#על הגשר שהיה מוקד המסחר של ונציה העתיקה


גשר הריאלטו (Ponte di Rialto) הוא ללא ספק אחד האתרים התיירותיים הפופולאריים והמוכרים ביותר של ונציה. בעבר הוא היה הגשר היחיד מעל ה"גרנד קנאל", התעלה הגדולה והמרכזית של העיר ובימינו הוא סוג של סמל אייקוני לעיר. אם גשר הריאלטו הראשון נבנה מעץ, בשנת 1170, הגשר הנוכחי בנוי אבן והוא נבנה בסוף המאה ה-16.

אז התפתח עליו ובסביבתו מרכז המסחר העיקרי של ונציה. כאן סחרו אז בכל הסחורות שהובאו לוונציה מכל רחבי האימפריה שלה. הביאו אז לכאן סחורות אקזוטיות מארצות רחוקות. מסחורות כמו תה וקפה ועד לבדי משי ותבלינים - הכל הגיע מרחוק והעשיר את המטבח הוונציאני של פעם.

היום פעילים לא רחוק מהגשר שוק הירקות ושוק הדגים של העיר, שני השווקים הפתוחים של ונציה, בעוד גשר ריאלטו עצמו הוא מהאתרים התיירותיים ביותר של ונציה. במרכזו יש היום חנויות יוקרה שמוכרות סחורה שאינה שווה לכל נפש - תכשיטי יוקרה, יהלומים ואבני חן, כמו גם מזכרות וכלי זכוכית מ"אי הזכוכית", הוא האי מוראנו הסמוך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/61f5eRQ4AqM


ובסביבות הגשר:

https://youtu.be/EOr4PhwL51Q


כך היו החיים בגשר ובאזור בעבר:

https://youtu.be/oxvHg-Pthog

#על חנות המסכות הגדולה של ונציה

בחנות המסכות "איל קנובאצ'יו" (Il Canovaccio) תוכלו לראות מסכות ונציאניות מיוחדות ומצוינות, ברוח המסכות של המסקרארי (mascareri), יצרני המסכות הקלאסיות של ונציה. בעלי החנות גם מייצרים את המסכות ובין השאר סופקו מכאן המסיכות לסרט הידוע "עיניים עצומות לרווחה". יש אחרים, כמו המתחרה טרג'יקומיקה ו"מונדו נובו" שעבר למוזיאון.

מסורת התחפושות והמסכות היא פופולארית מאד, עוד מתחילת האלף הקודם. במהלך ההיסטוריה של העיר העשירה שהפכה לאימפריה אפשרו המסכות לוונציאנים לאמץ זהות אנונימית, שהוליכה לכך שבני האצולה הוונציאנית יכולים היו להפגש עם פשוטי העם באופן פרטי וסודי. עד היום, אגב, ובכדי למנוע זיהוי של מין או מעמד, נוהגים לפנות אל החוגגים בקרנבל בכינוי או בתואר של "אדון מסכה", באיטלקית "Sior Maschera".

על אף שהקרנבל של ונציה נולד כבר במאה ה-11, נראה שמנהג חבישת המסכות וההליכה בתחפושות ומסכות נאסר עד לוונציה של המאה ה-15, בשל המתירנות המינית שהוא אפשר למתחפשים. אז זה הפך ממש פופולארי ובמיוחד ב-1436, כשה"מסקררי" (mascareri), יצרני המסכות, קיבלו הכרה רשמית בגילדה שלהם.

במאה ה-17 כבר עטו מרבית הוונציאנים מסכות לצרכי הימורים, פריצות מינית וסקס פרוע, עם מסכות, כדי שלא יזהו את המשתתפים.


#על קרנבל המסכות בוונציה
פסטיבל המסכות של ונציה, קרנבל ונציה למסכות, נולד עוד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10 או זו שאחריה. בתקופת הרנסאנס הוא הפך לפסטיבל רשמי של העיר המפורסמת ובמהלך המאות שאחרי ימי הרנסאנס הועם זוהרו של הקרנבל. בשלב מסוים הפסיקו לחוג אותו, במיוחד לאחר שנפוליאון כבש את ונציה ב-1797 מה שנמשך עד וגם כשמוסוליני אסר על תחפושות בציבור.

רק במאה העשרים החזירו אותו האיטלקים והחל משנות ה-70 של המאה ה-20 הוא חזר להיות פסטיבל שנתי שמתרחש בכל חורף, באמצע חודש פברואר, קרנבל תחפושות מלא חיים ובידור, עמוס במופעי רחוב של קומדיה ופנטומימה, במוסיקה מתקופות הבארוק והרנסאנס, וזמרים המבצעים אריות מתוך אופרות ומקריאי שירים בכיכרות העיר.

היסטוריונים מעריכים שבזמנים העתיקים השפיע הקרנבל של ונציה על היהודים והכנסת התחפושות לחג הפורים היה מנהג שהושפע ממנו.

אמנם קרנבל המסכות בוונציה הוא פסטיבל קטן שלא מתחרה בקרנבל של ברזיל, אבל בכל זאת נוהרים אליו תיירים מכל העולם. כיום הוא מציע לא פחות משלושה שבועות של אמני מסכות, רקדנים, אמני רחוב ומוסיקאים, שמופיעים ומשמחים בשלל מסכות וכישרון, באחת הערים היפות והמיוחדות בעולם.


הנה סרטון מפסטיבל המסכות בוונציה:

http://youtu.be/Th15HMLPSio?t=15s


וגם זה:

https://youtu.be/bkrDBqHhI18


כך מייצר האמן בחנות טראג'יקומיקה את המסיכות של ונציה:

https://youtu.be/NArschk_6Rc


קרנבל המסכות בכיכר סן מרקו של המאות הקודמות:

https://youtu.be/SeLtXfsDUi4