שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
פסל הָאצִ'יקוֹ
האצ'יקו
#על פסלו של האצ'יקו - הכלב הנאמן שחיכה לבעליו עד יומו האחרון
בתחנת שיבויה נמצא פסל שקשור באחד מהסיפורים המרגשים על נאמנות של כלב לאדונו. מדובר בכלב הָאצִ'יקוֹ, שנהג להמתין בכל יום לבעליו בתחנה. גם לאחר שיום אחד הבעלים שלו מת בעבודתו ולא שב, המשיך הכלב במנהגו וסירב להתפנות מהמקום. זה נמשך 10 שנים, מ-1925 ועד 1935, עד שהאצ'יקו מת.
הסיפור המרגש של האצ'יקו התפרסם בכל יפאן והוא הפך לסמל הנאמנות. בסמוך לתחנת שיבויה הוקם פסל מרגש לכבודו.
כך קיבלה גם הכיכר שבה נמצא הפסל את השם "כיכר האצ'יקו". היא נחשבת לנקודת מפגש פופולארית בשכונה הגדולה.
אגב, אם תרצו לחוות עוד מעט את הסיפור המרגש, תוכלו לראות את הפוחלץ של האצ'יקו האמיתי. הוא נמצא במוזיאון הלאומי של טוקיו.
#סיפורו של הכלב הנאמן - באדיבות אאוריקה
האצ'יקו, המכונה ביפאן כיום "האצ'יקו הכלב הנאמן", היה כלב מגזע אקיטה שחי בטוקיו משנת 1923. הוא התפרסם ככלב בעל נאמנות עצומה לבעליו, גם לאחר מותו של האחרון.
האצ'יקו נולד במחוז אקיטה שבצפון האי הונשו, האי העיקרי ביפאן. הוא אומץ בשנת 1924 על ידי פרופסור יפאני בשם הִידֶסָבּוּרוֹ אוּאֵנוֹ (Ueno Hidesaburō), שהיה מרצה לחקלאות באוניברסיטה של טוקיו. הכלב הצעיר החל די מהר ללוות את הפרופסור בכל בוקר, אל תחנת הרכבת שיבויה שבטוקיו, כשהוא יצא לעבודתו. הוא גם התרגל לשוב בכל אחר-הצהריים ולקבל את פני אדוניו בשובו מהאוניברסיטה.
בשנת 1925, כשנה לאחר שאימץ את האצ'יקו, לקה אואנו בדימום תוך-גולגולתי ומת במקום. זה קרה בזמן שהירצה באוניברסיטה. לאחר זמן מה, מכרה אלמנתו את הבית ועקרה מטוקיו. את האצ'יקו היא מסרה למשפחה אחרת.
אבל הכלב לא מצא את עצמו במשפחתו החדשה. לאחר שנמלט מהבית החדש ושב אל ביתו של אואנו, הוא הבין שאואנו כבר לא מתגורר בו. האצ'יקו החל מתייצב כל יום בתחנת הרכבת, בדיוק בשעה שבה נהג לקבל את אדוניו השב מעבודתו.
די מהר הבחינו עובדי התחנה ואחדים מהנוסעים, בכלב הממתין בכל יום לאדוניו המת. הם החלו להאכיל אותו. במיוחד דאג לו אז גנן התחנה, שהתגורר בסמוך לה.
חוקר, שחקר באותה תקופה את היעלמותם של כלבי האקיטה ושהיה בעבר מתלמידיו של הפרופסור אואנו, פרסם בשנת 1928 מאמר על אודות האצ'יקו. אחריה באו עוד פרסומים ובשנת 1932 זכה סיפורו של הכלב הנאמן לפרסום רחב.
כך היה האצ'יקו הכלב לסמל של נאמנות מרגשת של כלב לבעליו. עד כדי כך נגע הפרסום לליבם של היפאנים, עד שגזע כלבי האקיטה, החל לגדול שוב וניצל מהכחדה מוחלטת.
כשנה לפני מותו, הוצב פסלו של האצ'יקו הנאמן, בכניסה לתחנת שיבויה. הטקס נעשה, אגב, בנוכחותו של הכלב האצ'יקו עצמו. הוא המשיך להגיע ולהמתין לשוב אדוניו בתחנה, עד היום שבו הוא נמצא מת, במרץ 1935.
גופתו של האצ'יקו פוחלצה והיא מוצגת כיום במוזיאון הלאומי למדע בטוקיו. על סיפורו של הכלב הנאמן נעשה בשנות האלפיים סרט הוליוודי, בכיכובו של השחקן ריצ'ארד גיר, סרט שזכה להצלחה רבה.
פירוש השם האצ'יקו הוא ביפאנית "הנסיך השמיני". לכלב האצ'יקו הוא ניתן על שום היותו השמיני בהמלטה בה נולד.
#טיפים
מומלץ לראות הסרט "האצ'יקו", עוד לפני הטיול.
מבט מקרוב על הפסל ודווקא בחורף:
https://youtu.be/Y4apM0XHxwo
סרט אמיתי שלו:
https://youtu.be/NHCx-xNQXIY
וקטע מהסרט האצ'יקו בו מזהה אשת אדוניו המת את "האצ'י":
https://youtu.be/k8qM14qF_Kc
בתחנת שיבויה נמצא פסל שקשור באחד מהסיפורים המרגשים על נאמנות של כלב לאדונו. מדובר בכלב הָאצִ'יקוֹ, שנהג להמתין בכל יום לבעליו בתחנה. גם לאחר שיום אחד הבעלים שלו מת בעבודתו ולא שב, המשיך הכלב במנהגו וסירב להתפנות מהמקום. זה נמשך 10 שנים, מ-1925 ועד 1935, עד שהאצ'יקו מת.
הסיפור המרגש של האצ'יקו התפרסם בכל יפאן והוא הפך לסמל הנאמנות. בסמוך לתחנת שיבויה הוקם פסל מרגש לכבודו.
כך קיבלה גם הכיכר שבה נמצא הפסל את השם "כיכר האצ'יקו". היא נחשבת לנקודת מפגש פופולארית בשכונה הגדולה.
אגב, אם תרצו לחוות עוד מעט את הסיפור המרגש, תוכלו לראות את הפוחלץ של האצ'יקו האמיתי. הוא נמצא במוזיאון הלאומי של טוקיו.
#סיפורו של הכלב הנאמן - באדיבות אאוריקה
האצ'יקו, המכונה ביפאן כיום "האצ'יקו הכלב הנאמן", היה כלב מגזע אקיטה שחי בטוקיו משנת 1923. הוא התפרסם ככלב בעל נאמנות עצומה לבעליו, גם לאחר מותו של האחרון.
האצ'יקו נולד במחוז אקיטה שבצפון האי הונשו, האי העיקרי ביפאן. הוא אומץ בשנת 1924 על ידי פרופסור יפאני בשם הִידֶסָבּוּרוֹ אוּאֵנוֹ (Ueno Hidesaburō), שהיה מרצה לחקלאות באוניברסיטה של טוקיו. הכלב הצעיר החל די מהר ללוות את הפרופסור בכל בוקר, אל תחנת הרכבת שיבויה שבטוקיו, כשהוא יצא לעבודתו. הוא גם התרגל לשוב בכל אחר-הצהריים ולקבל את פני אדוניו בשובו מהאוניברסיטה.
בשנת 1925, כשנה לאחר שאימץ את האצ'יקו, לקה אואנו בדימום תוך-גולגולתי ומת במקום. זה קרה בזמן שהירצה באוניברסיטה. לאחר זמן מה, מכרה אלמנתו את הבית ועקרה מטוקיו. את האצ'יקו היא מסרה למשפחה אחרת.
אבל הכלב לא מצא את עצמו במשפחתו החדשה. לאחר שנמלט מהבית החדש ושב אל ביתו של אואנו, הוא הבין שאואנו כבר לא מתגורר בו. האצ'יקו החל מתייצב כל יום בתחנת הרכבת, בדיוק בשעה שבה נהג לקבל את אדוניו השב מעבודתו.
די מהר הבחינו עובדי התחנה ואחדים מהנוסעים, בכלב הממתין בכל יום לאדוניו המת. הם החלו להאכיל אותו. במיוחד דאג לו אז גנן התחנה, שהתגורר בסמוך לה.
חוקר, שחקר באותה תקופה את היעלמותם של כלבי האקיטה ושהיה בעבר מתלמידיו של הפרופסור אואנו, פרסם בשנת 1928 מאמר על אודות האצ'יקו. אחריה באו עוד פרסומים ובשנת 1932 זכה סיפורו של הכלב הנאמן לפרסום רחב.
כך היה האצ'יקו הכלב לסמל של נאמנות מרגשת של כלב לבעליו. עד כדי כך נגע הפרסום לליבם של היפאנים, עד שגזע כלבי האקיטה, החל לגדול שוב וניצל מהכחדה מוחלטת.
כשנה לפני מותו, הוצב פסלו של האצ'יקו הנאמן, בכניסה לתחנת שיבויה. הטקס נעשה, אגב, בנוכחותו של הכלב האצ'יקו עצמו. הוא המשיך להגיע ולהמתין לשוב אדוניו בתחנה, עד היום שבו הוא נמצא מת, במרץ 1935.
גופתו של האצ'יקו פוחלצה והיא מוצגת כיום במוזיאון הלאומי למדע בטוקיו. על סיפורו של הכלב הנאמן נעשה בשנות האלפיים סרט הוליוודי, בכיכובו של השחקן ריצ'ארד גיר, סרט שזכה להצלחה רבה.
פירוש השם האצ'יקו הוא ביפאנית "הנסיך השמיני". לכלב האצ'יקו הוא ניתן על שום היותו השמיני בהמלטה בה נולד.
#טיפים
מומלץ לראות הסרט "האצ'יקו", עוד לפני הטיול.
מבט מקרוב על הפסל ודווקא בחורף:
https://youtu.be/Y4apM0XHxwo
סרט אמיתי שלו:
https://youtu.be/NHCx-xNQXIY
וקטע מהסרט האצ'יקו בו מזהה אשת אדוניו המת את "האצ'י":
https://youtu.be/k8qM14qF_Kc
