שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מוזיאון היהדות והסובלנות
המוזיאון להיסטוריה יהודית
המוזיאון להיסטוריה יהודית
מוזיאון המורשת היהודית
המוזיאון היהודי בדורותיגאסה
מוזיאון יהדות גליציה
סיור יהודי בסלוניקי
המוזיאון היהודי
מוזיאון יהדות דנמרק
#על המוזיאון שמוקדש להיסטוריה של העם היהודי עד התפרקות ברית המועצות
מוזיאון היהדות והסובלנות (Jewish Museum and Tolerance Center) שבמוסקבה, הוא מוזיאון מודרני, המוקדש לתולדות העם היהודי מראשיתו ועד להתפרקות ברית המועצות בשנת 1989.
המוזיאון הוא מבנה חדש יחסית שנחנך בשנת 2012. הביקור במוזיאון, שנבנה בתמיכת ממשלת רוסיה והקונגרס העולמי, מאפשר לצפות בתערוכות ובאוספי פריטים ומוצגים הקשורים בעם היהודי.
המקום נחשב המוזיאון היהודי הגדול באירופה. הן בתצוגת הקבע והן בתערוכות המתחלפות, ניתן לראות מוצגים מתקופות והקשרים שונים וללמוד על העם היהודי והחיים היהודיים ברוסיה ובאירופה בכלל. רק כאן תוכלו לראות כאן איך נראו חייהם של יהודי רוסיה הצארית וכמה צנוע נראה מטבח בבית מגורים סובייטי של שנות ה-50 במאה הקודמת.
עוד פועלים במוזיאון מכוני מחקר שונים בתחומי היהדות וההיסטוריה היהודית ברוסיה.
#טיפים
המקום כולל גם אזור הפעלות מיוחד לילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/LPyq8r0L3Ss
וביקור במוזיאון:
https://youtu.be/kSaJVb1bNxI
מוזיאון היהדות והסובלנות (Jewish Museum and Tolerance Center) שבמוסקבה, הוא מוזיאון מודרני, המוקדש לתולדות העם היהודי מראשיתו ועד להתפרקות ברית המועצות בשנת 1989.
המוזיאון הוא מבנה חדש יחסית שנחנך בשנת 2012. הביקור במוזיאון, שנבנה בתמיכת ממשלת רוסיה והקונגרס העולמי, מאפשר לצפות בתערוכות ובאוספי פריטים ומוצגים הקשורים בעם היהודי.
המקום נחשב המוזיאון היהודי הגדול באירופה. הן בתצוגת הקבע והן בתערוכות המתחלפות, ניתן לראות מוצגים מתקופות והקשרים שונים וללמוד על העם היהודי והחיים היהודיים ברוסיה ובאירופה בכלל. רק כאן תוכלו לראות כאן איך נראו חייהם של יהודי רוסיה הצארית וכמה צנוע נראה מטבח בבית מגורים סובייטי של שנות ה-50 במאה הקודמת.
עוד פועלים במוזיאון מכוני מחקר שונים בתחומי היהדות וההיסטוריה היהודית ברוסיה.
#טיפים
המקום כולל גם אזור הפעלות מיוחד לילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/LPyq8r0L3Ss
וביקור במוזיאון:
https://youtu.be/kSaJVb1bNxI
#המוזיאון היהודי של העיר סופיה
אם תרצו להתחבר אל השורשים היהודיים במהלך החופשה שלכם בסופיה מומלץ לבקר בבית הכנסת הגדול שבמרכז העיר ובמוזיאון היהודי להיסטוריה (Jewish Museum of History) שבתוכו.
המוזיאון היהודי, הנקרא גם "שלום" מספר את תולדות יהודי בולגריה, מאז הגיעו אליה. הוא מוקדש לאיתור, לימוד ושימור של המורשת ההיסטורית והתרבותית היהודית בבולגריה.
בתוך המוזיאון ההיסטורי, שנפתח בשנת 1992, תמצאו תערוכות קבועות בנושא יהדות בולגריה. למעשה הוא נפתח כהרחבה של תערוכה קבועה על "הצלת יהודי בולגריה 1941-1944", שהוצגה בבית הכנסת המרכזי של סופיה בין השנים 1968 עד 1990.
#מה תראו כאן?
במוזיאון לתולדות יהדות בולגריה תראו פריטי דת עתיקים והיסטוריים, סמלים יהודיים ומוצגים ממאות שנים של התרבות והדת היהודית בעיר סופיה ובבולגריה כולה.
באולם מוצגות שתי תערוכות קבועות. אחת העוסקת ב"קהילות היהודיות בבולגריה" והשנייה על "השואה וההצלה של יהודי בולגריה".
בראשונה מתוארים חיי הקהילה בסופיה במהלך השנים. עוד מסופרת ומוצגת בה ההיסטוריה של יהודי בולגריה והקהילה שהתגוררה כאן מאז המאה השנייה. התערוכה מדגישה את החיים בדו-קיום שניהלו היהודים עם הבולגרים, מאז המאה השנייה ועד העלייה הגדולה למדינת ישראל הצעירה, שאך הוקמה ב-1948.
עוד בתצוגה חפצי טקס ומסורת יהודיים, תיאור המנהגים, התרבות וחיי היומיום היהודיים בבולגריה. לצידם גם אוסף תמונות מרשים וספרים יהודיים עתיקים, שנשמרו מתקופות שונות.
בתערוכה השנייה מוצגת הצלת יהודי בולגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. ההצלה של היהודים הבולגרים נחשבת משמעותית מאוד, במיוחד לאור הגורל האיום של קהילות אחרות באירופה של תקופת המלחמה.
#הסיפור המופלא של הצלת יהודי בולגריה
שווה להזכיר שבמלחמת העולם השנייה, כל יהודי סופיה הוגלו לכפרים וכפריים מקומיים הובאו במקומם לסופיה.
התירוץ היה שהיהודים מגויסים לבנות כבישים ולכן פוזרו ברחבי בולגריה. העיר סופיה הופגזה והרבה כפריים נפגעו או נהרגו בעוד היהודים ניצלו מההפגזות ומהנאצים, שאכן חיפשו יהודים אבל האוכלוסיה הסתירה אותם.
כך, באמצעות חילופי אוכלוסיה, ניצלו היהודים. וזה קרה, אגב, בזכות אנשי דת נוצרים. היו אלה שני הפטריארכים הראשיים, זה של סופיה וזה של פלובדיב, שדרשו מהמלך ש:"בולגריה לא תוכתם בכתם של הרג היהודים".
למרות שבולגריה היתה בת בריתה של גרמניה ולמרות שהוצאו בה חוקים אנטישמיים ובזכות האוכלוסיה המקומית, בולגריה הייתה למדינה היחידה באירופה שמספר היהודים בה עלה במהלך המלחמה. כל זה אם לא מחשיבים את יהודי טראקיה ומקדוניה, שני אזורים שניתנו לבולגריה במתנה ע"י היטלר כאות ידידות, ושהיהודים בהם נספו ברובם.
אם מגיעים לבולגריה ומדברים עם מבוגרים, הם תמיד יתגאו בכך שהם הצילו את היהודים. הורי ילידי סופיה ובילדותם למדו בבית הכנסת שהיה הרבה יותר צנוע ובלי עזרת נשים.
כולם ישבו יחד מסביב לבמה מורמת שם עמד החזן. היהודים והנוצרים חיו בידידות גדולה. הפטריארך היה מגיע לתפילת כל נדרי, והרב הראשי למיסת חג המולד. לכן, כשפרצה המלחמה, הפטריארכים נלחמו כדי להציל את היהודים ועד היום הם קבורים יחד בכנסיה מחוץ לסופיה ויהודים מגיעים אליה ומדליקים נרות על קברם.
המלך הבולגרי שהיה בן בריתו של היטלר, מת כששב מפגישה איתו, בה היטלר צרח וכעס עליו בגלל שהוא לא מוסר את היהודים. יש סברה שהיטלר הרעיל את המלך והוא מת כשבוע לאחר הביקור בגרמניה.
#טיפים
ניתן להצטרף לסיורים מודרכים המתקיימים במקום.
הכניסה למוזיאון במחיר נמוך מאוד.
מבנה בית הכנסת והמוזיאון:
https://youtu.be/kkmwo5o-Nr0?t=3s
אם תרצו להתחבר אל השורשים היהודיים במהלך החופשה שלכם בסופיה מומלץ לבקר בבית הכנסת הגדול שבמרכז העיר ובמוזיאון היהודי להיסטוריה (Jewish Museum of History) שבתוכו.
המוזיאון היהודי, הנקרא גם "שלום" מספר את תולדות יהודי בולגריה, מאז הגיעו אליה. הוא מוקדש לאיתור, לימוד ושימור של המורשת ההיסטורית והתרבותית היהודית בבולגריה.
בתוך המוזיאון ההיסטורי, שנפתח בשנת 1992, תמצאו תערוכות קבועות בנושא יהדות בולגריה. למעשה הוא נפתח כהרחבה של תערוכה קבועה על "הצלת יהודי בולגריה 1941-1944", שהוצגה בבית הכנסת המרכזי של סופיה בין השנים 1968 עד 1990.
#מה תראו כאן?
במוזיאון לתולדות יהדות בולגריה תראו פריטי דת עתיקים והיסטוריים, סמלים יהודיים ומוצגים ממאות שנים של התרבות והדת היהודית בעיר סופיה ובבולגריה כולה.
באולם מוצגות שתי תערוכות קבועות. אחת העוסקת ב"קהילות היהודיות בבולגריה" והשנייה על "השואה וההצלה של יהודי בולגריה".
בראשונה מתוארים חיי הקהילה בסופיה במהלך השנים. עוד מסופרת ומוצגת בה ההיסטוריה של יהודי בולגריה והקהילה שהתגוררה כאן מאז המאה השנייה. התערוכה מדגישה את החיים בדו-קיום שניהלו היהודים עם הבולגרים, מאז המאה השנייה ועד העלייה הגדולה למדינת ישראל הצעירה, שאך הוקמה ב-1948.
עוד בתצוגה חפצי טקס ומסורת יהודיים, תיאור המנהגים, התרבות וחיי היומיום היהודיים בבולגריה. לצידם גם אוסף תמונות מרשים וספרים יהודיים עתיקים, שנשמרו מתקופות שונות.
בתערוכה השנייה מוצגת הצלת יהודי בולגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. ההצלה של היהודים הבולגרים נחשבת משמעותית מאוד, במיוחד לאור הגורל האיום של קהילות אחרות באירופה של תקופת המלחמה.
#הסיפור המופלא של הצלת יהודי בולגריה
שווה להזכיר שבמלחמת העולם השנייה, כל יהודי סופיה הוגלו לכפרים וכפריים מקומיים הובאו במקומם לסופיה.
התירוץ היה שהיהודים מגויסים לבנות כבישים ולכן פוזרו ברחבי בולגריה. העיר סופיה הופגזה והרבה כפריים נפגעו או נהרגו בעוד היהודים ניצלו מההפגזות ומהנאצים, שאכן חיפשו יהודים אבל האוכלוסיה הסתירה אותם.
כך, באמצעות חילופי אוכלוסיה, ניצלו היהודים. וזה קרה, אגב, בזכות אנשי דת נוצרים. היו אלה שני הפטריארכים הראשיים, זה של סופיה וזה של פלובדיב, שדרשו מהמלך ש:"בולגריה לא תוכתם בכתם של הרג היהודים".
למרות שבולגריה היתה בת בריתה של גרמניה ולמרות שהוצאו בה חוקים אנטישמיים ובזכות האוכלוסיה המקומית, בולגריה הייתה למדינה היחידה באירופה שמספר היהודים בה עלה במהלך המלחמה. כל זה אם לא מחשיבים את יהודי טראקיה ומקדוניה, שני אזורים שניתנו לבולגריה במתנה ע"י היטלר כאות ידידות, ושהיהודים בהם נספו ברובם.
אם מגיעים לבולגריה ומדברים עם מבוגרים, הם תמיד יתגאו בכך שהם הצילו את היהודים. הורי ילידי סופיה ובילדותם למדו בבית הכנסת שהיה הרבה יותר צנוע ובלי עזרת נשים.
כולם ישבו יחד מסביב לבמה מורמת שם עמד החזן. היהודים והנוצרים חיו בידידות גדולה. הפטריארך היה מגיע לתפילת כל נדרי, והרב הראשי למיסת חג המולד. לכן, כשפרצה המלחמה, הפטריארכים נלחמו כדי להציל את היהודים ועד היום הם קבורים יחד בכנסיה מחוץ לסופיה ויהודים מגיעים אליה ומדליקים נרות על קברם.
המלך הבולגרי שהיה בן בריתו של היטלר, מת כששב מפגישה איתו, בה היטלר צרח וכעס עליו בגלל שהוא לא מוסר את היהודים. יש סברה שהיטלר הרעיל את המלך והוא מת כשבוע לאחר הביקור בגרמניה.
#טיפים
ניתן להצטרף לסיורים מודרכים המתקיימים במקום.
הכניסה למוזיאון במחיר נמוך מאוד.
מבנה בית הכנסת והמוזיאון:
https://youtu.be/kkmwo5o-Nr0?t=3s
#על המוזיאון היהודי של גאורגיה
המוזיאון להיסטוריה יהודית ע"ש דויד באזוב (Museum of History of the Jews of Georgia and Georgian-Jewish) הוא המוזיאון היהודי בעיר והמוסד העיקרי הסוקר את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית כאן.
המוזיאון ההיסטורי של יהדות גאורגיה בכלל וטביליסי בפרט מתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר ובאזור, לצד תרומת היהודים שבין תושבי העיר לתרבות הגאורגית, לצד יחסי היהודים אל ועם השלטון הגאורגי לאורך ההיסטוריה.
שני בתי כנסת עדיין פעילים בעיר. העיקרי שבהם הוא בית כנסת הגדול שברחוב קוטה אפחזי, מוסד דתי המשמש את מי שנותרו מהקהילה המקומית הוותיקה. ביחת הכנסת שוכן במבנה מרשים המושך לא מעט תיירים, רבים מהם לא בהכרח יהודים, שבאים להתרשם מהאדריכלות והעיצוב שלו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/B3hHLPaMCrk
המוזיאון להיסטוריה יהודית ע"ש דויד באזוב (Museum of History of the Jews of Georgia and Georgian-Jewish) הוא המוזיאון היהודי בעיר והמוסד העיקרי הסוקר את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית כאן.
המוזיאון ההיסטורי של יהדות גאורגיה בכלל וטביליסי בפרט מתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר ובאזור, לצד תרומת היהודים שבין תושבי העיר לתרבות הגאורגית, לצד יחסי היהודים אל ועם השלטון הגאורגי לאורך ההיסטוריה.
שני בתי כנסת עדיין פעילים בעיר. העיקרי שבהם הוא בית כנסת הגדול שברחוב קוטה אפחזי, מוסד דתי המשמש את מי שנותרו מהקהילה המקומית הוותיקה. ביחת הכנסת שוכן במבנה מרשים המושך לא מעט תיירים, רבים מהם לא בהכרח יהודים, שבאים להתרשם מהאדריכלות והעיצוב שלו.
ביקור במקום:
https://youtu.be/B3hHLPaMCrk
#על המוזיאון היהודי של ניו יורק
המוזיאון למורשת יהודית, שממוקם בדרום מנהטן, מהווה אנדרטה חיה ומרגשת לשואה. הוא נפתח בשנת 1997 והוקדש כולו לחקר המורשת היהודית, חיי הקהילה היהודית והתרבות, בתחילת המאה ה-20. המוזיאון מצליח לספר את סיפור השואה מנקודת המבט של היהודים שחוו אותה על בשרם, על ידי חפצים אישיים וצילומים.
המבנה המשושה מצביע על ששת פינותיו של מגן הדוד ובמקביל מזכיר את ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה.
במוזיאון שתי תצוגות גדולות וקבועות בנושא תרבות יהודית. כמו כן, תוכלו למצוא בו גם תצוגות זמניות ומתחלפות. יש בו לא פחות מ-800 פריטי אמנות, 2000 תמונות וסרטונים עם אנשים שונים, המתארים את התצוגות במוזיאון. במוזיאון תוכלו גם לצפות במופעי תאטרון, מופעים מוזיקליים, הרצאות ודיונים לכל המשפחה. מחוץ למתחם המוזיאון יש גן ושמו "גן האבנים", ובו 18 (בגלל המילה ח"י) סלעים, שכל סלע מכיל עץ אלון ננסי שצומח מתוך אבן.
בשנת 2005 קיבל המוזיאון חלק ממענק של 20 מיליון דולר מ"תאגיד קארינג' לניו יורק" לקידום ידע וחינוך. במקביל, הוא מתפקד גם כשלוחה של בית כנסת אושוויץ שבפולין.
המוזיאון למורשת יהודית, שממוקם בדרום מנהטן, מהווה אנדרטה חיה ומרגשת לשואה. הוא נפתח בשנת 1997 והוקדש כולו לחקר המורשת היהודית, חיי הקהילה היהודית והתרבות, בתחילת המאה ה-20. המוזיאון מצליח לספר את סיפור השואה מנקודת המבט של היהודים שחוו אותה על בשרם, על ידי חפצים אישיים וצילומים.
המבנה המשושה מצביע על ששת פינותיו של מגן הדוד ובמקביל מזכיר את ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה.
במוזיאון שתי תצוגות גדולות וקבועות בנושא תרבות יהודית. כמו כן, תוכלו למצוא בו גם תצוגות זמניות ומתחלפות. יש בו לא פחות מ-800 פריטי אמנות, 2000 תמונות וסרטונים עם אנשים שונים, המתארים את התצוגות במוזיאון. במוזיאון תוכלו גם לצפות במופעי תאטרון, מופעים מוזיקליים, הרצאות ודיונים לכל המשפחה. מחוץ למתחם המוזיאון יש גן ושמו "גן האבנים", ובו 18 (בגלל המילה ח"י) סלעים, שכל סלע מכיל עץ אלון ננסי שצומח מתוך אבן.
בשנת 2005 קיבל המוזיאון חלק ממענק של 20 מיליון דולר מ"תאגיד קארינג' לניו יורק" לקידום ידע וחינוך. במקביל, הוא מתפקד גם כשלוחה של בית כנסת אושוויץ שבפולין.
המוזיאון היהודי
#על המוזיאון להיסטוריה יהודית החדשה
בניגוד למוזיאון היהודי שממוקם ביודנפלאץ, המתמקד בחיי היהודים בוינה בימי הביניים, המוזיאון היהודי בדורותיגאסה (Dorotheergasse) מתמקד ביהדות וינה בשלב מאוחר יותר. הוא גם כולל את יהדות וינה של ימינו ועוסק בתרומתה הרבה לכלכלה ולחיי התרבות בווינה של היום.
אחד העקרונות של המוזיאון הוא שילוב של עתיק ומסורתי עם חדש ועדכני. תוכלו לראות כאן שילוב בין נושאים חברתיים וגלובליים, בין אמנות בת זמננו לאמנות יהודית מסורתית ועוד.
מאז שנת 2013 מוצגת במוזיאון תערוכה קבועה המספרת על הקהילה היהודית, ההתאוששות שלה ממלחמת העולם השנייה והפיכתה לקהילה קטנה ומשמעותית בווינה, שלא התפתחה רק מהיהודים המקוריים שהיו כאן אלא גם ממהגרים שהגיעו ממזרח אירופה, במהלך השנים.
בתערוכה תוכלו לראות חפצים מחיי היום יום היהודיים, אמנות יהודית, מסמכים וכתבות על התפתחות הקהילה היהודית. כמו כן, מוצגות כאן גם יצירות אמנות מבתי כנסת שונים בווינה ובאוסטריה. באמצעות תוכנה חדשנית תוכלו לראות שחזור וירטואלי של בתי הכנסת שעמדו בווינה עד שנת 1938. באמצעות הסדנאות והסיורים האינטרקטיביים ניתן להכיר וללמוד על הקהילה היהודית בווינה מהיבטים ומצדדים שונים שלה.
בניגוד למוזיאון היהודי שממוקם ביודנפלאץ, המתמקד בחיי היהודים בוינה בימי הביניים, המוזיאון היהודי בדורותיגאסה (Dorotheergasse) מתמקד ביהדות וינה בשלב מאוחר יותר. הוא גם כולל את יהדות וינה של ימינו ועוסק בתרומתה הרבה לכלכלה ולחיי התרבות בווינה של היום.
אחד העקרונות של המוזיאון הוא שילוב של עתיק ומסורתי עם חדש ועדכני. תוכלו לראות כאן שילוב בין נושאים חברתיים וגלובליים, בין אמנות בת זמננו לאמנות יהודית מסורתית ועוד.
מאז שנת 2013 מוצגת במוזיאון תערוכה קבועה המספרת על הקהילה היהודית, ההתאוששות שלה ממלחמת העולם השנייה והפיכתה לקהילה קטנה ומשמעותית בווינה, שלא התפתחה רק מהיהודים המקוריים שהיו כאן אלא גם ממהגרים שהגיעו ממזרח אירופה, במהלך השנים.
בתערוכה תוכלו לראות חפצים מחיי היום יום היהודיים, אמנות יהודית, מסמכים וכתבות על התפתחות הקהילה היהודית. כמו כן, מוצגות כאן גם יצירות אמנות מבתי כנסת שונים בווינה ובאוסטריה. באמצעות תוכנה חדשנית תוכלו לראות שחזור וירטואלי של בתי הכנסת שעמדו בווינה עד שנת 1938. באמצעות הסדנאות והסיורים האינטרקטיביים ניתן להכיר וללמוד על הקהילה היהודית בווינה מהיבטים ומצדדים שונים שלה.
#על המוזיאון של חקר המורשת של יהודי פולין
מוזיאון יהודי גליציה (Galicia Museum) מוקדש לחקר המורשת של יהודי פולין. שלא כמוזיאונים אחרים כאן, שעוסקים ומתמקדים בעיקר בתקופת השואה, כאן תכירו תקופות וצדדים אחרים בחיי היהודים בפולין. הם הרי חיו כאן וברחבי הממלכה הפולנית הרבה שנים בטרם התקופה האיומה והמשמעותית של הנאצים, בה נקטע הקשר בינם לבין פולין שאותה הפכו לבית.
את המוזיאון, הקים כריס שוורץ, צלם בריטי ממוצא יהודי, שרצה להציג את החיים והמורשת בת מאות השנים של יהדות פולין ואזור גליציה (Galicia). ב"עקבות של זיכרון" (Traces of Memory), התערוכה הקבועה של המוזיאון היהודי של גליציה, תלמדו על חיי היהודים ב"שטעטלים" היהודיים שבעיירות ובכפרים של פולין.
במוזיאון גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים הקשורים ביהדות גליציה. מתקיימים כאן גם קונצרטים של מוסיקה יהודית והרצאות בנושא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s2NwREePNRY
קטע מקונצרט כלייזמר במוזיאון:
https://youtu.be/mZUkLF424gM
מוזיאון יהודי גליציה (Galicia Museum) מוקדש לחקר המורשת של יהודי פולין. שלא כמוזיאונים אחרים כאן, שעוסקים ומתמקדים בעיקר בתקופת השואה, כאן תכירו תקופות וצדדים אחרים בחיי היהודים בפולין. הם הרי חיו כאן וברחבי הממלכה הפולנית הרבה שנים בטרם התקופה האיומה והמשמעותית של הנאצים, בה נקטע הקשר בינם לבין פולין שאותה הפכו לבית.
את המוזיאון, הקים כריס שוורץ, צלם בריטי ממוצא יהודי, שרצה להציג את החיים והמורשת בת מאות השנים של יהדות פולין ואזור גליציה (Galicia). ב"עקבות של זיכרון" (Traces of Memory), התערוכה הקבועה של המוזיאון היהודי של גליציה, תלמדו על חיי היהודים ב"שטעטלים" היהודיים שבעיירות ובכפרים של פולין.
במוזיאון גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים הקשורים ביהדות גליציה. מתקיימים כאן גם קונצרטים של מוסיקה יהודית והרצאות בנושא.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/s2NwREePNRY
קטע מקונצרט כלייזמר במוזיאון:
https://youtu.be/mZUkLF424gM
#סיור באתרים היהודיים של סלוניקי
הסיור מתחיל מאנדרטת השואה בכיכר החירות, היא כיכר אלפטריאס. הוא ממשיך ליעדים הקשורים בקהילה היהודית המפוארת שהייתה פעם בעיר סלוניקי, קהילה שהושמדה כמעט לגמרי בשואה. חוץ מהאנדרטה, תראו בסיור את בית הכנסת היחיד ששרד את השואה, את השוק של סלוניקי שהקים יהודי ואת המוזיאון היהודי שמנציח את הקהילה היהודית המפוארת שחייתה כאן עד המלחמה.
נתחיל? אתם באנדרטת השואה בכיכר החירות? - אוקיי, היכנסו לתגית "סיור יהדות סלוניקי" והתחילו לנווט.
הסיור מתחיל מאנדרטת השואה בכיכר החירות, היא כיכר אלפטריאס. הוא ממשיך ליעדים הקשורים בקהילה היהודית המפוארת שהייתה פעם בעיר סלוניקי, קהילה שהושמדה כמעט לגמרי בשואה. חוץ מהאנדרטה, תראו בסיור את בית הכנסת היחיד ששרד את השואה, את השוק של סלוניקי שהקים יהודי ואת המוזיאון היהודי שמנציח את הקהילה היהודית המפוארת שחייתה כאן עד המלחמה.
נתחיל? אתם באנדרטת השואה בכיכר החירות? - אוקיי, היכנסו לתגית "סיור יהדות סלוניקי" והתחילו לנווט.
#על המוזיאון עם סיפור הקהילה היהודית באיסטנבול
המוזיאון היהודי הטורקי (Museum of Turkish Jews) הוא מוזיאון ביתי ונעים, הממוקם במה ששימש במשך יותר מ-100 שנים, עד שנת 1999, כבית הכנסת "זולפריס".
המוזיאון היהודי כאן מציג ומתאר את סיפור ותולדות הקהילה היהודית של איסטנבול. האווירה כאן מיוחדת ואין בה את הניכור שאנו חשים במוזיאונים רבים. באמצעות שלל מוצגים מהעבר, שנתרמו על ידי משפחות, בתי כנסת טורקיים ומוסדות יהודיים שונים, תוכלו להציץ בעבר היהודי של האימפריה שהייתה כאן, על המקצועות, האמנות, המסחר, הכלכלה, הדפוס היהודי שהיה חלוץ בטורקיה ועוד.
המוזיאון פורש בפניכם את מקומם המשמעותי של היהודים בתרבות והחברה של האימפריה העות'מנית ואת מקומה הייחודי של הקהילה היהודית בטורקיה בכלל. מעניין לראות את הדברים, במיוחד בהשוואה למקום שתפסו בעולם, קהילות יהודיות אחרות.
שלוש הקומות של מוזיאון היהדות של איסטנבול מציגות את מורשתה רבת השנים של הקהילה היהודית באיסטנבול, הקשורה באופן הדוק להיסטוריה הטורקית והעות'מנית. הקהילה הזו, אגב, הורכבה בחלקה הגדול מיהודים שהיגרו לטורקיה, בגירוש ספרד.
יש במוזיאון שלל מוצגים הקשורים לחיי הקהילה המפוארת הזו, ביניהם פריטים הקשורים לפולחן הדתי בעיר ובמדינה ופריטים אחרים, המדגימים את מקומה, השתלבותה ותפקידה ההיסטורי של הקהילה הזו בחברה הטורקית בימים עברו.
אמנם מעת לעת מתקיימות כאן פעילויות שקשורות במורשת היהודית הטורקית, אבל מטבע הדברים, המוזיאון הזה עוסק יותר בתצוגה של עולם יהודי שהיה כאן וכמעט ואיננו עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UjcKu_FRNqA?t=5s
הדרכה:
https://youtu.be/7gcCV7er4cY?t=18s
המוזיאון היהודי הטורקי (Museum of Turkish Jews) הוא מוזיאון ביתי ונעים, הממוקם במה ששימש במשך יותר מ-100 שנים, עד שנת 1999, כבית הכנסת "זולפריס".
המוזיאון היהודי כאן מציג ומתאר את סיפור ותולדות הקהילה היהודית של איסטנבול. האווירה כאן מיוחדת ואין בה את הניכור שאנו חשים במוזיאונים רבים. באמצעות שלל מוצגים מהעבר, שנתרמו על ידי משפחות, בתי כנסת טורקיים ומוסדות יהודיים שונים, תוכלו להציץ בעבר היהודי של האימפריה שהייתה כאן, על המקצועות, האמנות, המסחר, הכלכלה, הדפוס היהודי שהיה חלוץ בטורקיה ועוד.
המוזיאון פורש בפניכם את מקומם המשמעותי של היהודים בתרבות והחברה של האימפריה העות'מנית ואת מקומה הייחודי של הקהילה היהודית בטורקיה בכלל. מעניין לראות את הדברים, במיוחד בהשוואה למקום שתפסו בעולם, קהילות יהודיות אחרות.
שלוש הקומות של מוזיאון היהדות של איסטנבול מציגות את מורשתה רבת השנים של הקהילה היהודית באיסטנבול, הקשורה באופן הדוק להיסטוריה הטורקית והעות'מנית. הקהילה הזו, אגב, הורכבה בחלקה הגדול מיהודים שהיגרו לטורקיה, בגירוש ספרד.
יש במוזיאון שלל מוצגים הקשורים לחיי הקהילה המפוארת הזו, ביניהם פריטים הקשורים לפולחן הדתי בעיר ובמדינה ופריטים אחרים, המדגימים את מקומה, השתלבותה ותפקידה ההיסטורי של הקהילה הזו בחברה הטורקית בימים עברו.
אמנם מעת לעת מתקיימות כאן פעילויות שקשורות במורשת היהודית הטורקית, אבל מטבע הדברים, המוזיאון הזה עוסק יותר בתצוגה של עולם יהודי שהיה כאן וכמעט ואיננו עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UjcKu_FRNqA?t=5s
הדרכה:
https://youtu.be/7gcCV7er4cY?t=18s
#על המוזיאון שמספר כיצד הצילו הדנים את יהודי דנמרק מהנאצים
בסמוך לספרייה המלכותית (Det Kongelige Bibliotek) תראו גם את מוזיאון יהדות דנמרק (Dansk Jødisk Museum). במוזיאון, השוכן במה שהיה בעבר הספריה העירונית העתיקה, מתוארת ההיסטוריה בת 400 השנה של יהדות דנמרק. הסיפור הזה מגיע עד לשיא ההיסטורי והמופלא שלו, שהתבטא בהצלת כל יהדות דנמרק על ידי שכניהם הדנים, שהבריחו אותם מהמדינה מיד עם הפלישה הנאצית אליה והצילו את חייהם ממחנות ההשמדה.
המוזיאון הזה נפתח בשנת 2003. האדריכל שתכנן אותו מחדש בבניין הוותיק של הספריה הקודמת של העיר הוא דניאל ליבסקינד (Libeskind), האדריכל היהודי המפורסם, שגם תכנן את המוזיאון היהודי בברלין. באמצעות אדריכלות פנים חכמה במיוחד, יצר כאן ליבסקינד אווירה תואמת לסיפור הדרמטי של המוזיאון ונתן מסגרת למיעוט המוצגים שכאן, תוך הדגשת האיכות והחשיבות שלהם בדרך לספר את הסיפור החשוב של יהדות דנמרק.
המוזיאון לא גדול והעיצוב בו מאלץ את המבקרים בו לצעוד על רצפה לא ישרה, מה שנותן את תחושת הסירות והספינות שהבריחו את יהודי דנמרק לשבדיה השכנה, בדרך להצלתם.
כמה אגפים למוזיאון והם מחולקים תוך התבססות על 5 רעיונות, מהמסורת היהודית:
היציאה ממצרים
הנדידה במדבר
קבלת המצוות
הארץ המובטחת
מצווה - כאן מספר המוזיאון היהודי הדני את הסיפור המופלא של הצלת יהודי דנמרק בתקופת השואה, במלחמת העולם השנייה. היו אלה הדנים, בעיקר תושבי דנמרק, שמנעו את רצח היהודים "שלהם", עם פלישת הנאצים למדינתם. הם הצליחו להבריח אלפים מיהודי דנמרק, לעבר שוודיה הנייטרלית. הדנים עשו זאת מתחת לאפם של הנאצים, באמצעות סירות הדיג שלהם והיום הם גאים בסיפור המופלא, שמעיד על האנושיות וטוב הלב של העם הזה.
#כיצד ניצלו יהודי דנמרק בשואה? - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
הסיפור הזה הוא אחד המופלאים והנדירים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי. במסגרתו ניצלו יהודי דנמרק בשואה בידי העם הדני.
האימה בדנמרק החלה מיד עם הפלישה של הצבא הגרמני לדנמרק, ב-9 לאפריל 1943. אמנם לפי תורת הגזע הנאצית הדנים השתייכו לגזע הארי והכיבוש הגרמני בדנמרק היה מתון יחסית, אבל לכולם היה ברור שזמנם של היהודים בדנמרק קצוב. לכן הסיפור המופלא של יהודי דנמרק והצלתם בידי העם הדני מתחיל כאן.
זה החל כשמלך דנמרק כריסטיאן העשירי שמע שהיהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב. הסיפור המקומי הוא שהמלך, שאהב את היהודים והעריך אותם, יצא כשהוא רכוב על סוסו ועל מעילו טלאי צהוב. העם הדני, שחלק לו הרבה כבוד וחיבה, מיהר לאמץ את המחאה של המלך ורבים החלו לענוד טלאים צהובים. בתוך זמן קצר חצי מהאנשים ברחובות ענדו טלאי צהוב. המפקדים הנאצים הבינו את המסר וביטלו את הפקודה ליהודים לענוד טלאי צהוב.
אבל בהדרגה הגרמנים הפסיקו להיות סובלניים כלפי העניינים. התנקשויות, מבצעים נועזים ומעשי חבלה שעשתה המחתרת הדנית כנגד הגרמנים הביאו להחמרה בדיכוי הנאצי של דנמרק. בספטמבר של אותה שנה ניתנה הפקודה הגרמנית לשלוח את 8,000 יהודי דנמרק למחנות הריכוז. אז החלו המלך, המחתרת הדנית ורבים בדנמרק לחפש דרכים להבריח את היהודים "שלהם" מאימת הגרמנים.
מכאן התגייס העם הדני בהמוניו למבצע הירואי וייחודי באירופה של אותם ימים. נעשה מאמץ המוני להצלת כל יהודי דנמרק מציפורני הצבא הגרמני ומיחידות ה-SS הלוטשות אליהם עיניים. למבצע ההירואי הזה קרא סופר יצירתי לאחר מכן "קנוניה של הגינות" והוא אכן צדק. המלך, המחתרת הדנית, הכנסייה על כמריה, שוטרים ורופאים, אינטלקטואלים ואזרחים פשוטים - דומה שכולם מצאו דרכים יצירתיות ונועזות, לסייע להברחת היהודים מהמדינה הכבושה.
כך היהודים הגיעו, בשלל דרכים ובסתר, לכפרי הדייגים שבצפון דנמרק. התקווה הייתה שבניגוד לדנמרק, שהייתה נייטרלית גם היא, אך נכבשה על ידי היטלר, היטלר לא יכבוש את שוודיה והיהודים שיברחו אליה יהיו מוגנים. זה אגב מה שקרה בסוף. הצבא הגרמני לא הגיע לשוודיה והיהודים שבה ניצלו.
בתוך מספר ימים הם הוברחו באלפיהם, בסירות דיג, אל שוודיה הנייטרלית. נייטרלית משמעותה ששוודיה לא התחברה עם אף צד במלחמה. הדנים ודיפלומט גרמני שסייע להם סיכמו עם השוודים מראש והאחרונים הסכימו לכך וקיבלו עתה את היהודים ברצון.
כ-500 יהודים נלכדו בכל זאת בידי הגסטפו. הממשלה הדנית לחצה ודרשה שיטופלו בכבוד ואף שהם הועברו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כיה, גם שם המשיכה ממשלת דנמרק לדאוג להם ולעקוב אחרי מצבם. הדנים אף שלחו להם חבילות, עם מזון ותרופות וכך הצליחו להביא לכך שמרבית היהודים "שלהם" ניצלו בסוף המלחמה.
לאחר המלחמה הוכרזו המחתרת הדנית, המלך הדני כריסטיאן העשירי ובעצם העם הדני כולו כחסידי אומות העולם. אמנם היו מי מקרב אזרחי דנמרק, ששיתפו פעולה עם הגרמנים, אבל את החשבון לא הגישו להם מעולם.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.
ההמשך הטבעי מכאן יכול להיות אל "בית הכנסת הגדול" של קופנהגן. הוא נמצא מול הספרייה העירונית החדשה, ברחוב Krystalgade 12.
ביקור במקום:
https://youtu.be/KRTGb9iL6U8
הצלת יהודי דנמרק:
https://youtu.be/dExXOhggMnI
הנה סיפור הצלתם של יהודי דנמרק מהצבא הגרמני:
https://youtu.be/iY5JZUSGhrQ
בסמוך לספרייה המלכותית (Det Kongelige Bibliotek) תראו גם את מוזיאון יהדות דנמרק (Dansk Jødisk Museum). במוזיאון, השוכן במה שהיה בעבר הספריה העירונית העתיקה, מתוארת ההיסטוריה בת 400 השנה של יהדות דנמרק. הסיפור הזה מגיע עד לשיא ההיסטורי והמופלא שלו, שהתבטא בהצלת כל יהדות דנמרק על ידי שכניהם הדנים, שהבריחו אותם מהמדינה מיד עם הפלישה הנאצית אליה והצילו את חייהם ממחנות ההשמדה.
המוזיאון הזה נפתח בשנת 2003. האדריכל שתכנן אותו מחדש בבניין הוותיק של הספריה הקודמת של העיר הוא דניאל ליבסקינד (Libeskind), האדריכל היהודי המפורסם, שגם תכנן את המוזיאון היהודי בברלין. באמצעות אדריכלות פנים חכמה במיוחד, יצר כאן ליבסקינד אווירה תואמת לסיפור הדרמטי של המוזיאון ונתן מסגרת למיעוט המוצגים שכאן, תוך הדגשת האיכות והחשיבות שלהם בדרך לספר את הסיפור החשוב של יהדות דנמרק.
המוזיאון לא גדול והעיצוב בו מאלץ את המבקרים בו לצעוד על רצפה לא ישרה, מה שנותן את תחושת הסירות והספינות שהבריחו את יהודי דנמרק לשבדיה השכנה, בדרך להצלתם.
כמה אגפים למוזיאון והם מחולקים תוך התבססות על 5 רעיונות, מהמסורת היהודית:
היציאה ממצרים
הנדידה במדבר
קבלת המצוות
הארץ המובטחת
מצווה - כאן מספר המוזיאון היהודי הדני את הסיפור המופלא של הצלת יהודי דנמרק בתקופת השואה, במלחמת העולם השנייה. היו אלה הדנים, בעיקר תושבי דנמרק, שמנעו את רצח היהודים "שלהם", עם פלישת הנאצים למדינתם. הם הצליחו להבריח אלפים מיהודי דנמרק, לעבר שוודיה הנייטרלית. הדנים עשו זאת מתחת לאפם של הנאצים, באמצעות סירות הדיג שלהם והיום הם גאים בסיפור המופלא, שמעיד על האנושיות וטוב הלב של העם הזה.
#כיצד ניצלו יהודי דנמרק בשואה? - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
הסיפור הזה הוא אחד המופלאים והנדירים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי. במסגרתו ניצלו יהודי דנמרק בשואה בידי העם הדני.
האימה בדנמרק החלה מיד עם הפלישה של הצבא הגרמני לדנמרק, ב-9 לאפריל 1943. אמנם לפי תורת הגזע הנאצית הדנים השתייכו לגזע הארי והכיבוש הגרמני בדנמרק היה מתון יחסית, אבל לכולם היה ברור שזמנם של היהודים בדנמרק קצוב. לכן הסיפור המופלא של יהודי דנמרק והצלתם בידי העם הדני מתחיל כאן.
זה החל כשמלך דנמרק כריסטיאן העשירי שמע שהיהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב. הסיפור המקומי הוא שהמלך, שאהב את היהודים והעריך אותם, יצא כשהוא רכוב על סוסו ועל מעילו טלאי צהוב. העם הדני, שחלק לו הרבה כבוד וחיבה, מיהר לאמץ את המחאה של המלך ורבים החלו לענוד טלאים צהובים. בתוך זמן קצר חצי מהאנשים ברחובות ענדו טלאי צהוב. המפקדים הנאצים הבינו את המסר וביטלו את הפקודה ליהודים לענוד טלאי צהוב.
אבל בהדרגה הגרמנים הפסיקו להיות סובלניים כלפי העניינים. התנקשויות, מבצעים נועזים ומעשי חבלה שעשתה המחתרת הדנית כנגד הגרמנים הביאו להחמרה בדיכוי הנאצי של דנמרק. בספטמבר של אותה שנה ניתנה הפקודה הגרמנית לשלוח את 8,000 יהודי דנמרק למחנות הריכוז. אז החלו המלך, המחתרת הדנית ורבים בדנמרק לחפש דרכים להבריח את היהודים "שלהם" מאימת הגרמנים.
מכאן התגייס העם הדני בהמוניו למבצע הירואי וייחודי באירופה של אותם ימים. נעשה מאמץ המוני להצלת כל יהודי דנמרק מציפורני הצבא הגרמני ומיחידות ה-SS הלוטשות אליהם עיניים. למבצע ההירואי הזה קרא סופר יצירתי לאחר מכן "קנוניה של הגינות" והוא אכן צדק. המלך, המחתרת הדנית, הכנסייה על כמריה, שוטרים ורופאים, אינטלקטואלים ואזרחים פשוטים - דומה שכולם מצאו דרכים יצירתיות ונועזות, לסייע להברחת היהודים מהמדינה הכבושה.
כך היהודים הגיעו, בשלל דרכים ובסתר, לכפרי הדייגים שבצפון דנמרק. התקווה הייתה שבניגוד לדנמרק, שהייתה נייטרלית גם היא, אך נכבשה על ידי היטלר, היטלר לא יכבוש את שוודיה והיהודים שיברחו אליה יהיו מוגנים. זה אגב מה שקרה בסוף. הצבא הגרמני לא הגיע לשוודיה והיהודים שבה ניצלו.
בתוך מספר ימים הם הוברחו באלפיהם, בסירות דיג, אל שוודיה הנייטרלית. נייטרלית משמעותה ששוודיה לא התחברה עם אף צד במלחמה. הדנים ודיפלומט גרמני שסייע להם סיכמו עם השוודים מראש והאחרונים הסכימו לכך וקיבלו עתה את היהודים ברצון.
כ-500 יהודים נלכדו בכל זאת בידי הגסטפו. הממשלה הדנית לחצה ודרשה שיטופלו בכבוד ואף שהם הועברו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כיה, גם שם המשיכה ממשלת דנמרק לדאוג להם ולעקוב אחרי מצבם. הדנים אף שלחו להם חבילות, עם מזון ותרופות וכך הצליחו להביא לכך שמרבית היהודים "שלהם" ניצלו בסוף המלחמה.
לאחר המלחמה הוכרזו המחתרת הדנית, המלך הדני כריסטיאן העשירי ובעצם העם הדני כולו כחסידי אומות העולם. אמנם היו מי מקרב אזרחי דנמרק, ששיתפו פעולה עם הגרמנים, אבל את החשבון לא הגישו להם מעולם.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.
ההמשך הטבעי מכאן יכול להיות אל "בית הכנסת הגדול" של קופנהגן. הוא נמצא מול הספרייה העירונית החדשה, ברחוב Krystalgade 12.
ביקור במקום:
https://youtu.be/KRTGb9iL6U8
הצלת יהודי דנמרק:
https://youtu.be/dExXOhggMnI
הנה סיפור הצלתם של יהודי דנמרק מהצבא הגרמני:
https://youtu.be/iY5JZUSGhrQ
בית הכנסת של סופיה
#על בית הכנסת המרכזי בסופיה
במרכז סופיה, בסמוך לשוק המרכזי בעיר, נמצא בית הכנסת של סופיה (Sofia synagogue). בית הכנסת הזה הוא אתר נפלא לביקור שורשי ויהודי בעיר, אך לא רק. כי למרות שהמקום משרת כיום קהילה יהודית די קטנה, הוא נחשב ליעד תיירות מבוקש יחסית.
בית הכנסת והמוזיאון היהודי שהוא מאחסן בתוכו נמצאים שניהם במבנה בית הכנסת שנבנה בתחילת המאה ה-20.
המקום יכול להכיל מאות מתפללים בו זמנית. המבנה מפואר מאוד ושונה מבתי הכנסת בארץ. השפעה אירופית ברורה ניכרת הן במבנה והן בעיצוב הפנימי של החלל ושל מבנה בית הכנסת כולו.
זהו בית הכנסת המרכזי של בירת בולגריה. הוא נחשב לבית הכנסת הספרדי הגדול והמטופח ביותר במדינות הבלקן ובית הכנסת השלישי בגודלו בכל אירופה.
המקום, שיכול להכיל 1,300 מתפללים מעיד על גודלה ועושרה של הקהילה היהודית שהייתה בעיר, עד מלחמת העולם השנייה.
למרות שהקהילה היהודית בעיר מונה כיום פחות מ-2,000 נפש, בבית הכנסת נערכות גם בימינו תפילות בסופי השבוע.
בית הכנסת תופס מקום מאוד חשוב בתרבות הבולגרית. בשנת 1955 הוא אף הוכרז כמרכז תרבות לאומי של בולגריה.
#מה תראו כאן?
כבר מבחוץ תוכלו לראות על גג המבנה את הקמרונות והמגדלים המעוטרים במגיני דוד.
כשנכנסים פנימה למבנה בית הכנסת קל מאוד להתרשם מיופיו וגודלו של המבנה.
לגבי היופי - בית התפילה היהודי בנוי בסגנון ספרדי, מעוצב בסגנונות בנייה שונים וכולל פסיפסים, עמודי שיש איטלקי, גילופי עץ מרשימים ועוד סממני יוקרה עיצובית של תחילת המאה העשרים.
אולם התפילה המרכזי עשיר בעיטורים וצורתו מתומנת. שימו לב לעיטורי הפרחים והעיטורים הגיאומטריים.
מעניינים גם חלונות הוויטראז' הוונציאניים, הקישוטים המרהיבים שלידם והנברשת הענקית.
הנברשת הענקית הזו עשויה פליז ויוצרה בווינה. היא ללא ספק גולת הכותרת כאן. גודלה למעלה מ-19 מטרים ומשקלה כ-2,250 קילוגרם.
#המוזיאון היהודי
כבר שנים שלא פועל המוזיאון היהודי של העיר, ששכן במבנה בית הכנסת וסיפר את תולדות יהודי בולגריה ומעט מחייהם. חבל.
ראו בתגית "יהדות, מוזיאונים, סופיה".
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה החל מ-1905 בסגנון הספרדי-מורי, שהיה אז אופנתי. ניכרות בו גם השפעות ונציאניות.
המקום נחנך בשנת 1909 ושירת את הקהילה היהודית המשגשגת, שלשיאה הגיעה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הבנייה הייתה בהשראת בית הכנסת הגדול של וינה, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נהרס עד היסוד.
בית הכנסת פעיל עד היום והוא משרת את הקהילה היהודית, המונה כאלף יהודים בבירת בולגריה. עד היום מקיימים כאן שמחות, חגיגות בר מצווה וחתונות, הממשיכות את המסורת היהודית בעיר ואת חיי הדת של הקהילה היהודית בעיר.
#טיפים
אם אתם מתכוונים לבקר ביום שישי, הגיעו מוקדם.
כניסה חינם לילדים ולנוער מתחת לגיל 18.
ניתן לקבל הדרכה קצרה באנגלית במחיר סמלי.
למבקשים יפה מאשרים לעתים לגשת אל ארון הקודש המתוחם בחבלים.
בצמוד לבית הכנסת המרכזי נמצא המוזיאון היהודי המעניין.
רעבים? - בסמוך לבית הכנסת נמצא השוק המקורה של סופיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JU62Lr94Ps0
ביקור במקום:
https://youtu.be/7JID5TXf0B0
תמונות בית הכנסת:
https://youtu.be/pPHenZR-yAI
במרכז סופיה, בסמוך לשוק המרכזי בעיר, נמצא בית הכנסת של סופיה (Sofia synagogue). בית הכנסת הזה הוא אתר נפלא לביקור שורשי ויהודי בעיר, אך לא רק. כי למרות שהמקום משרת כיום קהילה יהודית די קטנה, הוא נחשב ליעד תיירות מבוקש יחסית.
בית הכנסת והמוזיאון היהודי שהוא מאחסן בתוכו נמצאים שניהם במבנה בית הכנסת שנבנה בתחילת המאה ה-20.
המקום יכול להכיל מאות מתפללים בו זמנית. המבנה מפואר מאוד ושונה מבתי הכנסת בארץ. השפעה אירופית ברורה ניכרת הן במבנה והן בעיצוב הפנימי של החלל ושל מבנה בית הכנסת כולו.
זהו בית הכנסת המרכזי של בירת בולגריה. הוא נחשב לבית הכנסת הספרדי הגדול והמטופח ביותר במדינות הבלקן ובית הכנסת השלישי בגודלו בכל אירופה.
המקום, שיכול להכיל 1,300 מתפללים מעיד על גודלה ועושרה של הקהילה היהודית שהייתה בעיר, עד מלחמת העולם השנייה.
למרות שהקהילה היהודית בעיר מונה כיום פחות מ-2,000 נפש, בבית הכנסת נערכות גם בימינו תפילות בסופי השבוע.
בית הכנסת תופס מקום מאוד חשוב בתרבות הבולגרית. בשנת 1955 הוא אף הוכרז כמרכז תרבות לאומי של בולגריה.
#מה תראו כאן?
כבר מבחוץ תוכלו לראות על גג המבנה את הקמרונות והמגדלים המעוטרים במגיני דוד.
כשנכנסים פנימה למבנה בית הכנסת קל מאוד להתרשם מיופיו וגודלו של המבנה.
לגבי היופי - בית התפילה היהודי בנוי בסגנון ספרדי, מעוצב בסגנונות בנייה שונים וכולל פסיפסים, עמודי שיש איטלקי, גילופי עץ מרשימים ועוד סממני יוקרה עיצובית של תחילת המאה העשרים.
אולם התפילה המרכזי עשיר בעיטורים וצורתו מתומנת. שימו לב לעיטורי הפרחים והעיטורים הגיאומטריים.
מעניינים גם חלונות הוויטראז' הוונציאניים, הקישוטים המרהיבים שלידם והנברשת הענקית.
הנברשת הענקית הזו עשויה פליז ויוצרה בווינה. היא ללא ספק גולת הכותרת כאן. גודלה למעלה מ-19 מטרים ומשקלה כ-2,250 קילוגרם.
#המוזיאון היהודי
כבר שנים שלא פועל המוזיאון היהודי של העיר, ששכן במבנה בית הכנסת וסיפר את תולדות יהודי בולגריה ומעט מחייהם. חבל.
ראו בתגית "יהדות, מוזיאונים, סופיה".
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה החל מ-1905 בסגנון הספרדי-מורי, שהיה אז אופנתי. ניכרות בו גם השפעות ונציאניות.
המקום נחנך בשנת 1909 ושירת את הקהילה היהודית המשגשגת, שלשיאה הגיעה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הבנייה הייתה בהשראת בית הכנסת הגדול של וינה, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נהרס עד היסוד.
בית הכנסת פעיל עד היום והוא משרת את הקהילה היהודית, המונה כאלף יהודים בבירת בולגריה. עד היום מקיימים כאן שמחות, חגיגות בר מצווה וחתונות, הממשיכות את המסורת היהודית בעיר ואת חיי הדת של הקהילה היהודית בעיר.
#טיפים
אם אתם מתכוונים לבקר ביום שישי, הגיעו מוקדם.
כניסה חינם לילדים ולנוער מתחת לגיל 18.
ניתן לקבל הדרכה קצרה באנגלית במחיר סמלי.
למבקשים יפה מאשרים לעתים לגשת אל ארון הקודש המתוחם בחבלים.
בצמוד לבית הכנסת המרכזי נמצא המוזיאון היהודי המעניין.
רעבים? - בסמוך לבית הכנסת נמצא השוק המקורה של סופיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JU62Lr94Ps0
ביקור במקום:
https://youtu.be/7JID5TXf0B0
תמונות בית הכנסת:
https://youtu.be/pPHenZR-yAI
המוזיאון היהודי של יוון
#על המוזיאון היהודי של העיר
המוזיאון היהודי של יוון (The Jewish Museum of Greece) נוסד בשנת 1977 כדי לספר את סיפורם, גם בעבר וגם בהווה, של יהודי יוון. המוזיאון מציג היטב את ההיסטוריה רבת השנים של קהילת יהודי יוון. בפני המבקרים נחשפת תמונה בהירה וברורה של חיי היהודים לאורך 2,300 שנים של קיומה ביוון.
המוזיאון הזה, תחילתו בתצוגה צנועה של חפצים ששרדו את מלחמת העולם השנייה, תצוגה שהוצגה בחדר קטן בסמוך לבית הכנסת של אתונה. אבל הוא גדל מאז ועבר אל המבנה הזה, שמשמש עד היום כמוזיאון שמנציח את היהודים ואת חייהם ביוון. כל זאת בעזרת תצלומים, מסמכים, בדי טקסטיל, תכשיטים, כלי קודש ועוד.
יש כאן מעל 10,000 חפצים הקשורים במסורת ובחיים של יהודי יוון, במהלך הדורות ועד ימינו. מטבע הדברים, יש כאן דגש על תקופת מלחמת העולם השנייה ובטרגדיה של חיסול מרבית הקהילה היהודית של יווןן, שחלה בשואה.
אבל המוזיאון הוא לא רק מקום תצוגה, אלא גם זירת מחקר מתקדמת. בנוסף לתפקידו כחלל תצוגה, המוזיאון משמש כמקום ללימוד ולמחקר על חיי היהודים ביוון. לשם כך מגיעים לכאן חוקרים מכל העולם.
#המוצגים במוזיאון
התערוכות הקבועות של המוזיאון היהודי מתפרשות על פני 6 קומות כשבכל קומה מוצגים פריטים אחרים:
בקומת הקרקע ניתן לראות פריטים מבתי כנסת שהיו ביוון. מעליה, בקומה הראשונה, מוצגים חגי היהדות. המוצגים בקומה השנייה מציגים את ההיסטוריה היהודית ביוון. בקומה שמעליה מוקרנים סרטים על היהדות ועל המוזיאון היהודי.
הקומות הבאות מוקדשות לשואה ולהכחדת מרבית יהודי יוון, לתצוגת תלבושות יהודיות ובקומה העליונה מודגמים חיי היום יום של יהודי יוון ואתונה.
מעת לעת מוצגות במוזיאון גם תערוכות מתחלפות ויש בו גם חנות מוזיאון צנועה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/5itj2N19JZA
המוזיאון היהודי של יוון (The Jewish Museum of Greece) נוסד בשנת 1977 כדי לספר את סיפורם, גם בעבר וגם בהווה, של יהודי יוון. המוזיאון מציג היטב את ההיסטוריה רבת השנים של קהילת יהודי יוון. בפני המבקרים נחשפת תמונה בהירה וברורה של חיי היהודים לאורך 2,300 שנים של קיומה ביוון.
המוזיאון הזה, תחילתו בתצוגה צנועה של חפצים ששרדו את מלחמת העולם השנייה, תצוגה שהוצגה בחדר קטן בסמוך לבית הכנסת של אתונה. אבל הוא גדל מאז ועבר אל המבנה הזה, שמשמש עד היום כמוזיאון שמנציח את היהודים ואת חייהם ביוון. כל זאת בעזרת תצלומים, מסמכים, בדי טקסטיל, תכשיטים, כלי קודש ועוד.
יש כאן מעל 10,000 חפצים הקשורים במסורת ובחיים של יהודי יוון, במהלך הדורות ועד ימינו. מטבע הדברים, יש כאן דגש על תקופת מלחמת העולם השנייה ובטרגדיה של חיסול מרבית הקהילה היהודית של יווןן, שחלה בשואה.
אבל המוזיאון הוא לא רק מקום תצוגה, אלא גם זירת מחקר מתקדמת. בנוסף לתפקידו כחלל תצוגה, המוזיאון משמש כמקום ללימוד ולמחקר על חיי היהודים ביוון. לשם כך מגיעים לכאן חוקרים מכל העולם.
#המוצגים במוזיאון
התערוכות הקבועות של המוזיאון היהודי מתפרשות על פני 6 קומות כשבכל קומה מוצגים פריטים אחרים:
בקומת הקרקע ניתן לראות פריטים מבתי כנסת שהיו ביוון. מעליה, בקומה הראשונה, מוצגים חגי היהדות. המוצגים בקומה השנייה מציגים את ההיסטוריה היהודית ביוון. בקומה שמעליה מוקרנים סרטים על היהדות ועל המוזיאון היהודי.
הקומות הבאות מוקדשות לשואה ולהכחדת מרבית יהודי יוון, לתצוגת תלבושות יהודיות ובקומה העליונה מודגמים חיי היום יום של יהודי יוון ואתונה.
מעת לעת מוצגות במוזיאון גם תערוכות מתחלפות ויש בו גם חנות מוזיאון צנועה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/5itj2N19JZA
המוזיאון היהודי של רומא
#על המוזיאון היהודי
המוזיאון היהודי, שבעבר שימש מעין "מחסן", שבו רוכזו אוספי יודאיקה ותשמישי קדושה שהועברו אליו מבתי הכנסת הישנים של איטליה, הפך החל משנת 2005 למוזיאון.
כיאה למסורת היהודית, המוזיאון פתוח רק בימי חול. הוא מתאר את חיי הקהילה היהודית בת ה-2000 שנה, אחת מהעתיקות בעולם. המוזיאון משמש כלי הסברה חשוב ומקור הכנסה עיקרי בעבור הקהילה היהודית.
המוזיאון נחנך במקור בשנת 1960, במבנה הצמוד לבית הכנסת על גדת נהר הטיבר. במוזיאון יש שלושה חדרים, כאשר בכל אחד מהם מוצגת תצוגה שונה של אוספים מכוונים שנאספו מחמישה בתי כנסת בעיר. בחדר הראשון תוכלו לראות מסמכים היסטוריים וממצאים ארכיאולוגים. בחדר השני תראו תשמישי קדושה ובאחרון חפצי אומנות יהודית שונים.
ספרי תורה, אריגים, כיסויי תורה, כתבי יד מהמאה ה-14, ארונות קודש, מגילות, סידורים, חנוכיות ואבני שיש הם רק חלק מכמות הפריטים העצומה שתוכלו לראות כאן. האוסף המרשים ביותר הוא חד משמעית זה שנאסף בתקופת הגטו של רומא, בין השנים 1555-1800.
שימו לב לשני לוחות הזיכרון לנספים במלחמות איטליה ולקורבנות השואה השונים, המוצבים לצד הכניסה למוזיאון.
תוכלו לראות כאן הרבה סיורים של תלמידים מבתי הספר השונים של רומא. זאת מכיוון שהוא משמש מרכז לימודי לציבור העיר, למורשת היהודית.
מבט מקרוב על בית הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=rx5VUpgNLDU
המוזיאון היהודי, שבעבר שימש מעין "מחסן", שבו רוכזו אוספי יודאיקה ותשמישי קדושה שהועברו אליו מבתי הכנסת הישנים של איטליה, הפך החל משנת 2005 למוזיאון.
כיאה למסורת היהודית, המוזיאון פתוח רק בימי חול. הוא מתאר את חיי הקהילה היהודית בת ה-2000 שנה, אחת מהעתיקות בעולם. המוזיאון משמש כלי הסברה חשוב ומקור הכנסה עיקרי בעבור הקהילה היהודית.
המוזיאון נחנך במקור בשנת 1960, במבנה הצמוד לבית הכנסת על גדת נהר הטיבר. במוזיאון יש שלושה חדרים, כאשר בכל אחד מהם מוצגת תצוגה שונה של אוספים מכוונים שנאספו מחמישה בתי כנסת בעיר. בחדר הראשון תוכלו לראות מסמכים היסטוריים וממצאים ארכיאולוגים. בחדר השני תראו תשמישי קדושה ובאחרון חפצי אומנות יהודית שונים.
ספרי תורה, אריגים, כיסויי תורה, כתבי יד מהמאה ה-14, ארונות קודש, מגילות, סידורים, חנוכיות ואבני שיש הם רק חלק מכמות הפריטים העצומה שתוכלו לראות כאן. האוסף המרשים ביותר הוא חד משמעית זה שנאסף בתקופת הגטו של רומא, בין השנים 1555-1800.
שימו לב לשני לוחות הזיכרון לנספים במלחמות איטליה ולקורבנות השואה השונים, המוצבים לצד הכניסה למוזיאון.
תוכלו לראות כאן הרבה סיורים של תלמידים מבתי הספר השונים של רומא. זאת מכיוון שהוא משמש מרכז לימודי לציבור העיר, למורשת היהודית.
מבט מקרוב על בית הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=rx5VUpgNLDU
המוזיאון היהודי ובית הכנסת ברודוס
#על המוזיאון היהודי של רודוס
מטרתו של המוזיאון היהודי ברודוס (The Acropolis of Rhodes) היא לשמר ולהציג את המורשת, התרבות וההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר רודוס, קהילה ששגשגה כאן עד למלחמת העולם השנייה.
המוזיאון נמצא בבית הכנסת "קהל שלום", שבסמטת סִימִיוּ (Symiou), ברובע היהודי של העיר. זהו בית הכנסת הפעיל היחידי באי והוא הוקם בשנת 1577. בבית הכנסת שכאן מתקיימות עדיין תפילות, בעיקר בחגים היהודיים המרכזיים.
כיום חיים עדיין ברודוס עשרות בודדות של יהודים ולכן בעונת התיירות בית הכנסת הזה פועל כמרכז מבקרים וכמוזיאון קטן לתולדות הקהילה היהודית המקומית.
המוזיאון הוקם כאן בשנת 1997, על ידי יהודי מקומי בשם אהרון חסון. מאז הוא מהווה מוקד עניין ליהודים וישראלים בעיקר, המבקרים באי.
את ההיסטוריה והמורשת של יהודי רודוס מתעד המוזיאון הקטן באמצעות מוצגים מגוונים ואביזרים יהודיים אותנטיים, מתקופות שונות בהיסטוריה של הקהילה היהודית העתיקה, שחייתה כאן עד השואה. לצד תשמישי קדושה, כמו טליתות, תפילין וכיפות ופריטי לבוש יהודיים שונים, ניתן לצפות כאן בתצלומים, ציורים ומסמכים, המתעדים את חיי היומיום של אנשי הקהילה.
כל העת עוסקת כאן הקרן להיסטוריה יהודית של רודוס ברכש וקליטה של פריטים חדשים, המאפשרים להעשיר את אוסף המוצגים שבמוזיאון.
בחנות המתנות הקטנה של המוזיאון תמצאו ספרים על יהדות יוון ודיסקים בשפת הלאדינו, בה דיברו מרבית אנשי הקהילה, רובם ממגורשי ספרד.
#אדריכלות בית הכנסת
כמו בתי כנסת אחרים, באירופה של ימי הביניים, גם כאן קשה לזהות מבחוץ שהמבנה הדו-קומתי שלפניכם הוא בית כנסת פעיל ותוסס. בעבר גם לא הופיעו על קיר הבניין שלטי בית כנסת, כתובות או עיטורים יהודיים.
כך, תוך שמירה על פרופיל נמוך, ללא מגיני דוד או סממנים יהודיים מבחוץ, נישא בניין התפילה מעל לסמטה הצדדית ולא משך תשומת לב. היהודים בימי הביניים נהגו להתמקם במבנים "רגילים" שכאלה, עם חזיתות שלא מסגירות את תפקיד הבניין, כדי שלא לבלוט ולא לעורר את זעם השלטון והשכנים, שהיו בני דתות שליטות ושהיהודים היו נתונים במידה רבה לחסדיהם וחששו מהם.
לפיכך, כדי שלא למשוך תשומת לב, אטומה חזית בית הכנסת במפלס הרחוב. רק בקומה העליונה יש שורת חלונות, המאירים את אולם התפילה. גם הכניסה והיציאה של בית הכנסת הם מחצר פנימית קטנה, ששמרה אז על ביטחון היהודים המתפללים, במיוחד בתקופות קשות של מתח דתי.
את הקישוטים וההשקעה העיצובית השאירו אז היהודים לתוך בית הכנסת. בחלל התפילה תראו 3 קשתות, אחת מרכזית וגדולה ושתי קשתות קטנות מהצדדים. אלו בנויות על שני עמודים הבנויים מאבן כורכר. בניגוד לקירות בית הכנסת המטויחים בלבן, העמודים הללו חשופים ומאפשרים להכיר את אבן הכורכר. שמה של אבן הכורכר מגיע מהמילה הערבית כֻּרְכַּאר. זהו סלע מִשְקָע, שנוצר מהתאבנות בת מיליוני שנים, של חול ים ועצמות של בעלי חיים ימיים.
הכורכר היה חומר הבנייה שבו נבנו מרבית מבני העיר העתיקה ושרק במאות האחרונות הוחלף בבטון. מבנים רבים ברחבי המזרח התיכון נבנו מכורכר בעת העתיקה.
#מה לראות כאן?
שימו לב לדלת שבמרכז הקיר המזרחי של בית הכנסת. דלת זו מקשרת אל חצר אחורית שבה נהגו לקיים אז אירועים. משני צידיה של הדלת ראו את ארון הקודש שפוצל לשני ארונות. 3 מדרגות מובילות לכל ארון, שיטה שרווחה בבתי כנסת כאלו בימי הביניים והדגישה למתפללים את ארון הקודש. זה היה מעין פרדוקס שבו דווקא חלוקת ארון הקודש הבליטה וכיבדה אותו, בעיני המתפללים.
הרימו ראש אל קומת הגלריה שבחלל התפילה. זוהי תוספת מאוחרת לבית הכנסת, שנוספה בשנת 1930. היא נבנתה בשביל עזרת הנשים, שעד אז הייתה בחדר נפרד לגמרי מחלל התפילה העיקרי, ששימש את המתפללים הגברים. מנגד, במשך שנים רבות היה המנהג כאן להתפלל יחד, נשים וגברים.
שימו לב גם לסמלים היהודיים שעל הקירות כאן, כמו המנורה, הכתר, כינור דוד ולוחות הברית. בשל האיסור היהודי על ציורים בבית הכנסת, של דמויות אנושיות, בעלי חיים או תיאורים מסיפורי התנ"ך, שולבו כאן בעיקר הסמלים הללו ועיטורים מעולם הצמחים.
עיטורי הקיר הללו נעשו בטכניקה של טיח מכויר, שנקראת "סְטוּקוֹ" (Stucco). טכניקה זו נפוצה באדריכלות המוסלמית של ימי הביניים. היהודים, שחולקים עם האיסלאם את האיסור על ציור דמויות בבתי התפילה, אימצו את הטכניקה הזו, עוד לפני גירוש ספרד. בבתי הכנסת הספרדיים הם הרבו להשתמש בטכניקת ה"סְטוּקוֹ". גם בהמשך, לאחר הגירוש, היא מופיעה לא פעם בבתי הכנסת שבנו במקומות שבהם התיישבו.
את בית הקברות היהודי העתיק של העיר, שגילו 400 שנה, תוכלו לראות בעיר עצמה, מאחורי העיר העתיקה.
#טיפים
בחודשים נובמבר עד מרץ המוזיאון סגור ונפתח למבקרים רק בתיאום מראש, עם משרד הקהילה היהודית של רודוס.
נסו להגיע לבית הכנסת בימי שישי ובמיוחד בחגים ולהשלים מניין. מבין יהודי רודוס, נותרו כיום 2-3 משפחות בודדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sQZhyns4UE4
מטרתו של המוזיאון היהודי ברודוס (The Acropolis of Rhodes) היא לשמר ולהציג את המורשת, התרבות וההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר רודוס, קהילה ששגשגה כאן עד למלחמת העולם השנייה.
המוזיאון נמצא בבית הכנסת "קהל שלום", שבסמטת סִימִיוּ (Symiou), ברובע היהודי של העיר. זהו בית הכנסת הפעיל היחידי באי והוא הוקם בשנת 1577. בבית הכנסת שכאן מתקיימות עדיין תפילות, בעיקר בחגים היהודיים המרכזיים.
כיום חיים עדיין ברודוס עשרות בודדות של יהודים ולכן בעונת התיירות בית הכנסת הזה פועל כמרכז מבקרים וכמוזיאון קטן לתולדות הקהילה היהודית המקומית.
המוזיאון הוקם כאן בשנת 1997, על ידי יהודי מקומי בשם אהרון חסון. מאז הוא מהווה מוקד עניין ליהודים וישראלים בעיקר, המבקרים באי.
את ההיסטוריה והמורשת של יהודי רודוס מתעד המוזיאון הקטן באמצעות מוצגים מגוונים ואביזרים יהודיים אותנטיים, מתקופות שונות בהיסטוריה של הקהילה היהודית העתיקה, שחייתה כאן עד השואה. לצד תשמישי קדושה, כמו טליתות, תפילין וכיפות ופריטי לבוש יהודיים שונים, ניתן לצפות כאן בתצלומים, ציורים ומסמכים, המתעדים את חיי היומיום של אנשי הקהילה.
כל העת עוסקת כאן הקרן להיסטוריה יהודית של רודוס ברכש וקליטה של פריטים חדשים, המאפשרים להעשיר את אוסף המוצגים שבמוזיאון.
בחנות המתנות הקטנה של המוזיאון תמצאו ספרים על יהדות יוון ודיסקים בשפת הלאדינו, בה דיברו מרבית אנשי הקהילה, רובם ממגורשי ספרד.
#אדריכלות בית הכנסת
כמו בתי כנסת אחרים, באירופה של ימי הביניים, גם כאן קשה לזהות מבחוץ שהמבנה הדו-קומתי שלפניכם הוא בית כנסת פעיל ותוסס. בעבר גם לא הופיעו על קיר הבניין שלטי בית כנסת, כתובות או עיטורים יהודיים.
כך, תוך שמירה על פרופיל נמוך, ללא מגיני דוד או סממנים יהודיים מבחוץ, נישא בניין התפילה מעל לסמטה הצדדית ולא משך תשומת לב. היהודים בימי הביניים נהגו להתמקם במבנים "רגילים" שכאלה, עם חזיתות שלא מסגירות את תפקיד הבניין, כדי שלא לבלוט ולא לעורר את זעם השלטון והשכנים, שהיו בני דתות שליטות ושהיהודים היו נתונים במידה רבה לחסדיהם וחששו מהם.
לפיכך, כדי שלא למשוך תשומת לב, אטומה חזית בית הכנסת במפלס הרחוב. רק בקומה העליונה יש שורת חלונות, המאירים את אולם התפילה. גם הכניסה והיציאה של בית הכנסת הם מחצר פנימית קטנה, ששמרה אז על ביטחון היהודים המתפללים, במיוחד בתקופות קשות של מתח דתי.
את הקישוטים וההשקעה העיצובית השאירו אז היהודים לתוך בית הכנסת. בחלל התפילה תראו 3 קשתות, אחת מרכזית וגדולה ושתי קשתות קטנות מהצדדים. אלו בנויות על שני עמודים הבנויים מאבן כורכר. בניגוד לקירות בית הכנסת המטויחים בלבן, העמודים הללו חשופים ומאפשרים להכיר את אבן הכורכר. שמה של אבן הכורכר מגיע מהמילה הערבית כֻּרְכַּאר. זהו סלע מִשְקָע, שנוצר מהתאבנות בת מיליוני שנים, של חול ים ועצמות של בעלי חיים ימיים.
הכורכר היה חומר הבנייה שבו נבנו מרבית מבני העיר העתיקה ושרק במאות האחרונות הוחלף בבטון. מבנים רבים ברחבי המזרח התיכון נבנו מכורכר בעת העתיקה.
#מה לראות כאן?
שימו לב לדלת שבמרכז הקיר המזרחי של בית הכנסת. דלת זו מקשרת אל חצר אחורית שבה נהגו לקיים אז אירועים. משני צידיה של הדלת ראו את ארון הקודש שפוצל לשני ארונות. 3 מדרגות מובילות לכל ארון, שיטה שרווחה בבתי כנסת כאלו בימי הביניים והדגישה למתפללים את ארון הקודש. זה היה מעין פרדוקס שבו דווקא חלוקת ארון הקודש הבליטה וכיבדה אותו, בעיני המתפללים.
הרימו ראש אל קומת הגלריה שבחלל התפילה. זוהי תוספת מאוחרת לבית הכנסת, שנוספה בשנת 1930. היא נבנתה בשביל עזרת הנשים, שעד אז הייתה בחדר נפרד לגמרי מחלל התפילה העיקרי, ששימש את המתפללים הגברים. מנגד, במשך שנים רבות היה המנהג כאן להתפלל יחד, נשים וגברים.
שימו לב גם לסמלים היהודיים שעל הקירות כאן, כמו המנורה, הכתר, כינור דוד ולוחות הברית. בשל האיסור היהודי על ציורים בבית הכנסת, של דמויות אנושיות, בעלי חיים או תיאורים מסיפורי התנ"ך, שולבו כאן בעיקר הסמלים הללו ועיטורים מעולם הצמחים.
עיטורי הקיר הללו נעשו בטכניקה של טיח מכויר, שנקראת "סְטוּקוֹ" (Stucco). טכניקה זו נפוצה באדריכלות המוסלמית של ימי הביניים. היהודים, שחולקים עם האיסלאם את האיסור על ציור דמויות בבתי התפילה, אימצו את הטכניקה הזו, עוד לפני גירוש ספרד. בבתי הכנסת הספרדיים הם הרבו להשתמש בטכניקת ה"סְטוּקוֹ". גם בהמשך, לאחר הגירוש, היא מופיעה לא פעם בבתי הכנסת שבנו במקומות שבהם התיישבו.
את בית הקברות היהודי העתיק של העיר, שגילו 400 שנה, תוכלו לראות בעיר עצמה, מאחורי העיר העתיקה.
#טיפים
בחודשים נובמבר עד מרץ המוזיאון סגור ונפתח למבקרים רק בתיאום מראש, עם משרד הקהילה היהודית של רודוס.
נסו להגיע לבית הכנסת בימי שישי ובמיוחד בחגים ולהשלים מניין. מבין יהודי רודוס, נותרו כיום 2-3 משפחות בודדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sQZhyns4UE4
מוזיאון יודנפלאץ
#המוזיאון להיסטוריה יהודית בימי הביניים
המוזיאון היהודי ממוקם ביודנפלאץ, כיכר היהודים. כיכר היהודים הייתה מאז ומתמיד מקום מרכזי בעבור יהודי וינה והיום הוא הסמל שמחבר את מורשת יהודי וינה מהעבר, אל ההווה והעתיד.
המוזיאון היהודי נפתח בשנת 2000 ומטרתו הייתה להנציח את יהודי וינה שנספו בשואה ובמאורעות האנטישמים שפקדו את היהודים בווינה, מאז שנת 1938. המוזיאון בנוי מרבדים שונים העוסקים בהיסטוריה היהודית של וינה, כאשר הם מוצגים כל אחד בקומה שונה ומצליחים לספר את סיפור חיי היהודים בווינה של ימי הביניים.
בקומת המרתף התחתונה, לדוגמה, תוכלו לראות את שרידי בית הכנסת העתיק מימי הביניים. אלו שרידים מבית הכנסת שעמד כאן בעבר, עוד לפני שנהרס בשריפה של שנת 1421. לצידם יש מוצגים המשקפים את אורח החיים, התרבות והחברה של היהודים בווינה. חשוב לדעת שלפני הכיבוש הנאצי הייתה כאן קהילה יהודית גדולה ורבת השפעה בעיר.
לסיכום החוויה, תוכלו לראות כאן גם סרט על חיי היהודים בתקופה הנוכחית - סרט מרתק ושווה צפייה.
במוזיאון גם מאגר שמות של כל קורבנות היהודים שנספו בין השנים 1938-1945.
יהי זכרם ברוך.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים עד גיל 14.
בשבת המוזיאון סגור.
המוזיאון היהודי ממוקם ביודנפלאץ, כיכר היהודים. כיכר היהודים הייתה מאז ומתמיד מקום מרכזי בעבור יהודי וינה והיום הוא הסמל שמחבר את מורשת יהודי וינה מהעבר, אל ההווה והעתיד.
המוזיאון היהודי נפתח בשנת 2000 ומטרתו הייתה להנציח את יהודי וינה שנספו בשואה ובמאורעות האנטישמים שפקדו את היהודים בווינה, מאז שנת 1938. המוזיאון בנוי מרבדים שונים העוסקים בהיסטוריה היהודית של וינה, כאשר הם מוצגים כל אחד בקומה שונה ומצליחים לספר את סיפור חיי היהודים בווינה של ימי הביניים.
בקומת המרתף התחתונה, לדוגמה, תוכלו לראות את שרידי בית הכנסת העתיק מימי הביניים. אלו שרידים מבית הכנסת שעמד כאן בעבר, עוד לפני שנהרס בשריפה של שנת 1421. לצידם יש מוצגים המשקפים את אורח החיים, התרבות והחברה של היהודים בווינה. חשוב לדעת שלפני הכיבוש הנאצי הייתה כאן קהילה יהודית גדולה ורבת השפעה בעיר.
לסיכום החוויה, תוכלו לראות כאן גם סרט על חיי היהודים בתקופה הנוכחית - סרט מרתק ושווה צפייה.
במוזיאון גם מאגר שמות של כל קורבנות היהודים שנספו בין השנים 1938-1945.
יהי זכרם ברוך.
#טיפים
הכניסה חינם לילדים עד גיל 14.
בשבת המוזיאון סגור.
המוזיאון לתולדות יהודי פולין
#על המוזיאון ששמו פולין
המוזיאון לתולדות יהודי פולין (POLIN Museum of the History of Polish Jews), המכונה גם "מוזיאון פולין", הוא מוזיאון שמספר את תולדות היהודים בפולין, החל מההגירה הראשונה לפולין ועד ימינו.
המוזיאון נבנה במה שהיה השטח היחידי בתחומי הרובע היהודי לשעבר, שנותר ללא בנייה. כאן שכן בעבר גטו ורשה, ממש במקום שבו ניצב בזמן המלחמה בניין מפקדת היודנראט. הוא נמצא ממש ליד רחוב אנילביץ' ואל מול האנדרטה של הפסל נתן רפפורט, לזכרם של גיבורי גטו ורשה.
גם אם המוזיאון מקדיש חלק משמעותי לשואה, הוא עוסק לא מעט גם בתקופות אחרות בהיסטוריה של החיבור בין היהודים לפולין. למעשה, המוזיאון מספר על תולדות יהדות פולין, החל מהמאה ה-13 ועושה זאת נכון ובאמצעות טכנולוגיה חדשנית שיוצרת עניין.
על אף שיש בו חלק אינטראקטיבי, שמציע פעילויות עם מסכים ממוחשבים, המוזיאון לא ממש מיועד לילדים צעירים.
#תצוגות המוזיאון
במוזיאון תצוגת קבע שמציגה 1,000 שנות היסטוריה של יהודי פולין, בעבר הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם.
תצוגת הקבע מחולקת ל-8 חללים המייצגים תקופות היסטוריות שונות, החל מימי הביניים אצל יהדות פולין, היהודים באיחוד הפולני-ליטאי, בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, בשואה ובתקופה שלאחר המלחמה.
הנה אגפי המוזיאון:
יער - בריחת היהודים מהרדיפות במערב אירופה לפולין, שהייתה לבית הגדול ביותר ליהודים באירופה.
ימי הביניים - המתיישבים היהודים הראשונים בפולין. תיאורי אברהם בן יעקב, מהמאה ה-10, של המדינה הפולנית תחת מיישקו ה-1, השליט הראשון של פולין.
תור הזהב - במאות ה-15 וה-16 התפתחה התרבות העשירה של יהדות פולין, שנהנתה מסובלנות דתית. היא הסתיימה בפוגרומים של מרד חְמֶלְנִיצְקִי, שאותם מייצגת להבת האש הסמלית.
לקראת המדינה - במאות ה-17 וה-18 מתפתחות בפריפריה ערי-סְפָר טיפוסיות, שבהן רוב יהודי.
המודרנה - יהודי פולין המחולקת של המאה ה-19 מצליחים במהפכה התעשייתית בפולין, מתפתחים ופוגשים באנטישמיות המודרנית, שתלווה אותם מכאן.
הרחוב - בין שתי מלחמות העולם נוצר תור הזהב השני של יהודי פולין ונוצרת תרבות יהודית מפותחת בפולין.
שואה - זוועות השואה, שמכניסה אותם לגטו ורשה ומכחידה 90% מיהודי פולין.
אחרי המלחמה - לאחר 1945, עם עזיבת רוב ניצולי השואה את פולין, ההשתלטות הסובייטית והמסע האנטישמי בחסות השלטונות הקומוניסטיים, עד סוף הקומוניזם ותחיית הקהילה היהודית הקטנה בפולין.
#טיפים
הכניסה למוזיאון בימי ה' היא בחינם.
הכניסה היא עד שעה 16:00
משך סיור במוזיאון הוא כשעתיים.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/vnJophbUnDg
המוזיאון לתולדות יהודי פולין (POLIN Museum of the History of Polish Jews), המכונה גם "מוזיאון פולין", הוא מוזיאון שמספר את תולדות היהודים בפולין, החל מההגירה הראשונה לפולין ועד ימינו.
המוזיאון נבנה במה שהיה השטח היחידי בתחומי הרובע היהודי לשעבר, שנותר ללא בנייה. כאן שכן בעבר גטו ורשה, ממש במקום שבו ניצב בזמן המלחמה בניין מפקדת היודנראט. הוא נמצא ממש ליד רחוב אנילביץ' ואל מול האנדרטה של הפסל נתן רפפורט, לזכרם של גיבורי גטו ורשה.
גם אם המוזיאון מקדיש חלק משמעותי לשואה, הוא עוסק לא מעט גם בתקופות אחרות בהיסטוריה של החיבור בין היהודים לפולין. למעשה, המוזיאון מספר על תולדות יהדות פולין, החל מהמאה ה-13 ועושה זאת נכון ובאמצעות טכנולוגיה חדשנית שיוצרת עניין.
על אף שיש בו חלק אינטראקטיבי, שמציע פעילויות עם מסכים ממוחשבים, המוזיאון לא ממש מיועד לילדים צעירים.
#תצוגות המוזיאון
במוזיאון תצוגת קבע שמציגה 1,000 שנות היסטוריה של יהודי פולין, בעבר הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם.
תצוגת הקבע מחולקת ל-8 חללים המייצגים תקופות היסטוריות שונות, החל מימי הביניים אצל יהדות פולין, היהודים באיחוד הפולני-ליטאי, בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, בשואה ובתקופה שלאחר המלחמה.
הנה אגפי המוזיאון:
יער - בריחת היהודים מהרדיפות במערב אירופה לפולין, שהייתה לבית הגדול ביותר ליהודים באירופה.
ימי הביניים - המתיישבים היהודים הראשונים בפולין. תיאורי אברהם בן יעקב, מהמאה ה-10, של המדינה הפולנית תחת מיישקו ה-1, השליט הראשון של פולין.
תור הזהב - במאות ה-15 וה-16 התפתחה התרבות העשירה של יהדות פולין, שנהנתה מסובלנות דתית. היא הסתיימה בפוגרומים של מרד חְמֶלְנִיצְקִי, שאותם מייצגת להבת האש הסמלית.
לקראת המדינה - במאות ה-17 וה-18 מתפתחות בפריפריה ערי-סְפָר טיפוסיות, שבהן רוב יהודי.
המודרנה - יהודי פולין המחולקת של המאה ה-19 מצליחים במהפכה התעשייתית בפולין, מתפתחים ופוגשים באנטישמיות המודרנית, שתלווה אותם מכאן.
הרחוב - בין שתי מלחמות העולם נוצר תור הזהב השני של יהודי פולין ונוצרת תרבות יהודית מפותחת בפולין.
שואה - זוועות השואה, שמכניסה אותם לגטו ורשה ומכחידה 90% מיהודי פולין.
אחרי המלחמה - לאחר 1945, עם עזיבת רוב ניצולי השואה את פולין, ההשתלטות הסובייטית והמסע האנטישמי בחסות השלטונות הקומוניסטיים, עד סוף הקומוניזם ותחיית הקהילה היהודית הקטנה בפולין.
#טיפים
הכניסה למוזיאון בימי ה' היא בחינם.
הכניסה היא עד שעה 16:00
משך סיור במוזיאון הוא כשעתיים.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/vnJophbUnDg
המוזיאון היהודי
#על המוזיאון היהודי שמתאר את חיי הקהילה היהודית לאורך הדורות
המוזיאון היהודי (Jewish History Museum) של סלוניקי משמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב"תור הזהב" של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה.
מוזיאון סוקר את התרבות היהודית הענפה בסלוניקי. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי, עד לתקופה של מלחמת העולם השנייה ולשואה, שבה הושמדו כ-50,000 מבני העיר.
המדהים הוא שבמשך מאות שנים נחשבה סלוניקי ל"עיר יהודית", בזכות האוכלוסייה היהודית הגדולה שחייתה בה. יהודי הקהילה פיתחו את העיר מהרבה בחינות - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וציבורית.
#על בניין המוזיאון
המוזיאון, שנמצא קרוב לשוק מודיאנו, "השוק היהודי" או לפחות זה שהוקם בידי יהודי בשם מודיאנו, שוכן בבניין עתיק שבו פעל בעבר "בנק אתונה", בנק שגם בעליו היו יהודים. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשרפה הגדולה של שנת 1917 ושופץ בשנת 1997.
מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, "הבוטקה" שניצבת בפתחו. בכניסה אליו תוכלו להתחבר לסיפור הקהילה הפורחת ולהבין למה מתייחסים אליו כאל אחד ממוזיאוני היהדות הטובים של קהילות אירופה.
את קומת הקרקע שלו הקדישו למצבות ישנות, שנאספו מבית הקברות שנהרס על ידי הנאצים. תוכלו לצפות בתמונות רבות שצילם בבית הקברות הזה, בשנים 1917-1915, הצלם הבריטי יו פוסט. הצלם הזה תילם אז תמונות רבות של החיים בעיר סלוניקי. ביניהן הנציח בתמונות רבות את בית הקברות היהודי שהיה בעיר ואת הפעילות שהתרחשה בו.
בקומה השנייה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים מזמן השואה, כולל מסמכים, בגדים ופרטי לבוש וצילומים מהשואה. אחד הצילומים הקשים הוא צילום של יהודים המבצעים תרגילי סדר והתעמלות בכיכר, כשהנאצים סביבם. הסיפור שמאחריו מדגים את השואה על הצד המשפיל והיומיומי שלה. הוא מתרחש כשב-11 ביולי 1942 הצטוו היהודים בגילאי 19-45 להגיע לכיכר החירות בעיר. בכיכר הועמדו 9,000 יהודים בשמש הקופחת והצטוו לעשות התעמלות. בהמשך הם הוכרחו גם לרקוד, כשכל העת עומדים חיילים גרמנים ועוברי אורח יווניים וצוחקים. רבים מהיהודים נזקקו לטיפול, לאחר שבמהלך הריקודים הם ספגו מהגרמנים מכות אכזריות.
#על יהדות סלוניקי
אפשר לומר המון על הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם "מדרה דה ישראל" (Madre de Israel), כלומר "עיר ואם בישראל", הייתה בעלת משמעות לא רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.
ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. יהודי סלוניקי הראשונים הגיעו אליה עוד בתקופה ההלניסטית, לפני חורבן בית שני והגלות שתבוא בעקבותיה. גל שני וגדול של יהודים יגיע לכאן לאחר גירוש ספרד, כשמגורשים מספרד ויהודים מאסיה הקטנה, מקבלים עידוד מהסולטנים העות'מאנים ומגיעים אל העיר בהמוניהם.
יהודים מארצות אשכנז הצטרפו בהדרגה גם הם אל הקהילה הזו וסלוניקי הופכת לעיר כמעט יהודית. זה ניכר כשבעידן שלפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה בת כ-60,000 איש - יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה אז, גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, כולל הפעילות בנמל של העיר, שהיה כל כך מרכזי בכלכלת העיר של אותה תקופה.
אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, השתנה אז מצבה לגמרי, בשרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. אירועים כמו השריפה הגדולה של שנת 1917, שמחקה למעשה את העיר התחתית ואת שכונותיה היהודיות, מלחמת העולם הראשונה והטרנספר ההדדי ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" שעשו יוון ותורכיה והשיא היה במלחמת העולם השנייה, כמובן, עם הכיבוש הנאצי של העיר והשמדת הקהילה היהודית המפוארת של העיר, שהותירה בה יהודים בודדים ששרדו את השואה.
כיום חיים בסלוניקי כ-1000 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית המנוהלת בידי נבחרי הקהילה, אבל זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב אל מבקר במוזיאון שזוכר את הזמן שלפני המלחמה:
https://youtu.be/DfoBsO8nY2U
המוזיאון היהודי (Jewish History Museum) של סלוניקי משמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של קהילת סלוניקי המפוארת, שנכחדה בשואה. המוזיאון פורש בפני המבקרים את סיפורה של יהדות סלוניקי ב"תור הזהב" של הקהילה היהודית בעיר. תוכלו להתקרב ולהתחבר מעט לאורח חייהם של יהודי העיר ולהכיר מעט את חיי הקהילה.
מוזיאון סוקר את התרבות היהודית הענפה בסלוניקי. הוא אינו גדול ומשתרע על שתי קומות בלבד. תוכלו לראות בו מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שבעיר, לצד צילומים ומסמכים המציגים את תולדות הקהילה המפוארת של יהודי סלוניקי, עד לתקופה של מלחמת העולם השנייה ולשואה, שבה הושמדו כ-50,000 מבני העיר.
המדהים הוא שבמשך מאות שנים נחשבה סלוניקי ל"עיר יהודית", בזכות האוכלוסייה היהודית הגדולה שחייתה בה. יהודי הקהילה פיתחו את העיר מהרבה בחינות - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וציבורית.
#על בניין המוזיאון
המוזיאון, שנמצא קרוב לשוק מודיאנו, "השוק היהודי" או לפחות זה שהוקם בידי יהודי בשם מודיאנו, שוכן בבניין עתיק שבו פעל בעבר "בנק אתונה", בנק שגם בעליו היו יהודים. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשרפה הגדולה של שנת 1917 ושופץ בשנת 1997.
מבחוץ תוכלו לזהות את המוזיאון על פי בקתת האבטחה, "הבוטקה" שניצבת בפתחו. בכניסה אליו תוכלו להתחבר לסיפור הקהילה הפורחת ולהבין למה מתייחסים אליו כאל אחד ממוזיאוני היהדות הטובים של קהילות אירופה.
את קומת הקרקע שלו הקדישו למצבות ישנות, שנאספו מבית הקברות שנהרס על ידי הנאצים. תוכלו לצפות בתמונות רבות שצילם בבית הקברות הזה, בשנים 1917-1915, הצלם הבריטי יו פוסט. הצלם הזה תילם אז תמונות רבות של החיים בעיר סלוניקי. ביניהן הנציח בתמונות רבות את בית הקברות היהודי שהיה בעיר ואת הפעילות שהתרחשה בו.
בקומה השנייה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים מזמן השואה, כולל מסמכים, בגדים ופרטי לבוש וצילומים מהשואה. אחד הצילומים הקשים הוא צילום של יהודים המבצעים תרגילי סדר והתעמלות בכיכר, כשהנאצים סביבם. הסיפור שמאחריו מדגים את השואה על הצד המשפיל והיומיומי שלה. הוא מתרחש כשב-11 ביולי 1942 הצטוו היהודים בגילאי 19-45 להגיע לכיכר החירות בעיר. בכיכר הועמדו 9,000 יהודים בשמש הקופחת והצטוו לעשות התעמלות. בהמשך הם הוכרחו גם לרקוד, כשכל העת עומדים חיילים גרמנים ועוברי אורח יווניים וצוחקים. רבים מהיהודים נזקקו לטיפול, לאחר שבמהלך הריקודים הם ספגו מהגרמנים מכות אכזריות.
#על יהדות סלוניקי
אפשר לומר המון על הקשר שבין היהדות לסלוניקי. העיר הזו, שכונתה פעם "מדרה דה ישראל" (Madre de Israel), כלומר "עיר ואם בישראל", הייתה בעלת משמעות לא רגילה בהווי היהודי של אירופה והבלקן.
ההיסטוריה של יהודי של סלוניקי היא פרק מרשים שהסתיים באסון גדול של העם היהודי, אך גם בתולדות העיר. יהודי סלוניקי הראשונים הגיעו אליה עוד בתקופה ההלניסטית, לפני חורבן בית שני והגלות שתבוא בעקבותיה. גל שני וגדול של יהודים יגיע לכאן לאחר גירוש ספרד, כשמגורשים מספרד ויהודים מאסיה הקטנה, מקבלים עידוד מהסולטנים העות'מאנים ומגיעים אל העיר בהמוניהם.
יהודים מארצות אשכנז הצטרפו בהדרגה גם הם אל הקהילה הזו וסלוניקי הופכת לעיר כמעט יהודית. זה ניכר כשבעידן שלפני מלחמת העולם השנייה חיה בסלוניקי קהילה בת כ-60,000 איש - יותר ממחצית מתושבי העיר. סלוניקי של אותם ימים הייתה בעלת נוכחות יהודית כה משמעותית, עד ששפת הלאדינו היהודית דוברה בה אז, גם על ידי רבים מהתושבים הלא-יהודים. מרבית העסקים בעיר שבתו אז בשבתות ובחגי ישראל, כולל הפעילות בנמל של העיר, שהיה כל כך מרכזי בכלכלת העיר של אותה תקופה.
אם עד תחילת המאה ה-20 הייתה סלוניקי עיר עשירה, קוסמופוליטית ובעלת חשיבות רבה, השתנה אז מצבה לגמרי, בשרשרת של אסונות, שהורידו אותה מגדולתה. אירועים כמו השריפה הגדולה של שנת 1917, שמחקה למעשה את העיר התחתית ואת שכונותיה היהודיות, מלחמת העולם הראשונה והטרנספר ההדדי ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" שעשו יוון ותורכיה והשיא היה במלחמת העולם השנייה, כמובן, עם הכיבוש הנאצי של העיר והשמדת הקהילה היהודית המפוארת של העיר, שהותירה בה יהודים בודדים ששרדו את השואה.
כיום חיים בסלוניקי כ-1000 יהודים בלבד. הפעילות החברתית קהילתית המנוהלת בידי נבחרי הקהילה, אבל זו קהילה שקטה שהשפעתה על העיר קטנה.
#טיפים
הכניסה חינם.
מבט מקרוב אל מבקר במוזיאון שזוכר את הזמן שלפני המלחמה:
https://youtu.be/DfoBsO8nY2U
המוזיאון היהודי בברלין
# על המוזיאון עם ההיסטוריה היהודית בגרמניה
המוזיאון היהודי בברלין נפתח בשנת 2001, והוא עוצב על ידי האדריכל היהודי המפורסם דניאל ליבסקינד. הבניין שלו מרשים וגדול, מצופה אבץ ובנוי בצורה של מגן דוד שבור. זהו בניין שהמעטפת שלו נראית כהריסות, שברים וקירות סדוקים. בכך הוא מעורר הזדהות עם האסון היהודי הנורא שאין כמותו - השואה.
במוזיאון תצוגה קבועה המתפרשת על 3,000 מטרים רבועיים, בה יוכלו המבקרים לבחון וללמוד על 2000 שנות ההיסטוריה היהודית בגרמניה: תמונות, חפצים שונים וסיפורים המצליחים יחד לספק תמונה ברורה ונוסטלגית של חיי היהודים בגרמניה. כדי להעצים את החוויה, המבקרים יראו גם מוצגים אינטראקטיביים ומולטימדיה ובכך יהפכו למשתתפים פעילים בתערוכה.
התצוגות המתחלפות במוזיאון מראות את ההיסטוריה של יהדות גרמניה, החל מהתקופה הרומית ועד ימינו. הן מציגות את השואה וגם נותנות טפח מהשנים שאחרי המלחמה, שנים של תרבות פורחת, של חורבות הקהילות הרבות שהיו ואינן.
אולמות המוזיאון מדגישים את החסר, את הנעדר. כך הם מצליחים להזכיר את המיליונים שנרצחו ואינם.
#תולדות המוזיאון
אז איך בכלל התחיל כל הרעיון למוזיאון היהודי? ובכן, אוסף היודאיקה של אלברט וולף מדרזדן נתרם לקהילת ברלין ושם גם התחיל האוסף להתפתח. מי שפיתח אותו, היה קרל שוורץ, מנהלו הראשון של המוזיאון.
המוזיאון היהודי הראשון כלל לא עמד כאן והוא נפתח הרבה שנים לפני זה הנוכחי. בשנת 1933, ברחוב אוראניינבורגר שטראסה (Oranienburger Straße) עמד לו המוזיאון הראשון. בין הפריטים המצויים בו ניתן היה לראות אוסף מדליות מלכותיות שעליהן כתוב בעברית.
בשנת 1938, לא במפתיע, השלטון הנאצי הורה לסגור אותו מיידית כחלק מחוקי נירנברג (חוקי גזע שהגדירו מיהו אזרח גרמני). יצירותיו של המוזיאון הושחתו אז כליל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1961, חל ניסיון נוסף להציג את המוצגים היהודיים, הפעם בבית הקהילה היהודית בברלין.
בשנת 1971, עיריית ברלין פתחה מחדש את המוזיאון ובשנת 1975 הוקם איגוד מיוחד שמטרתו הייתה להקים את המוזיאון היהודי. הוא נפתח כאגף כחלק ממוזיאון ברלין ורק בשנת 1999 הפך למוזיאון עצמאי, אז עבר למיקומו הנוכחי במרכז ברלין. הוא נפתח באופן רשמי בשנת 2001.
#האדריכלות של המוזיאון
ברלין היא עיר לא פשוטה לעיכול, במיוחד ליהודים, שכן היא מזמינה אותם לחזור ברגע אל עבר קשה ובלתי נסבל. המוזיאון היהודי בברלין נבנה כך שיוכל להתכתב ולבטא רגשות קשים אלו. כלפי חוץ לא ברור מה הגוש האטום הזה טומן בחובו, לא ניתן לדעת כמה קומות או אולמות יש בו.
בניין המעטפת נראה כמו הריסות ובתוכו אולמות בהם ההיעדר מורגש באופן חד משמעי. צורתו הכללית היא של מגן דוד שבור. אורך הבניין הוא 150 מטר וגובהו 27 מטר. ללא כל ספק מטרתו של דניאל ליבסקינד, האדריכל היהודי שאחראי על המקום הזה ואגב היה אף הוא בן לניצולי שואה, היה לצאת נגד האדריכלות הניאו-קלאסית או כל עיקרון אחר שייצג את האדריכלות הנאצית.
הכניסה למוזיאון היא דרך הבניין הסמוך שהיה בעבר בית המשפט העירוני וגם מוזיאון ברלין. בשנת 2007 ליבסקינד חיבר באמצעות תקרת זכוכית את שני הבניינים ויצר חצר סגורה שעוצבה בהשראת הסוכה היהודית.
במדרגות שבתוך המוזיאון, יוכלו המבקרים להגיע לשלוש דרכים שונות: אחת המובילה אל "מבוי סתום" (שמטרתה הכוללת לערער את יציבות המבקר, לספק תחושת חוסר אונים ובלבול), אחת אל עבר החלק ההיסטורי (תולדות היהודים לאורך מאות שנים) והשלישי המובילה החוצה שאל הגן, שמייצג את הגלות וההגירה.
עם פתיחתו בשנת 2001, המוזיאון הצליח לייצר דיון תרבותי שקשה היה להתעלם ממנו. דיברו על האדריכלות שלו, על העיצוב, החומרים, ההיסטוריה, המוצגים ומה לא. עוד שאלה שעולה היא האם אדריכלות המוזיאון מצליחה לענות על הצרכים האמיתיים של המוזיאון או שמא היצירה המעניינת פוגעת בתצוגת המוצגים והפריטים. עם זאת, קשה להתעלם מכך שהוא מצליח למשוך אליו כ-700 אלף מבקרים מדי שנה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fKucqKcmlrM
המוזיאון היהודי בברלין נפתח בשנת 2001, והוא עוצב על ידי האדריכל היהודי המפורסם דניאל ליבסקינד. הבניין שלו מרשים וגדול, מצופה אבץ ובנוי בצורה של מגן דוד שבור. זהו בניין שהמעטפת שלו נראית כהריסות, שברים וקירות סדוקים. בכך הוא מעורר הזדהות עם האסון היהודי הנורא שאין כמותו - השואה.
במוזיאון תצוגה קבועה המתפרשת על 3,000 מטרים רבועיים, בה יוכלו המבקרים לבחון וללמוד על 2000 שנות ההיסטוריה היהודית בגרמניה: תמונות, חפצים שונים וסיפורים המצליחים יחד לספק תמונה ברורה ונוסטלגית של חיי היהודים בגרמניה. כדי להעצים את החוויה, המבקרים יראו גם מוצגים אינטראקטיביים ומולטימדיה ובכך יהפכו למשתתפים פעילים בתערוכה.
התצוגות המתחלפות במוזיאון מראות את ההיסטוריה של יהדות גרמניה, החל מהתקופה הרומית ועד ימינו. הן מציגות את השואה וגם נותנות טפח מהשנים שאחרי המלחמה, שנים של תרבות פורחת, של חורבות הקהילות הרבות שהיו ואינן.
אולמות המוזיאון מדגישים את החסר, את הנעדר. כך הם מצליחים להזכיר את המיליונים שנרצחו ואינם.
#תולדות המוזיאון
אז איך בכלל התחיל כל הרעיון למוזיאון היהודי? ובכן, אוסף היודאיקה של אלברט וולף מדרזדן נתרם לקהילת ברלין ושם גם התחיל האוסף להתפתח. מי שפיתח אותו, היה קרל שוורץ, מנהלו הראשון של המוזיאון.
המוזיאון היהודי הראשון כלל לא עמד כאן והוא נפתח הרבה שנים לפני זה הנוכחי. בשנת 1933, ברחוב אוראניינבורגר שטראסה (Oranienburger Straße) עמד לו המוזיאון הראשון. בין הפריטים המצויים בו ניתן היה לראות אוסף מדליות מלכותיות שעליהן כתוב בעברית.
בשנת 1938, לא במפתיע, השלטון הנאצי הורה לסגור אותו מיידית כחלק מחוקי נירנברג (חוקי גזע שהגדירו מיהו אזרח גרמני). יצירותיו של המוזיאון הושחתו אז כליל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1961, חל ניסיון נוסף להציג את המוצגים היהודיים, הפעם בבית הקהילה היהודית בברלין.
בשנת 1971, עיריית ברלין פתחה מחדש את המוזיאון ובשנת 1975 הוקם איגוד מיוחד שמטרתו הייתה להקים את המוזיאון היהודי. הוא נפתח כאגף כחלק ממוזיאון ברלין ורק בשנת 1999 הפך למוזיאון עצמאי, אז עבר למיקומו הנוכחי במרכז ברלין. הוא נפתח באופן רשמי בשנת 2001.
#האדריכלות של המוזיאון
ברלין היא עיר לא פשוטה לעיכול, במיוחד ליהודים, שכן היא מזמינה אותם לחזור ברגע אל עבר קשה ובלתי נסבל. המוזיאון היהודי בברלין נבנה כך שיוכל להתכתב ולבטא רגשות קשים אלו. כלפי חוץ לא ברור מה הגוש האטום הזה טומן בחובו, לא ניתן לדעת כמה קומות או אולמות יש בו.
בניין המעטפת נראה כמו הריסות ובתוכו אולמות בהם ההיעדר מורגש באופן חד משמעי. צורתו הכללית היא של מגן דוד שבור. אורך הבניין הוא 150 מטר וגובהו 27 מטר. ללא כל ספק מטרתו של דניאל ליבסקינד, האדריכל היהודי שאחראי על המקום הזה ואגב היה אף הוא בן לניצולי שואה, היה לצאת נגד האדריכלות הניאו-קלאסית או כל עיקרון אחר שייצג את האדריכלות הנאצית.
הכניסה למוזיאון היא דרך הבניין הסמוך שהיה בעבר בית המשפט העירוני וגם מוזיאון ברלין. בשנת 2007 ליבסקינד חיבר באמצעות תקרת זכוכית את שני הבניינים ויצר חצר סגורה שעוצבה בהשראת הסוכה היהודית.
במדרגות שבתוך המוזיאון, יוכלו המבקרים להגיע לשלוש דרכים שונות: אחת המובילה אל "מבוי סתום" (שמטרתה הכוללת לערער את יציבות המבקר, לספק תחושת חוסר אונים ובלבול), אחת אל עבר החלק ההיסטורי (תולדות היהודים לאורך מאות שנים) והשלישי המובילה החוצה שאל הגן, שמייצג את הגלות וההגירה.
עם פתיחתו בשנת 2001, המוזיאון הצליח לייצר דיון תרבותי שקשה היה להתעלם ממנו. דיברו על האדריכלות שלו, על העיצוב, החומרים, ההיסטוריה, המוצגים ומה לא. עוד שאלה שעולה היא האם אדריכלות המוזיאון מצליחה לענות על הצרכים האמיתיים של המוזיאון או שמא היצירה המעניינת פוגעת בתצוגת המוצגים והפריטים. עם זאת, קשה להתעלם מכך שהוא מצליח למשוך אליו כ-700 אלף מבקרים מדי שנה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fKucqKcmlrM
המוזיאון היהודי הלאומי
#על המוזיאון היהודי בפראג
ההיסטוריה יודעת לספר שהיטלר תכנן להקים בפראג את המוזיאון השטני שלו להנצחת הגזע הנכחד, היהודים. לצורך כך הוא אסר על החיילים הנאצים על הריסת בתי הכנסת שברובע היהודי בעיר. בנוסף, אספו הנאצים כמויות אדירות של חפצי יודאיקה. הכל היה מוכן להקמת המוזיאון הזה, פרי מחשבה צינית ומקברית של צורר מרושע. אבל לשמחת כולנו, קם המוזיאון ההוא, על ידי היהודים ולאחר הניצחון על הנאצים.
במוזיאון היהודי הלאומי של פראג (Prague Jewish Museum) יש אוסף של אמנות יהודית נדירה, אוסף שמעיד על ההיסטוריה הארוכה ועל המסורת העשירה של היהודים בפראג ובצ'כיה כולה.
אגפי המוזיאון השונים מפוזרים בין אתרים יהודיים שונים בעיר, דוגמת בתי הכנסת מייזל, קלאוס, בית הכנסת הספרדי ופנקס - הבניינים הבודדים שנותרו מהגטו היהודי העתיק של פראג, גטו בן 1000 שנים, שרובו נהרס עוד במאה ה-19, בכדי להקים בעיר שדרות רחבות.
#מה רואים כאן ואיפה?
אגפי המוזיאון מפוזרים במקומות שונים בפראג, כגון:
בית הכנסת קלאוס - תערוכת יודאיקה ומסמכי טקסים וחגים יהודיים.
בית הכנסת מייזל - עוד מתצוגת חפצי היודאיקה, בהתמקדות על אריגים וספרים.
בית הכנסת פנקס - ציורי ילדים מגיטו טֶרֶזְיֶינְשְטָט הקרוב לעיר וקירות ההנצחה של יהודי צ'כיה ומורביה שנספו בשואה, כולל 77,297 שמות חקוקים.
#טיפים
אם ברצונכם לבקר בכמה אתרים ברובע היהודי, כדאי לקנות באחד מהם כרטיס משולב, הכולל כניסה לכולם.
הנה חלק מהמוזיאון היהודי של פראג:
https://youtu.be/ewMgYk3zmA8
וביקור בחלק מהמוזיאון:
https://youtu.be/RQOxsz1L2Dw
ההיסטוריה יודעת לספר שהיטלר תכנן להקים בפראג את המוזיאון השטני שלו להנצחת הגזע הנכחד, היהודים. לצורך כך הוא אסר על החיילים הנאצים על הריסת בתי הכנסת שברובע היהודי בעיר. בנוסף, אספו הנאצים כמויות אדירות של חפצי יודאיקה. הכל היה מוכן להקמת המוזיאון הזה, פרי מחשבה צינית ומקברית של צורר מרושע. אבל לשמחת כולנו, קם המוזיאון ההוא, על ידי היהודים ולאחר הניצחון על הנאצים.
במוזיאון היהודי הלאומי של פראג (Prague Jewish Museum) יש אוסף של אמנות יהודית נדירה, אוסף שמעיד על ההיסטוריה הארוכה ועל המסורת העשירה של היהודים בפראג ובצ'כיה כולה.
אגפי המוזיאון השונים מפוזרים בין אתרים יהודיים שונים בעיר, דוגמת בתי הכנסת מייזל, קלאוס, בית הכנסת הספרדי ופנקס - הבניינים הבודדים שנותרו מהגטו היהודי העתיק של פראג, גטו בן 1000 שנים, שרובו נהרס עוד במאה ה-19, בכדי להקים בעיר שדרות רחבות.
#מה רואים כאן ואיפה?
אגפי המוזיאון מפוזרים במקומות שונים בפראג, כגון:
בית הכנסת קלאוס - תערוכת יודאיקה ומסמכי טקסים וחגים יהודיים.
בית הכנסת מייזל - עוד מתצוגת חפצי היודאיקה, בהתמקדות על אריגים וספרים.
בית הכנסת פנקס - ציורי ילדים מגיטו טֶרֶזְיֶינְשְטָט הקרוב לעיר וקירות ההנצחה של יהודי צ'כיה ומורביה שנספו בשואה, כולל 77,297 שמות חקוקים.
#טיפים
אם ברצונכם לבקר בכמה אתרים ברובע היהודי, כדאי לקנות באחד מהם כרטיס משולב, הכולל כניסה לכולם.
הנה חלק מהמוזיאון היהודי של פראג:
https://youtu.be/ewMgYk3zmA8
וביקור בחלק מהמוזיאון:
https://youtu.be/RQOxsz1L2Dw
המוזיאון היהודי של בודפשט
#על מוזיאון יהדות בודפשט
המוזיאון היהודי של בודפשט (Magyar Zsidó Múzeum) נבנה כבר ב-1930 בבית הולדתו של בנימין זאב הרצל, בשכנות לבית הכנסת הגדול של בודפשט. המוזיאון מספר ומציג את סיפורה של הקהילה היהודית בעיר, קהילה שהושמדה כמעט כולה בשואה.
המוזיאון, שהוא המוזיאון היהודי השני בגודלו באירופה, מכיל מוצגים רבים מהווי החיים היהודיים בהונגריה בכלל ובבודפשט בפרט. הוא מציג היטב את הקהילה המפוארת שחיה כאן במשך מאות שנים.
במוזיאון עצמו 4 חללים. כל אחד מהם מתמקד בהיבט מסוים של החיים היהודיים בהונגריה. הנושאים הם חיי היום יום של היהודים, חגים יהודיים, שואת יהודי הונגריה וחפצי יודאיקה ששימשו בשבתות. את חפצי היודאיקה שבתצוגה אספו מכל רחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר.
כמו בית הכנסת שלידו, גם המוזיאון היהודי נטל על עצמו את תפקיד ההנצחה. הוא מכיל חדר זיכרון שחושף תמונות רבות מזמן השואה, כמו שחוותה אותה קהילת יהודי הונגריה. יש גם עמוד זיכרון שמספר ומנציח את הצנחנית והמשוררת חנה סנש. בחצר המבנה אנדרטאות מרשימות ליהדות בודפשט, לדיפלומט וחסיד אומות העולם ראול ולנברג ולאחרים שעזרו ליהודי הונגריה להסתתר מפני הנאצים.
#תולדות המוזיאון
המוזיאון, שנבנה ב-1930 בבית הולדתו של תאודור הרצל, מילא תפקיד יחודי ואמיץ, בשנים בהן האנטישמיות בהונגריה התגברה ונאסר על אמנים יהודיים, להציג את יצירותיהם. דווקא אז התייצב המוזיאון, שכלל לא עסק עד אז באמנות. הוא החל להציג אז תערוכות של אמנים יהודים, שדתם היהודית מנעה מהם להציג במוזיאונים ובגלריות של בודפשט.
בשנות המלחמה הקשות עזרו עובדי המוזיאון הלאומי של הונגריה להסתיר את המוצגים של המוזיאון היהודי במרתפי המוזיאון הלאומי. בכך הצילו את המוצגים מההפצצות הקשות של מטוסי בנות הברית על העיר ומציפורני הנאצים עצמם.
המוזיאון היהודי של בודפשט (Magyar Zsidó Múzeum) נבנה כבר ב-1930 בבית הולדתו של בנימין זאב הרצל, בשכנות לבית הכנסת הגדול של בודפשט. המוזיאון מספר ומציג את סיפורה של הקהילה היהודית בעיר, קהילה שהושמדה כמעט כולה בשואה.
המוזיאון, שהוא המוזיאון היהודי השני בגודלו באירופה, מכיל מוצגים רבים מהווי החיים היהודיים בהונגריה בכלל ובבודפשט בפרט. הוא מציג היטב את הקהילה המפוארת שחיה כאן במשך מאות שנים.
במוזיאון עצמו 4 חללים. כל אחד מהם מתמקד בהיבט מסוים של החיים היהודיים בהונגריה. הנושאים הם חיי היום יום של היהודים, חגים יהודיים, שואת יהודי הונגריה וחפצי יודאיקה ששימשו בשבתות. את חפצי היודאיקה שבתצוגה אספו מכל רחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר.
כמו בית הכנסת שלידו, גם המוזיאון היהודי נטל על עצמו את תפקיד ההנצחה. הוא מכיל חדר זיכרון שחושף תמונות רבות מזמן השואה, כמו שחוותה אותה קהילת יהודי הונגריה. יש גם עמוד זיכרון שמספר ומנציח את הצנחנית והמשוררת חנה סנש. בחצר המבנה אנדרטאות מרשימות ליהדות בודפשט, לדיפלומט וחסיד אומות העולם ראול ולנברג ולאחרים שעזרו ליהודי הונגריה להסתתר מפני הנאצים.
#תולדות המוזיאון
המוזיאון, שנבנה ב-1930 בבית הולדתו של תאודור הרצל, מילא תפקיד יחודי ואמיץ, בשנים בהן האנטישמיות בהונגריה התגברה ונאסר על אמנים יהודיים, להציג את יצירותיהם. דווקא אז התייצב המוזיאון, שכלל לא עסק עד אז באמנות. הוא החל להציג אז תערוכות של אמנים יהודים, שדתם היהודית מנעה מהם להציג במוזיאונים ובגלריות של בודפשט.
בשנות המלחמה הקשות עזרו עובדי המוזיאון הלאומי של הונגריה להסתיר את המוצגים של המוזיאון היהודי במרתפי המוזיאון הלאומי. בכך הצילו את המוצגים מההפצצות הקשות של מטוסי בנות הברית על העיר ומציפורני הנאצים עצמם.
