שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
גשר וַאסְקוֹ דָה גַאמָה
גשר ואסקו דה גמה
#על הגשר שנקרא על שם מגלה הארצות הנודע
הגשר הגדול והחדש בליסבון, גשר ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama Bridge), הוא גשר מיתרים החוצה את נהר הטז'ו ומקשר בין צפון העיר ליסבון לבין אזור אלקושטה בפורטוגל. באורך של 17.2 קילומטרים, הגשר הוא אחד מעשרת הגשרים הארוכים בעולם.
הגשר נקרא על שם מגלה הארצות ואסקו דה גאמה. הוא הושלם ביובל ה-500 לגילוי המעבר הימי שמסביב לכף התקווה הטובה. הגילוי של המעבר, בידי ואסקו דה גאמה, אפשר לראשונה מסע ימי מאירופה להודו וההיפך והפך את פורטוגל לאימפריה עשירה כקורח ומעצמת מסחר עולמית וחזקה.
הנסיעה בגשר, במזג אוויר ערפילי, היא הרפתקה של ממש. בעת הנסיעה אל הלא נודע שבערפל המסתיר את סופו של הגשר. זה דימוי מצוין ליציאה למסע של וסקו דה גאמה, המסע לגילוי הדרך אל הודו, מבלי לדעת מה יעלה בגורלו ובגורל אנשיו.
גשר המיתרים נחנך ב-1998 והיה בכך לגשר הארוך ביותר באירופה. הוא חוצה את נהר הטז'ו ומקשר בין צפון ליסבון לעיירה אלקושטה. רבים מדמים שהוא גשר הנתמך בכבלים, אך למעשה, יש בו 11.5 קילומטרים שמונחים על עמודים ורק 4.8 קילומטרים של גשר מיתרים.
על אף שרבים מהנכנסים אל העיר, מעדיפים את גשר ה-25 באפריל, גשר ואסקו דה גמה הוא גשר מודרני וארוך ממנו. הוא גם זה שמשחרר מעט את פקקי התנועה שנוצרים בגשר הוותיק יותר, בשעות השיא.
#מי היה וַאשְקוּ דָה גַאמָה?
וַאסְקוֹ דָה גַאמָה, או בשמו המדויק וַאשְקוּ דָה גַאמָה (Vasco da Gama), היה מגלה הארצות הפורטוגלי בר המזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו, בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו.
דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים. משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים, שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "כף התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/230wA3iLN80
הגשר הגדול והחדש בליסבון, גשר ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama Bridge), הוא גשר מיתרים החוצה את נהר הטז'ו ומקשר בין צפון העיר ליסבון לבין אזור אלקושטה בפורטוגל. באורך של 17.2 קילומטרים, הגשר הוא אחד מעשרת הגשרים הארוכים בעולם.
הגשר נקרא על שם מגלה הארצות ואסקו דה גאמה. הוא הושלם ביובל ה-500 לגילוי המעבר הימי שמסביב לכף התקווה הטובה. הגילוי של המעבר, בידי ואסקו דה גאמה, אפשר לראשונה מסע ימי מאירופה להודו וההיפך והפך את פורטוגל לאימפריה עשירה כקורח ומעצמת מסחר עולמית וחזקה.
הנסיעה בגשר, במזג אוויר ערפילי, היא הרפתקה של ממש. בעת הנסיעה אל הלא נודע שבערפל המסתיר את סופו של הגשר. זה דימוי מצוין ליציאה למסע של וסקו דה גאמה, המסע לגילוי הדרך אל הודו, מבלי לדעת מה יעלה בגורלו ובגורל אנשיו.
גשר המיתרים נחנך ב-1998 והיה בכך לגשר הארוך ביותר באירופה. הוא חוצה את נהר הטז'ו ומקשר בין צפון ליסבון לעיירה אלקושטה. רבים מדמים שהוא גשר הנתמך בכבלים, אך למעשה, יש בו 11.5 קילומטרים שמונחים על עמודים ורק 4.8 קילומטרים של גשר מיתרים.
על אף שרבים מהנכנסים אל העיר, מעדיפים את גשר ה-25 באפריל, גשר ואסקו דה גמה הוא גשר מודרני וארוך ממנו. הוא גם זה שמשחרר מעט את פקקי התנועה שנוצרים בגשר הוותיק יותר, בשעות השיא.
#מי היה וַאשְקוּ דָה גַאמָה?
וַאסְקוֹ דָה גַאמָה, או בשמו המדויק וַאשְקוּ דָה גַאמָה (Vasco da Gama), היה מגלה הארצות הפורטוגלי בר המזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו, בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו.
דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים. משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים, שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "כף התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/230wA3iLN80
