שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הכנסת
מוזיאון המדע בירושלים
היכל הספר
מוזיאון ישראל
גבעת רם
#על בניין הפרלמנט של ישראל
אתם נמצאים אל מול משכן הכנסת של ישראל. הכנסת (The Knesset) היא הפרלמנט, בית המחוקקים ובית הנבחרים של מדינת ישראל. הכנסת היא הרשות המחוקקת של ישראל, כי כאן מחוקקים חברי הכנסת הנבחרים את חוקי המדינה, משנים חוקים קיימים ומעדכנים חוקים לפי רוח הזמן והשלטון.
חברי הכנסת נהנים בה מחסינות, לפי חוק משכן הכנסת, רחבת הכנסת ומשמר הכנסת. החסינות נועדה להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון שעלולים לנסות ולהצר את צעדיו. הדבר נובע מהרצון להפריד בין הרשויות ולמנוע מעורבות ממשלתית בו. הפרדת הרשויות, צריך לזכור, היא מהעקרונות הדמוקרטיים המשמעותיים ביותר.
#על משכן הכנסת
את משכן הכנסת רצו להקים בגבעת רם כבר בשנת 1949. אז דובר על כך שיוקם כחלק מקריית הממשלה, אבל בשנת 1955 הוחלט שהוא יקום לצד קריית הממשלה ולא בתוכה. כך הוקם המשכן כאן, במקום בו אתם רואים אותו.
בתחרות שנערכה לתכנון המשכן זכתה התכנית שהגיש האדריכל יוסף קלארווין. באותם זמנים היה אוצר המדינה כמעט ריק ולכן מומנה עלות הבנייה מ-1.25 מיליון לירות שטרלינג שהוריש למדינת ישראל הברון ג'יימס דה רוטשילד, במותו. כך מוקמו בפתח המשכן מנורת הכנסת ורחבת הטקסים המרכזית. בתוך מבנה המשכן נמצאים אולם המליאה, חדרי הישיבות, טרקלין שאגאל לקבלות פנים, ספרייה, ארכיון, משרדים ואודיטוריום.
תהליך התכנון התארך ושותפו בו אדריכלים נוספים, מהחשובים במדינת ישראל הצעירה, ביניהם האדריכלים דב כרמי ובנו רם. את עיצוב הפנים של משכן הכנסת ביצעה דורה גד.
ב־14 באוקטובר 1958 הונחה אבן הפינה, במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי. אלמנת התורם, הברונית רוטשילד, השתתפה גם היא בטקס המרגש.
הבניין נחנך ב־30 באוגוסט 1966, אבל במהלך השנים הסתבר שאינו מצליח לעמוד בקצב הזמן וצרכי הכנסת היומיומיים. במהלך השנים נוספו מחלקות חדשות למשכן והתרחבו מחלקות אחרות. המשכן הפך קטן וצפוף ובשנות ה-90 אף הוצבו בו קרוונים, בכדי ליצור מקום שהיה חסר בו. בראשית המאה ה-21 החלה בניה של אגפים חדשים למשכן, פרויקט שהסתיים בשנת 2007. כך הגיע המשכן של היום לשטח בנוי שהוא גדול פי שלושה משטח המשכן המקורי של 1966. במהלך ההרחבה הוסטו ממקומם שערי פלומבו, שהיו בו עד 2007.
הנה הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=54C4jxa7ur8
אתם נמצאים אל מול משכן הכנסת של ישראל. הכנסת (The Knesset) היא הפרלמנט, בית המחוקקים ובית הנבחרים של מדינת ישראל. הכנסת היא הרשות המחוקקת של ישראל, כי כאן מחוקקים חברי הכנסת הנבחרים את חוקי המדינה, משנים חוקים קיימים ומעדכנים חוקים לפי רוח הזמן והשלטון.
חברי הכנסת נהנים בה מחסינות, לפי חוק משכן הכנסת, רחבת הכנסת ומשמר הכנסת. החסינות נועדה להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון שעלולים לנסות ולהצר את צעדיו. הדבר נובע מהרצון להפריד בין הרשויות ולמנוע מעורבות ממשלתית בו. הפרדת הרשויות, צריך לזכור, היא מהעקרונות הדמוקרטיים המשמעותיים ביותר.
#על משכן הכנסת
את משכן הכנסת רצו להקים בגבעת רם כבר בשנת 1949. אז דובר על כך שיוקם כחלק מקריית הממשלה, אבל בשנת 1955 הוחלט שהוא יקום לצד קריית הממשלה ולא בתוכה. כך הוקם המשכן כאן, במקום בו אתם רואים אותו.
בתחרות שנערכה לתכנון המשכן זכתה התכנית שהגיש האדריכל יוסף קלארווין. באותם זמנים היה אוצר המדינה כמעט ריק ולכן מומנה עלות הבנייה מ-1.25 מיליון לירות שטרלינג שהוריש למדינת ישראל הברון ג'יימס דה רוטשילד, במותו. כך מוקמו בפתח המשכן מנורת הכנסת ורחבת הטקסים המרכזית. בתוך מבנה המשכן נמצאים אולם המליאה, חדרי הישיבות, טרקלין שאגאל לקבלות פנים, ספרייה, ארכיון, משרדים ואודיטוריום.
תהליך התכנון התארך ושותפו בו אדריכלים נוספים, מהחשובים במדינת ישראל הצעירה, ביניהם האדריכלים דב כרמי ובנו רם. את עיצוב הפנים של משכן הכנסת ביצעה דורה גד.
ב־14 באוקטובר 1958 הונחה אבן הפינה, במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי. אלמנת התורם, הברונית רוטשילד, השתתפה גם היא בטקס המרגש.
הבניין נחנך ב־30 באוגוסט 1966, אבל במהלך השנים הסתבר שאינו מצליח לעמוד בקצב הזמן וצרכי הכנסת היומיומיים. במהלך השנים נוספו מחלקות חדשות למשכן והתרחבו מחלקות אחרות. המשכן הפך קטן וצפוף ובשנות ה-90 אף הוצבו בו קרוונים, בכדי ליצור מקום שהיה חסר בו. בראשית המאה ה-21 החלה בניה של אגפים חדשים למשכן, פרויקט שהסתיים בשנת 2007. כך הגיע המשכן של היום לשטח בנוי שהוא גדול פי שלושה משטח המשכן המקורי של 1966. במהלך ההרחבה הוסטו ממקומם שערי פלומבו, שהיו בו עד 2007.
הנה הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=54C4jxa7ur8
#על מוזיאון המדע של ירושלים
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים (Bloomfield Science Museum) הוא אחד ממוזיאוני המדע הטובים בישראל. המוזיאון נמצא בקריית המוזיאון, לא הרחק ממוזיאון ישראל ומהאוניברסיטה העברית שבגבעת רם.
המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות על מדע וטכנולוגיה. התערוכות כאן הן בדרך כלל אינטראקטיביות, כלומר מאפשרות למבקרים לגעת ולהפעיל את המוצגים ולא רק לצפות בהם.
המוזיאון עוסק גם בחינוך מדעי ומקיים אירועים לקהל הרחב ולאקדמיה. בין השאר, הוא מפעיל את תחרות מדענים ומפתחים צעירים ומארח מפגשי מדע לילדים בגילאים שונים.
הנה מוזיאון המדע בירושלים:
https://youtu.be/ggRfiT4yG6c
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים (Bloomfield Science Museum) הוא אחד ממוזיאוני המדע הטובים בישראל. המוזיאון נמצא בקריית המוזיאון, לא הרחק ממוזיאון ישראל ומהאוניברסיטה העברית שבגבעת רם.
המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות על מדע וטכנולוגיה. התערוכות כאן הן בדרך כלל אינטראקטיביות, כלומר מאפשרות למבקרים לגעת ולהפעיל את המוצגים ולא רק לצפות בהם.
המוזיאון עוסק גם בחינוך מדעי ומקיים אירועים לקהל הרחב ולאקדמיה. בין השאר, הוא מפעיל את תחרות מדענים ומפתחים צעירים ומארח מפגשי מדע לילדים בגילאים שונים.
הנה מוזיאון המדע בירושלים:
https://youtu.be/ggRfiT4yG6c
#על היכל הספר שבמוזיאון ישראל
במתחם מוזיאון ישראל נמצא היכל הספר (The Shrine of the Book), שנוסד בשנת 1965 ונועד לשימור והצגה של מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן.
ההיכל הוא בעל עיצוב ייחודי שהפך אותו במהלך השנים לאחד מסמלי העיר ירושלים.
מדובר במטמון של מורשת ישראל. בהיכל מצויים כתבי יד עתיקים ונדירים במיוחד, במיוחד מגילות ים המלח - מהממצאים הארכיאולוגיים החשובים של המאה ה-20.
המגילות שבריריות מאוד מה שהופך את הצגתן הממושכת לבעייתית. לכן מציגים כל מגילה למשך מספר חודשים, עד 6 חודשים ואז מחליפים אותה באחרת, בעוד היא עוברת לאיחסון שמאפשר לה 'לנוח' מעט מהחשיפה לאור.
בסמוך להיכל נמצא גם דגם מפורט של ירושלים של ימי בית שני. הדגם נותן את ההקשר ההיסטורי לאותם כתבי יד שבהיכל. ניתן לראות בו את ירושלים כפי שנראתה בשנת 66 לספירה, עיר שממנה התרחקו אנשי כת מדבר יהודה, כותבי מגילות קומראן.
בנוסף למגילות מדבר יהודה, נמצאות כאן תגליות ארכאולוגיות והיסטוריות נוספות, מהחשובות ומהנדירות בתולדות ישראל. יש כאן לא מעט כתבי-יד עתיקים ונדירים, כמו "כתר ארם-צובא", כתב-יד מדויק וסמכותי שנכתב בטבריה במאה ה-10 לספירה.
דרך הטקסטים שבהם, הכתבים הללו מציגים את אורחות החיים של הכתות והקהילות היהודיות הקדומות שכתבו אותם.
#מהן המגילות הגנוזות?
המגילות הגנוזות, הנקראות גם מגילות ים המלח, מגילות קומראן ומגילות מדבר יהודה, הן ככל הנראה התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שהתגלתה בארץ ישראל.
המגילות הראשונות התגלו בתוך כדי-חרס במערה ליד חורבת קומראן שבמצוקי צפון-מערב ים-המלח, במדבר יהודה. מי שגילה אותן הוא מוחמד א-דיב, רועה צאן בדואי שחיפש כבשה שאבדה לו, בשנת 1947, ונתקל בכד חרס ובו שלוש מגילות. בהמשך השנים, עד שנת 1956, נמצאו מאות מגילות במערות נוספות באזור.
אלה מגילות קלף המכילות טקסטים של ספרים מקראיים או של ספרים שלא נכללו בתנ"ך הנקראים ספרים חיצוניים, ומגילות נוספות של תעודות ומכתבים, רובם כתובים על פפירוס.
החוקרים מעריכים שהמגילות נכתבו בין המאות ה-3 לפני הספירה והמאה הראשונה לספירה, ממש לפני חורבן בית המקדש השני בשנת 70. הן נחשבות לכתבי היד העבריים הקדומים ביותר שהתגלו עד היום.
#אדריכלות המבנה
מטרתו המקורית של היכל הספר היא שימור והצגה של שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן. הוא עוצב בשנות ה-60 כבניין בעל אופי מקדשי משהו ומאז נחנך ב-1965 הוא נחשב לאבן דרך באדריכלות המודרנית.
מתכנני הבניין הם האדריכלים היהודים האמריקאים ארמנד ברטוס ופרדריק קיסלר.
הם בחרו לעצב אותו כשבראשו כיפה לבנה בצורה המזכירה את מכסי הכדים שבהם נמצאו חלק מהמגילות. הצבע הלבן של הכיפה מנוגד לקיר השחור שניצב מולה, מה שמתכתב עם התיאור של 'בני האור', כפי שראו אנשי הכת את עצמם, ל'בני החושך', אויביה של הכת. המסדרון שדרכו נכנסים אל ההיכל מזכיר מערה, מה שנועד להזכיר את מקום מציאת המגילות.
הבניין נמצא בסמוך למוסדות הרשמיים של מדינת ישראל, כמו הכנסת, משרדי הממשלה והספרייה הלאומית, מה שמעיד על החשיבות של המגילות ושל הבניין שמאחסן אותן.
הנה היכל הספר בירושלים מבפנים:
https://youtu.be/uvZaEJiBcJw
ומבחוץ:
https://youtu.be/M56ksGV-cs4
במתחם מוזיאון ישראל נמצא היכל הספר (The Shrine of the Book), שנוסד בשנת 1965 ונועד לשימור והצגה של מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן.
ההיכל הוא בעל עיצוב ייחודי שהפך אותו במהלך השנים לאחד מסמלי העיר ירושלים.
מדובר במטמון של מורשת ישראל. בהיכל מצויים כתבי יד עתיקים ונדירים במיוחד, במיוחד מגילות ים המלח - מהממצאים הארכיאולוגיים החשובים של המאה ה-20.
המגילות שבריריות מאוד מה שהופך את הצגתן הממושכת לבעייתית. לכן מציגים כל מגילה למשך מספר חודשים, עד 6 חודשים ואז מחליפים אותה באחרת, בעוד היא עוברת לאיחסון שמאפשר לה 'לנוח' מעט מהחשיפה לאור.
בסמוך להיכל נמצא גם דגם מפורט של ירושלים של ימי בית שני. הדגם נותן את ההקשר ההיסטורי לאותם כתבי יד שבהיכל. ניתן לראות בו את ירושלים כפי שנראתה בשנת 66 לספירה, עיר שממנה התרחקו אנשי כת מדבר יהודה, כותבי מגילות קומראן.
בנוסף למגילות מדבר יהודה, נמצאות כאן תגליות ארכאולוגיות והיסטוריות נוספות, מהחשובות ומהנדירות בתולדות ישראל. יש כאן לא מעט כתבי-יד עתיקים ונדירים, כמו "כתר ארם-צובא", כתב-יד מדויק וסמכותי שנכתב בטבריה במאה ה-10 לספירה.
דרך הטקסטים שבהם, הכתבים הללו מציגים את אורחות החיים של הכתות והקהילות היהודיות הקדומות שכתבו אותם.
#מהן המגילות הגנוזות?
המגילות הגנוזות, הנקראות גם מגילות ים המלח, מגילות קומראן ומגילות מדבר יהודה, הן ככל הנראה התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שהתגלתה בארץ ישראל.
המגילות הראשונות התגלו בתוך כדי-חרס במערה ליד חורבת קומראן שבמצוקי צפון-מערב ים-המלח, במדבר יהודה. מי שגילה אותן הוא מוחמד א-דיב, רועה צאן בדואי שחיפש כבשה שאבדה לו, בשנת 1947, ונתקל בכד חרס ובו שלוש מגילות. בהמשך השנים, עד שנת 1956, נמצאו מאות מגילות במערות נוספות באזור.
אלה מגילות קלף המכילות טקסטים של ספרים מקראיים או של ספרים שלא נכללו בתנ"ך הנקראים ספרים חיצוניים, ומגילות נוספות של תעודות ומכתבים, רובם כתובים על פפירוס.
החוקרים מעריכים שהמגילות נכתבו בין המאות ה-3 לפני הספירה והמאה הראשונה לספירה, ממש לפני חורבן בית המקדש השני בשנת 70. הן נחשבות לכתבי היד העבריים הקדומים ביותר שהתגלו עד היום.
#אדריכלות המבנה
מטרתו המקורית של היכל הספר היא שימור והצגה של שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן. הוא עוצב בשנות ה-60 כבניין בעל אופי מקדשי משהו ומאז נחנך ב-1965 הוא נחשב לאבן דרך באדריכלות המודרנית.
מתכנני הבניין הם האדריכלים היהודים האמריקאים ארמנד ברטוס ופרדריק קיסלר.
הם בחרו לעצב אותו כשבראשו כיפה לבנה בצורה המזכירה את מכסי הכדים שבהם נמצאו חלק מהמגילות. הצבע הלבן של הכיפה מנוגד לקיר השחור שניצב מולה, מה שמתכתב עם התיאור של 'בני האור', כפי שראו אנשי הכת את עצמם, ל'בני החושך', אויביה של הכת. המסדרון שדרכו נכנסים אל ההיכל מזכיר מערה, מה שנועד להזכיר את מקום מציאת המגילות.
הבניין נמצא בסמוך למוסדות הרשמיים של מדינת ישראל, כמו הכנסת, משרדי הממשלה והספרייה הלאומית, מה שמעיד על החשיבות של המגילות ושל הבניין שמאחסן אותן.
הנה היכל הספר בירושלים מבפנים:
https://youtu.be/uvZaEJiBcJw
ומבחוץ:
https://youtu.be/M56ksGV-cs4
#על מוזיאון ישראל בירושלים
מוזיאון ישראל (Israel Museum) הוא המוזיאון החשוב והגדול בישראל. המוזיאון, שנוסד בשנת 1965 ונמצא בגבעת רם שבירושלים, נחשב לאחד המוזיאונים הגדולים בעולם. עם מגוון אוספים בתחומים כמו ארכאולוגיה, יודאיקה, אתנוגרפיה, אמנות הישראלית ואמנות העולם, נמצאים בו מעל לחצי מיליון חפצי אמנות, שבאים מכל תרבויות העולם, מלידת האנושות ועד ימינו.
יש במוזיאון לא מעט להיטים ויצירות מופת של אמנים דגולים כמו רמברנדט, רוֹבֵּנְס, ואן-גוך, מוֹנֶה, גוֹגֵין, סֶזָאן, מרסל דושָאן, פּיקַאסוֹ, דַאלי, מָגְריט, ווֹרְהוֹל ועוד רבים אחרים. בגן האמנות מוצגים פסלים משל גדולי הפיסול המערבי, כולל אמנים מהחשובים בתולדות האמנות, כמו אוגוסט רודן, ז’אק ליפשיץ וקלאס אולדנבורג.
במוזיאון ישראל תוכלו לראות בין השאר את המסכה העתיקה ביותר בעולם. זוהי מסכת אבן, שנמצאה במדבר יהודה וגילה מעל 9,000 שנה.
כמו כן במוזיאון, שנחשב למוסד התרבותי הגדול בארץ והמוזיאון המקיף והגדול ביותר במזרח התיכון, עולות כל העת תערוכות מתחלפות, חלקן מסקרנות ביותר ומציגות בישראל יצירות אמנות וממצאים מובילים מסוגם בעולם.
מבנה מיוחד במוזיאון הוא "היכל הספר". כאן מוצגים כתבי-היד העתיקים ביותר בעולם של התנ"ך. מרביתם בני יותר מ-2000 שנה ורובם כתובים עברית, לעומת חלק קטן שכתוב בארמית וביוונית. החשובים ביותר בהיכל הספר הן מגילות ים המלח, או מגילות מדבר יהודה, שנמצאו במערות במדבר יהודה. ראו אותם בתגית "היכל הספר".
במוזיאון גם דגם מרשים ומפורט מאד של ירושלים בימי בית שני.
הנה מוזיאון ישראל בירושלים:
https://youtu.be/DoJ5IDH-p-g
והסבר מתורגם לשפות שונות:
https://youtu.be/Ll35rn7ROeM
מוזיאון ישראל (Israel Museum) הוא המוזיאון החשוב והגדול בישראל. המוזיאון, שנוסד בשנת 1965 ונמצא בגבעת רם שבירושלים, נחשב לאחד המוזיאונים הגדולים בעולם. עם מגוון אוספים בתחומים כמו ארכאולוגיה, יודאיקה, אתנוגרפיה, אמנות הישראלית ואמנות העולם, נמצאים בו מעל לחצי מיליון חפצי אמנות, שבאים מכל תרבויות העולם, מלידת האנושות ועד ימינו.
יש במוזיאון לא מעט להיטים ויצירות מופת של אמנים דגולים כמו רמברנדט, רוֹבֵּנְס, ואן-גוך, מוֹנֶה, גוֹגֵין, סֶזָאן, מרסל דושָאן, פּיקַאסוֹ, דַאלי, מָגְריט, ווֹרְהוֹל ועוד רבים אחרים. בגן האמנות מוצגים פסלים משל גדולי הפיסול המערבי, כולל אמנים מהחשובים בתולדות האמנות, כמו אוגוסט רודן, ז’אק ליפשיץ וקלאס אולדנבורג.
במוזיאון ישראל תוכלו לראות בין השאר את המסכה העתיקה ביותר בעולם. זוהי מסכת אבן, שנמצאה במדבר יהודה וגילה מעל 9,000 שנה.
כמו כן במוזיאון, שנחשב למוסד התרבותי הגדול בארץ והמוזיאון המקיף והגדול ביותר במזרח התיכון, עולות כל העת תערוכות מתחלפות, חלקן מסקרנות ביותר ומציגות בישראל יצירות אמנות וממצאים מובילים מסוגם בעולם.
מבנה מיוחד במוזיאון הוא "היכל הספר". כאן מוצגים כתבי-היד העתיקים ביותר בעולם של התנ"ך. מרביתם בני יותר מ-2000 שנה ורובם כתובים עברית, לעומת חלק קטן שכתוב בארמית וביוונית. החשובים ביותר בהיכל הספר הן מגילות ים המלח, או מגילות מדבר יהודה, שנמצאו במערות במדבר יהודה. ראו אותם בתגית "היכל הספר".
במוזיאון גם דגם מרשים ומפורט מאד של ירושלים בימי בית שני.
הנה מוזיאון ישראל בירושלים:
https://youtu.be/DoJ5IDH-p-g
והסבר מתורגם לשפות שונות:
https://youtu.be/Ll35rn7ROeM
