#על הגלריה

הגעתם לגלריה בורגזה, גלריה קטנה אך נחשבת מאד מבין הגלריות של רומא. הגלריה ממוקמת בוילה בורגזה ותוכלו לראות בה עבודות אמנות ופסלים של מיטב האמנים האיטלקיים בני רומא: ברניני, קאנובה, רפאל ועוד.

הארמון כולו מרשים ואלגנטי, כאשר תקרת חדר הנשפים מרהיבה ביופיה. הגלריה לא גדולה במיוחד ויש בה בסך הכל 20 חדרים המתפרשים על פני שתי קומות. בקומה העליונה תוכלו לשוטט בין הציורים ובקומה התחתונה ניצבים להם הפסלים. שימו לב במיוחד לפסיפסים העתיקים של הגלדיאטורים.

אחת לשעתיים מוציאים מהגלריה את כל המבקרים, כדי לפנות מקום לאחרים. אבל הביקור שלכם לא חייב להסתיים כאן. אם תצאו לשוטט מעט בחוץ, אל גני הווילה היפים, תראו את הגנים המעוצבים בסגנון אנגלי, של וילה בורגזה. בגנים המקסימים הללו תיהנו משילוב מדהים של טבע וירוק עם אמנות במיטבה, במגוון הפסלים והמונומנטים המדהימים שבחוץ. זה מקום נפלא לערוך בו פיקניק, להירגע מעט או לזכות בתצפית מרהיבה על כל רומא.


#על מבנה הגלריה ומקימיו
הווילה שבה שוכנת הגלריה תוכננה על ידי האדריכל פלמיניו פונציו (Flaminio Ponzio), על פי שרטוטיו ותכנונו של צ'יפיונה בורגזה (Scipione Borghese), שתכנן להשתמש בווילה כאחוזה לצורך אירועים חברתיים. כמה שנים לאחר שנוסדה, היא הועברה לידיה של הממשלה האיטלקית, שהפכה אותה לגלריה ציבורית.

חשוב להבין שהאמנות האיטלקית של ימי הרנסנס נוצרה בעיקר בזכותם של אצילים עשירים שסיפקו משאבים כלכליים וחסות לאמנים. בזכות הקרדינל צ'יפיונה בורגזה, האציל שסיפק את האמצעים והחסות לג'יובני ברניני - הפך האחרון לאחד האמנים המובילים ברומא והאחראי לכמה מיצירות המופת שבעיר. בורגזה, אגב, סיפק את תמיכתו לעוד כמה אמנים חשובים לא פחות, כמו קאראווג'ו, וכך גם צבר אוסף נאה של יצירות, שעברו אליו מהם.


#טיפים
הכרחי לקנות כרטיסים מראש באינטרנט - הגלריה מבוקשת מאד, במיוחד בעונת התיירות, ואין סיכוי שתוכלו להיכנס ספונטנית.


מבט מקרוב על הגלריה:
https://www.youtube.com/watch?v=Fq09a1gHh-A

#על הבזיליקה הרומית שעדיין מרשימה

ברוכים הבאים לכנסייה הוותיקה ביותר בעיר רומא. מבין ארבע הבזיליקות הפטריארכליות שבעיר, זוהי העתיקה ביותר. היא גם הכנסייה הראשית של הכנסייה הקתולית.

הקים אותה הקיסר קונסטנטינוס והיא נמצאת כאן כבר יותר מ-1500 שנה. הכנסייה הזו שרדה אסונות קיצוניים: שריפות, ביזה ורעידות אדמה. פעמיים היא נהרסה ונחרבה ולאחר מכן שוקמה. היום היא הכנסייה השנייה בגודלה ברומא, אחרי כנסיית סן פייטרו (San Pietro).

אמנם היום עומדת כאן כנסייה מפוארת, אבל שני מבנים חשובים עמדו כאן בימי האימפריה הרומית. אחד הוא המבצר החדש של פרשי המשמר הפְּרֶטוֹרִיאַנִי, כוח מיוחד שהורכב משומרי הראש של קיסרי רומא. המבצר נהרס בשנת 312 ושרידיו נמצאים בדיוק מתחת לספינת הבזיליקה, החלל המרכזי של הכנסייה.

השני הוא ארמון הלטראנו הראשון, שהיה שייך למשפחה בשם "לטראני". גם הארמון חרב והבזיליקה שבו הפכה לקתדרלה של רומא. במשך כמעט 1000 שנה התגוררו בה האפיפיורים.

המבנה נראה פשוט וצנוע, אך האמת היא שפנים הכנסייה מרהיב ויוקרתי והוא מהווה דוגמא לבנייה רומאית מפוארת. שימו לב לקישוטים העשויים זהב טהור, תבליטים, עבודת יד ואבני חן נוצצות.

בכנסייה גם אובליסק מקורי שהגיע היישר ממצרים. בחזית הכנסייה פסלים רבים המייצגים קדושים נוצריים ולצידה של הכנסייה תראו 2 מגדלי פעמונים.


מעט ממראות הבזיליקה:

https://youtu.be/8_C-r9CP_Ks

#על בזיליקת סן פייטרו או סן פטרוס

החזיקו חזק. אתם עומדים בפתחה של הכנסייה הגדולה ביותר בעולם ועומדים לראות בה אוצרות מרהיבים!

כנסיית הוותיקן, המכונה גם בזיליקת סן פטרוס (Basilica di San Pietro), נחשבת לכנסייה הקדושה ביותר לקתולים. היא כל כך גדולה עד שהיא יכולה להכיל בכל רגע נתון עד 60,000 מתפללים. היא נמצאת בקריית הוותיקן, מקום מושבו של האפיפיור. הוותיקן, כידוע, מהווה מדינת קטנה בפני עצמה.

הכניסה אליה היא דרך הכיכר הגדולה והיפה, פיאצה סן פייטרו. משני צידיה של הכניסה ניצבים 284 עמודים ענקיים בעיצובו של ברניני.

הכנסייה נבנתה בסגנון הרנסאנס המאוחר והבארוק וכיפתה הגדולה מהווה את אחד מהסמלים המוכרים בקו האופק של רומא. מתחת לכיפתה קבור פטרוס הקדוש, אחד משליחיו של ישו, מי שהפיץ את הנצרות ברומא והיה לאפיפיור הראשון. בתקופה בה היה האזור בית קברות, פטרוס הוצא כאן להורג ובהמשך אף נקבר כאן.

על תקרת הקפלה הסיסטינית תוכלו לראות את "בריאת האדם" בציור של מיכאלאנג'לו, אך ברחבי הכנסייה תוכלו לראות עוד יצירות מדהימות - היצירות של רפאל הצעיר, הפסלים והעיצוב של ברניני ועוד יצירות שמביעות את העושר של כנסיית הוותיקן.

אל תפספסו את המרפסת הקטנה שנמצאת בכיפת הבזיליקה. גובהה 120 מטרים וכדי להגיע אליה צריך לשלב גם עלייה במעלית ואחריה עוד טיפוס של 330 מדרגות.


#בניית הבזיליקה
האמת היא, שאת הכנסייה הזו החלו לבנות כבר במאה הרביעית, אך היא נבנתה מחדש במאה ה-16. בשנת 1506, מינה האפיפיור יוליוס את דונטו ברמנטה (Donato Bramante) לבנות מחדש את המבנה שעמד כאן לפני הבזיליקה הנוכחית, בזיליקת קונסטנטינוס. הבזיליקה החדשה עוצבה כצלב בעל ארבע זרועות.

כל האפיפיורים שהגיעו אחריו השקיעו הרבה משאבים בבזיליקה המתהווה: הם פיזרו כסף רב והביאו אמנים כמו רפאל, באלדזארה פרוצי, אנטוניו דה סאנגאלו, ברניני ומיכלאנג’לו (שעיצב את הכיפה) - כדי שיעזרו לסיים את בנייתה המרהיבה. בתוך הכיפה, אגב, נמצא פסל הפייטה המפורסם של מיכלאנג'לו.


מבט מקרוב על הבזיליקה המדהימה של סנט פיטר:

https://youtu.be/WaVfR2m87Yo

#על הפורום רומנו, הפורום הרומאי

אתם עומדים בלב אתר ארכיאולוגי מדהים - הפורום הרומי. פורום הוא אזור ציבורי מרכזי בערים הרומיות, שעוצב בצורת כיכר או כמה כיכרות מחוברות. כמעט כל עיר רומית נבנתה עם פורום משלה, אך כשמדברים על "הפורום הגדול" מתכוונים למתחם שבו אתם עומדים כרגע.

בתקופת האימפריה הרומית הפורום היה אזור מרכזי שבו התקיימו עיקר חיי העיר. המקום אז היווה את מרכז החיים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והדתיים של האימפריה. ניצבה כאן אז כיכר שוק הומה אדם ובה בתי משפט, מקדשים, שערי ועמודי ניצחון, בית הנבחרים ועוד.

הרבה נושאים ציבוריים עלו כאן על סדר היום הרומי. תהלוכות ניצחון צעדו כאן, נישאו הספדים ונאומים של מנהיגים ואנשי דת ועוד.

הפורום ממוקם בין גבעת קפיטולין, מקום מושבם של הקיסרים והאצולה הרומית, לבין גבעת פלטין (Palatino), ביתם של עשירי ושליטי רומא.


#היסטוריית הפורום
כבר בתקופת האבן, התקופה הראשונה של הפרהיסטוריה, היה הפורום הרומי, שניזון ממימי הטיבר, מאוכלס בבני אדם. זאת למרות שבפועל הוא ניצב אז מחוץ לאזורי ההתיישבות באזור.

בתקופת הברזל, התקופה בה אפשרה היכולת הטכנולוגית של האדם לייצר כלים מברזל, היו כאן בתי קברות של התושבים המקומיים.

בתקופת האימפריה הרומית, בה האזור נוקז מביצות והזיהומים נוקו, הפך האזור למרכז היצירה והמסחר של העיר והזמין תושבים מכל רחבי האימפריה להגיע אליו.

אך כמו העלייה - כך הגיעה גם הירידה. עם בניית המרכז הדתי והשלטוני במרכז הפאלאטין, מעמדו של הפורום החל לרדת. הצורך במקדשים, התחזקות הנצרות ובכלל - זניחת אורח החיים הרומי, הביא להזנחה קשה של האזור והמבנים התמוטטו והתכסו בחול. זו הייתה התקופה שבה קיבל הפורום את הכינוי "שדה הבשר" - בגלל גופותיהם של בעלי החיים שהושלכו לכאן.

במאה ה-19 החלו החפירות והשחזורים שהפכו אותו למקום שבו אתם עומדים היום. התנופה המשמעותית ביותר התבצעה בימי שלטונו של הרודן הפשיסטי מוסוליני, במאה ה-20.


#אתרים מעניינים באזור
באזור הפורום כמה נקודות מעניינות שלא תרצו לפספס:

כל המבנים שנמצאים ברחבי הפורום היו סמל לניצחון האימפריה הרומית בקרבות השונים: הם היללו את השליט הכובש ואת הלוחמים שניצחו בקרב ונועדו לשמש אות תודה לאלים, שעזרו ותמכו באימפריה בעיתות מלחמה.

מבחר המבנים העתיקים שכאן כולל את:

שער טיטוס - שהוקם לאחר מות הקיסר טיטוס לציון ניצחון הרומאים על היהודים וכיבוש ירושלים.

ביתו של הקיסר אוגוסטוס - מקום מגוריו של הקיסר, ששיקומו ושחזורו נמשכו לא פחות מ-40 שנה.

מקדש יוליוס קיסר

הקוריה (Curia - בית הסנאט המשוחזר)

מקדש
וֶסְטָה ומשכן הכוהנות הוֶוסְטָלִיוֹת

הבזיליקה של קונסטנטינוס ומקסנטיוס

הקשת של ספטימוס סוורוס

השוק של טריאנוס

הקולוסאום


#טיפים
אם תגיעו לאזור דווקא בשעות הערב, אחרי השעה 18:00, תרגישו הקלה בעומס התיירים הפוקדים את המקום.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ZJCxzEvLnl0

#על גרם המדרגות

גרם המדרגות הספרדיות של רומא מחבר בין פיאצה די ספניה (Piazza di Spagna) ופיאצה טריניטה דיי מונטי (Piazza Trinità dei Monti). נסו לספור כמה מדרגות אתם עולים בזמן הטיפוס, שכן יש כאן יותר מ-100 מדרגות. הרבה יותר. כמה גיליתם?

גרם המדרגות הזה נבנה בין השנים 1723-1727 על ידי האדרכיל פרנצ'סקו דה סאנקטיס (Francesco de Sanctis), במימון של הדיפלומט הצרפתי סטפנו גופייר. קצת אירוני שמדרגות שמומנו בידי צרפתי נקראות המדרגות הספרדיות, לא?

כמו שאתם יכולים לתאר, באותה התקופה הבנייה הזו עלתה המון כסף. המדרגות קישרו בין שגרירות ספרד לבין הכנסייה והוותיקן, לכן הן כונו מיד "המדרגות הספרדיות".

הכיכר הספרדית היוותה בעבר מרכז מגורים והתכנסות של אומנים וסופרים אירופאים רבים. גם המשורר המוכר ג'ון קיטס גר בבית סמוך לכיכר ובו הוא גם נפטר בשנת 1821. ביתו הפך למוזיאון לזכרו.

ואם בתרבות עסקינן, אולי נתקלתם בגרם המדרגות הזה גם בסצנה המפורסמת מהסרט "חופשה ברומא" (משנת 1953). שני הגיבורים חלפו על פני המדרגות הללו באחת הסצנות שבסרט. אסור לכם לפספס את המקום הזה!

בתחתית המדרגות תוכלו לראות את "מזרקת הסירה", או הברקאצ'ה, Barcaccia - הסירה הישנה. זו נבנתה בידי אביו של האומן המפורסם ברניני. הרעיון להקמתה של המזרקה הגיע לאחר שנהר הטִיבֵּר הציף את כל האזור והסירה נסחפה והגיעה עד לכאן. מסביבה הוצבו פסלים יפים של דמויות תנ"כיות כמו דוד המלך ומשה רבנו.


#טיפים
בשנים האחרונות אסור לשבת על המדרגות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-3RN8NoOw8Q


ביקור במקום:

https://youtu.be/3jdNvh0dEJ0


הדרכה:

https://youtu.be/IJqjmBHUzpY


האיסור לשבת על המדרגות:

https://youtu.be/0dqAaqdDSP8

#על האמפיתיאטרון הגדול בתבל

האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה, על ידי שלושה קיסרים רומיים. הוא כלל זירה שמטרתה הייתה לספק לחם ושעשועים לאזרחי העם, או במילים אחרות - להיות זירה לקרבות גלדיאטורים. נערכו בה מופעים שמומנו על ידי אנשים פרטיים, בעיקר על מנת שיוכלו להפגין את עושרם ולשעשע את העם.

בחנו טוב טוב את הקיר החיצוני של האמפיתיארטון המדהים הזה. הוא חלק מאותו מבנה גדול ומפואר שעמד כאן עוד מימי האימפריה הרומית.

המתחם נבחר לאחד משבעת פלאי עולם החדשים.


#שימושים בקולוסיאום
מטרתו הראשונית היה להוות מתחם למלחמות גלדיאטורים, מלחמות בין בעלי חיים ובין בעלי חיים ובני אדם. אלו בעצם היו תוכניות הריאליטי של אותה התקופה - הם נועדו ליצור אהדה בקרב הצופים כלפי השליט ולספק להם בידור בשעות הפנאי. ניתן היה לראות כאן אסירים שנידונו למוות ונצלבו או נשרפו על המוקד. לפעמים אף הוסיפו עלילה והפכו את מעשה ההוצאה להורג לחלק מסיפור מסע של הגיבור הראשי - שסופו הטרגי היה ידוע מראש. הגיבור היה סופר את השניות אחורה בזמן שחיית טרף פראית הייתה רודפת אחריו בזירה וטורפת אותו לעיניי כל. הגלדיאטורים שנאלצו להשתתף בקרבות אלו, היו עבדים או אסירי מלחמה.

עוד מופע בידור שכיח במיוחד היה מופע משחקי הציד. לכאן הוכנסו חיות אקזוטיות מכל רחבי האימפריה שניסו לשרוד את רובי הציד של הציידים שהיו הורגים אותם לשם הבידור. אם דאגתם, אגב, לאלו היושבים בשורה הראשונה - היא הייתה גבוהה כשני מטר מעל הזירה על מנת להבטיח את ביטחונם של היושבים. אלפי גלדיאטורים ויותר ממיליון חיות נהרגו כאן.

מאה הימים הראשונים בהם נחנך המקום היו מלאים במופעים בידוריים מהסוג הזה.

בשנת 404 נערך במקום קרב הגלדיאטורים האחרון, שכן הרומאים כבר לא ראו בעין יפה את הרצח לשם שעשוע בלבד. במאה החמישית והשישית לספירה, בזמן התפרקותה של האימפריה הרומית, תושבי רומא כלל לא זכרו מה הייתה מטרתו המקורית של המבנה העצום הזה. חלק חשבו שזה היה ארמון קיסרי וחלק חשבו שהיה מקדש לאל השמש.


#האדריכלות של הקולוסיאום
המבנה אליפטי, כאשר האורך שלו 189 מטרים, הרוחב 156 מטרים וגובהו כמעט 50 מטרים.

הקולוסיאום, נהוג לומר, היה המבנה הראשון שנבנה בעזרת בטון, המצאה חדשה באותם ימים. כמובן שהוא לא ממש הראשון, אולי הראשון מבין אלו ששרדו את ההרס והשנים ועודם עומדים על תילם.

אתגר לא קטן שעמד בפני האדריכל האלמוני שתכנן את המבנה, היה לאפשר לקהל של חמישים אלף איש להיכנס ולצאת מהמתחם ללא תורים ארוכים ועומס. הוא מצא פתרון פרקטי מצוין - לקולוסיאום נבנו 80 כניסות שהובילו את מערכת מסדרונות מיוחדת שהקיפה את האמפיתיאטרון. בכל קומה היו פתחים שהובילו היישר אל הכיסאות והיציעים.

קשה לפספס את איכויות הבנייה והתכנון בימי האימפריה הרומית, שכן המבנה העצום הזה עדיין עומד כאן גם לאחר 2000 שנה של רעידות אדמה ונזקים מעשה ידי אדם.


#היסטוריית הקולוסיאום
האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה בעיר רומא. בנו אותו שלושה קיסרים רומיים משושלת פלביאן. שמו המקורי היה "האמפיתיאטרון הפלאבי", על שם אותה שושלת קיסרים, אך בימי הביניים השתנה השם.

בשנת 72 החלה מלאכת הבנייה של האמפיתיאטרון. הקיסר אספסיאנוס, יוזם הרעיון, לא הספיק לראות את המבנה גמור ונפטר באמצע הדרך, בעוד בנו טיטוס, משלים את המשימה. מפתיע לשמוע כי למרות שבנייתו של הקולוסיאום לקחה פחות מעשר שנים, גם טיטוס לא הצליח להשלימו ומי שחנך את האמפיתיאטרון בשנת 80 לספירה היה אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס.

הוא נבנה על גבי שרידים מארמון נירון, שהיה השליט השנוא ברומא. מהרגע שעלה השליט לשלטון בשנת 54 לספירה, רבים מהאצילים והסוחרים הסתכסכו איתו כיוון שניסה ללא הרף להשתלט על שטחים חדשים ולבנות לעצמו ארמונות נוספים. כשפרצה בשנת 64 שריפה עצומה ברומא, שהחריבה חלקים שלמים מהעיר, לא מעט סברו שהשליט הוא שאחראי להצתה האיומה. לא רק זה, הם טענו שהוא התענג על הרגע כשניגן בכינור על גג ארמונו בזמן שהאש מתפשטת ברומא כולה.

אז אולי נרון לא היה אחראי באופן ישיר לפרוץ השריפה הגדולה, אך בזכותה הוא הצליח להשתלט על שטח עצום, למעלה ממאה דונמים, באמצע רומא ולבנות בו את הארמון המפואר שלו - ארמון הזהב. אם תהיתם, אגב, מה עלה בגורלו של השליט, אז ארבע שנים לאחר השריפה, התקוממו מולו האזרחים והצבא והוא נאלץ לנוס על נפשו.

הקיסר שהחליף את נרון היה אספסיאנוס. הוא רצה לחזק את אמון העם בממשל והחליט להחזיר את השטח הגדול לאזרחים. על חורבות הארמון הוא הקים את מה שיהיה האמפיתיאטרון הגדול ביותר בעולם. הקולוסיאום.

ממש ליד אותו ארמון נוסטלגי, ניצב פסל מרשים של נרון, ששמו היה קולוסוס (Colossus). מכאן הגיע שמו של המבנה היום - קולוסיאום.


#קהל הקולוסיאום
עם כניסתו למתחם, קיבל הצופה כרטיס כניסה מיוחד: פיסת חרס ועליה מספר היציע והשורה שבה הוא עתיד לשבת. המקומות היו שמורים מראש ושיקפו את המבנה ההיררכי של החברה הרומית.

כאמור, המושבים הנמוכים ביותר, שהיו גם הקרובים ביותר לזירה היו שמורים לאנשים מכובדים ובעלי מעמד גבוה - סנאטורים, אישים מכובדים, הקיסר ופמלייתו. מעליהם ישבו החיילים והסוחרים העשירים. ככל שהשורות עולות, כך מעמד האוכלוסייה ירד, שכן ישבו בהן האזרחים הפשוטים. רחוק מאד מהזירה, במקומות שאפילו לא ניתן לשבת בהם אלא רק לעמוד - עמדו הנשים והעבדים, שהיו שני המעמדות הנמוכים ביותר בחברה הרומית. תוסיפו לזה את הקברנים ושחקני התיאטרון שלא הורשו להיכנס למתחם בלבד ותבינו כי באותה התקופה המעמדות תפסו חלק מרכזי בסביבה.


#טיפים
אם אתם מאוהבי הזריחות, בואו לכאן באחת מהן בעיר. המראה בלתי נתפס והתמונות מיליון דולר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/B4GvcCWzZZg


ביקור במקום:

https://youtu.be/hxpBPStoIZ8

#על המוזיאונים

במשך מאות שנים אספו האפיפיורים, שהתגוררו במתחם הוותיקן, יצירות אומנות וחפצים עתיקים ויקרים. בזכות אוספי הכנסייה הקתולית המדהימים שלהם, הוקמו במאה ה-16 המוזיאונים החשובים ביותר בעולם - המוזיאונים של הוותיקן. תמצאו כאן מגוון של יצירות ממצרים העתיקה, מהתקופה האטרוסקית, מתקופת רומא העתיקה ומהרנסנס.

המוזיאון הציבורי הראשון של הוותיקן נפתח בבניין הקפיטולינה. בו הוצג אוסף פסלים אישיים של האפיפיור סיקסטוס הרביעי. אותו סיקסטוס, ייסד גם את ספריית הוותיקן. נכדו יוליוס השני, תרם את אוסף פסלי השיש העתיקים שלו כדי שיוצבו בגן הפסלים. משם התחיל הכל.

היום המוזיאונים הללו שופעים מוצגים. מכיוון שיש כאן מגוון וכמות בלתי נתפסת של פריטים, תצטרכו לתכנן את הסיור מראש ולהחליט מה לראות.


#מה תוכלו לראות כאן?
במוזיאונים של הוותיקן תוכלו לצפות בחדר התפילה הפרטי של האפיפיור והמקום שבו הקרדינלים היו בוחרים את היורש לאחר פטירתו - הקפלה הסיסטינית (Cappella Sistina). שימו לב במיוחד ליצירת האומנות המרהיבה שנמצאת על התקרה של הקפלה - ציור קיר מרהיב שצויר על ידי מיכלאנג'לו ומתאר את בריאת העולם ואת תולדות המין האנושי. זוהי אחת מיצירות המופת של כל תולדות האמנות.

עוד תוכלו לראות כאן גלריית תמונות (Pinacoteca Vaticana) הכוללת 17 חדרים. מוצגים בה ציורים דתיים מתקופות שונות, החל מהתקופה הגותית ועד תקופת הבארוק. יש כאן גלריית שטיחים המתארת את חייו המרתקים של ישו, שנארגו בין השנים 1523-1534. בקרו גם בארבעת החדרים המוקדשים ליצירותיו המדהימות של האומן רפאל סנציו (Raffaello Sanzio).

שימו לב למוזיאון פיו קלמנטינו (Museo Pio Clementino) ובו 12 חדרים עם אוספים מרהיבים ונוסטלגיים החל מתקופת יוון ועד רומא העתיקה.


מבט מקרוב על המוזיאונים של הוותיקן:

https://youtu.be/lKV2iNK0ehQ

#על מזרקת טרווי או פונטנה די טרווי

הגדולה והנוסטלגית במזרקות אירופה היא מזרקת טרווי (La Fontana di Trevi), פונטנה די טרווי. לא משנה באיזו שעה תגיעו לכאן, בשעות הבוקר המוארות או באמצע הלילה - תיירים רבים יסתובבו ויטיילו כאן. בשעות הלילה, אגב, אורות מרהיבים יאירו את כל האזור ואת המזרקה בפרט. מחזה יפה ששווה להגיע בשבילו שוב...

במזרקה תראו את נפטון, אל הים, רכוב על מרכבה בצורת צֶדֶף. הפסל שלו ממוקם במרכז המזרקה בתוך גומחה. מצידיו של נפטון תראו את היצוריים הימיים שעוזרים לו "לאלף את המים". משני צידיו של נפטון תראו שתי גומחות נוספות, באחת מהן פסל של אל השפע ובשנייה אל הבריאות.

המזרקה נבנתה על ידי הארכיטקט ניקולא סָלְבי (Nicola Salvi) ועוצבה על ידי מספר אומנים מבית הספר של ברניני. השם שלה ניתן לה כי היא שוכנת בשכונה "טרווי" (צירוף המילים Tre vie), המציינות כי כאן נפגשות שלוש מהדרכים הראשיות של העיר רומא כולה. התיירים נתנו לה את הכינוי "מזרקת המשאלות".

יש לא מעט מנהגים מוזרים הקשורים במזרקה הזו, המוכר ביניהם הוא השלכת מטבעות בידי התיירים, שיבטיחו את הגשמת משאלותיהם. השמועה אומרת שאותן המשאלות יתגשמו גם על ידי שתיית המים של המזרקה, אם כי אנחנו לחלוטין לא ממליצים על כך.


#ההיסטוריה של המזרקה
כאן הייתה הנקודה שבה הסתיימה אחת מתעלות המים שהובילו לרומא את המים שלה (ממרחק של 20 קילומטרים מרומא), שנבנתה בשנת 19 לפנה"ס. אמת המים הזו נקראה "מי הבתולה", על שמה של הבתולה הצעירה טרווי שהראתה לחיילים הרומיים את המעיין.

אגב, בניית מזרקות בנקודה שבה הסתיימו האַקְוֶדוּקְטִים (אמות המים) היה מנהג מוכר וידוע של הרומאים. בשנת 1453 התווספה גם הבריכה למזרקה, על ידי האפיפיור ניקולאס החמישי.

כמעט כ-200 שנה מאוחר יותר, בשנת 1629, הזמין האפיפיור אורבנוס השמיני מג'ובאני לורנצו בֶּרְנִינִי (Giovanni Lorenzo Bernini), גדול אדריכלי הבארוק, תכנון לשיפור ושדרוג המזרקה והבריכה, שכן הוא רצה שהיא תהיה מפוארת יותר. בסופו של דבר, לא יצאה תוכניתו לפועל אך היא סיפקה השראה לתוכניות העתיד.

ואכן, כ-100 שנים מאוחר יותר, יזם האפיפיור קלמנס שיפוץ מסיבי של המזרקה על ידי האדריכל ניקולא סָלְבי (Nicola Salvi). העבודות החלו בשנת 1732 והסתיימו ב-1762, אחרי שמתו כבר השניים - גם האפיפיור וגם האדריכל...


#השלכת המטבעות למזרקה
האגדה מספרת שהשלכת מטבע לתוך המזרקה תבטיח את חזרתו של מי שהשליך אותם אל רומא שוב. היא גם מבטיחה את הגשמת משאלותיהם של משליכי המטבעות. אתם בטח שואלים את עצמכם מאיפה הגיעה האגדה המוזרה הזו. ובכן, המקור הוא ככל הידוע מספר שכתב ג'ון הרמס סקונדרי בשנת 1952 ושנקרא "מטבעות במזרקה". בספר מסופר על שלוש דמויות שזורקות לתוך המזרקה מטבעות ולאחר מכן מוצאות עצמן בסיטואציות רומנטיות חיוביות יותר או פחות. זה מה שהביא בין היתר לשמועה שהשלכת שלושה מטבעות למזרקה תבטיח נישואים - או גירושים.

מדי לילה נגרפים, על פי ההערכות, מרצפת המזרקה כשלושת אלפים יורו. זאת למרות שערך המטבעות לא גבוה, אלא הכמות שלהם. המטבעות הללו נאספים על ידי עיריית רומא. העירייה עצמה משתמשת בהם למימון סופרמרקט המספק מוצרים בחינם לנזקקים.

ואגב, אל תנסו לדלות מטבעות מכאן. מדי פעם עוצרת המשטרה של רומא אנשים פרטיים שמנסים לדלות מטבעות מרצפת הבריכה.


#המזרקה בקולנוע
בסרט "לה דולצ'ה ויטה" של פליני מ-1960 נכנסת השחקנית היפה אניטה אקברג למימי המזרקה בלילה ומביאה את מרצ'לו מאסטרויאני לרחוץ איתה. זו סצנה רומנטית ואף חושנית ובלתי נשכחת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/R0Yuxe349GM

#על קפלת בחירת האפיפיור עם האמנות הנשגבת

אתם נמצאים בקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel), בה מתקיים אחת לכמה שנים טקס ה"קונקלווה" המסורתי, טקס בחירת האפיפיור. אל הקפלה, שנמצאת במתחם ארמון האפיפיור, נוהרים בכל שנה תיירים מכל רחבי העולם. אבל לא בזכות הטקס הנוצרי הזה היא מפורסמת כל כך, אלא בזכות כמה מהציורים המפורסמים בעולם שנמצאים בה.

בוותיקן, השוכן בלב רומא בירת איטליה, לא חסרות יצירות אמנות רבות ונפלאות, כמו גם מבנים אדריכליים מרהיבים. אבל המקום המפורסם ביותר בה הוא הקפלה הסיסטינית.

על תקרתה מצויר אחד הציורים המפורסמים בעולם. שמו "יום הדין" והוא צוייר בידי הצייר מיכאלאנג'לו, אחד מגדולי אמני הרנסאנס. אחד מחלקי הציור הזה הוא "בריאת האדם" שהפך לנודע ומצוטט במיוחד ובו מצויר אלוהים מושיט ידו אל האדם. על קירות הקפלה מצוירים גם ציורי פרסקו של הציירים החשובים רפאל, פייטרו פרוג'ינו וסנדרו בוטיצ'לי.

הקפלה נקראת על שם האפיפיור שבימיו נבנתה, בלטינית "הקפלה של סיקסטוס".


#פרסקו בריאת האדם שבתקרה
הביטו בציורי הקיר של בריאת האדם שבקפלה הסיסטינית. "בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הציור הוא חלק מפרסקו, סגנון של ציורי קיר ענקיים שצויירו על טיח בשעה שהוא עדיין לח.

בפרסקו הזה, שסובב מכל הצדדים ובתקרת הקפלה הסיסטינית, מוצגים נושאים שונים מספר בראשית. "בריאת האדם" שעל התקרה היא רק חלק קטן בו.

ראו בפרסקו המדהים והמפורסם כל כך את האלוהים. הוא מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. ראו את אדם, שבצד שמאל של הציור. הוא מצוייר עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.


#טיפים
בואו ככל האפשר מוקדם, במיוחד בעונה. אחר כך נעשה צפוף עד בלתי נסבל.


מבט מקרוב בקפלה הסיסטינית לצלילי מקהלת פלסטרינה:

https://youtu.be/_oUqsGm9u94


הדרכה:

https://youtu.be/k3TDbDfYK6M


ציור בריאת האדם:

http://youtu.be/QVK04ORmKrE

#על מזרקת הצבים

רומא מלאה במזרקות שונות ומגוונות. כמעט בכל כיכר שאליה תגיעו, תיתקלו במזרקה מרשימה אחרת. העובדה שתכננו ובנו אותן גדולי האדריכלים והפסלים, הופכת את השיטוט ברומא והצפייה בהן למרתקים במיוחד.

מזרקת הצבים בכיכר מטאיי הקטנה, כיכר שהוקמה על ידי משפחת מטאיי העשירה, נמצאת בגטו היהודי של רומא. בניגוד לפסלים המאפיינים את רומא שלרוב עשויים משיש, היא עשויה מברונזה יוקרתית.

בנייתה הושלמה בשנת 1588. במקור, הפסל מציג ארבעה בחורים צעירים הנשענים על דולפינים הניצבים בתחתית המזרקה ושולחים ידיהם למעלה בשביל לתמוך בדולפינים נוספים הנמצאים למעלה.

כ-70 שנה לאחר השלמת הבנייה של המזרקה, הוחלפו הדולפינים העליונים בצבים קטנים, פרי עבודתו של הפסל והאדריכל ג'ובני לורנצו ברניני. כך נותר הפסל עד היום ולכן שמה של המזרקה היא "מזרקת הצבים".

#על משכן האלים הרומים

הפנתיאון הוא אחד מהסמלים של האימפריה הרומית, אלו שאנחנו רגילים לשייך מיידית לרומא. משמעות המילה פנתיאון היא "כל האלים", שכן הוא הוקדש ל-12 האלים האולימפיים.

שישה עשר העמודים הקוֹרִינְתִיים, שהובאו לכאן היישר ממצרים, שוקלים כל אחד מהם לא פחות מ-60 טון. הגובה שלהם 12 מטרים והם בקוטר של 1.5 מטר. עמודים אלו תומכים בגג המשולש שעליו כתובה כתובת שמסבירה שאת המבנה הזה בנה מרקוס אגריפס.

במקום תוכלו לראות גם את קבריהם של כמה מלכים איטלקים ואת זה של הצייר רפאלו סאנציו (Raffaello Sanzio).

אם אתם רוצים להעצים את החוויה, הגיעו לפתניאון כשיורד גשם. זה מיוחד לראות את המים שנכנסים דרך החורים בתקרה ויורדים למרכז הבניין. אם תהיתם מה קורה עם כל המים שנכנסים פנימה, ישנן זוויות ברצפה בהן נאספים המים לחורי ניקוז במהירות. עוד נקודה מעניינת היא, שבתאריך ה-21 באפריל, כשקרני השמש יפגעו בפלטת המתכת שנמצאת מעל הדלת, תראו את הכניסה של המקום מרהיבה ביופיה בשל קרני האור הזוהרים.

ממול לפנתיאון תוכלו לראות את מזרקת הפנתיאון המרשימה, שנבנתה על ידי הארכיטקט ג'אקומו דלה פורטה בשנת 1575 ונחצבה על ידי לאונרדו סורמני. בהמשך, התווסף לה האובליסק של פרעה מצרים, דולפינים ובסיס חדשים.


#תקרת הפנתיאון
אחד מהדברים המעניינים ביותר בפנתיאון הוא התקרה המדהימה שלו, הכיפה הענקית שנמצאת בגג המבנה. הקוטר שלה הוא 43 מטרים ובמרכזה תוכלו לראות צוהר שנקרא אוקולוס. באמצעות הפתח הזה נכנס אור אל תוך חלל המבנה ויוצר חוויה מדהימה ומיוחדת. זה, אגב, מקור האור היחיד במבנה והקוטר שלו הוא 8 מטרים.

כיפת התקרה הזו היא הגדולה בעולם ללא תמיכה. אל תקחו את זה כמובן מאליו, שכן זה היה אתגר אדריכלי לא פשוט. בשל המשקל המסיבי של הכיפה העצומה ועל מנת שהיא לא תקרוס, ניסו המהנדסים הרומיים להפוך אותה לקלה ככל שהיא גבוהה יותר. זו הייתה גם הסיבה לכך שהחלקים העליונים של הכיפה עשויים מחומרים קלים יותר ויש בה חללים פנימיים רבים יותר. בשל צורת הבנייה המעניינת הזו, מבחוץ היא נראית יותר שטוחה ממה שהיא באמת.


# היסטורית הפנתיאון
בנייתו של הפנתיאון החלה בשנת 27 בעקבות פקודה של מרקוס ויפסניוס אגריפס (Marcus Vipsanius Agrippa), מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בעקבות שריפה שהתחוללה כ-60 שנה מאוחר יותר, המבנה נשרף כליל. הוא נבנה שוב בשנת 125 בידי הקיסר אדריאנוס. הפנתיאון היה מקדש ובשנת 609 הוא הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה רוטונדה (Santa Maria Rotonda), כך נמנעה גם הריסתו בתקופת ימי הביניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מקדש אלילים הפך למקום פולחן נוצרי.


#מה הסיפור של הפנתיאון? באדיבות אאוריקה
הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר מהתקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם, שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו. מדובר באחד המקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרים בה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.

מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוֹצוֹלַנַה (Pozzolana). זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.

המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית המילה הזו תיארה מקדש. ובאמת, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום, שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".

אבל הרומאים שינו את שימושיו בהמשך גם לחצר לקיסר, לבית משפט ואחרי קבלת הנצרות, הוא הפך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.

תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.


#טיפים
יש סיורים מודרכים בפנתיאון ללא תשלום. אין צורך אפילו להזמין מקום בסיור כזה מראש.

הפנתיאון הוא מהאתרים המתויירים ברומא. בכל זאת, לא מאד צפוף כאן. אם תרצו לראותו בצורה נעימה, כדאי בכל מקרה להגיע אחרי השעה 16:00.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Oj6YmdUoiiQ


ביקור במקום:

https://www.youtube.com/watch?v=8rx6-sjKBTg

#על הפארק עם התצפית על רומא
חוץ מהיותו פארק נפלא לשיטוט נעים והתרגעות, פארק ג'אניקולו, השוכן על גבעה במערב העיר, ידוע בתצפית הפנורמית והיפה של העיר רומא, שהוא מציע בנקודת התצפית שבו.

אם תשמעו רעמי תותחים בעת שאתם בפארק, אל תיבהלו. זהו חלק מטקס של יריית פגז מתוך תותח, המתקיים כאן בצהרי כל יום, ברחבת הבניין המרכזי של הפארק. הטקס היומי הזה הוא חלק ממסורת שמתקיימת כאן מאז שנת 1847.

הפארק מציע גם חוויות לילדים, ביניהן תאטרון המריונטות, רכיבה על סוסים, מכוניות מתנגשות ועוד. שווה במיוחד לצפות במפעילי מריונטות, אמנים מיומנים בהפעלת בובות על חוט, חווייה שהילדים לא ישכחו כל כך מהר.

אם עוד לא נמאס לכם מכנסיות, היכנסו לכנסיית סן פייטרו אין מונטוריו שבמקום והציצו גם במזרקת אקווה פאולה, המעוצבת בסגנון הבארוק.

#על כיכר השוק שמנציחה את הקדוש של המדע
קמפו די פיורי היא כיכר מלבנית ברומא, שמהווה מרכז תרבותי ועסקי בעיר ושוכנת בחלק הנוצרי של רומא, עוד מימי הביניים. כיום היא מכילה שוק אוכל תוסס ומלא חיים. האזור הזה צבעוני ועשיר, מלא בפירות, ירקות, פסטות צבעוניות, דבש אורגני, תבלינים, גבינות ועוד. יש כאן שפע של דוכנים שונים ומגוונים. מסביב לכיכר רחובות מסחריים במחירים טובים ובתי קפה, המציעים ברובם גם רשת אלחוטית בחינם.

בכיכר גם תוכלו להסתכל על אנדרטת ג'ורדנו ברונו (Giordano Bruno), המדען שהקדים את זמנו והכנסייה שהוציאה אותו להורג על רעיונותיו לגבי מיקומו וחשיבותו של כדור הארץ במערכת השמש. שימו לב גם ללוח הברזל שליד האנדרטה, המיועד להנצחת ספרי התלמוד שנשרפו בכיכר הזו ממש.

משמעות שמה של הכיכר היא "שדה הפרחים" ("פיורי" באיטלקית הוא פרח). משערים שבעבר היה כאן שדה פתוח ובו פריחה יפהפייה ומכאן מקור השם. אם תחקרו, תלמדו גם על שמועה שאומרת שאולי הכיכר קרויה על שמה של פלורה, אהובתו של פומפיוס - שלא ברור אם הייתה אישה קיימת או בדיה ספרותית.



#כיכר קמפו די פיורי לתיירים
אחד המקומות ברומא שמתעוררים מוקדם בבוקר הוא הקמפו די פיורי. בעלי הבסטות מגיעות אל הכיכר מוקדם יחסית ומתמקמים במקומם הקבוע. זוהי אחת מהנקודות שלא תרצו לפספס אם אתם מגיעים לרומא, לפחות פעם אחת.

את התיירים הראשונים תוכלו לראות כבר בשעה 8:00. לקראת השעה 12:00 המקום כבר ממש יתמלא. שעות אחר הצהריים יהיו הרגועות ביותר. אבל אל תטעו, בשעה 20:00 הכיכר תתעורר שנית, הפעם לסבב הלילה שלה ותספק מקומות בילוי, ברים מגוונים ואפילו מועדון לילה.


#תולדות הכיכר
היום אתם רואים לפניכם כיכר מזמינה ומלאת אטרקציות. האמת היא, שלא תמיד היא הייתה כזו. בתקופת האימפריה הרומית, הנהר נהג להציף, מעת לעת, את הכיכר הזו לחלוטין, ביחד עם אזורים נוספים בעיר. האזור יובש לתמיד רק בראשית המאה הראשונה לספירה. אז גם החלה בנייה באזור. למרות זאת, היא עדיין נותרה נטושה יחסית ושימשה כ"שדה פרחים" חסר חשיבות.

העניין האמיתי באזור החל במאה ה-15, שכן האפיפיורים רצו להפגין את העושר והכוח שבידיהם. לכאן הגיע האפיפיור בוניפיציוס על מנת לבנות את כנסיית "סָנְטָה בְּרִיגִידָה" (החילות הקדושים). היום, במקומה, עומדת כאן השגרירות הצרפתית. אחריו הגיע האפיפיור קְלִיקְסְטוּס הַשְּׁלִישִׁי, שדרש לרצף את הכיכר. כמה שנים אחר-כך נבנו עליה הארמונות פאלאצו דֵּלָה קַנְסֶלֵרְיָה וזה של משפחת אוֹרְסִינִי.

עם הזמן הפכה הכיכר לשוק המקומי. נמכרו בו סוסים ומוצרים נוספים וההמונים התחילו לפקוד אותו. אבל לא רק למסחר היא שימשה. בימי האינקוויזיציה, במאות ה-16 וה-17, הכיכר הייתה מקום מרכזי להוצאת פושעים וכופרים להורג. אחת מההוצאות להורג המפורסמות ביותר הייתה של ג'ורדנו ברונו.


#מי היה ג'ורדנו ברונו - את מי הוציאה הכנסייה להורג בשל חלומותיו האסטרונומיים?
רבים רואים בו את "הקדוש של המדע". סיפורו של האסטרונום האיטלקי ג'ורדנו ברונו (Giordano Bruno) הוא אחד הסיפורים העצובים, של מדען שהקדים את זמנו ושילם בחייו על שהבין לפני כולם את מה שבדור הבא יבינו גדולי החוקרים.

בקרב יודעי דבר ברונו נחשב ל"קדוש הראשון של עולם המדע". בניגוד לקופרניקוס, בן זמנו הפולני, שאמר דברים דומים ואף הוכיח אותם מתמטית, לא רבים בציבור הרחב מכירים את שמו של ברונו, שהקדים את כולם בהבנת היקום ומקומנו בו - או במילים פשוטות - שכדור הארץ אינו מרכז העולם ושהיקום הוא אינסופי.

ברונו, מהעיר נפולי, הוא המדען הראשון שהקריב את חייו בשם המדע. ברונו הוצא להורג בשל "חלומות החלל" שחלם. הכל החל כשקרא ספר של לוקרציוס, משורר רומאי, שכתב 1500 שנה לפני כן שהיקום הוא אינסופי. ברונו חלם בדיוק על יקום כזה, שהאדם וכדור הארץ תופסים בו מקום קטן ביותר.

ברונו החל להפיץ את רעיונותיו לגבי היקום העצום, שבו יש עוד עולמות רבים כמו שלנו. הוא הגיע למסקנה שהכוכבים שנראים בשמיים הם בעצם שמשות, שיש מסביבן כוכבים קטנים הסובבים אותן. בעיני בני תקופתו, המאמינים במרכזיות של כדור הארץ ביקום, זה היה הזוי. כל זרמי הכנסייה החרימו את ברונו ואת טענותיו וראו בו כופר. באנגליה שאליה נסע כדי להרצות על רעיונותיו, לעגו לו המדענים של התקופה בבוז. זמן לא רב אחרי שחזר לאיטליה, הוא הוכנס לכלא, בשל "רעיונותיו הנואלים". במשך 8 שנים עונה ג'ורדנו ברונו על ידי האינקוויזיציה, אך הוא סרב להכחיש את רעיונותיו ועמד על דעתו. לפיכך הוצא ג'ורדנו ברונו להורג על ידי הכנסייה.

10 שנים אחרי מותו יצפה גלילאו לראשונה בטלסקופ ויצטרף לרעיונותיו של ברונו, שהתבררו כמדויקים. בהדרגה יבין העולם המדעי ובשלב מאוחר יותר גם הכנסייה, שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום ושברונו צדק. כיום יש אוניברסיטאות על שמו ומכוני מחקר.


#טיפים
בואו לשוק מוקדם ככל האפשר. מעבר לסחורה הטרייה להפליא, הצפיפות נמוכה וממש נעים בו. ארוחת בוקר? - בשוק!

#על המצודה

בקרבת הוותיקן, על גדת נהר הטיבר, ניצב לו ענק ומלכותי - מבצר סנטאנג'לו (Castel Sant'angelo), בעברית "טירת המלאך הקדוש". הוא נבנה במקור כמבנה קבורה (מאוזולאום) על ידי הקיסר המלכותי אדריאנוס בשנת 123 - בעבורו ובעבור משפחתו. מצודת סנטאנג'לו נבנה מעל חומותיה של רומא והיו לה לא מעט מעברים תת קרקעיים שהובילו ישירות אל הוותיקן. בהמשך אדריאנוס הורה על בניית הגשר המוביל מהעיר אל המבנה.

בהמשך ההיסטוריה הוסב מבנה הקבורה למצודה. אז גם קיבל ביחד עם הגשר הצמוד לו את השם סנטאנג'לו. ישנם סיפורים מצמררים על כך שמרוב התנועה הצפופה על הגשר המבוקש אנשים נפלו ממנו למים ונהרגו.

ואכן, כמו שרצה הקיסר אדריאנוס, לאחר מותם, הוטמן האפר שלו, של אשתו ושל בנו המאומץ בחדר האוצר, החדר המרכזי שנמצא במבנה. אחריו נקברו שם קיסרים נוספים - האחרון שבהם הוא קרקלה שנקבר שם בשנת 217.

בשנת 1277 המבצר הפך לרכוש הכנסייה ולמבצר אפיפיורי. באמצעות חיבור המבצר לוותיקן (לכנסיית סנט פיטר) במעבר מבוצר, הוא אפשר דרך מילוט סגורה וכך הוא שימש אז כטירה חזקה שהצליחה להגן על רומא ועל הוותיקן במלחמותיהן הרבות.

בשנת 1688 שדרג ברניני את גשר סנטאנג'לו - הוא קישט את המעקות ב-12 פסלים של מלכים המסמלים את הפסיון של ישו.

היום תוכלו לראות כאן את המוזיאון הלאומי של מצודת סנטאנג'לו (Museo Nazinale di Castel Sant'Angelo). מוצגים בו פסלים, ציורים וכדי חרס. אוסף מעניין במיוחד הוא אוסף של כלי נשק מהמאות ה-15 ועד ה-19, מה שמתאים ללא ספק למבצר. במהלך הקיץ יתקיימו כאן קונצרטים מקסימים.


#בריחתו של האפיפיור קלמנט השביעי
תקופת מינויו של קלמנט לאפיפיור הייתה מאופיינת במחלוקות פוליטיות וחוסר יציבות באיטליה, שהשפיעו על הלכי הרוח המשיחיים (גם בקרב הקהילה היהודית אגב).

בשנת 1527 התרחש מרד בתוך הוותיקן בשל התככנות הפוליטית של אותו קלמנט. בשנה זו כבשו חייליו של החשמן פומפלו קורונה את רומא וצרו על הוותיקן. רומא הייתה כבר תחת מתקפה וריח העשן כבר הגיע ממוקדים רבים בעיר. קלמנט הבין שעליו לנוס על נפשו ולכן החל להאיץ בפמלייתו. קארל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, הגיע עם צבא שכירי החרב הענק שלו אל שערי הוותיקן והללו ניסו להתנקש בו. קלמנט ואנשיו החלו לברוח דרך המעבר הסודי שהוביל למצודת סנטאנג'לו (Castel Sant'Angelo) - כן כן. זה שאתם עומדים בו כעת. המעבר הסודי הזה, הידוע גם בשמו Passetto (פאָסֶטוֹ), נבנה בשנת 1277. זו הייתה המצודה המבוצרת שחיכתה לו מחוץ לחומות הוותיקן. כך הספיק קלמנט להגיע לגשר המתרומם ממש בשניות האחרונות והצליח להסתגר במצודה.


#שימושיו של הפאסטו
המעבר הסודי שהגיע מהוותיקן אל פנים המצודה, Passetto (פאָסֶטוֹ), לא שימש רק כדרך מילוט ברגעי משבר ומלחמה. האמת היא, שדרכו הוברחו לא פעם גם נערות יפהפיות מרומא, על מנת לבלות עם ראשי הכנסייה בזמנים שבהם הם לא עבדו על כתבי הקודש. הקומה הרביעית, זו ששימשה אותם, הוקמה במיוחד עבור המפגשים האינטימיים הללו. עד היום, אגב, תוכלו לראות את ציורי הקיר הארוטיים שנמצאים בקירות הקומה.

שימו לב לדבר מעניין במיוחד: בזכות התקרה הקעורה שנמצאת במקומות מסוימים לאורך הפאסטו, ניתן להיחשף לפלא אקוסטי: אנשים יכולים לדבר אחד עם השני מבלי שהאנשים הצמודים להם ישמעו אותם. זה היה מנגנון נגד האזנות, שהיה קריטי בחצר האפיפיור, שבה נרקמו לא מעט מזימות.

המעבר הזה היה מוזנח במשך שנים ולא אפשר כניסת מבקרים. קצת לפני תחילת שנות ה-2000 התחילו לשפץ ולעבוד עליו על מנת שיוכל להיפתח לקהל הרחב. למרות זאת, הוא פתוח רק שלושה שבועות בשנה - ממחצית אוגוסט ועד תחילת ספטמבר, בשעות הערב המאוחרות.

פרט מעניין על המעבר: מי שסובל מאימפוטנציה, חוסר אונות גברית, כדאי לו ללכת את המעבר 77 פעמים ברציפות - 800 מטר לכל כיוון. האגדה מספרת כי מי שיצליח לסיים את המסלול כולו, מעל 61 קילומטרים, תשוב אליו גבריותו!

#על הבזיליקה שבה נמצא פסל משה רבנו
על גבעת האסקלין ברומא, לא רחוק מהקולוסיאום, באזור של סמטאות שקטות ועתיקות, נמצאת בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי (San Pietro in Vincoli), בעברית "פטרוס הקדוש בשלשלאות".

איש לא היה מתעניין בבזיליקה חסרת החשיבות הזו אלמלא העובדה שבה נמצא אחד הפסלים המפורסמים בהיסטוריה, פסל שהפך לסמל אייקוני של פיסול הרנסנס. זהו הפסל "משה" של מיכלאנג'לו.

רק התור הארוך של המבקרים מסגיר את העובדה שהבזיליקה חשובה. היא נבנתה בראשית המאה ה-5 והאפיפיור סיקסטוס השלישי (440-432) הכריז עליה כעל מקדש לשימור השלשלת שבה נכבל לפי האמונה השליח פטרוס בירושלים, כשנאסר על ידי הרומאים.

עוד שלשלת נוספה עם הזמן ולגביה נטען שבאמצעותה נכבל פטרוס ברומא. האגדה הנוצרית גורסת שבדרך נס התחברו שתי השלשלאות במאה ה-13 לאחת. כיום מוצגת השלשלת מתחת למזבח הראשי בבזיליקה.


#על פסל משה בבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי
בבזיליקה הזו נמצאת אחת מעבודות האמנות המפורסמות ביותר בעולם. זהו פסל "משה" מאת האמן המפורסם מיכלאנג'לו. הפסל מציג את דמותו של משה רבנו, כפי שראה אותו האמן. מיכלאנג'לו פיסל אותו בתחילת המאה ה-16, בתקופת הרנסאנס, זמן קצר אחרי שהוא פיסל את "דוד" המרהיב. הפסל המרשים הזה עשוי שיש וגובהו 2.35 מטרים.

במקור, פסל "משה" נועד להיות פריט אחד מרבים, בתוך מצבה מפוארת שהזמין האפיפיור יוליוס השני, למצבתו שלו. אבל לאחר מותו של האפיפיור הכינו לו מצבה פשוטה יותר ו"משה" הפך לפסל בזכות עצמו ולמעשה הפסל החשוב מכולם.

אחד הפרטים המעניינים בפסל הוא הקרניים שיוצאות מראשו של משה בפסל. לא ברור בדיוק מה הסיבה לקרניים הללו. הסברה היא שמקורן בפסוק מספר שמות בתנ"ך, שתיאר את משה רבנו במילים "וַיְהִי, בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי...כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו"(שמות ל"ד כ"ט).

נראה שמה שבלבל את האמן לחשוב על קרניו של משה שלו, היה התרגום השגוי שניתן למילה "קרן" כאיבר בגוף ולא כקרן אור. לא ברור אם זה הגורם לקרניים הללו, שכן מיכלאנג'לו היה משכיל ובעל ידע רב בשפות וקשה להאמין שלקח את התרגום הזה בחשבון, אבל זה אחד ההסברים היחידים שמתקבלים על הדעת, מה עוד שהקרניים שבראשו של משה הן מוטיב שהופיע בכמה פסלים וציורים בתקופת הרנסנס.

ואגב, שימו לב לפסלים המרשימים הניצבים משני צידיו של משה. אלו הן דמויותיהן של האמהות התנ"כיות - לאה ורחל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ow36PAAqdW4


ביקור במקום:

http://youtu.be/ctU5BiMMXiI


משה:

https://youtu.be/SgpHRfubfXU

#על גני טיבולי הנפלאים

כבר מאות שנים שעיירת הנופש טִיבוֹלִי (Tivoli) היא אתר התיירות הפופולארי ביותר מחוץ לרומא.

עוד מהעת העתיקה ומתקופת הרנסאנס הייתה טיבולי, השוכנת על מדרונות הרי הסבינים שממזרח לרומא, עיירת נופש המועדפת על העשירים והמפורסמים של רומא ואיטליה.

טיבולי נמצאת כ-30 קילומטרים צפונית לרומא. זוהי עיירה ירוקה עם מקורות מים רבים בסביבתה ונוף עוצר נשימה הנשקף ממנה.

אין ספק שהאטרקציה המרכזית בטיבולי לתיירים היא וילה ד'אסטה (Villa d'Este), וילה שבימי הביניים הייתה מנזר ובהמשך הפך אותה מושל טיבולי, איפוליטו ד'אסטה השני, למשכנו. מדובר בווילה יפה ומקושטת בציורי קיר נאים למדי.

אבל הווילה הזו התפרסמה דווקא בגניה, שזכו לשם "גני טיבולי". אלו גנים שהוכרזו כאתר מורשת עולמית ולא סתם. הם מעוצבים בקפידה ומכילים מזרקות מרהיבות ביופיין. יש כאן כ-500 מקווי מים מעוצבים, שכוללים חוץ מהברֵכות גם מפלים ומזרקות. יש כאן מגוון רחב של פסלים, אלילים, חיות ודרקונים, רובם הובאו בעבר מרחבי רומא.

יש כאן עוד פינות חמד מומלצות:

בטרסת 100 המזרקות תוכלו לראות כמאה מזרקות המוצבות לאורך הטיילת היפה והנעימה.

בווילה אדריאנה תוכלו לראות מבנה ענקי, עתיק ומהודר ששימש בעת העתיקה למגורי הקיסר אדריאנוס.


מבט מקרוב על גני טיבולי:
https://youtu.be/g8mmX5Nc5TY

#על הכיכר המיוחדת של רומא
ברוכים הבאים לכיכר היפה ביותר בעיר רומא! היא מרשימה ומלהיבה ונמצאת בלב אזור התיירות של בירת איטליה. את הכיכר בנה האדריכל ג'וֹבַנִי לוֹרֵנְצוֹ בֶּרְנִינִי (Giovanni Lorenzo Bernini) למשפחת האפיפיור אינוקנטיוס העשירי. זה היה עוד בימי הרנסנס. הכיכר הזו נחשבת לאחת מיצירות אדריכלות הבארוק המוכרות והבולטות ביותר ברומא. תוכלו לראות בה המון עיטורים ועושר המאפיינים את הבנייה הבארוקית.

במקור, הכיכר הייתה אמורה לשמש את תחרויות האתלטיקה של העיר. משום כך היא קיבלה את הצורה האליפטית שלה. היא נבנתה על הריסות האצטדיון של דוֹמִיטִיאַנוּס מהמאה הראשונה. בעבר התקיימו כאן מירוצי סוסים והיא בעצם הזכר היחידי למסלול מירוצי הסוסים הנוסטלגי של הרומאים.

מסביב הכיכר ניצבים ארמונות יפהפיים בסגנון הבארוק, מהמאה ה-17, כאשר המפורסם שבהם הוא זה של כנסיית סנטה אגנס אין אגונֶה (Sant’Agnese in Agone).

שימו לב, הכיכר מזמינה ויפה, אבל מחירי החנויות והמסעדות בה מופקעים. נסו להתרחק מעט בהליכה מהכיכר ותראו איך המחירים לאט לאט יורדים ומתייצבים.

הכניסה אל הכיכר עם כלי רכב לא מותרת, אלא אם אתם נוסעים על רכב מורשה. עם זאת, התחבורה הציבורית תעזור לכם להגיע אליה וגם לנסוע להרבה מהמקומות בסביבה שבטוח תרצו לבקר בהם, כמו הקולוסיאום, הפורום ועוד.


#מה רואים בכיכר פיאצה נאבונה?
הכיכר הומה בתיירים, בשל החנויות, המסעדות, בתי הקפה והגלידריות המשובחות שיש בה. יש בה מזרקות מרהיבות, כאשר המרכזית ביניהן היא מזרקת ארבע הנהרות של ברניני. בפינה הדרומית של הכיכר תוכלו לראות את מזרקת המורו, שגם אותה הקים האדריכל ברניני, שכמו שאתם מבינים בנייתו שולטת באזור. מזרקת נפטון, שעוצבה במאה ה-16, נמצאת בצד הצפוני של הכיכר.

אם תסתכלו טוב תראו בכיכר את האובליסק הגבוה, שהגיע ממצרים בפקודתו של אחד מהאפיפיורים, כדי לסמל את ניצחון הנצרות על העולם המוסלמי. סמל היונה שאתם רואים, הוזמן על ידי משפחת פָּמְפִילִי (Pamphili family) מברניני.

בסופי השבוע ובשעות הערב תוכלו לראות בפיאצה נאבונה, ציירים ואמנים רבים. בשעות הבוקר המוקדמות הכיכר תהיה נעימה אפילו יותר, שכן היא לא תהיה עמוסה בתיירים, שמגיעים ברובם במהלך שעות היום.