוחז בחרב.
הפסל המרשים והנישא הזה הוצב כאן לציון השחרור של בלגרד מהעול של האימפריה הטורקית עות'מאנית, ששלטה כאן שנים רבות, בעוד אחד מהגלגולים ההיסטוריים והכיבושים שבלגרד וסרביה עברו לאורך השנים.
אגב, התכנית הראשונה הייתה להציב את "פסל הוויקטור" בכיכר טרזיה שבמרכז העיר. היא נזנחה כשקולות שמרניים התנגדו לכך מחמת העירום שלו. הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה להציב את הוויקטור על עמוד גבוה בפארק קלימגדן, כך שהעירום שלו לא יבלוט יותר מדי...
הפסל שנחנך בשנת 1928, 16 שנים לאחר שבלגרד השתחררה מהאימפריה העות'מנית ששלטה בה, הפך עם השנים להיות אחד מסמליה המוכרים של העיר ומהבולטים בנוף שלה.
#טיפים
תצפית בשעת שקיעה, מהמקום שליד הפסל, יאפשר לכם לצפות בשקיעת השמש מעל למפגש הנהרות הייחודי שמול העיר ועד קצה האופק.
מבט אל פסל ויקטור מהרחפן המתרומם מהפארק:
https://youtu.be/XkB51u5E478
בפארק קאלמגדן ניצב "פסל ויקטור" (The Victor) הגבוה, שגובהו 14 מטרים. הפסל של ויקטור, שמסמל את הניצחונות הסרביים במלחמות הבלקן, נראה כגבר ערום שעל ידו האחת בז טורף ובידו השנייה הוא אוחז בחרב.
הפסל המרשים והנישא הזה הוצב כאן לציון השחרור של בלגרד מהעול של האימפריה הטורקית עות'מאנית, ששלטה כאן שנים רבות, בעוד אחד מהגלגולים ההיסטוריים והכיבושים שבלגרד וסרביה עברו לאורך השנים.
אגב, התכנית הראשונה הייתה להציב את "פסל הוויקטור" בכיכר טרזיה שבמרכז העיר. היא נזנחה כשקולות שמרניים התנגדו לכך מחמת העירום שלו. הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה להציב את הוויקטור על עמוד גבוה בפארק קלימגדן, כך שהעירום שלו לא יבלוט יותר מדי...
הפסל שנחנך בשנת 1928, 16 שנים לאחר שבלגרד השתחררה מהאימפריה העות'מנית ששלטה בה, הפך עם השנים להיות אחד מסמליה המוכרים של העיר ומהבולטים בנוף שלה.
#טיפים
תצפית בשעת שקיעה, מהמקום שליד הפסל, יאפשר לכם לצפות בשקיעת השמש מעל למפגש הנהרות הייחודי שמול העיר ועד קצה האופק.
מבט אל פסל ויקטור מהרחפן המתרומם מהפארק:
https://youtu.be/XkB51u5E478
חוף אגם סאבה
#על האגם המלאכותי של בלגרד
חופי אגם סאבה (Lake Sava) הם מהחופים האירופאים המקסימים, שנוצרו בערים שאין בהן ים ולא אגם. בשנים האחרונות חשקו שלטונות בלגרד גם הם בחוף לתושבי העיר. אבל זרימת הנהר לא אפשרה חוף שליו ובטוח מספיק, מה שהביא אותם ליצור אגם מלאכותי.
כדי ליצור את האגם המדובר הבלגרדים פשוט חסמו את זרימת הנהר משני צדדיו, על ידי סגירת קטע הנהר שבין האי אדה ציגנליה וגדת הנהר. הם עשו זאת בשני צדדיו הרחוקים של האי וכך הצליחו, בהשקעה קטנה, ליצור את אגם סאבה המלאכותי.
כך הצליחו ליצור בעיר את החוף העירוני שוקק החיים שעליו חלמו הבלגרדים. החוף הזה הוא חוף לכל דבר. רבים משתזפים בו בכל קיץ, על חופי האגם. גם בעונה הקרירה אפשר ליהנות כאן, בעיקר בטיול על הטיילת שלאורך החוף, פיקניק על אחת המדשאות ורכיבה על אופניים מסביב לאגם.
כמובן שחיי החוף יצרו כאן מתחם מסעדות עשיר ומוצלח, שבו אפשר לסעוד ולאכול מצוין. המסעדות ובתי הקפה נמצאים כאן על קו המים. רבים מהם פועלים על גבי סירות ומהווים מסעדות צפות או ברים ובתי קפה על המים.
#טיפים
הכי כיף בשעות בין ערביים והערב זה ללגום בירה מקומית משובחת אל מול האגם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Yh-SqQS1QH8
חופי אגם סאבה (Lake Sava) הם מהחופים האירופאים המקסימים, שנוצרו בערים שאין בהן ים ולא אגם. בשנים האחרונות חשקו שלטונות בלגרד גם הם בחוף לתושבי העיר. אבל זרימת הנהר לא אפשרה חוף שליו ובטוח מספיק, מה שהביא אותם ליצור אגם מלאכותי.
כדי ליצור את האגם המדובר הבלגרדים פשוט חסמו את זרימת הנהר משני צדדיו, על ידי סגירת קטע הנהר שבין האי אדה ציגנליה וגדת הנהר. הם עשו זאת בשני צדדיו הרחוקים של האי וכך הצליחו, בהשקעה קטנה, ליצור את אגם סאבה המלאכותי.
כך הצליחו ליצור בעיר את החוף העירוני שוקק החיים שעליו חלמו הבלגרדים. החוף הזה הוא חוף לכל דבר. רבים משתזפים בו בכל קיץ, על חופי האגם. גם בעונה הקרירה אפשר ליהנות כאן, בעיקר בטיול על הטיילת שלאורך החוף, פיקניק על אחת המדשאות ורכיבה על אופניים מסביב לאגם.
כמובן שחיי החוף יצרו כאן מתחם מסעדות עשיר ומוצלח, שבו אפשר לסעוד ולאכול מצוין. המסעדות ובתי הקפה נמצאים כאן על קו המים. רבים מהם פועלים על גבי סירות ומהווים מסעדות צפות או ברים ובתי קפה על המים.
#טיפים
הכי כיף בשעות בין ערביים והערב זה ללגום בירה מקומית משובחת אל מול האגם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Yh-SqQS1QH8
