שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
פארק גואל
קאזה מילה
קאזה בַּאטְיוׂ
פַּלַאוֹ גואל
כנסיית סגרדה פמיליה
פסאז' דה גְרָאסְיַה
בית גאודי
#על הפארק שתכנן האדריכל המיתולוגי של ברצלונה - אנטוני גאודי
פארק גואל הוא פארק שלם, שתוכנן ועוצב על ידי האדריכל המוכר אנטוני גאודי. הפארק מזוהה במיוחד עם תנועת המודרניסטה, שהיא הגרסא הספרדית לסגנון האדריכלות הנקרא בצרפתית "אַר-נוֹבוֹ", שיש בה צבעוניות רבה והיא שמה דגש על השראה מהצומח, על קווים טבעיים ומעוגלים ושימוש בחומרים פשוטים ומקומיים. הפארק נבנה בין השנים 1900-1914 ובשנת 2005 הוא אף הוכרז כאתר מורשת בינלאומית. בשיטוט בפארק תוכלו לראות את אחת מנקודות התצפית המרהיבות ביותר על ברצלונה.
הקרקע שעליה ממוקם הפארק מעולם לא יושרה על ידי גאודי. לכן התוואי המקורי של השטח נשאר ממש כמו שהיה בהתחלה. זה הופך את הטיול בעליות, הירידות והשבילים המתעקלים למעניין במיוחד.
בהרבה מהמבנים תראו שברי קרמיקה צבעוניים, היוצרים פסיפס מופשט וצבעוני, בסגנון שנקרא טְרֶנְקֶדִיס (Trencadis). ציפוי זה נמצא גם על שטחים ישרים וגם על משטחים מתעגלים וזה מספק מראה ייחודי לפארק ולאובייקטים שבו.
אבל רגע, אם את הפארק עיצב ותכנן גאודי, האדריכל המפורסם והידוע, למה שמו של הפארק הוא "פארק גּוֹאֵל"? - ובכן, הפארק הוקם כמיזם נדל"ן של הפטרון אזוביו דה גּוֹאֵל, שהתרשם ממיזמים דומים, שאליהם נחשף באנגליה. הוא שכר את האדריכל גאודי וביקש ממנו לתכנן את המתחם, שעדיין השתייך לו ונקרא על שמו.
#על התכנון של גאודי
מטרתו הראשונית של גאודי הייתה לעצב מתחם דיור עבור המעמד הגבוה, הניצב על גבעה ומשקיף על כל העיר. לשם כך גאודי בנה את שער הכניסה ושתי וילות לדוגמה. הן נמצאות עד היום בפארק. הווילות נועדו להתמזג עם הנוף הכללי ולכן אינן בולטות במיוחד. תוכלו לזהות אותן בזכות הגג החרוטי הכחול-לבן, שבקצהו צלב של האחת, והגג של השנייה, עם הכיפה הלבנה שמעל בסיס חום. המיזם לא צלח ורק 2 מתוך 60 החלקות שהוצעו למכירה נמכרו. במשך שנים רבות הפארק נותר עזוב ומוזנח, עד שנרכש על ידי העירייה ונפתח כפארק לציבור הרחב.
כמה מטרים מרחבת הכניסה ניתן לראות את הלטאה-דרקון הפולט מים. הפסל הזה הפך לאחד הסמלים של האדריכל גאודי. בכניסה גם שני ביתני כניסה צבעוניים ומתחם שנקרא "חדר מאה העמודים". מטרתו להגן על התושבים מפני הגשם. ספסלי האבן שבפארק בנויים בצורת נחש מעוטר ומאפשרים ישיבה נוחה במיוחד, זאת בזכות הצורה המותאמת במיוחד בעבור הגב האנושי.
בפארק גואל גם מוזיאון קטן, המוקדש כולו לאדריכל המפורסם. המבנה הזה שימש כבית מגוריו של גאודי בתקופה שבה הוא תכנן את הפארק. במוזיאון תמצאו הרבה מהחפצים שבהם השתמש הגאון, כשגר כאן. מתחם המוזיאון הוא החלק היחיד בפארק שהוא בתשלום.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=3gy8gAVywfs
פארק גואל הוא פארק שלם, שתוכנן ועוצב על ידי האדריכל המוכר אנטוני גאודי. הפארק מזוהה במיוחד עם תנועת המודרניסטה, שהיא הגרסא הספרדית לסגנון האדריכלות הנקרא בצרפתית "אַר-נוֹבוֹ", שיש בה צבעוניות רבה והיא שמה דגש על השראה מהצומח, על קווים טבעיים ומעוגלים ושימוש בחומרים פשוטים ומקומיים. הפארק נבנה בין השנים 1900-1914 ובשנת 2005 הוא אף הוכרז כאתר מורשת בינלאומית. בשיטוט בפארק תוכלו לראות את אחת מנקודות התצפית המרהיבות ביותר על ברצלונה.
הקרקע שעליה ממוקם הפארק מעולם לא יושרה על ידי גאודי. לכן התוואי המקורי של השטח נשאר ממש כמו שהיה בהתחלה. זה הופך את הטיול בעליות, הירידות והשבילים המתעקלים למעניין במיוחד.
בהרבה מהמבנים תראו שברי קרמיקה צבעוניים, היוצרים פסיפס מופשט וצבעוני, בסגנון שנקרא טְרֶנְקֶדִיס (Trencadis). ציפוי זה נמצא גם על שטחים ישרים וגם על משטחים מתעגלים וזה מספק מראה ייחודי לפארק ולאובייקטים שבו.
אבל רגע, אם את הפארק עיצב ותכנן גאודי, האדריכל המפורסם והידוע, למה שמו של הפארק הוא "פארק גּוֹאֵל"? - ובכן, הפארק הוקם כמיזם נדל"ן של הפטרון אזוביו דה גּוֹאֵל, שהתרשם ממיזמים דומים, שאליהם נחשף באנגליה. הוא שכר את האדריכל גאודי וביקש ממנו לתכנן את המתחם, שעדיין השתייך לו ונקרא על שמו.
#על התכנון של גאודי
מטרתו הראשונית של גאודי הייתה לעצב מתחם דיור עבור המעמד הגבוה, הניצב על גבעה ומשקיף על כל העיר. לשם כך גאודי בנה את שער הכניסה ושתי וילות לדוגמה. הן נמצאות עד היום בפארק. הווילות נועדו להתמזג עם הנוף הכללי ולכן אינן בולטות במיוחד. תוכלו לזהות אותן בזכות הגג החרוטי הכחול-לבן, שבקצהו צלב של האחת, והגג של השנייה, עם הכיפה הלבנה שמעל בסיס חום. המיזם לא צלח ורק 2 מתוך 60 החלקות שהוצעו למכירה נמכרו. במשך שנים רבות הפארק נותר עזוב ומוזנח, עד שנרכש על ידי העירייה ונפתח כפארק לציבור הרחב.
כמה מטרים מרחבת הכניסה ניתן לראות את הלטאה-דרקון הפולט מים. הפסל הזה הפך לאחד הסמלים של האדריכל גאודי. בכניסה גם שני ביתני כניסה צבעוניים ומתחם שנקרא "חדר מאה העמודים". מטרתו להגן על התושבים מפני הגשם. ספסלי האבן שבפארק בנויים בצורת נחש מעוטר ומאפשרים ישיבה נוחה במיוחד, זאת בזכות הצורה המותאמת במיוחד בעבור הגב האנושי.
בפארק גואל גם מוזיאון קטן, המוקדש כולו לאדריכל המפורסם. המבנה הזה שימש כבית מגוריו של גאודי בתקופה שבה הוא תכנן את הפארק. במוזיאון תמצאו הרבה מהחפצים שבהם השתמש הגאון, כשגר כאן. מתחם המוזיאון הוא החלק היחיד בפארק שהוא בתשלום.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=3gy8gAVywfs
#על הבניין
בית המגורים המדהים הזה מושך תיירים ומבקרים רבים, בעיקר כאלה שמתעניינים באדריכלות ועיצוב. זוהי אחת מעבודותיו הבולטות של האדריכל הידוע של ברצלונה, אנטוני גאודי. כמו הרבה מבנים באזור זה, גם הוא נבנה בסגנון המודרניסטה ובנייתו לקחה 4 שנים (בין השנים 1906-1910). בשנת 1969 המבנה הוכרז כמונומנט לאומי ובשנת 1984 הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הסגנון המוכר והידוע של גאודי מגיע כאן לידי ביטוי, בעיקר בקירות המעוגלים ודמויי הגלים, שלא מכילים משטחים ישרים. גאודי סיים לבנות את הבית בשנת 1912 ולמעשה היה זה הפרויקט האחרון שלו, לפני שהחל להקדיש את כל זמנו לבניית "הסגרדה פמיליה", הקתדרלה הגדולה שתהפוך למפעל חייו.
מתוך ששת הקומות של המבנה, רק הקומה התחתונה ושתי החצרות הפנימיות, האחת עגולה והשנייה אליפטית, הן ששימשו את בני המשפחה בבית.
המבנה הדומיננטי לא התחבב בהתחלה על תושבי העיר ויש שמועות שמספרות שאפילו בני משפחת מילה עצמה, שהזמינו אותו, לא התאהבו בו במבט ראשון. כתוצאה מכך, בשל השנאה שחשו כלפיו רבים, זכה המבנה לכינוי המעליב "לה פֶּדְרֶרָה" - "המחצבה".
היום יש במבנה סיורים ותערוכות, הרבה מהם מוקדשים לגאודי עצמו.
#על אדריכלות הקאסה מילָה
את מבנה הקאסה מילָה כדאי לבחון בסמוך לשני המבנים הסמוכים לו. שלושתם מכונים שלישיית ה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה".
בקאסה מילה ניתן לזהות הרבה מאפיינים שמוכרים לנו מעבודות קודמות של גאודי. אין בו קווים ישרים בכלל והגלים שאתם רואים מבחוץ נראים ממש כמו גלים או כמו דיונות של חול. מוטיב הגלים חוזר שוב בעיטורים הפנימיים של המבנה (בדמויות של תמנונים, קונכיות וצמחייה ימית). מעקות הברזל במרפסות מזכירים במעט אצות ים או צמחים ימיים מטפסים. המבנה כולו מעוקל ועשוי מאבן גיר, חוץ מהחלק העליון המשלב אריחים לבנים שיוצרים דימוי של הר מושלג. אין ספק כי הבניין המרשים מושך הרבה תשומת לב.
הבניין כולו נישא לגובה של שש קומות. בחלק התחתון שתי חצרות פנימיות - אחת עגולה והשנייה אליפטית. בקומה העליונה תראו גרמי מדרגות שיובילו אתכם אל הגג, הנתמך באמצעות שורה של קשתות פרבוליות, ממנו נשקף נוף השכונה האורבנית. הארובות המעוצבות הנמצאות בגג המבנה ומצופות באריחי קרמיקה, קיבלו את הכינוי "מפחידי המכשפות", בשל החזות המעניינת שלהם.
על פי תוכניותיו של גאודי, חזית הבניין הייתה אמורה לקבל משמעות דתית באמצעות פסלים של הבתולה והמלאכים גבריאל ומיכאל משני צדדיה, כל אחד מהם בגובה 4 מטר. גם אם אלה אינם כאן, בחזית המבנה תוכלו לראות בכל זאת שער גדול, שעל המשקוף שמעליו כתוב המשפט: "הו, מריה מלאת החסד, אדוני עימך".
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
#טיפ
המלצה חמה - עלו לגג של הבניין, שימו לב לנוף המדהים הנשקף ממנו, במיוחד לכיוונה של שכונת ה"אַישַמְפְֹּלָה".
מבט מקרוב על הקאזה מילה:
https://www.youtube.com/watch?v=YNB_DxirjHA
בית המגורים המדהים הזה מושך תיירים ומבקרים רבים, בעיקר כאלה שמתעניינים באדריכלות ועיצוב. זוהי אחת מעבודותיו הבולטות של האדריכל הידוע של ברצלונה, אנטוני גאודי. כמו הרבה מבנים באזור זה, גם הוא נבנה בסגנון המודרניסטה ובנייתו לקחה 4 שנים (בין השנים 1906-1910). בשנת 1969 המבנה הוכרז כמונומנט לאומי ובשנת 1984 הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הסגנון המוכר והידוע של גאודי מגיע כאן לידי ביטוי, בעיקר בקירות המעוגלים ודמויי הגלים, שלא מכילים משטחים ישרים. גאודי סיים לבנות את הבית בשנת 1912 ולמעשה היה זה הפרויקט האחרון שלו, לפני שהחל להקדיש את כל זמנו לבניית "הסגרדה פמיליה", הקתדרלה הגדולה שתהפוך למפעל חייו.
מתוך ששת הקומות של המבנה, רק הקומה התחתונה ושתי החצרות הפנימיות, האחת עגולה והשנייה אליפטית, הן ששימשו את בני המשפחה בבית.
המבנה הדומיננטי לא התחבב בהתחלה על תושבי העיר ויש שמועות שמספרות שאפילו בני משפחת מילה עצמה, שהזמינו אותו, לא התאהבו בו במבט ראשון. כתוצאה מכך, בשל השנאה שחשו כלפיו רבים, זכה המבנה לכינוי המעליב "לה פֶּדְרֶרָה" - "המחצבה".
היום יש במבנה סיורים ותערוכות, הרבה מהם מוקדשים לגאודי עצמו.
#על אדריכלות הקאסה מילָה
את מבנה הקאסה מילָה כדאי לבחון בסמוך לשני המבנים הסמוכים לו. שלושתם מכונים שלישיית ה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה".
בקאסה מילה ניתן לזהות הרבה מאפיינים שמוכרים לנו מעבודות קודמות של גאודי. אין בו קווים ישרים בכלל והגלים שאתם רואים מבחוץ נראים ממש כמו גלים או כמו דיונות של חול. מוטיב הגלים חוזר שוב בעיטורים הפנימיים של המבנה (בדמויות של תמנונים, קונכיות וצמחייה ימית). מעקות הברזל במרפסות מזכירים במעט אצות ים או צמחים ימיים מטפסים. המבנה כולו מעוקל ועשוי מאבן גיר, חוץ מהחלק העליון המשלב אריחים לבנים שיוצרים דימוי של הר מושלג. אין ספק כי הבניין המרשים מושך הרבה תשומת לב.
הבניין כולו נישא לגובה של שש קומות. בחלק התחתון שתי חצרות פנימיות - אחת עגולה והשנייה אליפטית. בקומה העליונה תראו גרמי מדרגות שיובילו אתכם אל הגג, הנתמך באמצעות שורה של קשתות פרבוליות, ממנו נשקף נוף השכונה האורבנית. הארובות המעוצבות הנמצאות בגג המבנה ומצופות באריחי קרמיקה, קיבלו את הכינוי "מפחידי המכשפות", בשל החזות המעניינת שלהם.
על פי תוכניותיו של גאודי, חזית הבניין הייתה אמורה לקבל משמעות דתית באמצעות פסלים של הבתולה והמלאכים גבריאל ומיכאל משני צדדיה, כל אחד מהם בגובה 4 מטר. גם אם אלה אינם כאן, בחזית המבנה תוכלו לראות בכל זאת שער גדול, שעל המשקוף שמעליו כתוב המשפט: "הו, מריה מלאת החסד, אדוני עימך".
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
#טיפ
המלצה חמה - עלו לגג של הבניין, שימו לב לנוף המדהים הנשקף ממנו, במיוחד לכיוונה של שכונת ה"אַישַמְפְֹּלָה".
מבט מקרוב על הקאזה מילה:
https://www.youtube.com/watch?v=YNB_DxirjHA
#על הבית המשפחתי שהפך למוצג ברחוב שהוא מוזיאון
ברובע האַישַמְפְֹּלָה בברצלונה, תוכלו לראות את אחד המבנים המיוחדים של האזור - הקאזה באטיו, או או בשמו הנפוץ קאזה באליו (Casa Batlló). אם כבר נתקלתם בעבר בסגנונו של האדריכל המרתק גאודי, ודאי לא התקשיתם לזהות שגם הבניין הזה שייך לו. הבניין הוא חלק מגוש בניינים שנקרא "תפוח המריבה", גוש של בתים שעוצבו כולם בידי אדריכלים מודרניסטים. גם מבנה זה, כמו מבנים נוספים של גאודי, הוכרז כאתר מורשת לאומית.
על בניית המבנה עבדו במשך שנתיים, בין השנים 1875-1877, עוד לפני שגאודי נכנס לתמונה. כמה שנים לאחר שכבר עמד כאן, אך היה משעמם במקצת, הוא נרכש על ידי ז'וזף באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas), שעל שמו הוא נקרא היום. באליו, שלא אהב כל כך את מה שראה, שקל בהתחלה להרוס את הבניין ולבנות אחד אחר במקומו, אולם החליט במקום זה לפנות לאדריכל המוכשר אנטוני גאודי על מנת שיעצב אותו מחדש.
ואכן, גאודי סיפק את הסחורה. העבודות החדשות בניצוחו של גאודי נערכו בין השנים 1904-1906. הוא עיצב את הבניין בסגנון המודרניסטה כמובן, הסגנון המקושט והצבעוני המזוהה עימו כל כך. משפחת באליו החזיקה בו, עד שנמכר בשנת 1954. היופי במבנה הוא שניתן לשוטט בו הרבה פעמים ובכל פעם לגלות פינות נוספות שלא שמתם לב אליהן לב קודם לכן.
#אדריכלות הבית שתכנן גאודי
הקאזה באליו מלא במוטיבים ייחודיים המוכרים לנו מעבודות קודמות של אנטוני גאודי: הקירות המעוקלים, המרפסות המיוחדות שנראות כמעט כמו גולגלות, העמודים שנראים כמו עצמות, הצבעים וכו'.
לפני המבנה המעניין שאתם רואים פה מולכם, עמד פה מבנה אחר ומשעמם מאד. בשלב מסוים החליט בעל הבית, ז'וזף באליו, כי הוא רוצה לעצב אותו מחדש ופנה לגאודי שיעזור לו עם הפרויקט. גאודי עשה כמה שינויים מעניינים במבנה הישן, שהפך אותו למבנה המיוחד שאותו אתם רואים מולכם. קודם כל, הוא הוסיף לו קומה חמישית, שמטרתה הייתה לשמש את צוות המשרתים ושסייעה לו ליצור מראה חדש לבניין כולו. הוא התמקד בעיקר בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה.
גאודי בנה מרפסות נרחבות, מאבן חול מיוחדת שהובאה היישר מ"הר היהודים" הסמוך. המרפסות הללו, שעוצבו כגולגלות, נועדו לתרום לעיצוב החדש ולהכניס אור טבעי לקומה הראשונה, שבה התגוררו בעלי הבית. עמודי המרפסות עוצבו בהשראת מוטיבים מעולם הצומח. הצורות של המרפסות והקווים המעוגלים שלהן, הן אלו שנתנו למבנה את אחד מהכינויים המוכרים שלו בעיר: "בית העצמות". על חלונות המרפסות העגולים, יש זכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים. בין המרפסות תראו פיסות קטנות של קרמיקה בצבעים שונים, מעין מוזאיקות צבעוניות.
עליית הגג נבנתה כשעליה ארובות ססגוניות בעלות צורה מעוגלת אך לא ברורה במיוחד. היא נבנתה חלולה, מעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. הן מצופות בפסיפס וקרמיקה, מסתיימות בצורת חרוט ומוסיפות תיבול נוסף לחגיגת הארכיטקטורה במקום.
גם החצר הפנימית מעניינת, לא מעט בשל תקרת הזכוכית שלה, המאפשרת כניסה של אור במינון מושלם. החצר הפנימית הזו מוקפת בעמודים וקשתות, בסגנון שמזכיר סגנון יווני או רומי.
#ההשראה לעיצוב המבנה
יש מומחים הטוענים שאת ההשראה למבנה המרתק הזה קיבל גאודי מאגדה עממית. האגדה מספרת שגיאורגיוס הקדוש, אחד הקדושים הגדולים בנצרות, הצליח לגבור על דרקון אימתני. הם טוענים שהעיטורים הירוקים שעל חזית הבניין, נועדו לסמל את הדרקון. לפי פרשנות זו, נועדו המסדרונות הצרים הלבנים ולמעשה המבנה כולו, לספק חוויה של הליכה בתוך שלד של חיה ענקית...
זו אגב, רק פרשנות אחת. סלבדור דאלי חשב שגאודי בכלל ניסה לחקות במבנה מוטיביים ימיים של גלים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על קאזה באליו:
https://www.youtube.com/watch?v=htnssp_H8Ik
ברובע האַישַמְפְֹּלָה בברצלונה, תוכלו לראות את אחד המבנים המיוחדים של האזור - הקאזה באטיו, או או בשמו הנפוץ קאזה באליו (Casa Batlló). אם כבר נתקלתם בעבר בסגנונו של האדריכל המרתק גאודי, ודאי לא התקשיתם לזהות שגם הבניין הזה שייך לו. הבניין הוא חלק מגוש בניינים שנקרא "תפוח המריבה", גוש של בתים שעוצבו כולם בידי אדריכלים מודרניסטים. גם מבנה זה, כמו מבנים נוספים של גאודי, הוכרז כאתר מורשת לאומית.
על בניית המבנה עבדו במשך שנתיים, בין השנים 1875-1877, עוד לפני שגאודי נכנס לתמונה. כמה שנים לאחר שכבר עמד כאן, אך היה משעמם במקצת, הוא נרכש על ידי ז'וזף באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas), שעל שמו הוא נקרא היום. באליו, שלא אהב כל כך את מה שראה, שקל בהתחלה להרוס את הבניין ולבנות אחד אחר במקומו, אולם החליט במקום זה לפנות לאדריכל המוכשר אנטוני גאודי על מנת שיעצב אותו מחדש.
ואכן, גאודי סיפק את הסחורה. העבודות החדשות בניצוחו של גאודי נערכו בין השנים 1904-1906. הוא עיצב את הבניין בסגנון המודרניסטה כמובן, הסגנון המקושט והצבעוני המזוהה עימו כל כך. משפחת באליו החזיקה בו, עד שנמכר בשנת 1954. היופי במבנה הוא שניתן לשוטט בו הרבה פעמים ובכל פעם לגלות פינות נוספות שלא שמתם לב אליהן לב קודם לכן.
#אדריכלות הבית שתכנן גאודי
הקאזה באליו מלא במוטיבים ייחודיים המוכרים לנו מעבודות קודמות של אנטוני גאודי: הקירות המעוקלים, המרפסות המיוחדות שנראות כמעט כמו גולגלות, העמודים שנראים כמו עצמות, הצבעים וכו'.
לפני המבנה המעניין שאתם רואים פה מולכם, עמד פה מבנה אחר ומשעמם מאד. בשלב מסוים החליט בעל הבית, ז'וזף באליו, כי הוא רוצה לעצב אותו מחדש ופנה לגאודי שיעזור לו עם הפרויקט. גאודי עשה כמה שינויים מעניינים במבנה הישן, שהפך אותו למבנה המיוחד שאותו אתם רואים מולכם. קודם כל, הוא הוסיף לו קומה חמישית, שמטרתה הייתה לשמש את צוות המשרתים ושסייעה לו ליצור מראה חדש לבניין כולו. הוא התמקד בעיקר בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה.
גאודי בנה מרפסות נרחבות, מאבן חול מיוחדת שהובאה היישר מ"הר היהודים" הסמוך. המרפסות הללו, שעוצבו כגולגלות, נועדו לתרום לעיצוב החדש ולהכניס אור טבעי לקומה הראשונה, שבה התגוררו בעלי הבית. עמודי המרפסות עוצבו בהשראת מוטיבים מעולם הצומח. הצורות של המרפסות והקווים המעוגלים שלהן, הן אלו שנתנו למבנה את אחד מהכינויים המוכרים שלו בעיר: "בית העצמות". על חלונות המרפסות העגולים, יש זכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים. בין המרפסות תראו פיסות קטנות של קרמיקה בצבעים שונים, מעין מוזאיקות צבעוניות.
עליית הגג נבנתה כשעליה ארובות ססגוניות בעלות צורה מעוגלת אך לא ברורה במיוחד. היא נבנתה חלולה, מעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. הן מצופות בפסיפס וקרמיקה, מסתיימות בצורת חרוט ומוסיפות תיבול נוסף לחגיגת הארכיטקטורה במקום.
גם החצר הפנימית מעניינת, לא מעט בשל תקרת הזכוכית שלה, המאפשרת כניסה של אור במינון מושלם. החצר הפנימית הזו מוקפת בעמודים וקשתות, בסגנון שמזכיר סגנון יווני או רומי.
#ההשראה לעיצוב המבנה
יש מומחים הטוענים שאת ההשראה למבנה המרתק הזה קיבל גאודי מאגדה עממית. האגדה מספרת שגיאורגיוס הקדוש, אחד הקדושים הגדולים בנצרות, הצליח לגבור על דרקון אימתני. הם טוענים שהעיטורים הירוקים שעל חזית הבניין, נועדו לסמל את הדרקון. לפי פרשנות זו, נועדו המסדרונות הצרים הלבנים ולמעשה המבנה כולו, לספק חוויה של הליכה בתוך שלד של חיה ענקית...
זו אגב, רק פרשנות אחת. סלבדור דאלי חשב שגאודי בכלל ניסה לחקות במבנה מוטיביים ימיים של גלים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על קאזה באליו:
https://www.youtube.com/watch?v=htnssp_H8Ik
#על המבנה
אחד מהמבנים היפים והמרשימים של גאודי בברצלונה, הוא הפַּלַאוֹ גואל - בית המגורים של משפחת גואל, המכונה לעתים "ארמון גואל". הוא ממוקם בשכונת רבל, ממש ליד שדרות הרמבלס. לא סתם שכר התעשיין הקטלאני העשיר אוסביו דה גואל (Eusebio de Güell) את שירותיו של גאודי המוכשר. הוא התרשם מאד מעבודות קודמות שלו ורצה מעט מהקסם. אין ספק שיצירה זו הייתה חלק חשוב במה שהפך את גאודי בהמשך לאייקון אדריכלי. בזכות יופיו הוכרז הפלאו גואל כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו.
למעט ימי הקיץ החמים בהם נסעו לחופשה, המשפחה התגוררה בבית הזה משנת 1890 ועד 1936. בשנת 1914 עבר אב המשפחה לגור ב"כפר לדוגמה", שלימים הפך להיות פארק גואל המפורסם.
למרות שבתקופה זו עוד היה אמן חסר ניסיון, גאודי קיבל תקציב חופשי, לטובת בניית הבית. הוא עצמו תכנן ובנה את כל האובייקטים המצויים בו. הרבה מהמוטיבים המאפיינים את גאודי באים כאן לידי ביטוי: סמלים ניאו גותיים, סמלי חיות וקשתות רבות, ארובות מעניינות (ומקוריות, יש לציין) ואזכורים קטלוניים עתיקים. כאן מגיע גם לידי ביטוי השימוש של גאודי במוצרי בניה שונים וטבעיים, כמו שיש ועץ, אותו הוא הלך ופיתח עם השנים ביצירות הבאות שלו.
בבניית הבית תכנן גאודי גם כניסה מיוחדת בעבור מרכבות המשפחה. הכניסה הייתה גדולה מספיק כך שניתן היה אפילו להסתובב בה ולהוריד נוסעים. כמו כן, בחדר קבלת האורחים היו חרכי הצצה, שמהם יכלו בעלי הבית להציץ ולראות מי הגיע לבקרם, מבלי להיראות. בתקרת חדר האוכל הוא קבע חלונות זעירים שנותנים תחושה של שמיים מלאי כוכבים. זאת בעיקר בזכות העששיות שהודלקו בשעות החשיכה מעל החלונות.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
אחד מהמבנים היפים והמרשימים של גאודי בברצלונה, הוא הפַּלַאוֹ גואל - בית המגורים של משפחת גואל, המכונה לעתים "ארמון גואל". הוא ממוקם בשכונת רבל, ממש ליד שדרות הרמבלס. לא סתם שכר התעשיין הקטלאני העשיר אוסביו דה גואל (Eusebio de Güell) את שירותיו של גאודי המוכשר. הוא התרשם מאד מעבודות קודמות שלו ורצה מעט מהקסם. אין ספק שיצירה זו הייתה חלק חשוב במה שהפך את גאודי בהמשך לאייקון אדריכלי. בזכות יופיו הוכרז הפלאו גואל כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו.
למעט ימי הקיץ החמים בהם נסעו לחופשה, המשפחה התגוררה בבית הזה משנת 1890 ועד 1936. בשנת 1914 עבר אב המשפחה לגור ב"כפר לדוגמה", שלימים הפך להיות פארק גואל המפורסם.
למרות שבתקופה זו עוד היה אמן חסר ניסיון, גאודי קיבל תקציב חופשי, לטובת בניית הבית. הוא עצמו תכנן ובנה את כל האובייקטים המצויים בו. הרבה מהמוטיבים המאפיינים את גאודי באים כאן לידי ביטוי: סמלים ניאו גותיים, סמלי חיות וקשתות רבות, ארובות מעניינות (ומקוריות, יש לציין) ואזכורים קטלוניים עתיקים. כאן מגיע גם לידי ביטוי השימוש של גאודי במוצרי בניה שונים וטבעיים, כמו שיש ועץ, אותו הוא הלך ופיתח עם השנים ביצירות הבאות שלו.
בבניית הבית תכנן גאודי גם כניסה מיוחדת בעבור מרכבות המשפחה. הכניסה הייתה גדולה מספיק כך שניתן היה אפילו להסתובב בה ולהוריד נוסעים. כמו כן, בחדר קבלת האורחים היו חרכי הצצה, שמהם יכלו בעלי הבית להציץ ולראות מי הגיע לבקרם, מבלי להיראות. בתקרת חדר האוכל הוא קבע חלונות זעירים שנותנים תחושה של שמיים מלאי כוכבים. זאת בעיקר בזכות העששיות שהודלקו בשעות החשיכה מעל החלונות.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
גאודי
#על הכנסייה
עוד אחת מיצירותיו המדהימות של גאודי, היא כנסיית סגרדה פמיליה (La Sagrada Família), בעברית "המשפחה הקדושה". זוהי אחת מהאטרקציות המובילות בברצלונה וכשתסתיים בנייתה, היא תהיה ללא ספק אחת הכנסיות המרשימות בעולם.
בנייתה של הכנסייה החלה בשנת 1883. שבשנת 1926, עם מותו הפתאומי של גאודי בתאונה, הופסקה הבנייה. היא חודשה רק בשנת 1946, אחרי מחלוקות רבות, שנבעו מכך שגאודי לא השאיר תכניות לגבי המשך הבנייה.
בזמן מלחמת האזרחים הספרדית, הבנייה הופסקה בשנית. הכנסייה עצמה אף ניזוקה עקב הלחימה בעיר. בתום המלחמה, חודשה הבנייה שוב והאמת היא שבנייתה נמשכת עד ימינו.
אם תעלו באמצעות המעלית לראשי הצריחים שכבר בנויים, תוכלו לצפות בתצפית מרהיבה על כל ברצלונה. במתחם גם תמצאו מוזיאון, שבו מוצגת ההיסטוריה של תולדות הכנסייה, החל מהרגע שבו החלה להיבנות ועד ימינו. תוכלו לראות שם שרטוטים ודגמים שונים, משלבים שונים שלה.
#אדריכלות הכנסייה
לא מפתיע שסגנון הבנייה של הכנסייה הוא סגנון המודרניסטה, שאפיין מאד את בנייתו של גאודי ושל ברצלונה בכלל. רוב האלמנטים הקישוטיים שתראו על המבנה פוסלו על ידי גאודי בעצמו.
הכנסייה מורכבת מ-12 צריחים בגובה של 100 מטרים כל אחד, המסמלים את 12 השליחים. היום, תוכלו לראות רק 8 מהם, כיוון שהשאר עדיין נמצאים בבניה. הצריחים מחולקים ל-3 חזיתות המסמלות את לידת ישו, מותו ותחייתו. עוד עתיד להיבנות כאן צריח נוסף בגובה של 170 מטרים שיסמל את ישו עצמו. מסביבו יוקמו 4 צריחים נוספים ונמוכים, שיסמלו את ארבעת האוונגליסטים, תלמידיו ושליחיו של ישו. עוד צריח יוקם בכדי לסמל את הבתולה.
גובה הכנסייה גבוה והרבה אדריכלים שלומדים היום על התכניות של גאודי מתפלאים איך הצליח לתכנן אותה גבוהה כל כך, לפני שנכנס המחשב לתמונה. העמודים המשמשים את המבנה, אותם יצר גאודי, היו דומים לעצים עם צמרת וענפים, המחזיקים את כל משקל הגזע עליהם. הוא למד, הושפע וקיבל השראה רבה מהטבע.
#בניית הכנסייה
בנייתה של כנסיית סגרדה פמיליה, שהיא מפעל חייו של גאודי, החלה בשנת 1883. בתחילת הדרך, חשב גאודי שידרשו לו רק 10 שנים לבנייה, תוך שימוש בתקציב של 360,000 פזטות בשנה. אך בגלל המלחמות שפרצו בספרד ובעולם בכלל ובעיקר בגלל שהפרויקט התבסס על תרומות בלבד, התנאי לא הצליח להתקיים. גאודי, שבשנים האחרונות לחייו התקרב מאד לדת, העביר את מרבית זמנו באתר הבניה. ככל שעבר הזמן, החל גאודי להרגיש כי יכול להיות שבנייתה של הכנסייה לא תסתיים בעודו בחיים. למרבה האירוניה, בשנת 1926, נדרס גאודי מחשמלית שעברה מחוץ לאתר הבניה של הכנסייה. קברו נמצא עד היום בקריפטה שלה.
לכנסייה אין עדיין תאריך סיום ולא ברור מתי תושלם הבניה, אך ללא כל צל של ספק, לכשתושלם, היא עתידה להיות אחת מהכנסיות הגדולות והמרשימות בעולם.
# חזיתות הבניין
הכנסייה נמצאת עד היום בתהליך שבו נוספים אליה פרטים נוספים בכל פעם. כל פרט בה תוכנן ונבנה ביסודיות, בעקבות לימוד ומחקר מעמיק של כתבי הקודש. בסך הכל תוכננו בכנסייה שלוש חזיתות, שכולן אמורות להיות מוקדשות לחייו של ישו. עד כה הושלמה בנייתן של רק 2 מהן - חזית הפסיון וחזית המולד.
על פי חזית הפסיון תוכלו ללמוד על ימיו האחרונים של ישו. חזית המולד פונה לכיוון זריחת השמש, בה המון פסלים וקשתות ובמרכזה וירטאז' יפהפה. בכל אחת מהחזיתות תוכלו לראות 4 מגדלי פעמונים בגובה 100 מטרים, שכל אחד מהם מוקדש לאחד מ-12 השליחים של ישו. מגדל נוסף ומרכזי, שאמור להתווסף, עתיד להתנשא לגובה של 170 מטרים והוא יוקדש ויסמל את ישו. הביטו על החזיתות, עלו למגדלים ובקרו בקבר של גאודי. תהנו!
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/-3MeOIZ5UIg
הדרכה:
https://youtu.be/4Pe9hyMOk_Y
עוד אחת מיצירותיו המדהימות של גאודי, היא כנסיית סגרדה פמיליה (La Sagrada Família), בעברית "המשפחה הקדושה". זוהי אחת מהאטרקציות המובילות בברצלונה וכשתסתיים בנייתה, היא תהיה ללא ספק אחת הכנסיות המרשימות בעולם.
בנייתה של הכנסייה החלה בשנת 1883. שבשנת 1926, עם מותו הפתאומי של גאודי בתאונה, הופסקה הבנייה. היא חודשה רק בשנת 1946, אחרי מחלוקות רבות, שנבעו מכך שגאודי לא השאיר תכניות לגבי המשך הבנייה.
בזמן מלחמת האזרחים הספרדית, הבנייה הופסקה בשנית. הכנסייה עצמה אף ניזוקה עקב הלחימה בעיר. בתום המלחמה, חודשה הבנייה שוב והאמת היא שבנייתה נמשכת עד ימינו.
אם תעלו באמצעות המעלית לראשי הצריחים שכבר בנויים, תוכלו לצפות בתצפית מרהיבה על כל ברצלונה. במתחם גם תמצאו מוזיאון, שבו מוצגת ההיסטוריה של תולדות הכנסייה, החל מהרגע שבו החלה להיבנות ועד ימינו. תוכלו לראות שם שרטוטים ודגמים שונים, משלבים שונים שלה.
#אדריכלות הכנסייה
לא מפתיע שסגנון הבנייה של הכנסייה הוא סגנון המודרניסטה, שאפיין מאד את בנייתו של גאודי ושל ברצלונה בכלל. רוב האלמנטים הקישוטיים שתראו על המבנה פוסלו על ידי גאודי בעצמו.
הכנסייה מורכבת מ-12 צריחים בגובה של 100 מטרים כל אחד, המסמלים את 12 השליחים. היום, תוכלו לראות רק 8 מהם, כיוון שהשאר עדיין נמצאים בבניה. הצריחים מחולקים ל-3 חזיתות המסמלות את לידת ישו, מותו ותחייתו. עוד עתיד להיבנות כאן צריח נוסף בגובה של 170 מטרים שיסמל את ישו עצמו. מסביבו יוקמו 4 צריחים נוספים ונמוכים, שיסמלו את ארבעת האוונגליסטים, תלמידיו ושליחיו של ישו. עוד צריח יוקם בכדי לסמל את הבתולה.
גובה הכנסייה גבוה והרבה אדריכלים שלומדים היום על התכניות של גאודי מתפלאים איך הצליח לתכנן אותה גבוהה כל כך, לפני שנכנס המחשב לתמונה. העמודים המשמשים את המבנה, אותם יצר גאודי, היו דומים לעצים עם צמרת וענפים, המחזיקים את כל משקל הגזע עליהם. הוא למד, הושפע וקיבל השראה רבה מהטבע.
#בניית הכנסייה
בנייתה של כנסיית סגרדה פמיליה, שהיא מפעל חייו של גאודי, החלה בשנת 1883. בתחילת הדרך, חשב גאודי שידרשו לו רק 10 שנים לבנייה, תוך שימוש בתקציב של 360,000 פזטות בשנה. אך בגלל המלחמות שפרצו בספרד ובעולם בכלל ובעיקר בגלל שהפרויקט התבסס על תרומות בלבד, התנאי לא הצליח להתקיים. גאודי, שבשנים האחרונות לחייו התקרב מאד לדת, העביר את מרבית זמנו באתר הבניה. ככל שעבר הזמן, החל גאודי להרגיש כי יכול להיות שבנייתה של הכנסייה לא תסתיים בעודו בחיים. למרבה האירוניה, בשנת 1926, נדרס גאודי מחשמלית שעברה מחוץ לאתר הבניה של הכנסייה. קברו נמצא עד היום בקריפטה שלה.
לכנסייה אין עדיין תאריך סיום ולא ברור מתי תושלם הבניה, אך ללא כל צל של ספק, לכשתושלם, היא עתידה להיות אחת מהכנסיות הגדולות והמרשימות בעולם.
# חזיתות הבניין
הכנסייה נמצאת עד היום בתהליך שבו נוספים אליה פרטים נוספים בכל פעם. כל פרט בה תוכנן ונבנה ביסודיות, בעקבות לימוד ומחקר מעמיק של כתבי הקודש. בסך הכל תוכננו בכנסייה שלוש חזיתות, שכולן אמורות להיות מוקדשות לחייו של ישו. עד כה הושלמה בנייתן של רק 2 מהן - חזית הפסיון וחזית המולד.
על פי חזית הפסיון תוכלו ללמוד על ימיו האחרונים של ישו. חזית המולד פונה לכיוון זריחת השמש, בה המון פסלים וקשתות ובמרכזה וירטאז' יפהפה. בכל אחת מהחזיתות תוכלו לראות 4 מגדלי פעמונים בגובה 100 מטרים, שכל אחד מהם מוקדש לאחד מ-12 השליחים של ישו. מגדל נוסף ומרכזי, שאמור להתווסף, עתיד להתנשא לגובה של 170 מטרים והוא יוקדש ויסמל את ישו. הביטו על החזיתות, עלו למגדלים ובקרו בקבר של גאודי. תהנו!
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/-3MeOIZ5UIg
הדרכה:
https://youtu.be/4Pe9hyMOk_Y
#על השדרה המפוארת של ברצלונה
השדרה המפוארת הזו, שהיא גם אחת המרכזיות והיפות ביותר בברצלונה, הייתה בעבר נתיב מוקף גנים שחיבר בין ברצלונה העתיקה לבין הכפר גראסיה. בשנת 1821, מועצת העיר הציעה את תוכנית העיור ובשנת 1824 השדרה הורחבה ל-42 מטרים ושימשה כמקום מועדף של האריסטוקרטים, להפגנת כישורי הרכיבה והצגת הכרכרות שלהם.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות צד. בשנים אלו היא כבר החלה לתפוס מקום כשדרה אופנתית במיוחד. היום השדרה היא אחד מאזורי הקניות הפופולריים של ברצלונה. לכן יש בה הרבה תיירים ומבקרים.
השדרה עצמה מטופחת ומושקעת מאד. חלונות הראווה של חנויות היוקרה מושכות את העין. זוהי אחת השדרות היוקרתיות, מכיוון שהיא מלאה בחנויות אופנה יוקרתיות (שאנל, דולצ'ה וגבאנה ועוד). לצידן נמצאות גם חנויות עממיות יותר, כמו מנגו, זארה, נייק ועוד. אבל השדרה לא מיועדת רק לקנייני בגדים, כי יש פה גם חנויות לעיצוב הבית, חנויות ספרים וצעצועים, בתי קפה, מסעדות וטאפאס ברים.
בשדרה כמה נקודות אדריכלות חשובות, הבנויות בסגנון "המודרניסטה" (הסגנון המזוהה ביותר עם ברצלונה). במיוחד שימו לב לקאסה מילָה (שתוכננה על ידי אנטוניו גאודי), הקאסה בַּאטְיוׂ, פַּלַאוֹ רוברט (שהיום נמצאת בו לשכת התיירות הקטלונית) ומתחם המָארִיבַּה, שבו נמצאים מבנים של גאודי, מונטנר ופוץ'.
#תולדות השדירה
אחד מאזורי העסקים ומרכזי הקניות המובילים בברצלונה היא השדרה שבה אתם נמצאים כרגע. זוהי הפסאז' דה גְרָאסְיַה (Passeig de Gràcia) - ה"שאנז אליזה", אם תרצו, של ברצלונה.
במונחי נדל"ן, השדרה הזו היא היקרה ביותר בברצלונה ובספרד בכלל. ממוקמים בה כמה מאתרי האדריכלות פופולריים במיוחד של העיר - קאסה מילה, קאסה בליו, מתחם המריבה ועוד. אלו גם המבנים שהופכים את השדרה הזו לאחת השדרות התיירותיות והיוקרתיות ביותר בעיר.
שמה הקודם של השדרה היה "קאמי דה חסוס", בספרדית "רחוב ישן". בתחילת המאה ה-19 ובמיוחד מאז שנת 1827, היא הפכה להיות המקום המרכזי שבו הגיעו אריסטוקרטים להפגין את כישורי הרכיבה שלהם והציגו את הכרכרות המפוארות שלהם - מה שנמשך לכל אורך המאה ה-19.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות הצד המפורסמות שלה. כבר אז היא נתפסה כאופנתית במיוחד, שכן עמדו כאן לא מעט מבנים שנבנו בידי אדריכלים מוכרים.
#מה בשדרה?
הבה נביט בשלושה בתים צמודים ומרשימים מאד, שתכננו שלושה אדריכלי מודרניסטה נודעים.
הראשון הוא כמובן האדריכל אנטוני גאודי הנודע, שתכנן כאן את קאסה באטיו (Casa Batlló), הימני מהשלושה. את הבית שהיה בנוי כבר, גאודי רק שיפץ. המזמין היה איש עסקים עשיר בשם ז'וזף באטיו. שימו לב למוטיבים שחוזרים בכל בנייניו ועבודותיו של גאודי. אם אלו הצבעים העזים שעל הבניין ובגג, השימוש בויטראז’ים ועוד משהו שלפיו תוכלו לזהות את המבנה - גאודי שילב בבית סמלים נאו-גותיים שמזכירים עצמות וגולגולות. זו הסיבה שלא מעט מתושבי ברצלונה מכנים את המבנה "בית העצמות" (Casa dels ossos).
לא מצליחים לראות? - נסו לשים לב למרפסות...
באמצע שלישיית מבני המודרניסטה נמצא גם "קאסה לֵיאוֹ מוֹרֶרָה" (Casa Lleo Morera) הנפלא, על המרפסות העגולות שלו, עם העמודים. האדריכל שתכנן את המבנה הנפלא הזה הוא לואיס דומנק אי מונטאנר, עוד אדריכל מודרניסטה נודע. הוא ידוע גם כמי שתכנן את ארמון המוסיקה הקטלאנית (Palau de la Musica Catalana) המרהיב של ברצלונה, על עיטורי המוזאיקה וכיפת הזכוכית שלו עם הוויטראז'ים. עוד בניין מופת שתכנן הוא בית החולים דה סנט פאו, מהיפים בעולם.
האדריכל ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק (Josep Puig I Cadafalch) הוא השלישי שתרם את חלקו לשלישיית המבנים שבפסץ' דה גראסיה. סגנונו האופייני חוזר בכל המבנים שהוא שתכנן. אם זה בית אַמַטְיֵיה (Casa Amatller) הראוותני שכאן, על אולם הכניסה המעוטר בעמודים וחזיתו המגולפת. שימו לב לכותרת המדורגת של הבניין המרשים. בניינים נוספים של קאדאפאלק בברצלונה, הם בית קוּאַדְרַאס (Casa Quadras) הניאו-גותי, מבנה שכל חזיתו מעוטרת בפסלים ובגילופים מרהיבים ובית פונצ'ס (Casa de las Punxes), בעל 6 הצריחים המחודדים והחזית הלבנה, שגם היא מוקפת בעמודים מקושתים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
#טיפים
בין חנויות היוקרה של שדרת הקניות הגדולה ביותר בעיר, אתרו את ענקיות הביגוד הבינלאומיות ואת חנויות העיצוב הנהדרות, ממוצרים לבית ועד רהיטים.
מבט מקרוב על השדרה:
https://www.youtube.com/watch?v=f2KN2PYzElc
השדרה המפוארת הזו, שהיא גם אחת המרכזיות והיפות ביותר בברצלונה, הייתה בעבר נתיב מוקף גנים שחיבר בין ברצלונה העתיקה לבין הכפר גראסיה. בשנת 1821, מועצת העיר הציעה את תוכנית העיור ובשנת 1824 השדרה הורחבה ל-42 מטרים ושימשה כמקום מועדף של האריסטוקרטים, להפגנת כישורי הרכיבה והצגת הכרכרות שלהם.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות צד. בשנים אלו היא כבר החלה לתפוס מקום כשדרה אופנתית במיוחד. היום השדרה היא אחד מאזורי הקניות הפופולריים של ברצלונה. לכן יש בה הרבה תיירים ומבקרים.
השדרה עצמה מטופחת ומושקעת מאד. חלונות הראווה של חנויות היוקרה מושכות את העין. זוהי אחת השדרות היוקרתיות, מכיוון שהיא מלאה בחנויות אופנה יוקרתיות (שאנל, דולצ'ה וגבאנה ועוד). לצידן נמצאות גם חנויות עממיות יותר, כמו מנגו, זארה, נייק ועוד. אבל השדרה לא מיועדת רק לקנייני בגדים, כי יש פה גם חנויות לעיצוב הבית, חנויות ספרים וצעצועים, בתי קפה, מסעדות וטאפאס ברים.
בשדרה כמה נקודות אדריכלות חשובות, הבנויות בסגנון "המודרניסטה" (הסגנון המזוהה ביותר עם ברצלונה). במיוחד שימו לב לקאסה מילָה (שתוכננה על ידי אנטוניו גאודי), הקאסה בַּאטְיוׂ, פַּלַאוֹ רוברט (שהיום נמצאת בו לשכת התיירות הקטלונית) ומתחם המָארִיבַּה, שבו נמצאים מבנים של גאודי, מונטנר ופוץ'.
#תולדות השדירה
אחד מאזורי העסקים ומרכזי הקניות המובילים בברצלונה היא השדרה שבה אתם נמצאים כרגע. זוהי הפסאז' דה גְרָאסְיַה (Passeig de Gràcia) - ה"שאנז אליזה", אם תרצו, של ברצלונה.
במונחי נדל"ן, השדרה הזו היא היקרה ביותר בברצלונה ובספרד בכלל. ממוקמים בה כמה מאתרי האדריכלות פופולריים במיוחד של העיר - קאסה מילה, קאסה בליו, מתחם המריבה ועוד. אלו גם המבנים שהופכים את השדרה הזו לאחת השדרות התיירותיות והיוקרתיות ביותר בעיר.
שמה הקודם של השדרה היה "קאמי דה חסוס", בספרדית "רחוב ישן". בתחילת המאה ה-19 ובמיוחד מאז שנת 1827, היא הפכה להיות המקום המרכזי שבו הגיעו אריסטוקרטים להפגין את כישורי הרכיבה שלהם והציגו את הכרכרות המפוארות שלהם - מה שנמשך לכל אורך המאה ה-19.
בשנת 1906 התווספו לשדרה הספסלים המקושטים ומנורות הצד המפורסמות שלה. כבר אז היא נתפסה כאופנתית במיוחד, שכן עמדו כאן לא מעט מבנים שנבנו בידי אדריכלים מוכרים.
#מה בשדרה?
הבה נביט בשלושה בתים צמודים ומרשימים מאד, שתכננו שלושה אדריכלי מודרניסטה נודעים.
הראשון הוא כמובן האדריכל אנטוני גאודי הנודע, שתכנן כאן את קאסה באטיו (Casa Batlló), הימני מהשלושה. את הבית שהיה בנוי כבר, גאודי רק שיפץ. המזמין היה איש עסקים עשיר בשם ז'וזף באטיו. שימו לב למוטיבים שחוזרים בכל בנייניו ועבודותיו של גאודי. אם אלו הצבעים העזים שעל הבניין ובגג, השימוש בויטראז’ים ועוד משהו שלפיו תוכלו לזהות את המבנה - גאודי שילב בבית סמלים נאו-גותיים שמזכירים עצמות וגולגולות. זו הסיבה שלא מעט מתושבי ברצלונה מכנים את המבנה "בית העצמות" (Casa dels ossos).
לא מצליחים לראות? - נסו לשים לב למרפסות...
באמצע שלישיית מבני המודרניסטה נמצא גם "קאסה לֵיאוֹ מוֹרֶרָה" (Casa Lleo Morera) הנפלא, על המרפסות העגולות שלו, עם העמודים. האדריכל שתכנן את המבנה הנפלא הזה הוא לואיס דומנק אי מונטאנר, עוד אדריכל מודרניסטה נודע. הוא ידוע גם כמי שתכנן את ארמון המוסיקה הקטלאנית (Palau de la Musica Catalana) המרהיב של ברצלונה, על עיטורי המוזאיקה וכיפת הזכוכית שלו עם הוויטראז'ים. עוד בניין מופת שתכנן הוא בית החולים דה סנט פאו, מהיפים בעולם.
האדריכל ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק (Josep Puig I Cadafalch) הוא השלישי שתרם את חלקו לשלישיית המבנים שבפסץ' דה גראסיה. סגנונו האופייני חוזר בכל המבנים שהוא שתכנן. אם זה בית אַמַטְיֵיה (Casa Amatller) הראוותני שכאן, על אולם הכניסה המעוטר בעמודים וחזיתו המגולפת. שימו לב לכותרת המדורגת של הבניין המרשים. בניינים נוספים של קאדאפאלק בברצלונה, הם בית קוּאַדְרַאס (Casa Quadras) הניאו-גותי, מבנה שכל חזיתו מעוטרת בפסלים ובגילופים מרהיבים ובית פונצ'ס (Casa de las Punxes), בעל 6 הצריחים המחודדים והחזית הלבנה, שגם היא מוקפת בעמודים מקושתים.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
#טיפים
בין חנויות היוקרה של שדרת הקניות הגדולה ביותר בעיר, אתרו את ענקיות הביגוד הבינלאומיות ואת חנויות העיצוב הנהדרות, ממוצרים לבית ועד רהיטים.
מבט מקרוב על השדרה:
https://www.youtube.com/watch?v=f2KN2PYzElc
#על הבית בפארק, שבו התגורר האדריכל הנודע
מוזיאון גאודי נמצא בתוך הבית הוורדרד והמקסים, עם החלונות הירוקים והצריח המחודד והירוק. הבית המעניין של גאודי מאופיין גם הוא בצבעוניות המשקפת אותו, אם כי סגנון המודרניסטה, המזוהה איתו כל כך, מתון כאן יותר מאשר ביצירותיו. הסגנון הזה הוא בעצם הגרסה הקטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות פלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים.
בבית גר גאודי עם משפחתו בין השנים 1906-1929. הבית משקיף על פארק גואל, שהוא כנראה העבודה המוכרת והמרשימה ביותר של גאודי. למעשה, הבית נמצא ממש בתוך הפארק, בלב אזור ירוק ומלא עצים.
בתערוכה המוצגת במוזיאון תוכלו להיחשף לחיים השגרתיים של גאודי ביום יום, כמו גם לחדרים, החפצים האישיים והריהוט, שהיו חלק בלתי נפרד מהבית המקורי שלו. עוד בתערוכה נראה פועלו של גאודי כמעצב, שהרי אם חשבתם שתחום ההתמחות שלו היה רק מבנים גדולים ובניינים מרשימים, הרי שבתערוכה תוכלו לראות גם את יצירות האמנות הקטנות שיצר - כיסאות מעניינים, שער ברזל, פסלים ועוד.
לא סתם מעניין כל כך להסתובב במקום הזה. מדהים ומסקרן לגלות מהיכן שאב גאודי את ההשראה למבנים שתכנן, איך הוא חי ומה הכניס עניין לחייו של הגאון חד-הפעמי שהיה.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=0F7UYLfYb6k
מוזיאון גאודי נמצא בתוך הבית הוורדרד והמקסים, עם החלונות הירוקים והצריח המחודד והירוק. הבית המעניין של גאודי מאופיין גם הוא בצבעוניות המשקפת אותו, אם כי סגנון המודרניסטה, המזוהה איתו כל כך, מתון כאן יותר מאשר ביצירותיו. הסגנון הזה הוא בעצם הגרסה הקטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות פלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים.
בבית גר גאודי עם משפחתו בין השנים 1906-1929. הבית משקיף על פארק גואל, שהוא כנראה העבודה המוכרת והמרשימה ביותר של גאודי. למעשה, הבית נמצא ממש בתוך הפארק, בלב אזור ירוק ומלא עצים.
בתערוכה המוצגת במוזיאון תוכלו להיחשף לחיים השגרתיים של גאודי ביום יום, כמו גם לחדרים, החפצים האישיים והריהוט, שהיו חלק בלתי נפרד מהבית המקורי שלו. עוד בתערוכה נראה פועלו של גאודי כמעצב, שהרי אם חשבתם שתחום ההתמחות שלו היה רק מבנים גדולים ובניינים מרשימים, הרי שבתערוכה תוכלו לראות גם את יצירות האמנות הקטנות שיצר - כיסאות מעניינים, שער ברזל, פסלים ועוד.
לא סתם מעניין כל כך להסתובב במקום הזה. מדהים ומסקרן לגלות מהיכן שאב גאודי את ההשראה למבנים שתכנן, איך הוא חי ומה הכניס עניין לחייו של הגאון חד-הפעמי שהיה.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=0F7UYLfYb6k
