» «
מגדל הפעמונים של סן מרקו
מגדל הפעמונים של סן מרקו
#על מגדל הפעמונים האייקוני של ונציה

אחד מאתרי התיירות הפופולריים בוונציה הוא הקַמְפָּאנִילֶה של סן מרקו (Il Campanile di San Marco), מגדל הפעמונים של סן מרקו, או במילים אחרות, המגדל הגבוה בעיר. זהו מבנה יפה ומרובע, הבנוי מלבנים אדומות ויפות להפליא.

במקור נבנה המגדל במאות ה-9 וה-10 לספירה. צריחו הבוהק באור השמש, הפך אותו לנראה למרחקים. הוא היה אז מגדל שמירה ומגדלור לספינות. בנוסף, ניתן היה לצפות ממנו אחר התפתחותה של גאות, שבעיר מוכת הצפות היה חשוב לאתר מראש. אגב, שבשבת מוזהבת בדמות המלאך גבריאל שהוצבה בראש המגדל קשורה באמונה עתיקה שגורסת שאם השבשבת פונה לכיוון הבזיליקה, צפויה גאות חזקה והצפה של העיר.

בהמשך השנים נהגו לכלוא במגדל פושעים, בתוך כלוב משפיל שהשתלשל מגג המגדל. בשנת 1902 המגדל התמוטט חלקית ושוחזר בדיוק מרבי בשנת 1912 על ידי מועצת העיר. השחזור המהיר של המגדל הוא הוכחה לחשיבות שרואים בו תושבי העיר והנהלתה.


#טיפים
כחלק מהביקור בבזיליקת סן מרקו תוכלו לעלות במעלית לראש המגדל המתנשא לגובה של 99 מטר, ולזכות בתצפית יפה על העיר כולה, הלגונה והאיים שמסביב.


מגדל הפעמונים של סן מרקו:

https://youtu.be/IVG9iRzW8A4


צלצול הפעמונים:

https://youtu.be/51ZX49-4K-U


ותצפית מראש המגדל והצצה אל הפעמונים:

https://youtu.be/59C8E-IbWCA
ארמון הדוג'ה
ארמון הדוג'ה
#על הארמון של שליטי ונציה לאורך הדורות

ארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) הוא מה שבמשך מאות שנים היה ארמונם המרהיב של הדוג'ה, דוכס ונציה ושל שלטון הרפובליקה.

החל מהמאה ה-9 ובמשך יותר מ-100 שנה, נמשכה בנייתו של הארמון, שנמצא בסמוך לבזיליקה הגדולה שבפיאצה סן מרקו.

מבנה הארמון רב הרושם תוכנן בסגנון גותי. בנוסף להיותו מקום משכנו של הדוג'ה, שימשו אגפי הארמון במשך מאות שנים גם כזירת הכינוסים של המועצה השלטת בוונציה, ביחד עם אולם משפט ובית הכלא של העיר, שבינו לבין ארמון הדוצ'ה מחבר גשר אבן גבוה ומלא בעיטורים, שזכה לכינוי "גשר האנחות". זאת בשל האנחות שהשמיעו האסירים כשעברו בו בדרכם מבית המשפט לתא האסורים.

בארמון ממוקם כיום המוזיאון הכי מקיף למי שמעוניין להתרשם מהחיים של שליטי ונציה לפני מאות שנים.


הנה הארמון - אז והיום:

https://youtu.be/1hc_IhJGAHs


ומבפנים:

https://youtu.be/sI7FFxxSo0A
הגטו היהודי בוונציה
הגטו היהודי של ונציה
#על הגטו היהודי של ונציה

תופתעו ודאי לגלות שהבתים הכי גבוהים בוונציה נמצאים בגטו היהודי של העיר. הסיבה היא היסטורית. הגטו (Ghetto) הזה, שהיה, אגב, הגטו הראשון בהיסטוריה, היה מוגבל וקבוע בשטחו. היהודים לא הורשו לגור מחוץ לגטו ולכן, במהלך הדורות, עם התרבות בני הקהילה היהודית ומשנדרשו היהודים ליותר דירות, נמצא הפתרון. הוא היה, ודאי כבר הבנתם, בנייה לגובה - בנייני קומות, גבוהים ביחס לבנייני שאר השכונות של ונציה.

בקומות העליונות של הבתים הגבוהים ממוקמים לא מעט מבתי הכנסת שבגטו. במאה ה-16 נאסר על היהודים לבנות בתי כנסת שייראו מבחוץ כבתי תפילה יהודיים. במקביל, היה איסור דתי למקם דירות מעל בתי הכנסת.

גם כאן נמצא הפתרון בגובה. היהודים הקדישו את הקומות העליונות של הבניינים בגטו לבתי הכנסת הללו. לכן בתי הכנסת האשכנזיים, שהם בעיקר היו אלה שנבנו באותה העת, מוקמו בקומה העליונה של בתי המגורים בגטו.

בכיכר הרחבה שבמרכז הגטו תוכלו לראות על באר המים תבליט של אריה, סמלו של שבט יהודה העברי. במקום ניתן לראות גם לוח זיכרון ליהודי ונציה שנספו בשואה.

המלה "גטו" באה מג'טו שפירושה באיטלקית "בית יציקה". הסיבה היא שהגטו הוכרז בשכונה שבה נהגו לעבוד לפני כן חרשי הברזל של העיר.

למבקרים בעיר נותן אזור הגטו העתיק בימינו הצצה אל החיים של תושבי ונציה הטיפוסיים, בני המעמד הבינוני ומי שלא החזיקו בארמונות הגדולים והמפוארים שניתן לראות על גדות התעלה.


#תולדות הגטו היהודי בוונציה
הגטו היהודי (Ghetto Ebraico) היה הגטו הראשון בהיסטוריה. הוא נולד בעיר האיטלקית ונציה. זה היה במאה ה-16, כשאנשי ונציה רצו לסגור את היהודים ולא לאפשר להם תנועה חופשית. במסגרת האנטישמיות הנוצרית הפשוטה, לא הורשו היהודים לצאת בלילה מהגטו. אם רצו לצאת ממנו ביום, הם הוכרחו לצאת מהגטו עם סימן זיהוי שהם יהודים.

השכונה שנבחרה להפוך לגטו יהודי הייתה לפי ההיסטוריונים קודם לכן שכונה של חרשי מתכת ולכן נטלו את השם מהמילה ג'טו, "בית יציקה" באיטלקית. סברה אחרת גורסת שלצד השכונה פעל בעבר בית יציקה גדול שכזה ומכאן השם.

הרעיון האנטישמי של הקמת הגטו היה לבודד את היהודים מהאוכלוסייה הנוצרית של ונציה. בבסיסו עמדו הרצון ליצור הפרדה בין האוכלוסיות, כדי שנוכחות היהודים בעיר לא "תטמא" את האוכלוסייה הנוצרית. עד כדי כך הקפידו על כך, עד שנאסר אפילו על בתי הכנסת להיראות לעין כל. היהודים נאלצו להעלות את בתי הכנסת שלהם אל הקומות העליונות בבניינים.

רק בשנת 1866 זכו היהודים בעיר ונציה לשוויון זכויות. אבל מאז אותו גטו ראשון בעיר ונציה, הפך המושג נפוץ והוכרזו גטאות רבים באירופה, כולל הגטאות האיומים של תקופת השואה. כיום נוהגים גזענים בעולם כולו לכנות כך שכונות שונות של מיעוטים, גם כאלה שאינם של יהודים דווקא. יש גטאות של שחורים, של מהגרים ועוד.

גם היום נחשב אזור הגטו למרכז של יהודי ונציה. זאת למרות העובדה שרובם מתגוררים כיום באזורים אחרים של ונציה. יש כאן עדיין בתי כנסת, מתוכם שניים שעדיין פועלים, בית ספר יהודי וגן ילדים, בית אבות יהודי ומוסדות חינוך יהודיים.


מבט מקרוב על מרכז הגטו:

https://youtu.be/zPBXt30g448


טיול לילי בגטו של ונציה:

https://youtu.be/WpwZ3dm0r4M
גשר הריאלטו
גשר הריאלטו
#על הגשר שהיה מוקד המסחר של ונציה העתיקה


גשר הריאלטו (Ponte di Rialto) הוא ללא ספק אחד האתרים התיירותיים הפופולאריים והמוכרים ביותר של ונציה. בעבר הוא היה הגשר היחיד מעל ה"גרנד קנאל", התעלה הגדולה והמרכזית של העיר ובימינו הוא סוג של סמל אייקוני לעיר. אם גשר הריאלטו הראשון נבנה מעץ, בשנת 1170, הגשר הנוכחי בנוי אבן והוא נבנה בסוף המאה ה-16.

אז התפתח עליו ובסביבתו מרכז המסחר העיקרי של ונציה. כאן סחרו אז בכל הסחורות שהובאו לוונציה מכל רחבי האימפריה שלה. הביאו אז לכאן סחורות אקזוטיות מארצות רחוקות. מסחורות כמו תה וקפה ועד לבדי משי ותבלינים - הכל הגיע מרחוק והעשיר את המטבח הוונציאני של פעם.

היום פעילים לא רחוק מהגשר שוק הירקות ושוק הדגים של העיר, שני השווקים הפתוחים של ונציה, בעוד גשר ריאלטו עצמו הוא מהאתרים התיירותיים ביותר של ונציה. במרכזו יש היום חנויות יוקרה שמוכרות סחורה שאינה שווה לכל נפש - תכשיטי יוקרה, יהלומים ואבני חן, כמו גם מזכרות וכלי זכוכית מ"אי הזכוכית", הוא האי מוראנו הסמוך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/61f5eRQ4AqM


ובסביבות הגשר:

https://youtu.be/EOr4PhwL51Q


כך היו החיים בגשר ובאזור בעבר:

https://youtu.be/oxvHg-Pthog

אתרי חובה בוונציה

כיכר סן מרקו
כיכר סן מרקו
#על הכיכר הכי חשובה של ונציה

על כיכר סן מרקו (Piazza San Marco) אמר נפוליאון פעם שהכיכר הזו היא "הטרקלין, חדר האורחים של אירופה" והוא צדק. לכאן מגיעים כולם בעיר ומכאן יוצאים לכל אתרי העיר הנהדרת הזו.

פיאצה סן מרקו היא הכיכר המרכזית של העיר היפה הזו, היחידה שנושאת את השם "פיאצה" (Piazza), כלומר "כיכר", לעומת הכיכרות האחרות כאן, שנקראות בשם המשני "קאמפו" (Campo).

מדובר ללא ספק ביהלום שבכתר הוונציאני, כיכר של יופי, ארמונות, הקתדרלה המרכזית של העיר והגבוהים שבמגדליה, בתי הקפה הפופולאריים והאנשים היפים שמסתובבים בעיר.

בכיכר הזו נמצאים ארמון הדוג'ה השולט בעיר, הבזיליקה שלה, בזיליקת סן מרקו, עם מגדל השעון ומגדל הפעמונים שלה שנחשב עד ימינו למבנה הגבוה ביותר בעיר.

עבור התיירים המבקרים בוונציה נחשבת פיאצה סן מרקו כאתר החובה העיקרי בעיר. בעבר היא זוהתה עם היונים הרבות המעופפות מעליה, יונים שכיום אסור להאכיל, בשל הנזק שהן מסבות לפסלים העתיקים שבכיכר ולמבנים שבו.

בכל ערב בעונת התיירות, מנגנות בכיכר תזמורות, לטובת המבלים בכיכר ובבתי הקפה המפורסמים שבה.


#טיפים
בזיליקת סן מרקו שבכיכר מומלצת ולא עולה כסף. כדאי להגיע אליה מוקדם.


מבט מקרוב על הכיכר המפורסמת:

https://youtu.be/jTLVs5b_ASA


אז והיום:

https://youtu.be/Vfg6StAAkF8


מהאוויר:

https://youtu.be/h0VeysWCqlE


והנה פלאש מוב בכיכר:

https://youtu.be/NTWLM0ef1Cw
בזיליקת סן מרקו
בזיליקת סן מרקו
#על הבזיליקה המרכזית של ונציה

בזיליקת סן מרקו (Basilica di San Marco) היא מהכנסיות המרהיבות באיטליה ואחת הכנסיות הביזנטיות החשובות והיפות בעולם.

הקתדרלה המרשימה נבנתה במאה ה-9. בשנת 976 הבזיליקה נשרפה כמעט לחלוטין ובשנת 1094 הסתיימה בנייתה מחדש. עד 1807 שימשה הבזיליקה כקפלה של ארמון הדוג'ה שלידו היא עומדת ובשנה זו היא שינתה את ייעודה והפכה לקתדרלה של ונציה כולה.

בזיליקת סן מרקו היא מהדוגמאות החשובות בעולם לאדריכלות ביזנטית. בזכות תקרתה המצופה פסיפסים מוזהבים היא קיבלה את הכינוי "בזיליקת הזהב". בכנסיה קבורים שרידיו של פטרון העיר ונציה, מרקו הקדוש, שגופתו הובאה ממצרים לוונציה בשנת 828.


#טיפים
בשל התור הארוך בכניסה לבזיליקה בעונת הקיץ, הזמינו מראש כרטיסים באתר האינטרנט של הבזיליקה.

הכניסה לבזיליקה בלבד חופשית.

השתדלו שלא להגיע בשעות העומס.

אין לצלם בתוך הבזיליקה.

הגיעו בלבוש צנוע.

אין להכניס תיקים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/IVG9iRzW8A4


חתונה בבזיליקה:

https://youtu.be/_tVb-XNaQYI


ועוד מבט מבפנים:

https://youtu.be/xiAmQY35M6k
גשר האנחות
גשר האנחות
#על הגשר העצוב של ונציה

גשר האנחות (Ponte dei Sospiri) שבוונציה, באיטלקית "פונטה די סוספירי", הוא גשר מקורה ומקושט, שלמרות שהוא נראה עגול מבחוץ, המעבר הרגלי בתוכו הוא מישורי לחלוטין. הגשר נמצא בריו די פלאצו, בסמוך לכיכר סן מרקו שבוונציה. זהו גשר לבן ועשוי אבן גיר, שנבנה בסגנון בארוקי, בתחילת המאה ה-17.

אבל הגשר הזה, שפסלים קטנים ניצבים בשני צדדיו, הוא גם אחד הגשרים עם ההיסטוריה העגמומית ביותר בעולם. כי הדרמה של הגשר נעוצה בעובדה שהוא מחבר בין מה שהיה ארמון הדוג'ה של ונציה לבין מה שהיה פעם בית הכלא לפושעים קטנים ולחשודים באמונה פגומה בנצרות. רבים מאלה שחצו את הגשר הזה עשו זאת רק פעם אחת בחייהם, בדרכם אל המוות. הגשר, שחיבר בין בית הכלא לבין חדר האינקוויזיציה שבארמון הדוצ'ה, הוביל רבים מהם לעינויים איומים, עד מוות, על רקע חשדות שאמונתם הנוצרית אינה שלמה. רבים מהם הומתו בעינויים או הובלו משם אל מוקד השריפה.

כיום, בעידן התיירות הפורחת, הגשר מהווה מקום רומנטי, בשל אמונה שבני זוג שמתנשקים מתחת לו בשעת השקיעה ובעת צלצול הפעמונים של מגדל כנסיית סן מרקו, יזכו לאהבה נצחית.

השם "גשר האנחות" (Ponte dei Sospiri) מקורו בפואמה של המשורר הלורד ביירון, שסיפר על האסירים שהיו חולפים בתוך הגשר בעל החלונות ונאנחים ביאוש, תוך שהם מביטים מבעד לחלונותיו ורואים את ונציה שבחוץ, רגע לפני שהם נשאבים אל הזוועה, בדרכם האחרונה.

כך או כך, גשר האנחות הוא היום אחד האייקונים המוכרים של ונציה ורבים כוללים אותו באתרי חובה שלהם, מלמטה או מלמעלה - בשיט גונדולה מתחתיו, או במעבר, בלי להיאנח, בתוכו...


#אדריכלות גשר האנחות
הגשר שנבנה בשנת 1600, בסגנון הבארוק, תוכנן בידי אנטוניו קונטינו (Antonio Contino). הוא נבנה במסורת הימים ההם בוונציה, כגשר סגור, שמהווה מעין מסדרון בין המבנים שבשני צידי התעלה ושלא יאפשר בריחה, בדרך לבית הכלא.

הגשר עשוי מאבן גיר לבנה והוא בנוי באופן פונקציונלי, על מנת לשמש היטב את תפקידו כגשר למעבר של אסירים. דרך חלונותיו הקטנים והמסורגים, יש מי שאף יאמרו האשנבים שבקירותיו, ניתן להציץ החוצה אל התעלה שמתחת, אך לא לברוח.

על שום היותו סגור ומסוגר הוא התאים למעבר האסירים העוברים בו ונאנחים בעת שהם רואים את ונציה, חלקם הגדול בפעם האחרונה בחייהם.


מבט מקרוב על גשר האנחות בוונציה:

http://youtu.be/akJ9pcCsftQ
סן ג'ורג'יו מאג'ורה
סן ג'ורג'יו מאג'ורה
#על הבזיליקה שעל האי הזעיר שמול כיכר סן מרקו

הבזיליקה הנאה סן ג'ורג'יו מאג'ורה (San Giorgio Maggiore) נקראת על שם גורג'יו, גאורגיוס הקדוש, שלפי האמונה נלחם בדרקון והציל נערה. הכנסייה הזו מיוחדת בכך שהיא נמצאת על אי זעיר, כשחזיתה צופה אל כיכר סן מרקו.

הנוף שנשקף מראש מגדל הפעמונים שלה ידוע כנוף פנורמי מרהיב של ונציה וסביבתה. רבים מגיעים אליה כדי לעלות אל התצפית שלמעלה וליהנות ממנה.

הבזיליקה תוכננה ונבנתה באמצע המאה ה-16, על ידי אדריכל הרנסאנס הידוע אנדראה פאלאדיו. היא נבנתה על גבי כנסייה עתיקה שהוקמה באתר בתחילת המאה ה-9. בסוף המאה שאחריה תרם הדוג'ה של ונציה, טריבונו ממו, את האי למסדר הבנדיקטיני, שייסד במקום את מנזר סן ג'ורג'ו.

בבזיליקה מוצגות יצירות אמנות מעניינות, ביניהן ציורים מאוחרים של האמן ז'אקופו טִינְטוֹרֶטוֹ (Tintoretto), כמו "הסעודה האחרונה" ו"נפילת המן". בין היצירות העיקריות שמוצגות בכנסייה נמצאות "המדונה על כס המלכות עם הקדושים" של סבסטיאנו ריצ'י ויצירות מעשה ידי ז'אקופו באזאנו ופאלמה איל ג'ובאנה.


#תולדות האי
האי סן גורג'יו מאג'ורה הוא אחד החשובים מהאיים שנמצאים בלגונה של ונציה. הוא נמצא בקרבת האי ג'ודיקה, אל מול כיכר סן מרקו. לאחר שהעיר נוסדה קיבל האי את שמה של משפחת ממו, שתרמה אותו, וכונה מאז "איסולה ממיה".

הכנסייה שהוקמה באי בשנת 829 הוקדשה לגאורגיוס הקדוש ובהתאם שונה שם האי ל"סן ג'ורג'ו מג'ורה", סן ג'ורג' הגדול. השם הזה ניתן בכדי להבדילו מהאי "סן ג'ורג' אין אלגה" שבמזרח הלגונה.

חוץ מהכנסייה שהוקמה בו, הוקם בו גם מנזר לנזירים הבנדקטיניים. בתחילת המאה ה-19, עם נפילת רפובליקת ונציה, נסגר המנזר שבאי. בשנת 1812 הוקמו באי נמל ובסיסים צבאיים. כך הפך האי לנמל פתוח לצבא הוונציאני. בהמשך השנים, במהלך המאה ה-20, הוא הפך לחלק מהמרכז לאמנויות שפתחה בו משפחת ציני (Cini Foundation), מקום הכולל תאטרון פתוח, ספריה וחללי תצוגה.


#טיפים
הכניסה חופשית. רק העליה למגדל בתשלום.

הגיעו למגדל מוקדם - כדי להימנע מהתורים הארוכים אל המגדל.

מיסת יום ראשון מומלצת - בימי ראשון, בשעה 11:00 בבוקר, ניתן לשמוע מיסה גרגוריאנית נפלאה. תוכלו להאזין בה לנזירים הבנדיקטיניים מהמנזר שבמתחם, כשהם מתפללים ושרים מזמורי כנסייה עתיקים, שנקראים "שירים גריגוריאניים".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dZ3WySWf6Pc


חנות מסכות
אמני המסכות
#על חנות המסכות הגדולה של ונציה

בחנות המסכות "איל קנובאצ'יו" (Il Canovaccio) תוכלו לראות מסכות ונציאניות מיוחדות ומצוינות, ברוח המסכות של המסקרארי (mascareri), יצרני המסכות הקלאסיות של ונציה. בעלי החנות גם מייצרים את המסכות ובין השאר סופקו מכאן המסיכות לסרט הידוע "עיניים עצומות לרווחה". יש אחרים, כמו המתחרה טרג'יקומיקה ו"מונדו נובו" שעבר למוזיאון.

מסורת התחפושות והמסכות היא פופולארית מאד, עוד מתחילת האלף הקודם. במהלך ההיסטוריה של העיר העשירה שהפכה לאימפריה אפשרו המסכות לוונציאנים לאמץ זהות אנונימית, שהוליכה לכך שבני האצולה הוונציאנית יכולים היו להפגש עם פשוטי העם באופן פרטי וסודי. עד היום, אגב, ובכדי למנוע זיהוי של מין או מעמד, נוהגים לפנות אל החוגגים בקרנבל בכינוי או בתואר של "אדון מסכה", באיטלקית "Sior Maschera".

על אף שהקרנבל של ונציה נולד כבר במאה ה-11, נראה שמנהג חבישת המסכות וההליכה בתחפושות ומסכות נאסר עד לוונציה של המאה ה-15, בשל המתירנות המינית שהוא אפשר למתחפשים. אז זה הפך ממש פופולארי ובמיוחד ב-1436, כשה"מסקררי" (mascareri), יצרני המסכות, קיבלו הכרה רשמית בגילדה שלהם.

במאה ה-17 כבר עטו מרבית הוונציאנים מסכות לצרכי הימורים, פריצות מינית וסקס פרוע, עם מסכות, כדי שלא יזהו את המשתתפים.


#על קרנבל המסכות בוונציה
פסטיבל המסכות של ונציה, קרנבל ונציה למסכות, נולד עוד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10 או זו שאחריה. בתקופת הרנסאנס הוא הפך לפסטיבל רשמי של העיר המפורסמת ובמהלך המאות שאחרי ימי הרנסאנס הועם זוהרו של הקרנבל. בשלב מסוים הפסיקו לחוג אותו, במיוחד לאחר שנפוליאון כבש את ונציה ב-1797 מה שנמשך עד וגם כשמוסוליני אסר על תחפושות בציבור.

רק במאה העשרים החזירו אותו האיטלקים והחל משנות ה-70 של המאה ה-20 הוא חזר להיות פסטיבל שנתי שמתרחש בכל חורף, באמצע חודש פברואר, קרנבל תחפושות מלא חיים ובידור, עמוס במופעי רחוב של קומדיה ופנטומימה, במוסיקה מתקופות הבארוק והרנסאנס, וזמרים המבצעים אריות מתוך אופרות ומקריאי שירים בכיכרות העיר.

היסטוריונים מעריכים שבזמנים העתיקים השפיע הקרנבל של ונציה על היהודים והכנסת התחפושות לחג הפורים היה מנהג שהושפע ממנו.

אמנם קרנבל המסכות בוונציה הוא פסטיבל קטן שלא מתחרה בקרנבל של ברזיל, אבל בכל זאת נוהרים אליו תיירים מכל העולם. כיום הוא מציע לא פחות משלושה שבועות של אמני מסכות, רקדנים, אמני רחוב ומוסיקאים, שמופיעים ומשמחים בשלל מסכות וכישרון, באחת הערים היפות והמיוחדות בעולם.


הנה סרטון מפסטיבל המסכות בוונציה:

http://youtu.be/Th15HMLPSio?t=15s


וגם זה:

https://youtu.be/bkrDBqHhI18


כך מייצר האמן בחנות טראג'יקומיקה את המסיכות של ונציה:

https://youtu.be/NArschk_6Rc


קרנבל המסכות בכיכר סן מרקו של המאות הקודמות:

https://youtu.be/SeLtXfsDUi4
התעלה הגדולה
#על התעלה שהיא הרחוב הראשי של ונציה

התעלה הגדולה (Grand Canal), שתושבי העיר קוראים לה "קנלאצו", היא "הרחוב הראשי" של ונציה, התעלה המרכזית של העיר. התעלה, המתפתלת בצורת S הפוכה, חוצה את מרבית חלקי העיר ומהווה את עורק התנועה הראשי בעיר. עוברות בה, מלבד הגונדולות המפורסמות, גם סירות אוטובוס, מעבורות נוסעים, מוניות מים וסירות פרטיות. כדי למנוע נזק ליציבות הבניינים העתיקים שמסביבה, מהירות הנסיעה בה מוגבלת בחוק.

עומק התעלה הממוצע הוא 5 מטרים ואורכה כמעט 4 קילומטרים. התעלה עוברת דרך המרכז ההיסטורי של העיר. משני צידיה ניצבים ארמונות רבים, חלקם מפוארים, ששימשו את המשפחות העשירות והחשובות של ונציה. רבים אחרים בלויים משהו וניכר שידעו ימים יפים יותר.

את התעלה חוצים 6 גשרים, מהחשובים של ונציה, ביניהם גשר הריאלטו, גשר האקדמיה וגשר החוקה, כמו גם גשר החירות, גשר מסילת הברזל וגשר היחפנים, הוא "פונטה דלי סקאלצי" (Ponte degli Scalzi). במהלך פסטיבל הסלוטה, פעם בשנה, נמתח גשר שביעי וזמני, העובר בסמוך לכנסיית סנטה מריה דלה סאלוטה.


הנה התעלה הגדולה:

https://youtu.be/V7GhvrH5SmI


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DZl2yBmgT6k


חוויה:

https://youtu.be/iDWVxKKTmK8


ושיט בגונדולה:

https://youtu.be/yB7OqwkBHU4


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.