בקרבת הוותיקן, על גדת נהר הטיבר, ניצב לו ענק ומלכותי - מבצר סנטאנג'לו (Castel Sant'angelo), מצודה עתיקה ששמה בעברית אומר "טירת המלאך הקדוש".

המצודה נבנתה בשנת 123, כמבנה קבורה, מאוזולאום שבנה הקיסר המלכותי אדריאנוס - עבורו ועבור משפחתו. מצודת סנטאנג'לו נבנתה מעל חומותיה של רומא והיו לה לא מעט מעברים תת קרקעיים שהובילו ישירות אל הוותיקן. בהמשך הורה אדריאנוס גם על בניית הגשר המוביל מהעיר אל המבנה.

בהמשך ההיסטוריה הוסב מבנה הקבורה למצודה. אז גם קיבל ביחד עם הגשר הצמוד לו את השם סנטאנג'לו. ישנם סיפורים מצמררים על כך שמרוב התנועה הצפופה על הגשר המבוקש אנשים נפלו ממנו למים ונהרגו.

ואכן, בדיוק כמו שרצה הקיסר אדריאנוס, לאחר מותם של אשתו, של בנו המאומץ ושלו, הוטמן האפר שלהם בחדר האוצר, החדר המרכזי שנמצא במבנה. אחריהם נקברו שם קיסרים נוספים - האחרון שבהם הוא קרקלה שנקבר שם בשנת 217.

בשנת 1277 המבצר הפך לרכוש הכנסייה ולמבצר אפיפיורי. באמצעות חיבור המבצר לוותיקן (לכנסיית סנט פיטר) במעבר מבוצר, הוא היווה דרך מילוט סגורה וכך שימש אז כטירה חזקה שהצליחה להגן על רומא ועל הוותיקן במלחמותיהן הרבות.

בשנת 1688 שדרג האמן ברניני את גשר סנטאנג'לו ב-12 פסלים של מלכים שקישטו את המעקות שלו ומסמלים את הפסיון של ישו.
היום תוכלו לראות כאן את המוזיאון הלאומי של מצודת סנטאנג'לו (Museo Nazinale di Castel Sant'Angelo).

מוצגים בו פסלים, ציורים וכדי חרס. עוד מוצג בו אוסף מעניין במיוחד של כלי נשק מהמאות ה-15 ועד ה-19, מה שמתאים ללא ספק למהותו כמבצר ומגן.
תקופת מינויו של קלמנט לאפיפיור הייתה מאופיינת במחלוקות פוליטיות וחוסר יציבות באיטליה, שהשפיעו על הלכי הרוח המשיחיים (גם בקרב הקהילה היהודית אגב).

בשנת 1527 התרחש מרד בתוך הוותיקן בשל התככנות הפוליטית של אותו קלמנט. בשנה זו כבשו חייליו של החשמן פומפלו קורונה את רומא וצרו על הוותיקן. רומא הייתה כבר תחת מתקפה וריח העשן כבר הגיע ממוקדים רבים בעיר.

קלמנט הבין שעליו לנוס על נפשו ולכן החל להאיץ בפמלייתו. קארל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, הגיע עם צבא שכירי החרב הענק שלו אל שערי הוותיקן והללו ניסו להתנקש בו.

קלמנט ואנשיו החלו לברוח דרך המעבר הסודי שהוביל למצודת סנטאנג'לו (Castel Sant'Angelo), זה שאתם אולי עומדים בו כעת. המעבר הסודי הזה, הידוע גם בשמו Passetto (פאָסֶטוֹ), נבנה בשנת 1277. זו הייתה המצודה המבוצרת שחיכתה לו מחוץ לחומות הוותיקן. כך הספיק קלמנט להגיע לגשר המתרומם ממש בשניות האחרונות והצליח להסתגר במצודה.
המעבר הסודי שהגיע מהוותיקן אל פנים המצודה, Passetto (פאָסֶטוֹ), לא שימש רק כדרך מילוט ברגעי משבר ומלחמה. האמת היא, שדרכו הוברחו לא פעם גם נערות יפהפיות מרומא, על מנת לבלות עם ראשי הכנסייה בזמנים שבהם הם לא עבדו על כתבי הקודש.

הקומה הרביעית, זו ששימשה אותם, הוקמה במיוחד עבור המפגשים האינטימיים הללו. עד היום, אגב, תוכלו לראות את ציורי הקיר הארוטיים שנמצאים בקירות הקומה.

שימו לב לדבר מעניין במיוחד: בזכות התקרה הקעורה שנמצאת במקומות מסוימים לאורך הפאסטו, ניתן להיחשף לפלא אקוסטי: אנשים יכולים לדבר אחד עם השני מבלי שהאנשים הצמודים להם ישמעו אותם. זה היה מנגנון נגד האזנות, שהיה קריטי בחצר האפיפיור, בה נרקמו לא מעט מזימות.

המעבר הזה היה מוזנח במשך שנים ולא אפשר כניסת מבקרים. קצת לפני תחילת שנות ה-2000 התחילו לשפץ ולעבוד עליו על מנת שיוכל להיפתח לקהל הרחב. למרות זאת, הוא פתוח רק 3 שבועות בשנה - ממחצית אוגוסט ועד תחילת ספטמבר, בשעות הערב המאוחרות.
פרט מעניין על המעבר: מי שסובל מאימפוטנציה, חוסר אונות גברית, כדאי לו ללכת את המעבר 77 פעמים ברציפות - 800 מטר לכל כיוון. האגדה מספרת כי מי שיצליח לסיים את המסלול כולו, מעל 61 קילומטרים, תשוב אליו גבריותו!