המאוזוליאום של טיטו (Tito's Mausoleum או Kuća Cvijeća), או בית הפרחים, נקרא כך על שם הפרחים שמקיפים את קבר המנהיג של יוגוסלביה. הסיבה? - המרשל טיטו, מנהיגה הנערץ של יוגוסלביה, אהב מאד פרחים. לכן טבעי היה שכשהפכו את ביתו למאוזוליאום ולקברו, החליטו להמשיך את גידול הפרחים שכה אהב וטיפח. לידם מוצגים בו לא מעט מוצגים אישיים וכאלה שקשורים בשלטונו ובתקופת משטרו.

ואכן, "בית הפרחים", המכונה גם "מוזיאון ה-25 במאי", הוא למעשה הבית בו חי טיטו. כיום מוצגים בו פריטים שונים שמעידים יותר מכל על פולחן האישיות שסבב אותו. בבית ניתן לראות את אוסף מכוניות הפאר שלו, כמו גם פריטים רבים ומתנות שקיבל המנהיג, ממנהיגים שונים בעולם ומבני עמו היוגוסלביים. מקום של כבוד תופסות בתערוכה שבמוזוליאום המדליות והאותות שקיבל על פועלו הצבאי. בניגוד לרודנים אחרים, מרבית האותות והמדליות של טיטו היו מוצדקות לגמרי.
יוסיפ ברוז טיטו, מי שנודע בכינוי "המרשל טיטו", נחשב לאביה של יוגוסלביה, היה המנהיג האהוב ביותר, אולי היחידי במדינות ברית ורשה, המדינות שנשלטו על ידי ברית המועצות. למרות שהוא היה שליט המשטר הקומוניסטי במדינה ודיקטטור אבסולוטי, נותר טיטו בזיכרונם של מרבית היוגוסלבים לשעבר דמות נערצת ואפילו אהובה. חלקם הגדול מגלים כלפיו געגועים ופוקדים את קברו.

טיטו היה מדינאי חזק בהרבה ממקביליו במדינות קומוניסטיות אחרות. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא פיקד על צבא הפרטיזנים הגדול ביותר באירופה. כלוחם הוא נודע אז כאמיץ לב ומפקד אגרסיבי, שלחם כנגד צבא הכיבוש הנאצי בנחישות.

מסיום מלחמת העולם השנייה ועד מותו בשנת 1980, טיטו הנהיג את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כדיקטטורה. הוא עשה זאת על פי עקרונות הקומוניזם, אבל הקפיד לשמור על עצמאות מברית המועצות ואף עמד לא פעם במחלוקות עם סטאלין, שכיבד אותו הרבה יותר מאשר את מקביליו במדינות קומוניסטיות אחרות בגוש הקומוניסטי.

לאזרחי יוגוסלביה נתן טיטו לא מעט הקלות ביחס לשיטה הקומוניסטית. הוא אפשר קשרים עם המערב, חופש תנועה יחסי, זרימת מידע מהמערב ועוד. טיטו גם הקפיד על חופש תרבותי והנהיג את השפה האנגלית כחובה וברמה של שפת-אם, בבתי הספר היוגוסלביים.

מבט מקרוב:

וכך זה נראה באזכרה למנהיג: