#על המוזיאון ההיסטורי של אנגליה

המוזיאון הבריטי (British Museum) מוכר כאחד הגדולים והמפורסמים בעולם. הוא נוסד בשנת 1753 על ידי מדען ופיזיקאי בשם סר האנס סלואן והוא ממוקם בשכונת בלומסברי שברובע קמדן. המוזיאון נפתח לציבור הרחב בשנת 1759 ותוכלו למצוא בו יותר מ-6 מיליון פריטים, המציגים את התפתחות המין האנושי מהפרהיסטוריה ועד היום, בתרבויות השונות.

המבנה העצום כולל שילוב של בנייה בסגנון יווני (רחבת הכניסה) וחצר מקורה בכיפת זכוכית, שהיא אגב הגדולה ביותר באירופה.

אל המוזיאון מגיעים בכל שנה יותר מ-5 מליון מבקרים. בתחילה הוא נועד להיות כללי יותר ולא להציג בעיקר עתיקות. במסגרת האוסף הראשון שנתרם למוזיאון על ידי סלואן, נמצאו 40,000 ספרים, טקסטים, פוחלצים, מאובנים, תחריטים ועתיקות. עם השנים שימש המוזיאון כבית תצוגה, בעיקר למוצגים ארכאולוגיים ותרבותיים. המוצגים במוזיאון מחולקים לפי מתחמים, כל מתחם שייך ליבשת שונה - החל מאפריקה ואסיה ועד דרום אמריקה ואוסטרליה.

הכניסה לתערוכות הקבועות במוזיאון היא חופשית. מי שתוהה מדוע, הסיבה היא שעד היום יש ויכוח על בעלות המוצגים במוזיאון. פריטים רבים הגיעו לכאן תוך כדי ההתרחבות של האימפריה הבריטית ולכן לא הוסכמה זכות המוזיאון להחזיק בהם. הבריטים טוענים שהם יישמרו במוזיאון היטב ושהם יאפשרו לכולם לבוא להסתכל עליהם. גם החוק הבריטי לא ממש מאפשר להם להחזיר את המוצגים. אוסף העתיקות המצרי והיווני, לדוגמה, הוא אחד מהגדולים בעולם. יש בו גם שרידים שהובאו מהפרתנון שבאתונה. לכן, ממשלת יוון וניגריה עדיין נלחמות על הזכות לקבל את השרידים לתצוגה במוזיאונים שלהם.


#היסטוריית המוזיאון
המטרה של הפרלמנט הבריטי בבניית המוזיאון בשנת 1753 הייתה מאד פשוטה: לאפשר לאזרחים לגלות את כל העולם בבניין אחד. זה אחד מהבניינים היחידים בעולם שבאמת מצליחים לאפשר ללמוד ולחשוב על כל העולם מתחת לקורת גג אחת!

בשנת 1750, המוזיאון היה בעצם ספרייה של Gentleman's House, בו זכו המבקרים לצייר, להדפיס ולקרוא על כל העולם. כרטיס הכניסה שהיה מקבל המבקר מהספרייה היה הקשר הישיר שלו למוזיאון. באמצעותו היה המבקר מקבל הזמנות להגיע ולצפות באוספים השונים שהוצגו. הרעיון של אוסף שיוצג בפני אזרחים פשוטים, מתי שהם רוצים, היה ממש מהפכני באותה התקופה.

ההסתכלות על גישת האזרחים לאוספים הציבוריים, בשנת 1815, בימים שאחרי נפוליאון, ממש שינתה את התמונה. המבנה המקורי נהרס והוקם במקומו הבניין החדש, זה שעומד לפניכם היום. המוזיאון פתוח היום לכולם ומוצגים בו כל האוספים. בהתחלה, אגב, ילדים באותה תקופה לא הורשו להיכנס למוזיאון כלל. זאת בגלל התרגשותם הרבה למראה החיות המפוחלצות והנזקים שגרמו להן, בשל כך. הילדים חזרו למוזיאון ברגע שהחיות המפוחלצות הועברו למוזיאון הטבע ההיסטורי. היום, אגב, הם מבקרים גם בו ולא נרשמים נזקים של ממש...

בשנת 1851 חל שינוי גדול. באותה השנה הוצגה תערוכה משובחת במוזיאון ובפעם הראשונה הגיעו אליו המוני תיירים חובבי אמנות ותרבות. זו הייתה הצלחה עצומה למוזיאונים בלונדון, שהפכו לפופולריים במיוחד. עד היום עומדת כמות בלתי נתפסת של אנשים בתור, כדי לצפות בפריטים שבמוזיאון - זה אגב, רק הולך וגדל...


#המוזיאון למבקרים
הגישה של המוזיאון לתיירים ולמבקרים שמגיעים אליה, הייתה גישה מיוחדת כבר מימיו הראשונים של המוזיאון. המייסדים רצו לאפשר לאנשים להגיע ולהתעמק בפריטים, לחשוב עליהם, לנהל עליהם דיונים, לצייר אותם, להעריץ אותם או לחלוף על פניהם - מה שהם בוחרים. הגישה היא שהאוסף הוא אוסף פרטי השייך לכל האזרחים שיכולים להגיע ולהשתמש בו כרצונם ולא אוסף מלכותי שרק מוצג בפניהם.

הבניין אותו אתם מכירים אכן מותאם לכמות הגדולה של המבקרים שמגיעים לכאן, אך מנהלי המוזיאון לא מפסיקים לחשוב איך לאפשר למבקרים גישה טובה יותר לאוסף שנמצא כאן עבורם. לכן הבניין אכן עבר כל מיני שינויים במהלך השנים.

המבקרים, אם כן, לא מגיעים למוזיאון רק לצפות בפריטים של האוסף. הם אוהבים במיוחד את המדרגות הרחבות, שעליהם נוהגים רבים מהם לשבת ולאכול ארוחת צהריים. בשנים האחרונות חושבים מנהלי המוזיאון איך לחשוב מחדש על בניין המוזיאון, בכדי להמשיך להשיג את מטרתו המקורית.


# אדריכלות המוזיאון
המוזיאון הבריטי עבר לא מעט שינויים אדריכליים במהלך השנים. הליבה שלו, החלק העתיק יותר, שנמצא בו עד היום, תוכננה על ידי האדריכל סר רוברט סמירקה (Sir Robert Smirke) בשנת 1823.

את החצר הפנימית, הגדולה והמודרנית, שקיבלה את שמה על שם המלכה אליזבת השנייה, תכנן משרד האדריכלים פוסטר ושות'. החצר נפתחה לראשונה לציבור בשנת 2000 והיא החצר המקורה, הגדולה ביותר באירופה. התקרה המדהימה של החצר הזו מורכבת מלא פחות מ-3000 פאנלים שקופים היוצרים את צורת הגלים ההרמונית והמופלאה של המבנה. הגלים, אגב, לא סימטריים וגודל הפאנלים לא אחיד. שימו לב גם לכמות האור בחצר המקורה - היא לא מוארת כמו האור הטבעי שיש בחוץ - חומר מיוחד, שעוטף את הפאנלים, מעביר פנימה רק חלק מהאור ויוצר אווירה ותאורה מיוחדים בפנים.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=ygkWTK8nbmo